"השראה אלוהית שאפשר להרגיש אותה"

הבלוז האחרון של פיטר גרין

בלעדי

ב-25 בדצמבר 1980, נכנס פיטר גרין - מי שנחשב על ידי רבים לגיטריסט הטוב בעולם, מייסד פליטווד מק, הבחור היהודי מלונדון שטיגן לעצמו את המוח על מחבת לוהט של אל-אס-די - לאולפני "אשל" בתל אביב, ויחד עם מוזיקאים ישראלים אוהבי בלוז, השאיר אחריו הקלטה נדירה של עצב מכושף ● בעקבות מותו של גרין השבוע, אמיר בן-דוד חושף לראשונה את הסיפור המלא מאחורי הסשן ההיסטורי, כולל ההקלטות הנדירות שנשמרו מאז

למרות שחלפו כמעט ארבעים שנה מאותו לילה של 25 בדצמבר 1980, כל מי שהשתתפו בסשן ההקלטות המאולתר באולפני "אשל" מדברים עליו בהתרגשות עצומה.

"כשנכנסתי לאולפן הרגשתי פיק ברכיים", מספר המתופף יוסי בוזין. הקלידן פימה שוסטר זוכר איך ליבו הלם בהתרגשות כל הדרך ברכבת מחיפה לתל אביב לצד חברו, הגיטריסט החיפאי המחונן שמעון הולי. טכנאי הסאונד יורם לב, שהקליט את הסשן, אומר: "מרוב התרגשות, אני זוכר את הדברים נורא במעורפל. בחיים לא עשיתי סמים באולפן. לא אהבתי את זה. אבל באותו ערב הייתי כמו מסומם מהתרגשות. הייתי בהתרגשות מאוד מאוד גבוהה".

"כששמעתי שזה הולך לקרות ממש יצאתי מעורי", אומר יואב קוטנר, שנכח שם. "זה היה מדהים", אומר עופר אקרלינג שהיה אז רק בן 18 וחצי, אבל הצליח לארגן את האירוע הזה, "היה שם מג'יק. וכל מי שהיה שם הרגיש אותו. הרגשנו שאנחנו נמצאים באולפן בחברתו של אל". וחיים דור, שהיה אז עוזר הטכנאי של יורם לב וחי היום בדנמרק, זוכר את "עופר אקרלינג שפוך על הריצפה מרוב התרגשות. זה היה סשן חד פעמי".

"זה היה מדהים", אומר עופר אקרלינג, שהיה אז רק בן 18 וחצי. "היה שם מג'יק. וכל מי שהיה שם הרגיש אותו. הרגשנו שאנחנו נמצאים באולפן בחברתו של אל"

המשתתפים מתקשים להסכים על פרטים שוליים רבים שקשורים לאותו לילה. בכל זאת, ארבעים שנה. לך תזכור מה לבשת, מה עישנת, מה שתית ומה אמרת. אבל על העניין המהותי כולם תמימי דעים. באותו לילה, ירדה על אולפני "אשל" ברחוב פרוג בתל אביב אווירת קדושה. הם מדברים על "השראה אלוהית שאפשר היה להרגיש אותה". על קסם שהם לא הרגישו כמוהו עד אז ומאז. כל מי שניגן בהקלטה הזאת מעיד על עצמו שמעולם לא ניגן ככה קודם.

האחראי להשראה שירדה על האולפן התל אביבי שבועיים אחרי שג'ון לנון נרצח בניו יורק, היה בחור אנגלי שמנמן, שקט ומכונס בעצמו, בשם פיטר גרין.

ב-1980 הוא היה בן 34. 13 שנים קודם לכן הוא התייצב בחזית מהפכת הרוקנרול של הסיקסטיז. ייסד והוביל את "פליטווד מק", שתהפוך להיות אחת הלהקות המצליחות ביותר במאה העשרים. נחשב על ידי רבים לגיטריסט הטוב בעולם. כתב להיטי ענק.

ואז החליט לפרוש, ויתר על התהילה ועל כל התמלוגים שמגיעים לו, טיגן לעצמו את המוח על מחבת לוהט של אל-אס-די, אובחן כחולה סכיזופרניה, אושפז ויצא מבתי חולים פסיכיאטרים, נעלם לתקופות ארוכות, ופתאום צץ במפתיע בתל אביב, ועוד מעט הוא ייקח לידיו את הגיבסון לס פול הישנה של שמעון הולי, שהוצבה על סטנד מולו כדי לפתות אותו לנגן, יצבוט את המיתרים ויכשף את האולפן בנגינה מפעימה, שגם ארבעים שנה אחרי עדיין מעלה לחלוחית של התרגשות בעיניים.

התמונה היחידה ששרדה מהסשן של פיטר גרין באולפני "אשל", ב-25 בדצמבר 1980. מימין, יושב, שמעון הולי; על הקלידים פימה שוסטר (צילום: באדיבות יורם לב)
התמונה היחידה ששרדה מהסשן של פיטר גרין באולפני "אשל", ב-25 בדצמבר 1980. מימין, יושב, שמעון הולי; על הקלידים פימה שוסטר (צילום: באדיבות יורם לב)

השקט שבין הצלילים

ההודעה הלאקונית שיצאה לפני שבוע מטעם משפחתו של פיטר גרין ובישרה שהוא "מת בשלווה במיטתו בגיל 73", בלבלה רבים. כשהתקשרתי לכתב ערוץ 12 אילן לוקאץ' לברר איתו פרט כלשהו שקשור לסיפור הזה, הוא אמר: "ווי, הצלחת להפתיע אותי פעמיים. פעם אחת שפיטר גרין בכלל חי עד עכשיו, ופעם שניה שהוא מת".

ההספדים הנרגשים שפורסמו בכל כלי התקשורת המרכזיים בעולם בתחילת השבוע, דילגו על עשרות שנים שבהן גרין שקע באלמוניות מוחלטת וכמעט נשכח מלב.

המספידים התמקדו בשנים המופלאות בסוף שנות השישים, שבהן הוא הצליח להפוך את עצמו בעשר אצבעותיו מנער יהודי מפוחד בשם פיטר גרינבאום, שסבל בגיל ההתבגרות באיסט אנד של לונדון מהצקות אנטישמיות, לגיבור גיטרה וזמר בלוז נערץ בשם פיטר גרין, שנחשב לאליל של האלילים. להשראה של מעוררי ההשראה. לגיבור הגיטרה של גיבורי הגיטרה. יהודי לבן שניגן בלוז שחור בצורה כל כך ייחודית וחד פעמית, שביבי קינג, אלילו, אמר עליו "יש לו את הצליל הכי מתוק שאי פעם שמעתי. הוא היה המוזיקאי הלבן היחיד שהצליח לגרום לי לזעה קרה".

לא רק אתרי התרבות והמוזיקה הצטרפו למחול הפרידה השבוע. "פיטר גרין היה גיטריסט הבלוז הטוב בבריטניה", היתה הכותרת של מאמר הספד ב"אקונומיסט" הצונן, שנפתח בפסקה:

"כשפיטר גרין גידל את ציפורניו כמו טפרים, מעריציו ראו בזה אקט של ואנדליזם תרבותי. מבחינתם, לציפורניים האלה היה ייעוד אחד בלבד. להבטיח שהוא לעולם לא יתפתה יותר לקרב את אצבעותיו לצוואר של גיטרה. ובכך לשלול מהקהל את הצלילים של מי שהיה כנראה גיטריסט הבלוז הטוב בדורו".

הציפורניים הארוכות האלה ישחקו תפקיד מפתח בסשן התל אביבי ב-1980, אבל לפני שנחזור אליו, כדאי להתעכב על המחמאה האדירה של "האקונומיסט", שחזרה בווריאציות שונות ברבים מההספדים על גרין שפורסמו השבוע.

פיטר גרין ב-1987, עם הציפורניים הארוכות שהפכו לסימן ההיכר שלו (צילום: Trinity Mirror / Mirrorpix / Alamy)
פיטר גרין ב-1987, עם הציפורניים הארוכות שהפכו לסימן ההיכר שלו (צילום: Trinity Mirror / Mirrorpix / Alamy)

גרין היה בן דורם של גיטריסטים בריטיים אגדיים כמו אריק קלפטון, ג'ימי פייג', קית' ריצ'ארדס וג'ף בק. העובדה שחמישים שנה אחרי שנעלם כמעט לחלוטין, הוא עדיין זכור בין ענקי הדור, מעידה איזו השפעה אדירה הייתה לו בשנים הספורות שהוא היה במיטבו.

ביום ראשון שידרו תחנות רבות בעולם שירים לזכרו של גרין, ובחרו לא פעם את הלהיטים המוכרים ביותר של "פליטווד מק", שאין להם קשר לפיטר גרין ולמורשתו. כי כמו שיודעים לדקלם מעריציו ומעריצי הלהקה, יש שני "פליטווד מק".

ביום ראשון שידרו בעולם שירים לזכרו של גרין, ובחרו לא פעם את הלהיטים המוכרים ביותר של "פליטווד מק", שאין להם קשר לפיטר גרין ולמורשתו. כי כמו שיודעים לדקלם מעריציו ומעריצי הלהקה, יש שני "פליטווד מק"

יש את "פליטווד מק" של "שמועות", האלבום מ-1977 שנמצא בצמרת האלבומים המקוריים הנמכרים ביותר בכל הזמנים – לצד "מותחן" של מייקל ג'קסון ו"הצד האפל של הירח" של "פינק פלויד". "שמועות", שמכר עד היום כארבעים מיליון עותקים, והנפיק להיטי ענק כמו Go Your Own Way, The Chain ו-Don’t Stop, מהקמפיין ההוא של ביל קלינטון.

זו "פליטווד מק" הפופית, המלודית, עם סטיבי ניקס ולינדזי בקינגהם, שכבשה את אמריקה של הבומרז בסוף שנות השבעים, ממש בזמן שמייסדה המעונה חטף מכות חשמל ישר לתוך המוח, בבתי חולים פסיכיאטרים באנגליה. זו "פליטווד מק", שבסיבוב ההופעות האחרון שלה ב-2019 גרפה מאה מיליון דולר רק בצפון אמריקה.

פליטווד מק המקורית ב-1969, מימין: ג'ון מקווי, ג'רמי ספנסר, מיק פליטווד, פיטר גרין ודני קרווין (צילום: Pictorial Press / Alamy)
פליטווד מק המקורית ב-1969, מימין: ג'ון מקווי, ג'רמי ספנסר, מיק פליטווד, פיטר גרין ודני קרווין (צילום: Pictorial Press / Alamy)

ויש את "פליטווד מק האמיתית", כמו שקוראים לה אלה שממש מושקעים רגשית בסיפור הזה. "פליטווד מק" האותנטית. הלא מסחרית. האומנותית. זו שכאילו נולדה לקלישאה "אהבתי הרבה יותר את החומרים המוקדמים". רק שבמקרה הזה, החומרים המוקדמים של "פליטווד מק" היו באמת משהו שונה לגמרי. הם נחצבו מנפשו ומאצבעותיו של פיטר גרין, והילכו קסם על דורות של מוזיקאים, הרבה אחרי שפיטר גרין עצמו התנער מהצלילים ונבלע בין הצללים.

"בשנות השבעים היינו יושבים בתל אביב ומקשיבים לאלבומים. לפעמים שמונה שעות ביום", נזכר עופר אקרלינג, "היינו עושים ישיבות סוטול ומאזינים למוזיקה. אני עוד לא מדבר בכלל על נגינת מוזיקה, גם האזנה למוזיקה הייתה אז עניין רציני. לא כמו היום, כשאנשים מקשיבים מקסימום ל-16 התיבות הראשונות ואם זה לא תופס אותם, ממשיכים הלאה. אנחנו הקשבנו למוזיקה בשיא הרצינות, המון שעות ביום. וככה היו לי המון המון שעות של האזנה לפיטר גרין. ואתה שומע בגיטרה שלו כל כך הרבה דברים שאתה פשוט לא מבין".

עופר אקרלינג: "הקשבנו המון למוזיקה בשיא הרצינות. וככה היו לי המון המון שעות האזנה לפיטר גרין. ואתה שומע בגיטרה שלו כל כך הרבה דברים שאתה פשוט לא מבין"

בין מרץ 1968 למאי 1970, "פליטווד מק" של פיטר גרין הכניסה שישה שירים למצעד 40 הגדולים בבריטניה. שירים שהגדירו מחדש את המוזיקה הפופולרית. שירים שבראו טריטוריות צליל חדשות לגמרי, שייחקרו בהמשך על ידי אחרים.

"אלבטרוס" המופלא היה אמביינט לפני שהמילה אמביינט נכנסה ללקסיקון ו"פוסט רוק" עשורים לפני שהמושג הומצא. נעימה חלומית – הגיטרה של גרין מטיילת על ביט מתעתע, עצוב אבל נמרץ, ואתה צועד איתה, אולי על חוף ים בהוואי, העננים מסתירים לרגע את השמש והאלבטרוס המלכותי פורש את כנפיו ואז, קצת קשה להאמין, ממריא עד לראש מצעד הסינגלים בבריטניה. וזה עוד בתקופה שבה המצעד הזה נשלט על ידי להקות כמו הביטלס והרולינג סטונס.

היה Oh Well שבו גרין נשכב על גדר התיל החלודה, ופילס דרך לרוק הכבד של לד זפלין. והיה Black Magic Woman, השיר שגרין כתב, הלחין ושר, עם טאץ' לטיני שהוא הזריק לתוך הוורידים של הבלוז. שיר שכעבור שנתיים יזניק קריירה בינלאומית לקרלוס סנטנה שיחדש את "בלק מג'יק וומן", שמזוהה מאז איתו.

"מאיפה פיטר גרין בכלל הביא דברים כאלה?", תוהה אקרלינג, "ילד יהודי מלונדון, איך אתה מוצא צלילים כאלה? מוזיקת עולם. רוק לטיני. וזה זרם לו באצבעות בצורה הכי טבעית. הכי Cool. בלי לצעוק את זה. הוא אף פעם לא היה כמו כל הכוכבים האלה – בוא, תקשיב לי, תראה איזה גאון אני. או: בוא תשמע איזה פסיכי אני – אצל פיטר גרין לא היה את כל זה. אצלו היה הכול נקי. מים נקיים וזכים. זה מה שהיה אצלו".

"הוא אף פעם לא היה כמו כל הכוכבים האלה – בוא, תקשיב לי, תראה איזה גאון אני. או: בוא תשמע איזה פסיכי אני – אצל פיטר גרין לא היה את כל זה. אצלו היה הכול נקי. מים נקיים וזכים. זה מה שהיה אצלו"

מי שרוצה לשמוע איך נשמעים מים נקיים וזכים, מוזמנת לחזור ל-Need Your Love So Bad מהגלגול הראשון של "פליטווד מק". קאבר נהדר לבלוז של ווילי ג'ון הקטן מ-1955. גרין שר בקול מתוק אבל לא מתקתק. וכל נגיעה שלו במיתרים מפיקה מהגיטרה את הצלילים היפים ביותר שגיטריסט יכול להוציא מאצבעותיו. וזה לא רק שכל צליל במקום: גם השקט שבין הצלילים הוא מוזיקה.

העסקה עם השטן

אי אפשר להבין את הסיפור של פיטר גרין בלי להתעכב רגע על המיתוס המכונן של הבלוז האמריקאי. האגדה על רוברט ג'ונסון, שפגש את לוציפר בצומת הדרכים והסכים לעסקה שבה מכר לשטן את נשמתו, תמורת יכולת נגינה פלאית. ג'ונסון הסתובב עם הגיטרה שלו בדרכים המאובקות של מיסיסיפי בשנות השפל הגדול, הקליט בחייו הקצרים רק 29 שירים, מת בנסיבות מסתוריות בגיל 27 ונחשב היום לחבר המפורסם הראשון ב"מועדון ה-27" הידוע לשמצה של הרוק.

צומת הדרכים שבו, על פי האגדה, ג'ונסון חתם על העסקה עם השטן הוא הצומת של Route 61 עם Route 49 בקלרקסדייל, מיסיסיפי, שהפך מאז לאתר עלייה לרגל לחובבי בלוז מכל העולם. פיטר גרין עצמו יקליט עשרות שנים אחרי מותו המסתורי של ג'ונסון אלבום מחווה, ובו גרסאות משלו לכל השירים שג'ונסון הותיר אחריו.

אי אפשר לדעת מתי ואיך פיטר גרין חתם על העסקה שלו עם השטן. אלה עסקאות שנחתמות בלילה, בלי עדי ראיה ובלי להשאיר עקבות. אבל כבר ברגעיו הראשונים של גרין על הבמה היה ברור שהוא קיבל מתנה משמים, שצמוד לה תג מחיר. התקיים בתוכו מתח שקשה להחזיק אותו לאורך זמן, בין אישיות צנועה, נטולת אגו לחלוטין, שכאילו נקלעה במקרה לאור הזרקורים החורך של הסיקסטיז, בדיוק בשנים שבהן סולנים וגיטריסטים מובילים של להקות גדולות הילכו על התרבות המערבית קסם של אלים מהאולימפוס.

גרין, וזה היה ברור מהתחלה, חיפש רק את הצליל הנכון. את ה-Feel. את האטיטיוד של משיכת המיתר המדויקת. כל חבילת ההטבות הנלווית – תהילה, כסף, זיונים, חיים על הנתיב המהיר וכל השיט הזה – לא עניינו אותו. לכן הוא עצמו בחר ללהקה שהנהיג את השם "פליטווד מק" – חיבור של שמות המשפחה של המתופף מיק פליטווד והבסיסט ג'ון מקווי.

זו הייתה מתנה נפלאה, סיפר מיק פליטווד בראיון ל"רולינג סטון" ב-2013, "זה היה כאילו פיטר מוודא שזה לא השם שלו שיהיה שם. 'אני רוצה שזו תהיה הלהקה שלכם'. אני לא מוציא מכלל אפשרות, שכבר אז פיטר חשב שיום יבוא והוא יעזוב, והוא רצה לוודא שהלהקה תמשיך להתקיים גם בלעדיו".

כשהעניינים יתחילו להסתבך ופיטר גרין ייתבע למלא את חלקו בעסקה שחתם עם השטן, מיק פליטווד ישתלט על העניינים ויוביל אותם הלאה. כשיתבקש להסביר מה עבר על חברו, פליטווד יתאר אותו כ"בחור מהאיסט אנד, שהסתובב תמיד עם קוף על הכתף. הוא היה נער יהודי שחטף הרבה מכות בבית הספר. הוא רק רצה לברוח מזה ופנה למוזיקה, אבל כשהכל התחיל להשתבש, זה תפס אותו בסוף".

פליטווד יתאר אותו כ"בחור מהאיסט אנד, שהסתובב תמיד עם קוף על הכתף. הוא היה נער יהודי שחטף הרבה מכות בבית הספר. הוא רק רצה לברוח מזה ופנה למוזיקה, אבל כשהכל התחיל להשתבש, זה תפס אותו בסוף"

כלומר – אם הגיטריסטים השחורים הגדולים של הבלוז הכניסו לנגינה שלהם את כאב ההשפלה של העבדות, הקיפוח וההפרדה הגזעית, פיטר גרין הכניס לבלוז שלו את הכאב היהודי של הגלות והרדיפות האנטישמיות.

לפני שהכל ישתבש סופית, גרין הספיק להגשים את חלום הנעורים שלו, כשהוזמן עם פליטווד מק ב-4 בינואר 1969, להקליט אלבום באולפני צ'ס המיתולוגיים בשיקגו, הלב הפועם של הבלוז האמריקאי, עם נבחרת חלומות שכללה את הגיטריסטים באדי גאי ומאדי ווטרס והבסיסט ווילי דיקסון. נער יהודי חיוור מלונדון עולה להרכב עם מייקל ג'ורדן ומג'יק ג'ונסון וצולף שלשות כל המשחק.

"פיטר לא רצה להיות סופרסטאר. הוא היה שחקן קבוצתי", סיפר מיק פליטווד לימים. ועל מאבק האיתנים הזה, שהתנהל כל הזמן בתוך נפשו, הוא התחיל לשפוך כמויות מסחריות של אל-אס-די, ובכל פעם שיצא בשלום מעוד טריפ, היה ברור שרגשי אשמה אוכלים אותו מבפנים. גרינבאום היהודי המפוחד לא הרגיש נוח בחליפת הכוכב של אליל הגיטרה גרין.

שלושה ימים של מסיבה משוגעת בתחילת 1970 בוילה מפוארת ביער בגרמניה, שבמהלכה גרין צרך כמויות דמיוניות של אל-אס-די וניגן שעות רצופות לבורגנים גרמנים מסוממים שעודדו אותו להתמסטל עוד ועוד, גמרו אותו סופית. זה היה הטריפ שממנו הוא כבר לא חזר. הוא ויתר על האגו טריפ, ונכנע לאסיד טריפ.

שלושה ימים של מסיבה משוגעת בתחילת 1970 בוילה מפוארת ביער בגרמניה, שבמהלכה גרין צרך כמויות דמיוניות של אל-אס-די וניגן שעות רצופות לבורגנים גרמנים מסוממים שעודדו אותו להתמסטל עוד ועוד, גמרו אותו סופית

באפריל 1970 גרין הקליט עם "פליטווד מק" את השיר האחרון שלו עם הלהקה, יצירת מופת פסיכדלית בשם The Green Manalishi. קשה להאמין שאותו אדם שניגן רק כמה שנים קודם את "אלבטרוס" העדין והאוורירי, עומד גם מאחורי השיר המעונה, הפצוע, השבור הזה. כש"המנאלישי הירוק" נכנס לעשרת הגדולים בבריטניה, גרין כבר עזב את "פליטווד מק", כדי לא לחזור.

"אני רק רוצה לחיות חיים חופשיים יותר ולא אנוכיים", הוא אמר ל"רולינג סטון" אחרי שפרש, "ובכלל לא איכפת לי אם זה אומר שאיעלם לחלוטין מעיני הציבור".

זו הייתה נבואה – או שמא משאלת לב – שהתגשמה במלואה. גרין נבלע לתוך עולם של ניסיונות מוזיקליים מבולבלים, מצוקה פסיכיאטרית ועוני מרוד. הוא סירב לקבל את הכסף שהגיע לו על שיריו והקלטותיו ודרש שיתרמו אותו לעניים. עיתונות המוזיקה הבריטית ניסתה לאתר אותו מדי פעם. אלה היו הימים שלפני האינטרנט והרשתות החברתיות. אנשים עוד יכלו להיעלם לתקופות ארוכות.

היו דיווחים שהוא עובד כחופר קברים בבית קברות. הוא נראה עובד כסניטר בבית חולים גריאטרי. בשבועון "ניו מיוזיקל אקספרס" אפילו דיווחו פעם, שהוא הצטרף ל"קומונה ישראלית".

אחרי הסשן ב-1980 גרין יספר ליואב קוטנר שהוא אכן הגיע לישראל בתחילת שנות השבעים ועבד כמתנדב בקיבוץ משמרות. אבל אף אחד, כנראה, לא ידע שהוא פיטר גרין מ"פליטווד מק".

שלום חנוך, בן משמרות, שמעיד על עצמו שהוא מאוהבי "פליטווד מק" המוקדמת ומעדיף אותה בהרבה על "פליטווד מק" המסחרית של סוף שנות השבעים, אומר שהוא מעולם לא שמע על כך שגרין התגורר במשמרות. "אבל אם זה קרה בתחילת שנות השבעים, אז זה היה כנראה בתקופה שהייתי בכלל בלונדון. מנותק גם מהארץ וגם מהקיבוץ. אבל טוב לדעת שהקיבוץ משך אמנים כאלה".

שלום חנוך, בן משמרות, לא ידע שגרין התגורר במשמרות. "אבל אם זה קרה בתחילת שנות השבעים, אז זה היה כנראה בתקופה שהייתי בכלל בלונדון. מנותק גם מהארץ וגם מהקיבוץ. אבל טוב לדעת שהקיבוץ משך אמנים כאלה"

נס הגיבסון לס פול

אף אחד לא יודע למה פיטר גרין התגלגל לישראל ב-1980. הוא היה אז בתקופה טובה יחסית, אחרי שהתחתן והפך לאבא (ואז התגרש תוך שנה), ואפילו הקליט שני אלבומי סולו צנועים, שכללו כמה שירים יפים, שלא העפילו לפסגות העבר.

Embed from Getty Images

פיטר גרין על הבמה בשנות השמונים

עופר אקרלינג, שהיה אז טכנאי צעיר בגל"צ, זוכר רק שגרין הגיע לביקור בתחנת הרדיו הצבאית. "אני וקוטנר תפסנו אותו לשיחה במסדרון. אני זוכר שבאצבעות שלו היו ציפורניים ארוכות בטירוף. אני וקוטנר אמרנו לו בחוצפה ישראלית כזאת 'איך אתה יכול לנגן גיטרה עם ציפורניים כאלה?' והוא אמר 'אני ככה מנגן'. אמרנו לו, 'אפשר לראות איך אתה מנגן עם ציפורניים כאלה?' והוא הסכים לבוא לאולפן ולנגן עם נגנים ישראלים. הוא בעצם בא לאולפן לא כדי להקליט, אלא רק כדי להראות לנו שהוא יכול לנגן עם ציפורניים ארוכות כאלה".

אקרלינג וקוטנר שריינו במהירות את אולפן "אשל" ברחוב פרוג, שבו הוקלטו כמה מהקלאסיקות הגדולות של הרוק הישראלי כמו "שבלול" ו"החלונות הגבוהים".

"זה היה אולפן עם חדר הקלטות ענק, תקרה בגובה שישה מטרים. אין היום דברים כאלה. זה היה מין אולם עצום כזה, כמו אבי רואד, אבל בתל אביב", מספר אקרלינג.

יחד עם יורם לב, שהיה טכנאי הקלטות צעיר ב"אשל", הם אספו במהירות נגנים, שהם קיוו שיצליחו לנגן בלוז ברמה כזו, שפיטר גרין יסכים להצטרף אליהם.

"אמרנו לו, 'אפשר לראות איך אתה מנגן עם ציפורניים כאלה?' והוא הסכים לבוא לאולפן ולנגן עם נגנים ישראלים. הוא בעצם בא לאולפן לא כדי להקליט, אלא רק כדי להראות לנו שהוא יכול לנגן עם ציפורניים ארוכות כאלה"

יוסי בוזין, שתופף עם אקרלינג בלהקות של התקופה, נקרא לשבת מאחורי מערכת התופים. לקח לכולם זמן להיזכר מי היה הבסיסט, ובסוף הוסכם שזה היה כנראה בסיסט בשם קובי הס, שגר בשנים האחרונות בקנדה ולא השיב על המייל ששלחתי לו.

אבל היה ברור שהמשימה הגדולה לכבוש את ליבו של גרין, תיפול בעיקר על שמעון הולי, גיטריסט חיפאי מחונן, שנחשב אז לנגן הבלוז הטוב ביותר בארץ.

"היו שלושה גיטריסטים גדולים בחיפה בסצנה של סוף שנות השבעים", מספר אילן לוקאץ', שניגן באחד ההרכבים החיפאיים של שמעון הולי, "היה כמובן מורדי פרבר, שהיה קלאסה אחרת, ובהמשך ניגן עם שלום חנוך ואריק איינשטיין. היה אלון אדלר, שנחשב לגיטריסט המהיר במערב. והיה שמעון הולי, שלא היה כל כך מהיר, אבל היה לו פרייזינג של נגן בלוז אדיר".

שמעון הולי הביא איתו מחיפה את הקלידן פימה שוסטר, שעלה לארץ מרוסיה רק שלוש שנים לפני כן, והעריץ את פיטר גרין. "שמעון היה אז נגן בלוז ברמה מטורפת. אני לא חושב שהיה בארץ גיטריסט בלוז ברמה שלו", אומר שוסטר.

אילן לוקאץ' ושמעון הולי מנגנים במייקס פלייס בהרצליה ב-2016 (צילום: באדיבות אילן לוקאץ')
אילן לוקאץ' ושמעון הולי מנגנים במייקס פלייס בהרצליה ב-2016 (צילום: באדיבות אילן לוקאץ')

"שמעון היה עילוי", מסכים אקרלינג, "אם הוא היה נולד באנגליה או בארצות הברית והיה מתגלגל נכון, הוא היה יכול להגיע לצמרת. הייתה לו אישיות וכמות של כישרון וחיבור לגיטרה שזה ממש נדיר לראות. הכל אצלו היה ייחודי ומקורי. והוא גם היה מתוק אמיתי".

מה שהחברים לא יכלו לדעת באותו שלב, זה שגם שמעון הולי חתם עסקה עם השטן תמורת הכישרון הנדיר שלו. זה יתברר רק בעוד כמה שנים.

בינתיים היה עוד עניין אחד, קריטי ממש. לדאוג לפיטר גרין לגיטרה. וגרין, את זה ידעו כולם, מנגן רק על גיבסון לס פול. הגיטרה החשמלית שעליה ניגן כל השנים ב"פליטווד מק" היתה לס פול משנת 1959 שכונתה "גריני". הוא הפך את הפיק־אפ שלה, ויצר לה צליל ייחודי.

גרין, את זה ידעו כולם, מנגן רק על גיבסון לס פול. הגיטרה החשמלית שעליה ניגן כל השנים ב"פליטווד מק" היתה לס פול משנת 1959 שכונתה "גריני". הוא הפך את הפיק־אפ שלה, ויצר לה צליל ייחודי

אחרי שעזב את הלהקה, גרין מכר את הגיטרה לגיטריסט האירי גרי מור. ב–1995 מור הקליט אלבום שלם של שירי פיטר גרין תחת השם "בלוז לגריני". הגיטרה הזו נמצאת כיום ברשותו של קירק האמט מ"מטאליקה".

למרבה המזל התברר שלשמעון הולי, שמנגן בדרך כלל על פנדר סטרטוקסטר, יש גם גיבסון לס פול, בדיוק כמו שגרין אוהב. ובמקרה הזה, היה כאן באמת הרבה מזל.

שמעון הולי והגיטרה, שני מימין (צילום: באדיבות אילן לוקאץ')
שמעון הולי והגיטרה, שני מימין (צילום: באדיבות אילן לוקאץ')

"הפנדר סטרטוקסטר של שמעון (הולי) היתה גיטרה מדהימה באופן קליני", מספר אילן לוקאץ', "אנחנו היינו ילדים, בני 15-16, הוא מבוגר מאיתנו בכמה שנים. אתה יודע מה זה היה בשבילנו אז פנדר אמיתית? מי יכול היה להרשות לעצמו? אבל כל פעם שהיינו אומרים לו 'הסטראט שלך, איזה גיטרה מדהימה' הוא היה אומר 'עזבו, הייתה לי פעם לס פול, אתם לא מבינים איזו גיטרה מדהימה זו הייתה. וגנבו לי אותה'. הוא היה בלהקת חתונות ובסוף חתונה הוא הלך לעשות פיפי או משהו, חזר – אין גיטרה.

"יום אחד אני נכנס לאיזה קשיש שהיה מתקן כלי נגינה בפסאז' קולנוע רון בחיפה, והייתי עובר אצלו לפעמים, כי אפשר היה למצוא אצלו מציאות. הוא לא ידע מהחיים שלו. אז אני אצלו בחנות ופתאום בא איזה בחור עם זקן שמחזיק גיבסון לס פול ומבקש לסדר לה את הפיק-גארד (הכיסוי שמגן על המיקרופונים של הגיטרה – א.ב.ד). אז, אתה יודע, אי אפשר היה לקנות באיביי פיק-גארד. אני רואה גיבסון אמיתית, מתלהב. מבקש לנגן קצת על הגיטרה ויש לה סט-אפ מהחלומות. הגיטרה כאילו מנגנת מעצמה.

"אחרי כמה ימים אני פוגש את שמעון, אני מספר לו שלפני כמה ימים ניגנתי על לס פול שמנגנת אפילו יותר טוב מהפנדר שלו. ואני שם לב ששמעון מתחיל לגלות סימני עצבנות. הוא שאל אותי 'שמת לב לעוד משהו על הגיטרה?'. אמרתי לו 'כן, היה חסר לה פיק-גארד'.

פיטר גרין עם הגיבסון לס פול באולפני ההקלטות ב-1968 (צילום: Pictorial Press / Alamy)
פיטר גרין באולפני ההקלטות ב-1968 (צילום: Pictorial Press / Alamy)

"שמעון נהיה עוד יותר לבן. שאל אם היו עוד סימנים על הגיטרה. אמרתי לו כן, מאחורה היו סימנים כאילו איזה דפקט תקע בה סמל של מרצדס כזה. שמעון כמעט עבר התקף אפילפטי. הוא הלך, הוציא איזו קופסת נעליים ובתוכה היה פיק-גארד של לס פול וסמל של מרצדס. ותמונות שלו עם הגיטרה.

"עכשיו, לך תמצא את הבן אדם. נזכרתי שהוא סיפר לי שבמלחמה – שזה מלחמת יום כיפור – הוא ניגן עם דני ליטני. יצא ככה, שבאותו זמן שמעון ניגן עם דני ליטני. אז הוא שאל אותו מי הגיטריסט שניגן איתו במלחמה. הלך שמעון לבן אדם ואמר לו 'תקשיב, זו הגיטרה שגנבו לי ויש לי הוכחה שגנבו לי אותה. תחזיר לי אותה, אני אתן לך איזה פיצוי'. ההוא גירש אותו. אז שמעון הלך למשטרה, הם הלכו לבן אדם, לקחו ממנו את הגיטרה, והיא הייתה איזה שנה במרתפי המשטרה.

"שמעון לא היה ישן בלילות. היה אומר לנו כל הזמן 'בטח יש שם הצפות בגשם, הגיטרה שלי שטה שם'. הוא לא נרגע מזה. חודשים. בסוף המשטרה החזירה לו את הגיטרה".

וככה שמעון הולי הביא איתו ברכבת מחיפה גיבסון לס פול שמנגנת מעצמה. בדיוק כמו שפיטר גרין אוהב.

הגיבסון לס פול של פיטר גרין על שער מגזין "גיטר" ב-2007
הגיבסון לס פול של פיטר גרין על שער מגזין "גיטר" ב-2007

לילה מכושף באולפני "אשל"

"הגענו בסביבות עשר לאולפן", נזכר יוסי בוזין, "ופיטר גרין הגיע לא הרבה אחרינו. הוא היה מאוד מופנם. לבש מין גלבייה עליו, בצבע אוף-וויט, עם פסים תכלת. הוא כמעט שלא דיבר. ישב מאוד שקט".

באולפני "אשל" היתה אז קונסולה שטומי פרידמן, מאבות עולם ההקלטות הישראלי, בנה במו ידיו. עם מכונת הקלטת AMPEX של שמונה ערוצים. "זו הייתה אחת ההקלטות הראשונות שלי בחיים", מספר יורם לב, "הייתי טכנאי צעיר. הגעתי לאולפני אשל לא הרבה לפני, בחורף 79', והתחלתי לעבוד בתור עוזר טכנאי. נתנו לי פה ושם להקליט. לפעמים הייתי לוקח את האולפן בשישי-שבת ומביא חבר'ה צעירים להתאמן בלילות. כדי שגם אני אוכל להתאמן בהקלטות. יצא לי קודם להקליט כמה מוזיקאים ישראלים. לא הרבה. ופתאום פיטר גרין אצלי באולפן!".

יואב קוטנר: "אני זוכר שהסתכלתי על פיטר גרין, וראיתי מולי בן אדם בלי שמחת חיים. ראו את הדיכאון עליו. הוא היה כבוי".

פימה שוסטר בימים ההם
פימה שוסטר בימים ההם

פימה שוסטר: "פיטר גרין נשאר בקונטרול ואנחנו נכנסנו לנגן בחדר הקלטה. אמרנו לעצמנו, יאללה, ננגן בלוז ונגרה אותו, עד שהוא יידלק. גם הבאנו לו ארגז בירה. שמעון (הולי) ניגן על הפנדר שלו, אני התיישבתי מאחורי הפנדר רודס שהיה שם באולפן. ואת הלס פול של שמעון העמדנו ככה על הסטנד מול פיטר גרין בקונטרול.

"אנחנו מנגנים בתוך האולפן והוא ככה יושב ליד הקונסולה בקונטרול, מעבר לחלון, ומולו הלס פול של שמעון. והוא מסתכל עליה. ואנחנו רק מחכים שהוא לא יצליח להתאפק וייקח אותה ויצטרף אלינו. אנחנו מנגנים ומנסים לגרות אותו. מסמנים לו 'בוא, נו, תצטרף'. והוא כזה 'לא לא'. הוא בכלל לא רצה לנגן. בסוף הצלחנו לשכנע אותו והוא נכנס".

"אנחנו מנגנים בתוך האולפן והוא ככה יושב ליד הקונסולה בקונטרול, מעבר לחלון, ומולו הלס פול של שמעון. והוא מסתכל עליה. ואנחנו רק מחכים שהוא לא יצליח להתאפק וייקח אותה ויצטרף אלינו"

עופר אקרלינג: "מה שהדהים אותי, זה שבשנייה שהוא לקח את הגיטרה ישר שמעת פאקינג פיטר גרין! הוא לא היה צריך להתאקלם. לא ביקש שינמיכו לו את האורות, שיוסיפו לו ריברב, כל הדברים האלה שקורים באולפן.

עופר אקרלינג בשנות ה-80 (צילום: גילה הרשקוביץ)
עופר אקרלינג בשנות ה-80 (צילום: גילה הרשקוביץ)

"ברגע שהוא לקח את הגיטרה ליד, מהצליל הראשון, זה היה הוא. זה נפתח מולך כמו איזו מניפה מרהיבה כזאת. האפיון שלו. הפיל. הצבע.

"עבדתי בחיים עם המון המון המון נגנים מחוננים. עבדתי עם כמעט כל נגן שמעריכים בישראל. לא שמעתי דבר כזה. זה פילח את האוויר, הצליל שלו. פשוט מפל כזה, שהציף את הכל. הרכות. הטאץ' של האצבע במיתר. הכל במקום. זו היתה הרגשה מטהרת. הוודאות הזאת. היכולת להוציא את האישיות שלך על המקום.

"זו הייתה מבחינתי חוויה מכוננת. הרגשתי שאני נוגע בדבר הכי טהור שנמצא בטופ של המוזיקה. כל כך מדויק. כל כך ברור. כל כך צלול. זה היה שוק. הוא ניגן כמו איזה מלאך לבן. כמו ברבור לבן ששט באיזה אגם".

"עבדתי בחיים עם המון המון המון נגנים מחוננים. עבדתי עם כמעט כל נגן שמעריכים בישראל. לא שמעתי דבר כזה. זה פילח את האוויר, הצליל שלו. פשוט מפל כזה, שהציף את הכל. הרכות. זו היתה הרגשה מטהרת"

יורם לב באולפן ההקלטה באותה תקופה
יורם לב באולפן ההקלטה באותה תקופה

יורם לב: "הוא הכניס השראה לאולפן. פתאום כל החבר'ה שניגנו איתו, שהכרתי את הנגינה שלהם, הרגשת איך הוא מושך אותם אליו. איך השליטה שלו, האנרגיה שלו, גורמת להם לנגן ברמה אחרת. הם בכלל לא ידעו שהם מסוגלים לנגן ככה.

"כשמנגנים איתך אנשים ברמה כזאת, אתה לפעמים הולך לשם גם. זה מה שקרה לנגנים באותו ערב באולפן. לא שמעתי אותם מנגנים כל כך רגוע, כל כך נכון. הם בחיים לא ניגנו ככה".

עופר אקרלינג: "זה היה כמו טקס דתי. משהו שהוא טהור לגמרי. נקי לגמרי. וזה דווקא מבן אדם שהתגלה כסכיזופרן קשה. כנראה הגיטרה הייתה בשבילו איזשהו כלי של ריפוי. הגיטרה והמוזיקה. אולי זה היה הכדור הרגעה שלו. הוא היה נפש עדינה. לא רוק סטאר".

יוסי בוזין: "בדרך כלל כשמוזיקאים צעירים מנגנים עם מישהו הרבה יותר גדול מהם, הם מנסים להרשים אותו ולהראות לו 'הנה, גם אנחנו ככה. יודעים את זה ויודעים את זה'.

יוסי בוזין באותם ימים
יוסי בוזין באותם ימים

"אבל כשהוא התחיל לנגן – זה היה כאילו הוא אומר לנו, עכשיו בוא תראו איך אפשר לנגן אחרת. אם תקשיב לגיטרה שלו שם, הצלילים כל כך רכים. כל כך עגולים. לא חותכים, לא נוקשים. פתאום זה סידר הכל.

"אני זוכר שאנחנו מנגנים ופימה ככה מסמן לי עם הראש סימן כזה של 'וואו'. וסימנתי לו 'כן כן'. הרגשתי איך אני משתנה תוך כדי נגינה. זה לקח אותי למקום אחר, עברתי פתאום להשתמש במצילות תוך כדי נגינה, כדי ליצור מין אווירה של ים כזה. וזה מה שהוא חיפש. הוא פתח את העיניים והסתכל, וראית בעיניים שלו את האישור של 'כן, זה מה שחיפשתי'. ואז פשוט ניגנו".

יורם לב: "באיזשהו שלב, כשהם עשו איזה ברייק קטן, ניגשתי לפיטר גרין ואמרתי לו, ככה בזהירות, 'תגיד, איכפת לך אם אני אקליט?'. הוא אמר לי 'תקליט. אין בעיה'. שמתי סרט – והקלטנו".

פיטר גרין באולפן "אשל" 25.12.1980

01 משוטט ברחובות (ג'אם) 6:31

02 לפעמים אני עצוב (ג'אם) 8:23

אפילוג ראשון: השטן גובה מחיר

לא ברור כמה קטעים הספיק יורם לב להקליט באותו לילה. יוסי בוזין בטוח עד היום שהוקלטו מספיק קטעים למלא אלבום כפול מעולה.

"אני אומר לך, היו לי קרוב לשעתיים של מוזיקה. נתתי את הסרט רבע אינץ' (סרט ההקלטה המקורי ועליו הערוצים כמו שהוקלטו באולפן – א.ב.ד) ליגאל ישראלי, שהיה לו אולפן בפינסקר. לצערי הרב הוא שכח את זה שם והם זרקו את זה. זה פשוט פשע. היה יכול להיות אלבום שלם שם. אפילו אלבום כפול. זה כל כך מצער אותי. עד היום. כל פעם שאני מדבר על זה, זה הורג אותי".

יורם לב – שהיה אחראי על ההקלטות – זוכר את זה קצת אחרת. "הסרט רבע אינץ' נשאר אצלי. אחר כך פנה אלי דב זעירא מהתקליט חיפה. הוא שמע על ההקלטות ואמר שהוא רוצה להוציא מהם תקליט, אבל הוא לא הסכים לשלם. רצה אותן בחינם. אז לא נתתי לו.

"הסרט נשאר אצלי ואחרי איזו תקופה באמת נתתי אותו ליגאל ישראלי, שניגנתי איתו ביחד. הוא ביקש שאתן לו את הסרט, אני כבר לא זוכר למה, ואחרי כמה זמן התברר שהסרט נעלם.

יואב קוטנר בשנות ה-80
יואב קוטנר בשנות ה-80

"במזל, נשאר לי העתק שהורדתי לטייפ קסטות. ההקלטה שנשארה, זו שקוטנר משמיע לפעמים בלילות, זו ההקלטה שאני הורדתי. יוסי בוזין טועה אם הוא חושב שהיו עוד קטעים. הם באמת ניגנו הרבה יותר קטעים באולפן. זה נכון. אבל מהרגע שביקשתי מפיטר גרין רשות להקליט, הם ניגנו רק עוד שני קטעים. בלוז אחד מאז'ורי ובלוז אחד מינורי, ואלה שני הקטעים שנשארו".

"הם באמת ניגנו הרבה יותר קטעים באולפן. זה נכון. אבל מהרגע שביקשתי מפיטר גרין רשות להקליט, הם ניגנו רק עוד שני קטעים. בלוז אחד מאז'ורי ובלוז אחד מינורי, ואלה שני הקטעים שנשארו"

ומזל שנשארו, כי הם מוכיחים שכל מה שסופר כאן למעלה – ההשראה, הקדושה, הרגע החד פעמי, הנגיעות העדינות במיתרים, המוזיקאים הצעירים שמתעלים על עצמם בזכות נוכחותו של המאסטר, ומנגנים כמו שלא ניגנו מעולם – הכל באמת קרה.

על הקופסה שבה נשמר סרט ההקלטה, הבלוז המאז'ורי נקרא "משוטט ברחובות" ונמשך 6:30 דקות. הבלוז המינורי נקרא "לפעמים אני עצוב" ונמשך 8:23 דקות. וביחד יש שם רבע שעה של עצב מכושף.

תמונה אחת, מטושטשת כמובן, נותרה מהאירוע. אף אחד לא זוכר מי צילם אותה. רואים בה את פיטר גרין ושמעון הולי עומדים זה מול זה, פנדר סטרטוקסטר מול גיבסון לס פול, ופימה שוסטר מאחור על הפנדר רודס.

פיטר גרין חזר לישראל עוד פעמיים. ב-1983 הוא הופיע בקולנוע דן בתל אביב. "זה היה נורא נורא עצוב", אומר קוטנר, "מחלת הנפש שלו גרמה לו להיראות כמו עלה נידף. אמנם הוא היה שמנמן, אבל הוא כבר היה כפוף כזה. לא היה לו כוח. ואם אני לא מתבלבל, מי שניגן שם את כל הסולואים היה אח שלו.

פיטר גרין חזר לישראל וב-1983 הופיע בקולנוע דן. "זה היה נורא נורא עצוב", אומר קוטנר, "מחלת הנפש שלו גרמה לו להיראות כמו עלה נידף. אמנם הוא היה שמנמן, אבל הוא כבר היה כפוף כזה. לא היה לו כוח"

"הרי הייתה לפיטר גרין סכיזופרניה ובשלב מסוים הוא עבר לגור עם אח שלו שטיפל לו בכל העניינים. באותה הופעה הוא בקושי תפקד. מה שכן – כשהוא שר, הוא היה נהדר. אבל הוא כבר לא הצליח לנגן".

כעבור שנתיים פיטר גרין חזר לישראל כדי להופיע ב"פסטיבל הכוכבים" באצטדיון רמת גן – אירוע שאמור היה להיות פסטיבל של שלושה ימים בהשתתפות כוכבי ענק בינלאומיים כמו מריליון, אלווין לי, ג'ו קוקר, סאלי אולדפילד ורבים אחרים. קורין אלאל הקליטה בהזמנת מארגני הפסטיבל את "שיר בכיף" ושרה אותו באירוע הפתיחה העגום.

פיטר גרין מופיע במועדון הבלוז בניו יורק ב-7 באפריל 2001 (צילום: AP Photo/Mark Lennihan)
פיטר גרין מופיע במועדון הבלוז בניו יורק ב-7 באפריל 2001 (צילום: AP Photo/Mark Lennihan)

אבל הקהל לא הגיע. המארגנים ציפו ל-50 אלף איש אבל מכרו בקושי 5,000 כרטיסים. הפסטיבל הפך לאחד הכישלונות הגדולים בתולדות ההפקה הישראלית. רוב ההופעות בוטלו. האמרגן פשט רגל וברח מהארץ. הפסטיבל קוצר ליום אחד בלבד. וכך, בשעות אחר הצהריים, פיטר גרין עמד על הבמה באצטדיון רמת גן בחום הלוהט של אוגוסט 85', וניגן את הבלוז ליציעים ריקים.

כעבור עשר שנים, באמצע שנות התשעים, משה זונדר, ערן ריקליס ואני התכוונו לעשות לפיטר גרין מחווה של כבוד, והכנסנו לסרט "צומת וולקן" סצנה שבה פיטר גרין צץ במפתיע בפאב הקרייתי "צומת וולקן" ("פאב המוזיקה הכי טוב ממזרח לנהר המיסיסיפי") ומצטרף לגיבורי הסרט הנרגשים לג'ם סשן על הבמה. הסצנה צולמה, שחקן צעיר נבחר לגלם את פיטר גרין, חיים רומנו הקליט לפסקול קטע בלוז "בסגנון פיטר גרין", אבל בסופו של דבר הסצנה המצולמת לא התאימה, וירדה ברגע האחרון בעריכה.

באמצע שנות ה-90, משה זונדר, ערן ריקליס ואני התכוונו לעשות לפיטר גרין מחווה של כבוד, והכנסנו לסרט "צומת וולקן" סצנה שבה פיטר גרין צץ במפתיע בפאב הקרייתי "צומת וולקן". בסופו של דבר הסצנה המצולמת לא התאימה, וירדה ברגע האחרון בעריכה

לפני חמישה חודשים, ב-25 בפברואר 2020, מיק פליטווד אירגן בפלאדיום של לונדון קונצרט הצדעה לפיטר גרין. על הבמה עלו אמנים שהעידו על עצמם שפיטר גרין שינה את חייהם: דיוויד גילמור מ"פינק פלויד", נואל גלאגאר מ"אואזיס", פיט טאונסנד מ"המי", סטיבן טיילר מ"אירוסמית", ביל ווימן מ"הרולינג סטונס"  וקירק האמט מ"מטאליקה" שניגן על הגריני המקורית. גרין עצמו לא הגיע לאולם.

הקונצרט הענק הזה היה אחד מאירועי המוזיקה האחרונים הגדולים בלונדון, לפני שעולם התרבות נכנס לעידן הקורונה.

ככה זה כשאתה חותם עסקה עם השטן: סרט הרבע אינץ' מאולפני "אשל" נעלם. הפסטיבל בהשתתפותך פושט רגל. הסצנה לכבודך בסרט נחתכת בעריכה. קונצרט ההצדעה לכבודך נערך רגע לפני שווירוס מסתורי משתק את העולם. ואז אתה מת.

אפילוג שני: הסיפור של שמעון הולי

עופר אקרלינג נשאר במוזיקה. שנה אחרי הלילה ב"אשל" הוא הקליט את הלהיט הענק "לא רוצה לזמביה" שנכלל באלבום הסולו הראשון שלו. הוא כתב לריטה את השיר "משחק מכור", הקים אולפן הקלטות מצליח שבו הקליט אלבומים של ארקדי דוכין, ברי סחרוף, מאיר בנאי, אברהם טל ורבים אחרים.

יוסי בוזין המשיך לתופף, בהקלטות ובהופעות, והקים את חברת "פרופישונל דראם סטור" שהיא "חברת בוטיק המייצרת תופים בהתאמה אישית ובאיכות גבוהה".

יורם לב נשאר באולפני ההקלטות עד שנות התשעים ואז הקים חברת ייעוץ לאקוסטיקה.

פימה שוסטר זכה לתהילה עם להקת "סטלה מאריס" ואחרי שהתפרקה חזר לחיפה ועובד שם בחנות "כלי זמר".

יואב קוטנר נותר עורך המוזיקה החשוב בישראל.

עקבותיו של שמעון הולי אבדו. אף אחד לא ידע לספר מה עובר עליו בשנים האחרונות.

יואב קוטנר: "אני לא יודע מה מצבו. שמעתי שהוא נורא מסכן. פעם בכמה שנים הוא שולח לי את אותן הקלטות, כאילו שמדובר בחומרים חדשים. זה נורא עצוב".

פימה שוסטר: "הוא לפעמים עובר פה אצלי בכלי זמר בחיפה. אני רואה אותו מדי פעם. הוא בא לקנות מיתרים בחנות שלי. הוא מרחף. קשה לדעת מה איתו. הוא צרב את ההקלטה הזאת עם פיטר גרין על דיסקים, והוא מסתובב ומוכר אותם פה ברחוב בחיפה".

אילן לוקאץ': "לפני שנתיים-שלוש יצא לי לנגן עם הולי עוד פעם, באחד הפאבים האלו שעושים בהם ג'מים של בלוז בימי שישי. לא ראיתי אותו איזה ארבעים שנה. מדהים בכלל שהוא עוד בחיים. הוא וקית' ריצ'ארדס. בדיוק קראתי היום מישהו שכתב שזה מפחיד לחשוב איזה עולם נשאיר לקית' ריצ'ארדס. אז על אותו עיקרון, מפחיד לחשוב איזה עולם נשאיר לשמעון הולי.

"מדהים בכלל שהוא עוד בחיים. הוא וקית' ריצ'ארדס. בדיוק קראתי היום מישהו שכתב שזה מפחיד לחשוב איזה עולם נשאיר לקית' ריצ'ארדס. אז על אותו עיקרון, מפחיד לחשוב איזה עולם נשאיר לשמעון הולי"

"ראיתי אותו כבר במצבים קשים. הוא נסע בשנות השמונים לאירופה לחפש הצלחה או משהו וחזר משם נרקומן מחוק. כאילו עשו לו איזה Reboot למוח. שנים היה מסתובב בחוף בחיפה ומחפש בדלי סיגריות לעשן. והיה מסתובב ברחובות ומציק לאנשים עם הקסטה שלו מנגן עם פיטר גרין".

לשמעון הולי אין אפילו טלפון נייד, אבל כשאני מצליח לתפוס אותו בדירתו הקטנה בחיפה, הוא מתרגש לדבר על הלילה ההוא.

שמעון הולי היום (צילום: יורם מארק רייך)
שמעון הולי היום (צילום: יורם מארק רייך)

"היה אחלה", הוא אומר, "ניגנו ככה, טק טק, בלי חזרות בלי כלום. אחרי שגמרנו לנגן שאלתי את פיטר גרין מה הוא חושב על הנגינה שלי. הוא אמר שהוא אהב. היה לו קול צרוד כזה.

"אני מוכר את ההקלטה הזאת עד היום. אתה רוצה שאני אשלח לך? עכשיו, כששמעתי שפיטר גרין מת, אני חושב להוציא את זה לעולם. אתה מכיר מישהו שיכול לפרסם את זה, באיביי, או לא יודע, איפה שאפשר? אנשים ביפן לא שמעו על זה. מה, הם לא ירצו דיסק כזה?".

"אני מוכר את ההקלטה הזאת עד היום. עכשיו, כששמעתי שפיטר גרין מת, אני חושב להוציא את זה לעולם. אתה מכיר מישהו שיכול לפרסם את זה? אנשים ביפן לא שמעו על זה. מה, הם לא ירצו דיסק כזה?"

ברור שהם ירצו. מי בעולם לא ירצה דיסק כזה – שמנציח לילה אחד שבו גיטריסט גאון שמכר את נשמתו לשטן בדלתא של התמזה עמד מול גיטריסט גאון שמכר את נשמתו לשטן בדלתא של הקישון, ושניהם הסתכלו זה לזה בעיניים וניגנו ביחד את הבלוז.

פיטר גרין, 1946-2020 (צילום: Pictorial Press / Alamy)
פיטר גרין, 1946-2020 (צילום: Pictorial Press / Alamy)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
14
תודה רבה על כתבה נהדרת ומרגשת. זכיתי לראות את פיטר גרין בהופעה בלונדון באמצע שנות התשעים עם ספלינטר גרופ. היתה הופעה מעולה.ג'ימי פייגה הודה שכתב את בלק דוג של זפלין בעקבות oh well. ג'ו... המשך קריאה

תודה רבה על כתבה נהדרת ומרגשת. זכיתי לראות את פיטר גרין בהופעה בלונדון באמצע שנות התשעים עם ספלינטר גרופ. היתה הופעה מעולה.ג'ימי פייגה הודה שכתב את בלק דוג של זפלין בעקבות oh well. ג'ון לנון כתב את sun king בעקבות אלבטרוס

הכרתי את שמעון הולי.הכרות טובה.היינו חברים.המשפחות שלנו היו חברות.הוא קרע לי מיתרים בגיטרה שקיבלתי לבר מצווה. היתי הולך לשמוע אותו במועדונים בחיפה עם בבר הזמר כשהיו מחרטטים מילים באנגלי... המשך קריאה

הכרתי את שמעון הולי.הכרות טובה.היינו חברים.המשפחות שלנו היו חברות.הוא קרע לי מיתרים בגיטרה שקיבלתי לבר מצווה. היתי הולך לשמוע אותו במועדונים בחיפה עם בבר הזמר כשהיו מחרטטים מילים באנגלית.היתה לו נגינה אלוהית.סיפרו לי שהוא מסתובב ומנגן במרכז הכרמל.הסתובבתי שם שעות ויום אחד מצאתי אותו,סמוך לתחנת הרכבת התחתית על יד בית קפה.יושב ומנגן.ישבתי והאזנתי.דיברנו אבל הוא כבר לא זיהה אותי.רכשתי ממנו כמובן את הדיסק ונתתי לבעל בית הקפה 200 שקל.כל פעם שאתה מרגיש,פנק אותו בכוס קפה או סנדוויץ.והלכתי.היה לי עצוב לראות אותו כך.

קריאה מהנה מאד. מאד אהבתי את פיטר גרין, והתחברתי למקום שהוא בא ממנו. לא במקרה ראו בו בלוזיסטים שחורים את מה שראו בו, ודווקא בימים האלה של הבדלה מלאכותית ואינטרסטנטית בין שחור ללבן חשוב ... המשך קריאה

קריאה מהנה מאד. מאד אהבתי את פיטר גרין, והתחברתי למקום שהוא בא ממנו. לא במקרה ראו בו בלוזיסטים שחורים את מה שראו בו, ודווקא בימים האלה של הבדלה מלאכותית ואינטרסטנטית בין שחור ללבן חשוב לזכור זאת.

שמעון הולי עם אצבעות הקסם. מופיע ברחוב בחיפה מידי פעם. באמת מאלה שגורמים לך להבין שסאונד טוב באמת בא מהאצבעות ולא מאלף אפקטים. ידע להוציא סולויים משמיעה עוד מהזמן שהיה צריך לחרוש את זה ... המשך קריאה

שמעון הולי עם אצבעות הקסם. מופיע ברחוב בחיפה מידי פעם. באמת מאלה שגורמים לך להבין שסאונד טוב באמת בא מהאצבעות ולא מאלף אפקטים. ידע להוציא סולויים משמיעה עוד מהזמן שהיה צריך לחרוש את זה על תקליט.

עוד 5,306 מילים ו-14 תגובות
כל הזמן // יום שני, 10 באוגוסט 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

"איבדנו שליטה על המגפה"

הגל השני הפלסטינים ממזרח ירושלים עברו את הגל הראשון של הקורונה ללא פגע, ברובם ● בתחילת מאי דווחו רק כ-150 מקרים של הידבקות בנגיף באזורים הפלסטיניים של העיר ● ירושלים שחררה אנחת רווחה והתחילה להיפתח מחדש ● אבל זאת הייתה הנקודה שבה דברים התחילו להשתבש ● מנגנוני התיאום הרפואיים בין ישראל לרשות הפלסטינית קרסו בזה אחר זה, והתושבים נדבקו בהמוניהם בנגיף ● כרוניקה של אסון ידוע מראש

עוד 1,857 מילים

יאיר לפיד לא יהיה ראש ממשלה

צריך להגיד את זה ברור, על השולחן. יאיר לפיד לא יהיה לעולם ראש ממשלה ואנשי המרכז-שמאל צריכים להבין שעד שהוא לא ילך הם לא יגיעו לשלטון.

יש בעיה קטנטונת. ברגע שהוא יחליט ללכת, ואולי עפר שלח איתו, "יש עתיד" תתאייד. ככה זה היום, כשמפלגות קמות ונופלות על בסיס פרסונלי. מעין תכנית "ריאליטי פוליטי" שכזו בה האידאולוגיה היא משנית. אם עופר שלח יישאר ויבנה את עצמו ואת המפלגה על תפישות עולם אידיאולוגיות, אולי יום אחד "יש עתיד" תהיה מפלגה לדורות.

כפוליטיקאי מתחיל, יאיר לפיד בנה את עצמו על שנאת חרדים ורכב עליה עד שהבין את הטעות שעשה וניסה לעשות סיבוב פרסה, אבל מאוחר מדי. אלא אם כן תהיה איתם סולחה גדולה – אני לא רואה איך הוא יכול לבנות קואליציה. תרחיש תזוזה של 10-15 מנדטים מגוש המרכז-ימין לא בא בחשבון בינתיים.

בני גנץ היה יכול להיות ראש ממשלה אם יאיר לפיד לא היה בסביבה. בלעדיו היה סיכוי שהחרדים ישתפו איתו פעולה. החרדים ישבו בממשלות ימין ובממשלות שמאל לאורך ההיסטוריה, כל עוד כיבדו אותם ודאגו לאינטרסים החשובים להם.

גנץ היה יכול להיות רה"מ אם לפיד לא היה בסביבה. בלעדיו היה סיכוי שהחרדים ישתפו איתו פעולה. החרדים ישבו בממשלות ימין ובממשלות שמאל לאורך ההיסטוריה, כל עוד כיבדו אותם ודאגו לאינטרסים החשובים להם

ביבי הבין את זה לפני כולם ונתן להם חיבוק גדול עם הרבה תפנוקים ומאז הם שלו כבר יותר מ-10 שנים. במהלך השנים הללו חלה גם תזוזה ימינה של הסקטור הזה, אבל גם תחושת הזדהות ושייכות לתנועת הליכוד.

ציפי לבני לא השכילה לשבור את הקשר הזה ופספסה הזדמנות היסטורית. זו הטעות הגדולה שעשה השמאל. אפילו כעת, בשעת שבר מול נתניהו, מנהיגי הציבור החרדי היו יכולים לנצל את המשבר ולסחוף את אנשיהם לחבור לגוש השמאל. אי אפשר לעשות זאת כשיאיר לפיד נמצא שם.

הנה אנחנו עומדים על סיפן של בחירות רביעיות, בהן בני גנץ, וכחול לבן איתו, בהתרסקות, גוש המרכז-שמאל ללא מנהיג חדש באופק (אני מקווה שאייזנקוט לא יתפתה לזה), כשיאיר לפיד מצהיר שהפעם הוא זה שיוביל.

התוצאה ברורה – תמונת הגושים לא תשתנה דרמטית. אנשי השמאל ימשיכו להצביע למי שיהיה שם מחוסר ברירה או שלא יצביעו כלל. אנשי הימין ימשיכו בהצבעה המסורתית שלהם. גוש המרכז-שמאל (מפוצל ל4-5 מפלגות) יגרד במקרה הטוב את ה-50 ומשהו מנדטים כולל הרשימה המשותפת. במקרה הטוב יצליח להשיג מנדט מהנשיא. עם מי יאיר לפיד יבנה קואליציה? בלי החרדים אין לו סיכוי.

במקרה הגרוע החרדים, ביחד עם ימינה, עם קצת מזל של מנדט אחד או שניים שיזלגו ימינה, יצטרפו לממשלת הליכוד לעוד 4 שנים. ביבי בחלון ההזדמנויות האחרון הזה לא יהסס וידאג כבר לסגור את כל הפינות.

גוש המרכז-שמאל (מפוצל ל4-5 מפלגות) יגרד במקרה הטוב את ה-50 ומשהו מנדטים כולל הרשימה המשותפת. במקרה הטוב יצליח להשיג מנדט מהנשיא. עם מי יאיר לפיד יבנה קואליציה? בלי החרדים אין לו סיכוי

מה עושים?

בונים אלטרנטיבה אידיאולוגית ארוכת טווח. אף מנהיג אינו גדול מהמפלגה ומדרכה (הליכוד ישלם את המחיר על כך בבוא היום. למרות שקשה לתפוס את זה, אי אפשר לעצור את הזמן ויום אחד ביבי לא יהיה בשלטון).

קמפיין הבחירות חייב להיות אידיאולוגי מתוך מטרה להציב בפני העם מתווה לפתרון הבעיה המדינית, שיפור רווחת האזרחים, חינוך וכולי. באופן מודע חשוב לא להיכנס לענינים עדתיים, סקטוריאליים, הכפשות של מנהיגי ציבור וסקטורים בעם. מפלגה שמכבדת את עצמה משרתת את כלל הציבור. עם הזמן זה יוכיח את עצמו.

החרדים הם אמנם סקטור עם צרכים ותפישת עולם רחוקים משלנו, החילונים, אולם החילונים צריכים לכבד את תפישת עולמם, למצוא דרך לקיים עמם דיאלוג במטרה להבינם ולדאוג לצרכיהם, ולהסביר להם את הרצון שלנו שיהיו שותפים בבניית הארץ. פשרה היא לחם חוקה של אומה מגוונת כל כך.

עמנואל כהן הוא אגרונום עם תואר שני בביוטכנולוגיה. עסק בעבר בהשבחת פרי האבטיח וכיום המלון (מטפח בשפה פשוטה). מלבד חקלאות הוא מתענין מאוד במוסיקה ולמספר שנים היה סולן בלהקה מקומית. עוסק הרבה באיכות סביבה ופתרונות לבעיות אקולוגיות שהאדם יוצר. עיקר הדרייב שלו זה מציאת פתרונות. חוסר צדק וחוסר יושרה יכולים להוציא אותו מדעתו, אז אפשר להגיד שהוא חם מזג, אבל זה מתבטא בדיבור בלבד. .

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 555 מילים

נתניהו הסכים לפשרת התקציב כדי למנוע תמיכה בחוק של לפיד

הצעת החוק של האוזר והנדל, הדוחה את העברת התקציב ב-100 ימים, תעלה למליאה ביום ברביעי ● באותו יום יעלו לפיד וזנדברג את הצעת החוק שלהם המונעת מנאשם בפלילים לכהן כראש ממשלה ● בליכוד הסכימו אמש לתמוך בפשרת התקציב רק בקריאה טרומית ● זה קונה לנתניהו זמן, ובעיקר מבטל את האפשרות שכחול-לבן תתמוך בחוק של לפיד-זנדברג ● איום הבחירות טרם הוסר ● פרשנות

מעולם, כנראה, לא התקבלה הצעת פשרה כלשהי בסקפטיות רבה כל כך.

בנימין נתניהו מוכן להצעת החוק של סיעת דרך ארץ לדחות לנובמבר את מועד האישור על תקציב המדינה – אבל שרים בליכוד וגורמים בימין מזהירים מפני תרגיל נוסף של ראש הממשלה, שבא להרדים את המערכת במהלך השבוע ולטרפד את החוק ברגע האחרון.

פוליטיקאי בכיר בימין נותן לאפשרות הזו סיכוי גבוה של 70 אחוזים. עד כדי כך הפכה המערכת הפוליטית לכר מרעה של גנבי סוסים.

שרים בליכוד וגורמים בימין מזהירים מפני תרגיל נוסף של ראש הממשלה, שבא להרדים את המערכת במהלך השבוע ולטרפד את החוק ברגע האחרון. פוליטיקאי בכיר נותן לאפשרות הזו סיכוי גבוה של 70 אחוזים

כדי שהחוק של צבי האוזר ויועז הנדל יעבור, צריך רוב בקריאה טרומית, דיון בוועדות, חזרה למליאה לצורך קריאה שנייה ושלישית ודיון ארוך בכנסת לפני האישור הסופי. הכול צריך להיעשות תוך שבועיים, בלוח הזמנים המקוטע של הכנסת. לא בלתי אפשרי, אם נתניהו לא יטרפד את הכול ברגע האחרון.

בשלב זה נתניהו והליכוד תומכים בחוק שיעלה למליאה ביום רביעי, אבל רק בשלב הקריאה הטרומית. באותו יום יעלו חברי הכנסת יאיר לפיד ותמר זנדברג את הצעת החוק שלהם שמונעת מראש ממשלה לכהן תחת כתבי אישום.

לפי ההערכה, נתניהו רוצה למנוע את התמיכה של כחול-לבן בחוק הזה, ולכן הסכים לדחות את אישור התקציב. אחרי שהחוק הזה ייפול, הוא ימצא דרך להפיל גם את חוק התקציב של האוזר.

שאלתי אתמול את האוזר אם הוא לא נופל למלכודת שטומן לו נתניהו. "הכל יכול להיות", הוא ענה.

בגדול, נתניהו לא שינה את האינטרס שלו. הוא רוצה לטלטל את המערכת הפוליטית לפני המשפט שלו, שמתחיל את שלב ההוכחות שלו בינואר 2021. הוא עדיין רוצה בחירות וממשלת 61 כדי שיוכל להעביר באמצעותה את החוקים שנוחים לו נגד המשך המשפט. זו הייתה תכנית הפעולה שלו בשנתיים האחרונות. נתניהו עדיין רוצה לעשות את הכל לפני הרוטציה עם גנץ בנובמבר 2021.

בקיצור, נתניהו לא מצמץ, כפי שצייצו אמש עמיתיי עמית סגל ורביב דרוקר. פיזור הכנסת לא בוטל לפי שעה. הוא לכל היותר נדחה ב-100 ימים, אם החוק של האוזר אכן יעבור, וזה בכלל לא בטוח.

יוזם החוק צבי האוזר אמר הלילה כי המטרה שלו היא ליצור יציבות פוליטית וכלכלית לקראת החורף. הוא טען כי מטאור הקורונה והשפעת המשולבים זה בזה מתקרב לכדור הארץ, עומד להתפוצץ ואנחנו לא מוכנים. הוא עצמו יצביע נגד ההחלטה של לפיד וזנדברג כדי לא להסיט את תשומת הלב מהדבר העיקרי.

"כל מה שלא מייצב את המערכת, לא צריך להתעסק בו", אמר האוזר, אבל הוא רק שכח שבינתיים המדינה תתנהל עוד שלושה חודשים בלי תקציב. איזו יציבות מרשימה.

עוד 394 מילים

גנץ: ישראל צריכה אחדות; נתניהו: צריך לעשות כל מאמץ להימנע מבחירות

ראש הממשלה דיבר בכנס השלטון המקומי ואילו וראש הממשלה החליפי נשא דברים בוועדת החוץ והביטחון ● יריב לוין: ״לא נותנים לנתניהו לעבוד״ ● ניסקורן: אם שותף רוצה בחירות ממניעים לא הגיוניים - נלך לבחירות ● סקר: גוש הימין על 59 מנדטים ● עמיר פרץ: לא אצביע נגד החוק שימנע מנאשם בפלילים לכהן ● גלנט: שנת הלימודים תיפתח ב-1 בספטמבר ● תלמידי א׳ עד ד׳ ילמדו 5 ימים בשבוע ● גנים ילמדו כרגיל

11:54 עריכה

אל מכשול הקורונה מצטרפת גם הסתדרות המורים. האם הנושא יפתר עד פתיחת שנת הלימודים?

11:43 עריכה

השרה מירב כהן מכחול לבן הצטרפה לקבינט הקורונה

יחד איתה צורף גם שר השיכון ליצמן.

11:40 עריכה

שרת התפוצות עומר ינקלביץ׳ מנחמת את בנות השירות הלאומי שלא יטוסו לחו״ל עקב הקורונה.

11:10 עריכה

שר האוצר ישראל כץ ואדם במסכה פעלו למען הכלכלה.

 

10:35 עריכה

דברי ראש הממשלה נתניהו בכנס השלטון המקומי: 

הממשלה הקודמת הייתה יותר רזה ויעילה. קיבלנו החלטות נכונות וקיבלנו אותם בזמן וזה עזר לנו להתגבר על הגל הראשון של הקורונה. גם בממשלה הזאת, שהיא יותר מורכבת, קיבלנו החלטות חשובות.

אתמול כבר 90% מהאזרחים קיבלו את המענק לכל אזרח. הארכנו את תקופת הזכאות לקבלת דמי אבטלה, את החל״ת, הבאנו תוכנית מקיפה מענקים לעסקים ועצמאיים, אתמול פתחנו את עולם התרבות. אנחנו מקבלים את ההחלטות האלה. יש עוד 8 וחצי מיליארד שקל עכשיו שאמורים להגיע לאזרחי ישראל למטרות רבות. אלה דברים חשובים שאנחנו צריכים להמשיך אותם. לכן מלבד הביטחון אני עוסק כל הזמן בשתי משימות ענקיות: שמירה על הבריאות, החיים, ולצד זה פתיחת הכלכלה.לצורך זה צריך לייצב את הממשלה כדי שהיא תוכל לפעול במהירות.

לכן כשפנה אליי אתמול ח״כ האוזר מטעם סיעת ״דרך ארץ״ וביקש לתת עוד הזדמנות לנסות להגיע לייצוב המערכת הפוליטית כדי שנוכל להמשיך להילחם בקורונה, אמרתי שאני מוכן. אני חושב שצריך לעשות כל מאמץ להימנע מבחירות, לייצב את הממשלה, להילחם נגד הקורונה מבחינה בריאותית ולהילחם למען פתיחת הכלכלה.

10:25 עריכה

שר החינוך גלנט מבטיח ששנת הלימודים תיפתח כרגיל ב-1 בספטמבר בהתאם למתווה הקורונה שהציג, זאת למרות דבריו של מנכ״ל משרד הבריאות, הפרופסור חזי לוי שאמר ש-"ייתכן שכיתות ד' ומעלה לא יחזרו לבתי הספר ב-1 בספטמבר".

דברי גלנט:

 

10:08 עריכה

שר הביטחון בני גנץ הופיע בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת והתייחס למשבר בקואליציה. הוא קרא לשמור על יציבות פוליטית ו"לא להסתחרר בחוסר היציבות שבאזור״

הבוקר בכנסת, אני מעביר סקירה לוועדת החוץ והביטחון. הצטרפו אליי לשידור החי.

פורסם על ידי ‏בני גנץ – Benny Gantz‏ ב- יום ראשון, 9 באוגוסט 2020

גנץ התריע שללא תקציב יציב לשנים 2020 – 2021, לא יוכלו לקדם במערכת הביטחון תוכניות ארוכות טווח, כולל התכנית הרב שנתית שהציג הרמטכ״ל כוכבי. "אני אומר את זה כרמטכ"ל שהגיש שלוש תכניות שכולן התקבלו ואף לא אחת תוקצבה, וזה דבר נפשע" הוסיף. "המערכת מסוגלת להיות יעילה כשיש לה תקציב יציב יעיל".

על האסון בלבנון אמר גנץ:

"בעוד נסראללה הוא האויב העיקרי שלנו בצפון, הוא גם הבעיה של לבנון וראינו איזה אסון קרה כתוצאה מהפיצוץ. לא תהיה לנו בעיה להילחם באיזורים כאלו כפי שעשינו בעבר, אך יכול להיות לדבר הזה השלכות קשות".

09:52 עריכה

עמיר פרץ התארח באולפן ynet ואמר שלא יצביע נגד ההצעה למנוע מנאשם בפלילים לכהן כראש הממשלה אבל גם לא בעדה. עוד הוסיף שר הכלכלה "המשבר לא נפתר אלא רק נדחה. אנחנו מגלים אחריות. ראש הממשלה נתניהו, פניו לבחירות משיקולים זרים, ברור לנו שזה לא משיקולים כלכליים אלא פוליטייים לחלוטין ואישיים".

09:43 עריכה

מתי כספי פרסם סרטון נגד מדיניות הממשלה, קיבל איומים והסיר אותו.

ברשת ב׳ הוא אמר: נתניהו הפך את הקערה על פיה. הוא גרם לנזק עצום בכלכלה והוציא לחל״ת בלתי ידוע את עולם התרבות. 

מתי כספי מכחיש את מגיפת הקורונה ואומר שמדובר בשפעת ושמוליכים את הציבור שולל.

בסרטון שהסיר כספי נאמר בין השאר: "אני מציע שהדיקטטור ינהג על פי מה שהחליט, מאחר שסגר את כל הקשור לתרבות והרס את חיי כל העוסקים ביצירת התרבות, שיסיר מהקירות את כל התמונות התלויות שם, שייקח את כל יצירת האמנות המצויות בביתו וישמיד אותן מיד". כספי לא חסך בביקורת והוסיף: "כך יעשה גם לכל התקליטים, הדיסקים והדי.וי.די. שנמצאים ברשותו וברשות הפרזיט שגר אצלו, ושישרוף את כל הספרים שיש לו, ושלעולם לא יצפה יותר בסרטים ולא יאזין למוזיקה אף פעם. כך הוא ייהנה יותר מהחיים שכפה על אזרחיו".

הפוסט עם ההסבר שעלה לאחר מכן.

שלום לכולם, לאור איומים שהאומן קיבל על חייו מיצורים נאלחים ששמם נרשם והנושא בטיפול, נאלצנו להסיר את הסרטון של האומן בו…

פורסם על ידי ‏מתי כספי – העמוד הרשמי‏ ב- יום ראשון, 9 באוגוסט 2020

09:28 עריכה

יו״ר הקואליציה מיקי זוהר ממשיך בקו של אנשי הליכוד.

מצד שני, הוא מתנגד לתקציב חד שנתי.

09:17 עריכה

ח״כ ברקת מתעקש על קונספט התקציב החד שנתי. בנוגע לגנץ בראשות הממשלה, יש לו דיסוננס בין קיום הסכם למה שטוב לישראל.

08:28 עריכה

האם סיעת דרך ארץ בדרך לפיצול מכחול לבן? הכתב הפוליטי של כאן מנבא על פי סימנים.

במצב של בחירות דרך-ארץ אינה קרובה אפילו לאחוז החסימה. סביר להניח שכחול לבן לא תרצה לרוץ עם הנדל והאוזר, כך שאולי הם יחפשו בית פוליטי חדש בזמן שנותר.

08:13 עריכה

שר האוצר ישראל כץ מאשים את כחול לבן שעושה שימוש בתקציב כדי שראש הממשלה יקיים את הרוטציה שחתם עליה.

08:10 עריכה

במעריב פורסם סקר מנדטים לנוכח איום הבחירות. לפי התוצאות הליכוד מקבל 29 מנדטים. יש עתיד־תל"ם על 19 מנדטים, ימינה 14, הרשימה המשותפת 14, כחול לבן 13, יהדות התורה 9, מרצ 8, וש"ס וישראל ביתנו – 7 מנדטים כל אחת. שאר הרשימות אינן עוברות את אחוז החסימה. גוש הימין: 59 מנדטים 

07:54 עריכה

גם שר המשפטים אבי ניסקורן יודע שלא בטוח בכלל שהמשבר נגמר.

07:26 עריכה

יריב לוין דיבר בגלי צה״ל על החוק של דרך ארץ לדחיית הצבעת התקציב. ״יש הבנה אצל כל הצדדים שצריך לעשות מאמץ גדול כדי לדחות את הבחירות״, אמר. ״מה שראש הממשלה זו מחווה של רצון טוב שיתן זמן לחפש פתרונות״. 

על השאלה האם זה עוד תרגיל של נתניהו שנועד לגרום לכחול לבן לדחות את החוק של יש עתיד ומרצ, שימנע מנאשם בפלילים להקים ממשלה המתוכנן לעלות ביום רביעי, אמר לוין ״אני מעריך שהיכולת לשנות חוק כזה במשך שבועיים,  חוק שישנה את הכללים – גם כך הסיכוי שזה יקרה זה אפסי״.  

לוין סבור שלא רק התקציב מהווה בעיה אלא כל דרך העבודה בממשלת האחדות. לדבריו ״כשהקמנו את הממשלה היה ברור שלא יהיה פשוט, אבל שצו השעה מחייב את זה. הצדדים יכולים לוותר אחד לשני, או לחלופין ללכת למקום של שיתוק ונטרול, המצב הוא שאי אפשר לעבוד – ממש לא מאפשרים לנתניהו לעבוד. במקום שיתוף פעולה – אנחנו נמצאים בשיתוק. לא לזה התכוונו״. 

יריב לוין במועד חתימת ההסכם בין בנימין נתניהו ובני גנץ, ב-20 באפריל 2020
יריב לוין במועד חתימת ההסכם בין בנימין נתניהו ובני גנץ, ב-20 באפריל 2020
07:06 עריכה

האם החוק של דרך ארץ יציל את הממשלה?

עוד 17 עדכונים

טובת מדינת ישראל על פי בני גנץ

בני גנץ חוזר שוב ושוב על המנטרה הקבועה שלו: אני עושה מה שלדעתי טוב למדינת ישראל. עם ישראל. לאזרחי ישראל. בווריאציות שונות ומשונות הוא מצדיק כל מעשה או מחדל, כל חוק חברתי שנזרק לפח, כל הבטחה שהופרה וכל מעילה באמון בוחריו, בכך שהוא, בני גנץ, דואג רק למדינת ישראל וטובתה. לא לעצמו חלילה. לא לכספו. לא למפלגתו. לא לעתידו הפוליטי.

גנץ חוזר על המנטרה הקבועה שלו: אני עושה מה שלדעתי טוב למדינה, לעם ישראל, לאזרחי ישראל. בווריאציות שונות הוא מצדיק כל מעשה או מחדל, כל חוק חברתי שנזרק לפח, כל הבטחה שהופרה וכל מעילה באמון בוחריו

לכן נותר לשומע לשאול: מהי טובתו של העם בישראל על פי משנתו של בני גנץ? חודשים ארוכים טרח בני גנץ לנסח מצע, להבטיח הבטחות, לשכנע מעל מיליון ומאתיים אלף אזרחים להצביע עבורו ועבור מפלגתו, על מנת שיבצעו ויקיימו את הבטחותיהם – והנה לפתע מכריז גנץ שרק הוא לבדו יודע מה טוב.

אופוזיציה זה מיותר על פי גנץ. כי באופוזיציה לא מקבלים החלטות ולא עושים. אלא שבני גנץ שכח או מעולם לא הבין מהו תפקידה של האופוזיציה בדמוקרטיה.
כניסה לממשלה תחת נאשם בפלילים היתה טאבו ייהרג בל יעבור במשך 3 מערכות בחירות, ולפתע טובתו של עם ישראל היא דוקא כן לשבת תחת נאשם בפלילים ובלבד שלא ללכת לעוד מערכת בחירות.

אבל אופסי… הנה רק חלפו 100 ימי ממשלת החירום-פיוס-אחדות ומחדלי הקורונה, וכבר בחירות רביעיות מעבר לפינה.

בני גנץ גמיש כמו לוליינית גומי בקרקס.

פרשת הצוללות? החמורה בפרשיות השוחד שעליה יש להקים ועדת חקירה ממלכתית, אבל בני גנץ, שבזכות הבטחותיו אלה קיבל מאות אלפי קולות, ברח מאולם המליאה בעת ההצבעה על ועדת חקירה ממלכתית ולמעשה התנגד להקמת הוועדה. כי הוא, בני גנץ, פועל רק לפי דעתו, תמיד תמיד לטובת העם בישראל.

פרשת הצוללות? החמורה בפרשיות השוחד שעליה יש להקים ועדת חקירה ממלכתית, אבל בני גנץ, שבזכות הבטחותיו אלה קיבל מאות אלפי קולות, ברח מאולם המליאה בעת ההצבעה על ועדת חקירה ממלכתית

הפגנות נגד השחיתות? בני גנץ לא שם. לטובת עם ישראל.

רה"מ נואם בפתח משפטו בביהמש המחוזי ותוקף את כל מערכות המשפט, בני גנץ נאלם. לטובת עם ישראל.

נתניהו מכנה את המפגינים מפיצי מחלות, אנרכיסטים, משלח בהם את השר אוחנה. בני גנץ לטובת עם ישראל , לא מתערב. ברור.

שלושה מחבלים מגורשים ממוצב הר דב? בני גנץ מתנפח מגאווה לטובת ישראל. פיצוץ חומר כימי בנמל ביירות? בני גנץ כבר על הסוס לטובת הדמוקרטיה בישראל והמאבק בקורונה, הוא ישלח סיוע, ברור.

בתי החולים קורסים, מיליון מובטלים, בני גנץ נשאר בממשלה ולא דופק על שום שולחן לטובת עם ישראל.

תקציב חד שנתי או דו שנתי? בני גנץ מתעקש. בינתיים. עוד שבועיים. רגע. הוא מלא בטיעונים על חשיבותה של כחול לבן בממשלה הרחבה הזו. מאמין שהבוחרים יבינו ויחזרו בבחירות.

כל הציניות הזו לא נועדה אלא לשרטט את דמותו של מי שהתיימר להיות אלטרנטיבה לנתניהו. בעצם אדם שאינו מבין את מהותה של דמוקרטיה. לא מוכן לשבת דקה אחת באופוזיציה. רק שולחן הממשלה מעניין אותו כי שם עושים, ובאופוזיציה מדברים.

על פי גנץ ערכים אפשר לקפל. הם נכונים לזמנם. הבטחות אפשר לשנות, למחוק, למסמס, לאדות, לשכוח. בני גנץ ושותפיו מכחול לבן נושאים השקפת עולם מעוותת. אנטי דמוקרטית. למעשה לא רחוקה מזו של נתניהו. השלטון הוא העיקר.
כיצד ישרתו את עם ישראל? זו כבר שאלה של קוניוקטורה פוליטית, קומבינה, סחר מכר ברצון הבוחר, דיל כזה או אחר.

על פי גנץ ערכים אפשר לקפל. הם נכונים לזמנם. הבטחות אפשר לשנות, למחוק, למסמס, לשכוח. גנץ ושותפיו מכחול לבן נושאים השקפת עולם מעוותת. אנטי דמוקרטית. למעשה לא רחוקה מזו של נתניהו

בני גנץ לא ראוי להיות ראש ממשלה ולא שר ביטחון. לא חליפי ולא ראשי. כישוריו כאיש ביטחון ורמטכ"ל בעבר ממש לא חשובים. תפקידו היה להיות שליחם של מיליון ורבע בוחרים בהחלפת שלטון מושחת, כושל, הפוגע בכל שומרי הסף למען ראש ממשלה הנאשם בשלושה כתבי אישום. במשימה הזו, העיקרית, בני גנץ נכשל והכשיל את בוחריו. לכן אינו ראוי יותר לשום תפקיד במערכת הפוליטית.

בחירות רביעיות עלולות להעלות את נתניהו ל-61 מנדטים ולהעמיד ממשלת חורבן, סיפוח והרס מוחלטים. אבל היעדר תקווה ואלטרנטיבה שלטונית חמורים יותר.

מנחם בגין שירת באופוזיציה 29 שנים. בני גנץ וכחול לבן לא מוכנים לשרת באופוזיציה גם לא 29 דקות.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 636 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

מנהלי בתי ספר מאיימים: נפסיק את התנדבות תלמידינו במגן דוד אדום

מעקב מנהלי בתי ספר באזור השפלה יוצאים למאבק נגד ההתעמרות בתלמידים במד"א, שנחשפה בזמן ישראל ● במכתב חריף הם דורשים את פיטוריו של אחראי המתנדבים בתחנת רחובות, ציון בוארון ● "כל עוד בוארון יוותר בתפקידו, נפעל להעברת התלמידים המתנדבים מתחנת רחובות"

עוד 630 מילים ו-5 תגובות

שתי אצבעות מביירות כאן זה לא שווייץ, אבל גם ממש לא לבנון

בעקבות הפיצוץ הענק בביירות, ריכוז המפעלים הפטרוכימיים בחיפה מושך את עיקר תשומת הלב ● המפרץ בהחלט דורש מעקב צמוד, אך כמו תמיד במלחמות, צריך לקחת בחשבון שההפתעה עלולה לבוא דווקא מכיוון אחר ● למשל, מהרכבות והמשאיות שמובילות חומרים מסוכנים בסמוך לבתי מגורים ● ויש גם את המפעל בדימונה, שעליו איש לא מדבר

עוד 806 מילים

השופט התחנן: הגנו על הציבור

תחקיר זוג יהודי-אמריקאי מבוגר נעקץ ברבע מיליון דולר על ידי נוכלים ישראלים בענף המסחר במטבע חוץ - וזהו רק קצה הקרחון ● ישראלים רבים פועלים בזירה הפרוצה הזו, ששבה לפרוח לאחר שחשיפות בזמן ישראל הביאו לדעיכת היקף ההונאות באופציות הבינאריות ● השופט מגן אלטוביה, שדן בתיק, הפציר במדינה לטפל בתופעה ● אך קריאתו לא זכתה למענה עד היום

עוד 1,868 מילים

מחאת בלפור זוכה לרוח גבית מפרקליטות המדינה

לפני שלוש שנים, התייצבה הפרקליטות בבג"ץ והצהירה כי תדרוש רשיון לכל הפגנה, ולא תאפשר הפגנות מול ביתו של היועמ"ש ● השבוע הפתיעה הפרקליטות בעמדה הפוכה לגמרי, בתשובה לעתירת דיירים באזור בלפור, המבקשים להגביל או להעביר את פעולות המחאה שמתקיימות שם ● פרשנות

עוד 852 מילים

נתניהו יתמוך בקידום החוק, שיידחה את המועד האחרון לאישור תקציב המדינה

גנץ שאל בקבינט הקורונה את שר האוצר כ"ץ, איך, כבר לפני חודשיים, הנחה להכין הצעת תקציב ל-2020, אף שהדבר מנוגד להסכם הקואליציוני וצעק שמלכתחילה לא הייתה כוונה לקיים את ההסכם; נתניהו בתגובה ביקש בלעג להגביר את הווליום ● מגעים מתנהלים לריצה משותפת של כחול לבן והעבודה ● המשטרה פתחה בחקירה נגד יונה אברושמי בחשד להסתה לאלימות

עוד 44 עדכונים

בנט הוא הכוכב העולה היום ברחובות הימין: בכמה סקרים הוא מקבל בין 16 ל-19 מנדטים ● אבל בנט באמת לא רוצה בחירות עכשיו ● הוא יודע שהוא תמיד מצטיין בסקרים, אבל בפועל נתניהו שותה לו את המנדטים ככל שמתקרבים לבחירות ● כדי למנוע זאת, בנט צריך להפוך לאלטרנטיבה ● אך בניגוד ללפיד, הוא עדיין לא מוכן להצהיר על עצמו כמועמד לראשות הממשלה ● פרשנות

איש אינו יודע עדיין על מה יהיו הבחירות בנובמבר, אם יהיו, אבל קמפיין ההאשמות התחיל עוד לפני שהגענו ל-24 באוגוסט ולפיזור הממשלה בגלל שהתקציב אינו עובר. כל הלילה, למשל, התנצחו הליכוד וכחול-לבן סביב השאלה מי אשם בביטול התקדימי של ישיבת הממשלה הבוקר (ראשון), ולמה התוכנית לסיוע והאצה לאוכלוסיות מיוחדות אינה עולה לדיון.

הקרע בין המפלגות הגדולות רק ילך ויתרחב. ראש הממשלה בנימין נתניהו רוצה בחירות, זה ברור. כחול-לבן לא רוצה בחירות, אבל אין לה ברירה. אם היא תסכים לתקציב חד-שנתי היא משחקת לידיו של נתניהו, ומעניקה לו נקודת יציאה לבחירות. זו הסיבה שבני גנץ אינו מתפשר. הוא פשוט ממולכד מכל כיוון. חבל רק על השרים של כחול-לבן שיוכלו לציין ברזומה שלהם שכיהנו פעם באיזו ממשלת מעבר, אבל את הטענות הם יוכלו להפנות רק לעצמם.

נתניהו היה מכן לוותר על בחירות בנובמבר או בכלל רק בתנאי אחד, שיש לו עכשיו ממשלת 61 שאיתה הוא יכול לעשות רצונו. לשם כך הוא מנסה להמיר את דתם הפוליטית של כמה בכירים בכחול-לבן, אחרי שגייס לליכוד את גדי יברקן. נתניהו נפגש ל"שיחות מקצועיות" עם השרות פנינה תמנו שטה ועומר ינקלביץ'. גם אם יצליח להעביר אותן לצדו (והוא לא) אין לו ממשלת 61: יו"ר ימינה נפתלי בנט לא מוכן לבוא, ובלי בנט אין לנתניהו כלום.

נתניהו נפגש ל"שיחות מקצועיות" עם השרות פנינה תמנו שטה ועומר ינקלביץ'. גם אם יצליח להעביר אותן לצדו (והוא לא) אין לו ממשלת 61: יו"ר ימינה נפתלי בנט לא מוכן לבוא, ובלי בנט אין לנתניהו כלום

בנט הוא הכוכב העולה היום ברחובות הימין. בכמה סקרים הוא מקבל בין 16 ל-19 מנדטים, מספרים שהוא לא חלם עליהם. דיברתי אתו בסוף השבוע. בנט באמת לא רוצה בחירות, ולא רק בגלל שמדובר בטירוף לאומי ברור.

ראשית, בנט עדיין אחוז בטראומה מאפריל 2019, אז הוא לא עבר את אחוז החסימה; שנית, בנט יודע שהוא תמיד מצטיין בסקרים, אבל בפועל נתניהו יודע לשתות לו את המנדטים ככל שמתקרבים לבחירות.

זו גם הסיבה שבנט, בניגוד ליאיר לפיד, לא ממהר להכריז על עצמו כמועמד לראשות הממשלה. מעבר לאי הוודאות ביחס לכוחו האמיתי, בנט לא יכול לתקוף את נתניהו חופשי ובכל נושא, כמו לפיד.  בנט יכול לדבר על הקורונה, וזה הקלף המנצח שלו ברגע זה – אבל אסור לו לומר מילה על השחיתות ועל המשפט של נתניהו, מכיוון שגם המפלגה שלו, ימינה, מנהלת קמפיין נגד המערכת המשפטית ומריצה בכל הזדמנות את פסקת ההתגברות.

בנט יכול לדבר על הקורונה, וזה הקלף המנצח שלו ברגע זה – אבל אסור לו לומר מילה על השחיתות ועל המשפט של נתניהו, מכיוון שגם המפלגה שלו, ימינה, מנהלת קמפיין נגד המערכת המשפטית

לפיד, לעומת בנט, קופץ לזירה בכל הכוח. יו"ר האופוזיציה הכריז אתמול (שבת) בראיון מהוקצע לערוץ 13 כי הוא רואה את עצמו כמועמד לראשות הממשלה. נתניהו שמח לשמוע את הבשורה ואפילו מעודד את הסיטואציה, כפי שראינו בשבוע שעבר בכנסת. מבחינת נתניהו, לפיד הוא משקל נוצה, וכך גם הסקרים מראים בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה.

בהפגנה אתמול בכיכר פאריז, אולי הגדולה שהתקיימה עד עתה מול בית ראש הממשלה, הניפו הצעירים את השלט "רוצים לגדול בדמוקרטיה". הבחירות בנסיבות האלה לא באות מתוך חיוב לאומי, אלא מתוך צורך אישי ומשפטי של איש אחד בימים של אסון בריאותי, כלכלי וחברתי. זו לא הדמוקרטיה שהם מבקשים.

עוד 496 מילים

מחדל התקציב גנץ משתף פעולה עם ההונאה של נתניהו

בעוד נתניהו מבקש להימנע מפסיקה של בג"ץ על יציאתו לנבצרות, גנץ עדיין מקווה להגיע לרוטציה נגד כל הסיכויים ● בינתיים הם מנהלים ריקוד טנגו סוער, שנועד להסתיר מהציבור את העובדה כי הדיון על התקציב הוא הכל מלבד כלכלי-מקצועי ● חברי ועדת הכספים בעבר מבהירים כי מי שמפסיד מכך הוא הציבור הישראלי ● ובין לבין, הקואליציה רומסת את חוק יסוד הכנסת ● פרשנות

עוד 1,660 מילים

"בהנצחת היהודים שנרצחו, אכפר מעט על הפשעים של משפחתי"

ספרם של אפרים זורוף ורוטה ונאגייטה עורר סערה בליטא ובישראל, כאשר חשף את הזוועות שביצעו אזרחים ליטאים נגד יהודים במהלך השואה ● עכשיו, המסע העולמי שלהם מגיע לשיאו עם פרסום הספר באנגלית ● בשיחה עם זמן ישראל הם מדברים על הניסיונות המתסכלים לשכנע את הליטאים להכיר בפשעי אבותיהם - וגם על מערכת היחסים המיוחדת שהתפתחה ביניהם במהלך העבודה המשותפת ● ראיון זוגי

עוד 2,179 מילים

כ-20 אלף מפגינים בירושלים; מעל אלף מפגינים גם בקיסריה

חילופי האשמות בין הליכוד וכחול-לבן על ביטול ישיבת הממשלה ● נתניהו: "ערוץ 12 עושה הכל כדי לעודד את הפגנות השמאל הקיצוני של לפיד ואיימן עודה, שמסיתות לרצח נגד ראש הממשלה ומשפחתו" ● גנץ: לא אתפשר בנושא התקציב ● ינקלביץ' ותמנו-שטה מכחישות כי בכוונתן לערוק לממשלת ימין צרה ● תנועת "קריים מיניסטר" הגישה תלונה למשטרה נגד יונה אברושמי בגין הסתה לרצח

עוד 14 עדכונים

ראיון וופי גולדברג עולה למתקפה

"בארצות הברית אנחנו צריכים להזכיר לאנשים שחיים של שחורים נחשבים, משום שזה קל מדי לסיים חיים של שחורים, קל מדי לירות בהם ברכב. אף אחד לא משתגע מזה, כי זה סוג של 'אה, הם שוב כועסים'" ● "טראמפ גילה חוסר שפיות בנוגע לקורונה, אפשר היה לחסוך את זה מאיתנו" ● השחקנית והמנחה וופי גולדברג היא כבר סבתא-רבתא, והיא רוצה שהנינה שלה תגדל באמריקה אחרת ● בראיון אישי היא מספרת על החיים החדשים שלה

עוד 1,923 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה