אתמול יצאה המדינה לטייל ברחבי ישראל. המוני מפגינים מחו בכיכרות ומעל גשרים "צאו אל המרפסת, המדינה קורסת". אם יצאת מהבית יכולת לראות איך נראה עם כשהוא קם ומתחיל ללכת, אבל לא כולם האמינו למראה עיניהם.

אתמול יצאה המדינה לטייל ברחבי ישראל. המוני מפגינים מחו בכיכרות ומעל גשרים "צאו אל המרפסת, המדינה קורסת". אם יצאת יכולת לראות איך נראה עם כשהוא קם ומתחיל ללכת, אבל לא כולם האמינו למראה עיניהם

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

מיטב שומרי הכיסא הרקוב של נתניהו ועמם בני הציונות בעיתונות יצאו גם הם למרפסת אבל לא ראו כלום, כלום! ואם ראו לא האמינו, ואם האמינו חיפשו תירוצים לשיר המחאה שהתפשט במדינה כמו צעקה גדולה. ותסלחו לי על הרומנטיקה. אני עוד בהאנגאובר. איזה עם!

אבל נחזור ללהקת המעודדות של בלפור.

קודם התחילו בטריק המשומש של נתניהו. השמאל נשלף מהצידנית. "זו הפגנת שמאל". אין קשר למצב הכלכלי. שום קשר לראש הממשלה. זה הקורונה. לא שר הבריאות הנצחי נתניהו שנרדם שנים על מערכת הבריאות (גם) כשר בריאות, תבדקו אותי, והתעורר עם וירוס שאכל הכל, ולא מדינת שליט יחיד שניכר רק בכיסו וכעסו. לא, נתניהו לא קשור.

ומי אחראי לקריסה? בנון?

אחר כך היה השקר הגס "אלימות משני הצדדים". כן, בטח. מצד אחד עשרות אלפי אזרחים עם שלטים על גשרים וכיכרות. מצד שני לה פמיליה עם אגרופים, אוהדי מכבי ת"א עם אלות, ושפי פז ולהקתה. אכן חציר העם.

סימטריה מושלמת. תחילה גם העיתונות מקדמת את ההשוואה הנואלת בין ההמון לקומץ בו כל ממזר מפר חוק מקבל לגיטימציה מופרעת.

אחר כך היה השקר הגס "אלימות משני הצדדים". כן, בטח. מצד אחד עשרות אלפי אזרחים עם שלטים על גשרים וכיכרות. מצד שני לה פמיליה עם אגרופים, אוהדי מכבי ת"א עם אלות, ושפי פז ולהקתה. אכן חציר העם

אבל הרחוב בשלו והוא רוטט שבוע אחר שבוע במחאה אזרחית אותנטית חיה ונושמת. וכבר קשה להתעלם למרות שמאוד מתאמצים.

התקשורת מחשבת מסלול מחדש. בזהירות, שלא להחריד את האח הגדול מרבצו. הרחובות תוססים ואשד המראות עושה את שלו וקובע עובדות.
אנחנו עוד לא תורכיה. לפחות לעת עתה.

יאיר נתניהו משתולל ברשת, אמא לא בבית ואבא חסר אונים.

להקת מעודדות שמוטות כרבולת לא מאמינות למראה עיניהן. קלמן ליבסקינד תולש שערות: "התקשורת מגויסת להפגנה". הוא לא רגיל קלמן, שהאזרח הבין פתאום שמגיע לו מה שמקבל כל מתנחל עם מאחז לא חוקי ועז על גבעת טרשים נידחת.

גם בפריפריה חנוקה רוצים שיפנקו אותם בתקציבים מופרזים. שושנה מרעננה התרוששה ומסעודה משדרות כבר מתה אבל גם הדור הבא דורש לחם עבודה.

עמית סגל הידוע בכינויו 'שופרסגל' לא מאמין למראה עיניו כשהוא מרים רגע את הראש מהאייפון שמשדר מהבונקר. העיתונאי שזמן המסך שלו משתווה רק לקרדשיאנס מוחה. העם גונב לו את הפוקוס והוא מגיב כמו אבא של קים שגילה פתאום שהוא אישה.

עמית סגל, הידוע בכינויו 'שופרסגל', לא מאמין למראה עיניו כשהוא מרים רגע את הראש מהאייפון שמשדר מהבונקר. העיתונאי שזמן המסך שלו משתווה רק לקרדשיאנס מוחה. העם גונב לו את הפוקוס

אפילו קובי אריאלי, מחזיק מפתחות עיתונאי, שהציע בגלצ שהחבר'ה 'שלנו' יבואו לקרוע למפגינים את הצורה, עבר בתשעה באב למצב רטט קדוש וקרא לשלום עולמי בעם, כמו מלכת יופי בתחרות מיס תבל. שיטת המקל והכתר. אתמול שב אל קיאו בלהקת כלבי השמירה של הדמוקחרטא והתעקש: "הפגנה די סאחית, אני חייב לציין המפגינים לא יודעים על מה הם מפגינים".

וואללה. אולי עירית לינור תסביר? אבל לאט. יש לה כל הזמן שבעולם, אימפריות קרסו אבל היא עוד בגלצ. מאז שהבית של החיילים עבר דירה לברדוגו לינור נהיתה חיילת מצטיינת בצבא המנותקים.

דף המסרים עובד יפה כי גם אחד בשם נועם פתחי, פרח סאטירה-מטעם, חוזר בזעקות שבר על טיעון "זו הפגנת שמאל" וממש אחריו מתראיינת מהשטח הבוער מפגינה מכפר סבא ומדברת בדם לבה על מצוקה כלכלית, אבל עזבו, נעלבים פה. התקשורת הימנית המפונקת רגישה נורא.

פתאום קם אדם ומרגיש שגם הוא עם ומבין שעבדו עליו, ושהוא אחרון בשורת המקורבים לצלחת כי אין לו אוזן בכנסת, ואם יש לו היא סתומה ועסוקה בעצמה.

פתאום קם אדם ומבין שהוא אחרון בשרשרת המזון, והשליט נתניהו וגחמותיו המושחתות עומדים בראש סדר העדיפויות במדינה לפני רווחת האזרח, ואם הוא צריך פטור ממס או מטוס ב-800 מליון או מעון לכל החיים, זה חשוב יותר מעובד סוציאלי או מזקן מחטט בזבל.

"התקשורת מתדלקת את ההפגנות" זה הכלב אכל לי את המחברת החדש של תומכי נתניהו בעיתונות. הרי אין מצב שהעם פשוט יקום על רגליו וידרוש מה שקיבל כל מתנחל עם מאחז ועז על גבעת טרשים נידחת: ראש ממשלה שדואג גם לו.

אפילו קובי אריאלי, מחזיק מפתחות עיתונאי, שהציע בגלצ שהחבר'ה 'שלנו' יבואו לקרוע למפגינים את הצורה, עבר ב-9 באב למצב רטט קדוש וקרא לשלום עולמי בעם, כמלכת יופי בתחרות מיס תבל. שיטת המקל והכתר

פתאום קם אדם ומרגיש שהוא סתם.

כשהייתי ילדה היינו מתערבים בינינו תוך כדי משחק וחותמים בתקיעת כף תמה והבטחה שבע"פ: "בלי חרטה ובלי בושה"
היום זה המוטו של נתניהו.
אז יצאנו למרפסת.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת