על המפה - המזרח התיכון, אמריקה ומה שביניהם

מפת בינטינג: ירושלים במרכז, היבשות מקיפות אותה
מפת בינטינג: ירושלים במרכז, היבשות מקיפות אותה

בשנת 1581 שרטט הכומר הגרמני היינריך בינטינג מפה של העולם. יותר משיכולה מפה זו ללמד אותנו על העולם, היא יכולה ללמד אותנו מה חשבו בינטינג ובני זמנו על העולם. במרכזה של מפה זו מוצגות אירופה (והאי האנגלי, בקטן), אפריקה ואסיה ובקצותיה אמריקה ודנמרק. מה שניכר לעין בצורה הבולטת ביותר היא העובדה כי המפה היא פיגורטיבית – היבשות בדמות עלה תלתן, ובעיגול המקשר בין העלים – ליבה של המפה, ומשכך של העולם – נמצאת ירושלים.

בשנת 1581 שרטט הכומר הגרמני היינריך בינטינג מפה של העולם. יותר משיכולה מפה זו ללמד על העולם, היא יכולה ללמד מה חשבו בינטינג ובני זמנו על העולם. המפה פיגורטיבית, ובליבה של המפה – ירושלים

מפה מעידה על כוונותיו של יוצרה. כשבינטינג ואחרים מיקמו את ירושלים במרכז המפה הייתה בכך קביעה ערכית ורעיונית, וכמובן לא תיאור אוביקטיבי של המציאות. בניגוד למגמות האידאולוגיות והאומנותיות הברורות המשתקפות בדוגמה זו, מפה טובה היא קודם כל כלי עזר מציאותי להבנת השטח, המאפשר למעיין בה למצוא את דרכו גם בתוואים שלא היו מוכרים לו קודם לכן.

מעל במה זו גם אני מבקש למפות – לשרטט קווים מנחים ולהציע קריאת כיוון. זוהי קריאת כיוון שליבה בירושלים אך רגליה נודדות בין וושינגטון לטהראן, ניו יורק וקהיר, איסטנבול וסן פרנסיסקו. בדומה למפה המפשטת תוואי שטח מורכב באמצעות קווים, נקודות וצבעים, כך אני מבקש להביע זרמי עומק, מחשבות, רעיונות, ותחושות באמצעות מילים.

בבלוג זה אעסוק בסוגיות הגאו-פוליטיות המעסיקות את המזרח התיכון ואת מי שהיא (עדיין) מעצמת העל העולמית – ארצות הברית של אמריקה. התפקיד ששיחקה ארה"ב בעיצוב פני האזור בעשורים האחרונים הוא בלעדי. המעורבות שלה בנעשה במזרח התיכון הפך להיות גם סוגיה בסיסית בסדר היום הפנים-אמריקאי, וסדר היום הפנים-אמריקאי הפך להיות נושא המעסיק מנהיגים ואישי ציבור בעולם הערבי והמוסלמי. על בסיס זה אנסה לטוות את הקו המחבר בין מה שקורה ממערב לאוקינוס האטלנטי עם מה שקורה ממזרח לים התיכון.

הטלטלות שחווה המזרח התיכון חדשות לבקרים דורשות עין ביקורתית ונכונות לשינוי תפיסתי, בכדי לא לדבוק בפרדיגמות המתחלפות בקצב מסחרר או לנסות לתאר את העולם של אתמול. הדיוק בפרטים הוא קריטי בכדי להצליח לתאר תמונת-על של האזור, שהיא בתורה הכרחית כדי לגבש הבנה אזורית מהותית ולא טכנוקרטית ויבשה. הבנה שכזו היא אחת ממטרותיו של בלוג זה.

אם נבקש להציג את התמונה הגאו-פוליטית המלאה, לא ניתן להתעלם כמובן משחקניות מפתח נוספות, ובמרכזן אירופה, סין ורוסיה. גם הן, כמובן, יזכו לכבוד הראוי להן במסגרת נושאי המפתח בהם אעסוק.

ארה"ב שיחקה וממשיכה לשחק תפקיד בלעדי באזור (צילום: https://www.eurasiareview.com/13022013-sequestration-and-new-u-s-foreign-policy-priorities-likely-impact-on-the-middle-east-analysis/)
ארה"ב שיחקה וממשיכה לשחק תפקיד בלעדי באזור (מקור: https://www.eurasiareview.com/13022013-sequestration-and-new-u-s-foreign-policy-priorities-likely-impact-on-the-middle-east-analysis/)

נקודת המבט שלי נובעת מאמונה עמוקה במדינת ישראל ובערכים שהיא מייצגת: המסורת היהודית, ערכי הדמוקרטיה הליברלית ורוח האדם הטמונה בשני אלו גם יחד, ומשכך – גם הברית האיתנה בין ישראל וארה"ב. אני מקווה שכתיבתי תוכל לסייע, ולו במעט, לחיזוקם ושגשוגם של מדינת ישראל והרעיונות שעל אדניהם היא מושתת בסביבה המורכבת בה היא מתקיימת.

מעל במה זו גם אני מבקש למפות – לשרטט קווים מנחים ולהציע קריאת כיוון. זוהי קריאת כיוון שליבה בירושלים אך רגליה נודדות בין וושינגטון לטהראן, ניו יורק וקהיר, איסטנבול וסן פרנסיסקו

כעת, כשאני ניגש למלאכת השרטוט, אני מצפה שכתיבתי תהיה נאמנה, מדוייקת ומועילה אך גם כזו שטביעת ידו של המשרטט אותה באה לידי ביטוי. מטרתה לספק ידע ולעורר לחשיבה, ולנסות ליצור שיח ציבורי מעמיק ובוגר יותר סביב הסוגיות המרתקות הללו. אני שמח להזמין אתכם להצטרף אלי.

נדב חכם הוא סטודנט לתואר שני באוניברסיטת חיפה בתוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארה"ב. סיים תואר ראשון בהצטיינות באוניברסיטה הפתוחה בהיסטוריה ומזרח תיכון. בוגר יחידה 8200, ובוגר תוכניות של קרן תקווה (בארה"ב). בלימודי התואר הראשון עסק רבות ברעיונות שבבסיס הסיפור ההיסטורי - הן בעולם האסלאם על זרמיו הפוליטים והדתיים והן בעת החדשה בעולם המערבי מהנאורות ועד הפוסטמודרניזם. מביט בעולם בעניין ומנסה לחשוב, לנתח ולהבין לאן המים זורמים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 498 מילים
סגירה