מלכה לייפר מובאת לאולם בית המשפט בירושלים, 27 בפברואר 2018 (צילום: AP/מחמוד עליאן)
פרשת מלכה לייפר מאיימת להרוס את היחסים עם יהדות אוסטרליה

הרבנית החשודה, והפוליטיקה הקטנה

פדופיליה

הקהילה היהודית באוסטרליה נודעה בתמיכה הכמעט-מוחלטת שלה בישראל, שהתבטאה גם בתרומות כספיות משמעותיות ● אבל אז הגיעה פרשת החרדית החשודה בפדופיליה, מלכה לייפר, והניסיון של ליצמן למנוע את הסגרתה לאוסטרליה ● גם נתניהו תרם את חלקו, בכך שהאריך בעבר את כהונת ליצמן במשרד הבריאות ● "חשבנו שישראל היא מדינה קטנה ומושלמת", אומרים האוסטרלים, "עכשיו זה התנפץ"

התסכול של הקהילה היהודית באוסטרליה מהתנהלותה של ישראל כמעט הגיע לנקודת רתיחה בפברואר. המשבר התרכז סביב אישה אחת, מלכה לייפר, מנהלת תיכון לשעבר, המבוקשת באוסטרליה ב-74 אישומים של התעללות בילדות.

רבים בקהילה סבורים שירושלים גוררת רגליים בתהליך ההסגרה הממושך. חלקם חשים שישראל אפילו מגנה על לייפר מפני העמדה לדין באוסטרליה.

ב-2008, לייפר, אם לשמונה בת 53, נמלטה לישראל כשהחלו לעלות האשמות שלפיהן היא התעללה מינית בתלמידות בבית הספר התיכון החרדי עדת ישראל במלבורן. ב-2011 הוגשו למשטרה תלונות נגד לייפר על ידי שלוש אחיות, ב-2013 אוסטרליה הגישה בקשת הסגרה נגדה, וב-2014 היא נעצרה בישראל.

אבל בארבע השנים שלאחר מכן, לייפר הצליחה לשכנע את בתי המשפט בארץ שהיא מעורערת נפשית עד כדי כך שאינה מסוגלת לקום מהמיטה, כל שכן להישאר בכלא או להישלח חזרה לוויקטוריה כדי לעמוד למשפט.

מנהלת בית הספר לבנות עדת ישראל מלכה לייפר (משמאל) עם תלמידותיה, בהן ניקול מאייר (במרכז), ב-2003 (צילום: Courtesy)
מנהלת ביה"ס לבנות עדת ישראל לייפר (משמאל) עם תלמידותיה, בהן ניקול מאייר (במרכז), ב-2003 (צילום: Courtesy)

ב-2018, לאחר שצולמה מנהלת חיים תפקודיים מלאים, לייפר שוב נעצרה, ומאז היא שוהה במאסר. אבל בשנתיים וחצי שחלפו מאז טרם התקבלה החלטה להסגיר אותה, היות שבית המשפט המחוזי בירושלים – למרות הצילומים המרשיעים – חקר שוב ושוב את שאלת כשירותה הנפשית של המנהלת לשעבר.

 לאחר שצולמה מנהלת חיים תפקודיים מלאים, לייפר שוב נעצרה ב-2108. אבל מאז טרם התקבלה החלטה להסגיר אותה, היות שבית המשפט בירושלים – למרות הצילומים – חקר שוב ושוב את שאלת כשירותה הנפשית

ביום רביעי האחרון, בית המשפט העליון אמור היה לשמוע ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים, שמצא כי לייפר כשירה לעמוד לשימוע ההסגרה שהתקיים בשבוע שעבר. המחוזי לא ימסור את החלטתו בנוגע להסגרה עד 21 בספטמבר, אז שר המשפטים אבי ניסנקורן יצטרך לאשר את המהלך. אולם אף על פי שניתן לצפות הן לפסיקה לטובת הסגרה והן לאישורו של ניסנקורן, גם עליהם ניתן יהיה לערער לעליון ולהאריך בכך עוד את התהליך שנמשך כבר שש שנים.

הקהילה היהודית באוסטרליה, שתומכת בישראל בנאמנות, אינה רגילה להשמיע ביקורת גלויה על הרשויות בארץ, אך 69 (בקרוב 70) הדיונים שנערכו בבית המשפט גררו אותה לשטח לא מוכר. העמדה הלוחמנית החדשה שאימצה ההנהגה היהודית באוסטרליה עוררה את חששם של כמה משקיפים כי התנהלות ישראל עלולה לפגוע באופן בלתי הפיך ביחסיה עם אחת מידידותיה הקרובות.

חוקר פרטי צילם את מלכה לייפר כאשר ערכה קניות בבני ברק ב-14 בדצמבר 2017 (צילום: צילום מסך/יוטיוב)
חוקר פרטי צילם את מלכה לייפר כאשר ערכה קניות בבני ברק ב-14 בדצמבר 2017 (צילום: צילום מסך/יוטיוב)

"יש כמה תורמים שיעצרו את התרומות שלהם", אמר נשיא הפדרציה הציונית של אוסטרליה, ג'רמי ליבלר, לזמן ישראל בסוף פברואר. ליבלר הוא אחד מכעשרה חברים בולטים בקהילה שדיברו איתו על ההשלכות הרחבות יותר של משפט לייפר. הם השוו את המקרה לכמה משברים אחרים שעוררו בזמנם זעזוע גדול, והסבירו מדוע משפטה של המתעללת לכאורה משפיע על אנשים כה רבים.

כשליבלר שוחח איתי לראשונה בתחילת השנה, הנשיא ריבלין היה בדרכו חזרה מביקור באוסטרליה, שבמהלכו הוא סירב לבקשה להיפגש עם קרבנותיה לכאורה של לייפר. הסירוב הדגיש את חוסר השקט ביחסים בין המדינות סביב הפרשה.

סטירת הלחי הגלויה הגיעה שבועות לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט למנות שוב את יעקב ליצמן לשר הבריאות. ב-2019 המשטרה המליצה להעמיד לדין את ליצמן בחשד שלחץ לכאורה על פסיכיאטרים ממשרדו לתת חוות דעת לפיה לייפר אינה כשירה לעמוד לדין. הפצצה הזו הסבירה את הימשכות ההליכים, שכללו את שינוי האבחנה של לייפר על ידי הפסיכיאטר המחוזי של ירושלים 3 פעמים.

ליבלר, נשיא הפדרציה הציונית של אוסטרליה, שלח לנתניהו מכתב לאחר המינוי המחודש של ליצמן, שבו הוא כינה זאת "סטירה בפרצופם של הקהילה היהודית באוסטרליה, של העם האוסטרלי, של קהילת העולים מאוסטרליה לישראל, והמזעזע מכול – של קרבנות ההתעללות לכאורה של מלכה לייפר".

"זה באמת מעורר מבוכה, משום שאנחנו רוצים לצאת ולהלל את הצלחתה של ישראל, אבל זה מציב אותנו בעמדה מאוד קשה", כתב ליבלר.

סטירת הלחי הגלויה הגיעה לאחר שנתניהו החליט למנות שוב את יעקב ליצמן לשר הבריאות. ב-2019 המשטרה המליצה להעמיד לדין את ליצמן בחשד שלחץ על פסיכיאטרים לקבוע כי לייפר לא כשירה לעמוד לדין

עמדות כמו זו של ליבלר גרמו לכמה אנשים המכירים את הקהילה היהודית באוסטרליה, אשר מונה כ-120 אלף איש, להעלות את הסברה שהמקרה של לייפר מסמן שינוי יסודי ביחסיה של הקהילה עם ישראל, שיוביל לנכונות בקרב חברים בה להשמיע ביקורת גלויה על הממשלה גם בנושאים אחרים.

בנימין נתניהו מקשיב לדברי יעקב ליצמן בפתח ישיבת הממשלה השבועית במשרד ראש הממשלה בירושלים, 6 בינואר 2019 (צילום: צילום: גלי תיבון/מאגר, באמצעות AP)
נתניהו מקשיב לדברי יעקב ליצמן בפתח ישיבת הממשלה, 6 בינואר 2019 (צילום: גלי תיבון/מאגר, באמצעות AP)

הסיפוח מעמיד במבחן "חופש ביטוי" חדש

הנכונות התאורטית הזאת להשמיע ביקורת על ישראל הועמדה במבחן כמה חודשים מאוחר יותר, לקראת 1 ביולי, המועד שבו נתניהו הבטיח להתחיל לספח חלקים מהגדה המערבית. אבל למרות מה שאחד מראשי הקהילה האוסטרלית תיאר באוזניי כהתנגדות "כמעט פה אחד" לסיפוח בקרב ההנהגה היהודית שם, אף אחד מארגוני הקהילה לא פרסם הצהרות המזהירות מהמהלך כמו הודעות הגינוי שפרסמו ארגונים המגדירים את עצמם פרו-ישראליים בארה"ב ובבריטניה.

בשיחת המשך עם ליבלר למחרת תאריך היעד של נתניהו לתחילת הסיפוח, כשכבר נראה שבקשת ההסגרה של לייפר עומדת להיות מאושרת, נימת הדיבור שלו הייתה מרוככת יותר. הוא אמר שהפרשה מהווה הזדמנות עבור ישראל ויהודי אוסטרליה למצוא דרך להמשיך הלאה ולהסכים שלא להסכים בכמה נושאים.

לגבי הסיפוח, ליבלר אמר שהארגון שלו בדרך כלל נמנע מלהגיב בנושא, מפני שממשלת ישראל טרם הודיעה מה בדיוק היא מתכננת לספח וכיצד.

למרות מה שאחד מראשי הקהילה האוסטרלית תיאר באוזניי כהתנגדות "כמעט פה אחד" לסיפוח בקרב ההנהגה היהודית שם, אף אחד מארגוני הקהילה לא פרסם הצהרות המזהירות מהמהלך, כמו בארה"ב ובבריטניה

ליבלר גם נשמע פחות מודאג בנוגע להשלכות ארוכות הטווח שעשויות להיות לפרשה. בארבעת החודשים שעברו מאז ששוחחנו לראשונה, שופט קבע כי לייפר כשירה לעמוד לשימוע ההסגרה (שהתקיים בשבוע שעבר), ולדברי ליבלר, במלבורן חשים שהחלק הזה של ההליכים נגדה עומד סוף סוף להסתיים.

אף על פי שליבלר נמנע מלהתייחס למקרה כקו פרשת המים ביחסיה של הקהילה
עם ישראל, הוא טען כי הוא "סימן שטח חדש של יחסים מתוחים. לרבים בקהילה הייתה תדמית של ישראל כמדינה קטנה ומושלמת, שאינה תואמת את המציאות. עם פרשת לייפר, קצת מהנאיביות הזאת התנפצה", אמר לי, והוסיף כי הוא רואה את שינוי התפיסה הזה כ"התפתחות חיובית".

יחסים מיוחדים עם יהודי אוסטרליה

יהודי אוסטרליה ממהרים לציין שהקהילה שלהם שונה מהרבה קהילות אחרות. "ישראל נתפסת כבית הרחק מהבית, ואתה לא מותח עליה ביקורת מפני שאולי תגיע לשם בעתיד", אומר לי איתי פלשר, שלימד אנגלית בביה"ס לבנים של עדת ישראל, ומשמש כתב של אתר החדשות האוסטרלי היהודי המתקדם Plus61J.

ג'רמי ליבלר (צילום: Courtesy/ הפדרציה הציונית של אוסטרליה)
ג'רמי ליבלר (צילום: הפדרציה הציונית של אוסטרליה)

ליבלר מתאר קהילה שהושפעה מאוד מגל של הגירה לאחר השואה, שהביא להתרחבותה בצורה משמעותית וגם הוביל ל"תזוזה לעבר הציונות". לדבריו, "היהודים האוסטרלים תפסו את ביטחונם ואת רווחתם כקשורים בהצלחתה ובהישרדותה של מדינת היהודים, אפילו שהם לא חיו בה". נקודת המבט הזאת עברה לדור הצעיר יותר, ש-50% ממנו רשומים לבתי ספר יהודיים, אומר ליבלר.

בשונה מקהילות רבות אחרות, שבהן הרגשות הציוניים חזקים יותר בקרב הדורות המבוגרים יותר, סקר שנערך באוסטרליה ב-2017 מצא כי 75% מהיהודים בגילאי 29-18 מגדירים את עצמם כציונים – יותר מאשר בכל קבוצת גיל אחרת.

בשונה מקהילות  אחרות, שבהן הרגשות הציוניים חזקים יותר בקרב המבוגרים יותר, סקר שנערך באוסטרליה ב-2017 מצא כי 75% מהיהודים בגילאי 29-18 מגדירים את עצמם כציונים – יותר מאשר בכל קבוצת גיל אחרת

מנהלת התקשורת של הפדרציה הציונית של אוסטרליה, אמילי ג'יאן, מודה כי הנוער היהודי של היום "הוא ללא ספק הרבה יותר ביקורתי מההורים שלו, אבל אנחנו ככל הנראה נמצאים דור אחד מאחורי אמריקה במובן הזה".

"אין כאן ג'יי סטריט", מוסיף ליבלר, ומתכוון לשדולה הפרו-ישראלית בארה"ב, שנוהגת בקר את ישראל. "אין בקהילה תמיכה מוחצת במפלגה אחת באוסטרליה. מסורתית, הקהילה יותר שמרנית, אבל זה אף פעם לא היה כך באופן מוחץ".

עם זאת, נשיא הפדרציה הציונית מבהיר כי הקשר החזק לישראל אין פירושו כי הקהילה נמנעה לחלוטין מלמתוח עליה ביקורת. בין הנושאים שהארגון שלו גינה הוא מציין את נסיגת ממשלת ישראל מההסכם להקמת רחבת תפילה שוויונית לגברים ונשים ליד הכותל, העברת חוק הלאום והיחס למבקשי מקלט מאפריקה.

משלחת אוסטרלית בפגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו במשרדו בירושלים, 28 באוקטובר 2019 (צילום: עמוס בן גרשום/משרד ראש הממשלה)
משלחת אוסטרלית בפגישה עם נתניהו במשרדו, באוקטובר 2019 (צילום: עמוס בן גרשום/משרד ראש הממשלה)

"ישנו חוק בלתי כתוב: כולם חופשיים להביע את עמדותיהם, אבל אנחנו לא מבקרים את ישראל בענייני ביטחון, היות שאנחנו לא חיים בישראל ולא משרתים בצה"ל. אבל זה לא חל על כל הנושאים האחרים", אומר ליבלר.

"ישנו חוק בלתי כתוב: כולם חופשיים להביע את עמדותיהם, אבל אנחנו לא מבקרים את ישראל בענייני ביטחון, היות שאנחנו לא חיים בישראל ולא משרתים בצה"ל. אבל זה לא חל על כל הנושאים האחרים"

ואולם יש מי שטוענים שגם הביקורת הזאת מוגבלת למדי. מני וקס, לשעבר סגן נשיא המועצה המבצעת של יהדות אוסטרליה, נזכר שב-2010 הוא העלה בפני חבר אחר במועצה את הרעיון לקיים פגישה כדי לדון בתפקידו של גוף המטרייה הראשי של הקהילה בהגנה על ישראל. החבר דחה את הרעיון מיד.

"הוא אמר לי מיד, בישירות, לא להעלות הצעה כזו", אומר וקס, שחי כעת בארץ ומשמש כיו"ר עמותת "קול ועוז", התומכת בילדים שעברו התעללות מינית. "דברים השתנו מאז, אך רק עד גבול מסוים. הגישה של הזרם המרכזי היא שהקבוצות המרכיבות את המוסד הזה הן עוד שופר ומגן של ישראל וממשלתה".

סטודנטים מתנועת הקמפוסים של ג'יי סטריט צועדים לבית הלבן ב-25 בפברואר 2017, ערב הוועידה השנתית של ג'יי סטריט (צילום: ג'יי סטריט באמצעות סוכנות הידיעות היהודית)
סטודנטים מתנועת הקמפוסים של ג'יי סטריט צועדים לבית הלבן ב-25 בפברואר 2017 (צילום: ג'יי סטריט באמצעות JTA)

רוח הזמן של התקופה

רבים מאלה שדיברו איתנו הודו כי הפרשה גרמה לקהילה להביע ביקורת במידה שלא נשמעה בעבר. לדבריהם, הרבה מהכעס היה קשור בעיתוי ההליכים, שהתקיימו על רקע עבודת הוועדה המלכותית של אוסטרליה לתגובות מוסדיות להתעללות מינית בילדים. הוועדה הוקמה ב-2013 וממצאיה פורסמו ב-2017.

חקירת הוועדה חשפה כשלים גדולים בהתמודדותה של הכנסייה עם התעללות, ומוסדות יהודיים כמו "ישיבה סנטר" במלבורן ו"ישיבה בונדי" בסידני התגלו גם הם כמי שטייחו עשורים של עבירות מין שביצעו אנשי סגל בתלמידים.

מני וקס, הפועל למען זכויות הקורבנות, מחזיק מכשיר טלפון שבאמצעותו קורבנותיה לכאורה של מלכה לייפר, דסי ארליך, ניקול מאייר ואלי סאפר, מדברות עם הכתבים בבית המשפט המחוזי בירושלים, 26 במאי 2020 (צילום: ג'ייקוב מגיד)
מני וקס, הפועל למען זכויות הקורבנות, מחזיק מכשיר טלפון שבאמצעותו קורבנותיה לכאורה של מלכה לייפר, דסי ארליך, ניקול מאייר ואלי סאפר, מדברות עם הכתבים בבית המשפט המחוזי בירושלים, 26 במאי 2020 (צילום: ג'ייקוב מגיד)

"הודות לוועדה המלכותית, הנושא של התעללות מינית בילדים קיבל בולטות באוסטרליה", אומר וקס, שמסר עדות במהלך החקירה.

"התעללות מינית וטיוח מוסדי הם רוח הזמן של התקופה", אומר פלשר. "בזכות הוועדה המלכותית, זה הפך לנושא שאפשר לדבר עליו, וזה נהיה בסדר לדבר גם על המקרה של לייפר, למרות הפרטים האינטימיים והאיומים שלו".

"התעללות מינית וטיוח מוסדי הם רוח הזמן של התקופה", אומר פלשר. "בזכות הוועדה המלכותית, זה הפך לנושא שאפשר לדבר עליו, וזה נהיה בסדר לדבר גם על המקרה של לייפר, למרות הפרטים האינטימיים והאיומים שלו"

לאחד כוחות עם ה-BDS או כישלון?

ועדיין, אחת הקרבנות לכאורה של לייפר, דסי ארליך, זוכרת שנתקלה "בהתנגדות לא מעטה" בקהילה היהודית כשהשיקה בתחילת 2017, עם אחיותיה ניקול מאייר ואלי סאפר, את קמפיין "החזירו את לייפר", להסגרת המנהלת שלהן לשעבר.

האישה שהתעללה בה לכאורה הייתה אז אדם חופשי, והתגוררה בהתנחלות החרדית עמנואל, לאחר ששופט הסיק כי אינה כשירה נפשית לעמוד להסגרה.

"הרבה ארגונים שילמו מס שפתיים עבור המטרה שלי, אבל לא באמת היו מוכנים לעשות הרבה מעבר לזה", אומרת ארליך ומציינת בין השאר את הפדרציה הציונית של אוסטרליה (לפני תקופתו של ליבלר).

ראש ממשלת אוסטרליה סקוט מוריסון, במרכז, מביע התנצלות רשמית בפני קורבנות ההתעללות המינית בילדים באוסטרליה בעקבות ממצאי הוועדה המלכותית של הממשלה, בבית הנבחרים בפרלמנט בקנברה, 22 באוקטובר 2018 (צילום: מיק ציקס/AAP באמצעות AP)
ראש ממשלת אוסטרליה סקוט מוריסון, במרכז, מתנצל בפני קרבנות ההתעללות המינית בילדים באוסטרליה בעקבות ממצאי הוועדה המלכותית של הממשלה, בפרלמנט בקנברה, אוקטובר 2018 (צילום: מיק ציקס/AAP באמצעות AP)

בשלב מסוים, ארליך התבקשה לדבר באירוע שארגנה קבוצה פרו-ישראלית שהיא מעדיפה לא לנקוב בשמה, ומארגניו הזכירו לה לקראתו להדגיש בפני הקהל שהיא אינה מעבירה ביקורת על ישראל, למרות העיכובים החוזרים במקרה של לייפר. "הרגשתי כאילו, במובן מסוים, הם השתמשו בי כדי לגייס כסף", היא אומרת.

ארליך מתארת "הססנות כללית" מצד קבוצות שונות – שלא רצו להיתפס כמי שמותחות ביקורת פומבית על ישראל – להתייחס בכנות לנושא ולתפקידה בו.

לדבריה, "הייתי מאוד תמימה כשהתחלתי בקמפיין, ולא הצלחתי להבין למה אני נתקלת בהתנגדות כה רבה. כמי שגדלה בקהילת עדת ישראל, שהיא אנטי-ציונית, לא היה לי מושג עד כמה הקהילה היהודית הכללית נמצאת במקום אחר לגמרי".

"הייתי מאוד תמימה כשהתחלתי בקמפיין, ולא הבנתי למה אני נתקלת בהתנגדות רבה. כמי שגדלה בקהילת עדת ישראל האנטי-ציונית, לא היה לי מושג עד כמה הקהילה היהודית הכללית נמצאת במקום אחר לגמרי"

ארליך מספרת כי היו שיעצו לה לאחד כוחות עם תנועת ה-BDS, מפני שפעיליה יוכלו להעצים את המסר שלה בנוגע לחוסר הצדק בישראל. "אבל הקמפיין לא היה על זה", מסבירה ארליך, שדחתה את ההצעה. "המאבק בהתעללות מינית הוא נושא בפני עצמו, ולא היינו צריכות פלטפורמה אחרת כדי לתלות אותו עליה".

ארליך מספרת שהיא נפגשה עם הפוליטיקאי האוסטרלי לשעבר טד בייליו, שהמליץ לה לפעול ברמה הלאומית ולהשאיר בינתיים את הקהילה היהודית בצד.

"כמו שהוא חזה, בסופו של דבר הגיעה גם תמיכה מהקהילה היהודית", היא אומרת, ומזכירה פגישה שנערכה בסוף 2017 בין חבר הקהילה מארק ליבלר (אביו של ג'רמי) לבין שרת המשפטים דאז איילת שקד.

משמאל לימין: דסי ארליך, אלי סאפר וניקול מאייר בתמונה משותפת בירושלים, 29 בנובמבר 2018 (צילום: ג'ייקוב מגיד)
משמאל לימין: דסי ארליך, אלי סאפר וניקול מאייר בתמונה משותפת בירושלים, 29 בנובמבר 2018 (צילום: ג'ייקוב מגיד)

באותה פגישה ליבלר הדגיש את החשיבות שבהחזרת לייפר לאוסטרליה, דבר שלדברי ארליך "נתן אישור לאחרים בקהילה להשמיע את אותה הדרישה".

ארליך עצמה מודה שלא הייתה מסוגלת לעשות את ההפרדה הזאת בין פרשת לייפר לבין המדינה שבה היא מתגלגלת כעת. "אחותי קבורה בישראל, אז זו הסיבה היחידה בשבילי לחזור לשם אחרי כל זה", היא אומרת. "המקום הזה מכיל כרגע יותר מדי דרמה בשבילי, ואני לא יכולה לדמיין שארצה לחזור לשם אי פעם".

"אחותי קבורה בישראל, אז זו הסיבה היחידה בשבילי לחזור לשם אחרי כל זה", אומרת דסי ארליך. "המקום הזה מכיל כרגע יותר מדי דרמה בשבילי, ואני לא יכולה לדמיין שארצה לחזור לשם אי פעם"

מקריסת הגשר לאסיר X

קל להסתכל על פרשת לייפר כמקרה בודד, אבל בשיחה עם זמן ישראל, בכירים בקהילה היהודית של אוסטרליה מיהרו לציין כי יחסיה של הקהילה עם ישראל כבר ידעו בעבר משברים אחרים, שרבים האמינו שטמון בהם לא פחות נזק.

הנשיא הקודם של הפדרציה הציונית של אוסטרליה, רון וייזר, טוען כי "שום דבר לא השפיע על היחסים בין הקהילה היהודית האוסטרלית לבין ישראל בצורה שלילית ועמוקה יותר" מאשר אסון קריסת גשר המכבייה שהתרחש ב-1997.

ארבעה ספורטאים אוסטרלים נהרגו וכ-70 אחרים נפצעו כשהגשר הארעי שנבנה מעל נהר הירקון קרס בשעה שהם עשו את דרכם לעבר אצטדיון רמת גן במהלך טקס הפתיחה של האולימפיאדה היהודית.

כוחות הצלה ישראליים מפנים את חברי המשלחת האוסטרלית למכביה מהגשר שקרס אל תוך נהר הירקון, תל אביב, 14 ביולי 1997 (צילום: AP/ג'רמי פלדמן)
כוחות הצלה מפנים את חברי המשלחת האוסטרלית מהגשר שקרס בירקון, תל אביב, ביולי 1997 (צילום: AP/ג'רמי פלדמן)

החקירה שנערכה לאחר מכן העלתה כי מארגני המכביה עשו קיצורי דרך רשלניים בהקמת הגשר, והובילה להרשעת חמישה אנשים. נשיא המכביה והיו"ר שלה נאלצו להתפטר, ובית המשפט המחוזי בחיפה הורה לחברת הביטוח של האירוע, יחד עם ממשלת ישראל, לשלם פיצויים של 20 מיליון דולר ליותר מ-50 קרבנות.

הנזק שנגרם ליחסים הורגש בשבע השנים הבאות. "מגייסי תרומות לישראל הרגישו את ההשפעה של זה", אומר וייזר. "אנשים ששלחו בעבר את הילדים שלהם לתכניות בארץ בזמן מלחמות שקלו שוב אם לשלוח אותם או נמנעו מכך".

"מגייסי תרומות לישראל הרגישו את ההשפעה של אסון גשר המכביה", אומר וייזר. "אנשים ששלחו בעבר את הילדים שלהם לתכניות בארץ בזמן מלחמות שקלו שוב אם לשלוח אותם או נמנעו מכך"

באותן שנים אוסטרליה החרימה את משחקי המכביה. הצעד הזה, אומר וייזר, הוא "משהו שלא ראינו במקרה של לייפר". לדבריו, "פרשת לייפר היא איומה, אבל צריך לזכור שקריסת הגשר הסתיימה במוות, וזה פשוט לא בר השוואה. כל מי שהוא מעל גיל 45 או 50 יגיד לך את אותו הדבר".

וייזר הוסיף שאי אפשר להאשים את ישראל לבדה בכל הכשלים במקרה של לייפר, היות שבית הספר עדת ישראל, שהעסיק אותה, הוא זה שהזמין את כרטיס הטיסה שבאמצעותה היא נמלטה מהמדינה מלכתחילה.

אבל אחרים סבורים שלקריסת הגשר לא הייתה השפעה עמוקה באותה מידה על היחסים. "הקהילה הייתה בוגרת מספיק כדי להבין שבקריסת הגשר לא הממשלה הייתה אחראית על המשחקים", אומר אחד מיורשיו של וייזר בפדרציה הציונית של אוסטרליה, פיליפ צ'סטר.

גם העידן שבו קרה האסון השפיע על אופי התגובה. "זה קרה לפני עידן המדיה החברתית. אז קיבלנו את החדשות שלנו בענייני יהדות פעם בשבוע בימי חמישי, לא כמו עכשיו, כשהכול מיידי", אומר ליבלר.

טרגדיה נוספת שהעמידה במבחן את יחסי הקהילה עם ישראל הייתה פרשת האסיר X, שבה התגלה כי ישראל החזיקה במאסר, בזהות בדויה, את בן זיגייר הישראלי-אוסטרלי, שהתאבד בכלא ב-2010.

זיגייר היה לכאורה סוכן מוסד שהדליף בהיסח הדעת שמות של סוכנים אחרים במזרח התיכון, והביא בכך למעצרם, לכליאתם או למותם. בשל צו איסור הפרסום החמור על הפרשה, הוא נודע כ"אסיר X".

בן זיגייר (צילום: צילום מסך מ-ABC באמצעות יוטיוב)
בן זיגייר (צילום: צילום מסך מ-ABC באמצעות יוטיוב)

צ'סטר, ששימש נשיא הפדרציה הציונית של אוסטרליה באותה תקופה, אומר שהדבר גרם לסערה גדולה בקהילה שלו. עם זאת, היות שהפרטים שהגיעו מישראל היו כה דלים, "לא היה ברור במי צריך לתלות את האשם. האם בשירות בתי הסוהר? האם בשב"כ? האם במוסד? לא ממש ידענו".

וקס טוען שבשונה מפרשת לייפר, פרשת האזרח X נתפסה כעניין ביטחוני. לכן, רבים בקהילה היהודית באוסטרליה היו נכונים יותר "לתת לישראל ליהנות מהספק" שהיא לא פעלה בצורה לא ראויה, הוא אומר.

האחיות האוסטרליות ניקול מאייר (משמאל) ודסי ארליך (מימין) משתתפות בהפגנה ב-13 במרץ 2019 מחוץ לבית המשפט המחוזי בירושלים לאחר שימוע הסגרה למלכה לייפר, לשעבר מנהלת בית ספר לבנות, המבוקשת באשמת התעללות מינית באוסטרליה (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)
האחיות ניקול מאייר (משמאל) ודסי ארליך (מימין) משתתפות בהפגנה ב-13 במרץ 2019 מחוץ לבית המשפט בירושלים לאחר שימוע הסגרה למלכה לייפר, המבוקשת באשמת התעללות מינית באוסטרליה (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

להכניס את זה לפרספקטיבה

במקרה של לייפר, מנהיגי הקהילה היהודית בטוחים כי הם יוכלו להתמודד עם הנזק שנגרם ליחסים עם ישראל, חמור ככל שיהיה. אבל זה, כמובן, תלוי בשימוע בבית המשפט העליון ב-29 ביולי ובהחלטת בית המשפט המחוזי בספטמבר.

"אני חושב שרבים בקהילה היהודית באוסטרליה מרגישים שישראל התייחסה וממשיכה להתייחס לתמיכה שלהם כמובנת מאליה, ועבורם זו הייתה חוויה פוקחת עיניים", אומר וקס.

מנהיגי הקהילה היהודית בטוחים כי הם יוכלו להתמודד עם הנזק שנגרם ליחסים עם ישראל, חמור ככל שיהיה. אבל זה, כמובן, תלוי בשימוע בבית המשפט העליון ב-29 ביולי ובהחלטת בית המשפט המחוזי בספטמבר

ליבלר ביטא השקפה אופטימית יותר, וטען כי המשברים מוכיחים כמה עמידים נהיו היחסים של הקהילה שלו עם ישראל. "אנשים התקשרו כדי לומר כמה הם כועסים על העניין", הוא אמר, "אבל בסופו של דבר הם עדיין כתבו את הצ'ק, כי ישראל ככלל היא דבר הרבה יותר גדול מעניין אחד".

מלכה לייפר (מימין) בבית המשפט בירושלים, פברואר 2018 (צילום: AP Photo/Mahmoud Illean, File)
מלכה לייפר (מימין) בבית המשפט בירושלים, פברואר 2018 (צילום: AP Photo/Mahmoud Illean, File)
עוד 2,491 מילים
כל הזמן // יום שני, 28 בספטמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מחר: מפגינים יעלו בשיירה לירושלים למחות בזמן הדיון בכנסת בחוק ההפגנות

מפגינים גם הערב מול בית אשכנזי וגנץ ● החוק אמור להגביל את ההפגנות בזמן הסגר ל-1000 מטר מהבית ● ניצן הורוביץ קורא לעבודה וכחול לבן להתנגד ● יאיר גולן: אל תאמינו לזה שההגבלה תהיה זמנית ● השר זמיר: אמשיך להתנגד להגבלת ההפגנות ● נתניהו הנחה להיערך לטיפול ב-1,500 חולי קורונה במצב קשה עד יום חמישי ● הסגר יימשך כחודש ● כ״ץ: אחזיר חלק מהמשק לעבודה

עוד 12 עדכונים

מיוחד סופו העצוב של הסוף הטוב

מתי ראיתם לאחרונה סדרה או סרט עם סוף טוב, שאחריו חזרתם אל חייכם בתחושה מרוממת רוח שהעולם אולי פגום והחיים אולי קשים, אבל בכל זאת יש תקווה? ● יוצרים ומבקרים בולטים מתמודדים עם השאלות הדרמטיות: האם אנחנו חוזים במותו של הסוף הטוב? האם לגיבור הטוב כבר אין סיכוי יותר לנצח, אפילו בפנטזיה הקולנועית או הטלוויזיונית? ומה כל זה אומר על החיים האמיתיים?

עוד 5,089 מילים ו-1 תגובות

פרספקטיבה הטראומה שעדיין מעצבת את חיינו

יותר מאלף שוטרי משטרת מחוז ירושלים גויסו לאבטחת הביקור במתחם מסגד אל-אקצא (שהוא גם מתחם הר הבית) של יושב ראש האופוזיציה, אריאל שרון ז"ל, במחיצת חברי סיעת הליכוד.

זה היה בספטמבר 2000. לפני 20 שנה בדיוק. אדי הדלק היו באוויר. כישלון ועידת קמפ-דיוויד מיולי 2000 ריחף באוויר. עליית שרון להר הייתה כמובן התגרות לאומנית חמורה. ואז נולדה ההתלקחות. אינתיפאדת אל אקצא. ההתלקחות הישראלית-פלסטינית הכי איומה מאז 1948. קריסה מדינית מובהקת. התלקחות צבאית-ביטחונית מחרידה מאין כמוה.

זה היה בספטמבר 2000. לפני 20 שנה בדיוק. אדי הדלק היו באוויר. כישלון ועידת קמפ-דיוויד מיולי 2000 ריחף באוויר. עליית שרון להר הייתה כמובן התגרות לאומנית חמורה. ואז נולדה ההתלקחות

זה החל ביידוי אבנים מצד הפלסטינים הפגועים והזועמים בהר לעבר שוטרי מג"ב. זה נמשך במותם של מפגינים פלסטינים. וזה התפשט מירושלים המזרחית לגדה המערבית ולרצועת עזה.

לאחר ההפגנות שחלקן הפכו אלימות ולאחר שמפגינים פלסטינים נורו למוות הן בגדה והן ברצועה, החלו גם פיגועי ירי בגדה וברצועה. חזבאללה חטף ושבה 3 חיילי צה"ל בהר-דוב. בדיעבד התברר שהם נהרגו במהלך פעולת חזבאללה.

גופותיהם יושבו רק בינואר 2004 במחיצת שבוי נוסף: אלוף משנה במילואים אלחנן טננבאום שטס למדינה ערבית בעקבות פיתוי כספי פלילי ושם נלכד בידי חזבאללה. גופות 3 חיילי צה"ל מהר-דוב וכן אלחנן טננבוים החי הושבו תמורת שחרור אסירים לבנונים ופלסטינים בישראל לרבות השייח' עוביייד והשייח' מוסטפה דיראני שהחזיק בזמנו בנווט השבוי רון ארד.

אני זוכר שהכרתי אז באולפן טלוויזיה את האב המהמם של אחד מ-3 החטופים המתים. האב היקר כל כך והעדין מאין כמוהו נפטר לפני מספר שנים. יצגתי אז ישראלי ממוצא לבנוני שהורשע במגע עם סוכן זר, ונכלא ל-6 שנות מאסר, מפני שעמד בקשר עם איש חזבאללה בלבנון. הוא לא שוחרר אז בינואר 2004. אני גם זוכר שראיתי בכלא את השייח' כרים עובייד ואת השייח' מוסטפה דיראני.

והייתה לי אז גם לקוחה יהודיה-ישראלית צעירה מאד שנכלאה מפני שסייעה בטמטום לבן זוג פלסטיני לנסות לבצע פיגוע טרור בבת ים. הפיגוע לא צלח למרבה המזל. היא ריצתה 12 שנות מאסר. בן הזוג הפלסטיני נשלח למאסר עולם מפני שרצח נהג מונית ישראלי ליד היישוב מי-עמי בוואדי ערה. מתברר שהוא החל במעשיו המחרידים לאחר שאחיו נורה למוות בשכם מידי חיילי צה"ל.

אני זוכר שהכרתי אז באולפן טלוויזיה את האב המהמם של אחד מ-3 החטופים המתים. האב היקר והעדין מאין כמוהו נפטר לפני מספר שנים. יצגתי אז ישראלי ממוצא לבנוני שהורשע במגע עם סוכן זר, ונכלא ל-6 שנות מאסר

בחזרה לתחילת ההתלקחות הישראלית-פלסטינית בספטמבר 2000: היה גם מעשה לינץ' מזוויע בשני חיילי צה"ל שטעו בדרכם בגדה. שני אזרחים ישראלים נרצחו בעת שביקרו בטול-כרם ושני אזרחים ישראלים נוספים נרצחו בבית לחם. שני מאבטחי המוסד לביטוח לאומי נרצחו בירושלים המזרחית. נער ישראלי תמים פותה להיפגש בגדה עם בגירה פלסטינית שהביאה לרציחתו. ומפגינים פלסטינים רבים בגדה וברצועה נהרגו מאש צה"ל. כולל ילדים. מוחמד א-דורה הוא אחד המפורסמים שבהם אף שלא ברור מי ירה בו למוות בעזה. לפתע היו עשרות הרוגים פלסטינים וישראלים.

באוקטובר 2000 החלה התלקחות גם בתחום מדינת ישראל הריבונית. פלסטינים אזרחי מדינת ישראל יצאו להפגין. ההפגנות היו סוערות. חלקן אלימות. 12 אזרחים ערבים נורו למוות בידי משטרת ישראל. פלסטיני אחד מעזה נהרג גם הוא בתחום מדינת ישראל. וגם אזרח יהודי נהרג מפגיעת אבן.

אלו היו מהומות אוקטובר 2000 שהביאו לכינון ועדת חקירה ממלכתית, שהתמקדה במסקנותיה הסופיות בשילוב בין אפלייתם הממוסדת של האזרחים הפלסטינים לבין הזדהות חלק מהמפגינים עם הפלסטינים בגדה וברצועה, לבין הכעס של רבים בשל ביקור שרון בהר הבית-מתחם אל-אקצא, לבין היבטים נוספים שהולידו את ההתלקחות האיומה בין מדינת ישראל לאזרחיה הערבים.

הועדה התמקדה גם בהתנהלות אישי הציבור הערבים, עמדה על חומרת האפליה המובנית של האזרחים הערבים וקבעה שמשטרת ישראל פעלה פעמים רבות בצורה רשלנית ובלתי מידתית בדרך למותם של אזרחים מפגינים. נקבע שהשר היוצא לביטחון הפנים – פרופסור שלמה בן עמי – לא יוכל עוד לכהן בתפקיד זה בעתיד.

מתנחלים ישראלים נרצחו בפיגועי ירי בגדה. מכונית תופת התפוצצה בחדרה. 2 נרצחים. מכונית תופת שנייה בירושלים. שוב 2 נרצחים. אחת מהן הייתה בתו של חבר הכנסת והשר לשעבר ממפד"ל, הרב יצחק לוי. 2 ישראלים נוספים נרצחו בעקבות פגיעת מכונית תופת באוטובוס בגוש קטיף. כמה ילדים ישראלים שגרו שם הפכו לקטועי רגליים.

באוקטובר 2000 החלה התלקחות גם בישראל הריבונית. פלסטינים אזרחי המדינה יצאו להפגנות סוערות. חלקן אלימות. 12 מהם נורו למוות בידי המשטרה. פלסטיני מעזה נהרג בתחומי המדינה ואזרח יהודי נהרג מאבן

פיגועי תופת בלב הגדה ובלב הרצועה. טבח 10 ישראלים בעמנואל. ירי מאש צלף פלסטיני של 6 חיילי צה"ל במחסום בלב הגדה. רצח התינוקת שלהבת פס ז"ל בלב חברון. רצח תינוק נוסף בגדה בשם יהודה. אני זוכר שראש הממשלה שרון פקד את מסע הלוויה והניח את כף ידו הענקית על גופו הזעיר של התינוק המת. פעוטות ישראלים. פעוטות פלסטינים. אזרחים ישראלים. תושבים פלסטינים. חיילי צה"ל. שוטרי מג"ב. וגם אנשי חמאס, ג'יהאד איסלמי ואש"ף (פת"ח-תנזים). מאות הרוגים.

בשנת 2000 נמנו כ-50 הרוגים ישראלים. בשנת 2001 נמנו כ-200 הרוגים ישראלים. מפני שאז החלו גם פיגועי תופת בלב מדינת ישראל הריבונית: ת"א. ירושלים. חיפה.

בשנת 2002 נמנו 450 ישראלים הרוגים. השנה המחרידה מכל. השנה הקטלנית מכל. בשנת 2003 נמנו כ-200 הרוגים. שנה מחרידה ביותר. שנה קטלנית ביותר. בדיוק כמו בשנת 2001. בשנת 2004 נמנו 150 הרוגים ישראלים. גם זו הייתה שנה מחרידה וקטלנית. מאחר שבשנת 2000 נמנו 50 הרוגים ישראלים ומאחר שגם בשנת הבלימה שהיא שנת 2005 נמנו 50 הרוגים ישראלים, ניתן לדבר על 1100 הרוגים ישראלים במהלך ההתלקחות הישראלית-פלסטינית המזוויעה.

פיגועי תופת בלב ת"א (דיסקוטק, מתחם התחנה המרכזית הישנה, פאב ומועדון לילה). לב ירושלים (אוטובוסים. מסעדה. בית קפה. בית קפה נוסף. מתחם מרכזי בלב העיר. האוניברסיטה העברית בהר הצופים. שכונת בית ישראל החרדית). חיפה (2 מסעדות. 2 אוטובוסים).

וגם בצפון המדינה (בנימינה. הר מירון). מרכז המדינה (לרבות ראשון לציון, חדרה ונתניה. וגם בכפר סבא, פתח תקווה ועפולה) ובדרום: בנמל אשדוד. במתחם התחנה המרכזית באר שבע. פיגועי תופת מחרידים וקטלניים. הגדה המערבית בערה. רצועת עזה רתחה. מדינת ישראל דיממה.

בשנת 2002 נמנו 450 ישראלים הרוגים. השנה המחרידה והקטלנית מכל. בשנת 2003 נמנו כ-200 הרוגים. שנה מחרידה וקטלנית ביותר. בדיוק כמו בשנת 2001. בשנת 2004 נמנו 150 הרוגים ישראלים

התופת במלון פארק במרץ 2002 גבתה 30 נרצחים ישראלים. פיגוע התופת החמור בין השנים 2000-2004. אז החל גם מבצע חומת מגן בגדה שגבה את חייהם של חיילי צה"ל רבים וגם של פלסטינים רבים כמובן.

מדהים לחשוב על כך שבאותו חודש הונחה על השולחן תכנית השלום של הליגה הערבית בעקבות היוזמה הסעודית: הצעת נורמליזציה של כל מדינות ערב עם מדינת ישראל תמורת כינון מדינה פלסטינית בגבולות 1967 תוך תיקוני גבול, חלוקת ירושלים ופתרון סוגיית הפליטים. פתרון שמצטייר כפתרון סביר בין 2 אומות מדממות שהיה נדמה אז שאינן מסוגלות לחדול.

בין השנים 2000-2005 נמנו 1100 אזרחים, חיילים ושוטרים ישראלים הרוגים. אלפי פלסטינים נהרגו. מספרם המשוער נע בין 6000 ל-7000. זו הייתה מלחמה איומה.

על אף שמספר המתים מנגיף הקורונה במדינת ישראל לאורך חצי שנה בלבד בשנת 2020 גבוה יותר ממספר ההרוגים הישראלים מטרור בין השנים 2000-2005, ניכר שהטראומה ההיא עדיין מעצבת את חיינו. השמאל הישראלי דעך ואף שבק חיים.

וגם אם פיגועי התופת נבלמו בתקופת ראש הממשלה אולמרט, הרי שאיום המטרת הרקטות הפך להיות משמעותי יותר ויותר. ודאי מאז שממשל חמאס השתלט על עזה בשנת 2007 ומדינת ישראל הטילה מצור כבד על תושבי הרצועה.

אז אנחנו נמצאים לפתע 20 שנה מאז תחילת ההתלקחות ההיא. ערפאת נפטר בסוף 2004. עבאס ירש אותו. מאז קרו דברים רבים:

היו גם מעשי טבח של ישראלים בפלסטינים (נתן עדן זאדה בשפרעם בשנת 2005. רצח משפחת דוואבשה לרבות עלי התינוק בכפר דומא בידי עמירם בן אוליאל. רוצחי מוחמד אבו חדיר בקיץ 2014).

מדהים לחשוב שבאותו חודש הונחה תכנית השלום של הליגה הערבית בעקבות היוזמה הסעודית: הצעת נורמליזציה של כל מדינות ערב עם מדינת ישראל תמורת כינון מדינה פלסטינית בגבולות 1967

קדימה הוקמה לאחר ההתנתקות הקרקעית מעזה. שרון קרס בסוף 2005 לאחר שהסקרים חזו למפלגה בראשותו 40 מנדטים. אולמרט החליפו. קדימה ניצחה בבחירות 2006 עם 29 מנדטים ואולמרט הוכתר לראש הממשלה. בשנת 2007 החליף פרס את קצב במשכן הנשיא. קצב יהיה הנשיא הראשון שיורשע ויישלח לכלא בגין עבירת האונס הנתעבת. אולמרט יישפט ויורשע וייכלא כעבור שנים בגין עבירות שחיתות שביצע כשר. לפני שהפך לראש ממשלה.

גלעד שליט נשבה בעזה ב-2006 ושוחרר ב-2011.

כתבנו זאת כמעט כבדרך אגב. אבל מדובר בטראומה של ישראלים רבים: הייתה התנתקות קרקעית מרצועת עזה בקיץ שנת 2005. יותר מ-8000 ישראלים נעקרו מרצועת עזה לתחום מדינת ישראל.

בעקבות חטיפת 2 חיילי צה"ל בגבול הישראלי-לבנוני, התלקחה מלחמת לבנון השנייה בין חזבאללה למדינת ישראל בקיץ 2006. איום פיגועי התופת הוחלף באיום המטרת הרקטות. מאז חזבאללה הובס והורתע, אך גם שידרג את מערך הרקטות שלו. ההערכה היא שמדובר ב-150 אלף רקטות שפרושות מטעם חזבאללה לכיוון מדינת ישראל. במלחמת לבנון השנייה נהרגו 121 חיילי צה"ל וכן 44 אזרחים ישראלים. במקביל נהרגו מאות אנשע חזבאללה וגם אזרחים לבנונים.

ישראל הפציצה כור גרעיני סורי ב-2007. ועדת וינוגרד קבעה שהיו כשלים איומים במלחמת לבנון השנייה באותה שנה. מאידך: ועידת אנאפוליס של נובמבר 2007. ניסיון של אולמרט ועבאס לקדם הסדר מדיני בשנת 2008. זה לא צלח. אך אין ספק שעבאס של 2004-2008 אינו ערפאת של 2000-2004. הוא לא רכב מעולם על נמר הטרור.

להפך: עבאס לחם בטרור בצורה נחרצת. גם לאחר שהניסיון להסדר מדיני עם אולמרט לא צלח בשנת 2008. למעשה, תקופת הרשות הפלסטינית בראשות עבאס היא אחת התקופות הכי פחות חמורות מבחינת טרור פלסטיני. אף שהיו גם בשנים הללו מספר גלי טרור. זכור הטבח בישיבת מרכז הרב בלב ירושלים (8 נרצחים ישראלים) בשנת 2008 ומספר פיגועי טרקטור בירושלים בין השנים 2008-2009.

עבאס של 2004-2008 אינו ערפאת של 2000-2004. הוא לא רכב מעולם על נמר הטרור. להפך: עבאס לחם בטרור בצורה נחרצת. גם לאחר שהניסיון להסדר מדיני עם אולמרט לא צלח בשנת 2008

בשנת 2008 הוחזרו גם גופות 2 השבויים המתים שחטיפתם הולידה את מלחמת לבנון השנייה, תמורת שחרור סמיר קונטאר הנורא (שצה"ל התנקש בחייו לאחר מספר שנים, מפני שניסה לכונן רשת של חזבאללה בגולן הסורי). שוחרר גם הישראלי-היהודי שנולד בלבנון, היגר לישראל, הקים משפחה בחולון עם בת זוג מקסימה מחבר העמים ואז נעצר ונאשם והורשע ונכלא בגין מגע עם סוכן חזבאללה. מדובר בנסים נסר שאותו ייצגתי. אמו היהודיה התחתנה עם אב מוסלמי בלבנון והתאסלמה. אחיו הלבנוני תיווך בינו לבין איש חזבאללה, לדאבון הלב. הוא שוחרר אפוא וגורש ללבנון בשנת 2008.

הייתה גם התלקחות איומה בין מדינת ישראל לממשל חמאס ברצועת עזה בדצמבר 2008 (1400 הרוגים פלסטינים מתוכם מאות בלתי חמושים לרבות ילדים). מלחמת עופרת יצוקה. נהרגו גם 10 חיילי צה"ל למרבה הצער.

תחילת 2009: בחירות. נתניהו החליף את אולמרט ב-2009. נתניהו מאז ועד היום.

המשט הטורקי לעזה במאי 2010 הסתיים במותם של 9 אזרחים טורקים בידי הקומנדו הימי הישראלי על סיפון ספינת הסיוע לעזה שנקראה מרמרה. אז קמה גם ועדת חקירה לבחינת ההשתלטות על משט המרמרה, לבחינת חוקיות המצור על עזה ולבחינת דרכי החקירה של חשודים בטרור בידי שב"כ. ועדת טירקל.

35. התנקשות ישראלית בדובאי בשנת 2010 בחיי מחמוד אל מבחוח שהיה ראש מערך הרקטות של חמאס ברצועת עזה. מדובר גם במי שאחראי לחטיפת ורצח שני חיילי צה"ל אבי סספורטס ואילן סעדון זכרם לברכה בשנת 1989. זה היה במהלך האינתיפאדה הראשונה.

טבח בני משפחת פוגל באיתמר בשנת 2011. אחד הדברים הכי מפלצתיים שהיו כאן אי פעם.

הייתה גם התלקחות איומה בין מדינת ישראל לממשל חמאס ברצועת עזה בדצמבר 2008 (1400 הרוגים פלסטינים מתוכם מאות בלתי חמושים לרבות ילדים). מלחמת עופרת יצוקה. נהרגו גם 10 חיילי צה"ל למרבה הצער

האביב הערבי החל במרץ 2011. גם מלחמת האזרחים הסורית האיומה. והייתה מחאה חברתית בקיץ 2011. כי הקיום הכלכלי במדינת ישראל הפך בלתי נסבל בהיעדר הורים עשירים.

התלקחות איומה נוספת בנובמבר 2012 בין מדינת ישראל לממשל חמאס ברצועת עזה. מאות הרוגים פלסטינים לרבות בלתי חמושים רבים.

בחירות 2013. פיגוע נורא באמצעות גרזינים ליד בית כנסת בהר נוף בירושלים. ממשלת האחים לפיד-בנט בראשות נתניהו.

שנת 2014. קיץ. חטיפת 3 בחורי ישיבה ורציחתם האיומה בידי חמאס. רצח נקמה נורא של מוחמד אבו חדיר.

ואז ההתלקחות הכי קטלנית והכי מחרידה בין מדינת ישראל לבין ממשל חמאס ברצועת עזה. קיץ 2014. 68 חיילי צה"ל הרוגים. 6 אזרחים ישראלים הרוגים לרבות פעוט בן 4. וכן 2200 הרוגים פלסטינים שרובם היו בלתי חמושים. מתוכם 551 ילדים ופעוטות פלסטינים. מבצע צוק איתן. המלחמה הישראלית-פלסטינית הכי מחרידה ברצועת עזה.

נזכיר ש-3 אזרחים ישראלים חצו מאז את גבול הרצועה ונכלאו שם. עד היום הם כלואים בעזה. וגם 2 גופות חללי צה"ל טרם הושבו מאז מבצע צוק איתן.

בחירות 2015. גל טרור סכינאות, דריסות וירי בין השנים 2016-2018. פרשת המגנומטרים בשנת 2017. התלקחויות נוספות בין ישראל לעזה לרבות המטרות רקטות תקופתיות.

ושוב: זוועת רצח בני משפחת דוואבשה בכפר דומא בגדה. גידולי פרא מהסוג הגזעני הכי מפלצתי בימין הקיצוני הישראלי.

ואז ההתלקחות הכי קטלנית ומחרידה בין ישראל לחמאס ברצועת עזה. קיץ 2014. 68 חיילי צה"ל הרוגים. 6 אזרחים ישראלים הרוגים לרבות פעוט בן 4. 2,200 הרוגים פלסטינים, רובם בלתי מעורבים. מתוכם 551 ילדים ופעוטות פלסטינים

טראמפ החליף את אובמה בעקבות בחירות נובמבר 2016. מערכת היחסים האיומה בין נשיא ארצות הברית היוצא לראש ממשלת ישראל הפכה ליחסי קרבה ותלות בין הנשיא הנכנס לנתניהו. מאידך, נתק נורא בין ראש ממשלת ישראל למפלגה הדמוקרטית. שיעבוד מוחלט לנשיא הרפובליקני הכושל.

הסכם לפיקוח בינלאומי על תכנית הגרעין האיראנית שעוצב בידי אובמה, בוטל בלחץ נתניהו בידי טראמפ. איראן עדיין פועלת לשדרג את תוכניתה הגרעינית. עד היום. וישראל פועלת לסיכול התכנית.

מאות תושבי עזה שנורו למוות בידי צלפים במהלך הפגנות השיבה שפרצו לאחר העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים ונמשכו זמן רב. אלו היו הפגנות שהחלו ב-30 במרץ 2017. הן נמשכו כשנתיים. אלפי פצועים לרבות ילדים קטועי גפיים בגבול הרצועה. צלפי צה"ל ירו למוות במפגינים שלא סיכנו חיים.

ראש ממשלה נאשם שמסרב לפרוש. כתב האישום מתמקד במעשים שבוצעו בעת שכיהן כראש ממשלה. לראשונה מכהן ראש ממשלה נאשם בישראל. הקודם התפטר לפני כתב אישום והורשע במעשים שביצע כשר. לא כראש ממשלה.

עשור של קריסת מדינת הרווחה. מערכות בריאות, חינוך ורווחה שהורעבו. מחירי דיור שנסקו. דור אבוד ללא תקווה כלכלית בהעדר הורים עשירים או ירושה מסבתא. פערים עצומים. מהגבוהים בעולם המערבי. נכים וקשישים מופקרים בדרך כלל. והון עתק שזורם מעניים ומעמד בינוני שקרס לעשירים: שכר דירה. ומשכנתא מופרכת עד גיל 65.

משבר פוליטי חסר תקדים. 3 מערכות בחירות ללא הכרעה. קיטוב כלכלי וסוציולוגי חמור במדינת ישראל. שיסוי יוצא דופן מלמעלה. הסתה נגד מחנה פוליטי שלם, כלי תקשורת, מערכת המשפט, ארגוני זכויות אדם, אקדמיה ועוד. הסתה נגד הציבור הערבי ונבחריו.

התבצרות נאשם על כס ראש הממשלה לאחר 3 מערכות בחירות ללא הכרעה. הוא נותר על הכיסא כנאשם בסיוע גניבת קולות מדהימה. הסכם רוטציה שלעולם לא יקויים. התפשטות נגיף הקורונה. יותר מאלף ומאה מתים בעטיו של הנגיף. סגר ראשון ללא תכנית חילוץ כלכלית.

כעת סגר שני. כישלון כלכלי ורפואי מדהים של ממשלת ישראל. המדינה שממוקמת בתחתית המדינות המתועשות מבחינת היקף הסיוע הכלכלי לאזרחים נפגעי סגר הקורונה. מאות אלפי מובטלים. מאות אלפי עסקים שרוסקו ללא שום תמיכה מהמדינה. יאוש עמוק.

כעת סגר שני. כישלון כלכלי ורפואי מדהים של הממשלה. המדינה ממוקמת בתחתית המדינות המתועשות מהיקף הסיוע הכלכלי לנפגעי הסגר. מאות אלפי מובטלים ועסקים שרוסקו ללא תמיכה מהמדינה. יאוש עמוק

תוכנית טראמפ. כוונת סיפוח מוצהרת. 2 הסכמים מדיניים מפתיעים בין מדינת ישראל לבין איחוד האמירויות ובחריין לאחר הויתור על כוונת הסיפוח.

מחיקת מפלגת העבודה. מחיקת מפד"ל.

המשבר הכלכלי החמור בתולדות המדינה. המשבר הפוליטי והערכי ההרסני בתולדות המדינה.

וחוסר ודאות עמוק לגבי האפשרות לכונן כאן דמוקרטיה ישראלית בשל העמקת הכיבוש ובשל שלטון נתניהו. גם חוסר מוצא כלכלי לרבים שנמשך עשור ויותר וכעת הגיע לשיא השפל בעקבות כשלון ניהול משבר הקורונה.

תזכרו שיש קשר בין הדברים הללו לבין ההתלקחות הישראלית-פלסטינית שהחלה בספטמבר 2000 ונמשכה בין השנים 2000-2004. קשה מאד להחליף שלטון ימני (ודאי מנהיג משסה) בשל הפחד משובו של הטרור.

ההתלקחות בירושלים המזרחית. משם התפשטה ההתלקחות בגדה וברצועה. ואז ההתלקחות במדינת ישראל הריבונית. ההתלקחות בין האזרחים הפלסטינים למדינת ישראל. ולאחר מכן פיגועי התופת בלב ת"א, ירושלים וחיפה. חמאס, ג'יאהד איסלמי ואש"ף. וגם מעשי חזבאללה לרבות חטיפת חיילים.

הישראלים חוששים. הפלסטינים מיואשים. אנו עלולים להפוך למדינת אפרטהייד. השאלה היא אם נוכל להיחלץ מזה. להיחלץ מהכיבוש ללא פיגועי תופת. ללא המטרת רקטות. ללא מוות. ללא דם ואש ותמרות עשן.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 2,462 מילים ו-2 תגובות
עודכן לפני שעתיים

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

טור אישי יום כיפור שלי

"ביום כיפור, אני לובשת לבן, נמנעת מלאכול או לקיים יחסי מין ואינני צריכה אפילו מים - אני כמו מלאך. והמסורת שלי מלמדת אותי שלכל עלה דשא יש מלאך שרוכן אליו ולוחש 'תגדל, תגדל'" ● כוכבת "המפץ הגדול", השחקנית היהודיה-אמריקאית מים ביאליק, בטור אישי מאוד על יהדות ועל משבר הקורונה

עוד 814 מילים ו-1 תגובות

המאבק על זכות ההפגנה טרם הוכרע

אחרי שהממשלה לא הצליחה להעביר את התיקון לחוק שיאפשר איסור על הפגנות המונים, ולמרות שראש הממשלה ניסה בכל מאודו לבלום את ההפגנות בתקנות לשעת חירום, המאבק על זכות ההפגנה עשוי להגיע להכרעה בבג"ץ ● קדימון על עמדתו של בית המשפט בנושא ניתן למצוא בפסק הדין שניתן ביום חמישי האחרון, שפסק לטובת הזכות להפגין מול בית נשיא המדינה ● פרשנות

עוד 1,037 מילים

תגובות אחרונות

המפגינים יצאו מגדרם לגלות אחריות. ואז המשטרה התהפכה

דודי אמסלם כינה אותם "אנרכיסטים מופקרים" ● יולי אדלשטיין קרא לאזרחים לא לקחת מהם דוגמה ● תושב הרחוב יאיר נתניהו תאר את המפגינים כ"שמאלנים מסוממים מפיצים קורונה" ● אמיר בן-דוד בילה אמש חמש שעות בבלפור כדי לברר את האמת ● הוא ראה מפגינים עושים מדיטציה, עוטים מסכות ומתרגלים ריחוק חברתי - עד שהמשטרה פרצה פנימה באלימות יוצאת דופן ● עדות ראייה

עוד 841 מילים ו-8 תגובות

ממונה הקורונה רוני גמזו: סליחה מכל האזרחים על שלא הצלחתי למנוע את הסגר המלא

השר שמולי: ״הממשלה הזאת גורמת לי כאבי בטן כמעט על בסיס יומי״ ● קבוצת אזרחים תעתור לבג״ץ נגד הידוק הסגר ״ממניעים לא ענייניים״ ● יעלון מזהיר מקטסטרופה במגזר החרדי ● מנכ״ל הדסה למשרד האוצר: השארתם אותנו לבד כמו החיילים ביום כיפור ● רובי ריבלין: הדליקו נר למתי הקורונה ● אריה דרעי: הכתר של הקורונה הוא הכתר של בורא עולם ● הרב קניבסקי מגדולי הפוסקים במגזר החרדי: יש להתפלל בחוץ, עם מסיכה ובשמירת מרחק

עוד 24 עדכונים

יהודה גליק יתמודד על נשיאות המדינה

פרסום ראשון חבר הכנסת לשעבר, איש הציונות הדתית-לאומית, החליט לרוץ לתפקיד הנשיא באמונה כי הוא האיש המתאים להביא לאיחוד בעם ● "אני מתגעגע לימים שבהם היינו חברה סולידרית, חברת מופת, שרצינו להיות אור לגויים ולא להיאבק ולשנוא כך אחד את השני", אמר לחברי כנסת איתם שוחח ● גליק סירב להגיב לידיעה

מועמד חדש לנשיאות המדינה: חבר הכנסת לשעבר, הרב יהודה גליק, הודיע לחברי כנסת בימין כי יתמודד על תפקיד נשיא המדינה בקיץ הקרוב. גליק ביקש מבני שיחו לתמוך בו והודיע כי הוא היחידי מבין כל המועמדים שמתאים לתפקיד.

"בראש השנה ישבתי עם עצמי יומיים שלמים והחלטתי שאני רץ", אמר גליק לחברי הכנסת שאיתם שוחח. "אני רואה מה קורה היום בעם. אני כואב את הפירוד והשיסוי. אני מתגעגע לימים שבהם היינו חברה סולידרית, חברת מופת, שרצינו להיות אור לגויים ולא להיאבק ולשנוא כך אחד את השני. אפשר לחזור לשם".

"אני רואה מה קורה היום בעם. אני כואב את הפירוד והשיסוי. אני מתגעגע לימים שבהם היינו חברה סולידרית, חברת מופת, שרצינו להיות אור לגויים ולא להיאבק ולשנוא כך אחד את השני. אפשר לחזור לשם"

גליק, בן 55, איש הציונות הדתית-לאומית היה חבר כנסת בליכוד בין השנים 2019-2016. הוא הגיע כנציג המתנחלים ביהודה ושומרון, אבל התגלה במהירות כאיש שפתוח לכל הדעות והמגזרים, מה שהפך אותו לדמות פופולרית, בעיקר מחוץ לשורות הליכוד.

גליק גינה את החייל אלאור אזריה, בניגוד לכל חבריו בליכוד. הוא עורר עליו כעס בקהילה האורתודוקסית ממנה הגיע כאשר סירב להחרים את התנועה הרפורמית. הוא גם הגן על ראשי תנועת "בצלם", כאשר גורמים בימין ביקשו לשלול מהם את האזרחות.

אם גליק ייבחר, הוא ככל הנראה יהיה הנשיא הראשון שיעלה להר הבית. גליק ידוע במאבקיו העקביים על זכות התפילה היהודית בהר. לאורך עשרות שנים הוא עולה להר הבית, מפגין למרגלותיו, שובת רעב ומתעמת ללא הרף עם המשטרה ורשויות החוק. פעמים רבות הוא הורחק מתחומי ההר.

יהודה גליק מפגין ליד הר הבית ב-2015 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יהודה גליק מפגין ליד הר הבית ב-2015 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

על המאבקים הללו הוא כמעט שילם בחייו. באוקטובר 2014 נורה גליק בירושלים בידי איש הג'יהאד האסלמי ונפצע קשה מאד. ההחלמה שלו נחשבת עד היום בגדר נס.

גם ביום חמישי האחרון הגיע גליק עם אשתו, הדס דיסין, לתקוע בשופר ליד שער הרחמים, ולתבוע שוב את עליית היהודים להר. האירוע הועבר בשידור חי ביוטיוב. גליק ודיסין נקנסו ב-500 שקל כל אחד על הפרת תנאי מגבלות הקורונה, מכיוון ששהו מחוץ לרדיוס קילומטר מביתם. כל ההסברים של גליק שהוא מפגין, כמו כל אחד אחר, נפסלו.

לשאלת זמן ישראל על הכוונה שלו להתמודד לנשיאות ענה גליק, "אין תגובה".

עוד 326 מילים

נתניהו: נעשו טעויות בדרך; האולמות נפתחו במהירות רבה מדי, ייתכן שגם מערכת החינוך

עימותים התגלעו בין שוטרים ומפגינים ● אדלשטיין בקריאה לציבור: "אל תיקחו דוגמה מהמפגינים הערב" ● ממלאת מקום ראש שירותי בריאות הציבור, שרון אלרעי פרייס: אחרי הסגר הנוכחי - הפתיחה תיעשה בשלבים, כשבין כל שלב יחלפו שבועיים-שלושה ● מיקי זוהר: הממשלה הנוכחית חייבת להתפרק בהקדם

עוד 23 עדכונים

איחוד האמירויות ובחריין אינן טורחות אפילו לשלם מס שפתיים של מחויבות לפתרון שתי המדינות, והליגה הערבית מטאטאת את בקשות ההנהגה הפלסטינית הזועמת ● "בעולם הערבי התחולל שינוי פרדיגמטי בסדר היום", אומר שגריר ישראל לשעבר בירדן, ד"ר עודד ערן, "הנושא הפלסטיני ירד בסדר היום הערבי" ● ד"ר קובי מיכאל: "אם ההנהגה הפלסטינית תמשיך להתבסס בעלבונה ולעשות ברוגז, מצבה יהיה רע"

עוד 1,479 מילים

עידן הקורונה וילה בג'ונגל

לפני 14 שנה, אליסה וג'וש רוקסין עזבו את ניו יורק לטובת רואנדה ● כיום הם מנהלים שם מלון מפואר, מתפעלים מהדרך שבה המדינה האפריקאית מתמודדת עם המגפה, ושמחים שהם לא באירופה או בארה"ב ● רוב המקרים המאומתים במדינה, ובסך הכל 4,722 חולים, היו נהגי משאיות שהגיעו מטנזניה, קניה ואוגנדה, וכולם נבדקו והושמו בבידוד, במקרה שהתגלו כנשאים ● עד כה מתו שם רק 27 איש מהנגיף

עוד 1,416 מילים

ראיון "זו לא היסטוריה, זה מה שקורה עכשיו"

תסריטאי-העל אהרן סורקין ("הבית הלבן") מגיע לנטפליקס עם סרט המבוסס על סיפורם האמיתי של מפגינים נגד מלחמת וייטנאם, שנעצרו ונשפטו מסיבות פוליטיות ● בראיון מיוחד לזמן ישראל סורקין מדבר על המעבר לכיסא הבמאי, ועל הקשר בין "משפט השבעה משיקגו" לבין הגזענות בארצות הברית כיום ● "שאלו אותי אם שיניתי את התסריט כדי לשקף את האירועים האחרונים, ועניתי: כמובן שלא, זה העולם שהשתנה כדי לשקף את התסריט"

עוד 1,782 מילים ו-1 תגובות

בהיעדר מענה אמיתי להסכם בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בפת"ח ובחמאס משתעשעים ברעיון של שיתוף פעולה ● לבנון שוב בוערת, וגם הקורונה חוזרת ● יש לנו מה ללמוד: במצרים האזרחים מפגינים נגד השליט גם בימי מגפה ● וסעודיה מדביקה פערים תרבותיים בני 90 שנה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,091 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה