הזמן הצהוב

"אנחנו נעמדות עם הפנים לצעירים ועם הגב לשוטרים, שורת אמהות שמחזיקות האחת את השנייה חזק וחוצצות ביניהם", מספרות חברות הקבוצה החדשה "אמהות נגד אלימות המשטרה", המלווה את המחאה בבלפור ● במוצ"ש, החומה האנושית קיבלה סימנים כחולים - ובכל זאת הייתה שמחה ● "הניצחון האמיתי שלנו היה המבט המזלזל של השוטרים הצעירים לכיוון הקצין שלהם: איך אתה מתייחס ככה לאמא?"

נשים לבושות אפודים צהובים בהפגנה נגד ראש הממשלה. אוגוסט 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

הן הופיעו כמו קרן אור בתוך המון צפוף של מפגינים מול בית רה"מ במוצ"ש. חומה של עשרות נשים, אמהות מעל גיל 50, לבושות אפודים צהובים, שבאו כדי לחצוץ ולהגן בגופן על המפגינים מפני כוחות המשטרה. הן מגיעות להפגנות עם לב מלא חמלה, אבל בשבת האחרונה גופן התמלא גם בסימנים כחולים.

"האלימות מתחילה בדרך כלל לקראת 23:00, כשהמשטרה מתחילה את פינוי ההפגנה, והצעירים עדיין לא רוצים ללכת הביתה. בדיוק אז הנוכחות שלנו מאוד חשובה", מספרת אפרת ספרן, 57, אם לחמישה מרמת השרון, עו"ד בהכשרתה.

"האלימות מתחילה בדרך כלל לקראת השעה 11 בלילה, כשכוחות המשטרה מתחילים את פינוי ההפגנה והצעירים עדיין לא רוצים ללכת הביתה. בדיוק אז הנוכחות שלנו מאוד חשובה"

"הצעירים בדרך כלל מתיישבים על הרצפה, מחובקים. הם לא יוזמים אלימות, והשוטרים ניגשים לפנות אותם. אז אנו נעמדות עם הפנים לצעירים ועם הגב לשוטרים, שורת אמהות שמחזיקות האחת את השנייה חזק וחוצצות ביניהם".

בהפגנה של יום חמישי האחרון, פינוי המפגינים עבר ללא אלימות. "הצעירים שרו לנו 'אמא יקרה לי'. זה היה מאוד מרגש והשוטרים נותרו במקומם", אומרת ספרן. "אבל ביום שבת השוטרים פרצו את השורה שלנו. חלק מהנשים נסוגו, אבל אני נשארתי וניסיתי להגן בגופי על הצעירים, עד שהשוטרים הרימו אותי בידיים וברגליים ופינו אותי משם. לא חבטו בי בכוונה, אבל גופי מכוסה סימנים כחולים".

האמהות באפודים הצהובים מפגינות בבלפור, אוגוסט 2020 (צילום: ציפי מנשה)

האמהות באפודים הצהובים מפגינות בבלפור, אוגוסט 2020 (צילום: ציפי מנשה)

עולם מקביל של אלימות ואכזריות

קבוצת "אמהות נגד אלימות המשטרה" נוסדה לפני כשבועיים על ידי קטי בר, 63, אם לבת ויוזמת פרויקטים אמנותיים. "השתתפתי בהפגנה בכנסת שבה נשארתי אחרי שעת הפיזור הרשמית, ונחשפתי לעולם מקביל של אלימות ואכזריות. הייתי במצוקה נפשית קשה, והעליתי פוסט שפנה לחברות שלי. אמרתי להן שאנחנו, האמהות, חייבות להגן על הדור הזה בגופינו", מספרת בר.

"מהר מאוד הצטרפו עוד ועוד נשים. בקבוצות וווטסאפ ופייסבוק אנחנו יותר מ-2,500 נשים. ביום חמישי, יומיים אחרי שהעליתי את הפוסט, עשר נשים הצטרפו אלי להפגנה, ובשבת כבר היינו חמישים אמהות.

במקרה או שלא, רעיון דומה נולד בימים אלה גם בארה"ב, בהפגנות מחאה נגד הרצח של ג'ורג' פלויד תחת השם Wall of moms. גם האמהות האמריקאיות לובשות צהוב ויצרו חומה אנושית שמגנה על המפגינים מפני כוחות המשטרה.

יצירת "קיר אמהות" במהלך הפגנה של Black Lives Matter בפורטלנד, אורגון. יולי 2020 (צילום: AP Photo/Noah Berger)

יצירת "קיר אמהות" בהפגנה של Black Lives Matter בפורטלנד, אורגון. יולי 2020 (צילום: AP Photo/Noah Berger)

"אנחנו מחלקות אפודים צהובים בהפגנות, ונשים נוספות מצטרפות אלינו מהשטח, אבל המטרה שלנו לגדול במספר כדי שתהיה לנו השפעה יותר גדולה ונצליח להוריד את גובה הלהבות", מספרת ספרן. על האפוד שלה היא כתבה "אמהות נגד אלימות משטרתית" מקדימה, ו"חומת מגן לצעירים" מאחורה.

ספרן הייתה פעילה גם בהפגנות נגד השחיתות של נתניהו ולמען הדמוקרטיה ב-2016. "המחאה הזו לא המריאה, כי הצעירים לא היו איתנו, לפחות לא בכמויות ובאופן שהם נוכחים כעת", היא אומרת. "המטרה שלנו היא ללוות אותם במאבק. אני כל כך שמחה שהם הצטרפו, אז לא נוכל לנטוש ולתת להם להמשיך לבד".

לסמן למשטרה ולשלטון את הגבול

קרין שור, 55, אם לחמישה מתל אביב שעוסקת בניהול ושיווק דיגיטלי, הצטרפה לקבוצה בעקבות האלימות שראתה בהפגנות בשטח וברשתות החברתיות.

"אני חושבת שכל האמהות שמגיעות להפגנות, על שלל האג'נדות האישיות שלנו, צריכות להיות שם לצד הצעירים ולסמן למשטרה ולשלטונות את הגבול; לא לשימוש במכת"זיות! לא להדיפת אזרחים עם סוסים, לא לאלימות", היא אומרת.

חומת האמהות בהפגנה מול מעון ראש הממשלה, אוגוסט 2020 (צילום: ציפי מנשה)

חומת האמהות בהפגנה מול מעון ראש הממשלה, אוגוסט 2020 (צילום: ציפי מנשה)

"ברור לי לגמרי שהשוטרים הם צעירים בגילאי הילדים שלנו, וזה אירועים שהם טראומתיים גם בשבילם. אבל הם בתוך המדים ובתוך מסגרת. לפני שמתקבלת הפקודה, נורא קל לראות שגם הם חבר'ה נחמדים מאוד. אבל אז אני רואה את הקצינים צועקים להם 'כנסו בהם!', 'פזרו אותם!', מחממים אותם ומרעילים אותם, בשנייה אחת הם הופכים לחבורה אלימה מאוד", מוסיפה בר.

כאמור, לבר ניסיון ביוזמת פרויקטים של אומנות פלסטית במרחב הציבורי ובעבר היא השתתפה בהפגנות וחתמה על עצומות מטעם תנועות השמאל, אך היא מעולם לא עסקה בפעילות אקטיביסטית מהסוג של ה"אמהות הצהובות".

מה האינטראקציה ביניכן לבין השוטרים?

"אנחנו צועקות להם קריאות שנועדו להרחיק אותם מהמפגינים, כמו 'אל תדחוף אותו', 'הוא רק יושב שם ומתפלל', 'תעזוב אותם'. לרוב הם לא מדברים איתנו, לפעמים הם יכולים לומר לי 'גברת תתפני', או 'גברת אל תפריעי'", אומרת ספרן.

"בשבת האחרונה השוטרים לא רצו לפגוע בי. הם ביקשו ממני לזוז, אמרו לי 'גברת אנו לא רוצים לפגוע בך', אבל אז הקצין הגיע והעיף אותי באוויר.

"מזל שהשוטרים תפסו אותי ונפלתי על הידיים שלהם ולא על הרצפה אז לא נפצעתי קשה, רק סימנים כחולים. הניצחון האמיתי היה המבט המזלזל של השוטרים הצעירים לכיוון הקצין: איך אתה עושה כזה דבר לאמא?", מספרת בר.

"אבל יש גם רגעים של תקווה. לפני שבוע ראיתי ילד בסביבות גיל 20 אומר לחבר שלו: ׳שים מסיכה, מניאק מגיע׳. שמע אותו קצין משטרה, ניגש אליו, העיף אותו באוויר ועצר אותו עם ארבעה שוטרים נוספים. ראיתי שהוא ממש מבוהל. ניגשתי אליו, החזקתי לו את היד ואמרתי לו – הם לא יעשו לך כלום, קח, שתה מים. הכניסה שלי כאילו הרגיעה את העניינים. הקצין נעלם, והשוטר שנשאר לקח לבחור את תעודת הזהות והחזיר אותה בתוך כמה דקות ואז שחרר אותו", מוסיפה בר.

"השוטרים תפסו אותי ונפלתי על הידיים שלהם ולא על הרצפה אז לא נפצעתי קשה, רק כמה סימנים כחולים. הניצחון האמיתי היה המבט המזלזל של השוטרים הצעירים לכיוון הקצין שלהם: איך אתה עושה כזה דבר לאמא?"

"הייתה סיטואציה שבה אני מסמנת לחיילת מג"ב בגיל של בתי החיילת לשים מסכה, ונענית בתגובה כמו 'מה הבעיה שלך'. זו תגובה לא אלימה, אבל היא מסמנת חציית גבול, שממנה קל מאוד לגלוש לאלימות. אבל פגשתי גם שוטרים וחיילות מג"ב ואנשי יס"מ אדיבים – כאלו שמבינים שהתפקיד שלהם הוא להגן על אזרחים, לשמור על זכויותיהם הדמוקרטיות ולהושיט יד לעזרה", אומרת שור.

קטי בר מפגינה מול בית ראש הממשלה, אוגוסט 2020 (צילום: אסף כפרי)

קטי בר מפגינה מול בית ראש הממשלה, אוגוסט 2020 (צילום: אסף כפרי)

אתן לא מפחדת על גופכן? לא מפחדות להידבק בקורונה?

ספרן: "ממש לא. הלב שלי במחאה הזו, ואין לי זמן לפחד. צריך לפחד על הצעירים. אני עם חרדה עצומה לגורל הדמוקרטיה. אחרי 72 שנה, הקיום של הדמוקרטיה לא מובטח. לאור ההתנהלות של ביבי והשרים בממשלתו, יש ערעור וכרסום בערכים הבסיסיים של החברה שהיו חלק מהקיום שלנו פה, והיום נרמסו לגמרי".

בר: "ממש לא, אני חובשת מסיכה ומקווה שאני מספיק חסונה ובריאה. בכל מקרה עדיף לי להיות חולה בקורונה או פצועה, במקום שהמדינה הזו תעשה אותי חולה. לא אוכל לתת להם למחוק פה דור שלם שכל כך סובל פה.

האפוד של אפרת ספרן, אוגוסט 2020 (צילום: קטי בר)

האפוד של אפרת ספרן, אוגוסט 2020 (צילום: קטי בר)

"אני פעילת שמאל, אבל גם תומכי הממסד, או אלה שקוראים לעצמם ביביסטים, סובלים מאותם דברים. אין להם פרנסה והם לא מבינים שאם יסתמו לנו את הפה לא יהיה פה עתיד. אני כבר בקצה השני של החיים, זה דור שלם שצריך לחיות פה".

שור: "הקורונה לא מדאיגה אותי. בכל יציאה למרחב הציבורי, אני מקפידה ללבוש מסכה. הרוב המכריע שמגיע להפגנות נוהג כך. ראיתי יותר שוטרים ועיתונאים בלי מסכות, מאשר מפגינים. ובעיקר המספרים מדברים. כנסת ישראל מסתמנת כמדגרת קורונה, ובתוקף חיסיון הח"כים והשרים, הם מוציאים לעצמם פטור מבידוד.

"ראיתי יותר אנשי משטרה ותקשורת בלי מסכות, מאשר מפגינים. ובעיקר המספרים מדברים. כנסת ישראל מסתמנת כמדגרת קורונה ובתוקף חיסיון הח"כים והשרים, הם מוציאים לעצמם פטור מבידוד"

"האם אני מפחדת מאלימות? זה מורכב. אינני מעוניינת לחטוף מכות. בסופו של דבר אני אישה קשישה שלא פקדה את חדר הכושר שנים, אך אני לוקחת בחשבון שזה עלול לקרות. אבל יש עקרונות וערכים ששווה לחטוף בשבילם", מסכמת שור.

אפרת ספרן מפגינה מול בית ראש הממשלה, אוגוסט 2020

אפרת ספרן מפגינה מול בית ראש הממשלה, אוגוסט 2020