אוצר המילים של השבוע: חַיְזָרִים

מי שידוע בקמצנותו החולנית לא יוכל להאמין שאנשים מוכנים להשקיע מזמנם, ממרצם ומכספם בהתנדבות למען עקרונות שהם מאמינים בהם. מבחינתו, חייבת להיות אחרי הפגנה לפחות ארוחת בוקר במלון יוקרה, ובלי ספק גם מימון נדיב מבעלי הון זרים. אחרת, למה שיעשו זאת?

07/08/2020 10:00
חַיְזָרִים

"אני מראה לאבא חייזרים מההפגנות, זה מצחיק אותו"

יאיר נתניהו בראיון ל"גלי ישראל", 3 באוגוסט 2020

קרחנת חייזרים כזו לא נראתה בישראל מאז שהחייזרית הירקרקה ציפי שביט שברה את שיא הרייטינג באולפן של דודו טופז ב-1997. העולם היצירתי הישראלי מושבת כמעט לחלוטין כבר חצי שנה, ולכן זה רק התבקש שפלוגות במאים, צלמים, מוזיקאים, שחקנים, גרפיקאים ומעצבים מובטלים יסתערו בחדווה קריאטיבית על ההזדמנות שהושלכה לפתחם – להנחית ברחוב בלפור בירושלים חלליות ססגוניות, מלאות משובטים מפחידים, זינות סקסיות, ET חמודים ודרואידים אמיצים.

כוננות הוכרזה באינסטגרם ובפייסבוק-לייב. אם לסמוך על ההבטחות הרבות ברשתות החברתיות – הפגנת המחאה במוצאי שבת תירשם בתולדות המחאה בישראל כ"הפגנת החייזרים הגדולה". מי שהתפקע מצחוק בסלון באמצע השבוע והסתלבט על גיקים מתוסכלים וכועסים, שלא יתפלא אם בסוף השבוע הם יטילו עליו כישוף, יהפכו אותו לדארת' סידיוס, ילהקו את בנו לתפקיד דארת' ויידר, וישגרו צבא של אבירי ג'די להילחם באימפריית הרשע הגלקטית.

קבלו את שלדון קופר נגד שלדון אדלסון. Fun with flags עם יאיר ושרה.  ה"קומיקון" מגיע לכיכר פריז.

שלדון קופר, Fun with Flags (צילום: צילום מסך / עיבוד מחשב)

שלדון קופר, Fun with Flags (צילום: צילום מסך / עיבוד מחשב)

יש כאן משל שמתחנן לפרשנות אקטואלית: על פי ההיסטוריה המקובלת של "מלחמת הכוכבים", אימפריית הרשע הגלקטית הוקמה על ידי שיב פלפטין המכונה דארת' סידיוס – מנהיג כריזמטי וציני שצבר עוצמה אדירה בזכות שליטתו בצד האפל של "הכוח". הוא עלה לגדולה אחרי שרצח את השליט שקדם לו, והפך לאחד הסית'ים המסוכנים בהיסטוריה. בערך הוויקיפדיה שמוקדש לו, הוא מתואר כך:

"בסרט השלישי פלפטין מצליח להשמיד את מסדר אבירי הג'די ובאמצעות פוליטיקה, תככים ושימוש במיליציות בדלנים להפוך מסנאטור לקנצלר, לבטל את סמכויות הסנאט בהדרגה ובהמשך להפוך לקיסר של האימפריה הגלקטית שקמה על חורבות הרפובליקה הישנה.

"פלפטין היה גאון פוליטי וערמומי, הבנתו את נפש האדם הייתה מצוינת. הוא נהפך לסנאטור מוערך, שרבים אהבו ובטחו בו… בעקבות המלחמה, דרש פלפטין סמכויות-יתר לשעת חירום והציע להשעות לתקופה מסוימת את הסמכויות של הסנאט ואת חירויות האזרח. בזכות הרטוריקה הטובה שלו והמצב הקשה, הוא שכנע את הסנאט להעניק לו יותר ויותר סמכויות".

מאיפה הסיפור הזה מוכר לי?

כצפוי, שיחת החייזרים של יאיר נתניהו הפכה השבוע במהירות לעוד התגוששות היעלבויות ימין-שמאל סטנדרטית. זה טקס ישראלי ידוע וקבוע, עם כללי פרוטוקול מייגעים. "אבל גם רבין אמר", ו"תרשה לי להזכיר לך מה ישעיהו ליבוביץ' אמר", ו"איך אתה מעז להשוות" שמוביל ל"אבל זה לא אותו דבר".

הפוליטיקה הישראלית הייתה תמיד זירה אגרסיבית, בוטה ופוגענית. במרוצת הזמן כולם פגעו בכולם, כולם עקצו את כולם, כולם טינפו על כולם. חוץ מצדיקים גמורים – לאף אחד לא שמורה הזכות לחגוג את חג הקורבן. אם אתה אוהד הפועל והיית ביציע בבלומפילד כשהקהל שר "שתהיה שואה למכבי", איבדת את הזכות להזדעזע כשהקהל של בית"ר שר בטדי "שיישרף לכם הכפר". זה עד כדי כך פשוט.

הפוליטיקה הישראלית הייתה תמיד זירה אגרסיבית, בוטה ופוגענית. במרוצת הזמן כולם פגעו בכולם, כולם עקצו את כולם, כולם טינפו על כולם. חוץ מצדיקים גמורים – לאף אחד לא שמורה הזכות לחגוג את חג הקורבן

אז כן, ההיסטוריה מוכרת: ישעיהו ליבוביץ' טיגן על הגריל את ה"יודונאצים" ושפך אש וגופרית על ה"דיסקוכותל". יצחק רבין קרא לתנועת גוש אמונים "סרטן בגופה של הדמוקרטיה הישראלית", למפגינים מרמת הגולן "פרופלורים" ולפרס "חתרן בלתי נלאה". מפגיני "שלום עכשיו" קראו לשרון ובגין רוצחים. לסילבי קשת מייחסים את הביטויים "מתנחבלים" ו"נהנתניהו". ועל הדרך היו גם הצ'חצ'חים, ומנשקי המזוזות, ונוער הזוועות ומועצת רשע ובטח עוד כמה ששכחתי.

גם השמאל פתח ג'ורה. סבבה.

אבל חוץ מביביסטים עיוורים, מעטים יטענו ברצינות שהיה בתולדות הפוליטיקה הישראלית עוד מנהיג שגייס לצידו את הכוח האפל כמו בנימין נתניהו. כשמשחזרים לאחור את גלי הנזק שחוללה מכונת ההשמצה הבלתי ניתנת לעצירה שהוא פיתח ושכלל, ברור שזו הייתה מדיניות שיטתית, צינית, חסרת מעצורים ואכזרית.

בניגוד למה שמקובל לחשוב, עונשו הגדול ביותר של השקרן הפתולוגי הוא לא שכולם מפסיקים להאמין לו, אלא שהוא מפסיק להאמין לכולם. הוא משוכנע שכולם כמוהו, משקרים כל הזמן, עד שהוא מאבד את היכולת לזהות אמת, גם אם זו תתגנב למיטתו עירומה לפנות בוקר. עם הזמן הוא נהפך יותר ויותר חשדן ופרנואיד.

על פי אותו עיקרון – מי שכל חייו מתנהלים בצורה מחושבת, מהונדסת ומלאכותית, לא יידע לזהות ספונטניות וטבעיות גם אם הן ירקדו חצי עירומות על המזרקה ליד מעונו הרשמי. ומי שידוע בקמצנותו החולנית וברדיפה אובססיבית אחרי כבוד וכוח, לא יוכל להאמין שאנשים מוכנים להשקיע מזמנם, ממרצם ומכספם בהתנדבות למען עקרונות שהם מאמינים בהם. מבחינתו, חייבת להיות שם לפחות ארוחת בוקר במלון יוקרה, ובלי ספק גם מימון נדיב מבעלי הון זרים. אחרת למה שיעשו את זה?

מי שידוע בקמצנותו החולנית וברדיפה אובססיבית אחרי כבוד וכוח, לא יוכל להאמין שאנשים מוכנים להשקיע מזמנם, ממרצם ומכספם בהתנדבות למען עקרונות שהם מאמינים בהם. מבחינתו, חייבת להיות שם לפחות ארוחת בוקר במלון יוקרה

אפשר לספר את ההיסטוריה הפוליטית של נתניהו גם כהיסטוריה של הכוח האפל בפוליטיקה הישראלית. את יריבו הראשון בדרך להנהגה, דוד לוי, נתניהו חיסל בשידור חי בטלוויזיה בעזרת קלטת לוהטת שלא הייתה והשמצה שמעולם לא הוכחה שהוא "בכיר מוקף פושעים". כשדוד לוי הפגוע התלונן אז שבליכוד התנהגו אליו כ"קוף שירד מהעצים", הוא לא העלה בדעתו, שבעוד שנים אחדות יהיו מי שיגנו בלהט על הטענה שדווקא נתניהו הוא-הוא הנציג האותנטי של "ארץ ישראל השנייה".

אחרי שכבש את הליכוד פנה נתניהו לטפל ביריביו משמאל. בשלב הראשון שלל מהם את היהדות ("השמאל שכח מה זה להיות יהודים"), ואחרי שהרס להם את מצב הרוח ("חמוצים") לחץ עוד קצת על דוושת הרשע ושלל מהם גם את הישראליות.

"אסור שתקום בעוד שבוע ממשלת שמאל מסוכנת עם לפיד, עודה, גנץ וליברמן. ממשלת שמאל חילונית, חלשה, שסומכת על הערבים שרוצים להשמיד את כולנו – נשים, ילדים וגברים – ותאפשר איראן גרעינית שתחסל אותנו. אסור לנו לתת לזה לקרות!". טקסט האימה הלא ייאמן הזה לא שורבט בטוש על שלט של מפגין מסטול, אלא נשלח לפני הבחירות האחרונות למאות אלפי ישראלים על ידי הביבי-בוט בפייסבוק, בשמו ובחתימתו של ראש ממשלת ישראל.

מכאן הדרך כבר הייתה קצרה להמשיך ולשלול מכל מי שמפגין נגדו את האנושיות והתרבות ("מדגרת קורונה", "עושים את צרכיהם ברחוב", "מפיצי מחלות") ואז, בלית ברירה, כמוצא אחרון, אחרי שלא נותרו השמצות מטונפות יותר בארסנל, פשוט לשלול מהמפגינים גם את האנושיות עצמה ("חייזרים"). לא יהודים, לא ישראלים, לא שמחים, לא היגיינים במיוחד, אפילו לא בני אדם.

ואז, בלית ברירה, אחרי שלא נותרו השמצות מטונפות יותר בארסנל, פשוט לשלול מהמפגינים גם את האנושיות עצמה ("חייזרים"). לא יהודים, לא ישראלים, לא שמחים, לא היגיינים, אפילו לא בני אדם

וכך, כששליחו ועושה דברו עלי אדמות, ח"כ דודי אמסלם, אמר בט"ו באב השבוע מעל במת הכנסת "היום זה יום האהבה אבל בשמאל לא מכירים את המילה אהבה בעם ישראל. אין להם מושג מה זה בכלל. איפה שאפשר לייצר פילוג ושנאה שם הם נכנסים" – היה ברור שהקול קול דודי, אבל הרטוריקה היא פרי העץ המורעל שצמח בגן הארמון של אימפריית הרשע.

אז כן, אין טעם להיעלב וחבל לבזבז זמן על הדיון ההיסטורי הלעוס מי קילל יותר בעבר. ברור שעוד מחכה לכולנו מלאכת איחוי, תיקון וריפוי קשה וארוכה, שתיפול בעיקר על כתפי הדור החדש, ילידי סוף שנות התשעים ותחילת המאה ה-21, שרבים מהם יוצאים עכשיו לרחובות, כי הם מתקשים לראות איך הם מתחילים את חייהם הבוגרים כאנשים עצמאיים. וכשהם מרימים עיניהם למעלה, אל ההנהגה, הם לא רואים שם מנהיגים שהם יכולים לבטוח בהם.

אז לעת עתה נסתפק בזה: אם אתם מלטשים עכשיו את תחפושת החייזרים היצירתית שלכם לקראת ההפגנה בבלפור במוצאי שבת, אל תיעלבו ואל תירתעו – May the force be with you.

דוד בן גוריון. May the force be with you

דוד בן גוריון. May the force be with you