ישראל צריכה לחשוב אזורית

הפגנה נגד אחיזת חזבאללה בלבנון, נובמבר 2019 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)
AP Photo/Hussein Malla
הפגנה נגד אחיזת חזבאללה בלבנון, נובמבר 2019

הפיצוץ הגדול בנמל ביירות ממחיש לנו עד כמה כל ההערכות שרווחו אצלנו על מלחמה קרובה בין ישראל לחיזבאללה, או פיגוע נקמה מסיבי של חיזבאללה בישראל על הריגתו של בכיר חיזבאללה בסוריה היו חסרות יסוד, שלא לומר: פייק ניוז.

הפיצוץ הגדול בנמל ביירות ממחיש לנו עד כמה כל ההערכות שרווחו אצלנו על מלחמה קרובה בין ישראל לחיזבאללה, או פיגוע נקמה מסיבי של חיזבאללה בישראל על הריגת בכיר חיזבאללה בסוריה היו חסרות יסוד, שלא לומר: פייק ניוז

יש לישראל בעיה ביכולת הניתוח של ההתפתחויות בינה לבין שכנותיה הערביות, בעיקר משום שנקודת המוצא שלנו היא בילטרלית – כלומר: אנו גוזרים את מסקנותינו מן המצב הישיר בינינו לבין שכנינו – אם זה הרשות הפלסטינית, חמאס, ירדן או לבנון.

כאשר ניסינו להעריך כיצד חיזבאללה יגיב על מות החייל שלו, לא לקחנו בחשבון את מכלול השיקולים והאילוצים של חיזבאללה בזירה הלבנונית בפרט והאזורית בכלל. ובכן, חיזבאללה נמצא בתחתית של התחתית, ונפרט בפעם אחרת. הוא לא היה מגיב, ואם היה מגיב, לא מעט בגלל פרשנינו שאילצו אותו להגיב, הרי זה היה אמור להיות מינורי שבמינורי – אם בכלל, וגם זה לא מלבנון. הפיצוץ בביירות המחיש לנו באופן דרמטי עד כמה מכלול שיקוליו של חיזבאללה רחוק מן העימות הישיר הצר עם ישראל.

אותו הדבר בקשר להבנת יחסינו עם חמאס. בתוך חמאס יש מאבק פנימי חריף לצד מי להתייצב בהיערכות האזורית: לצד מצרים והמדינות הערביות, או לצד תורכיה והאחים המוסלמים. הנייה התומך באחים המוסלמים נאלץ לעזוב את עזה. סינוואר מייצב את עזה לצד מצרים. כעת, כאשר מצרים נערכת לעימות עם לוב, זה לא הזמן לחמם את עזה. זאת הסיבה שעזה שקטה (יחסית), ולא שום שיחות הסדרה או דברים הקשורים ביחסי עזה איתנו.

זאת גם הייתה הטעות הגדולה בהבנת תוכנית טראמפ – היא לא הייתה תוכנית סיפוח שטחים לישראל, אלא תוכנית אזורית שתחבר את ישראל עם הציר הערבי-סוני. המחיר – מדינה פלסטינית קטנה, אשר תפוצה על אובדן שטחים בגדה בשטחים מתוך ישראל.

כאשר ניסינו להעריך כיצד חיזבאללה יגיב על מות החייל שלו, לא לקחנו בחשבון את מכלול השיקולים והאילוצים של חיזבאללה בזירה הלבנונית בפרט והאזורית בכלל. ובכן, חיזבאללה נמצא בתחתית של התחתית

בקיצור – אנו צריכים לחשוב "אזורית" ולא "רק על עצמנו לספר ידענו". וככל שנקדים כך ייטב.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 341 מילים
סגירה