מלכה לייפר מובאת לאולם בית המשפט בירושלים, 27 בפברואר 2018 (צילום: AP/מחמוד עליאן)
פרשת מלכה לייפר מאיימת להרוס את היחסים עם יהדות אוסטרליה

הרבנית החשודה, והפוליטיקה הקטנה

פדופיליה

הקהילה היהודית באוסטרליה נודעה בתמיכה הכמעט-מוחלטת שלה בישראל, שהתבטאה גם בתרומות כספיות משמעותיות ● אבל אז הגיעה פרשת החרדית החשודה בפדופיליה, מלכה לייפר, והניסיון של ליצמן למנוע את הסגרתה לאוסטרליה ● גם נתניהו תרם את חלקו, בכך שהאריך בעבר את כהונת ליצמן במשרד הבריאות ● "חשבנו שישראל היא מדינה קטנה ומושלמת", אומרים האוסטרלים, "עכשיו זה התנפץ"

התסכול של הקהילה היהודית באוסטרליה מהתנהלותה של ישראל כמעט הגיע לנקודת רתיחה בפברואר. המשבר התרכז סביב אישה אחת, מלכה לייפר, מנהלת תיכון לשעבר, המבוקשת באוסטרליה ב-74 אישומים של התעללות בילדות.

רבים בקהילה סבורים שירושלים גוררת רגליים בתהליך ההסגרה הממושך. חלקם חשים שישראל אפילו מגנה על לייפר מפני העמדה לדין באוסטרליה.

ב-2008, לייפר, אם לשמונה בת 53, נמלטה לישראל כשהחלו לעלות האשמות שלפיהן היא התעללה מינית בתלמידות בבית הספר התיכון החרדי עדת ישראל במלבורן. ב-2011 הוגשו למשטרה תלונות נגד לייפר על ידי שלוש אחיות, ב-2013 אוסטרליה הגישה בקשת הסגרה נגדה, וב-2014 היא נעצרה בישראל.

אבל בארבע השנים שלאחר מכן, לייפר הצליחה לשכנע את בתי המשפט בארץ שהיא מעורערת נפשית עד כדי כך שאינה מסוגלת לקום מהמיטה, כל שכן להישאר בכלא או להישלח חזרה לוויקטוריה כדי לעמוד למשפט.

מנהלת בית הספר לבנות עדת ישראל מלכה לייפר (משמאל) עם תלמידותיה, בהן ניקול מאייר (במרכז), ב-2003 (צילום: Courtesy)
מנהלת ביה"ס לבנות עדת ישראל לייפר (משמאל) עם תלמידותיה, בהן ניקול מאייר (במרכז), ב-2003 (צילום: Courtesy)

ב-2018, לאחר שצולמה מנהלת חיים תפקודיים מלאים, לייפר שוב נעצרה, ומאז היא שוהה במאסר. אבל בשנתיים וחצי שחלפו מאז טרם התקבלה החלטה להסגיר אותה, היות שבית המשפט המחוזי בירושלים – למרות הצילומים המרשיעים – חקר שוב ושוב את שאלת כשירותה הנפשית של המנהלת לשעבר.

 לאחר שצולמה מנהלת חיים תפקודיים מלאים, לייפר שוב נעצרה ב-2108. אבל מאז טרם התקבלה החלטה להסגיר אותה, היות שבית המשפט בירושלים – למרות הצילומים – חקר שוב ושוב את שאלת כשירותה הנפשית

ביום רביעי האחרון, בית המשפט העליון אמור היה לשמוע ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים, שמצא כי לייפר כשירה לעמוד לשימוע ההסגרה שהתקיים בשבוע שעבר. המחוזי לא ימסור את החלטתו בנוגע להסגרה עד 21 בספטמבר, אז שר המשפטים אבי ניסנקורן יצטרך לאשר את המהלך. אולם אף על פי שניתן לצפות הן לפסיקה לטובת הסגרה והן לאישורו של ניסנקורן, גם עליהם ניתן יהיה לערער לעליון ולהאריך בכך עוד את התהליך שנמשך כבר שש שנים.

הקהילה היהודית באוסטרליה, שתומכת בישראל בנאמנות, אינה רגילה להשמיע ביקורת גלויה על הרשויות בארץ, אך 69 (בקרוב 70) הדיונים שנערכו בבית המשפט גררו אותה לשטח לא מוכר. העמדה הלוחמנית החדשה שאימצה ההנהגה היהודית באוסטרליה עוררה את חששם של כמה משקיפים כי התנהלות ישראל עלולה לפגוע באופן בלתי הפיך ביחסיה עם אחת מידידותיה הקרובות.

חוקר פרטי צילם את מלכה לייפר כאשר ערכה קניות בבני ברק ב-14 בדצמבר 2017 (צילום: צילום מסך/יוטיוב)
חוקר פרטי צילם את מלכה לייפר כאשר ערכה קניות בבני ברק ב-14 בדצמבר 2017 (צילום: צילום מסך/יוטיוב)

"יש כמה תורמים שיעצרו את התרומות שלהם", אמר נשיא הפדרציה הציונית של אוסטרליה, ג'רמי ליבלר, לזמן ישראל בסוף פברואר. ליבלר הוא אחד מכעשרה חברים בולטים בקהילה שדיברו איתו על ההשלכות הרחבות יותר של משפט לייפר. הם השוו את המקרה לכמה משברים אחרים שעוררו בזמנם זעזוע גדול, והסבירו מדוע משפטה של המתעללת לכאורה משפיע על אנשים כה רבים.

כשליבלר שוחח איתי לראשונה בתחילת השנה, הנשיא ריבלין היה בדרכו חזרה מביקור באוסטרליה, שבמהלכו הוא סירב לבקשה להיפגש עם קרבנותיה לכאורה של לייפר. הסירוב הדגיש את חוסר השקט ביחסים בין המדינות סביב הפרשה.

סטירת הלחי הגלויה הגיעה שבועות לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט למנות שוב את יעקב ליצמן לשר הבריאות. ב-2019 המשטרה המליצה להעמיד לדין את ליצמן בחשד שלחץ לכאורה על פסיכיאטרים ממשרדו לתת חוות דעת לפיה לייפר אינה כשירה לעמוד לדין. הפצצה הזו הסבירה את הימשכות ההליכים, שכללו את שינוי האבחנה של לייפר על ידי הפסיכיאטר המחוזי של ירושלים 3 פעמים.

ליבלר, נשיא הפדרציה הציונית של אוסטרליה, שלח לנתניהו מכתב לאחר המינוי המחודש של ליצמן, שבו הוא כינה זאת "סטירה בפרצופם של הקהילה היהודית באוסטרליה, של העם האוסטרלי, של קהילת העולים מאוסטרליה לישראל, והמזעזע מכול – של קרבנות ההתעללות לכאורה של מלכה לייפר".

"זה באמת מעורר מבוכה, משום שאנחנו רוצים לצאת ולהלל את הצלחתה של ישראל, אבל זה מציב אותנו בעמדה מאוד קשה", כתב ליבלר.

סטירת הלחי הגלויה הגיעה לאחר שנתניהו החליט למנות שוב את יעקב ליצמן לשר הבריאות. ב-2019 המשטרה המליצה להעמיד לדין את ליצמן בחשד שלחץ על פסיכיאטרים לקבוע כי לייפר לא כשירה לעמוד לדין

עמדות כמו זו של ליבלר גרמו לכמה אנשים המכירים את הקהילה היהודית באוסטרליה, אשר מונה כ-120 אלף איש, להעלות את הסברה שהמקרה של לייפר מסמן שינוי יסודי ביחסיה של הקהילה עם ישראל, שיוביל לנכונות בקרב חברים בה להשמיע ביקורת גלויה על הממשלה גם בנושאים אחרים.

בנימין נתניהו מקשיב לדברי יעקב ליצמן בפתח ישיבת הממשלה השבועית במשרד ראש הממשלה בירושלים, 6 בינואר 2019 (צילום: צילום: גלי תיבון/מאגר, באמצעות AP)
נתניהו מקשיב לדברי יעקב ליצמן בפתח ישיבת הממשלה, 6 בינואר 2019 (צילום: גלי תיבון/מאגר, באמצעות AP)

הסיפוח מעמיד במבחן "חופש ביטוי" חדש

הנכונות התאורטית הזאת להשמיע ביקורת על ישראל הועמדה במבחן כמה חודשים מאוחר יותר, לקראת 1 ביולי, המועד שבו נתניהו הבטיח להתחיל לספח חלקים מהגדה המערבית. אבל למרות מה שאחד מראשי הקהילה האוסטרלית תיאר באוזניי כהתנגדות "כמעט פה אחד" לסיפוח בקרב ההנהגה היהודית שם, אף אחד מארגוני הקהילה לא פרסם הצהרות המזהירות מהמהלך כמו הודעות הגינוי שפרסמו ארגונים המגדירים את עצמם פרו-ישראליים בארה"ב ובבריטניה.

בשיחת המשך עם ליבלר למחרת תאריך היעד של נתניהו לתחילת הסיפוח, כשכבר נראה שבקשת ההסגרה של לייפר עומדת להיות מאושרת, נימת הדיבור שלו הייתה מרוככת יותר. הוא אמר שהפרשה מהווה הזדמנות עבור ישראל ויהודי אוסטרליה למצוא דרך להמשיך הלאה ולהסכים שלא להסכים בכמה נושאים.

לגבי הסיפוח, ליבלר אמר שהארגון שלו בדרך כלל נמנע מלהגיב בנושא, מפני שממשלת ישראל טרם הודיעה מה בדיוק היא מתכננת לספח וכיצד.

למרות מה שאחד מראשי הקהילה האוסטרלית תיאר באוזניי כהתנגדות "כמעט פה אחד" לסיפוח בקרב ההנהגה היהודית שם, אף אחד מארגוני הקהילה לא פרסם הצהרות המזהירות מהמהלך, כמו בארה"ב ובבריטניה

ליבלר גם נשמע פחות מודאג בנוגע להשלכות ארוכות הטווח שעשויות להיות לפרשה. בארבעת החודשים שעברו מאז ששוחחנו לראשונה, שופט קבע כי לייפר כשירה לעמוד לשימוע ההסגרה (שהתקיים בשבוע שעבר), ולדברי ליבלר, במלבורן חשים שהחלק הזה של ההליכים נגדה עומד סוף סוף להסתיים.

אף על פי שליבלר נמנע מלהתייחס למקרה כקו פרשת המים ביחסיה של הקהילה
עם ישראל, הוא טען כי הוא "סימן שטח חדש של יחסים מתוחים. לרבים בקהילה הייתה תדמית של ישראל כמדינה קטנה ומושלמת, שאינה תואמת את המציאות. עם פרשת לייפר, קצת מהנאיביות הזאת התנפצה", אמר לי, והוסיף כי הוא רואה את שינוי התפיסה הזה כ"התפתחות חיובית".

יחסים מיוחדים עם יהודי אוסטרליה

יהודי אוסטרליה ממהרים לציין שהקהילה שלהם שונה מהרבה קהילות אחרות. "ישראל נתפסת כבית הרחק מהבית, ואתה לא מותח עליה ביקורת מפני שאולי תגיע לשם בעתיד", אומר לי איתי פלשר, שלימד אנגלית בביה"ס לבנים של עדת ישראל, ומשמש כתב של אתר החדשות האוסטרלי היהודי המתקדם Plus61J.

ג'רמי ליבלר (צילום: Courtesy/ הפדרציה הציונית של אוסטרליה)
ג'רמי ליבלר (צילום: הפדרציה הציונית של אוסטרליה)

ליבלר מתאר קהילה שהושפעה מאוד מגל של הגירה לאחר השואה, שהביא להתרחבותה בצורה משמעותית וגם הוביל ל"תזוזה לעבר הציונות". לדבריו, "היהודים האוסטרלים תפסו את ביטחונם ואת רווחתם כקשורים בהצלחתה ובהישרדותה של מדינת היהודים, אפילו שהם לא חיו בה". נקודת המבט הזאת עברה לדור הצעיר יותר, ש-50% ממנו רשומים לבתי ספר יהודיים, אומר ליבלר.

בשונה מקהילות רבות אחרות, שבהן הרגשות הציוניים חזקים יותר בקרב הדורות המבוגרים יותר, סקר שנערך באוסטרליה ב-2017 מצא כי 75% מהיהודים בגילאי 29-18 מגדירים את עצמם כציונים – יותר מאשר בכל קבוצת גיל אחרת.

בשונה מקהילות  אחרות, שבהן הרגשות הציוניים חזקים יותר בקרב המבוגרים יותר, סקר שנערך באוסטרליה ב-2017 מצא כי 75% מהיהודים בגילאי 29-18 מגדירים את עצמם כציונים – יותר מאשר בכל קבוצת גיל אחרת

מנהלת התקשורת של הפדרציה הציונית של אוסטרליה, אמילי ג'יאן, מודה כי הנוער היהודי של היום "הוא ללא ספק הרבה יותר ביקורתי מההורים שלו, אבל אנחנו ככל הנראה נמצאים דור אחד מאחורי אמריקה במובן הזה".

"אין כאן ג'יי סטריט", מוסיף ליבלר, ומתכוון לשדולה הפרו-ישראלית בארה"ב, שנוהגת בקר את ישראל. "אין בקהילה תמיכה מוחצת במפלגה אחת באוסטרליה. מסורתית, הקהילה יותר שמרנית, אבל זה אף פעם לא היה כך באופן מוחץ".

עם זאת, נשיא הפדרציה הציונית מבהיר כי הקשר החזק לישראל אין פירושו כי הקהילה נמנעה לחלוטין מלמתוח עליה ביקורת. בין הנושאים שהארגון שלו גינה הוא מציין את נסיגת ממשלת ישראל מההסכם להקמת רחבת תפילה שוויונית לגברים ונשים ליד הכותל, העברת חוק הלאום והיחס למבקשי מקלט מאפריקה.

משלחת אוסטרלית בפגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו במשרדו בירושלים, 28 באוקטובר 2019 (צילום: עמוס בן גרשום/משרד ראש הממשלה)
משלחת אוסטרלית בפגישה עם נתניהו במשרדו, באוקטובר 2019 (צילום: עמוס בן גרשום/משרד ראש הממשלה)

"ישנו חוק בלתי כתוב: כולם חופשיים להביע את עמדותיהם, אבל אנחנו לא מבקרים את ישראל בענייני ביטחון, היות שאנחנו לא חיים בישראל ולא משרתים בצה"ל. אבל זה לא חל על כל הנושאים האחרים", אומר ליבלר.

"ישנו חוק בלתי כתוב: כולם חופשיים להביע את עמדותיהם, אבל אנחנו לא מבקרים את ישראל בענייני ביטחון, היות שאנחנו לא חיים בישראל ולא משרתים בצה"ל. אבל זה לא חל על כל הנושאים האחרים"

ואולם יש מי שטוענים שגם הביקורת הזאת מוגבלת למדי. מני וקס, לשעבר סגן נשיא המועצה המבצעת של יהדות אוסטרליה, נזכר שב-2010 הוא העלה בפני חבר אחר במועצה את הרעיון לקיים פגישה כדי לדון בתפקידו של גוף המטרייה הראשי של הקהילה בהגנה על ישראל. החבר דחה את הרעיון מיד.

"הוא אמר לי מיד, בישירות, לא להעלות הצעה כזו", אומר וקס, שחי כעת בארץ ומשמש כיו"ר עמותת "קול ועוז", התומכת בילדים שעברו התעללות מינית. "דברים השתנו מאז, אך רק עד גבול מסוים. הגישה של הזרם המרכזי היא שהקבוצות המרכיבות את המוסד הזה הן עוד שופר ומגן של ישראל וממשלתה".

סטודנטים מתנועת הקמפוסים של ג'יי סטריט צועדים לבית הלבן ב-25 בפברואר 2017, ערב הוועידה השנתית של ג'יי סטריט (צילום: ג'יי סטריט באמצעות סוכנות הידיעות היהודית)
סטודנטים מתנועת הקמפוסים של ג'יי סטריט צועדים לבית הלבן ב-25 בפברואר 2017 (צילום: ג'יי סטריט באמצעות JTA)

רוח הזמן של התקופה

רבים מאלה שדיברו איתנו הודו כי הפרשה גרמה לקהילה להביע ביקורת במידה שלא נשמעה בעבר. לדבריהם, הרבה מהכעס היה קשור בעיתוי ההליכים, שהתקיימו על רקע עבודת הוועדה המלכותית של אוסטרליה לתגובות מוסדיות להתעללות מינית בילדים. הוועדה הוקמה ב-2013 וממצאיה פורסמו ב-2017.

חקירת הוועדה חשפה כשלים גדולים בהתמודדותה של הכנסייה עם התעללות, ומוסדות יהודיים כמו "ישיבה סנטר" במלבורן ו"ישיבה בונדי" בסידני התגלו גם הם כמי שטייחו עשורים של עבירות מין שביצעו אנשי סגל בתלמידים.

מני וקס, הפועל למען זכויות הקורבנות, מחזיק מכשיר טלפון שבאמצעותו קורבנותיה לכאורה של מלכה לייפר, דסי ארליך, ניקול מאייר ואלי סאפר, מדברות עם הכתבים בבית המשפט המחוזי בירושלים, 26 במאי 2020 (צילום: ג'ייקוב מגיד)
מני וקס, הפועל למען זכויות הקורבנות, מחזיק מכשיר טלפון שבאמצעותו קורבנותיה לכאורה של מלכה לייפר, דסי ארליך, ניקול מאייר ואלי סאפר, מדברות עם הכתבים בבית המשפט המחוזי בירושלים, 26 במאי 2020 (צילום: ג'ייקוב מגיד)

"הודות לוועדה המלכותית, הנושא של התעללות מינית בילדים קיבל בולטות באוסטרליה", אומר וקס, שמסר עדות במהלך החקירה.

"התעללות מינית וטיוח מוסדי הם רוח הזמן של התקופה", אומר פלשר. "בזכות הוועדה המלכותית, זה הפך לנושא שאפשר לדבר עליו, וזה נהיה בסדר לדבר גם על המקרה של לייפר, למרות הפרטים האינטימיים והאיומים שלו".

"התעללות מינית וטיוח מוסדי הם רוח הזמן של התקופה", אומר פלשר. "בזכות הוועדה המלכותית, זה הפך לנושא שאפשר לדבר עליו, וזה נהיה בסדר לדבר גם על המקרה של לייפר, למרות הפרטים האינטימיים והאיומים שלו"

לאחד כוחות עם ה-BDS או כישלון?

ועדיין, אחת הקרבנות לכאורה של לייפר, דסי ארליך, זוכרת שנתקלה "בהתנגדות לא מעטה" בקהילה היהודית כשהשיקה בתחילת 2017, עם אחיותיה ניקול מאייר ואלי סאפר, את קמפיין "החזירו את לייפר", להסגרת המנהלת שלהן לשעבר.

האישה שהתעללה בה לכאורה הייתה אז אדם חופשי, והתגוררה בהתנחלות החרדית עמנואל, לאחר ששופט הסיק כי אינה כשירה נפשית לעמוד להסגרה.

"הרבה ארגונים שילמו מס שפתיים עבור המטרה שלי, אבל לא באמת היו מוכנים לעשות הרבה מעבר לזה", אומרת ארליך ומציינת בין השאר את הפדרציה הציונית של אוסטרליה (לפני תקופתו של ליבלר).

ראש ממשלת אוסטרליה סקוט מוריסון, במרכז, מביע התנצלות רשמית בפני קורבנות ההתעללות המינית בילדים באוסטרליה בעקבות ממצאי הוועדה המלכותית של הממשלה, בבית הנבחרים בפרלמנט בקנברה, 22 באוקטובר 2018 (צילום: מיק ציקס/AAP באמצעות AP)
ראש ממשלת אוסטרליה סקוט מוריסון, במרכז, מתנצל בפני קרבנות ההתעללות המינית בילדים באוסטרליה בעקבות ממצאי הוועדה המלכותית של הממשלה, בפרלמנט בקנברה, אוקטובר 2018 (צילום: מיק ציקס/AAP באמצעות AP)

בשלב מסוים, ארליך התבקשה לדבר באירוע שארגנה קבוצה פרו-ישראלית שהיא מעדיפה לא לנקוב בשמה, ומארגניו הזכירו לה לקראתו להדגיש בפני הקהל שהיא אינה מעבירה ביקורת על ישראל, למרות העיכובים החוזרים במקרה של לייפר. "הרגשתי כאילו, במובן מסוים, הם השתמשו בי כדי לגייס כסף", היא אומרת.

ארליך מתארת "הססנות כללית" מצד קבוצות שונות – שלא רצו להיתפס כמי שמותחות ביקורת פומבית על ישראל – להתייחס בכנות לנושא ולתפקידה בו.

לדבריה, "הייתי מאוד תמימה כשהתחלתי בקמפיין, ולא הצלחתי להבין למה אני נתקלת בהתנגדות כה רבה. כמי שגדלה בקהילת עדת ישראל, שהיא אנטי-ציונית, לא היה לי מושג עד כמה הקהילה היהודית הכללית נמצאת במקום אחר לגמרי".

"הייתי מאוד תמימה כשהתחלתי בקמפיין, ולא הבנתי למה אני נתקלת בהתנגדות רבה. כמי שגדלה בקהילת עדת ישראל האנטי-ציונית, לא היה לי מושג עד כמה הקהילה היהודית הכללית נמצאת במקום אחר לגמרי"

ארליך מספרת כי היו שיעצו לה לאחד כוחות עם תנועת ה-BDS, מפני שפעיליה יוכלו להעצים את המסר שלה בנוגע לחוסר הצדק בישראל. "אבל הקמפיין לא היה על זה", מסבירה ארליך, שדחתה את ההצעה. "המאבק בהתעללות מינית הוא נושא בפני עצמו, ולא היינו צריכות פלטפורמה אחרת כדי לתלות אותו עליה".

ארליך מספרת שהיא נפגשה עם הפוליטיקאי האוסטרלי לשעבר טד בייליו, שהמליץ לה לפעול ברמה הלאומית ולהשאיר בינתיים את הקהילה היהודית בצד.

"כמו שהוא חזה, בסופו של דבר הגיעה גם תמיכה מהקהילה היהודית", היא אומרת, ומזכירה פגישה שנערכה בסוף 2017 בין חבר הקהילה מארק ליבלר (אביו של ג'רמי) לבין שרת המשפטים דאז איילת שקד.

משמאל לימין: דסי ארליך, אלי סאפר וניקול מאייר בתמונה משותפת בירושלים, 29 בנובמבר 2018 (צילום: ג'ייקוב מגיד)
משמאל לימין: דסי ארליך, אלי סאפר וניקול מאייר בתמונה משותפת בירושלים, 29 בנובמבר 2018 (צילום: ג'ייקוב מגיד)

באותה פגישה ליבלר הדגיש את החשיבות שבהחזרת לייפר לאוסטרליה, דבר שלדברי ארליך "נתן אישור לאחרים בקהילה להשמיע את אותה הדרישה".

ארליך עצמה מודה שלא הייתה מסוגלת לעשות את ההפרדה הזאת בין פרשת לייפר לבין המדינה שבה היא מתגלגלת כעת. "אחותי קבורה בישראל, אז זו הסיבה היחידה בשבילי לחזור לשם אחרי כל זה", היא אומרת. "המקום הזה מכיל כרגע יותר מדי דרמה בשבילי, ואני לא יכולה לדמיין שארצה לחזור לשם אי פעם".

"אחותי קבורה בישראל, אז זו הסיבה היחידה בשבילי לחזור לשם אחרי כל זה", אומרת דסי ארליך. "המקום הזה מכיל כרגע יותר מדי דרמה בשבילי, ואני לא יכולה לדמיין שארצה לחזור לשם אי פעם"

מקריסת הגשר לאסיר X

קל להסתכל על פרשת לייפר כמקרה בודד, אבל בשיחה עם זמן ישראל, בכירים בקהילה היהודית של אוסטרליה מיהרו לציין כי יחסיה של הקהילה עם ישראל כבר ידעו בעבר משברים אחרים, שרבים האמינו שטמון בהם לא פחות נזק.

הנשיא הקודם של הפדרציה הציונית של אוסטרליה, רון וייזר, טוען כי "שום דבר לא השפיע על היחסים בין הקהילה היהודית האוסטרלית לבין ישראל בצורה שלילית ועמוקה יותר" מאשר אסון קריסת גשר המכבייה שהתרחש ב-1997.

ארבעה ספורטאים אוסטרלים נהרגו וכ-70 אחרים נפצעו כשהגשר הארעי שנבנה מעל נהר הירקון קרס בשעה שהם עשו את דרכם לעבר אצטדיון רמת גן במהלך טקס הפתיחה של האולימפיאדה היהודית.

כוחות הצלה ישראליים מפנים את חברי המשלחת האוסטרלית למכביה מהגשר שקרס אל תוך נהר הירקון, תל אביב, 14 ביולי 1997 (צילום: AP/ג'רמי פלדמן)
כוחות הצלה מפנים את חברי המשלחת האוסטרלית מהגשר שקרס בירקון, תל אביב, ביולי 1997 (צילום: AP/ג'רמי פלדמן)

החקירה שנערכה לאחר מכן העלתה כי מארגני המכביה עשו קיצורי דרך רשלניים בהקמת הגשר, והובילה להרשעת חמישה אנשים. נשיא המכביה והיו"ר שלה נאלצו להתפטר, ובית המשפט המחוזי בחיפה הורה לחברת הביטוח של האירוע, יחד עם ממשלת ישראל, לשלם פיצויים של 20 מיליון דולר ליותר מ-50 קרבנות.

הנזק שנגרם ליחסים הורגש בשבע השנים הבאות. "מגייסי תרומות לישראל הרגישו את ההשפעה של זה", אומר וייזר. "אנשים ששלחו בעבר את הילדים שלהם לתכניות בארץ בזמן מלחמות שקלו שוב אם לשלוח אותם או נמנעו מכך".

"מגייסי תרומות לישראל הרגישו את ההשפעה של אסון גשר המכביה", אומר וייזר. "אנשים ששלחו בעבר את הילדים שלהם לתכניות בארץ בזמן מלחמות שקלו שוב אם לשלוח אותם או נמנעו מכך"

באותן שנים אוסטרליה החרימה את משחקי המכביה. הצעד הזה, אומר וייזר, הוא "משהו שלא ראינו במקרה של לייפר". לדבריו, "פרשת לייפר היא איומה, אבל צריך לזכור שקריסת הגשר הסתיימה במוות, וזה פשוט לא בר השוואה. כל מי שהוא מעל גיל 45 או 50 יגיד לך את אותו הדבר".

וייזר הוסיף שאי אפשר להאשים את ישראל לבדה בכל הכשלים במקרה של לייפר, היות שבית הספר עדת ישראל, שהעסיק אותה, הוא זה שהזמין את כרטיס הטיסה שבאמצעותה היא נמלטה מהמדינה מלכתחילה.

אבל אחרים סבורים שלקריסת הגשר לא הייתה השפעה עמוקה באותה מידה על היחסים. "הקהילה הייתה בוגרת מספיק כדי להבין שבקריסת הגשר לא הממשלה הייתה אחראית על המשחקים", אומר אחד מיורשיו של וייזר בפדרציה הציונית של אוסטרליה, פיליפ צ'סטר.

גם העידן שבו קרה האסון השפיע על אופי התגובה. "זה קרה לפני עידן המדיה החברתית. אז קיבלנו את החדשות שלנו בענייני יהדות פעם בשבוע בימי חמישי, לא כמו עכשיו, כשהכול מיידי", אומר ליבלר.

טרגדיה נוספת שהעמידה במבחן את יחסי הקהילה עם ישראל הייתה פרשת האסיר X, שבה התגלה כי ישראל החזיקה במאסר, בזהות בדויה, את בן זיגייר הישראלי-אוסטרלי, שהתאבד בכלא ב-2010.

זיגייר היה לכאורה סוכן מוסד שהדליף בהיסח הדעת שמות של סוכנים אחרים במזרח התיכון, והביא בכך למעצרם, לכליאתם או למותם. בשל צו איסור הפרסום החמור על הפרשה, הוא נודע כ"אסיר X".

בן זיגייר (צילום: צילום מסך מ-ABC באמצעות יוטיוב)
בן זיגייר (צילום: צילום מסך מ-ABC באמצעות יוטיוב)

צ'סטר, ששימש נשיא הפדרציה הציונית של אוסטרליה באותה תקופה, אומר שהדבר גרם לסערה גדולה בקהילה שלו. עם זאת, היות שהפרטים שהגיעו מישראל היו כה דלים, "לא היה ברור במי צריך לתלות את האשם. האם בשירות בתי הסוהר? האם בשב"כ? האם במוסד? לא ממש ידענו".

וקס טוען שבשונה מפרשת לייפר, פרשת האזרח X נתפסה כעניין ביטחוני. לכן, רבים בקהילה היהודית באוסטרליה היו נכונים יותר "לתת לישראל ליהנות מהספק" שהיא לא פעלה בצורה לא ראויה, הוא אומר.

האחיות האוסטרליות ניקול מאייר (משמאל) ודסי ארליך (מימין) משתתפות בהפגנה ב-13 במרץ 2019 מחוץ לבית המשפט המחוזי בירושלים לאחר שימוע הסגרה למלכה לייפר, לשעבר מנהלת בית ספר לבנות, המבוקשת באשמת התעללות מינית באוסטרליה (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)
האחיות ניקול מאייר (משמאל) ודסי ארליך (מימין) משתתפות בהפגנה ב-13 במרץ 2019 מחוץ לבית המשפט בירושלים לאחר שימוע הסגרה למלכה לייפר, המבוקשת באשמת התעללות מינית באוסטרליה (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

להכניס את זה לפרספקטיבה

במקרה של לייפר, מנהיגי הקהילה היהודית בטוחים כי הם יוכלו להתמודד עם הנזק שנגרם ליחסים עם ישראל, חמור ככל שיהיה. אבל זה, כמובן, תלוי בשימוע בבית המשפט העליון ב-29 ביולי ובהחלטת בית המשפט המחוזי בספטמבר.

"אני חושב שרבים בקהילה היהודית באוסטרליה מרגישים שישראל התייחסה וממשיכה להתייחס לתמיכה שלהם כמובנת מאליה, ועבורם זו הייתה חוויה פוקחת עיניים", אומר וקס.

מנהיגי הקהילה היהודית בטוחים כי הם יוכלו להתמודד עם הנזק שנגרם ליחסים עם ישראל, חמור ככל שיהיה. אבל זה, כמובן, תלוי בשימוע בבית המשפט העליון ב-29 ביולי ובהחלטת בית המשפט המחוזי בספטמבר

ליבלר ביטא השקפה אופטימית יותר, וטען כי המשברים מוכיחים כמה עמידים נהיו היחסים של הקהילה שלו עם ישראל. "אנשים התקשרו כדי לומר כמה הם כועסים על העניין", הוא אמר, "אבל בסופו של דבר הם עדיין כתבו את הצ'ק, כי ישראל ככלל היא דבר הרבה יותר גדול מעניין אחד".

מלכה לייפר (מימין) בבית המשפט בירושלים, פברואר 2018 (צילום: AP Photo/Mahmoud Illean, File)
מלכה לייפר (מימין) בבית המשפט בירושלים, פברואר 2018 (צילום: AP Photo/Mahmoud Illean, File)
עוד 2,491 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 25 באוקטובר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ראיון "למה מי אתה, האשכנזי או האליטה?"

אחרי שבנו שאול התפטר בסערה ממשרד האוצר, השר לשעבר דן מרידור תוקף בחריפות את נתניהו ואת ממשלתו ● לדבריו, רה"מ משקר לציבור ללא הרף, מנהל את המשבר הכלכלי והבריאותי באופן כושל, ומעכב את אישור התקציב בניסיון להיטיב את מצבו המשפטי והפוליטי ● מרידור מקווה כי כמה מחברי הליכוד יראו לנתניהו את הדרך החוצה, ועל הדרך משגר חיצים מושחזים גם לעבר הנגיד אמיר ירון, המפלגות החרדיות ונפתלי בנט ● בהפגנות בבלפור, אגב, הוא לא משתתף

עוד 2,862 מילים

סעודיה רוצה הנהגה פלסטינית חדשה

סעודיה מובילה קמפיין באמצעי התקשורת שלה נגד ההנהגה הפלסטינית וקוראת לפלסטינים להחליפה. יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס הורה לבכירי הרש"פ שלא להגיב על ההתקפה הסעודית עד יעבור זעם, הוא מקווה לבחירתו של ג'ו ביידן לנשיא ארה"ב בתקווה שיחלץ את הרש"פ ממצוקותיה.

אחרי ההתקפה התקשורתית החזיתית של הנסיך הסעודי בנדר בן סולטאן, ראש המודיעין הסעודי לשעבר, על ההנהגה הפלסטינית באמצעות ערוץ "אל-ערביה", העיתונות הסעודית ממשיכה בהתקפה עליה, דבר שמתפרש על ידי גורמים ברש"פ כמתקפה מתוכננת מראש על ידי בית המלוכה הסעודי.

אחרי ההתקפה התקשורתית של הנסיך הסעודי בנדר בן סולטאן על ההנהגה הפלסטינית, העיתונות הסעודית ממשיכה להתקיפה. גורמים ברש"פ מפרשים זאת כמתקפה מתוכננת ע"י בית המלוכה הסעודי

העיתון הסעודי "אלעוכאז" מוביל כעת את ההתקפה על ההנהגה הפלסטינית.

ג'מיל אלד'יאבי עורך העיתון "אלעוכאז" התראיין ב-9 באוקטובר בערוץ MBC הסעודי  ואמר כי לעם הפלסטיני יש "הנהגה מאכזבת", הוא קרא לעם הפלסטיני לקום נגד ההנהגה להפילה ולהענישה.

"מרבית חברי ההנהגה הפלסטינית הם נוכלים ורמאים הסוחרים בבעיה הפלסטינית, הם שורפים את עצמם ורוצים לשרוף את האחרים.

זה לא אומר שאנחנו נגד הבעיה הפלסטינית, להיפך, סעודיה מאז הקמתה תומכת בבעיה הפלסטינית ועמדתה היא קבועה בתמיכה בזכויות העם הפלסטיני ובהחלטות האו"ם והליגה הערבית", הסביר אלד'יאבי.

עיתון "אלעוכאז" פירסם כמה מאמרים ב-8 באוקטובר שממשיכים בקו של הנסיך הסעודי בנדר בן סולטאן, אשר בחר לתאר כמה מהמנהיגים הפלסטינים במילים "הסנגורים של הבעיה הפלסטינית".

העיתונאי  הסעודי ח'אלד אלסימאן כתב:

"הנסיך בנדר בן סולטאן סיכם את הבעיה הפלסטינית במשפט אחד: 'הבעיה צודקת, הסנגורים שלה כושלים'".

 

"מרבית חברי ההנהגה הפלסטינית הם נוכלים ורמאים הסוחרים בבעיה הפלסטינית, הם שורפים את עצמם ורוצים לשרוף את האחרים. זה לא אומר שאנחנו נגד הבעיה הפלסטינית, להיפך", הסביר אלד'יאבי

ואילו הפובליציסט הסעודי מוחמד אל סאעד  פירסם מאמר שבו תקף את הפלסטינים תחת הכותרת "הפלסטינים… מנייטרלים ללוחמים נגד סעודיה".

במאמרו הוא האשים את הפלסטינים כי הפכו "בובה בידי דוחא, אנקרה וטהרן".

הוא תיאר באופן מפורט כיצד הפלסטינים הפעילו טרור נגד מדינות ערב וסעודיה:

"הפלסטינים נקטו בטרור מאורגן נגד מרבית מדינות ערב והיפנו את הרובים שלהם ואת הפצצות שלהם נגד העמים הערבים, תוך כדי שהם מניחים בצד את האוייב שלהם, על פי טענתם, לא רק זאת, הם חברו לטרור מסוג אחר, טרור הציות לדרכם בניהול המאבק, הגשת כספים וסיוע עצום. ואם לא תציית, אתה נחשב לעויין והם מגייסים נגדך את הרגשות הערבים.

במשך 6 עשורים הפלסטינים נלחמו בצבאות ומנגנוני הביטחון הערביים והתישו אותם יותר מאשר נלחמו נגד הצבא הישראלי ומנגנוני הביטחון שלו".

ואילו העיתונאי הסעודי חמוד אבו טאלב פירסם אף הוא מאמר שבו תקף את ההנהגה הפלסטינית ובו כתב את הדברים הבאים:

"העם הסעודי וההנהגה הסעודית ממשיכים להגן על הבעיה הפלסטינית, אך לא בדרך ובסגנון של הסנגורים הכושלים, אשר הפכו אותה למכירה פומבית של הרווחים עד אשר עמדה ללכת לאבדון, עם אלה אין שום תועלת, אין ברירה אלא לחשוף את עמדותיהם המבישות".

חשש כבד בהנהגת הרש"פ

הנהגת הרש"פ הופתעה מההתקפה החריפה עליה של הנסיך הסעודי בנדר בן סולטאן. גורמים בכירים בפת"ח מעריכים כי הוא פעל בהוראתו של יורש העצר מוחמד בן סלמאן.

בכיר בפת"ח אומר כי מוחמד בן סלמאן הוא שניסה ללחוץ על ההנהגה הפלסטינית, מאז שהנשיא טראמפ נכנס לתפקידו בבית הלבן, להסכים לדון בתוכנית "עסקת המאה" ולכך שאבו דיס תהייה בירת המדינה הפלסטינית במקום מזרח ירושלים, עם גשר עילי מאבו דיס למסגד אלאקצא בהר הבית.

ברש"פ אומרים כי מוחמד בן סלמאן הינו ידידו הקרוב של ג'ארד קושנר והוא חייב הרבה לממשל טראמפ אשר הגן עליו בפני הקונגרס האמריקני ובפני הקהילה הבינלאומית בעקבות רצח העיתונאי הסעוד ג'מאל חאשוקג'י באיסטנבול.

ברש"פ אומרים כי מוחמד בן סלמאן הינו ידידו הקרוב של ג'ארד קושנר וחייב הרבה לממשל טראמפ, שהגן עליו בפני הקונגרס האמריקני ובפני הקהילה הבינלאומית בעקבות רצח העיתונאי הסעודי ג'מאל חאשוקג'י באיסטנבול

החשש בהנהגה הפלסטינית הוא שבית המלוכה הסעודי תומך בהחלפתו של  מחמוד עבאס באישיות אחרת שתסכים לדון בתוכנית השלום האמריקנית, זאת בעקבות הדברים שאמר הנסיך הסעודי בנדר בן סולטאן:

  • "קשה לפתור את הבעיה הפלסטינית, אי אפשר לבטוח בהנהגה הפלסטינית".
  • "ההנהגות הפלסטיניות הן כושלות, פלסטין בקשר אלינו היא פלסטין ולא באמצעות מנהיגיה".
  • "ההנהגות הפלסטיניות סבורות כי איראן וטורקיה הן יותר חשובות ממדינות ערב".

ההתבטאויות האלה של הנסיך בנדר בן סולטאן  נתפסות במוקאטעה ברמאללה כפניה ישירה של סעודיה לתושבי השטחים, מעל ראשה של ההנהגה הפלסטינית עם מסר ברור: אם אתם רוצים לפתור את הבעיה שלכם, תחליפו את ההנהגה הפלסטינית הנוכחית.

יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס חושש מהעצמת העימות עם סעודיה והורה לבכירי הרש"פ להתעלם מדבריו הקשים של הנסיך הסעודי בנדר בן סולטאן.

אחמד א-דיכ, ראש לשכתו של שר החוץ הפלסטיני ריאד אלמאלכי, שלח ב-9 באוקטובר מכתב לכל השגרירים הפלסטינים ברחבי העולם, ובו הנחיה של  ההנהגה הפלסטינית שלא להגיב על דבריו של הנסיך בנדר בן סולטאן או על אישיותו.

הוא איים כי ינקטו כל הצעדים החוקיים כלפי מי שיפר את ההנחייה הזו.

התבטאויות בנדר בן סולטאן נתפסות במוקאטעה כפניה ישירה של סעודיה לתושבי השטחים, מעל ראש ההנהגה הפלסטינית עם מסר ברור: אם אתם רוצים לפתור את הבעיה שלכם, תחליפו את ההנהגה הפלסטינית

עם זאת, מזכ"ל הועד הפועל של אש"פ צאיב עריקאת, לא יכול היה להתאפק וצייץ ב-8 באוקטובר בחשבון הטוויטר שלו את הדברים הבאים מבלי להתייחס ספיציפית לדבריו של הנסיך בנדר בן סולטאן:

"מי שרוצה להכשיר את הנורמליזציה עם ישראל, יכול לעשות זאת ללא הוצאת דיבתם של העם הפלסטיני ומאבקו האגדי" כתב עריקאת והוסיף כי הוא מחזיק במסמכים רשמיים של הממשלים האמריקנים השונים ש"מגלים את האמת כולה ולא חצאי אמיתות".

"כל מדינה יכולה לומר שהאינטרסים שלה דורשים נורמליזציה עם ישראל", סיכם עריקאת את דבריו בצורה דיפלומטית ללא איזכור שמה של סעודיה.

הרש"פ וחמאס חוששות מעימות ישיר עם סעודיה. תנועת חמאס רוצה לשחרר את עשרות החברי התנועה העומדים לדין בסעודיה על הברחת כספים דרך טורקיה עבור הזרוע הצבאית של התנועה ברצועת עזה.

גם לרש"פ יש הרבה מה להפסיד אם תתעמת עם סעודיה. סעודיה היא מדינה חשובה במזרח התיכון ועומדת בראש המחנה הסוני. יש לה תפקיד בינלאומי ואזורי. היא השומרת על שני המקומות הקדושים לאיסלאם (מכה ומדינה) ותמיד תמכה בבעיה הפלסטינית. ההנחיה של מחמוד עבאס לבכירי הרש"פ היא להנמיך את הראש ולתת לסערה לחלוף. הוא מחכה לתוצאות הבחירות בארה"ב בתקווה שג'ו ביידן יבחר כנשיא ויחלץ אותו ממצוקתו.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 926 מילים

גמזו: אם לא נעלה את מספר בדיקות הקורונה - אמליץ לעצור את ההקלות

קבינט הקורונה יתכנס בצהריים לדון על פתיחת בתי הספר והעלאת הקנסות ● חברי הכנסת הורוביץ, זנדברג וגולן עתרו לבג"ץ בדרישה לפסול את החלטת יושב ראש הכנסת לבטל את ההחלטה להקים ועדת חקירה לפרשת הצוללות ● בנט יעבור מחר ניתוח בגבו לטיפול בפריצת דיסק: "בעיה שאני סוחב כבר 30 שנה"

13:24 עריכה

חברי הכנסת איילת שקד מימינה ושלמה קרעי מהליכוד תוקפים את חברי סיעת מרצ על כך שעתרו לבג"ץ בדרישה לבטל את החלטת יושב ראש הכנסת לפסול את ההחלטה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לפרשת הצוללות.

12:31 עריכה

הממשלה אישרה את ההסכם לכינון היחסים בין ישראל לבחריין, והוא יובא לאישור הכנסת. כמו כן הממשלה אישררה את הסכם השלום בין ישראל לאיחוד האמירויות, שאושר החודש על ידי הכנסת.

11:38 עריכה

בכחול לבן טוענים שבליכוד מנסים להוריד מסדר היום הממשלתי את תוכנית הפיתוח לחברה הערבית. מדובר בתוכנית בעלות של 4.7 מיליארד שקלים, שמקדמת השרה לשוויון חברתי מירב כהן.

11:19 עריכה

יושב ראש ימינה, נפתלי בנט, עדכן שמחר יעבור ניתוח לטיפול בפריצת דיסק, שממנה הוא סובל. הניתוח ייעשה במרכז הרפואי שיבא – תל השומר.

11:09 עריכה

חברת דואר ישראל הודיעה שמהיום היא תשיב את כל סניפיה לפעילות במתכונת מלאה, כפי שפעלו לפני הסגר.

10:37 עריכה

ממונה הקורונה, פרופסור רוני גמזו: אם מספר הבדיקות לא יעלה – אמליץ לעצור את ההקלות. גמזו אמר את הדברים בראיון לאתר ynet.

10:33 עריכה

משרד הבריאות הודיע שבשל תקלה טכנית נתוני התחלואה היומיים יתפרסמו באיחור.

10:22 עריכה

10:01 עריכה

עמוס גלעד, לשעבר ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון: "פרשת האף-35 חמורה יותר מפרשת הצוללות. התרבות הזאת של שקר וקבלת החלטות לבד – מזעזעת". גלעד אמר את הדברים בראיון לרזי ברקאי בגלי צה"ל.

09:50 עריכה

שר המשפטים, אבי ניסנקורן: "בליכוד רוצים פוליטיזציה של תפקיד פרקליט המדינה – אין סיכוי בעולם שאתן לזה יד". בראיון לרזי ברקאי בגלי צה"ל נדרש ניסנקורן להסכמה הישראלית למכירת מטוסי אף-35 לאיחוד האמירויות: "כשמשרד הביטחון לא יודע דברים קריטיים הקשורים לביטחון מדינת ישראל – זה לא תקין. זה קרה בפרשת הצוללות וזה קרה עכשיו בעסקת האף-35".

09:33 עריכה

תושב רחובות טוען שחבר הכנסת אוסמה סעדי מהרשימה המשותפת תקף אותו בבית החולים קפלן.

08:34 עריכה

חברי הכנסת ניצן הורוביץ, תמר זנדברג ויאיר גולן ממרצ עתרו הבוקר לבג"ץ בדרישה לפסול את החלטתו של יושב ראש הכנסת, יריב לוין, לבטל את ההחלטה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא רכש הצוללות וכלי השיט.

07:24 עריכה

בהפגנה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנערכה אמש בירושלים, נעצרו או עוכבו לחקירה שבעה מפגינים. לדברי המשטרה, המוחים חשודים בתקיפת שוטרים או בהפרת הסדר הציבורי.

07:01 עריכה

קבינט הקורונה יתכנס היום בצהריים כדי לדון בשלב השני של היציאה מהסגר, זאת לאחר שבישיבה הקודמת של ועדת השרים, שנערכה בשבוע שעבר, לא התקבלו החלטות. על הפרק עומדת השאלה האם הלימודים בכיתות א'-ב' יחודשו במתכונת של קפסולות, בדומה ליתר תלמידי בתי הספר, או שבדומה לילדי הגנים, הלימודים ייערכו ללא חלוקה לקבוצות.

מה שעוד צפוי לעלות לדיון בקבינט – חידוש פעילותן של חנויות הרחוב, המספרות ומכוני היופי. השרים גם ידונו בהעלאת הקנסות על מפירי ההנחיות.

עוד 14 עדכונים

הרשות להגנת הפרטיות נאבקת להפסיק את איכוני שב"כ על אזרחי ישראל

פרשנות צריך להעריך את העמדה האמיצה של הרשות להגנת הפרטיות שבמשרד המשפטים נגד המשך השימוש בכלי האיכון של שב"כ - עמדה המנוגדת לקול הכללי היוצא ממשרדי הממשלה ● בחוות דעת שישית שהרשות מוציאה הבוקר, לקראת ישיבת ועדת השרים המיוחדת שמיועדת להתכנס היום, קובעת הרשות: "ההצדקה המרכזית לעשות שימוש בכלי הטכנולוגי שבידי שב"כ - אינה עומדת עוד"

עוד 642 מילים

למקרה שפיספסת

כבר כשיולי אדלשטיין הפר החלטת בג"ץ כיו"ר הכנסת - יריב לוין צידד בו

מתק השפתיים של השר לענייני יולי אדלשטיין היה מרשים: הוא דיבר בראיון רדיופוני על ממלאת מקום היועץ המשפטי של הכנסת (נכון, שוב ממלאת מקום. שוב דמות בלתי עצמאית שתלויה בחסדי הדרג הפוליטי. הפעם היא תלויה ביריב לוין).

אדלשטיין הסביר שחוות דעתה המשפטית מגבה את החלטת יושב ראש הכנסת לבטל את תוצאות ההצבעה על כינון ועדת חקירה פרלמנטרית בפרשת הצוללות-מניות, לאחר שזו הסתיימה בהפסד צורב לקואליציה והפתיעה את ראש הממשלה (אפשר רק לדמיין את הצרחות שבקעו מפי הראיס וחדרו את עור התוף של יריב לוין ומיקי זוהר המבועתים).

ומאחר שחוות דעת משפטית זו נופקה בידי ממלאת מקום היועץ המשפטי של הכנסת, כך אדלשטיין, יש לכבד אותה ולנהוג לפיה, ממש

"כפי שאני נהגתי כשהייתי בתפקיד יושב ראש הכנסת".

באמת, יולי? באמת כך נהגת? כמו נתניהו ושות', גם אתה משוכנע שבוחריך מטומטמים? ובכן, הארכיון זוכר.

אדלשטיין הסביר שיש לכבד את חוו"ד המשפטית לביטול תוצאות ההצבעה על כינון ועדת החקירה בפרשת הצוללות-מניות, שהסתיימה בהפסד לקואליציה, "כפי שנהגתי כשהייתי יו"ר הכנסת". האמנם, יולי?

והפעם זהו ארכיון מהחודשים האחרונים, ערב כינוס ממשלת הבלהות בראשות נוכל מושחת שחתם על הסכם רוטציה אותו מעולם לא התכוון לקיים, בהשתתפות מפלגות חרדיות שבהן תלוי נתניהו באופן מוחלט ולכן עושה כפי שהן דורשות (ובכך ממיט אסון עצום ממדים על הציבור החרדי מוכה הקורונה) ובהשתתפות גנבי קולות בזויים: השרה לענייני אורלי לוי-אבוקסיס היא המקוממת שבהם מפני שהיא באמת משתינה מהמקפצה. אך לצדה ממוקמים עמיר פרץ ויצחק שמולי שחתומים על קבורת החמור של מפלגת העבודה. ובראש גנבי הקולות: בני גנץ וגבי אשכנזי שהתחייבו מאות פעמים לא לשבת עם נתניהו ואז החליטו לחתום על הסכם עם הנוכל חסר הגבולות ביותר בתולדות הפוליטיקה הישראלית ולקבור את האפשרות להחליפו, באדיבות צמד מגלגלי העיניים, יועז הנדל וצבי האוזר. מאז ועד היום הם רודפים אחריו כדי שיועבר תקציב למדינת ישראל בשיא המשבר הכלכלי החמור בתולדותיה ובתום שנתיים ללא תקציב. הם בסך הכל מבקשים שיקיים את ההסכם עליו חתם ליצירת תקציב דו שנתי. ולכל הפחות מבקשים תקציב מיידי לשנת 2021. נתניהו, מטעמיו הפוליטיים, המשפטיים והנרקיסיסטיים הבלתי נסבלים, מותיר אותם ואותנו ללא תקציב. הכל כדי לא לקיים את הסכם הרוטציה ולהישאר על כס ראש הממשלה כשיפזר את הכנסת וירוץ לבחירות הבאות במועד שיבחר.

ומה מספר לנו ארכיון זה על מה שהתחולל בכנסת בימים שקדמו לכינון ממשלת הבלהות הכושלת בראשות נתניהו? ובכן, הוא מספר לנו מהי האמת. האמת היא שלאחר פסק דינו של בג"ץ, שהורה ליושב הראש הזמני של הכנסת דאז (יושב ראש שכיהן מתוקף עיקרון המעבר, מאחר שנבחר לתפקידו לפני לא פחות מ-3 כנסות) לקיים מיד הצבעה על החלפתו, סירב אדלשטיין למלא את הוראת בג"ץ.

הוא לא רק מעל בחובתו כנאמן הציבור לכבד את דרישת רוב חברי הפרלמנט הנבחרים לקיים הצבעה על בחירת יושב ראש חדש ונבחר במקומו. הוא לא רק השתמש בכהונתו הטכנית כיושב ראש מעבר של הכנסת שמעולם לא זכה באמון רוב חברי הכנסת הנבחרת הנוכחית, כדי לסכל את רצון הרוב הפרלמנטרי שאמור לבטא את רצון רוב הבוחרים. הוא גם סירב למלא אחר פסיקת בג"ץ. הנימוק הרשמי: צו מצפוני אינו מאפשר לי. הנימוק האמיתי: צו ראש הממשלה אינו מאפשר לי. צו החרדה מפני אובדן שליטת נתניהו בכנסת אינו מאפשר לי. זו האמת ואין בלתה.

הוא מעל בחובתו כנאמן הציבור לכבד את דרישת רוב הח"כים לקיים הצבעה על בחירת יו"ר חדש במקומו. השתמש בכהונתו הטכנית כיו"ר מעבר שלא זכה באמון הח"כים לסיכול רצון רובם, וסירב למלא פסיקת בג"ץ

היועץ המשפטי דאז של הכנסת, עורך הדין אייל ינון, הבהיר לאדלשטיין שעליו לקיים את פסיקת בג"ץ ככתבה וכלשונה ולקיים מיד בחירות לתפקיד מחליפו. אך אדלשטיין הבהיר לו שלא יעשה כן.

לכן, גבירותיי ורבותיי, טענתו של שר הבריאות הכושל (זה שמפריח טענות בלתי מגובות בנתונים גם על התפשטות נגיף הקורונה), כאילו הוא נהג לפעול כיושב ראש הכנסת כפי חוות הדעת של הייעוץ המשפטי של הכנסת, היא פשוט שקר גס.

נכון, אדלשטיין אינו סוחט באיומים כמו מיקי זוהר. הוא אינו חנפן מביך וכוחני כמו מירי רגב. הוא אינו צייתן עילג ומביך כמו אסנת מארק. והוא כנראה אינו ממוקם במתחם החושך בו מצויים שלמה קרעי ואריאל קלנר. הוא גם לא נבחר אך ורק מפני שהסית נגד מבקשי המקלט כמו מאי גולן.

אבל בכל מה שקשור באמירת אמת, בציות לפסיקת בג"ץ, בנכונות לפעול כפי חוות דעת הייעוץ המשפטי של הכנסת, ובנכונות לכבד את הכרעת הרוב הפרלמנטרי הנבחר – מדובר במי שבחר להתמקם בצד הלא נכון והבלתי מוסרי והבלתי דמוקרטי. זה עגום. זה עגום שבעתיים לראות כיצד הפך אסיר ציון אמיץ לאחד מראשי מחנה הכזבים האנטי דמוקרטי (לרבות תמיכתו במשטר בעל סממני אפרטהייד בגדה).

ובמעבר חד ליושב ראש הכנסת הנוכחי, יריב לוין: כאשר סירב אדלשטיין לכבד את הכרעת הרוב הפרלמנטרי הנבחר ואת דרישת הרוב לקיים הצבעה להחלפתו, נאלץ כאמור בג"ץ להורות לו לעשות כן. יריב לוין צידד בעמדתו המסוכנת של אדלשטיין לסרב לקיים את פסיקת בג"צ ואף קרא בהתרסה לנשיאת העליון, השופטת חיות, לשלוח את משמר בתי המשפט לצורך כפיית פסק הדין.

הפרס על עמדתו הבלתי נסבלת של לוין, כזכור, היה הסכמת כחול-לבן למנותו לתפקיד יושב ראש הכנסת. כי אין כמו התנהלות כזו לכהונה באחד התפקידים הכי חשובים, הכי ממלכתיים והכי סמליים של הדמוקרטיה.

הפרס על עמדתו הבלתי נסבלת של לוין, כזכור, היה הסכמת כחול-לבן למנותו לתפקיד יו"ר הכנסת. כי אין כמו התנהלות כזו לכהונה באחד התפקידים הכי חשובים, הכי ממלכתיים והכי סמליים של הדמוקרטיה

איננו יודעים כיצד יפסוק בג"ץ בעתירת חברת הכנסת זנדברג נגד החלטת לוין לבטל את תוצאות ההצבעה על כינון ועדת חקירה פרלמנטרית בפרשת הצוללות-מניות ולקיים הצבעה שמית חדשה. ייתכן מאד שהעתירה תידחה. אך אם היא תתקבל, יהיה מעניין לראות כיצד יפעל יריב לוין.

בימים המחרידים הללו, אין לדעת אם עושה דברו של ראש הממשלה המופקר, יקיים בכלל את פסק דינו של בג"ץ.

אין ספק, אלו ימים חשוכים. אבל אין מצב שנוותר. הדמוקרטיה הישראלית תנצח.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 883 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

נתניהו על האשמות גנץ: ״לא מבוססות על אמת״

גנץ מדגיש: מערכת הביטחון לא ידעה על העסקה ● ימינה על היוזמה להחליף את נתניהו ביעלון: ״לא מחליפים טריפה בנבלה״ ● הליכוד: נדהמים מהכינוי טריפה ● הנשיא ריבלין על יהודה בארקן: ״היה באר של שמחה״ ● בישראל מעריכים: ההסכם הבא יהיה עם עומאן ● ח״כ כסיף שובת רעב ● אפי נוה בראיון: ״שי ניצן מפלצת, אדם נקמן ורע״ ● אלפים הפגינו נגד נתניהו ברחבי הארץ

עוד 31 עדכונים

הקורונה אשמה בהכל, הקורונה לא אשמה בכלום

גזענות, כיבוש, רצח נשים, בועה כלכלית שהתפוצצה לנו בפרצוץ, ושלטון מושחת מהיסוד ● שנת 2020 מתקרבת לקיצה, כאשר ישראל נמצאת איפשהו בין התפוררות לקריסת מערכות ● מגפת הקורונה לא יצרה את הבעיות הללו, אבל היא הביאה אותן לנקודת רתיחה, ופתחה את כל הפצעים - אישיים ולאומיים ● הגיע הזמן להתמודד עם גורמי היסוד המתחזקים את המצב הנוכחי ● דעה

עוד 1,198 מילים

טור מיוחד מה למדתי על איחוד האמירויות כאשת הרב הראשי שם

מישל וולדמן סרנה היא רעייתו של הרב הראשי באמירויות, יהודה סרנה ● בטור אישי היא כותבת בפתיחות על החיים במדינה שפותחת כעת את שעריה בפני ישראלים, על חברתה האמירתית שאוהבת את "שטיסל" ואת עומר אדם, על היחסים הקרובים שפיתחה משפחתה עם האימאם המקומי, ועל היחס לנשים בדובאי ● ויש לה גם מסר לישראל: בקרוב האמירתיים יגיעו לכאן, אנא אל תשפילו אותם בנמל התעופה

עוד 1,605 מילים ו-1 תגובות

ראיון מבצע טרובדור

העיתונאי הקנדי מייקל פוזנר (73) לקח על עצמו פרויקט שאפתני במיוחד: לשוחח עם כל מי שהכיר את לאונרד כהן, ולפרסם ביוגרפיה בת שלושה כרכים של הכותב והזמר הנערץ ● בוב דילן סירב לשתף איתו פעולה, וכך גם רבים מבני משפחתו של כהן, אך הוא הצליח להגיע למאות ממכריו, בהם אמנים ישראלים רבים שפגשו אותו בעת ביקוריו בארץ ● כעת פוזנר מפרסם את הכרך הראשון, וחוזר לפגישתו היחידה עם כהן - שבה הביוגרף המעריץ לא העז להוציא מילה

עוד 1,802 מילים

השמועות על שיתוף פעולה בין פת"ח לחמאס היו מוקדמות מדי ● רף האלימות בירדן עולה, והממלכה כולה נחרדה מחטיפה מזוויעה של נער בן 16 ● המרדף אחר הגז הטבעי מחסל בריתות ישנות ומוליד חדשות ● ומדינות האזור מציינות שנה להסכם שקבע את גורל הכורדים - מעל לראשם ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 606 מילים

טיול לשבת על פסגת הר הצופים

בהר הצופים בירושלים מתגלים סיפורי טרגדיה, תעוזה ופילנתרופיה ● על ההר המפורסם התרחשו מקרי טבח, פעולות צבאיות סודיות ופעולות הצלה, וכיום הוא מכיל אנדרטאות לזכר חלק מהמדענים, האמנים והפילנתרופים פורצי הדרך בארץ ● אביבה ושמואל מטיילים בבירה

עוד 1,023 מילים
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 11 ימים לבחירות

זה הקורונה, טמבל

ארה"ב נכנסת לגל שלישי של התפרצות הקורונה, ומספרי הנדבקים והמתים שם ממשיכים לעלות ● כל זה לא מפריע לטראמפ להמשיך להתכחש לחומרת המצב ולהצהיר הבוקר בעימות מול ביידן: "אני לוקח אחריות מלאה אבל אני לא אשם" ● במקביל, החדשות מתפרצות בקצב מסחרר - מסקנדלים צהובים ועד פשעים נגד האנושות - וההצבעה המוקדמת גבוהה מבעבר ● ויש גם תשובה לחיים לוינסון

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מספר טענות שלכם מופרכות. למשל הקביעה שלכם שנתניהו "אומר בגאון שישראל היא מדינה של יהודים ולא של אחרים", בשעה שהעמדה שלו היא העמדה הציונית הבסיסית שישראל היא מדינת העם היהודי ושל מיעוטיה... המשך קריאה

מספר טענות שלכם מופרכות. למשל הקביעה שלכם שנתניהו "אומר בגאון שישראל היא מדינה של יהודים ולא של אחרים", בשעה שהעמדה שלו היא העמדה הציונית הבסיסית שישראל היא מדינת העם היהודי ושל מיעוטיה. אבל היא קודם כל מדינת הלאום היהודי. זה לא יכול להשתוות לעמדות הרפובליקנים והדמוקרטים באמריקה לגבי אמריקה, שכן אין הגדרה פיקס מהו העם האמריקאי, שכן הרכבו משנה מעשור לעשור ע"פ היקפי ומגוון המהגרים אליו. בשונה מהעם היהודי, באמריקה המדינה יצרה את העם האמריקאי. מאז שנות השישים הפוליטיקלי קורקט אימץ גם את השחורים לאותו עם שהולך ומתגבר. הגיבוש לא על בסיס עבר משותף אלא רק על בסיס הווה ועתיד משותפים.

לכן נתניהו ורוב הציבור היהודי בישראל "בלתי ניתנים לשינוי" בשל המוצא המאחד שלהם.

אמריקה היא רפובליקה דמוקרטית לפי הגדרת מייסדיה והוגיה.

עוד 1,820 מילים ו-1 תגובות

דיווח של נפתלי מוסטר, על חתונת ענק חרדית המתוכננת להתקיים בניו יורק בשיא המגפה, עורר שם סערה ● האירוע בוטל, אך מעמדו של נפתלי בקהילה נפגע והושמעו איומים על חייו ● בטור אישי הוא משחזר את החוויה שעבר ● "כינו אותי נאצי, חבר ביודנראט ומלשן" ● "אחד המגיבים באתר חרדי כתב שצריך לחסל אותי" ● "אבל הכוח שהניע אותי לדווח על התנהגות כה חסרת אחריות חזק יותר"

עוד 796 מילים

גנץ: ״נתניהו ידע על המו"מ בין ארה"ב לאמירויות על החמקנים והסתיר זאת ממערכת הביטחון״

ערב דרמטי ביחסים עם העולם הערבי ובתוך הממשלה ● טראמפ הכריז על נורמליזציה של סודן וישראל ● במקביל: גנץ ורה״מ הוציאו הודעה משותפת המאשרת מכירת חמקנים לאמירויות ● לאחר מכן: גנץ בהודעה לפיה נתניהו הסתיר את המו״מ על החמקנים ממערכת הבטחון ● אורלי לוי-אבקסיס: ״התקשורת השחירה אותי״ ● דיל שנרקם עשוי להפוך את יעלון לראש ממשלה

עוד 38 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה