מחדל התקציב גנץ משתף פעולה עם ההונאה של נתניהו

בעוד נתניהו מבקש להימנע מפסיקה של בג"ץ על יציאתו לנבצרות, גנץ עדיין מקווה להגיע לרוטציה נגד כל הסיכויים ● בינתיים הם מנהלים ריקוד טנגו סוער, שנועד להסתיר מהציבור את העובדה כי הדיון על התקציב הוא הכל מלבד כלכלי-מקצועי ● חברי ועדת הכספים בעבר מבהירים כי מי שמפסיד מכך הוא הציבור הישראלי ● ובין לבין, הקואליציה רומסת את חוק יסוד הכנסת ● פרשנות

בני גנץ (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
Tomer Neuberg/Flash90
בני גנץ

נאשם בפלילים הגורר איתו מדינה שלמה לתהומות של היעדר כל נורמה ומוסר, מאיים להשליך אותה גם לתהום הכלכלית, בהיעדר תקציב מדינה בעיצומו של משבר מסוכן. שותפיו הראשיים להפקרת הציבור, מלבד נתיניו בליכוד, הם ראשי הסיעות החרדיות, הדבקים באתאיסט מקיסריה כאילו היה אדמו"ר. אחריהם נגררים גם אנשי כחול-לבן, המפלגה שספק אם תקבל מספר דו-ספרתי של מנדטים בבחירות הבאות, אך ראשה מפנטז עדיין על רוטציה בראשות הממשלה.

הודעתם החריפה לכאורה של אריה דרעי, יעקב ליצמן ומשה גפני על התנגדותם לבחירות, הייתה הכל מלבד מרד בבנימין נתניהו. היא הייתה למעשה הודעת תמיכה בו, למרות שהובעה בה "התנגדות ברורה ונחרצת" לבחירות שיהוו "טירוף מוחלט".

אם היו רוצים לגרום לו אי-נחת, היו יכולים לפחות לשחרר רמז על השיקולים הזרים המנחים אותו. אם היו רוצים לאתגר אותו, היו נוקטים עמדה חד-משמעית בעד האופציה המוסכמת על כמעט כל הכלכלנים: קידום תקציב עד סוף 2021.

משה גפני, אריה דרעי, ומשה ליצמן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
משה גפני, אריה דרעי, ומשה ליצמן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

במקום לשרטט מתווה ברור לפתרון המשבר, יצאו השלושה ידי חובה בקריאה "לראש הממשלה ולראש הממשלה החלופי, בני גנץ, לגלות אחריות לאומית, להתכנס יחדיו על מנת להגיע לפתרון מוסכם ומניעת הליכה לבחירות מיותרות".

ומהו אותו פתרון? נראה שגם התקפלות של גנץ ויציאה לבחירות ביוני הבא מקובלות עליהם. העיקר שתקציבי הישיבות והכספים האחרים יאושרו בדחיפות.

כמו מנהיגי החרדים, גם גנץ שותף לאיתרוג נתניהו ולהפקרת הציבור. למרות הוויכוח בין החלופי לרה"מ, השניים רוקדים טנגו סוער, שכל מטרתו להסתיר מהציבור את העובדה כי הדיון על התקציב הוא הכל מלבד כלכלי-מקצועי.

בעוד שנתניהו מבקש להימנע מהגעה למועד הרוטציה בנובמבר הבא, וקודם לכן להימנע מפסיקה של בג"ץ על יציאתו לנבצרות בתחילת שלב ההוכחות במשפטו, גנץ עדיין מקווה להגיע לרוטציה נגד כל הסיכויים. נאמן לגישתו הפשרנית, כאילו לא למד דבר על נתניהו, גנץ עושה הכל כדי לא לשבור את הכלים מול רה"מ.

לכן השתתפה השבוע סיעתו בסיכול נוסף של הקמת ועדת חקירה לעניין הצוללות. ולכן, בתגובה שהוציאה כחול-לבן בעקבות הודעת ראשי המפלגות החרדיות, לא נשמע אפילו רמז למניעיו הזרים של נתניהו ולהשפעת משפטו על ניהול המדינה. כמו החרדים, כחול-לבן הסתפקה באמירה חריפה אך לא מזיקה, על אזרחי ישראל ש"לא יסלחו" למי שיגרור את המדינה לבחירות בתקופת חירום.

גנץ של מערכות הבחירות היה מגיב אחרת, אולי בציטוט של נתניהו עצמו בעניין אהוד אולמרט, על החשש "הלא-בלתי מבוסס" שראש ממשלה מסובך בפלילים יקבל החלטות "על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו".

גנץ של ימים אלה היה יכול לפחות לומר שגם אם היה מסכים להעברת תקציב לשארית 2020 בלבד, כדי לחלץ את ישראל מהפלונטר הפוליטי-כלכלי המידי, הוא היה קולע את המדינה לפלונטר בשנה הבאה, משום שנתניהו יעשה הכל כדי שלא יהיה תקציב, ויתנהלו בחירות שבהן ימשיך לכהן כראש ממשלת מעבר.

כמו החרדים הסתפקה כחול-לבן באמירה חריפה אך לא מזיקה, על אזרחי ישראל ש"לא יסלחו" למי שיגרור את המדינה לבחירות בתקופת חירום. גנץ של מערכות הבחירות היה מגיב אחרת

אך גנץ, כאמור, משתף פעולה עם מהלך ההונאה של נתניהו, שנועד למכור לציבור פסאדה של דיון כלכלי מקצועי ורציונלי. בראיון ל-ynet ביום שלישי, אמר גנץ כי "צריך תקציב אחד, יציב, מרחיב, שלוקח בחשבון את אי-הוודאות הכלכלית שיש במדינה. אפשר לייצר אותו, זה כולה חמישה רבעונים, זה מה שצריך לקרות. זה היה מאפשר יציבות פוליטית כמו שאומר ההסכם". כשנשאל על ההיבטים הפוליטיים של הוויכוח, אמר שהוא משאיר את ההתייחסות לפרשנים.

הפרת חוק יסוד הכנסת

בחסות המהומה שיצר נתניהו, נשכחו, כרגיל, הנושאים המהותיים. אחד מהם הוא הפרת חוק יסוד הכנסת, הקובע כי בשנת בחירות שבה לא אושר תקציב, תגיש הממשלה תקציב לכנסת בתוך 55 יום – מועד שחלף ב-11 ביולי, לפני כמעט חודש.

עוד קובע החוק, כי מרגע שיוגש התקציב יהיו לכנסת 45 ימים לאישורו, מסגרת זמנים המעידה על משך זמן סביר לניהול דיונים רציניים מספיק על פרטיו. בשנים שאינן שנות בחירות, יכולה הכנסת לדון בתקציב במשך שלושה חודשים לפחות.

המשמעות היא שגם אם תתרחש פריצת דרך פוליטית, יהיה צורך בדחיית המועד האחרון לאישור התקציב (ה-24 באוגוסט) אם ירצו לוודא בכנסת שהוא אכן נותן מענים לבעיות הסבוכות שאיתן מתמודד המשק. גורמים שונים אומרים כי ניתן עקרונית לאשר תקציב גם בן-לילה, אך במקרה כזה הכנסת מהווה חותמת גומי בלבד, ומי שנהנה מכך הם רה"מ ושר האוצר, המעצבים את התקציב כרצונם.

בנימין נתניהו וישראל כ
בנימין נתניהו וישראל כ"ץ (צילום: פלאש 90)

רזרבות סמויות במיליארדים

לדברי חברת ועדת הכספים לשעבר סתיו שפיר, גם חודשים ארוכים של דיונים אינם מבטיחים תקציב מיטבי: "העבודה על התקציב לא מתנהלת כמו שצריך, היא לא רצינית כבר שנים. צריך לדבר על איך עושים את התקציב, ועל כך שאם עושים אותו בצורה כה גרועה, מה זה משנה אם הוא לכמה חודשים או לשנה פלוס?

סתיו שפיר (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)
סתיו שפיר (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

"כדי לעשות עבודה רצינית על התקציב, ולהוציא ממנו עכשיו כספים לרווחה ולשיקום המשק, צריך לנקות אותו מהרעש הפוליטי", ממשיכה שפיר.

"לגשת לרזרבות הסמויות, שמבקר המדינה מעריך ב-15-20 מיליארד שקל בשנה, שהמטרות שלהן הן תמיד לשמר כיסאות. הרזרבות חוסות תחת סעיפים עם שמות רגילים, נגיד 'הלוואות למחוסרי דיור', למרות שאין שם אף שקל שהולך להלוואות, והכל מיועד לצרכים פוליטיים. התקציב מפוצץ בסעיפים כאלה".

שפיר הגישה יחד עם פרופ' ירון זליכה עתירה לבג"ץ, בדרישה לאפשר לחברי הכנסת גישה מלאה למערכת מרכב"ה, המתעדת כל הוצאת כספים מתקציב המדינה עד לרמת השקל הבודד. למרבה הפלא, גישה כזאת אינה ניתנת היום, והפיקוח הפרלמנטרי על ניהול התקציב מתנהל תחת פערי מידע גדולים.

"כדי לעשות עבודה רצינית על התקציב ולהוציא ממנו עכשיו כספים לרווחה ולשיקום המשק, קודם כל צריך לנקות אותו מהרעש הפוליטי. לגשת לרזרבות הסמויות, המטרות שלהן הן תמיד לשמר כיסאות"

לדבריה, "יש כאן המון שקרים וסילופים על איך התהליך עובד, ורוב חברי הכנסת לא רוצים בכלל להיכנס ולהבין ולהתעמק איך זה עובד. רוב הח"כים פשוט נמנעים מזה, ולאוצר יש מונופול מוחלט על החלטות ברוב משרדי הממשלה, לא פעם ללא התייעצות. רפרנט באגף תקציבים יקבע מה יהיה התקציב לאגף שיקום קשישים".

"הפרוצדורה מסרסרת את התהליך"

ח"כ לשעבר מיקי רוזנטל, חבר ועדת הכספים של הכנסת ה-20, מסכים שגם אם יינתן לכנסת חודש וחצי לאישור התקציב, אין ערובה לקיומו של דיון ממצה.

"השיטה שבה הכל מתנהל בוועדת הכספים היא קלוקלת", אומר רוזנטל לזמן ישראל, "הפרוצדורה מסרסת את התהליך. מה שצריך זה רפורמה אמיתית בדיוני התקציב בכלל, שלא ועדת הכספים תדון בתקציבי כל המשרדים.

מיקי רוזנטל (צילום: פלאש90)
מיקי רוזנטל (צילום: פלאש90)

"כל ועדה שהיא ועדה מקצועית משמעותית, צריכה לנהל את הדיון על התקציב מול המשרד הרלוונטי לה. כמו שקורה בוועדת המשנה לתקציב הביטחון, שיושבים בה אנשים שמבינים בביטחון. ועדת הבריאות היא שצריכה לנהל את הדיונים על תקציב הבריאות. האנשים שם לא נחתו מהירח, ובמצב רגיל הם כבר מכירים שנה-שנתיים את הבעיות והצרכים של משרד הבריאות, ושמעו הרבה אנשים ומומחים. הם אלה שיידעו לשאול, למשל, איפה התקציב שייתן מענה לבעיית המחסור באחיות. כך גם בוועדות החינוך, הרווחה, הסביבה".

השאלות החשובות, מוסיף רוזנטל, הן מה יכלול התקציב הבא. "האם הוא נותן מענה לבעיות הכלכליות של מדינת ישראל בעקבות הקורונה? האם יש לו בכלל מענה לדברים הבסיסיים שהתגלו בקורונה ולא שייכים לקורונה, כמו תשתית לאומית דיגיטלית? נניח שיחות זום, כי יש לנו תשתית דיגיטלית של מדינה אפריקאית. התשובה היא קרוב לוודאי שלא, אבל הכנסת לא תספיק לדון בכך. האם יש בתקציב מיליארד שקל להכשרות מקצועיות? האם יש בו מיליארדים לתמיכה בענפים שיש להם תקומה? הרי בסוף, בתי המלון יחזרו לעבוד".

בהיעדר תקציב מדינה מאושר, הוא מוסיף, "מי שיוצא נפסד הוא הציבור הישראלי. למדינת ישראל נוספים כל שנה כ-2%, כ-180 אלף איש, ואם אתה לא מעדכן את המספרים גם ברמה הכי טכנית – כמו שקורה עכשיו עם התקציב, שמתנהל לפי 1 חלקי 12 מתקציב 2019 – המשמעות היא שאתה מקצץ 2% בשירותים הציבוריים, וזה הרבה מיליארדים. מכיוון שבשכר אתה לא מקצץ, והוא עולה לפי מנגנון הטייס האוטומטי, הקיצוץ מגיע באופן מעשי ל-10%".

רוזנטל מעריך כי הודעת הפרישה של החשב הכללי רוני חזקיהו, נובעת בין השאר מחוסר רצונו להמשיך לקחת אחריות על ניהול התקציב ההמשכי, במציאות כמעט בלתי אפשרית, שבה ההכנסות ממסים ישירים יורדות ב-6% ומעקיפים בקרוב ל-13%. זאת, במקביל לגידול של 11% בהוצאות, חמישה חודשים לפני סוף השנה.

רוני חזקיהו (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
רוני חזקיהו (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

"אין הכנסות כמו שהיו, והצרכים גדלו פי שניים" בסיוע למובטלים, לעצמאים שאין להם הכנסה, ועם מתנות פופוליסטיות גם למי שלא צריך. המנגנון של 1/12 עובד בקושי בשנים רגילות, ודאי לא בשנת משבר". דוגמה לכך היא הפגיעה בבני נוער בסיכון, שהתכניות לטיפול בהם עומדות בפני סגירה בגלל אי העברת התקציב.

"הדיון הוא פוליטי, לא כלכלי", מסכם רוזנטל, "אבל כולנו נשלם על זה בכיס, כל אחד מאיתנו. ברור שיש גירעון בסדרי גודל של 70-100 מיליארד שקל. זה לא עניין טכני. את רוב ההלוואות שלנו אנחנו לוקחים בחו"ל, ומספיק שדירוג האשראי של ישראל יורד בדרגה אחת, כדי שנשלם יותר ריבית. גם בריביות נמוכות זה הרבה מיליארדים בשנה".

"המערכת לא יכולה לתפקד בלי תקציב"

"אני תמכתי בממשלת אחדות כדי שיהיה תקציב", אומרת רחל עזריה, גם היא חברת ועדת הכספים בעבר, והיום יו"ר חיים וסביבה, ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל. "חשבתי שהסיבה היחידה להקים את הממשלה הזאת היא כדי שיהיה תקציב. זה שאין תקציב זה ממש חוסר אחריות משווע. משרדי הממשלה לא יכולים לעבוד כמו שצריך. הפקידות עשתה עבודה מטורפת, אגף תקציבים… הכל מוכן. הכינו את חוק ההסדרים, את התקציב, את הכל.

"חשבתי שהסיבה היחידה להקים את הממשלה הזאת היא כדי שיהיה תקציב. זה שאין תקציב זה ממש חוסר אחריות משווע. משרדי הממשלה לא יכולים לעבוד כמו שצריך"

"זה נטו עניין פוליטי שצריכים לפתור אותו – אם רוצים. זה שאין תקציב, אני לא יכולה לתאר כמה זה פוגע בהכל. כל יום יש חדשות על תכנית נוספת שסוגרים.

"התכנית של סל תרבות, תכנית תגבור באנגלית, הספרייה הלאומית נסגרת, כולם יוצאים לחל"ת, והמערכת לא יכולה לתפקד בלי תקציב. זה הכל 1/12, וגם זה לא בהכרח, לא תמיד יודעים ויש חוסר ודאות. הכל במשבר מטורף והציבור פוער עיניים בתדהמה. הציבור מסתכל על הממשלה והפוליטיקה או במבוכה או בכעס".

רחל עזריה (צילום: Yossi Zeliger/Flash90)
רחל עזריה (צילום: Yossi Zeliger/Flash90)

במצב העניינים הזה, מובן מאליו שאין במערכת הפוליטית מי שעיוור לעומק ההפקרות בהתנהלות נתניהו, המבוססת על שילוב בין מגלומניה חסרת מעצורים ופחדיו מההליכים הפליליים המתנהלים נגדו ואלו שעלולים להגיע בעתיד.

הציפיות מבני בריתו החרדים אינן גבוהות מלכתחילה. הם, כפי שהעיד בעבר נפתלי בנט, אומרים רק "תביא לי את הכסף", ולכן ניסה השבוע נתניהו לקנות את שתיקתם ב-400 מיליון שקל.

בני גנץ מתיימר עדיין לייצג פנים אחרות של ישראל: מדינת חוק הוגנת, המקפידה על שלומם וכבודם של אזרחיה. אך הוא נותר פוליטיקאי תמים, כפי שהיה אך לפני חודשים ספורים, כאשר דאג להכניס לחוק יסוד הכנסת סעיף העוסק בתרחישים השונים אם תקציב 2022 לא יאושר במועד, אך לא העלה בדעתו להתעקש על הכנסת סעיף מקביל העוסק בתקציב 2020-2021.

"כל יום יש חדשות על תכנית נוספת שסוגרים. התכנית של סל תרבות, תכנית תגבור באנגלית, הספרייה הלאומית נסגרת עכשיו, כולם יוצאים לחל"ת והמערכת לא יכולה לתפקד בלי תקציב"

רצונו של גנץ לשמר את סיכויי הרוטציה אולי נובע מראיית האינטרס הציבורי בהזזת נתניהו, אך בפועל הוא משתף פעולה עם מהלך הונאה המשרת את נתניהו עצמו. במקום שייצא לקמפיין המציג את ראש הממשלה כפי שהוא, מנהיג המעדיף את טובת עצמו על פני זאת של מיליוני אזרחים, מסייע לו גנץ להמשיך לתחזק את האשליה כאילו יש בשיקוליו גם ממדים ענייניים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ בפיקוד העורף ברמלה, 4 באוגוסט 2020 (צילום: עמוס בן גרשם / לע"מ)
ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גנץ בפיקוד העורף ברמלה, 4 באוגוסט 2020 (צילום: עמוס בן גרשם / לע"מ)
עוד 1,660 מילים
סגירה