זירת הבלוגים

משבר כהזדמנות לבנייה מחדש של החברה והכלכלה

תוכנית מקיפה לאיתור והנגשת פתרונות עדכניים ויישומם למען התנהלות כלכלית-חברתית ומוניטרית חדשה

אילוסטרציה (צילום: istockphoto/Nuthawut Somsuk)

המשבר הכלכלי-חברתי שהקצין בעקבות אירועי הקורונה היה כאן כבר לפני כן, כמו חיכה במארב לאירוע כמו זה שאנו בתוכו שיחשוף אותו. המילה "משבר" פירושה ביוונית 'נקודת מפנה', ובעברית, "משבר" הוא המקום שבו נוצרים חיים חדשים: כיסא היולדת (אישה יולדת נקראת "יושבת על המשבר").

עלינו לייצר שיח אמיץ ויצירתי לאיתור והנגשת פתרונות עדכניים ויישומם למען התנהלות כלכלית-חברתית ומוניטרית חדשה. החדשות הטובות הן שיש פתרונות, שחלקם נוסו או כבר מיושמים בעולם.

האתגרים והתחומים בהם אנו מציעים לפעול:

התמודדות עם החובות הגבוהים של משקי הבית והעסקים ללא יצירת אינפלציה – ראה בהמשך פרוט של תפיסת ה-UBI (Universal Basic Income);

הרחבת התקציבים ללא הגדלת חובות למען יצירת צמיחה ושגשוג במקום מיתון;

יישום מודלים כלכליים חברתיים עדכניים כגון אג"חים חברתיים המפנים משאבים שאינם מנוצלים להתמודדות עם צרכים רבים שאין להם מענה כרגע. למשל בתחום החינוך, הבריאות והפשיעה לדוגמא. ראה בהמשך.

ובמיידי:

השקעה בישויות שעשויות בחלקן להניב רווחים גדולים מצד אחד, וגם לייצר מוצרים שהם לתועלת החברה הישראלית. בגישה המבוססת על 'מולקולות' שהן "חברות קטנות" או פרויקטים לאומיים גדולים. מספיק אחד שמושך אליו אלפי מומחים ועובדים מסוגים שונים בנוסח נאס"א או הגנום האמריקאים, כשבישראל סדר הגודל יהיה קטן יותר.

ישראל יכולה להפיק פרויקט לאומי מרתק בנושא הבינה המלאכותית, או לחילופין או במקביל פרויקט לאומי בתחום הביו-גנטי וכן עוד רעיונות רבים, כולל רעיונות המתמקדים בשירותים הניתנים בבתי החולים ואף מערכות רובוטיות שיתגברו אחיות וסייעות וכן הלאה.

החברות החדשות יקומו על בסיס טכנולוגיות בפיתוח במסגרת מפא"ת (גוף הפיתוח והמחקר של משרד הביטחון), ובמסגרת המרכז לחדשנות במשרד הכלכלה, במערכת החינוך (הפרוט בהמשך המאמר), כמו כן מיזמים מתוך אשכול פרויקטים אפשריים במכון וולקני (בהקשר ביולוגי וביוגנטי) וכן במרכזי מחקר ביולוגיים נוספים בישראל – כולל מרכזי מחקר אוניברסיטאיים (רחובות, חיפה, באר שבע ותל אביב), אשכול פרויקטים חקלאיים, וכן אשכולות פרויקטים גדולים יותר.

להערכתנו, עם משאבים מתאימים וניהול המובל על ידי יזמים ומנהלים בעלי ניסיון, ניתן יהיה לבנות את התשתית ההכשרתית וההסבתית הנדרשת ולהקים חברות חדשות ואיכותיות בפרקי זמן קצרים יחסית, כשחלקן עוסקות באותם נושאים, באותה טכנולוגיה ואולי (בתחילת הדרך) אפילו באותם המוצרים.

העובדים החדשים בהן יהיו בעלי ידע וניסיון מוקדם, אבל יהיו גם כאלה שיעברו הסבות מקצועיות אינטנסיביות ומהירות על חשבון המדינה. נראה שכך ניתן יהיה להעמיד על הרגליים אלפי חברות קיימות. רוב החברות יעסקו בפיתוח שירותים אוטומטיים שיאפשרו פתיחת מסעדות, חנויות, ואפילו בתי חולים אוטומטיים. האוטומציה תבוא לידי ביטוי בפיתוח מלצרים רובוטיים, מטפלים רובוטים, ועוד הרבה סוגי שירותים שיעברו לעולם הרובוטי.

אלה שנהנו למלצר כדי לממן לימודים, למשל, ימצאו את מקומם בחברות אלה, אם כקבוצות ניסוי או קבוצות אפיון וכיוצא בזה. כלומר, חלק מהשירותים שהכרנו יעברו לעולם חדש. זאת אחת הזוויות החדשניות ביותר שייוולדו מן המגפה. זוויות שהיו מתממשות בכל מקרה במעלה ציר הזמן, הן תואצנה עתה עקב הצרכים הדוחקים.

כך ניתן יהיה לאייש תוך מספר חודשים מהיום אלפי חברות חדשות ודינאמיות שיעסיקו מאות אלפי עובדים, רובם "חדשים" וחלקם "ותיקים". חברות אלו יצרכו שירותים ומרכיבים בסיסיים שונים שימשכו עוד מספר עשרות אלפי מקומות עבודה, כך שניתן יהיה לחתוך את "אסון האבטלה" המתרחש לנגד עינינו בדרך מהירה ואפקטיבית, ובנוסף להפוך אולי ל"אור לגויים" שלצערנו רואים בנו לאחרונה לא פעם את ההפוך מכך.

מערכת החינוך

נושא החינוך הוא הזועק ביותר לחדשנות מתודית (פדגוגית) וטכנולוגית כאחת. אין הזדמנות גדולה יותר מאשר ימים אלה כדי להפוך ולחדש את מתודולגיית ההוראה, ולו רק בשל האילוצים שנוצרו במשבר הקורונה.

עיקר הפיתוח אמור להתמקד ביכולת להפיק שיעורים המשלבים את האנושי והאפקטיבי עם המרכיב הטכנולוגי של "שיעורים מרחוק". נקודת מפתח היא העובדה שדרכי הלימוד שבהן יש אינטראקציה אנושית מביאות לאיכויות לימוד גבוהות יותר כאשר גם הרצון, העשייה והרגש מעורבים בתהליך, בעוד ה"זומיזציה" החד-ממדית לא נותנת מענה לצרכים האנושיים השלמים ואינה בשלה טכנולוגית. לכן מחקר חדשני המשלב את הטכנולוגי, המדעי. הפסיכולוגי הפדגוגי והיצירתי יכול להביא פתרונות של אקוסיסטמות פורצות דרך.

נדרשות מערכות שניתן יהיה להעביר דרכן שיעורי מתימטיקה ופיסיקה ומדעים – שהופקו מראש על ידי מרצים בכירים מהאוניברסיטה ומהמרחב התעשייתי, ובהדרכה פדגוגית של אנשי מערכת החינוך, כשהשיעורים מתבצעים אמנם מרחוק – אבל נחלקים לחלקים קצרים שבחלקם השיעור המוקלט וההנחיות מועברות בדרך שמייצרת הפעלות ומשימות בחיים עצמם, כולל סיעורי מוחות בין התלמידים ועם המורה על מה שנלמד באותו השיעור, ובעיקר מה שנלמד בפעילויות עצמן.

לדוגמה: שיעור כמו משוואה ריבועית יכול להתחלק לחמישה שיעורים קצרים, כשכל שיעור מתמקד בתת נושא של מהות המשוואה, פתרון המשוואה וכיו"ב, וכל קבוצה מכינה אחד מהם ואז מלמדת את האחרים.

הפעילויות והשילובים יעשו בחלקם בעבודה בקבוצות קטנות שיכולות להיפגש גם במקומות שאינם בהכרח בית הספר, לערב בני משפחה וחברים אחרים בתהליך ביצוע המשימות כשבמרכזו הילדים הם אלה שמלמדים את חבריהם ואז החברים מלמדים את שאר חברי הקבוצה. התכניות תתבססנה על התובנות שתיארו אדגר דאל ואחרים:

"אנו זוכרים 10% ממה שאנחנו קוראים, 20% ממה שאנחנו שומעים, 30% ממה שאנחנו רואים, 50% ממה שאנחנו רואים ושומעים, 70% ממה שאנחנו משוחחים עליו עם אחרים,80% ממה שאנחנו חווים בעצמנו, 90% ממה שאנחנו מלמדים אחרים".

retention

המערכת הכלכלית-חברתית והמוניטארית

כשמתבוננים על תהליכי יסוד בבניית הכלכלה, החברה והסביבה בישראל כ"סטארט-אפ ניישן" בולטים שלושה שלבים מרכזיים שהתחילו אפילו בתקופה שקדמה להקמת המדינה.

  1. "סטארט-אפ אידיאולוגי ערכי שהביא מודלים חברתיים-סביבתיים חדשניים", קיבוץ הגלויות, והקמת מודלים קהילתיים התיישבותיים חדשים כמו הקיבוצים והמושבים לדוגמא ויישוב הארץ שנעשה בעמל כפיים רב ומתוך הקרבה אישית גדולה, למען הבטחון, התקומה ובניית הבסיס החקלאי, התעשייתי והתרבותי.
  2. "סטארט-אפים של היי טק שבהם היצירתיות מופנית לפיתוחים טכנולוגיים חדשניים" שבהם היזמים המצליחים עושים בד"כ אקזיט, מרוויחים מיליונים ומוכרים את הנכסים החוצה.
  3. הזדמנות להפוך את הדפקט לאפקט ואת המשבר לנקודת מפנה אמיתית שבה היצירתיות תופנה לחבר את השתיים הראשונות ולבנות "סטארט-אפים שבמרכזם מודלים ערכיים משלבי חדשנות חברתית, סביבתית, חינוכית, בריאותית וכלכלית בעזרת טכנולוגיות פורצות דרך" שיעזרו לייצר שינוי שבמרכזו מעבר מכלכלה שהאנשים משרתיה לכלכלה שמשרתת את האנשים.

אתגרים ותחומים בהם אנו מציעים לפעול:

התמודדות יסודית עם החובות הגבוהים של משקי הבית והעסקים ללא יצירת אינפלציה – ראו בהמשך פרוט של תפיסת ה-UBI (Universal Basic Income), בין השאר בעזרת הצעתו של מילטון פרידמן אליה חוזרים יותר ויותר כלכלנים בכירים: הזרמת "כסף הליקופטר" כ-UBI, ובנוסף השקעות לפיתוח עסקים כשחלק מהכספים מופנה להורדת החובות.

יש לזכור שמעל 90% מכלל הכסף במערכת נוצר כחוב – "אשראי" במילה יותר "אסתטית" -וברגע שמזרימים כספים שעוזרים למשקי הבית ולעסקים הקטנים להחזיר את החוב שלהם, אז הכסף הזה שנוצר "בפעולה חשבונאית על מחשבי הבנק" נעלם מהעולם כשההלוואה משולמת ולכן משתפר מצב תזרים המזומנים. ואז, לא רק שלא נוצרת אינפלציה אלא שאפילו יורדת כמות הכסף שבמערכת. עד כמה מצב החובות עגום ודורש טיפול מיידי ניתן לראות מהשוואה של מספר נתונים ביחס למדינות אחרות:

כך, לדוגמה, בעשור האחרון עלו חובות משקי הבית בכ-300% (עוד לפני אירועי הקורונה) ובחודשים האחרונים זה החריף בקיצוניות, ו"המינוס" המעמיק הזה שוקע לתוך תהום שממנה יהיה קשה לרבים לחזור.

ישראל היא במקום השמיני בעולם ביוקר המחייה, הרחק מעל ארה"ב, גרמניה, צרפת, הולנד, שבדיה ועוד, שהן הרבה יותר זולות. למרות זאת, השכר הממוצע בארה"ב הוא כ- $43,000 ובישראל כ-$29,000.

גם בפערים אנחנו "מצטיינים" ומובילים את הטבלה בהפרש ענק. לדוגמה, הפער בין הכנסה ממוצעת של עשירון תשיעי לראשון הוא אצלנו פי שניים מהממוצע של ה-OECD ובפער של 50% יותר מארה"ב, פי שלוש מאיטליה, מדנמרק ומשבדיה. בקיצור, עם הכנסה הרבה יותר נמוכה, מרקיעים אצלנו חובות אסטרונומיים, כדי לקנות במחירים מופקעים.

במסווה של "כלכלה יציבה" עם מדדים מרשימים שהיא "דוגמה לגויים" ודירוגים בינלאומים בהם מתגאים המנהיגים שלנו – וגם השקל שלנו היה יציב וחזק בעשור האחרון יותר מכל מטבע מוביל בעולם – אך אין זה תורם לחיזוק הייצוא.

גידלנו 'מפלצת חברתית' עם מיליוני אנשים עניים או על גבול העוני שחלקם עדיין לא הפנימו שהם עניים כי היו רגילים להיות "במצב בסדר" – "לקחו עוד הלוואות בריביות אטרקטיביות", הגדילו את המינוס ואמרו "סבבה", בסוף "יהיה טוב", ואז בא המשבר האחרון ומבהיר לכולנו, שאם לא נעשה משהו מהיר ומדויק, אז הסוף דווקא "די רע". החדשות המעודדות הן שיש פתרונות מצוינים, צריך רק להעיז, להיות חכמים וללמוד גם מאחרים.

להלן סקירה של מספר פתרונות כאלה:

ספרד

בספרד החלו ליישם באפן מודרג את פתרון ה-UBI שמשמעותו העברת כסף לכל מי שזקוק לכך, באופן מיידי וללא חקירות והשפלות מיותרות. התשלום החודשי הוא בהיקף של 1,015 אירו לחודש באופן קבוע, למשך זמן בלתי מוגדר – כולל אחרי שמגפת הקורונה תיעלם.

התהליך הזה החל ב-15 ניוני השנה, ורבים מהכלכלנים בעולם מצפים בסקרנות לתוצאותיו. בין השאלות העולות, האם הסיוע יצמצם את ממדי העוני, ובעיקר את ממדי הסימפטומים של "העוני". התכנית אמורה לספק את הכסף ל-850,000 משקי בית, שהם מיליוני בני אדם.

גרמניה

בית המשפט בגרמניה קבע בשלהי 2019 כי כל אדם יקבל הכנסה בסיסית המכסה את העלויות הבסיסיות של מזון, מגורים וטיפולים רפואיים ללא תנאים וללא צורך להצדיק עצמו או להוכיח שהוא מחפש עבודה. הסכום שנקבע הוא 1,120 אירו (דומה לספרד).

רשת בטחון זו מכסה את כולם, לא רק את מחפשי העבודה המובטלים אלא גם קשישים, אנשים חולים, כאלה שנאלצים לטפל באחרים, או מוגבלים מסיבות אחרות. והיא גם מונעת אין סוף פרוצדורות אדמיניסטרטיביות ומשרדי ממשלה מנופחים.

חלק מהמימון מגיע ממערכות סוציאליות שהיו קיימות אך הגישה עכשיו איננה "תוכיח שאתה מסכן אז נרחם עליך וניתן לך", אלא גישה מעצימה: כמו שהציפור מקבלת את צרכיה הבסיסיים מבלי שתצטרך לשלם משכנתה לעץ כשהיא בונה בו את קינה, כך אתה כאדם שהוא חלק מקהילת בני האדם זכאי לחיים ראויים ובטוחים ובריאותך הפיזית והנפשית תהפוך אותך גם לאדם שמשתלב ותורם לחברה מבחירה ולא מכפיה.

בישראל כיום מקבל אדם וותיק (נכון ל- 1.1.20) קצבת זקנה של 1,558 ש"ח ומזה מנקים לו 200 ש"ח ביטוח לאומי. מדובר בסכום נטו שהוא הרבה פחות ממחצית ממה שמשולם לכל אדם בגרמניה ללא קשר למצבו וסיבותיו.

ישראל

למרות שעלות המחייה כיום גבוהה בהרבה מזו שבגרמניה וההכנסה הממוצעת היא הרבה יותר נמוכה, אנחנו מציעים שההכנסה הבסיסית של כל אדם (ללא צורך להצדיק ולהוכיח) תהייה 5,000 ש”ח לחודש.

"מס הכנסה שלילי" ה-NIT (Negative income tax ) שמשמעותה – הוספת "מס הכנסה הפוך" להשלמת ההכנסה המתקבלת. כלומר, אם עובד מקבל 5,000 ש”ח ממעבידו, המדינה תגדיל את הכנסתו ל-7,000 ש”ח במקום להוריד מההכנסה הזאת מס.

אנגליה

 הרחבת התקציבים ללא הגדלת חובות למען יצירת צמיחה ושגשוג במקום מיתון דכדוך. באנגליה כמה אנשים טובים, אמיצים ובעלי יושרה, התכוננו כבר כמה שנים בבנק המרכזי למשבר הבא שאכן הגיע ותפס אותם מוכנים.

בכירי הכלכלנים הבריטים יצרו את האווירה החדשה – ביניהם אדאיר טרנר, שהיה מנהל שוק ההון; פרופסורים לכלכלה מובילים בחשיבתם העצמאית כגון ריצ'רד וורנר וסטיב קין (אוסטרלי במקור שעבד הרבה שנים באנגליה); ומרווין קינג, הנגיד האגדי של הבנק המרכזי האנגלי שהודה לקראת סיום שירותו: "יש הרבה דרכים לניהול מוניטרי של כלכלת המדינה והעולם, אך השיטה הקיימת היא ללא ספק הגרועה ביותר".

אפילו מרטין וולף, הפרשן הכלכלי הראשי של הפייננשל טיימס, יצא בגלוי בקריאה לשנות את השיטה והצביע על "פוזיטיב מאני" ועל "תכנית שיקגו" ככיוונים חשובים לפתרון מערכתי. לאחרונה כתב וולף ש"השאלה היא כבר לא 'אם', אלא 'איך'".

מצוידים בכל הידע והתמיכה הציבורית שהוכנה בשנים האחרונות, הם החלו מיד להזרים כסף נטול חוב אל משרדי הממשלה שדרכם זורמים הפעם תקציבים ישירים המגיעים אל הכלכלה הריאלית ואל העמותות והאנשים שבאמת זקוקים. וכך, יש פתאום תקציבים גדולים לחינוך, לבריאות, לחקלאות, לתשתיות, לסביבה ולעיריות ובקיצור – כלכלה שמשרתת את האנשים.

בנוסף, הם השלימו כמעט את הכנת הייצור של מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי שהוא נטול חוב ובכוחו לזרום לכלכלה ללא הגבלות חיצוניות ולהביא עימו שפע ומדיניות מוניטרית אפקטיבית.

יישום מודלים כלכליים חברתיים עדכניים כגון אג"חים חברתיים המפנים משאבים שאינם מנוצלים להתמודדות עם צרכים רבים שאין להם מענה כרגע. ניגע כאן בתחום החינוך, הבריאות והפשיעה לדוגמה, אך פתרונות שורשיים קיימים בכל תחום אחר והם דורשים קידום חקיקה ורגולציה המעודדות ומתגמלות חדשנות ויזמות ותיעדוף תקציבי הולם.

ניקח, למשל, את התופעה המדאיגה של כמות עצומה של ילדים המקבלים את תרופת הריטלין. מרכיבים דומים של התרופה פותחו בין השאר עבור חיילים שסבלו "מבעיה רגשית" והיה קשה להם לירות ולהרוג אנשים אחרים. התרופה עזרה להם להיכנס לפוקוס, לנטרל את רגשותיהם ואז הם יכלו להרוג אחרים בלי להרגיש לא טוב… ניתן לומר בכאב: "ממש תרופה קטלנית", וזה מה שאנחנו נותנים למליוני ילדים…

במחקרים שנעשו, נמצא שאפשר להקטין ב-75% את כמות הילדים שזקוקים לתרופה על ידי פעילות ספורטיבית נמרצת למשך רבע שעה לפני תחילת הלימודים בבוקר ואח"כ באמצע היום…התארגנות קטנה של הורים ותיאום עם המורים, יכולה להשיג זאת ולחסוך גם כספים וגם בריאות ואיכות חיים לילדים שנפשם שוב תרגיש בבית בגופם הקטן.

ניתן לדוגמא גם ליצור אג"חים חברתיים עבור אסירים משוחררים. ידוע שאם משתחררים מבתי הכלא בישראל 2000 אסירים כ 1000 מהם חוזרים לבתי הכלא. עלות שנתית של אסיר חוזר היא 100 אלף ש”ח. כלומר עלו שנתית כוללת של 100 מליון ש”ח בגין האסירים החוזרים. מוצע, כדוגמא, שהתקציב הזה ישמש לשיקומם כשהם מחוץ לכלא (ולא כשהם חוזרים אליו), וכך אולי "להציל" חלק מהם ולהשיבם לחברה ואל משפחותיהם.