הקמפיין של כחול-לבן: אחדות, ביטחון - ופיוס עם החרדים

בשבועות הקרובים ישיקו במפלגת כחול-לבן את קמפיין הבחירות באופן רשמי, ובתוכנית הפעם: מסרים חיוביים על בטחון ואחדות ● מה לא יהיה בקמפיין כמעט בכלל? סוגיות דת ומדינה ● המטרה: שלפחות מפלגה חרדית אחת תמליץ על בני גנץ בפני ריבלין ● פרשנות

ראשי כחול-לבן (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
יונתן סינדל פלאש 90
ראשי כחול-לבן

"השקט שלפני הסערה" אינה רק קלישאה, כשמדברים על מערכת הבחירות המנומנמת עד כה, ובעיקר כשדנים בכחול לבן של ימים אלה.

במפלגה לא קבעו תאריך יעד מדויק להשקת קמפיין הבחירות, אך הכוונה היא שזה יקרה בשבועיים הקרובים. על פי תכנית העבודה של המפלגה, בשבוע הבא יושלם איוש בעלי התפקידים, בעיקר בתחום ייעוץ התקשורת והפרסום.

השקת הקמפיין תכלול פרסום נרחב של הגרפיקה והמסרים העדכניים ברשתות החברתיות ובפלטפורמות נוספות. כשזה יקרה, מפלגות אחרות לא יוכלו להישאר מאחור, ומפלס הרעש יעלה משמעותית. מערכת הבחירות תיפתח רשמית.

F190617NRF14 (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
F190617NRF14 (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

1. ביטחון, ביטחון, ביטחון

בשיחות סגורות, ממשיכים חברי הכנסת של כחול לבן לתקוף את בנימין נתניהו במלוא העצמה, אך הקמפיין יבליט יותר מסרים חיוביים מאשר הקמפיין הקודם, בדגש על נושאים אזרחיים, המהווים מכנה משותף רחב.

הנטייה במפלגה היא לעסוק בחיזוק הדמוקרטיה ושלטון החוק, בכלכלה, בצמצום פערים בין פריפריה למרכז, ובשיפור השירותים הציבוריים.

אחד המסרים הנבחנים בימים אלה במשרדי המפלגה ברמת החייל בתל אביב הוא "להחזיר את הביטחון". ההקשר המיידי הוא המשבר עם עזה וסוגיות הביטחון הלאומי בכלל, אך המסר יורחב להקשרים נוספים: ביטחון בכלכלה (אגב הגירעון בתקציב המדינה והחשש ממשבר), ביטחון במערכות הבריאות והחינוך, וביטחון האזרחים בנוגע לדמותה ותפקודה של מדינה.

עומר ינקלביץ' (צילום: הדס פרוש פלאש 90)
עומר ינקלביץ' (צילום: הדס פרוש פלאש 90)

2. אחינו החרדים

מה לא יהיה בקמפיין כמעט בכלל? סוגיות דת ומדינה.

בכחול לבן רואים במפלגת העבודה ובמרצ שותפות טבעיות, מייחלים לממשלת אחדות עם הליכוד, וגם לא פוסלים את הימין החדש של נפתלי בנט.

הכל בהתאם לנסיבות. בדבר אחד מאוד בטוחים שם: יש לעשות כל מאמץ כדי שלפחות מפלגה חרדית אחת תמליץ על בני גנץ בפני הנשיא.

על הרקע הזה הגיעו ביום רביעי שעבר גנץ וחברי הכנסת יזהר שי ועומר ינקלביץ' לביקור ניחומים אצל סגן שר החינוך, מאיר פרוש, שישב שבעה על אחיו.

יום לאחר מכן התראיינו חברי הכנסת אלון שוסטר ויזהר שי באולפן תחנת הרדיו החרדית "קול ברמה", וקינחו בטשולנט עם אברהם רובינשטיין, שהוא לא רק ראש עיריית בני ברק, אלא גם מזכיר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

בתחילת השבוע ביקר משה (בוגי) יעלון במשרדי רשת התקשורת החרדית "קו עיתונות", ומפגשים נוספים עם גורמים חרדיים מתקיימים באופן שוטף, אם כי לא לכולם ניתן פומבי.

לא כל המפגשים הם פוליטיים במוצהר, אך בכחול לבן מאמינים שככל שההיכרות תתרחב ותעמיק, יגדלו הסיכויים לשתף פעולה. במפלגה מעודדים מאמירות של חברי כנסת חרדים, שעל פי הנטען מעדיפים אותה במובהק על פני נתניהו.

מוסי רז (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
מוסי רז (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

3. המצע אותו מצע, הערבים אותם ערבים

מה שלא ישתנה בקמפיין הבא הוא מצע כחול לבן, שנכתב בהובלת חילי טרופר, יועז הנדל ועפר שלח. במצע המפלגה כתוב, בין השאר, כי אחד מיעדיה הוא עיגון "עקרון השוויון" בחוק יסוד, אך לא כל שוויון אלא "שוויון בזכויות הפרט". הסייג הזה אינו מקרי, והוא אינו רק יוזמה של תל"ם הימנית. גם יאיר לפיד חתום עליו.

באוקטובר האחרון הגישו מוסי רז וכמה מחבריו למרצ את הצעת "חוק יסוד: השוויון", המצטטת את הקטע ממגילת העצמאות על "שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור… בלי הבדל דת, גזע, מין… חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות".

ההצעה הורדה מסדר היום עוד קודם לקריאה הטרומית, ולא רק בגלל הרוב האוטומטי של הקואליציה, אלא בגלל התנגדות יש עתיד.

לפיד הסביר אז בשיחות סגורות, כי אינו תומך בעיגון השוויון בחוק יסוד באופן גורף, בגלל חשש מפגיעה בחוק השבות. סוגיה זאת ניתנת לפתרון באמצעות שריון חוק השבות כסעיף חוקתי "נצחי", כזה שאין דרך לשנותו.

זה לא יעלים לגמרי את אפליית האזרחים הערבים, אבל הכרה בשוויון מלא, כולל בזכויות קולקטיביות, כנהוג בכל דמוקרטיה מתוקנת ולפי רוח מגילת העצמאות, יצמצם אותה לרמה נסבלת.

חברי הכנסת של כחול לבן טוענים בכל הזדמנות נגד חברי הכנסת הערבים, "שאינם מקבלים את יהדותה של המדינה", אך לא ביררו אם עיגון שוויון הזכויות הקולקטיביות יסייע להפחית את המתח.

ראובן ריבלין (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
ראובן ריבלין (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

4. החוקה תמשיך לחכות

על הרקע הזה, דיונים שהתקיימו בכחול לבן לקראת הבחירות הקודמות על קידום חוקה לישראל, לא הבשילו למהלך ממשי. סיבה נוספת הייתה ההכרח להתמקד בכמה מסרים בודדים. אבל גורמים בכחול לבין מבינים כי למפלגה צריך להיות עניין רב בקידום מהלך החוקה, וזאת מכמה סיבות:

הסיבה הראשונה היא בידול. נכון להיום אין למפלגה מסר בולט שאינו "רק לא נתניהו" ושמירה על שלטון החוק, וגורמים במפלגה מודים כי מעבר לזה, ההבדלים בינה לבין הליכוד מזעריים. אם מתעקשים, אומרים שם, אפשר לומר שההבדל נעוץ בכך שאצלנו יש יותר שמאלנים.

נתניהו הצליח לשכנע קהלים רחבים שהמצב הכלכלי במדינה טוב, ובכל הקשור לעזה, רוב הציבור מבין שהטענות נגד הכנסת הכספים לרצועה הן פופוליסטיות. להוציא בצלאל סמוטריץ' ודומיו אין גם כמעט מי שחושב שצריך לכבוש את הרצועה.

גם בתחום המדיני, שסביבו בנה נתניהו קמפיין שלם המציג אותו כעילוי בזירה הבינלאומית, קשה מאוד לכחול לבן להציע מסר חדש ומשכנע.

כל ניסיון לברר מהי תכניתה המדינית של המפלגה נתקל באמירות עמומות על יצירת הרתעה מול עזה באמצעות מכות כואבות, ומינוף ההרתעה למהלכים בגיבוי מדינות ערב המתונות והקהילה הבינלאומית.

מה הם אותם מהלכים? איש אינו מסביר. הרמז היחיד הוא התחייבות כללית במצע כחול לבן לקידום הכלכלה הפלסטינית. מה שכן ידוע הוא שהקווים האדומים של כחול לבן, כמו שמירה על ירושלים מאוחדת ועל הבקעה בריבונות ישראל, לא ימוססו את התסכול הפלסטיני. בכחול לבן מאמינים שיש לדחות את הפתרון המדיני בעשרות שנים, ושניתן לעשות זאת ועדיין להבטיח שקט ביטחוני.

סיבה שנייה היא הצורך להסדיר את יחסי הדת והמדינה ולקיים התחייבויות ממצע המפלגה, כמו הכרה בזרמים הלא-אורתודוקסיים, מימוש מתווה הכותל, החלשת מונופול הרבנות והפעלת תחבורה ציבורית בשבת בחלק מהאזורים.

במצע המפלגה נכתב כי הכרה ברפורמים ובקונסרבטיבים הכרחית לשיקום היחסים עם יהדות ארצות הברית, ולהשגת גיבוי מהמפלגה הדמוקרטית בהקשר המדיני.

סיבה שלישית לקידום חוקה היא האיומים על מערכת המשפט, החלשת שומרי הסף והשחתת הנורמות הציבוריות. דווקא משום שכחול לבן מבקרת את נתניהו בעוצמה כה גדולה על יחסו לשלטון החוק, היה אפשר לצפות שתתחייב לשריין את האיזונים והבלמים ואת עצמאות מערכת המשפט, לצד צעדים כמו הגבלת כהונות ראשי ממשלה. הסוגיות הללו הן סוגיות חוקתיות קלאסיות.

סיבה רביעית ואחרונה היא אלקטורלית. יש בישראל רוב של לפחות 70% לעיגון הדמוקרטיה הליברלית. הבטחה לקדם חוקה תגדיל את אחוזי ההצבעה של האזרחים הערבים, כלומר תקטין את משקלם של מצביעי הימין בתחשיבי המנדטים, ותעביר לכחול לבן מצביעי ימין ליברלי, המודאגים ממצב הדמוקרטיה ומהנפח שתופסת הדת במרחב הציבורי.

העניין הוא שכדי להעביר חוקה בישראל נדרש שיתוף פעולה עם הערבים, לא עם החרדים. בכחול לבן אומרים שעמדתה הרשמית של המפלגה היא בעד חוקה, אך לא מסבירים איך ניתן לקדם אותה תוך שיתוף פעולה עם המפלגות החרדיות, מעבר לאמירה כללית על כך שגם הן ייאלצו להתפשר. אלא שברור שכחול לבן היא שתיאלץ להתפשר, אם תרצה שהחרדים ימליצו על גנץ לנשיא ראובן ריבלין.

חברי הכנסת החדשים של כחול לבן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
חברי הכנסת החדשים של כחול לבן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

5. דווקא הצלחה עלולה לפרק את המפלגה

בכל הקשור לחיכוכים הפרסונליים, בעיקר סביב הרוטציה בין גנץ ללפיד, אין בכחול לבן אשליות. מבינים שם שהכל שאלה של אינטרסים, ושהשותפות תימשך רק כל עוד האינטרסים של שלוש המפלגות המרכיבות את הרשימה ימשיכו לחפוף אלה את אלה, בעיקר בשאלת הדחת נתניהו.

לכן, דווקא הצלחה בבחירות עלולה לקרב את התפרקות כחול לבן.

עוד 1,036 מילים
סגירה