זירת הבלוגים

ישראל מעורבת במהומה האזורית, גם אם מנסה להרחיק עצמה

לא ברור אם מדובר בפיגוע בביירות, אך מתנהלת מערכה רב מעצמתית על השליטה בים התיכון

05/08/2020 13:04
הפיצוץ בביירות, צילום מסך מסקיי ניוז

עדיין אין יודעים מי עומד מאחורי הפיגוע הגדול בנמל ביירות, אם בכלל היה פיגוע, אלא תאונה, אבל כך או אחרת מתנהלת כעת מערכה על השליטה בים התיכון, שמעורבות בה מעצמות עולמיות ואזוריות.

לבנון הייתה קשורה במערכה הזאת באופן עקיף, ואין להוציא מכלל אפשרות שכך או אחרת גם הפיגוע בנמל ביירות קשור איכשהו במערכה הגדולה.

במערכה הנוכחית על השליטה בים התיכון מעורבות מעצמות עולמיות ואזוריות. לבנון הייתה קשורה בה בעקיפין, ואין להוציא מכלל אפשרות שגם הפיגוע בנמל ביירות, אם אכן היה פיגוע, קשור איכשהו במערכה הגדולה

מה שכן ברור – שתי זירות עיקריות שבהם כבר מתנהלת  מלחמה, הן סוריה ולוב. על מנת להבין את מהותה של המלחמה הזאת יש לנתח את הדומה והשונה בשתי החזיתות של אותה מלחמה, ומה הם המניעים של הצדדים הלוחמים בה, אם במישרין או בעקיפין.

מה שדומה בסוריה ובלוב הוא ששתי המעצמות, ארצות הברית ורוסיה, עומדות זו מול זו, כאשר לכל אחת מהן בעלי ברית שהם ה-BOOTS ON THE GROUND. בסוריה ובלוב יש שדות נפט, בלוב הם עשירים, בסוריה פחות, אבל לחופי סוריה ולבנון פוטנציאל של מציאת שדות גז עשירים.

שדות הנפט של סוריה נמצאים בשטח הכורדי, שהם בעלי הברית של ארצות הברית, וממש בימים אלה עומדים לפני סיום השיחות על חתימת חוזים להפקת נפט בין ממשל רוז'אבה, בהנהגת מפלגת PYD לבין חברות אמריקניות.

בלוב נמצאים שדות הנפט העשירים בשליטת הממשל הלאומי של המרשל חפתר, היושב בבנגזי, אבל הם משותקים, בגלל העימות האמריקני-רוסי. רוסיה היא בעלת בריתו של חפתר, והמיליציה של ווגנר היא הכוח הצבאי הזר המשמעותי ביותר שעוזר לו במלחמה מול ממשלת ההסכמה היושבת בטריפולי, שהיא ממשלת אחים מוסלמים.

עמדת ארצות הברית במלחמה בלוב איננה ברורה, אבל על פי מקורות לוביים, בגלל שרוסיה תומכת בחפתר, ארצות הברית תומכת באוייביו שבטריפולי. לדבריהם, ארצות הברית רוצה למנוע מרוסיה להקים בסיסים בים התיכון כדוגמת בסיסיה שבחוף הסורי, ולמנוע ממנה את רווחי שדות הנפט של לוב, ברגע שיחזרו לפעול.

לדברי מקורות לוביים, ארה"ב רוצה למנוע מרוסיה להקים בסיסים בים התיכון, כדוגמת בסיסיה שבחוף הסורי, ולמנוע ממנה את רווחי שדות הנפט של לוב, כשיחזרו לפעול

הדרך שבה ארצות הברית חוסמת את רוסיה מתוחכמת מאוד. היא מכירה רק בבנק המרכזי של לוב כגוף שדרכו יעברו עסקאות הנפט. הבנק הזה יושב בטריפולי תחת שליטת ממשלת האחים המוסלמים, ומכאן שלא חפתר והרוסים ייהנו מרווחי הנפט, אלא האחים המוסלמים.

האם מן המשוואה הזאת אפשר לגזור גזרה שווה לגבי הפיגוע בביירות? קרוב לוודאי שאם באמת היה פיגוע, הרקע לפיגוע הוא עסקאות נשק של אחת המיליציות של לבנון לקראת הכרעה בעתיד. אבל יש לבחון גם את הרקע של עסקאות הנפט.

כאשר החברות האמריקניות יחתמו על העסקה עם הכורדים, השאלה היא כיצד הנפט הזה יועבר? דרך הנמלים הסוריים שבשליטת רוסיה בוודאי שלא. תורכיה? ארדואן כבר השמיע התנגדות לעסקה עם הכורדים. מה שנשאר זה נמל לבנון. לא פשוט, כי גם אסד מתנגד לעסקה, אבל תמורת תשלום לקופתו הריקה אפשר להסדיר את העניין. ובכלל הקשרים בין PYD לאסד היו תמיד טובים, ועד היום יש קשר טוב ביניהם. PYD מעולם לא הייתה חלק מן המרד הסוני הגדול נגד אסד, מה שאיפשר לאסד להקצות כוחות נגד המורדים. אם כך, כאשר מחפשים מניע לפיגוע בנמל ביירות, אין להוציא את ההקשר הזה מכלל חשבון.

קו משותף נוסף בין סוריה ללוב היא המעורבות התורכית. תורכיה הקימה בסיס חזק באידליב, שהוא כבר מחוז תורכי הלכה למעשה, והכוחות שהיא שולחת להילחם בלוב הם בעיקר תורכמנים מסוריה. גם מנהיג ממשלת ההסכמה, פואד א-סראג', הוא ממוצא תורכי, ושורשי משפחתו נטועים באזור איזמיר בתורכיה. כך, שההשפעה התורכית בלוב מבוססת על ההיסטוריה העות'מאנית, ועל הגרעין התורכי בטריפולי, וכמובן הקשר של האחים המוסלמים המלכד את תורכיה וקטאר לתמיכה בטריפולי מול בנגזי, או טריפוליטניה במערב מול קרינאיקה במזרח.

קרוב לוודאי שאם באמת היה פיגוע, הרקע לפיגוע הוא עסקאות נשק של אחת המיליציות של לבנון לקראת הכרעה בעתיד. אבל יש לבחון גם את הרקע של עסקאות הנפט

התמיכה של קטאר ותורכיה בממשלת טריפולי הביאה את מצרים, סעודיה והמיפרץ לתמוך בחפתר. השבטים הבדווים של לוב בעיקרו של דבר תומכים בחפתר (ובסיף אל-איסלאם קדאפי היושב בדרום המדברי). ההתקדמות הגדולה של חפתר לפני חצי שנה לכיוון הגבול עם תוניס לא היה פרי של נצחונות מזהירים בשדה הקרב, אלא מכיוון שהמיפרץ קנה את השבטים היושבים בדרך בכסף טוב, והם איפשרו לו לעבור.

כאשר החליטה מצרים כי אולי חלוקת לוב עדיפה מבחינתה, נפסק המימון של המיפרץ לשבטים, וצבא חפתר נאלץ לחזור על עקבותיו. מדוע עשויה מצרים לחשוב שחלוקת לוב עדיפה לה? מכיוון שיתנתק הקשר בין הבנק המרכזי בטריפולי, ובנק מרכזי חדש שיוקם בבנגזי יוכל להפעיל את שדות הנפט.

זה מסביר את המחלוקת הפנים אירופית בשאלת לוב בין צרפת לאיטליה. צרפת ואיטליה מתחרות זו בזו לגבי של מי הים התיכון. איטליה דבקה בססמה הרומאית הישנה של מארה נוסטרום – הים שלנו, בעוד צרפת חולקת על כך, והיא הקימה את המסגרת של הצהרת ליסבון, שבו היא מתיימרת להנהיג את המדינות השוכנות לחופי הים התיכון.

בעוד איטליה תומכת בטריפולי הנמצאת קרוב לחופי איטליה, צרפת תומכת בחפתר, ואם תצליח לפלג את לוב, אז הנפט יפול בנחלת הצד שבו תמכה במלחמה, והצד של טריפולי, שבו תמכה איטליה, "יתייבש".

בעוד איטליה תומכת בטריפולי הנמצאת קרוב לחופי איטליה, צרפת תומכת בחפתר, ואם תצליח לפלג את לוב, אז הנפט יפול בנחלת הצד שבו תמכה במלחמה, והצד של טריפולי, שבו תמכה איטליה, "יתייבש"

צרפת ואיטליה אינן חלק מן המאבק על סוריה, אבל סוגיית חלוקת סוריה עומדת גם היא על הפרק, כאשר דווקא הכורדים של PYD בגלל קשריהם הטובים עם אסד, מתנגדים לחלוקת סוריה, אלא מדברים על נוסחה של ביזור השלטון המרכזי, כלומר: דמשק תישאר הבירה, אבל תאבד סמכויות מול המחוזות. גם השבטים הבדווים של סוריה מדברים בשפה דומה, אבל רואים בכורדים של PYD אוייב, וזה עניין לדיון נפרד.

איטליה וצרפת, המתחרות על הנהגת הים התיכון, לא כל כך שמות לב לשחקן החדש, הבעייתי, בזירה, והיא תורכיה.

תורכיה מתוסכלת על כי דווקא בחופיה לא מוצאים גז טבעי, והיא רוצה להיות שותפה באמצעות חבלה באינטרסים של האחרים. הסכם חלוקת המים הטריטוריאליים עם ממשלת ההסכמה בלוב קוטעת את הסכמי הגז של המדינות השותפות לישראל בעסקי הגז: מצרים, קפריסין, יוון ואיטליה.

לעימות הזה יש גם היבטים צבאיים: המתיחות בלוב בין מצרים לתורכיה, החיכוכים בים התיכון בין הצי התורכי לציים של צרפת ואיטליה.

הסכם חלוקת המים הטריטוריאליים עם ממשלת ההסכמה בלוב קוטעת את הסכמי הגז של המדינות השותפות לישראל בעסקי הגז: מצרים, קפריסין, יוון ואיטליה

מכאן, ככל שישראל מנסה להרחיק את עצמה מן המהומה האזורית, וטוב שכך, בכל זאת היא מעורבת, והאינטרסים שלה מעורבים, גם בסוריה וגם בים התיכון, וראוי כי תעשה בחינה זהירה כיצד היא יכולה להיות חלק מן המשחק האזורי, כי מתברר שאיננה יכולה לחמוק מכך לתמיד.