מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מפרסם היום (יום ב') חלק נוסף בדוח השנתי, שחלק גדול מהביקורות שבו בוצעו במהלך כהונת המבקר הקודם, ועברו ריכוך והתאמה לסגנון של המבקר החדש. במה שנראה כתחילתה של מסורת, אנגלמן מקפיד לתבל את הפרקים השונים בשבחים למבוקרים ונמנע ממסקנות אישיות.
מינויו לתפקיד נחשב לשלב הסופי בניטרול העוקץ שעוד נותר ממוסד המבקר, אחרי מיכה לינדנשטראוס הלוחמני, ויוסף שפירא, שאמנם עשה הנחות פה ושם, אך הגיש דוחות שנגעו לנתניהו למרות הסינון הקפדני שעבר אצלו לפני המינוי.
גם הדוח של אנגלמן על משרד התקשורת, שנגע בין השאר לכהונת נתניהו כשר הממונה, פורסם באיחור רב תוך הנמכת הטון הביקורתי. את האגף במשרד שאמור לטפל בשחיתות השלטונית מתניהו ביטל.
גורם שמכיר את עבודת המשרד מקרוב, אומר בהתייחס לדוח הנוכחי, שגם כשיש ביקורת מופיעים ציונים לשבח מיד אחריה. לדבריו, העובדים במשרד לא היו חותמים על הניסוחים האלה מיוזמתם. יש כאן רמז להנחתה מלמעלה.
"אפשר לראות פסקה אחת שבה כתוב על תקלות, מבלי לציין את המילה ליקויים, ומיד מתחתיה יש בוקסה של שבחים. הפער הזה נראה לי מוזר. בהכירי את אנשי הביקורת, אם זה היה תלוי בהם השבחים האלה לא היו נכנסים".
אפשר גם לתהות מדוע המבקר נדרש רק לתהליכי קבלת ההחלטות כשלעצמם, ולא מתייחס לעצם הנחיצות של פרויקטים עתירי תקציב כמו תכנית הבינוי במוסד או קומפלקס חדש לבית ולמשרד של ראש הממשלה, בזמן של משבר כלכלי אקוטי.
אפשר לתהות מדוע המבקר נדרש רק לתהליכי קבלת ההחלטות כשלעצמם, ולא מתייחס לעצם הנחיצות של פרויקטים כמו תכנית הבינוי במוסד או קומפלקס חדש לבית ולמשרד ראש הממשלה, בזמן של משבר כלכלי אקוטי
הדוח לא נוקב בשמות של בעלי תפקידים בגופים המבוקרים, כך שהם יכולים לישון בשקט במה שנוגע לנשיאה באחריות. בהיעדר סנקציות אחרות, לפנינו עוד ביקורת נטולת שיניים, שספק אם ההמלצות שבה יתממשו. פעם הספרים האלה יכלו לפחות לשמש מעצור לדלת, היום הם בדרך הבטוחה לסל המחזור.
אלה כמה מהפרקים המרכזיים בדוח המבקר:
1
היערכות לאיום מפני טילים
האם ישראל ערוכה לאיום מפני טילים ורקטות? מאות מהן נורו לישראל בסבבי הלחימה האחרונים בצפון ובדרום מדי יום, ולפי הדוח יש שיפור מאז הביקורת הקודמת שנעשתה בתקופתו של שפירא לפני כארבע שנים.
השיפור מתבטא בתוספת של מיליון ממ"דים, שיפוץ של כ-730 מקלטים בצפון ובטיב הנתונים שמציג פיקוד העורף. כמו כן, המערכת הגדילה את זמן ההתרעה ליישובי העוטף "וחלה התקדמות ביכולות הגילוי ביישובי הצפון".
עם זאת, עדיין אין מיגון תקני קרוב לבתיהם של 2.6 מיליון תושבים (28% מהישראלים) ו-20% מהמקלטים לא כשירים. במקלטים הציבוריים ביישובי קו הגבול אין תנאים שיהפכו אותם ראויים לשהייה ממושכת, וממילא הם יהיו צפופים מדי בעת הצורך.
למרות דרישת הקבינט מלפני שנתיים, עדיין לא נמצא הכסף או הרצון לגבש תכנית למיגון העורף ומוכנות לרעידות אדמה לעשור הקרוב ("מגן הצפון").
לפני 6 שנים הממשלה ביקשה להסדיר את הסמכויות לטיפול בעורף בין משרד הביטחון למשרד לביטחון פנים, אבל זה טרם קרה. כמו כן, אין תכנית פינוי מוכנה וברת ביצוע ל-300 אלף איש ביישובי קו העימות, בהם קריית שמונה ושדרות.
המבקר קובע שנותרו "פערי מיגון משמעותיים", וממליץ להשלים את תכנית פינוי התושבים ומיגון העורף ב-5 מיליארד שקל, אך ספק אם יימצא תקציב לכך כעת.
לא פחות מטרידה העובדה שגם "תשתיות ומתקנים חיוניים בגופים מסוימים" לא מוגנים מאיום הרקטות, והמבקר מצביע על ליקויים של רח"ל (לא הכין רשימת מתקנים שצריך להגן עליהם), המל"ל, (לא העלה את הנושא לדיון בקבינט), משרד הביטחון (לא סיים עבודת מטה ותכנית להגנת המתקנים).
כמו כן המבקר ערך ביקורת "בפרויקט מסוים" בוועדה לאנרגיה אטומית, אבל השאיר אותו חסוי מטעמי ביטחון.
2
פטור ממכרז לאלביט
המבקר בדק את עבודת המטה שקדמה להחלטת צה"ל מלפני שלוש שנים, להצטייד במערכת תותחים חדשה מתוצרת אלביט, שהועדפה על פני מערכת מגרמניה. העלות המדויקת לא צוינה, אך נאמר שמדובר ב"כמה מיליארדי שקלים" ותפעול המערך החדש יחסוך 2% בשנה.
אף שמדובר במהלך גדול ביחס לתקציב הכולל של הצבא, הדוח מציין שזרוע היבשה לא הביאה בחשבון נושאים מהותיים כמו מקומה של האש הארטילרית בתמרון הצבאי, ומה מצופה ממנה להשיג.
הרמטכ"ל וסגנו לא קיבלו תמונה מלאה באשר לתרומה המבצעית של התותחים החדשים. משום מה לא התקיים דיון לפני ההחלטה לבטל תצוגת תכלית של התותח הגרמני בישראל. אלביט קיבלה פטור ממכרז, אך המבקר מציין שהנימוקים לפטור "לא היו מבוססים דיים" ולא הוצגו השיקולים בעד קיום מכרז בינלאומי. במלים אחרות, המבקר אומר שהפטור היה חוקי אבל לא מבוסס.
אלביט קיבלה פטור ממכרז, אך המבקר מציין שהנימוקים לפטור "לא היו מבוססים דיים" ולא הוצגו השיקולים בעד קיום מכרז בינלאומי. במלים אחרות, המבקר אומר שהפטור היה חוקי אבל לא מבוסס
צה"ל רצה לצאת לפרויקט, בין היתר, מסיבה מבצעית, "עם זאת, קיים חוסר בהרות באשר לטענה זו", והמל"ל לא הציגו חלופות שאינן תותחים.
מוזרה עוד יותר העובדה שמפא"ת הציג למל"ל ולקבינט הערכת מחיר כפולה לתותח הגרמני (AGM) מזו שהייתה בידיו.
3
התקשרות עם חברות סיניות במכרזי תשתיות
הפעילות האינטנסיבית של חברות בנייה מסין בישראל בולטת בשנים האחרונות. הם מתמודדים על כל פרויקט תשתיות גדול שהממשלה מוציאה למכרז, והדבר הזה הוא סדין אדום לאמריקאים שמתקשים לסבול את שיתוף הפעולה של הידידה מהמזה"ת עם האויב האסטרטגי הגדול ביותר שלהם ממזרח אסיה.
במאי האחרון הגיע לכאן מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו, לפגישה חטופה עם ראש הממשלה, כדי להביע מורת רוח מדריסת הרגל הסינית בישראל. 10 ימים אחר כך האצ'יסון הסינית הפסידה במכרז להתפלת מים בשורק.
במאי הגיע לכאן מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו, לפגישה חטופה עם ראש הממשלה, כדי להביע מורת רוח מדריסת הרגל הסינית בישראל. 10 ימים אחר כך האצ'יסון הסינית הפסידה במכרז להתפלת מים בשורק
המילה סין לא מופיעה בדוח, אך הוא מתייחס גם אליה בעקיפין בפרק שנוגע ל"מעורבות חברות זרות בהקמה ובהפעלה של מיזמי תשתית לאומית חיונית". בביקורת שהסתיימה רגע לפני שאנגלמן נכנס לתפקיד, משרד המבקר בדק את ההתקשרות עם גורמים שעתידים להפעיל בישראל תשתיות לאומיות חיוניות.
מתברר שלפני 6 שנים, בעבודת מטה שנערכה לקראת מכרז לפרויקט תשתית גדול, המל"ל לא שיתפה את משרד הביטחון בבחינת ההשלכות הביטחוניות של זהות הגורם המפעיל.
בנוסף לכך, אין חובת היוועצות עם הגוף שנקרא הוועדה המייעצת, שאמורה לסנן את ההשקעות את הגורמים הזרים שרוצים להתמודד במכרזים, ואם יש התייעצות היא נעשית בשלבים מאוחרים מדי. במכרזים של תשתית לאומית חיונית השתתפות של גורמים ממשלתיים מחו"ל אמורה להיות מוגבלת.
כאמור, הדוח לא מוסיף פרטים למיזם התשתית שהוא מכוון אליו, אבל ידוע שחברת הנמל של שנגחאי (SIPG) היא זו שזכתה במכרז לנמל החדש במפרץ חיפה לפני 5 שנים, והיא בבעלות ממשלת סין. הם יתמודדו גם על הפרטות הנמלים שבדרך.
הדוח לא מוסיף פרטים למיזם התשתית שהוא מכוון אליו בביקורת, אבל ידוע שחברת הנמל של שנגחאי (SIPG) היא זו שזכתה במכרז לנמל החדש במפרץ חיפה לפני 5 שנים, והיא בבעלות ממשלת סין
כהרגלו, המבקר מציין לחיוב החלטת הקבינט מאוקטובר האחרון להסדיר את הנושא, גם אם באיחור, ובעיקר את שיתוף הוועדה המייעצת כדי למנוע "סיכונים מהותיים לביטחון הלאומי העלולים לנבוע מהתקשרות ללא קיום היוועצות".
ההתייעצות תצטרך לקרות בשלבים מוקדמים, כדי למנוע מצב שבו משרדי הביטחון, האוצר, התחבורה וחברות ממשלתיות יצטרכו לבטל התקשרות ברגע האחרון ולפצות את הגורם הזר תוך פגיעה ביחסי החוץ של ישראל.
4
קפיצה במחיר הקמת מעון ראש הממשלה
משרד המבקר סיים לפני שנה לבדוק גם את הפרויקט הראוותני של משרד ובית חדש לרה"מ, (פרויקט אלמוג). הפרויקט נהגה לראשונה באמצע שנות ה-90 בזמן רבין, קודם נמרצות על ידי נתניהו בקדנציה הראשונה, בוטל, ולאחר מכן תוכנן בעלות של 650 מיליון שקל בתקופת ממשלת אולמרט. כשנתניהו החליף אותו הוא מיהר לבטל את המשקולת הזו על משלם המסים, בנימוק שהמחיר מופרך.
אלא שאותו נתניהו הפיח חיים חדשים בפרויקט ב-2015, והכוונה הייתה להשלים את בנייתו עד 2018, ולאחר מכן גם את המשרד. בינתיים המחיר הוכפל ל-1.2 מיליארד שקל. אלא שהתכנון לא הושלם, הבנייה לא התחילה וההיתכנות בספק.
המבקר תולה את הקפיצה במחיר בדרישות מיגון, ומכאן מתחילה שרשרת כשלים עם ממד קומי. מתברר שהשב"כ נתן את עמדתו המקצועית לפרויקט לפי מידע תכנוני ישן מ-2007, מבלי לקחת בחשבון שינויים בכניסה לעיר ואת תוואי הרכבת הקלה. כשעלו על הטעות ב-2018 הוחלט להקפיא את הנושא וכעת שוקלים מיקום חלופי.
הכסף שהושקע בתכנון המקורי, (6.5 מיליון שקל), נזרק לפח. תוצאה נוספת היא שעכשיו משרד ראש הממשלה רוצה למגן את המעון הקיים ב-50 מיליון שקל ואת המשרד ב-25 מיליון שקל.
השב"כ נתן את עמדתו על מעון רה"מ לפי מידע ישן, מבלי להביא בחשבון שינויים בכניסה לעיר. כשעלו על הטעות ב-2018 הוקפא הנושא וכעת שוקלים מיקום חלופי. הכסף שהושקע בתכנון המקורי נזרק לפח
לא במקרה הסיפור הזה על מיזם ראוותני שישמש את נתניהו ומקורביו ויהווה עול כבד על הקופה הציבורית, מזכיר את מטוס ראש הממשלה, שגם הוא נכנס להקפאה בימים האחרונים. אלא שהמבקר ממליץ למשרד רה"מ להזדרז למצוא חלופות למיקום המשרד והבית החדש למי שמינה אותו.
כמו כן הוא ממליץ למנות גורם שיפקד על מימוש ההחלטה ולמגן את המשרד והבית הקיימים של רה"מ. לא בטוח שזה הדבר הדחוף ביותר בסדר היום הלאומי.
5
תנופת בנייה במוסד
כמקובל בגופי ביטחון, תנופת בנייה יש גם במוסד למודיעין ונראה שמבחינתם הצ'ק פתוח, יעלה כמה שיעלה. נתניהו הבטיח לארגון שהוא יוכל להישאר במקומו הנוכחי ובתמורה יקבל אישור לבנות. בהסכם המקורי שנחתם לפני 6 שנים מול האוצר, העלות הייתה אמורה להיות 1.5 מיליארד שקל.
אלא שהמוסד לא ביצע תכנית לגידול בכוח האדם שלו בהתאם לגודל המשימות, כפי שהתחייב מראש. המטה לביטחון לאומי לא לקח חלק מרכזי בתהליך ופרויקט הבנייה במוסד לא הובא לאישור ראש הממשלה וועדת שרים, כנדרש בפרויקטים ביטחוניים דומים בסדר הגודל הזה. גם משרד האוצר לא היה בתמונה ולא נתן אישור לתקציב הפרויקט, שבינתיים עלותו קפצה ל-2.6 מיליארד שקל.
בניגוד למדינות אחרות בהם ארגוני מודיעין כפופים לשר הרלוונטי, המוסד (והשב"כ) הוא הממלכה הפרטית של נתניהו, וגם משמשת משרד חוץ חלופי לרה"מ. ייתכן שבארגון הביון בנו על כך שהוא יסדר להם את תכנית הבינוי, שלא אושרה במלוא היקפה מראש, בציר עוקף תקציב.
המבקר לא מוותר על ההזדמנות לחלוק שבח, ו"מציין לחיוב" את העובדה שבסופו של דבר הוכנה במוסד תכנית רב שנתית לבינוי, אך מוסיף שהיו ליקויים בכך שהם לא הביאו בחשבון את מספר העובדים הצפוי כבסיס לקבלת ההחלטה ומימונה.
6
מחשוב המוסד לביטוח לאומי
נושא בוער שבו מטפל הדוח הוא מחשוב הביטוח הלאומי. במשבר הקורונה, השילוב של מערכות מחשוב מיושנות והמספר הגדול של הפונים בזמן קצר, הקשה על הזכאים לאבטלה וחל"ת לקבל את הכסף בזמן.
בשגרה המוסד לביטוח לאומי משלם קצבאות בהיקף של כ-90 מיליארד שקל בשנה, ופרויקט "תבל" לשדרוג המחשוב, אמור לשפר את השירות למבוטחים ולמנוע טעויות במיצוי הזכויות שלהם. העבודה נמשכת מתחילת העשור והייתה אמור להסתיים השנה, אלא שחלו בה עיכובים רבים והביצוע עדיין חלקי.
התכנון היה ליישם 31 מערכות חדשות בביטוח הלאומי, אך בפועל יושמו רק 5. למרות זאת, תקציב הפרויקט גדל בכ-58% להיקף של 755 מיליון שקל, בגלל שלא הביאו בחשבון את כל ההתקשרויות עם יועצים ועובדים. גם בשנה החולפת הגורמים המעורבים בפרויקט קידמו אותו תוך חוסר הסכמה על תכנית עבודה שנתית מפורטת, שגם היא הקשתה על הפיקוח התקציבי.
התכנון היה ליישם 31 מערכות חדשות בביטוח הלאומי, אך בפועל יושמו רק 5. למרות זאת, תקציב הפרויקט גדל בכ-58% להיקף של 755 מיליון שקל, בגלל שלא הביאו בחשבון את כל ההתקשרויות עם יועצים ועובדים
העבודה צפויה להימשך עוד כמה שנים והמבקר ממליץ למוסד לשקול הצטרפות לאתר gov.il, שמאגד את השירותים לאזרח. אולי הביקורת הבאה תבדוק מה קורה עם המחשוב של רשות המסים, שהתקשתה לחשב את מענקי הקורונה בזמן.
7
אבטחה של חומרים מסווגים
חשיפת חומרי ארכיון המדינה עלתה לכותרות בשנים האחרונות, בין היתר, בדרישה להתיר עיון בחומרים שנגעו לפרשת ילדי תימן. בישראל יש 11 ארכיונים שנחשבים לשלוחות של המדינה, שבהם מוחזקים 2.45 מיליון תיקים.
בכל שנה נחשפים כ-10,000 תיקים שהסתיימה תקופת הסיווג שלהם. עם זאת, בארכיון המדינה יש 300 אלף תיקים, ובארכיון צה"ל 981 אלף תיקים שתקופת ההגבלה שלהם הסתיימה, אך הם עדיין מוגדרים מסווגים ולא נחשפו לציבור.
האבטחה של החומרים המסווגים לא מוסדרת בחוק והם בסכנת דליפה. במהלך הפקת ספרים של נבחרי ועובדי ציבור לשעבר, סופרי הצללים והעורכים שלהם נחשפים לחומרים מסווגים למרות שאינם מורשים. המבקר ממליץ להגביר את פעילות סופרי הצללים של משרד המשפטים, שאמורים למנוע אפשרות של גילוי מידע לשותפים בעריכת הספרים.
משום מה המבקר מציין לחיוב את פעילות הממונה על הביטחון (מלמ"ב) לבדיקת דליפה חומרים מארכיונים, אף שאין לו סמכות חוקית מוקנית לכך, והוא פועל רק בהסכמת הגנז ומנהלי הארכיונים.
8
רק 60% מהמטענים לפלסטינים מגיעים ליעד
המבקר בדק גם את הפיקוח של רשות המסים על 7 המעברים היבשתיים בין ישראל לירדן והרשות הפלסטינית שהיקף הסחר איתם מסתכם ב-5.6 מיליארד שקל וב-33 מיליארד שקל בהתאמה. התברר שישראל מפסידה הרבה כסף מכספי מסים שהיא מעבירה לרשות על סחורות שלא הגיעו אליה.
כך שב-2018 רק כ-60% ממטעני היבוא שהיו אמורים להגיע לרשות עברו אליה במעברים הרשמיים והחשש הוא שהם נמכרו בישראל ב"שחור". למרות זאת, המדינה העבירה לרשות את מלוא מסי הייבוא בגינם והפסידה את המע"מ ומס הכנסה על מכירתם בישראל מתחת לרדאר.
עוד נמצא, שמדי שנה מוברחות לישראל כ-60 מיליון חפיסות סיגריות ואובדן ההכנסות הסתכם לפני שלוש שנים בכ-1.7 מיליארד שקל. בין היתר, מקור ההברחות האלה הוא בעיקר מהרשות הפלסטינית, שממנה הגיעו 400 טון טבק בשנה, שניתן להפיק מהם 55 מיליון חפיסות סיגריות.
במעבר אלנבי העובדים חשופים לאלימות, ומשטרת ישראל לא נוכחת במקום. גם הקנסות על הברחות במעברים קטנים מכדי להרתיע: במקרים מסוימים התגלה ששווי המע"מ לניסיון ההברחה עמד על 1.8 מיליון שקל בעוד שהקנסות המנהליים עמדו על 2,000 עד 4,000 שקל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם