אילוסטרציה, ריקוד ילידי שבטי במלזיה, מאי 2019 (צילום: istockphoto/Cn0ra)
הצעירים של המדינה האנטישמית בעולם מגלים חיבה מפתיעה כלפי ישראל

ממלזיה באהבה

ראיון

מלזיה הרשמית נחשבת למבקרת חריפה של ישראל, והמנהיג המיתולוגי שלה ידוע באנטישמיות שלו ● אבל מחקר שמבוסס על שיחות אישיות עם מלזים צעירים מגלה תמונה אחרת ● הם סקרנים להכיר ישראלים ויהודים, ונתקלים בבעיות דומות מול שלטון דתי ולאומני, הפועל להגבלת חירויות הפרט שלהם ● החוקרת מארי איינסלי מספרת על "המלזים החדשים", ושופכת אור על התרבות הפוליטית הייחודית במדינה שישראלים מעטים ביקרו בה

מלזיה נתפסת לעתים קרובות כאחת המדינות הכי אנטישמיות בעולם. עד לאחרונה, ראש הממשלה שלה תיאר את עצמו כאנטישמי גאה. סקר של הליגה נגד השמצה (ADL) מצא שבמדינה קיימים שיעורי האנטישמיות הגבוהים ביותר באזור, אם לא בעולם. אבל חוקרת שניתחה את עמדות הציבור המלזי כלפי יהודים ומדינת ישראל, ופרסמה ספר על הנושא, מזהה רוחות מעודדות של שינוי.

"אין לבלבל בין קולות רועשים לקולות חשובים. אנטישמיות היא חלק מתגובת הנגד להתפרקות הסדר החברתי. זו תופעה מכוערת וקולנית, אך היא תגובה לשינויים חברתיים רחבים יותר – וחיוביים", אומרת מארי איינסלי, מאוניברסיטת נוטינגהם בנינגבו, סין. "ייתכן שהדעות האלו מתחזקות בקרב מי שחושב כך, אבל אני לא מאמינה שהן מתגברות בציבור הכללי. אני חושבת שההפך הוא הנכון".

סקר ADL מצא כי 61% מתושבי המדינה הדרום-אסייתית, שדתה הרשמית היא אסלאם וכ-40% מתושביה בני דתות אחרות, אוחזים בדעות אנטישמיות, הרבה יותר מאשר בסינגפור (16%), תאילנד (13%), ואפילו אינדונזיה המוסלמית (48%).

צופות מוסלמיות בתחרות פולו מים במלזיה, ארכיון, 2017 (צילום: AP Photo/Vincent Thian)
צופות מוסלמיות בתחרות פולו מים במלזיה, ארכיון, 2017 (צילום: AP Photo/Vincent Thian)

מאהאטיר מוחמד, שהיה ראש הממשלה של מלזיה עד מרץ האחרון – הוא עדיין חבר פרלמנט ומתכנן לחזור לתפקיד בכיר בקרוב – אמר בעבר שהוא שמח להיקרא אנטישמי. "איך אני יכול להיות משהו אחר, כשיהודים מדברים כל כך הרבה על הזוועות שסבלו בשואה ומפגינים את אותה אכזריות נאצית, אותה קשיחות לב, לא רק כלפי האויבים שלהם אלא גם נגד בני בריתם, כשאלה מנסים לעצור את ההרג חסר ההיגיון של אויביהם הפלסטינים?", הצהיר ב-2012.

בשנה שעברה נשען על חופש הדיבור כדי להגן על הצהרות העבר האנטישמיות שלו, בין היתר טענות בנוגע לאפם הגדול של היהודים, ההבנה "המובנית" שלהם בנוגע לכסף והאופן שבו הם "שולטים בעולם באמצעות נציגיהם".

"למה אני לא יכול להגיד משהו נגד יהודים, כשהרבה אנשים אומרים דברים מגעילים עלי, על מלזיה?", שאל קבוצת סטודנטים באוניברסיטת קולומביה.

למה מדינה שנמצאת במרחק של כ-7,000 קילומטר מישראל מגלה אובססיה כזו לעם היהודי ולמדינתו? "היהודים וישראל מייצגים את תמצית החוסן והגמישות שטבועים במודרניזם, בחילוניות, בחירות האישית ובבינלאומיות, כל מה שמנוגד למערכת הפוליטית שתלויה בלאומנות דתית, טוטליטרית, כדי לשמור על מקומה בשלטון", אומרת לי איינסלי, שמתמחה בתקשורת ובתרבות דרום-אסייתית.

הסולטן עבדאללה מפהנג, המכונה גם מלך מלזיה, בתפילה בפרלמנט, מאי 2020 (צילום: Nazri Rapai/ Malaysia's Department of Information via AP)
הסולטן עבדאללה מפהנג, מלך מלזיה, מאי 2020 (Nazri Rapai/ Malaysia's Department of Information/ AP)

לספרה החדש, "אנטישמיות במלזיה של זמננו: לאומנות מלזית, פילושמיות וביטויים פרו-ישראלים", היא ראיינה 30 מלזים שמתנגדים לדעות הגזעניות ששולטות בארצם. הגילויים שלה מייאשים ומבטיחים בעת ובעונה אחת.

בישראל הרשמית מזהים מגמה דומה. "מהקשרים שלנו עם אזרחים מלזים, ברור לנו שרבים מהם תומכים בישראל וחשים דחייה ומבוכה מהאנטישמיות שם", אומר מיכאל רונן, ראש הנציגות של משרד החוץ בדרום מזרח אסיה. ירושלים, הוא מוסיף, פונה באופן אקטיבי למלזים. "חלקם ביקרו פה וראו את המציאות הפוליטית במו עיניהם. הם ראו שמה שנאמר להם עלינו פשוט לא נכון".

על פי הדיווחים, תיירים עם חותמות ישראליות בדרכון לא מורשים להיכנס למדינה, ומאהאטיר מוחמד ממשיך להשתמש ביהודים כשעיר לעזאזל לכל הקשיים הפוליטיים והכלכליים במדינה.

צעירים מלזיים בעידן הקורונה, יוני 2020 (צילום: AP Photo/Vincent Thian)
צעירים מלזיים בעידן הקורונה, יוני 2020 (צילום: AP Photo/Vincent Thian)

כוח אלקטורלי משמעותי?

עבור איינסלי, הדור הצעיר של מלזים משכילים דוחה את שנאת היהודים של מדינתם, ומהווה "כוח אלקטורלי משמעותי". לדבריה, "ישראל והיהודים מייצגים את ההפך של הלאומנות הדתית שאותה הם מבקשים לדחות, וזה בא לידי ביטוי באמצעות עניין תאולוגי ביהדות וסקרנות רבה בנוגע למדינת הלאום ישראל".

אחד המשתתפים במחקר, שביצועו נתמך על ידי מרכז וידאל ששון לחקר האנטישמיות באוניברסיטה העברית, עשה מאמצים רבים כדי להיכנס לבית כנסת בביקור בחו"ל. אחרים למדו על השואה ויצרו קשר עם ישראלים באינטרנט.

"הם גם הצליחו להפריד בין החמלה שהם חשים כלפי הפלסטינים לבין עמדות אנטישמיות או אנטי-ישראליות, הם מבינים שאלו נושאים פוליטיים סבוכים שלא קשורים לאמונה דתית", אומרת איינסלי. "רבים מהם הביעו עניין באופן שבו ישראל עוסקת במערכת היחסים בין גזע, דת ולאומיות, ומזהים שבין המדינות יש הרבה מהמשותף. שתיהן מדינות צעירות עם היסטוריה ואוכלוסיה מורכבת".

מלזיה נתפסת על ידי רבים כמדינה האנטישמית בעולם. את מסכימה עם כך?

"בסופו של דבר, קשה מאוד למדוד דעות כאלה, למרות שהליגה נגד השמצה מנסה להיות מדויקת ככל האפשר. אנו יכולים לומר שאנטישמיות היא חלק משמעותי בשיח החברתי במלזיה, שיח שעבר תהליך של נורמליזציה במידה רבה.

מארי איינסלי (צילום: באדיבותה)
מארי איינסלי (צילום: באדיבותה)

"האנטישמיות היא גם חלק משמעותי בשיח הפוליטי, ומנהיגים משתמשים רבות בשפה פוליטית כחלק מההופעה שלהם בפני הציבור המקומי, כשהם מתייחסים לסוגיות בינלאומיות. ספרות אנטישמית זמינה בחנויות הספרים הרגילות בקואלה למפור, ואמונות כאלה הן חלק מהותי בקבוצות מלזיות למען זכויות פלסטינים.

"המשתתפים שאני מראיינת בספרי חשפו כמה דיווחים מזעזעים מיד ראשונה על אנטישמיות, שלפעמים היה קשה מאוד לשמוע. סטודנט אחד תיאר איך סטודנט פלסטיני שפגש נדהם מהמידע המוטעה שלו לגבי ישראל, ומעוצמת האנטישמיות במלזיה. מבחינתו, אלו היו הרבה יותר קיצוניים במלזיה מאשר בגדה המערבית".

"סטודנט מלזי אחד תיאר איך סטודנט פלסטיני שפגש נדהם מהמידע המוטעה שלו לגבי ישראל, ומעוצמת האנטישמיות במלזיה. מבחינתו, אלו היו הרבה יותר קיצוניים במלזיה מאשר בגדה המערבית"

מלזיה אינה מדינה ערבית, היא רחוקה מהמזרח התיכון ורוב המלזים מעולם לא פגשו יהודים, כי לא נשארו שם כאלה. מה לדעתך עומד מאחורי השנאה הזו?

"בתור התחלה, זה לא קשור למצב הישראלי-פלסטיני, למרות שלרוב מתייחסים אליו כמניע. זה מוטמע בתרבות ובחברה המלזית, המורכבות והמפולגות מאוד.

"צריך להבין שהמדינה הזאת מפולגת בצורה עמוקה ומהותית – מבחינה דתית, גזעית, תרבותית, גאוגרפית, כלכלית ועוד ועוד – והיא משתנה במהירות. הפילוג בתוכה מעצים. הגופים הפוליטיים המוסלמים במלזיה, שנשענים על פילוג המדינה מבחינה גזעית ודתית, מאבדים מכוחם, אז הרטוריקה שלהם מתעצמת.

"אנו רואים תגובות נגד מיעוטים אתניים, דתות אחרות – אפילו גרסאות שונות של אסלאם, המערב, להט"בים, חילוניות ויהדות. כל אלו התגבשו למעין 'אחר' שעשוי מקשה אחת, ומולו – טוענות הרשויות – צריך האסלאם הלאומני להתגונן.

את כותבת ש"עמדות אנטי-ישראליות ואנטישמיות הן חלק מהריסון החברתי שמקדמת המדינה המלזית", וטוענת שהיהודים משמשים שעיר לעזאזל. איך את יכולה להסביר שהגישה הוותיקה הזאת עדיין מתקיימת במלזיה של ימינו?

"אנטישמיות היא רק חלק קטן מהשיח הקיצוני הזה, אך מכיוון שמלזיה רחוקה כל כך מישראל, ואין יהודים שיציגו תמונת נגד לסטראוטיפים האלה, האנטישמיות יכולה לגדול ללא הפרעה באופן שצורות אחרות של גזענות לא מסוגלות. 'האחר' יכול להפוך לשטני ומעוות, מוזן על ידי דיווחים שקריים על האכזריות הישראלית, הצהרות שמוצאות מהקשרן, וגרסה פשטנית ושגויה של המצב במזרח התיכון.

"הוטרדתי במיוחד לגלות כיצד הגרסה החדשה הזו של אנטישמיות מתחברת לשיח אירופאי ומסורתי יותר כדי להעצים את עצמה. זו תופעה מסוכנת ומדאיגה, ולא ניתן להגיב לה רק באמצעות שיפור היחסים בין הישראלים לפלסטינים".

"הוטרדתי במיוחד לגלות כיצד הגרסה החדשה של אנטישמיות מתחברת לשיח אירופאי ומסורתי יותר כדי להעצים את עצמה. זו תופעה מסוכנת ומדאיגה, ולא ניתן להגיב לה רק בשיפור היחסים בין הישראלים לפלסטינים"

מה ניתן לעשות כדי להילחם בזה?

"לדעתי, הדרך הכי טובה היא לסייע לקולות האלטרנטיביים בחברה המלזית, ולאפשר להם להישמע. שינוי כזה, בחלקו, יגיע מבפנים, ורוב הסיכויים שהוא יגיע משכבת הביניים המתרחבת. האנשים האלה לא מחבבים את הממשלה ואת השליטה שלה בחופש הביטוי. יש להם מערכות יחסים עצמאיות עם הדת, הם לא רוצים שיקרבנו מיעוטים אתניים, לא-מוסלמים ולהט"בים, והם לומדים בכוחות עצמם כדי לדעת יותר על סוגיות פוליטיות בינלאומיות ועל אירועים היסטוריים.

"רבים מהצעירים האלה משתמשים באינטרנט וברשתות החברתיות, יוצרים קשר ולומדים על ישראל ופלסטין, על השואה, על האסלאם התאולוגי, על מיניות, על דמוקרטיה. הם מפקפקים בהורים שלהם, במורים, בדמויות דתיות ובפוליטיקאים.

"עבור אלו מאיתנו שנמצאים מחוץ למלזיה, המסר צריך להיות שאנחנו לא האויב. אנחנו מכבדים אותם ואת המדינה שלהם, אנחנו תומכים במאבקם לביטוי עצמי ואנחנו מוכנים להגיב כשהם יצרו איתנו קשר".

בית ספר במלזיה בעידן הקורונה, יולי 2020 (צילום: AP Photo/Vincent Thian, File)
בית ספר במלזיה בעידן הקורונה, יולי 2020 (צילום: AP Photo/Vincent Thian, File)

מאהאטיר מוחמד, ראש הממשלה לשעבר – ואולי גם העתידי – מעולם לא הסתיר את סלידתו מהיהודים, ואף אמר שהוא שמח להיות מתויג כאנטישמי. האם זוהי גרסה נבזית של הדעות המלזיות או שיש פה משהו עמוק יותר?

"יש פה הרבה יותר! דבר ראשון אנחנו צריכים לזכור שמאהאטיר הוא פוליטיקאי מבריק, אדם חריף מאוד ולומד מהר. העמדה הפוליטית שלו זזה קדימה ואחורה ללא הרף לאורך העשורים, מה שאיפשר לו להישאר בשלטון כל כך הרבה זמן.

"זה גם קצת פשטני לתייג אותו כאנטישימי. הוא אמנם מביע עמדות אנטישמיות, אבל גם מתייג עמים אחרים וגזעים אחרים במידה רבה – סינים, הודים, מערביים, אפילו את המלזים עצמם. חוקרים מניחים שניתן לכנות אותו דרוויניסט חברתי.

"בקדנציה הראשונה, בשנות ה-80, אחת האג'נדות החשובות ביותר שלו הייתה לסייע לקהילה המלזית. על אף שהם הקבוצה האתנית הגדולה, המלזים עניים להחריד וחסרי הזדמנויות, דבר שניתן לייחס לקולוניאליזם המערבי באזור.

"הוא יצר מדיניות ידידותית למלזים שנועדה לסייע לקהילה הזאת, ושם דגש רב על האסלאם כצורה של זהות שבאמצעותה ניתן ליצור אחדות חברתית ויציבות.

"כדי לעשות את זה בצורה מוצלחת, הוא הביע הזדהות עם מוסלמים ברחבי העולם שנתפסו כקרבן של לא-מוסלמים – הבנה פשטנית ושגויה כזאת של המצב בין ישראל לפלסטין – והוא השווה את מצבם לנישול של העם המלזי בתוך מדינתו על ידי מיעוטים אתניים עירוניים ועשירים יותר, כמו המיעוט הסיני.

"המדיניות שלו עבדה במידה מסוימת. החיים והאפשרויות השתפרו עבור הקהילה המלזית, אבל לא במהירות שלה שאף. בצורה דומה, היא גם גרמה להקצנה בפוליטיקה המלזית ולכך שהאסלאם המלזי הפך ללאומנות דתית.

"כשהשיח האנטישמי והאנטי-הישראלי הפך לחלק משמעותי בזהות המוסלמית הבינ"ל, הוא גם הפך לחלק מהותי ברטוריקה הלאומית של מאהאטיר. במלזיה, זה השתלב בשיח האנטי-סיני. הוא בנה קריירה מוצלחת והוביל למהפכה במדינה שלו ובעמו. במידה רבה לטובה. הוא לא יוותר על זה, ויגן על ההישגים שלו".

בתמונה הזאת, שצולמה ב-23 באפריל, 1982, ראש הממשלה המלזי מאהאטיר מוחמד מרים את ידיו בניצחון כשסגנו, מוסא חיטאם, מניח עליו סרט בקואלה למפור, מלזיה (צילום: AP)
ראש הממשלה מאהאטיר מוחמד מרים את ידיו בניצחון כשסגנו מניח עליו סרט בקואלה למפור, 1982 (צילום: AP)

בשנה שעברה סירבה מלזיה לאפשר לשחיינים ישראלים להשתתף באליפות העולם בשחייה פראלימפית. אפילו אחרי שהמדינה איבדה את זכותה לארח את האירוע, אמר שר הספורט – בלי להתנצל – שקואלה למפור לא תתפשר "על בסיס האנושיות והחמלה למצוקה הפלסטינית". איך זה נתפס במלזיה?

"המשתתפים במחקר שלי, החברים שלי וקולגות, היו מאוד ביקורתיים ונבוכים בנוגע לעמדה הזאת. הם מבינים שהרטוריקה הזאת לא מתבסס על 'אנושיות' או 'חמלה', אלא בלתי הוגנת, ובפועל פגעה במלזיה.

"אבל התוצאה של שידור דעות כאלה עשויה להיות חמורה, ואכן, החמירה כשהממשלה איבדה את התמיכה בה, כשאנשים התחילו לפקפק בסוג הדיבור הזה. מהסיבה הזאת, אנשים פרטיים, ארגונים פוליטיים וגם התקשורת נזהרים מאוד מלבקר עמדות אנטי-ישראליות. קיימת ביקורת, אבל היא מוצנעת".

המחצית השנייה של ספרך מוקדשת למלזים שמחזיקים בדעות חיוביות כלפי ישראל. את כותבת שעבור חלק מהמלזים, היהדות והמדינה היהודית "מייצגות אלטרנטיבה, מודל מיתי כמעט של חירות חברתית". ספרי לי על האנשים האלה.

"היה מסוכן למדוד בצורה כמותנית את הקבוצה הזאת, בתוך אוכלוסיה שידועה ברדיפת אזרחים עם חיבה לישראל. נסמכתי על עדויות איכותניות וראיות שאספתי אונליין כדי לאמוד את גודל הקבוצה. הצמיחה בתנועות הליברליות, ההפגנות וחוסר הנכונות בחלקים של התקשורת לעסוק בשיח האנטישמי, האנטי-ישראלי, מרמזים כי לאנשים האלו יש חשיבות. האנשים האלה הם חלק מקבוצה דמוגרפית של אנשים צעירים ברובם, משכילים, בעלי מודעות גלובלית, בני המעמד הבינוני, שמאמינים בחברה חילונית ומעוניינים בייצוג דמוקרטי.

"רבים מהם מגיעים ממיעוטים אתניים ומרגישים מודרים על ידי הלאומנות הדתית, שמבנה את מלזיה כמוסלמית וכמיועדת למלזים בלבד. הם דוחים את העמדות האנטישמיות והאנטי-ישראליות, כשם שהם דוחים את הלאומנות הדתית שמדירה אותם. אחוז נכבד מהקבוצה הם מוסלמים מלזים, שזועמים על האופן שבו המדינה שולטת בחירויותיהם האישיות. מבחינתם, השליטה הרודנית בנוגע לדת מעליבה, והם מתרעמים על כך שמישהו אומר להם מה לעשות או לחשוב, במיוחד כשהמישהו הזה הוא לרוב פוליטיקאים מושחתים וצבועים.

מאהאטיר מוחמד, מאי 2020 (צילום: AP Photo/Vincent Thian)
מאהאטיר מוחמד, מאי 2020 (צילום: AP Photo/Vincent Thian)

"הדור החדש הזה של מלזים משכילים, שנעים בעולם בחופשיות, הוא כוח אלקטורלי משמעותי, והוא הסיבה לכך שההנהגה מאבדת את הרוב הפוליטי. מבחינתם, ישראל והיהודים מייצגים את ההפך של הלאומנות הדתית שאותה הם מבקשים לדחות, וזה בא לידי ביטוי בעניין ביהדות וסקרנות בנוגע לישראל.

"הדור החדש הזה של מלזים משכילים, שנעים בעולם בחופשיות, הוא כוח אלקטורלי משמעותי, והוא הסיבה לכך שההנהגה מאבדת את הרוב הפוליטי. מבחינתם, ישראל והיהודים מייצגים את ההפך של הלאומנות הדתית"

"הם גם הצליחו להפריד בין החמלה שהם חשים כלפי העמדה הפלסטינית לבין עמדות אנטישמיות או אנטי-ישראליות, הם מבינים שאלו נושאים פוליטיים סבוכים שלא קשורים לאמונה הדתית שלהם. הם ציינו שלעולם לא יהיו מעורבים בקמפיין פלסטיני במלזיה (שמבחינתם הוא עניין מפלג, גזעני ופוגע במלזיה).

"כולם הכירו בצביעות סביב השיח הזה, והביעו תחושת גועל מאלו שמקדמים את המטרה הפלסטינית ובמקביל מעודדים גזענות נגד פליטים, כמו הרוהינגיה".

פליטים בני הרוהינגיה שחולצו בלב ים, לאחר שלא הצליחו להגיע למלזיה, אפריל 2020 (צילום: AP Photo/Suzauddin Rubel)
פליטים בני הרוהינגיה שחולצו בלב ים, לאחר שלא הצליחו להגיע למלזיה, 2020 (צילום: AP Photo/Suzauddin Rubel)

לפי רשות האוכלוסין וההגירה בישראל, כמעט 14,000 מלזים ביקרו פה בשנת 2018 – 4,000 יותר ביחס לשנה קודם. את חושבת שהמספר ימשיך לעלות?

"כן. זה חלק מהנטייה הגוברת לנסיעות במדינות עם כלכלות מתפתחות ומעמד בינוני שגדל. תיירים מדרום מזרח אסיה מהווים נוכחות משמעותית מסביב לעולם. יותר ויותר מלזים מנצלים את האפשרות לטוס לישראל, בין אם כעלייה נוצרית לרגל או פשוט כי ישראל מקבלת את פניהם בברכה, כתיירים.

"הם לא מבינים למה אסור להם לבקר במדינה שהיא חלק חשוב כל כך מההיסטוריה העולמית, מהדתות העולמיות, ומחפשים ללמוד על המדינה שעל בני ובנות עמה הם שמעו כל כך הרבה, אבל היו במעט מאוד קשר ישיר איתם".

קואלה למפור בעידן הקורונה, אפריל 2020 (צילום: AP Photo/Vincent Thian)
קואלה למפור בעידן הקורונה, אפריל 2020 (צילום: AP Photo/Vincent Thian)

אחד המלזים שראיינת אמר שהמדינה שלו לא באמת מחרימה את המדינה היהודית. "למלזיה יש קשרים עם ישראל. זה פשוט שהם לא ממש פתוחים. בגלל שאני כן רואה מוצרים מישראל שמגיעים לכאן", הוא אומר. 

"המשתתף במחקר שלי צודק, יש הרבה מאוד סחר ושיתוף פעולה בין שתי המדינות האלה, אבל אלה מתנהלים בחשאי ובאופן לא ישיר. סחר מהסוג הזה יגדל כשמלזיה תשתלב יותר בכלכלה העולמית, ומעמד הביניים החדש שלה יפסיק להתייחס לאנטישמיות כחלק לגיטימי מהשיח הציבורי.

"שאר אסיה נשענת יותר ויותר על השקעה בטכנולוגיה ישראלית, ומלזיה לא יכולה להרשות לעצמה להישאר מאחור. מדינות כמו סין, תאילנד ודרום קוריאה מעבות את הקשרים שלהן עם ישראל ורואות את היתרונות בחיזוק הקשרים עם ישראל, אז הפוליטיקאים המלזים ייאלצו לשנות את האופן שבו הם מתבטאים, אם הם רוצים להישאר רלוונטיים מבחינה עולמית".

חיילי משמר הכבוד בארמון הלאומי בקואלה למפור, פברואר 2020 (צילום: AP Photo/Vincent Thian)
חיילי משמר הכבוד בארמון הלאומי בקואלה למפור, פברואר 2020 (צילום: AP Photo/Vincent Thian)

מה את צופה לעתיד היחסים בין המדינות? 

"בסופו של דבר, יהיו יחסים דיפלומטיים נורמליים יותר, ויחסים כלכליים בין שתי המדינות, אבל זה כנראה ייקח זמן מה. על אף שהגברת היציבות של המצב הישראלי-פלסטיני הובילה ליחסים טובים יותר גם במקומות אחרים, השיח הפוליטי במלזיה בנוי על אנטישמיות ואנטי-ישראליות במידה רבה.

"השינוי יגיע כנראה מהיתרונות שיראו בחיזוק היחסים עם ישראל, כפי שקורה במדינות אסייתיות אחרות, כמו גם אתגור השיח הלאומני הדתי בתוך מלזיה עצמה (שבו מוטמעות, בעצם, האמונות האנטישמיות והאנטי-ישראליות). ההתפתחויות בזירה העולמית מעידות על כך ששינוי כזה קרב ובה, אבל כפי שההיסטוריה מעידה, אנחנו צריכים להיזהר שלא יקרה ההפך".

עוד 2,093 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 23 בספטמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אתפטר אם המדינה הדמוקרטית תעמוד לפני המדינה היהודית

"ממשלה שמסוגלת להגביל את התפילות ביום כיפור אבל לא מסוגלת לומר איך מגבילים את ההפגנות - זו לא ממשלה יהודית ולא אכהן בה", כך אמר אמש יו"ר ש"ס לזמן ישראל ● עבור נתניהו, החיבור בין תפילות להפגנות בא בזמן ● אבל דרעי פוסל את האפשרות שהמשבר יוביל לבחירות: "בקטסטרופה הזו? אני לא רואה בחירות בינתיים"

עוד 657 מילים

על סוגי הסגר שהיו בישראל

הסגר ברחבי ישראל מגביל תנועת אזרחים במידה דרסטית. במקביל ישנה התרופפות דרמטית בסגר אחר – המצור והחרם הערבי המסורתי על ישראל, בעקבות הסכמי השלום עם איחוד האמירויות הערביות ובחריין. התפתחויות דרמטיות אלו יאפשרו לישראל יותר חופש פעולה במרחב סביבה. כלומר יש סוג של פרדוקס: פריצה למרחב הערבי ובמקביל סגר מבפנים, אם כי זמני. לאור זאת אפשר לבחון מרכיבי סגר שונים בישראל לאורך השנים.

מדינות ערב תקפו את ישראל מיד עם הקמתה, על מנת להשמידה. הן נכשלו אבל המשיכו לשקול ולהיערך לאפשרות של מלחמה כוללת נוספת כדי למגר את ישראל. נקודות התורפה של מדינות ערב, כמו הפילוגים והסכסוכים ביניהן, והחשש מצה"ל, גרמו להן לנקוט בשיטות עקיפות, כשימוש בטרור והטלת סגר מדיני וכלכלי, כלומר חרם על ישראל.

הסגר במדינה מגביל תנועת אזרחים, ובמקביל מתרופף סגר אחר – המצור והחרם הערבי המסורתי על ישראל, בעקבות הסכמי השלום עם איחוד האמירויות ובחריין. לאור זאת אפשר לבחון מרכיבי סגר שונים בישראל לאורך השנים

ישראל, המוקפת מדינות ערביות, היתה ונותרה תלויה בים על מנת לפרוץ את הסגר עליה ולנהל קשרים במישור הכלכלי, מה שאפשר לה לשרוד. הציים של מדינות ערב לא היו חזקים דייה על מנת לחסום את נתיבי השיט בים התיכון. בים סוף היה קל בהרבה למצרים לסגור את הגישה הקצרה ביותר של ישראל לאסיה, באמצעות חסימת מיצרי טיראן. צעד זה היה בשני מקרים אחת הסיבות למלחמה, ב-1956 ו-1967.

ישראל רקמה יחסים עם מדינות רבות בעולם, כחלק מהמאמץ לעקוף את הסגר הערבי ולהשיג בעלות ברית. הקשרים החשובים ביותר היו עם צרפת בשנות ה-60 ועם ארצות הברית מאז ועד היום. במזרח התיכון עצמו ניסתה ישראל לעקוף את הסגר הערבי על ידי "ברית הפריפריה". הכוונה היתה להדק קשרים עם מדינות לא ערביות גדולות ובעלות עוצמה ובראשן איראן (עד המהפיכה שם ב-1979) ותורכיה (עד לעשור האחרון). לכך היתה הצלחה מסוימת, אבל הסגר הערבי עדיין נותר.

למרות הקשרים שיצרה ישראל לעתים היתה בה תחושה חזקה במיוחד של מדינה בסגר, ואף תחת תחושת חנק, כמו בעקבות התרקמות הקואליציה הבין–ערבית נגד ישראל ערב מלחמת ששת הימים. העוצמה הערבית, שבדיעבד היתה על כרעי תרנגולת, וההצהרות המתהלהמות של הערבים – יצרו הרגשה בקרב ישראלים רבים שהם לכודים בסגר קטלני, עד שהושג הנצחון. היו גם מקרי מצור של ממש כמו המצור על ירושלים במלחמת העצמאות.

בתוך ישראל עצמה היו לעתים מגבלות תנועה שונות אבל זמניות מאד בעת תקיפות טרור. למשל ב-11 במרס 1978 אירעה ההתקפה הידועה כ"אוטובוס הדמים". אוטובוס נחטף על ידי מחבלים והגיע למרחב תל אביב. בעקבות הלחימה היה חשש שחלק מהמחבלים ברחו והסתתרו באזור, ולכן הוטל עוצר לילי על יישובים שם.

למרות הקשרים שיצרה ישראל, לעתים היתה בה תחושה חזקה במיוחד של מדינה בסגר, ואף תחת תחושת חנק, כמו בעקבות התרקמות הקואליציה הבין–ערבית נגד ישראל ערב מלחמת ששת הימים

ערביי ישראל, עם כל היותם אזרחי ישראל, היו תחת ממשל צבאי מ-1948 ועד 1966, שכלל הגבלות חמורות על תנועה שלהם. בעשורים האחרונים סגר היה נפוץ ביהודה ושומרון כצעד ענישה או כצעד מנע לפני אירועים חשובים כחגים.

חוזה השלום עם מצרים ב-1979 סדק לראשונה את הסגר הערבי, מה גם שההסכם היה עם מדינה גדולה וחשובה כמו מצרים. חוזה השלום עם ירדן ב-1994 גם תרם למגמה זו. אבל השלום עם מצרים וירדן היה ונותר קר, כולל במישור הכלכלי והחברתי. שלום חם עם בחריין ואיחוד האמירויות הערביות עשוי למוסס את השלום הקר עם מצרים וירדן ואף להוביל לקריסת הסגר הערבי כולו.

בשנות ה-90 נרקמו קשרים גלויים שונים עם מדינות ערביות אחרות הן במפרץ הפרסי, והן בקצה השני של העולם הערבי, כמאוריטניה, אבל מבצע "עופרת יצוקה" בדצמבר 2008–ינואר 2009 שיבש ולעתים גדע חלק מקשרים אלו. כלומר תחושת הסגר על ישראל החלה להתרופף אבל תהליך זה נעצר, מה שעשוי לקרות שוב, בעיקר בגלל הפלסטינים.

כעת ישראל בסגר של שלושה שבועות. השלכותיו במישורים השונים, הכלכלי, החברתי, הפסיכולוגי וכדומה עשויים להשפיע על ישראל במשך השנים הקרובות. ייתכן כי הפירות הכלכליים של הפריצה למרחב הערבי יסייעו לאזן את ההשלכות השליליות של הסגר.

אבל התאוששות המשק הישראלי ממשבר הקורונה עשויה להיות מעוכבת אם יתרחש משבר חריף בין ישראל לערבים, למשל בגלל הפלסטינים. הפלסטינים לא הצליחו לסכל את השלום עם בחריין ואיחוד האמירויות, אבל בהמשך עימות עימם עשוי לשבש את יחסי ישראל עם מדינות ערב.

אהוד עילם, חוקר של בטחון לאומי של ישראל, בעל דוקטרט בתחום. בעבר עבד בתחום עבור צה"ל, כאזרח, במשך מספר שנים. פרסם שבעה ספרים, רובם באנגלית. האחרון, מ-2019, היה על: צה"ל מול גרילה וטרור (הוצאת משרד הבטחון ומודן) https://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=139278#.XUv3bPJKipo

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 640 מילים

משרדי הבריאות, המשפטים וביטחון הפנים יציגו היום לקבינט מתווה לקיום ההפגנות

לאחר שדיון ממושך, שארך כתשע שעות, הסתיים אתמול ללא החלטות - ישוב היום קבינט הקורונה להתכנס; ההערכה היא שוועדת השרים תחליט להחמיר את ההגבלות ● באופן חריג משרד הבריאות לא עדכן את נתוני התחלואה מאז אתמול בבוקר

08:18 עריכה

יושב ראש ש"ס, שר הפנים אריה דרעי: "בתי הכנסת חייבים להיות פתוחים ביום כיפור".

07:59 עריכה

ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ נפגש עם שר ההגנה של ארצות הברית מארק אספר. בפגישתם דנו השניים בשמירת היתרון האיכותי של ישראל ובהתמודדות עם התחמשותה הגרעינית של איראן.

ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ בפגישתו עם שר ההגנה של ארצות הברית מארק אספר, 22 בספטמבר 2020
גנץ בפגישתו עם שר ההגנה של ארצות הברית מארק אספר, אמש (שמוליק אלמני, משרד הביטחון)
07:23 עריכה

באופן חריג, מאז 10:23 בבוקר אתמול לא פרסם משרד הבריאות עדכון לנתוני התחלואה בקורונה. על פי רוב, נוהג משרד הבריאות לפרסם עדכונים שלוש פעמים ביום – בסביבות השעות 11:00, 19:30 ו-23:00.

07:07 עריכה

אחרי דיון שנמשך כתשע שעות והסתיים אמש ללא הכרעות – קבינט הקורונה ישוב ויתכנס היום, בשעה 11:30. שר הפנים אריה דרעי איים במהלך הדיון להתפטר מהממשלה אם יוגבלו התפילות, אך במקביל יימשכו ההפגנות. ההערכה היא שהקבינט יחליט להטיל הגבלות נוספות בניסיון להיאבק בהתפשטות נגיף הקורונה.

משרד הבריאות, משרד המשפטים והמשרד לביטחון הפנים יציגו בישיבה של ועדת השרים מתווה לקיום הפגנות, בהתאם להחלטת הקבינט שקיבלה את הצעתו של השר גבי אשכנזי בנושא.

עוד 4 עדכונים

המקום הכי שפוי בגיהינום הישראלי

מול מתקפת השקרים המונחתת על ראשי אזרחי ישראל יומיום, שעה שעה, המקום הכי שפוי בגיהינום נמצא בכיכר פריז בירושלים. ברחובות הסמוכים מול בית הנאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים ומכהן כראש ממשלה מתוקף פסיקת בג"צ שערורייתית והסכם קואליציוני עם חבורת גנבי קולות.

אלפי אזרחים המגיעים כל שבוע, ביוזמה עצמית לגמרי, עם תודעה דמוקרטית, מצפון ומוסר ישראלי שרשי, מעבירים מסר בלתי אמצעי למדינה שלמה: אין מצב שבישראל שלנו יהיה ראש ממשלה נאשם בפלילים. כל כך אלמנטרי, צודק, ברור, פשוט ומובן.

מול מתקפת השקרים המונחתת על ראשי אזרחי ישראל יומיום, המקום הכי שפוי בגיהינום נמצא בכיכר פריז בירושלים. ברחובות הסמוכים לבית הנאשם, המכהן כרה"מ מתוקף פסיקת בג"צ שערורייתית והסכם קואליציוני עם גנבי קולות

אלפים שאינם נגררים למחוזות ההסתה, למערבולות ספינים, לדיווחי השקר של קרנפים ושל שופרים, אומרים פשוט את האמת. חשיבותם לדמוקרטיה עולה לאין ערוך על כל יום שבו שומרי הסף וחברי הכנסת יושבים בתפקידיהם אך מועלים באמון הציבור. האמירה של מפגיני בלפור צלולה לא רק לנתניהו וסריסיו, לא רק למערכות החוק והמשפט, החקיקה והאכיפה, אלא לציבור הרחב כולו. מדינת ישראל תישאר דמוקרטיה ומדינת חוק. על כך המאבק. גורלו האישי של האיש נתניהו – אסור שישנה את אופיה וערכיה של המדינה.

אם הייתי יכול לבנות לוח מודעות ענק לאורך הכביש לירושלים ולהדביק עליו את מגוון השלטים, האמירות, המשפטים, הציטוטים והמסרים שהמפגינים מייצרים כל שבוע, אפשר היה לקבל מראה של עמוד השדרה של החברה הישראלית (וגם לוותר על פרשנות ודיווחים מעוותים של משדרי החדשות ועיתוני סופשבוע).

אפשר למצוא בהפגנות את הביקורת על כל תחום בחיינו במשפט קצר וקולע אחד. החל מהשחיתות האישית והפוליטית, המשך להתנגדות לגזענות ולכיבוש, דרישה לעצור ניצול ואפליה, זעקה נגד השקרים של השרים ועד הדאגה לחלשים, לעליית אחוז ההתאבדויות של מי שלא עומד עוד במשבר הכלכלי, לסגירת מוסדות רווחה, תרבות ואמנות וגם הדרישה הבלתי מתפשרת לחקור את פרשיות הגז, הצוללות והמניות.

במקום הכי שפוי בגיהינום של ישראל, אפשר לשמוע את הקול השפוי של החברה הישראלית הבריאה, זו שטרם הושחתה. זו שעומדת על שלה מול אלימות המשטר, מול בריונות המשטרה, מול בגידת נבחרי הציבור. מול פחדנות השופטים בבג"צ.

לו יכולתי  לבנות לוח מודעות ענק לאורך הכביש לירושלים ולהדביק עליו את מגוון השלטים, האמירות והמסרים שהמפגינים מייצרים כל שבוע, אפשר היה לקבל מראה של עמוד השדרה של החברה הישראלית

החברה הישראלית נמצאת כיום תחת מתקפה. לא של קורונה. מתקפה על הדמוקרטיה באמצעות נשק השקרים. שוב ושוב עולה ראש ממשלת ישראל לשידור ומשקר ביודעין לציבור, מלעיט אותו בדייסה של שקרים כמו שמאביסים אווזים, לתוך הגרון, לתוך האוזניים. משקר לחבריו לממשלה ולחברי הכנסת ולמערכות החוק, בלי למצמץ.

עם אישור מינויו לתפקיד בבג"צ, למרות כתבי האישום הפליליים נגדו, התחייב נתניהו והתחייבה המדינה בשמו, שיחתום על הסכם ניגוד עניינים. חמישה חודשים חלפו, נתניהו ראש ממשלה מלא מלא והסכם ניגוד עניינים לא נחתם. בג"צ הושם לצחוק ללעג ולקלס, היועמ"ש מותקף ונתניהו בכלל טוען שאין לו סמכות להגיש לו הסכם כזה, וברוב חוצפתו עמד עם שרי ממשלתו בפתחו של בית המשפט המחוזי והכריז שם קבל עם ועולם כי "תפרו לו תיקים" וכי מערכת המשפט מנסה להדיחו. האשים את המשטרה והפרקליטות ב"תפירת תיקים מופרכים והזויים במטרה להפיל ראש ממשלה חזק מהימין" לא פחות. השקר הזה לא זכה לשום ראייה מסייעת, שום עובדה, שום הוכחה. פשוט השמצה, הסתה, שקר גס מתועב.

נתניהו הבטיח סיפוח וחתם על הסכם עם האמירויות שמבטל את הסיפוח. טען שלא אישר מכירת מטוסי חמקן לאמירויות והאמריקאים אישרו חד משמעית שאישר גם אישר. נתניהו מופיע במסיבות עיתונאים בנושא הקורונה ומשקר ביודעין על כך שמערכת קטיעת ההדבקות מוכנה, כאשר דקה קודם שודרה כתבה על כך שפיקוד העורף מצליח לאתר רק 5% מהמדביקים.

הוא נאחז בביטוי מגיפה עולמית, כשהוא יודע שמדינות שהתנהלו באורח מקצועי כבר למדו לחיות עם הנגיף וכלכלתן לא נהרסה, נתניהו מציג לציבור מצג שווא של כלכלה איתנה כאשר מיליון מובטלים ועשרות אלפי עסקים קורסים לא יודעים את נפשם מול השקר המרוח מול פרצופם ערב ערב.

נתניהו מצטלם בבית הלבן ללא מסיכה וללא שמירת מרחק ובחזרתו לארץ הוא דורש לפטור אותו מחובת בידוד, כאשר את אזרחי ישראל הוא סוגר בבתים ודורש לקיים את כל הנחיות משרד הבריאות.

החברה הישראלית נמצאת כיום תחת מתקפה. לא של קורונה. מתקפה על הדמוקרטיה באמצעות נשק השקרים. רה"מ עולה לשידור ומלעיט את הציבור בדייסה של שקרים כמו שמאביסים אווזים

וכך שקרים גלויים, יומיומיים, מציפים את התודעה הישראלית. התקפה חסרת מעצורים וחסרת רחמים מצד משפחת נתניהו וראש המשפחה בכבודו ובעצמו. הסתרת ההסכמים עם האמירויות ובחריין משר החוץ, משר הביטחון ומהממשלה.

חתימה על הסכמים ללא אישור הכנסת, כמו אותה הסתרה של אישור מכירת צוללות למצרים, כמו הסתרת הדיווחים למבקר המדינה והיעדר הסבר על רווחי המניות. מטח של שקרים מינסטריאליים פריימ-מיניסטריאליים.

במקביל מתנהל מבצע גיבוי ליחידת השקרים, לכאורה, של הבן יאיר טוויטר נתניהו. מצטט בוטים מתחזים בשקרים נגד השמאל והתקשורת, מכנה את הקיבוצים "ארורים", ומשתלח ללא אבחנה ב"שמאל" ובכל גורם או אדם שעולה לו לא טוב בעין. הכל, כל השקרים לכאורה וההסתה הללו מקורם היישר מבית ראש ממשלת ישראל, ללא שום תגובה של מערכת אכיפת החוק ולמרות מגבלות חוק על הסתה. היועמ"ש ומשטרת ישראל קופאים על מקומם מול ההסתה המטורפת ואזרחי ישראל נאלצים לחיות תחת מטר של שקרים. גיהינום.

שרי ממשלה עולים לשידור ושוב ושוב מאשימים את המפגינים בהפצת מחלות כאשר נתונים עובדתיים של משרד הבריאות מצביעים שאין שום הדבקה בהפגנות. אבל בישראל של היום שום שקר לא מקבל בעיטה באחוריים. השקרניות והשקרנים מוזמנים אחר "כבוד" שוב ושוב לתכניות האולפן לחזור על שקריהם, ערוצי הטלוויזיה משדרים שוב ושוב את התגובות השקריות של הליכוד, גם כשהם יודעים שמדובר בשקר מוחלט.

אתה קם בבוקר ופותח רדיו אחרי שראית 20 אלף מפגינים בבלפור וברדיו הציבורי משדרים שהיו שם 2000. אתה מתרווח בכורסה מול הטלוויזיה בערב ומולך מופיע השר לביטחון פנים, והוא ממשיך במופע ההסתה נגד המפגינים. נגד היועץ המשפטי לממשלה. זה היועץ שנגדו המפגינים הפגינו במשך שלש שנים על שהוא מורח את חקירות נתניהו, וכעת, לאחר שסופסוף הוגשו כתבי האישום,  השר שם אותו באותה קטגוריה של המפגינים נגד היועמ"ש. את השר לביטחון פנים לא מעניין ביטחון פנים. לא מעניין אותו הציבור, לא המגפה, לא העוני ובעיות המובטלים, רק גורלו של הנאשם המכהן כרגע כראש ממשלה. זה שמינה אותו לתפקידו.

שרי ממשלה עולים לשידור ושוב ושוב מאשימים את המפגינים בהפצת מחלות כאשר נתונים עובדתיים של משרד הבריאות מצביעים שאין שום הדבקה בהפגנות. אבל בישראל של היום שום שקר לא מקבל בעיטה באחוריים

אתה מחפש את שר הביטחון, ראש הממשלה החליפי, זה שהבטיח ישראל לפני הכל, זה שביום אחד מחק ושינה את כל הבטחותיו ונתן את המפתחות לנאשם שתחתיו הבטיח שלא יישב. השקרן החליפי, ממשיך לשתוק מול מבול השקרים המטנף כל חלקה טובה בישראל.

לכן המקום השפוי היחיד כיום הוא בהפגנות המחאה נגד נתניהו בבלפור ובקיסריה, בגשרים ובצמתים, ברשתות החברתיות ובכל פינה בארץ שבה עולים אזרחים מן השורה ומסבירים לנבחרי הציבור השותקים או אלה שגנבו את קולם, היכן נמצאת האמת ומהי חובתם לציבור.

רק שם, במקום הכי שפוי בישראל, אפשר לשמוע את האמת.

"ביבי סוחר בנשק, סוחר בבריאותנו" / "אזרחים לא אויבים" / "העולם לא יושמד מאלה שעושים רע, הוא יושמד מאלה שמסתכלים מהצד ולא עושים דבר" (א. אינשטיין)  / "מחיר הסגר: 70 דיווחי אובדנות על רקע כלכלי לעומת 3 בשנה הקודמת" / "הורס ת'מדינה, מקדש ת'שחיתות, מרסק ת'פרקליטות, ביבי צא לנבצרות" / "אינני מפחד מעריצותם של הרעים, אלא מאדישותם של הטובים" (מרטין לותר קינג) / "מדינה אינה נחלת בנימין" / "פיקוח נפש דוחה שבת – דמוקרטיה דוחה קורונה" / "נתניהו שכח מה זה להיות יהודי" / "מוסריות היא לעשות את הדבר הנכון לא משנה מה אומרים לך, צייתנות היא לעשות מה שאומרים לך לא משנה מה נכון" / "הממשלה נגד העם – הגיוני? – הכנסת חותמת גומי".

וכך מאות שלטים כל שבוע. "ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל" – ישעיהו הנביא 2020.

שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור
שלט בהפגנה בבלפור
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,188 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הממשלה טרם החליטה על נהלים לישיבה בסוכה בסגר

בדיקת זמן ישראל הממשלה מאפשרת לקנות ולמכור בזמן הסגר את ארבעת המינים וקישוטים לסוכה, אבל ההוראות שפורסמו לא כוללות התייחסות לישיבה בסוכה ● במשרד הבריאות ובלשכת הפרויקטור גמזו לא יודעים לענות לשאלה אם סוכה נחשבת ל"חלל פתוח" או ל"מבנה סגור" ● גורם ממשלתי: "הסגר נערך בחגים כדי להגביל את ההתקהלויות בחגים, ובכל זאת הוא בנוי ככה שכל ההתקהלויות יתקיימו כסדרן"

לממשלת ישראל אין מושג מה יהיו הנהלים שיגדירו את הישיבה בסוכה בזמן הסגר, כך עולה מבדיקת זמן ישראל. אף שהסגר אמור להימשך לאורך כל ימי חג סוכות, ההוראות אינן כוללות כל התייחסות לישיבה בסוכה.

הוראות הקורונה אוסרות על התקהלות של יותר מ-10 אנשים במבנה סגור או של 20 אנשים בשטח פתוח, למעט כמה החרגות שנמצאות בהוראות עצמן. במשרד הבריאות, וגם בלשכתו של פרויקטור הקורונה, רוני גמזו, לא ענו לשאלה האם סוכה נחשבת למבנה סגור, לשטח פתוח או שיש לה קטגוריה מיוחדת שהממשלה חייבת לקבוע לה כללים נפרדים, בדומה לכללים שנקבעו לתפילות בבתי הכנסת.

כל זאת, למרות שהוראות הקורונה כן מתייחסות לבנייה ולקישוט הסוכה, ואף מגדירות שווקים למכירת ארבעת המינים וחנויות למכירת סוכות כ"שירות חיוני", ומאפשרות הגעה אליהם, גם ממרחק של יותר מקילומטר מהבית.

שוק "ארבעת המינים" בקרבת שוק מחנה יהודה בירושלים. אוקטובר 2019 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
שוק "ארבעת המינים" בקרבת שוק מחנה יהודה בירושלים. אוקטובר 2019 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

קבינט הקורונה התכנס היום (ג׳) כדי לדון בהחמרת הסגר על ישראל. ואולם, גורם ממשלתי המעורה בנושא אמר לזמן ישראל כי הסדרת הישיבה בסוכות לא נמצא על סדר יומה של הישיבה. החלטות הקבינט, אם יתקבלו היום, יחייבו אישור של הממשלה והכנסת, וההערכה היא כי הן ייכנסו לתוקף רק אחרי יום הכיפורים.

"לאף אחד מאנשי המקצוע אין מושג, הם מחכים להחלטה של הפוליטיקאים ואלה שומרים את ההחלטה לרגע האחרון בגלל כיפופי הידיים הפוליטיים", אמר הבוקר גורם ממשלתי המעורה בנושא לזמן ישראל. "זה הזוי, אין מילה אחרת לתאר את זה. הסגר נערך בחגים כדי להגביל את ההתקהלויות בחגים ובכל זאת הוא בנוי ככה שכל ההתקהלויות יתקיימו כסדרן".

"לאף אחד מאנשי המקצוע אין מושג, הם מחכים להחלטה של הפוליטיקאים ואלה שומרים את ההחלטה לרגע האחרון בגלל כיפופי הידיים הפוליטיים. זה הזוי, אין מילה אחרת לתאר את זה"

חלק גדול מהציבור היהודי מבלה את החג מדי שנה בסוכות גדולות שבהן מתקהלות ואוכלות יחד כמה משפחות, ולעתים בניין שלם. בהיעדר תקנות, ניתן להעריך שגם השנה, יתקיימו התקהלויות של כמה משפחות יחדיו בסוכה.

התפילות בבתי הכנסת נקבעו לפי מתווה מורכב המתיר תפילה של 10 אנשים כפול מספר הכניסות למבנה בערים אדומות ו-25 אנשים כפול מספר הכניסות למבנה בערים כתומות וצהובות, ובלבד שנשמר יחס של אדם אחד לכל 4 מ"ר. לפי "מחשבוני בתי כנסת" שצצו ברשת עם פרסום המתווה, לבית כנסת ששטחו 300 מ"ר ושיש אליו שתי כניסות בעיר "כתומה", לדוגמה, יכולים להיכנס 75 מתפללים.

במוצאי ראש השנה הודיעה המשטרה כי כלל לא ביצעה פעולות אכיפה של ההוראות הללו בתפילות ראש השנה. לפי הודעת המשטרה, אף אחת ממאות הפשיטות שבוצעה בחג ואף אחד מכ-8,000 הדו"חות שחולקו לאזרחים, רובם על שהיה אסורה בשטחים פתוחים, לא התבצעו בבתי הכנסת.

מתפללים מחוץ לבית הכנסת. אוגוסט 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
מתפללים מחוץ לבית הכנסת. אוגוסט 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

יצוין כי בישיבת קבינט הקורונה אמורה לעלות לדיון ההצעה לסגור כליל את בתי הכנסת. ואולם, ההערכה היא שההצעה לא תאושר לפני יום הכיפורים, כדי למנוע מצב שבו בתי הכנסת יהיו סגורים. עם זאת, אם ההצעה תתקבל ותאושר בשבוע הבא עשוי להיווצר מצב חסר תקדים שבו בתי הכנסת יהיו סגורים בשמחת תורה.

עד כה לא התקבלה תגובת משרד הבריאות לידיעה. מלשכתו של הפרויקטור רוני גמזו נמסר "גמזו אינו עוסק בפרטים הללו, הוא מתווה את המדיניות, לגבי הפרטים תשאלו במשרד הבריאות".

עוד 460 מילים

תגובות אחרונות

חסידי ברסלב חוזרים מבלארוס, ולא בטוח שהם ייכנסו לבידוד

אלפי חסידי ברסלב עושים את דרכם חזרה לארץ, אחרי שנאלצו לחגוג את ראש השנה בבלארוס ● "המון דמעות היו שם. כולם השתפכו על כך שלא זכינו להגיע לאומן", אמר דובר החסידים ששהו בבלארוס ● על הלכלוך שהשאירו: "במשך שבועיים היינו שם ללא תנאים. למה ציפו מאיתנו?" ● על החובה לשהות בבידוד: "האמון של הציבור במשרד הבריאות נשרף. כולנו רואים את האכיפה הסלקטיבית"

"לא חשבנו לרגע שנצטרך לחגוג את ראש השנה בבלארוס, ושמדינת ישראל תשים רגליים לניסיונות שלנו להיכנס לאוקראינה", כך אומר חיים וייצהנדלר, דובר חסידי ברסלב השוהים בבלארוס, לאחר שכשלו ניסיונותיהם לציין את החג באומן. "כואב הלב שהמדינה הפקירה אותנו במצב כה רגיש, לא סייעה לנו להיכנס לאוקראינה ולא הושיטה עזרה במזון ושתייה כשהיינו תחת כיפת השמיים בגשם שוטף".

עד צהרי שישי האחרון, ערב ראש השנה, קיוו אלפי חסידים שהמתינו בגבול עם אוקראינה כי יימצא מתווה שיאפשר להם לחגוג את ערב החג ליד קבר רבי נחמן מברסלב. ואולם אוקראינה אסרה על כניסה אווירית מישראל, ולאחר שכשלו ניסיונות החסידים להיכנס לאומן דרך הגבול היבשתי, הם התפזרו ברחבי בלארוס.

חסידי ברסלב חוגגים את ראש השנה בבלארוס

בסיועם של הרב משה פימה, ראש הקהילה היהודית בעיר פינסק, ושל וייצהנדלר, נמצאו לחסידים מקומות לינה בבתי הארחה בערים שונות, בהם כ-500 חסידים שהגיעו כחצי שעה לפני כניסת השבת לבית הארחה בעיר צ'איקה.

"הרב פימה פיזר אותנו ברחבי בלארוס – מינסק, פינסק, גומל ועוד ערים, והעמיד לכולנו בתי הארחה", אומר וייצהנדלר. "לא היינו בתנאי בית מלון או בית, אבל מבחינת מה שניתן היה לארגן לכמות אנשים כזו בהתראה כזו, זה לא פחות מנס.

"המון דמעות היו שם. כולם השתפכו על כך שלא זכינו להגיע לאומן, בכי של ילדים, נשים ומבוגרים, בכי של צער, של תסכול, של החמצה ושל בגידה. אך האחדות שם הייתה מדהימה, והרגשנו תוך כדי ריקודים ותפילה שרבינו איתנו".

"המון דמעות היו שם. כולם השתפכו על כך שלא זכינו להגיע לאומן, בכי של ילדים, נשים ומבוגרים, בכי של צער, בכי של תסכול, בכי של החמצה, בכי של בגידה… אבל האחדות שהייתה שם הייתה מדהימה"

מאז צאת החג ועד עכשיו עושים החסידים את דרכם לישראל, ככל שהם מצליחים להשיג כרטיסי טיסה מבלארוס לישראל. בהגיעם ארצה מחויבים החסידים להיכנס לבידוד של שבועיים על פי הנחיות משרד הבריאות.

חסידי ברסלב על הגבול בין בלארוס לאוקראינה בערב ראש השנה, 18 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo)
חסידי ברסלב על הגבול בין בלארוס לאוקראינה בערב ראש השנה, 18 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo)

לשאלת זמן ישראל האם ציבור החסידים מתכוון לציית לחובת הבידוד עם שובו לארץ, השיב וייצהנדלר: "בעקבות הכעס והמרמור של החסידים, האמון של הציבור במשרד הבריאות הוא לא בגדר פיגוע, אלא בגדר נשרף. כולנו רואים את האכיפה הסלקטיבית של הרשויות את הנחיות הסגר.

"בעוד יש חגיגות המוניות בתל אביב, מונעים מאיתנו את תפילת ראש השנה, שהיא החשובה ביותר מבין כל התפילות. על מקבלי ההחלטות לשים לב לזה, להתייחס לזה ולקחת את זה בשיא הרצינות כדי להחזיר את האמון בין הצדדים".

האם אתם מודאגים מהאפשרות שנדבקתם בקורונה במהלך המסע שעברתם?

"אנחנו לא מודאגים מכך שנדבקנו בקורונה, כי המציאות מוכיחה אחרת. שבועיים ויותר היינו שם מעורבבים אחד עם השני כמעט 2,500 איש, אף אחד לא חלה.

בנוגע לביקורת שנשמעה לגבי הלכלוך שנשאר במקום שהייתם של החסידים בגבול בלארוס ואוקראינה השיב לנו וייצהנלדר: "להגיד שהשארנו לכלוך זה ציניות ואכזריות. אני יודע שהביקורת מגיעה רק מישראל, כי בבלארוס לא שמענו כלום. המקומיים רק הציעו לנו להישאר ורצו לעזור לנו.

"להגיד שהשארנו לכלוך זה ציניות ואכזריות. אני יודע שהביקורת מגיעה רק מישראל, כי בבלארוס לא שמענו כלום. המקומיים רק הציעו לנו להישאר ורצו לעזור לנו"

"במשך שבועיים היינו שם ללא תנאים. זה לא שהיינו בפארק רמת גן, שיש בו שירותים ומים זורמים, אלא היינו על כביש בינלאומי ללא צינור מים. לא הבנתי למה ציפו מאיתנו? איפה היינו אמורים לעשות את הצרכים שלנו?

"זה נכון שהגענו לשם מיוזמתנו, אבל אחרי הכל יש למדינת ישראל אחריות להושיט לעזרה הומניטרית לאזרחיה, מה שהיא לא עשתה".

חסידי ברסלב שנתקעו בגבול בין בלארוס לאוקראינה, 15 בספטמבר 2020 (צילום: TUT.by via AP)
חסידי ברסלב שנתקעו בגבול בין בלארוס לאוקראינה, 15 בספטמבר 2020 (צילום: TUT.by via AP)
עוד 510 מילים

למכירה חניון, קרוב לים ולבריכת גורדון, במחיר מציאה

עיריית תל אביב אישרה הקמת שני מגדלים בפרויקט כיכר אתרים ששוויו מוערך ב-5 מיליארד שקל ● אבל הערכת השווי לחניון, שבו מחזיקה העירייה, נמוכה באופן תמוה: 350 אלף שקל למקום חניה, לעומת עסקות באזור שמתחילות ב-600 אלף שקל לחניה ● בעתירה שהוגשה לפני שבוע נטען: "מכרז מוטה, שספק רב אם ימקסם את התמורה לציבור" ● העירייה: "נפעל על פי החלטות בית המשפט"

עוד 1,621 מילים

משרדי הבריאות, המשפטים וביטחון הפנים יגבשו מתווה להפגנות ולתפילות

יועצי רה״מ הגישו תביעת דיבה נגד אהוד ברק ואחרים ● נתניהו: פארסת ההפגנות חייבת להיפסק ● עפר שלח: לעצור את ההפגנות עד סוף הסגר ● ״חוק ברקת״ שיגביל השתתפות עצמית במימון יצא לדרך ● ברקת: חוק פרסונלי ועסקני ● הסדר ניגוד העניינים של נתניהו ממשיך להתעכב ● נתניהו ויתר על הצגת חוות דעת פרטית שניתן לאסור הפגנות לאחר שכחול-לבן איימה לפוצץ את הישיבה

עוד 60 עדכונים

בג"ץ הורה אתמול לשר המשפטים וליועמ"ש להעמיד לדין משמעתי את רב העיר צפת שמואל אליהו בשל התנהגות שאינה הולמת רב ● את פסק הדין האקטיביסטי כתב השופט אלכס שטיין, מינוי של איילת שקד, שביקשה כשרת משפטים למנות שופטים שמרנים ● ולמרות הרטוריקה השיפוטית המעודנת, גם היועמ"ש חוטף מהלומה ● פרשנות

עוד 871 מילים

האם הקול היהודי בארצות הברית עשוי להכריע את הבחירות לנשיאות בנובמבר? ● מחקר חדש ממפה לראשונה את מקומות מגוריהם של המצביעים היהודים, ומודד את כוחם האלקטורלי ● שליש מהמצביעים היהודים מרוכזים ב-20 אזורי בחירה לקונגרס בלבד, מתוך 435 ● אחרי הבחירות, האמריקאים עשויים לשנות את חלוקת מחוזות ההצבעה

כשליש מיהודי ארצות הברית מרוכזים בעשרים מחוזות בחירה לקונגרס האמריקני. כמעט מחצית מאזורי בחירה אלה נמצאים במדינת ניו יורק, וכולם, למעט אחד, מיוצגים על ידי חברי קונגרס מהמפלגה הדמוקרטית.

מחוז הבחירה בעל מספר היהודים הגבוה ביותר בארצות הברית נמצא דווקא בפלורידה וכולל בתוכו את מאר-א-לאגו, אחוזתו של הנשיא דונלד טראמפ. אך גם אזור זה, שבו מתכוון טראמפ להצביע בבחירות, נמצא בשליטת הדמוקרטים.

נתונים אלה עולים מסקר שנערך לאחרונה, אשר מנתח את דפוסי ההצבעה של יהודים ערב הבחירות בארצות הברית. הממצאים עיקריים העולים מן הסקר, שנערך על ידי מכון הבחירות היהודי (Jewish Electorate Institute) ומכון סטיינהרדט למחקר חברתי (The Steinhardt Social Research Institute) באוניברסיטת ברנדייס, התפרסמו ב-25 באוגוסט.

המחקר מאשש ממצאי סקרים קודמים, לפיהם מצביעים יהודים נוטים לכיוון המפלגה הדמוקרטית ולעמדות ליברליות באופן מובהק יותר מאשר אוכלוסיית ארצות הברית בכללותה. המחקר גם מצא שגילם הממוצע של הבוחרים היהודים מוסיף להיות מבוגר יותר מאשר גיל המצביעים באוכלוסייה הכללית.

לורה לומר (צילום: CC BY 3.0 ויקיפדיה)
לורה לומר (צילום: CC BY 3.0 ויקיפדיה)

החידוש כאן הוא שהחוקרים הצליחו לזהות לא רק מהו אופן הצבעתם של היהודים אלא גם היכן הם מצביעים. המחקר מצא שרוב היהודים בגיל בחירה חיים בארבע מדינות – ניו יורק, קליפורניה, פלורידה וניו ג'רזי.

"במדינות שיכריעו את הבחירות, לא רק פלורידה אלא פנסילבניה, אוהיו ומישיגן – אם משהו דומה לתוצאות של 2016 יקרה ב-2020 – יהודים נמצאים במדינות האלה במספרים גדולים מספיק כדי להשפיע", אמר לנרד סאקס, מנהל מכון סטיינהרדט.

בערך שליש מן הבגירים היהודים, כ-1.8 מיליון, מרוכזים ב-20 אזורי בחירה לקונגרס בלבד מתוך 435 האזורים הקיימים בארצות הברית.

האזור שבו מספר המצביעים היהודים הוא הגדול ביותר, מחוז 21 בפלורידה, מושך תשומת לב רבה השנה בשל המירוץ בין שתי מועמדות יהודיות, הנציגה הדמוקרטית המכהנת לוִֹאיס פרנקל ולורה לוּמֶר, פעילה אנטי-אסלאמית קולנית שזכתה במועמדות מטעם הרפובליקנים ובברכתו של טראמפ.

לומר פרסמה השבוע מודעה שעשתה שימוש בדימויי שואה ובביטויים ביידיש כדי לתקוף את פרנקל בטענה שמדיניותה מנוגדת לאינטרס היהודי.

לפי המחקר, במחוז בחירה זה, שכולל ערים בדרום-מזרח פלורידה בהן פּאלם בּיץ', בּוֹינטון בּיץ' ודֶלריי בּיץ', יש 152,000 יהודים בגיל בחירה מתוך כ-524,000 מצביעים רשומים. על פי המחקר, 24.3% מתושבי האזור הם יהודים, ולמעלה ממחצית אותם יהודים בגירים עברו את גיל 65.

שני מחוזות הבחירה הסמוכים, בהמשך אזור החוף של דרום פלורידה, נמצאים גם הם ברשימת 20 האזורים עתירי המצביעים היהודים. שניהם מיוצגים על-ידי דמוקרטים יהודים: טד דויטש ודבי וסרמן-שולץ.

רוב המחוזות ברשימת 20 היהודיים ביותר נמצאים במדינות ניו יורק וניו ג'רזי, כולל שבעה בעיר ניו יורק ושניים בפרבר לונג איילנד. האזור היהודי השני בגודלו בסיכום הארצי, מחוז בחירה 10 של ניו יורק, הכולל את ה״אפר ווסט סייד״ של מנהטן, מכיל 151,000 יהודים בגיל בחירה ומיוצג זה שנים על ידי חבר הקונגרס ג'רי נדלר, יהודי דמוקרטי. המחוזות האחרים בניו יורק סיטי עם מצביעים יהודיים רבים, מקיפים שטחים גדולים ממנהטן, ברוקלין, קווינס וסטטן איילנד.

אילוסטרציה, צעיר חרדי מצביע בניו יורק ב-2014. המפקחת על ההצבעה היא מוסלמית (צילום: AP Photo/Mark Lennihan)
אילוסטרציה, צעיר חרדי מצביע בניו יורק ב-2014. מימין: המפקחת על ההצבעה (צילום: AP Photo/Mark Lennihan)

מחוז הבחירה היחיד ברשימה זו המיוצג בידי רפובליקני, חבר הקונגרס כריס סמית, הוא מחוז מספר 4 בניו ג'רזי, שבו נמצאת העיר לייקווד, המאוכלסת בחרדים רבים. באזור זה כ-10% יהודים, המונים 52,000 בגירים, לפי המחקר.

שאר המחוזות ברשימה נמצאים באזור לוס אנג'לס ובפרברי שיקגו, פילדלפיה, בולטימור ובוסטון. בסך הכול, 8 מתוך 20 "האזורים היהודיים" מיוצגים בידי יהודים. סאקס אמר שרשימת האזורים היהודיים היא נתון מפתח לקראת פרסום מפקד האוכלוסין של 2020, שצפוי להוביל לשינוי אזורי הייצוג בקונגרס.

"ריכוזם של יהודים והשאלה אם ריכוז זה יישאר גם אחרי החלוקה מחדש, תהיה סוגיה חשובה" אמר סאקס. "באותם אזורים שבהם יהודים מהווים 10% או יותר מן האוכלוסייה, הם גם כוח משמעותי מאוד בבחירת חברי הקונגרס".

עוד 533 מילים

ראיון "זה יהיה שלום חם"

"הפלסטינים צריכים לרצות גם לעזור לעצמם, ואולי במקום להשמיע את הביקורת והקללות הרגילות, שיסתכלו באמת על מה שאנחנו מנסים לעשות" ● כך אומר לזמן ישראל עוזר שר החוץ של האמירויות, עומר סיף רובאש ● הוא ממעיט במחלוקת סביב מכירת ה-F-35, ואומר כי הנושא האמיתי הוא המזרח התיכון החדש שההסכם בין המדינות מבשר ● "הרבה צעירים באמירויות כבר אמרו לי שהם רוצים לבקר בתל אביב, והם ממש מעוניינים באינטראקציה עם בני גילם"

עוד 1,757 מילים

ראיון "ישראל היום מבליט כל דבר שנועד להשחיר את המחאה"

ד"ר דורון שולצינר, שחקר את סיקור המחאה החברתית של 2011, הגיע למסקנות עגומות לגבי מחאת בלפור ● "בזמן שחלף המסכות ירדו, והיום לאיש כבר אין אשליות בקשר לישראל היום - והעמודים הראשיים מהדהדים ציוצים של נתניהו ובנו לגבי הפצת מחלות, אלימות, ושמאל קיצוני" ● "אם אתה צורך רק אחד מהעיתונים, אתה חי במציאות שונה לחלוטין מזו שבה אנו חיים"

עוד 2,631 מילים

יפעת שאשא-ביטון: "מציעה לנתניהו להתעשת ולהפסיק לברוח מאחריות ולהטיל בוץ"

מוקדם יותר נתניהו האשים את שאשא ביטון בעלייה בתחלואה ● נתניהו על יועצו שהפר בידוד: פתאום כולם מתעוררים מול אדם אחד ● היועץ: הפכו אותי לכלי ניגוח נגד רה״מ ● צה״ל יקים בית חולים שדה ● שמולי קרא לעצירת ההפגנות ● יאיר גולן: נמשיך להפגין ● מנכ"ל משרד הבריאות: להימנע מטיפולים לא דחופים ● בג״צ: רב צפת לדין משמעתי ● מלכה לייפר תוסגר לאוסטרליה

עוד 50 עדכונים

נתניהו יקיים פריימריז לראשות המפלגה בנובמבר

פרסום ראשון כדי להתכונן לאפשרות של הקדמת הבחירות במהלך 2020, מעריכים בצמרת הליכוד שנתניהו יעמיד את עצמו לבחירה כבר בנובמבר ● ההערכה היא שאיש משרי הליכוד לא יתמודד נגדו הפעם, גם לא סער ● מה שכן, מוסיפים גורמים בצמרת הליכוד, לנתניהו יש בעיה אמיתית לצאת לבחירות כלליות ● למעשה, נתניהו יצטרך להחליט למי הוא מעניק רוטציה: לבני גנץ או לנפתלי בנט ● פרשנות

הנשיא דונלד טראמפ אינו היחידי שיתמודד בבחירות בנובמבר הקרוב. לפי הערכה בצמרת הליכוד, גם ראש הממשלה בנימין נתניהו יעמיד את עצמו לבחירה בפריימריז לראשות הליכוד במהלך נובמבר, כדי לקבע את מעמדו לקראת בחירות אפשריות לכנסת במרוצת 2021.

נתניהו נוהג להכריז על פריימריז בשלב מוקדם, כדי שאיש לא יערער על מעמדו עד הבחירות. "לסלק את המטרד", כלשונו. מאז 2009 לא התייצבו מול נתניהו מועמדים שיש להם סיכוי אמיתי לנצח. ההערכה היא שגם הפעם נתניהו יהיה המועמד היחידי ובכל מקרה – המועמד המוביל.

איש מהשרים לא יתמודד מול נתניהו וגם לא גדעון סער, שניסה את מזלו בדצמבר האחרון והובס. גם ניר ברקת לא יתמודד הפעם. היחידי בליכוד שעשוי לרוץ מול נתניהו הוא אבי דיכטר, שנתניהו לא מינה אותו כשר בממשלה הנוכחית.

איש מהשרים לא יתמודד מול נתניהו וגם לא גדעון סער, שניסה את מזלו בדצמבר האחרון והובס. גם ניר ברקת לא יתמודד הפעם. היחידי בליכוד שעשוי לרוץ מול נתניהו הוא אבי דיכטר, שנתניהו לא מינה אותו כשר בממשלה

לנתניהו אין שום בעיה להביס כל מועמד בליכוד, למרות הכישלון בטיפול בקורונה והמשפט הפלילי, שבו יחל שלב ההוכחות בינואר הקרוב. בנובמבר עוד עשוי ראש הממשלה לחזור לבית הלבן כדי לחתום על הסכם עם מדינה ערבית נוספת, מה שיקל עליו את הניצחון, אם אכן יתקיימו פריימריז בליכוד.

מה שכן, מוסיפים גורמים בצמרת הליכוד, לנתניהו יש בעיה אמיתית לצאת לבחירות כלליות. הסיבה היא ההתחזקות המאסיבית של נפתלי בנט בסקרים. למעשה, נתניהו צריך להחליט למי הוא מעניק רוטציה, לבני גנץ או לבנט.

נתניהו יכול לפוצץ את תקציב 2020 בסוף דצמבר ולגשת לבחירות במרץ 2021, או לטרפד את תקציב 2021 ולגרור את המדינה לבחירות ביוני 2021. הכול תלוי במצב הקורונה והכלכלה, אבל גם המיצוב של בנט מהווה שיקול מכריע.

נתניהו יודע שאם בנט וימינה ישיגו בבחירות 22-20 מנדטים, כפי שמלמדים הסקרים, הוא יתבע רוטציה בראשות הממשלה, ואולי אפילו את פרק הזמן הראשון בכהונה. רק המחשבה על בנט כראש הממשלה מעוררת חלחלה גדולה במעון נתניהו בבלפור.

נתניהו יודע שאם בנט ישיגו בבחירות 22-20 מנדטים, הוא יתבע רוטציה בראשות הממשלה, ואולי אפילו את פרק הזמן הראשון בכהונה. רק המחשבה על בנט כראש הממשלה מעוררת חלחלה גדולה במעון נתניהו בבלפור

"נתניהו יעדיף לתת את הרוטציה לגנץ, ולא לבנט", אומר לזמן ישראל שר בכיר בליכוד. "נתניהו יוכל לפזר את הכנסת גם אם גנץ יהיה ראש הממשלה במשך חודש או חודשיים. יש לו רוב בכנסת והוא יכול ללכת לבחירות מתי שהוא רוצה. הוא לא היה רוצה שזה יקרה, אבל האופציה של רוטציה עם בנט היא הכי גרועה מבחינתו".

בנט גורף היום מנדטים רבים בסקרים בזכות אופוזיציה עניינית לנתניהו, התמקדות במאבק בקורונה, סיוע מתוקשר לאנשים במצוקה כלכלית וטשטוש עמדות ימניות קשוחות ("לא פרנסה-לא מעניין"). ברגע זה עומדת מפלגתו ימינה על חמישה מנדטים (בבחירות האחרונות קיבלה הרשימה שישה מנדטים אך יו"ר הבית היהודי רפי פרץ עזב והצטרף לממשלה).

בנט מצליח לגייס לימינה, על פי הסקרים, שישה מנדטים מהליכוד, חמישה מיש עתיד וחמישה מכחול-לבן. בעבר הצליח נתניהו לפרק את כוחם של בנט ומפלגתו לפני הבחירות, ובאפריל 2019 הוא אפילו הוריד אותם מתחת לאחוז החסימה, אחרי קמפיין אגרסיבי במיוחד שניהל מולם.

הפעם זה נראה שונה. "אחרי הכישלון בקורונה זה לא ילך", העריכה איילת שקד בראיון לזמן ישראל בשבוע שעבר. בנט עצמו לא ענה לשאלות בנושא ראשות הממשלה והרוטציה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
על פניו נראה כי הכוח הפוליטי הכי גדול והכי מהותי שמאיים כיום על נתניהו הוא האפשרות של "גוש בל"ל" (בנט, לפיד וליברמן). ולכן בצמרת הליכוד מעריכים כי נתניהו יצטרך לקבל החלטה (לפני הבחירות ... המשך קריאה

על פניו נראה כי הכוח הפוליטי הכי גדול והכי מהותי שמאיים כיום על נתניהו הוא האפשרות של "גוש בל"ל" (בנט, לפיד וליברמן). ולכן בצמרת הליכוד מעריכים כי נתניהו יצטרך לקבל החלטה (לפני הבחירות הבאות) את מי הוא מעדיף כשותף בממשלת רוטציה: גנץ או בנט. ובמילים אחרות, נתניהו מתכוון ככול הנראה להפיל את ממשלת הרוטציה עם גנץ ולהוביל לבחירות נוספות במרץ 21. ומשכך הוא פועל כיום במלוא הקיטור לתקוע חיץ ולטרפד כל אפשרות להתגבשות חזית אפקטיבית של מפלגות מרכז/ימין נגדו, בדמות "גוש הבל"ל".

עוד 499 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה