איך ישראל יכולה להיחלץ מהמשבר הכלכלי?

מחאה על מחירי הדיור (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
תומר נויברג/פלאש90
מחאה על מחירי הדיור

מדינת ישראל כבר למעלה מעשור שרויה בהאטה כלכלית. ההשכלה הגבוהה של הישראלים ביחס לאוכלוסיה היא באחוזים מהגבוהה בעולם. אך ההשכלה והעבודה אינן מחלצות את הישראלים מההתמודדות הבלתי פוסקת עם ההוצאות החודשיות. האזרח הישראלי עובד יותר שעות מכל אזרח במדינות המערביות, אך מרוויח שכר נמוך מעמיתיו במדינות המערביות.

חוב מדינת ישראל (צילום: אתר COMMODITY.COM)
חוב מדינת ישראל (צילום: אתר COMMODITY.COM)

האזרח הישראלי משלם 25% יותר על מוצרים מאשר במדינות המערביות. הישראלי הממוצע גם נאנק תחת הוצאות דיור מהגבוהות בעולם, ונחנק מהמסים הגבוהים שהממשלה משיתה עליו.

בנוסף, ישראל מידרדרת במדד השחיתות. בשנות ה-90 ישראל מוקמה בדירוג העולמי במקום ה-16, ונכון להיום, ישראל ממוקמת במקום ה-34. לזה יש השלכה ענקית על הכלכלה הישראלית.

ישראל מידרדרת במדד השחיתות. בשנות ה-90 ישראל מוקמה בדירוג העולמי במקום ה-16. נכון להיום, ישראל ממוקמת במקום ה-34. לזה יש השלכה ענקית על הכלכלה הישראלית

מדוע האזרח הישראלי עני יותר, עובד קשה יותר, משלם יותר למרות שהוא בעל ההשכלה הגבוהה מעמיתיו בעולם, ומקום העבודה אינו מחלץ אותו מעוני ומהתמודדות כלכלית?

יוקר המחייה אתר הכנסת
יוקר המחייה אתר הכנסת

הציבור הישראלי אשם

בישראל יש למעלה מ-70 מונופולים. חברות שאין מולן מתחרים או תחרות. הממשלה יצרה את המונופולים. מונופול הגז. מונופול החשמל. מונופולים בתחום התעשייה, הרכב ועוד. בעשור האחרון – העשור של נתניהו – העשירים, בעלי ההון והטייקונים חגגו.

לפוליטיקאים לא היה כל חשק ורצון להילחם עבור הציבור, ולכן, העדיפו את המקורבים והמקושרים. למה הם העדיפו כך? מפני שהציבור הישראלי אינו מצביע כמו בשאר העולם על פי מצבו הכלכלי. הציבור הישראלי מצביע על פי שבטיות. הערבים מצביעים לערבים. הימניים מצביעים למפלגות הימין, הקיבוצים והשמאל למפלגות שמאל, והחרדים למפלגות החרדיות. בשונה משאר העולם.

לכן, איזה תמריץ יש לפוליטיקאים להילחם בכוחות החזקים במשק? במה הועילה הרפורמה בסלולאר למשה כחלון מבחינה פוליטית? במה הועילה הרפורמה לנתניהו כשר אוצר, לאחר בחירות 2006?  למרות שעשה רבות למען הכלכלה הישראלית, הליכוד בראשותו בשנת 2006 קיבל רק 12 מנדטים בבחירות. הציבור הישראלי כנראה, מעדיף להיות עני ומרוד, על פני הצבעה למפלגה שאינה שייכת לשבט אליו הוא באופן מסורתי מצביע.

בישראל יש למעלה מ-70 מונופולים. חברות ללא מתחרים. הממשלה יצרה אותם. מונופול הגז. מונופול החשמל. מונופולים בתחום התעשייה, הרכב ועוד. בעשור של נתניהו – העשירים, בעלי ההון והטייקונים חגגו

אם אין לכם היום כסף לרכוש דירה או אם אתם נחנקים מהחובות. אם אתם בעלי עסק שקורס בשל המיסוי הגבוה, תדעו לכם שהאשמה היא עליכם. אתם הציבור שמצביע לאותן המפלגות שעובדות עבור אחרים מלבדכם.

ובכל זאת, מה יש לדרוש מהממשלה כדי לשפר את המצבה הכלכלי של ישראל, ואת אזרחיה?

פירוק המונופולים

האם הייתם מסכימים שאדם אחד ישלוט על הכנרת? על הגליל? שאדם אחד ישלוט על הנגב? אני מניח שאם הממשלה הייתה מוסרת לאדם אחד את השליטה על מישור החוף כולו, מנהריה ועד אשקלון הייתה קמה זעקה ציבורית. אם כן, מדוע לא קמה זעקה כאשר הממשלה מסרה לידי יצחק תשובה, שטח של 13 אלף קמ"ר. הרי כל שטחה של מדינת ישראל הוא 20 אלף קמ"ר.

השטח שמסרה הממשלה לידי אדם אחד, שייך על הנייר לכל האזרחים. מעניין שאוהבי ארץ ישראל השלמה, לא זעמו נגד החלוקה. הרי, לא יתכן למסור לאדם אחד חבל ארץ שגודלו כמעט כמדינה ישראל. אז במדינת ישראל זה יתכן. ישראל מסרה לידי יצחק תשובה כמעט בחינם את חבל הארץ ממערב למישור החוף, ובו קיים משאב טבע אדיר אשר שוויו הוא כ-250 מיליארד דולר. קרוב לטריליון שקלים. כך נראה טריליון שקלים: 1,000000000 ש"ח.

הממשלה לאחר משא ומתן עם חברת דלק ונובל אנרג'י החליטה לתת בלעדיות להנפקת גז, מכירתו לשוק המקומי ושיווקו למדינות בחו"ל. הממשלה איפשרה למונופול הגז למכור לישראלים יחידת גז במחיר של $6. בהשוואה לעולם זהו מחיר הקרוב לפי שלושה מאשר משלמות מדינות בעולם המערבי.

ישראל מסרה לידי יצחק תשובה כמעט בחינם את חבל הארץ ממערב למישור החוף, ובו קיים משאב טבע אדיר ששוויו הוא כ-250 מיליארד דולר. קרוב לטריליון שקלים. כך נראה טריליון שקלים: 1,000,000,000 ש"ח

משבר הקורונה והפיכתה של ארה"ב למעצמת יצוא גז, רק דחפה את המחירים מטה, למחירים ממוצעים שנעים בין $2-$2.5 ליחידת גז. אך חברת החשמל הישראלית תמשיך לרכוש יחידת גז בסכום מופקע שנע בין $6-$6.5 ליחידה.

למחיר זה יש השלכה עצומה על תעריפי החשמל למגזר הפרטי והעסקי. מגזר התעשייה מחשב את מחירי החשמל במחיר הסופי לצרכן. נתח עלויות החשמל במחירים הסופיים לצרכן מוערכים ב-20%. רק לדמיין שבעל מכולת מקבל הנחה של 20% בממוצע מהספקים שמהם הוא רוכש את המוצרים.

מחירי גז בישראל של נובל אנרגי – מתוך דוח אתר נובל אנרגי
מחירי גז בישראל של נובל אנרגי – מתוך דוח אתר נובל אנרגי

וזהו רק מונופול אחד. כעת, שערו שכל מונופול וקרטל יפורק והמחירים בישראל ירדו באופן דרמטי לצרכנים. דוגמה נוספת היא המדיניות של הממשלה בנוגע למשק החלב.

לאזרח ישראלי אסור להקים רפת ולמכור חלב ללא אישור של מועצת החלב. אחד מיעדיה הוא שימור מחירים גבוהים. מי יושב במועצת החלב? לצד נציגי הממשלה יושבים גם – לא להאמין – נציגי יצרניות החלב הגדולות. תנובה, שטראוס וטרה. במקום להתחרות ביניהן וליצור תחרות אמיתית בין יצרניות החלב הן יושבות ביחד וקובעות את המחירים.

זה אבסורד עסקי וכלכלי גם יחד. איזו אפשרות בחירה יש לצרכן הישראלי בין קוטג' של שטראוס לקוטג' של תנובה? בין חלב תנובה לחלב טרה? אין אפשרות בחירה. אין תחרות. יש קרטל. מישהו יכול לדמיין שכל בעלי חנויות הרהיטים ישבו במועצה אחת ויתאמו מחירים? את כל בעלי חנויות האלקטרוניקה, שומרים על מחיר אחיד?

העלאת המחירים לצרכן והשמירה על ייצור נמוך של חלב – והשמדת העודפים – זהה גם לאופן בו מועצת הלול פועלת. היא נוקטת במדיניות של השמדת ביצים כדי לשמור על מחיר גבוה, ומועצת הירק משמידה פירות וירקות ומייצרת עוד עיוותים כלכליים ועסקיים כאחד.

משבר הקורונה והפיכת ארה"ב למעצמת יצוא גז, רק דחפה את המחירים מטה, למחירים שנעים בין $2-$2.5 ליחידת גז. אך חברת החשמל הישראלית תמשיך לרכוש יחידת גז בסכום מופקע שנע בין $6-$6.5 ליחידה

תתארו לכם שיש בישראל יותר מ-70 מונופולים! פירוק המונופולים יוריד את המחירים לצרכנים, אך גם יהיה זרז לפתיחת המשק לייבוא מוצרים והעשרת סל המזון לצרכן הישראלי. תחרות תהיה טובה לצרכנים, אך גם לייצור הישראלי. ההתייעלות ורכישת טכנולוגיות ייצרו הזדמנויות חדשות, הכשרת עובדים חדשים אשר  יכניסו כסף חדש לתעשייה, ויעודדו את התעסוקה כפי שכל תחרות קודמת לכן עשתה זאת למשק הישראלי. על כן, פירוק המונופולים היא הזרקה של מנת דם חיונית לכלכלה הישראלית.

נדל"ן

בישראל של שנות ה-80 נדרשו בסך הכל כ-50 משכורות כדי לרכוש דירה רגילה. בישראל של ימינו על הישראלי לשלם יותר מ-160 משכורות עבור דירה רגילה. הצעירים של ימינו נדרשים לשלם יותר מפי שלושה על דירה מכפי שהוריהם שילמו. בישראל משווקות בממוצע כ-30 עד 40 אלף דירות. הראשונים לרכוש את הדירות הם הזוגות הצעירים ומשפרי דיור, ולאחר מכן המשקיעים.

בשנת 2009, בעקבות פאניקה שאחזה בבנק ישראל בשל המשבר שפרץ בארה"ב בשנת 2008, החליט הנגיד סטנלי פישר להוריד את ריבית בנק ישראל. מריבית ממוצעת של 4%, הפחית הנגיד את הריבית לאחוז אחד ופחות מכך. אולי בשלביה הראשונים היתה הצדקה ונימוקים כלכליים להפחתת הריבית, אך מה לגבי השנים שלאחר מכן? מדוע כאשר ארה"ב חזרה לצמיחה כלכלית נותרה הריבית בשיעור אפסי כמעט?

בישראל של שנות ה-80 נדרשו כ-50 משכורות לרכישת דירה רגילה. על הישראלי של היום לשלם יותר מ-160 משכורות עבור דירה רגילה. הצעירים נדרשים לשלם על דירה יותר מפי 3 מכפי שהוריהם שילמו

צעדיו של הנגיד סטנלי פישר עודדו את המשקיעים הסולידיים לרוקן את חשבונות החסכונות שלהם, ולהשקיע את כספם בנדל"ן. העלייה המטאורית במחירי הנדל"ן בעשור האחרון היא תוצאה של חיפוש אחר אפיקי השקעה חלופיים לאפיקי החסכון בבנקים.

המשקיעים החלו להתחרות בזוגות הצעירים. זוג צעיר אשר בשנת 2007 היה צריך כדי לרכוש דירה כ-70 עד 80 משכורות בממוצע, נאלץ בשנת 2017 לגייס למעלה מ-100 משכורות לרכוש דירה. הלחץ לשווק יותר דירות לשוק לא תרם להפחתת המחירים, אלא עודד יותר משקיעים להיכנס לשוק הדירות. במשך עשור המדינה שדדה מהזוגות הצעירים את עתידם, ונהנתה מההכנסות ממסים. הממשלה התעשרה והאזרחים הפכו לעניים.

לאחרונה, משרד האוצר הודיע שעל מנת לעודד את קטר הנדל"ן הוא יפחית את המס על דירה שניה. המס עמד על 8% ומשרד האוצר הוריד אותו ל-5%. אמנם, אין לזה משמעות גדולה לרוב המשקיעים משום שההנחה היא מינורית. אך, אם המדינה כבר בוחרת לעודד על ידי הורדת המסים את שוק הנדל"ן מדוע אינה בוחרת לעשות זאת עבור הזוגות הצעירים?

אם בנק ישראל יעלה בחזרה את הריבית הנמוכה אל מעל לסף התשואה של השכרת דירה, המשקיעים יחזרו אל אפיקי החסכון ויצאו משוק הנדל"ן. לא כולם כמובן, אך, משקיעים נוספים שיתכננו להצטרף אל השוק יחשבו פעמיים האם ההשקעה בנדל"ן עדיפה.

בנימין נתניהו, יובל שטייניץ וסטנלי פישר, 2012 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
בנימין נתניהו, יובל שטייניץ וסטנלי פישר, 2012 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

אמנם, להעלאת הריבית יהיו השלכות על נוטלי המשכנתאות ושוק ההון, אך, יהיה ניתן לטפל באמצעות חקיקה והסדרים. הגעה למהלך זה עדיפה על פני זריקת דור שלם של צעירים לעתיד נטול קורת גג.

הלחץ לשווק יותר דירות לא תרם להפחתת המחירים, אלא עודד משקיעים להיכנס לשוק. במשך עשור המדינה שדדה מהזוגות הצעירים את עתידם, ונהנתה מההכנסות ממסים. הממשלה התעשרה והאזרחים הפכו לעניים

גם ההצעה לשחרור קרקעות בקצב מהיר, במקום העלאת הריבית עשויה להיכשל. לכוח של השוק יש יותר יכולת מאשר מאמצי השיווק, התכנון והמכרזים במסגרת כל תכניות האוצר. הכסף של המשקיעים חזק יותר. יש כמובן לגייס כוח אדם לוועדות התכנון על מנת להאיץ את קידום התכניות הרבות, אך לא זה הצעד שימנע את עליית מחירי הנדל"ן. הצעד האחד הוא למנוע מכוח הכסף של השוק להתחרות בזוגות צעירים.

 חוק עידוד השקעות הון

תחילה יש לתקן את חוק עידוד השקעות הון. בשנת 2005 נתניהו ואולמרט הגדירו מחדש את הזכאים להטבות מס מהמדינה, ותרמו לנזק עצום לכלכלת הארץ.

החוק במתכונתו המקורית משנת 1967 ניתב את ההשקעות אל עבר הפריפריה. המטרה היתה ליצור תעסוקה בפריפריה ולעודד חברות בינלאומיות להשקיע בישראל.

אולם, במרוצת השנים יזמים רבים לחצו את הפוליטיקאים לשנות את סעיפי החוק, שיעניק הטבות למפעלים המוקמים במרכז הארץ. חוק זה שתוקן, העניק הטבות במיליארדי שקלים דווקא למפעלים החזקים כמו טבע, אינטל ועוד, והוא נכשל במטרתו, שהיתה הבאת חברות בינלאומיות לישראל.

ישראל אף ויתרה על מסי רווחי החברות הגדולות שזכו להטבות מס. במקום לגבות את הסכום המוערך של 27 מיליארד שקל, שר האוצר, יובל שטייניץ, התפשר על 3 מיליארד שקלים בשנת 2012. למה? אין לאף אחד מושג. איך אומרים, "כסף של אבא שלו?". החוק המעוות אף תרם למפעלים ויזמים להוציא מפעלים מהפריפריה, ולהקים אותם במרכז הארץ. ישנה נסיגה בהקמתם של מפעלים וחברות בפריפריה. הפריפריה התעסוקתית של ישראל מצטמצמת.

ישראל ויתרה על מסי רווחי החברות הגדולות שזכו להטבות מס. במקום לגבות כ-27 מיליארד שקל, שר האוצר דאז שטייניץ התפשר על 3 מיליארד שקלים ב-2012. למה? אין לאף אחד מושג. איך אומרים: "כסף של אבא שלו?"

באמצעות חוק זה מעוותת הממשלה את היכולת שלה לתמוך בחברות בינוניות ועסקים קטנים, ומוטה בעיקר לחברות הגדולות. למשל, חברת אינטל מקבלת מהמדינה כל כמה שנים כ-4 מיליארד שקל מענק, בתמורה להעסקת ישראלים, ולהרחבת מפעלי הייצור שלה. 4 מליארד שקל (!) מענק. בנוסף למענק הממשלה פוטרת את אינטל מתשלום מסים עצום. אינטל תשלם לישראל רק 5% מס שולי.

חשבו למשל על עסק עצמאי. חברה בע"מ משלמת כ-23% מס חברות, ומס דיבידנד כ-30%, או סך הכל, כ-46% מסים. כעת, אינטל נחשבת לאחת מהחברות היצואניות הגדולות של ישראל. זאת אומרת, שעל הייצוא של אינטל המדינה אינה נהנית מגביית מסים, וכך גם חברות אחרות בגודלה של אינטל.

ההטבה של חוק עידוד השקעות הון לאינטל, למשל, שווה ל-5 מיליארד שקל בשנת 2019, וסכום זה הוא 1% מההכנסות ממע"מ. האם לא היה עדיף להוריד את המע"מ ולתת למשק כולו ליהנות מהפחתת המחירים?

הקפאת חוק עידוד השקעות הון במתכונתו הנוכחית תחסוך למשק עד 10 מיליארד שקל בשנה, ואותם יהיה אפשר להעביר ישירות להורדת המע"מ שממנו יהנו כל שאר אזרחי הישראל.

כלכלה קומוניסטית

הכלכלה הישראלית מונהגת על ידי הממשלה הישראלית באופן חסר תקדים במדינות המערב. האוכלוסיה המלומדת בעולם המערבי היא האוכלוסיה העניה בעולם המערבי. העובדים הישראלים עובדים יותר שעות מכל עמיתיהם בעולם המערבי, אך מרוויחים פחות, וכח הקנייה שלהם רחוק מכח הקנייה של עמיתיהם. אך, גם את מה שנשאר לישראלים לרכוש, נרכש במחיר הגבוה ב-25% יותר מכל מדינה מערבית. אפילו לשוויצרים יקר פה – ובשוויץ באופן יחסי בעולם יקר.

ההטבה של חוק עידוד השקעות הון לאינטל, למשל, שווה ל-5 מיליארד שקל בשנת 2019, וסכום זה הוא 1% מההכנסות ממע"מ. האם לא היה עדיף להוריד את המע"מ ולתת למשק כולו ליהנות מהפחתת המחירים?

קרוב למאה מונופולים יצרה הממשלה, ופירוק כל אחד מהמונופולים יצמיח עשרות מקומות עבודה, ויגייס אלפי עובדים, אשר הם בכח הקנייה שלהם ימריצו את הכלכלה ואת הצריכה הפרטית. הממשלה מרכזת כח רב בידי מיעוט, ויוצרת כלכלה קומוניסטית. רומסת את היזמות, דורסת את היצירתיות ודואגת למקורבים בלבד.

אולם, כל עוד אופי ההצבעה יסוב על בסיס שבטי, אין סיכוי שהפוליטיקאים בממשלה ינקפו אצבע עבור הישראלים.

נשוי + שלושה ילדים, בן 44 ומתגורר בהוד השרון. בעל תואר ראשון במדעי המדינה ויחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה הפתוחה. מנהל מכירות בחברת לנובו ישראל ואוהב קריאה וכתיבה, טיולים, גלישה, צלילה, ספורט, סרטים ומוסיקה. משתדל להעשיר את חיי היומיום בעשייה, חברים, חוויות ובעיקר לאמץ את המוטו "כי חיוך הוא קו עקום המיישר את הכל".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,879 מילים
סגירה