מחאת בלפור זוכה לרוח גבית מפרקליטות המדינה

לפני שלוש שנים, התייצבה הפרקליטות בבג"ץ והצהירה כי תדרוש רשיון לכל הפגנה, ולא תאפשר הפגנות מול ביתו של היועמ"ש ● השבוע הפתיעה הפרקליטות בעמדה הפוכה לגמרי, בתשובה לעתירת דיירים באזור בלפור, המבקשים להגביל או להעביר את פעולות המחאה שמתקיימות שם ● פרשנות

המחאה במתחם בלפור בירושלים, 8 באוגוסט 2020 (צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש90)
אוליביה פיטוסי/פלאש90
המחאה במתחם בלפור בירושלים, 8 באוגוסט 2020

גם אמש יצאו עשרות אלפי מפגינים, בכל רחבי הארץ, להפגנות מחאה בקריאה לראש הממשלה בנימין נתניהו להתפטר. רבבות מתוכם התקבצו ובאו להפגנה המרכזית, הסמוכה למעונו הרשמי של ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים. כ-20 אלף חייזרים מילאו, על פי הדיווחים והסרטונים, את כיכר פריז והרחבה הסמוכה לרחוב בלפור. "באנו מכוכב צדק", נכתב על אחד השלטים.

בימים הקרובים, יש להניח, יתקיים בבית המשפט העליון הדיון בעתירת כמה עשרות תושבים המתגוררים בסמיכות לבית ראש הממשלה, הדורשים לצמצם ולהגביל את ההפגנות. ביום חמישי הורה השופט ג'ורג' קרא לקבוע את הדיון בעתירה בהקדם האפשרי. עתירה דומה הגיש גם פעיל הליכוד רן כרמי בוזגלו, באמצעות עו"ד יורם שפטל.

המחאה במתחם בלפור בירושלים, 8 באוגוסט 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
המחאה במתחם בלפור בירושלים, 8 באוגוסט 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בינתיים, הוגשה בשבוע שעבר תגובת הפרקליטות, בשם משטרת מחוז ירושלים, לעתירת שכניו של ראש הממשלה. למי שהתרשם כי יחסה של המשטרה כלפי מפגיני בלפור, שהתאפיין באגרסיביות רבה לפרקים, ישקף את עמדת הפרקליטות ביחס להפגנות – נכונה הפתעה.

על פי עמדת הפרקליטות, נראה שלפחות מבחינה הצהרתית המשטרה הפנימה היטב את הכללים שבג"ץ עמל להטמיע בקרב רשויות המדינה, במסגרת המאבקים שסבבו את ההפגנות בקרבת ביתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, בכיכר גורן בשנת 2017.

בחזרה למנדט הבריטי

הפגנות "כל מוצ"ש אצל היועמ"ש" החלו בסוף שנת 2016, במקביל לתחילת הבדיקות הפליליות בעניינו של נתניהו, והתגברו במהלך שנת 2017, כשהצטברו האינדיקציות ליחס מקל וממסמס של מנדלבליט כלפי נתניהו.

במקביל החלה משטרת פתח תקוה לנקוט יד קשה יותר ויותר כלפי המפגינים, תוך שהיא זוכה לגיבוי הפרקליטות, שרת המשפטים דאז איילת שקד ופרקליט המדינה דאז שי ניצן, עד לשלב שבו אף הצהירה המשטרה כי פתח תקוה תהפוך לאזור "סטרילי מהפגנות".

ביולי 2017, לאחר שההפגנות השבועיות במוצ"ש התרחבו וכללו כ-3,000 איש בכיכר גורן, החליטו משטרת פתח תקוה והפרקליטות לשנות מדיניות והודיעו לבג"ץ: מעתה נעמוד על דרישה שהמפגינים יבקשו רישיון להפגין, ואנו מודיעים כבר מעכשיו, מראש, שלא יינתן רישיון להפגין בכיכר גורן, וההפגנות ייאלצו לעבור לפארק גדול ומבודד בפתח תקוה.

הפגנה בכיכר גורן בפתח תקוה נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ב-5 באוגוסט 2017 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
הפגנה בכיכר גורן בפתח תקוה נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ב-5 באוגוסט 2017 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

נציגות מטעם המפגינים – הכוללת את התנועה לאיכות השלטון וגרעין הפעילים שיהפוך בהמשך לעמותת "חוזה חדש" – עתרו לבג"ץ, ובפיהם הטענה כי בהתחשב באופי ההפגנה, המשטרה כלל אינה מוסמכת להתנות את ההפגנה בבקשת רישיון. וזאת – בניגוד לפרקטיקה שהתגבשה בעבודת המשטרה ביחס להפגנות במשך עשרות שנים.

הנה מה שלפרקליטות היה לומר אז לבג"ץ:

"יש לדחות את טענת העותרים כי ההפגנות אינן טעונות רישיון. ככל שמדובר באסיפה של למעלה מ-50 איש שהתקהלו כדי לשמוע נאומים על נושא 'בעל עניין מדיני' או כדי לדון בנושא כזה, הרי שניתן לדרוש רישיון לצורך קיום ההפגנות. מדובר בהפגנות בנושאים בעלי היבטים פוליטיים מובהקים, אשר בוודאי נכנסים בגדר ההגדרה שנקבעה בפקודה המנדטורית. קבלת רישיון מאפשרת למשטרת ישראל להיערך מראש להגן על ההפגנה באופן מיטבי, תוך הקצאת כוחות ומשאבים מראש, בין היתר כדי לאפשר את מימוש הזכות לחופש הביטוי ללא הפרעה".

ועוד טענה הפרקליטות אז כי איזון ראוי בין זכויות המפגינים לבין זכות תושבי השכונה לשלווה ושקט, מובילה למסקנה כי "בשלה העת להעתיק את מיקום ההפגנות למקום מתאים והולם יותר".

באוקטובר 2017 ניתן פסק דינו של בג"ץ ובו התקבלה העתירה, תוך שעמדת המדינה, הן ביחס לדרישה להתנות את ההפגנה ברישיון, והן ביחס לצורך להעתיק את מיקום ההפגנה – נדחתה.

השופטת אסתר חיות, כיום נשיאת העליון, העלתה על נס את הזכות לחופש ההפגנה, וקיבלה את עמדת העותרים שאין למשטרה סמכות להתנות הפגנות נגד השחיתות ברישיון:

"ביקורת על רשויות המדינה ועל אישי ציבור היא נשמת אפה של הדמוקרטיה ואין לך רשות או איש ציבור במדינה דמוקרטית החסינים מביקורת.

היכולת לבקר את השלטון היא מאפיין כה בסיסי של הדמוקרטיה עד כי ניתן לתארה כ'נייר הלקמוס' המבחין בין מדינות דמוקרטיות למדינות שאינן כאלה. היועץ המשפטי לממשלה, ככל משרת ציבור אחר, אף הוא אינו חסין מביקורת ציבורית. ביקורת כזו היא מותרת ולגיטימית במדינה דמוקרטית.

מטעמים אלו יש לקבוע כי ההפגנות המתקיימות במוצאי שבת בכיכר גורן אינן ביטוי 'נחות' הראוי להגנה בהיקף מצומצם, אלא מימוש של הזכות לחופש הביטוי שהנה בליבת חירויות היסוד במדינה דמוקרטית".

סמל שלטוני מובהק

משהו מפסק הדין ההוא, ששם קץ להשתוללות המשטרתית כלפי מפגיני פתח תקוה, חילחל לתודעתו הקולקטיבית של משרד המשפטים, ולאופן שבו המדינה – לפחות באופן הצהרתי – מתייחסת לסמכויות המשטרה להגביל את חופש ההפגנה. העתירה הנוכחית, של תושבי בלפור, היא דוגמה מצוינת להמחשת השינוי הדרמטי בעמדת המדינה.

העותרים, המייצגים לטענתם מאות מתושבי השכונה (כעותרים נרשמו 61 איש) דורשים "להעתיק או לצמצם או להגביל את פעולות המחאה המתקיימות בשכונות טלביה ורחביה", וכן "לבצע אכיפה כדין" כלפי המפגינים.

כוחות משטרה מתאספים בבלפור לקראת מחאת יום שישי, ב-17 ביולי 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
כוחות משטרה מתאספים בבלפור לקראת מחאת יום שישי, ב-17 ביולי 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד חור אוריאל ניזרי, נכתב כי "ילדים, זקנים, צעירים ומבוגרים מכל המגזרים והמינים מוצאים את עצמם בני ערובה, בתוך מחאה אשר הפכה בחלקה אף לאלימה. מחאה לחוד ואיבוד פרופורציה לחוד".

זעקת העותרים לא עשתה רושם מיוחד על הפרקליטות. "המשטרה אינה מקלה ראש בפגיעה הנגרמת לעותרים כתוצאה מקיום ההפגנות בסמיכות רבה למקום מגוריהם, ואי-הנוחות הרבה הכרוכה בכך", נכתב בתשובת המדינה.

"עם זאת, לצד תפקידה של משטרת ישראל לשמור על הסדר הציבורי, שלום הציבור וביטחונו, היא מחויבת להבטיח את חופש ההפגנה ושלום המפגינים. ההפגנות נשוא העתירה המתקיימות במקום אינן חייבות ברישיון ממשטרת ישראל".

עוד המשיכה הפרקליטות לפרק אחת לאחת את טענות העותרים:

"למשטרה לא מוכרת תלונה של תושב האזור בדבר אלימות שהופנתה כלפיו או פגיעה ברכושו. לעובדה כי המפגינים בחרו לקיים את פעולות המחאה בסמוך למעון ראש הממשלה – מעונו הרשמי של נבחר ציבור – משקל רב בבואנו לבחון את שאלת הצבת התנאים לקיום ההפגנות. בשים לב למיקום ההפגנה בסמוך לסמל שלטוני מובהק, אין מקום להיעתר לבקשת העותרים להעתקת ההפגנות למקום אחר".

גילוי נאות: יובל יועז מייצג את עמותת "חוזה חדש" שהיא אחת המשיבות בבג"ץ לעתירת תושבי שכונות רחביה וטלביה. כמו כן, ייצג חלק מהמפגינים בכיכר גורן שעתרו לבג"ץ בשנת 2017.

עוד 852 מילים
סגירה