תחנת בדיקת קורונה של כללית במזרח ירושלים, 21 ביולי 2020 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
מזרח ירושלים הפכה למוקד התפרצות

"איבדנו שליטה על המגפה"

הגל השני

הפלסטינים ממזרח ירושלים עברו את הגל הראשון של הקורונה ללא פגע, ברובם ● בתחילת מאי דווחו רק כ-150 מקרים של הידבקות בנגיף באזורים הפלסטיניים של העיר ● ירושלים שחררה אנחת רווחה והתחילה להיפתח מחדש ● אבל זאת הייתה הנקודה שבה דברים התחילו להשתבש ● מנגנוני התיאום הרפואיים בין ישראל לרשות הפלסטינית קרסו בזה אחר זה, והתושבים נדבקו בהמוניהם בנגיף ● כרוניקה של אסון ידוע מראש

הפלסטינים ממזרח ירושלים עברו את הגל הראשון של הקורונה ללא פגע, ברובם. בתחילת מאי דווחו רק כ-150 מקרים של הידבקות בנגיף באזורים הפלסטיניים של העיר. ירושלים שחררה אנחת רווחה, והתחילה להיפתח מחדש. אבל – כמו בכל מקום אחר בארץ = זאת הייתה הנקודה שבה דברים התחילו להשתבש.

בשבוע שעבר היו בעיר 3,891 מקרים פעילים. מאז המספר ירד במקצת, אך נותר הנתון הגבוה בישראל. למרות שקיימת מחלוקת בנוגע למספר המקרים הפעילים בקרב פלסטינים – אלי ג'רביני מקופת חולים כללית סיפר לזמן ישראל על 1,888 נדבקים, בעוד שמשרד הבריאות של הרשות הפלסטינית טען שהמספר הוא 2,523 – כולם רואים את ההשפעה הלא פרופורציונלית במזרח ירושלים: המספר של חולי קורונה בקרב פלסטינים ממזרח העיר עקף את המספרים של מערב ירושלים כבר לפני שבועיים, למרות שהפלסטינים מהווים רק 38% מתושבי הבירה.

כ-375 חולים תועדו לאחרונה בעיר בחופשת עיד אל-אדחא, גם כאשר מספר החולים הפעילים בקרב פלסטינים בגדה המערבית התחיל לרדת.

"הדברים פה לחלוטין איבדו שליטה", הזהיר פואד אבו חמיד, מנהל מרפאה בשכונת בית צפאפא במזרח ירושלים. מספר המקרים החדשים עולה על אף שמספר הבדיקות יורד, ומנכ"ל בית החולים אוגוסטה ויקטוריה, ואליד נאמור, אומר שחוסר ההתאמה הזה יכול להעיד על כך שמספר רב של חולים לא מתגלים.

רוב הפלסטינים במזרח ירושלים הם תושבי קבע של ישראל, אבל לא אזרחים. תעודות התושבות הכחולות שלהם מעניקות להם חברות באחת מארבע קופות החולים הישראליות, והשתייכות לביטוח הלאומי, למרות שדוחות מבקר המדינה גילו שמערכת מורכבת ומעורפלת מונעת מהם – לעתים – גישה לזכויות האלו.

ובכל זאת, עד תום הגל הראשון של הקורונה בשטחים, נדמה היה שמזרח ירושלים, ברובה, לא נפגעה, הודות לתיאום יוצא דופן בין הרשות המוניציפלית של ירושלים לבין קבוצות פלסטיניות מקומיות שהיו נחושות להילחם בנגיף.

ואליד נאמור, מנכ"ל בית החולים אוגוסטה ויקטוריה במזרח ירושלים (צילום: צילום מסך: Canadian Lutheran World Relief)
ואליד נאמור, מנכ"ל בית החולים אוגוסטה ויקטוריה (צילום מסך: Canadian Lutheran World Relief)

עיריית ירושלים פתחה מרכז בקרה בעירייה, שנוהל על ידי צה"ל, בעוד שוועדות קורונה מקומיות הוקמו כדי לעקוב אחר המצב בשכונות במזרח העיר. ירושלים, בתיאום עם המועצות המקומיות, חילקה מאות ארוחות למשפחות ברמדאן.

ראש העיר ירושלים, משה ליאון, "מתייחס לקורונה במזרח העיר ברצינות רבה", אמר לי בן אברהמי, עובד לשעבר בעירייה. אברהמי, דובר ערבית שוטפת, ייעץ לראש העיר הקודם, ניר ברקת, בנושאי מזרח ירושלים וממשיך לייעץ לעירייה. לדבריו, "ליאון נפגש על בסיס שבועי עם מנהיגים במזרח העיר, מנהלי בתי החולים והמועצות הקהילתיות, לצורך עדכונים שוטפים".

פלסטינים במזרח העיר מנהלים יחסים מורכבים עם ירושלים כבר שנים. אבל גם אלו שביקרו את העירייה לאורך השנים החמיאו לתגובה שלה בגל הראשון.

"הגופים העירוניים עבדו אז כדי לספק בדיקות, מרכזי בידוד, סיוע למובטלים, מזון לקשישים. הרגשנו שאנו באמת מסוגלים לענות על צרכי התושבים", אומר האני גית', שמנהל את המרכז הקהילתי בסילוואן וגם את המועצה המקומית.

גית', לשעבר חבר בתנזים, הפלג הצבאי של תנועת הפת"ח, הוא בן דודו של מושל ירושלים מטעם הרשות הפלסטינית, עדנאן גית', שנעצר פעם אחר פעם על ידי ישראל, ששואפת לרסן את הנוכחות של הרשות הפלסטינית בבירה.

חלק מהסיוע המשיך גם בגל השני: עיריית ירושלים פתחה מחדש את מרכז הפיקוד; לאחרונה הכריזה שתפתח מחדש את מלון הקורונה במזרח העיר, במיוחד לשימוש פלסטינים; וליאון פתח גם מרכז לבדיקות קורונה בשייח' ג'ראח.

אבל הגל השני סובל מהרבה פחות תיאום עם רשויות פלסטיניות מקומיות, אומר נאמור. הפגישות השבועיות של ליאון עם נציגי מערכת הבריאות במזרח העיר טרם התחדשו, על אף שהמצב מחמיר. "חבל. זה היה א-פוליטי, ניסיון אמיתי של רשות עירונית להקשיב לצורכי תושבי מזרח העיר. זה נגמר", אומר נאמור.

הגל השני סובל מהרבה פחות תיאום. הפגישות השבועיות של ליאון עם נציגי מערכת הבריאות במזרח העיר טרם התחדשו, על אף שהמצב מחמיר. "חבל. זה היה א-פוליטי, ניסיון אמיתי  להקשיב לצורכי תושבי מזרח העיר. זה נגמר"

גית' מתאר את תגובתה של העיר לגל השני בגוונים פחות עליזים. "אין שום תיאום יותר, כלום. אני כל הזמן שואל את עצמי, למה אף אחד לא עובד איתנו? אני מרגיש שלתושבי מזרח העיר לא נשאר עוד למי לפנות", הוא אומר.

פעילים אחרים ממזרח העיר לא מסכימים. נאדירה ג'בר, שמובילה את המועצה הקהילתית בכפר עקב אומרת שהיא עובדת על בסיס קבוע עם העירייה בנוגע לקורונה, גם באזורים שמעבר לגדר הביטחון. היא חותרת לוודא שלתושבים יש גישה לבדיקות, ושהם יכולים לעבור את המחסומים ולקבל טיפול רפואי.

"נפגשנו עם ראש העיר בחודש שעבר. כל מי שצריך משהו יכול לפנות אלינו ולנו יש נהלי חירום עם כל הגופים שיכולים לספק עזרה, לעזור לאנשים לעבור למלונות קורונה, הכל", אמרה לי ג'בר.

נציגים רשמיים מציעים הסברים שונים לניגוד בין שני שלבי המגפה. אברהמי אומר שתושבים רבים ממזרח העיר שעברו למערב כדי להשתתף בחתונות גדולות הביאו איתם את הנגיף.

מספר מקורות מציינים שהם עדים לעלייה בתיאוריות קונספירציה, כשרבים מנסים להדחיק את חומרת המשבר. "ההתפשטות של הדחקת הקורונה והשלכותיה, אפילו בקרב אנשים משכילים, מדאיגה מאוד", אומר נאמור.

מספר מקורות מציינים שהם עדים לעלייה בתיאוריות קונספירציה, כשרבים מנסים להדחיק את חומרת המשבר. "ההתפשטות של הדחקת הקורונה והשלכותיה, אפילו בקרב אנשים משכילים, מדאיגה מאוד", אומר נאמור

נדמה שגם הגאוגרפיה המורכבת של ירושלים מעצבת את נתיבו של הנגיף. שכונות בתוך הגדר, שם לעירייה יש נוכחות מוגבלת, נמצאות במצב טוב יותר מאלו שמחוץ לגדר. "מלבד כמה יוצאי דופן, המצב בבית צפאפא, ג'בל מוכאבר והשכונות הדרומיות טוב יותר מאשר בצפון ירושלים, בית חנינא, כפר עקב, מחנה הפליטים שועפט ועוד", אמר אבו חמיד. אבל מאז שיחתנו כבר נרשמה עלייה במקרי התחלואה גם באזורים בתוך הגדר, כמו א-טור והעיר העתיקה.

עובדי מד"א בתחנה לבדיקות קורונה בכניסה לכפר ג'בל מוכבר במזרח ירושלים, 2 באפריל, 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
עובדי מד"א בתחנה לבדיקות קורונה בכניסה לכפר ג'בל מוכאבר, 2 באפריל, 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

מעבר לגדר

ב-2017 חיו 140,000 פלסטינים ממזרח ירושלים בגבולות הרשות המוניציפלית, אבל מעבר לגדר הביטחון. כאן, באזורים כמו כפר עקב או מחנה הפליטים שועפט, גובה הקורונה את מרב הקרבנות שלה, אומרים פעילים מקומיים.

תושבי כבר עקב סובלים מהזנחה מוניציפלית כבר שנים ארוכות, וטוענים שהעיר לא מספקת ולו את השירותים הציבורים הבסיסיים לתושבים מעבר לגדר. המבקרים בכפר עקב נתקלים ברחובות צפופים ועמוסים, מלאים בערימות של זבל. "השכונה", שמספר תושביה מוערך ב-120,000 איש, גדולה מחלק מהערים בישראל, אבל מקבלת, יחסית, מעט מאוד מימון מהעירייה.

אברהמי אומר שבכירי העירייה עובדים עם הקהילה המקומית כדי לייצר תגובה לקורונה. אבל גם הוא מכיר בגבולות היכולת של העירייה לפעול באזורים שבעיותיהם היו קיימות הרבה לפני משבר הקורונה. לדבריו, "כשזה מגיע לכפר עקב, ברור שהמציאות פה קשה בצורה קיצונית ומאתגרת. אף אחד לא אומר שלא. קשה מאוד לעירייה לגלות שם נוכחות בשטח".

בשנים האחרונות התחילה פה תנופת בנייה מסיבית. פלסטינים ממזרח העיר שמחפשים שכירויות זולות יותר, בלי לוותר על התושבות הירושלמית שלהם, נהרו לכפר עקב. העומס והצפיפות בשכונות היו גורמים משמעותיים בהתפשטות הנגיף, אמרה לי נדירה ג'בר. "אנשים לא פועלים לפי ההנחיות, יש המון התקהלויות. יש המון לחץ באזור, מבחינת מרחב", היא הסבירה.

בעוד שבגל הראשון התושבים לרוב צייתו להנחיות ונשארו בבתים, הגל השני נתקל במה שמנהל ועדת הקורונה המקומית, סמיח אבו רומלה, מכנה, "הכחשה גורפת של קיומו של הנגיף".

אבו רומלה אומר שהוא מקבל דיווחים יומיומיים בנוגע לכך שנבדקים חיוביים, או תושבים שאמורים להיות בבידוד, שמתעלמים מההגבלות הרפואיות. לדבריו, רבים מאלו שחשדו שנחשפו לנגיף לא טורחים להיבדק, והוא מאמין כי מספר המקרים הלא ידועים בכפר עקב הוא אדיר.

אבו רומלה אומר שהוא מקבל דיווחים יומיומיים בנוגע לכך שנבדקים חיוביים, או תושבים שאמורים להיות בבידוד, שמתעלמים מההגבלות הרפואיות. לדבריו, רבים מאלו שחשדו שנחשפו לנגיף לא טורחים להיבדק

הבדיקות הן בעיה בפני עצמה. בגל הראשון, ניצבה במחסום קלנדיה נקודת בדיקות של מגן דוד אדום. אבל בגלל שעכשיו קופות החולים אחראיות על הבדיקות, נקודת הבדיקה הזאת לא נפתחה מחדש, למרות העלייה החדה במספר המקרים. קופת החולים כללית היא היחידה מבין גופי הבריאות הישראליים שטרחו להקים מרכז בדיקות מעבר לחומת ההפרדה.

לדברי אבו חמיד, 70% מהפלסטינים במזרח העיר רשומים בכללית, והשאר מפוזרים בין קופות החולים הנוספות. "האנשים היחידים שיכולים להיבדק פה הם אלו שחברים בכללית. כל האחרים תקועים עם זמני המתנה ארוכים, מחכים שלושה או ארבעה ימים לפני שהם מצליחים להיבדק בכלל", הוא אומר.

משטרת ישראל נמנע מלפעול מאחורי הגדר. אבו רומלה מאשים את היעדר הנוכחות המשטרתית בהתעלמות הגורפת מכללי הריחוק החברתי בגל השני.

"אמור להיות נוהל, שאם יש חתונה או הלוויה או טקסם סיום בתיכון, המשטרה תבוא ותסגור את זה ותגיד שאסור ליותר מ-50 איש להתקהל. ופה יש אירועים שמגיעים גם לאלף איש במקום אחד, ואין שום משטרה באופק", אומר אבו רומלה.

בגל הראשון, כוחות הביטחון הפלסטינים ביצעו פעולות נדירות בירושלים מעבר לגדר הביטחון, למרות שישראל אסרה על הרשות לפעול בסמיכות לבירה. לפי הדיווחים, משטרת הרשות הקימה נקודות בדיקה ופיזרה קהלים, לפי כללי הריחוק החברתי, וישראל, מצדה, התעלמה מהפרת הסכמים, לאור מצב החירום.

70% מהפלסטינים במזרח העיר רשומים בכללית, והשאר מפוזרים בין קופות נוספות. "האנשים היחידים שיכולים להיבדק פה הם אלו שחברים בכללית. כל האחרים תקועים, מחכים 3-4 ימים לפני שהם מצליחים להיבדק"

אך בינתיים הסתיים ירח הדבש של הקורונה. ישראל והרשות הפלסטינית נמצאות במאבק ראש בראש סביב האיום של נתניהו – שמימושו מתעכב ומתעכב – בנוגע לסיפוח שטחים בגדה המערבית, והתיאום הביטחוני בין הצדדים נפסק. "אם ישראל והרשות יוכלו לשתף פעולה בצורה משמעותית יותר בירושלים, במיוחד באירועים מעבר לחומה, המצב יהיה טוב יותר לתושבים", אומר אבו חמיד.

הסיכוי לשיתוף פעולה כזה תמיד היה קלוש. עכשיו נדמה שהוא בלתי אפשרי.

אישה מוסלמית במסכה ובכפפות בהר הזיתים, מתבוננת על כיפת הסלע ואל אקצא – מתחם שנותר סגור כדי למנוע את התפשטות הקורונה, גם בחודש הקדוש של הרמדאן. מאי, 2020 (צילום: אריאל שליט/ AP)
אילוסטרציה, אישה מוסלמית במסכה ובכפפות בהר הזיתים, מתבוננת על כיפת הסלע ואל אקצא – מתחם שנותר סגור כדי למנוע את התפשטות הקורונה, גם בחודש הקדוש של הרמדאן. מאי, 2020 (צילום: אריאל שליט/ AP)

הגירעונות בבתי החולים מעמיקים

בעיצומו של משבר הבריאות האדיר הזה, סובלים בתי החולים במזרח ירושלים ממכה נוספת: סיום שיתוף הפעולה בין הרשות הפלסטינית וישראל.

במזרח ירושלים פועלים שישה בתי חולים שמטפלים בתושבי הבירה הפלסטינים. אבל הם תלויים כלכלית במטופלים מהגדה ומעזה. בהיעדר שיתוף הפעולה, קשה יותר לפלסטינים לקבל אישורים ומימון כדי להיכנס לישראל לקבלת טיפול רפואי.

על אף שהרשויות הישראליות פתחו משרדים בגדה כדי לאפשר לפלסטינים לבקש אישורים, תושבי רצועת עזה – הנשלטת על ידי חמאס – לא זכו להזדמנות דומה.

לפני הפסקת התיאום, כ-2,500 עזתים נכנסו לישראל מדי חודש לקבלת טיפול רפואי, ורבים מהם טופלו ברשת בתי החולים של מזרח ירושלים. ביולי צנח המספר הזה ל-200 מטופלים, לפי הנתונים של גישה, קבוצה לזכויות אדם.

מטופלים פלסטינים רבים בחרו לעכב את הניתוחים האלקטיביים שלהם כדי להימנע מבידוד של שבועיים עם חזרתם לעזה, אומר נאמור מאוגוסטה ויקטוריה.

אבל מטופלים אחרים, עם תורים לטיפול בישראל, נאלצו לראות את תכניות הטיפול המוקפדות שלהם מתפוררות לנגד עיניהם.

בגל הראשון, כוחות הביטחון הפלסטינים ביצעו פעולות נדירות בירושלים מעבר לגדר הביטחון. לפי הדיווחים, משטרת הרשות הקימה נקודות בדיקה ופיזרה קהלים, לפי כללי הריחוק, וישראל, מצדה, התעלמה מהפרת הסכמים

לדברי ג'מל דקק, סמנכ"ל הכספים של בית החולים אל-מקאסד בשכונת א-טור, בית החולים שלו איבד את רוב המימון שלו מאז תחילת המשבר.

למרות שאל-מקאסד מקבל מימון מארבע קופות החולים הישראליות ומהביטוח הלאומי, כ-70% מתקציבו מגיע ממשרד הבריאות של הרשות הפלסטינית, שמציע תמיכה פיננסית לפלסטינים שנכנסים לישראל לקבלת טיפול רפואי.

"אנו תלויים במשרד הבריאות הפלסטיני, כי הם מפנים אלינו חולים במצב קריטי. רוב המקרים המורכבים והקשים בגדה המערבית מגיעים אלינו", אומר לי דקק.

אבל בסוף מאי הכריזה הרשות שסוף התיאום עם ישראל כולל דחיית תשומות המס שאוספת ישראל בשמה. לרוב מקבלת הרשות כ-200 מיליון דולר מדי חודש ממסים מישראל, יותר משני שליש מתקציבה.

ההתמודדות עם המשבר התקציבי האדיר מונעת מהרשות לשלם לעובדיה, לפעמים חודשים רצופים, וכמובן שלא לממן ניתוחים יקרים במזרח ירושלים.

ניהול בית חולים במזרח ירושלים מעולם לא היה משימה קלה, אבל שני המשברים האלו הביאו את בתי החולים פה לנקודת שפל מסוכנת וחסרת תקדים, לדברי נאמור. "תמיד התמודדנו עם עיכובים בתשלומים מהרשות הפלסטינית", הוא אומר, "אבל עכשיו יש בעיה חדשה, והיא ירידה של 40% בהכנסות שלנו בעקבות המשבר… זה הפך לגירעון של ממש, ולא לעוד בעיית נזילות".

"תמיד התמודדנו עם עיכובים בתשלומים להפעלת בית החולים מהרשות הפלסטינית. אבל עכשיו יש בעיה חדשה, והיא ירידה של 40% בהכנסות שלנו בעקבות המשבר… זה הפך לגירעון של ממש, ולא לעוד בעיית נזילות"

בתחילת אפריל, פנה ראש העיר ליאון לשר הבריאות הישראלי וביקש תמיכה נוספת לרשת בתי החולים במזרח העיר. תגובת משרד הבריאות הייתה אספקה נוספת של מכשירי הנשמה ומסכות. הבור התקציבי הנוכחי נותר בעינו.

בית החולים קיצץ לאחרונה את משכורות עובדיו ב-25%, ומעכב תשלומים לעובדים רבים. דקק אומר שייתכן שיידרשו קיצוצים נוספים אם המצב לא ישתפר.

ייתכן שבתי חולים בלי מימון חיצוני, כמו אלו שממומנים על ידי הסהר האדום, לא סובלים ממשבר פיננסי דומה. אבל מכיוון שבתי חולים ברחבי המדינה סובלים מתפוסת יתר, כל רופאה וכל מיטה חשובה. "אנחנו לא יכולים לדחות אנשים. זה בית חולים, אנחנו צריכים להיות מוכנים. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לאבד ולא עובד אחד, במיוחד לא צוות רפואי", אומר דקק. "אנחנו חייבים תמיכה ממשלתית. מי יציל אותנו אם לא בתי החולים שלנו?".

לוחמי אש ישראלים מחטאים את הכניסה לבית החולים סנט ג'וזף במזרח ירושלים, כאמצעי הגנה נגד התפשטות הקורונה. אפריל, 2020 (צילום: יהונתן סינדל/ פלאש 90)
חיטוי הכניסה לבית החולים סנט ג'וזף במזרח ירושלים, כאמצעי הגנה נגד הקורונה (צילום: יהונתן סינדל/ פלאש 90)
עוד 1,857 מילים
כל הזמן // יום שני, 28 בספטמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מחר: מפגינים יעלו בשיירה לירושלים למחות בזמן הדיון בכנסת בחוק ההפגנות

מפגינים גם הערב מול בית אשכנזי וגנץ ● החוק אמור להגביל את ההפגנות בזמן הסגר ל-1000 מטר מהבית ● ניצן הורוביץ קורא לעבודה וכחול לבן להתנגד ● יאיר גולן: אל תאמינו לזה שההגבלה תהיה זמנית ● השר זמיר: אמשיך להתנגד להגבלת ההפגנות ● נתניהו הנחה להיערך לטיפול ב-1,500 חולי קורונה במצב קשה עד יום חמישי ● הסגר יימשך כחודש ● כ״ץ: אחזיר חלק מהמשק לעבודה

עוד 12 עדכונים

מיוחד סופו העצוב של הסוף הטוב

מתי ראיתם לאחרונה סדרה או סרט עם סוף טוב, שאחריו חזרתם אל חייכם בתחושה מרוממת רוח שהעולם אולי פגום והחיים אולי קשים, אבל בכל זאת יש תקווה? ● יוצרים ומבקרים בולטים מתמודדים עם השאלות הדרמטיות: האם אנחנו חוזים במותו של הסוף הטוב? האם לגיבור הטוב כבר אין סיכוי יותר לנצח, אפילו בפנטזיה הקולנועית או הטלוויזיונית? ומה כל זה אומר על החיים האמיתיים?

עוד 5,089 מילים ו-1 תגובות

פרספקטיבה הטראומה שעדיין מעצבת את חיינו

יותר מאלף שוטרי משטרת מחוז ירושלים גויסו לאבטחת הביקור במתחם מסגד אל-אקצא (שהוא גם מתחם הר הבית) של יושב ראש האופוזיציה, אריאל שרון ז"ל, במחיצת חברי סיעת הליכוד.

זה היה בספטמבר 2000. לפני 20 שנה בדיוק. אדי הדלק היו באוויר. כישלון ועידת קמפ-דיוויד מיולי 2000 ריחף באוויר. עליית שרון להר הייתה כמובן התגרות לאומנית חמורה. ואז נולדה ההתלקחות. אינתיפאדת אל אקצא. ההתלקחות הישראלית-פלסטינית הכי איומה מאז 1948. קריסה מדינית מובהקת. התלקחות צבאית-ביטחונית מחרידה מאין כמוה.

זה היה בספטמבר 2000. לפני 20 שנה בדיוק. אדי הדלק היו באוויר. כישלון ועידת קמפ-דיוויד מיולי 2000 ריחף באוויר. עליית שרון להר הייתה כמובן התגרות לאומנית חמורה. ואז נולדה ההתלקחות

זה החל ביידוי אבנים מצד הפלסטינים הפגועים והזועמים בהר לעבר שוטרי מג"ב. זה נמשך במותם של מפגינים פלסטינים. וזה התפשט מירושלים המזרחית לגדה המערבית ולרצועת עזה.

לאחר ההפגנות שחלקן הפכו אלימות ולאחר שמפגינים פלסטינים נורו למוות הן בגדה והן ברצועה, החלו גם פיגועי ירי בגדה וברצועה. חזבאללה חטף ושבה 3 חיילי צה"ל בהר-דוב. בדיעבד התברר שהם נהרגו במהלך פעולת חזבאללה.

גופותיהם יושבו רק בינואר 2004 במחיצת שבוי נוסף: אלוף משנה במילואים אלחנן טננבאום שטס למדינה ערבית בעקבות פיתוי כספי פלילי ושם נלכד בידי חזבאללה. גופות 3 חיילי צה"ל מהר-דוב וכן אלחנן טננבוים החי הושבו תמורת שחרור אסירים לבנונים ופלסטינים בישראל לרבות השייח' עוביייד והשייח' מוסטפה דיראני שהחזיק בזמנו בנווט השבוי רון ארד.

אני זוכר שהכרתי אז באולפן טלוויזיה את האב המהמם של אחד מ-3 החטופים המתים. האב היקר כל כך והעדין מאין כמוהו נפטר לפני מספר שנים. יצגתי אז ישראלי ממוצא לבנוני שהורשע במגע עם סוכן זר, ונכלא ל-6 שנות מאסר, מפני שעמד בקשר עם איש חזבאללה בלבנון. הוא לא שוחרר אז בינואר 2004. אני גם זוכר שראיתי בכלא את השייח' כרים עובייד ואת השייח' מוסטפה דיראני.

והייתה לי אז גם לקוחה יהודיה-ישראלית צעירה מאד שנכלאה מפני שסייעה בטמטום לבן זוג פלסטיני לנסות לבצע פיגוע טרור בבת ים. הפיגוע לא צלח למרבה המזל. היא ריצתה 12 שנות מאסר. בן הזוג הפלסטיני נשלח למאסר עולם מפני שרצח נהג מונית ישראלי ליד היישוב מי-עמי בוואדי ערה. מתברר שהוא החל במעשיו המחרידים לאחר שאחיו נורה למוות בשכם מידי חיילי צה"ל.

אני זוכר שהכרתי אז באולפן טלוויזיה את האב המהמם של אחד מ-3 החטופים המתים. האב היקר והעדין מאין כמוהו נפטר לפני מספר שנים. יצגתי אז ישראלי ממוצא לבנוני שהורשע במגע עם סוכן זר, ונכלא ל-6 שנות מאסר

בחזרה לתחילת ההתלקחות הישראלית-פלסטינית בספטמבר 2000: היה גם מעשה לינץ' מזוויע בשני חיילי צה"ל שטעו בדרכם בגדה. שני אזרחים ישראלים נרצחו בעת שביקרו בטול-כרם ושני אזרחים ישראלים נוספים נרצחו בבית לחם. שני מאבטחי המוסד לביטוח לאומי נרצחו בירושלים המזרחית. נער ישראלי תמים פותה להיפגש בגדה עם בגירה פלסטינית שהביאה לרציחתו. ומפגינים פלסטינים רבים בגדה וברצועה נהרגו מאש צה"ל. כולל ילדים. מוחמד א-דורה הוא אחד המפורסמים שבהם אף שלא ברור מי ירה בו למוות בעזה. לפתע היו עשרות הרוגים פלסטינים וישראלים.

באוקטובר 2000 החלה התלקחות גם בתחום מדינת ישראל הריבונית. פלסטינים אזרחי מדינת ישראל יצאו להפגין. ההפגנות היו סוערות. חלקן אלימות. 12 אזרחים ערבים נורו למוות בידי משטרת ישראל. פלסטיני אחד מעזה נהרג גם הוא בתחום מדינת ישראל. וגם אזרח יהודי נהרג מפגיעת אבן.

אלו היו מהומות אוקטובר 2000 שהביאו לכינון ועדת חקירה ממלכתית, שהתמקדה במסקנותיה הסופיות בשילוב בין אפלייתם הממוסדת של האזרחים הפלסטינים לבין הזדהות חלק מהמפגינים עם הפלסטינים בגדה וברצועה, לבין הכעס של רבים בשל ביקור שרון בהר הבית-מתחם אל-אקצא, לבין היבטים נוספים שהולידו את ההתלקחות האיומה בין מדינת ישראל לאזרחיה הערבים.

הועדה התמקדה גם בהתנהלות אישי הציבור הערבים, עמדה על חומרת האפליה המובנית של האזרחים הערבים וקבעה שמשטרת ישראל פעלה פעמים רבות בצורה רשלנית ובלתי מידתית בדרך למותם של אזרחים מפגינים. נקבע שהשר היוצא לביטחון הפנים – פרופסור שלמה בן עמי – לא יוכל עוד לכהן בתפקיד זה בעתיד.

מתנחלים ישראלים נרצחו בפיגועי ירי בגדה. מכונית תופת התפוצצה בחדרה. 2 נרצחים. מכונית תופת שנייה בירושלים. שוב 2 נרצחים. אחת מהן הייתה בתו של חבר הכנסת והשר לשעבר ממפד"ל, הרב יצחק לוי. 2 ישראלים נוספים נרצחו בעקבות פגיעת מכונית תופת באוטובוס בגוש קטיף. כמה ילדים ישראלים שגרו שם הפכו לקטועי רגליים.

באוקטובר 2000 החלה התלקחות גם בישראל הריבונית. פלסטינים אזרחי המדינה יצאו להפגנות סוערות. חלקן אלימות. 12 מהם נורו למוות בידי המשטרה. פלסטיני מעזה נהרג בתחומי המדינה ואזרח יהודי נהרג מאבן

פיגועי תופת בלב הגדה ובלב הרצועה. טבח 10 ישראלים בעמנואל. ירי מאש צלף פלסטיני של 6 חיילי צה"ל במחסום בלב הגדה. רצח התינוקת שלהבת פס ז"ל בלב חברון. רצח תינוק נוסף בגדה בשם יהודה. אני זוכר שראש הממשלה שרון פקד את מסע הלוויה והניח את כף ידו הענקית על גופו הזעיר של התינוק המת. פעוטות ישראלים. פעוטות פלסטינים. אזרחים ישראלים. תושבים פלסטינים. חיילי צה"ל. שוטרי מג"ב. וגם אנשי חמאס, ג'יהאד איסלמי ואש"ף (פת"ח-תנזים). מאות הרוגים.

בשנת 2000 נמנו כ-50 הרוגים ישראלים. בשנת 2001 נמנו כ-200 הרוגים ישראלים. מפני שאז החלו גם פיגועי תופת בלב מדינת ישראל הריבונית: ת"א. ירושלים. חיפה.

בשנת 2002 נמנו 450 ישראלים הרוגים. השנה המחרידה מכל. השנה הקטלנית מכל. בשנת 2003 נמנו כ-200 הרוגים. שנה מחרידה ביותר. שנה קטלנית ביותר. בדיוק כמו בשנת 2001. בשנת 2004 נמנו 150 הרוגים ישראלים. גם זו הייתה שנה מחרידה וקטלנית. מאחר שבשנת 2000 נמנו 50 הרוגים ישראלים ומאחר שגם בשנת הבלימה שהיא שנת 2005 נמנו 50 הרוגים ישראלים, ניתן לדבר על 1100 הרוגים ישראלים במהלך ההתלקחות הישראלית-פלסטינית המזוויעה.

פיגועי תופת בלב ת"א (דיסקוטק, מתחם התחנה המרכזית הישנה, פאב ומועדון לילה). לב ירושלים (אוטובוסים. מסעדה. בית קפה. בית קפה נוסף. מתחם מרכזי בלב העיר. האוניברסיטה העברית בהר הצופים. שכונת בית ישראל החרדית). חיפה (2 מסעדות. 2 אוטובוסים).

וגם בצפון המדינה (בנימינה. הר מירון). מרכז המדינה (לרבות ראשון לציון, חדרה ונתניה. וגם בכפר סבא, פתח תקווה ועפולה) ובדרום: בנמל אשדוד. במתחם התחנה המרכזית באר שבע. פיגועי תופת מחרידים וקטלניים. הגדה המערבית בערה. רצועת עזה רתחה. מדינת ישראל דיממה.

בשנת 2002 נמנו 450 ישראלים הרוגים. השנה המחרידה והקטלנית מכל. בשנת 2003 נמנו כ-200 הרוגים. שנה מחרידה וקטלנית ביותר. בדיוק כמו בשנת 2001. בשנת 2004 נמנו 150 הרוגים ישראלים

התופת במלון פארק במרץ 2002 גבתה 30 נרצחים ישראלים. פיגוע התופת החמור בין השנים 2000-2004. אז החל גם מבצע חומת מגן בגדה שגבה את חייהם של חיילי צה"ל רבים וגם של פלסטינים רבים כמובן.

מדהים לחשוב על כך שבאותו חודש הונחה על השולחן תכנית השלום של הליגה הערבית בעקבות היוזמה הסעודית: הצעת נורמליזציה של כל מדינות ערב עם מדינת ישראל תמורת כינון מדינה פלסטינית בגבולות 1967 תוך תיקוני גבול, חלוקת ירושלים ופתרון סוגיית הפליטים. פתרון שמצטייר כפתרון סביר בין 2 אומות מדממות שהיה נדמה אז שאינן מסוגלות לחדול.

בין השנים 2000-2005 נמנו 1100 אזרחים, חיילים ושוטרים ישראלים הרוגים. אלפי פלסטינים נהרגו. מספרם המשוער נע בין 6000 ל-7000. זו הייתה מלחמה איומה.

על אף שמספר המתים מנגיף הקורונה במדינת ישראל לאורך חצי שנה בלבד בשנת 2020 גבוה יותר ממספר ההרוגים הישראלים מטרור בין השנים 2000-2005, ניכר שהטראומה ההיא עדיין מעצבת את חיינו. השמאל הישראלי דעך ואף שבק חיים.

וגם אם פיגועי התופת נבלמו בתקופת ראש הממשלה אולמרט, הרי שאיום המטרת הרקטות הפך להיות משמעותי יותר ויותר. ודאי מאז שממשל חמאס השתלט על עזה בשנת 2007 ומדינת ישראל הטילה מצור כבד על תושבי הרצועה.

אז אנחנו נמצאים לפתע 20 שנה מאז תחילת ההתלקחות ההיא. ערפאת נפטר בסוף 2004. עבאס ירש אותו. מאז קרו דברים רבים:

היו גם מעשי טבח של ישראלים בפלסטינים (נתן עדן זאדה בשפרעם בשנת 2005. רצח משפחת דוואבשה לרבות עלי התינוק בכפר דומא בידי עמירם בן אוליאל. רוצחי מוחמד אבו חדיר בקיץ 2014).

מדהים לחשוב שבאותו חודש הונחה תכנית השלום של הליגה הערבית בעקבות היוזמה הסעודית: הצעת נורמליזציה של כל מדינות ערב עם מדינת ישראל תמורת כינון מדינה פלסטינית בגבולות 1967

קדימה הוקמה לאחר ההתנתקות הקרקעית מעזה. שרון קרס בסוף 2005 לאחר שהסקרים חזו למפלגה בראשותו 40 מנדטים. אולמרט החליפו. קדימה ניצחה בבחירות 2006 עם 29 מנדטים ואולמרט הוכתר לראש הממשלה. בשנת 2007 החליף פרס את קצב במשכן הנשיא. קצב יהיה הנשיא הראשון שיורשע ויישלח לכלא בגין עבירת האונס הנתעבת. אולמרט יישפט ויורשע וייכלא כעבור שנים בגין עבירות שחיתות שביצע כשר. לפני שהפך לראש ממשלה.

גלעד שליט נשבה בעזה ב-2006 ושוחרר ב-2011.

כתבנו זאת כמעט כבדרך אגב. אבל מדובר בטראומה של ישראלים רבים: הייתה התנתקות קרקעית מרצועת עזה בקיץ שנת 2005. יותר מ-8000 ישראלים נעקרו מרצועת עזה לתחום מדינת ישראל.

בעקבות חטיפת 2 חיילי צה"ל בגבול הישראלי-לבנוני, התלקחה מלחמת לבנון השנייה בין חזבאללה למדינת ישראל בקיץ 2006. איום פיגועי התופת הוחלף באיום המטרת הרקטות. מאז חזבאללה הובס והורתע, אך גם שידרג את מערך הרקטות שלו. ההערכה היא שמדובר ב-150 אלף רקטות שפרושות מטעם חזבאללה לכיוון מדינת ישראל. במלחמת לבנון השנייה נהרגו 121 חיילי צה"ל וכן 44 אזרחים ישראלים. במקביל נהרגו מאות אנשע חזבאללה וגם אזרחים לבנונים.

ישראל הפציצה כור גרעיני סורי ב-2007. ועדת וינוגרד קבעה שהיו כשלים איומים במלחמת לבנון השנייה באותה שנה. מאידך: ועידת אנאפוליס של נובמבר 2007. ניסיון של אולמרט ועבאס לקדם הסדר מדיני בשנת 2008. זה לא צלח. אך אין ספק שעבאס של 2004-2008 אינו ערפאת של 2000-2004. הוא לא רכב מעולם על נמר הטרור.

להפך: עבאס לחם בטרור בצורה נחרצת. גם לאחר שהניסיון להסדר מדיני עם אולמרט לא צלח בשנת 2008. למעשה, תקופת הרשות הפלסטינית בראשות עבאס היא אחת התקופות הכי פחות חמורות מבחינת טרור פלסטיני. אף שהיו גם בשנים הללו מספר גלי טרור. זכור הטבח בישיבת מרכז הרב בלב ירושלים (8 נרצחים ישראלים) בשנת 2008 ומספר פיגועי טרקטור בירושלים בין השנים 2008-2009.

עבאס של 2004-2008 אינו ערפאת של 2000-2004. הוא לא רכב מעולם על נמר הטרור. להפך: עבאס לחם בטרור בצורה נחרצת. גם לאחר שהניסיון להסדר מדיני עם אולמרט לא צלח בשנת 2008

בשנת 2008 הוחזרו גם גופות 2 השבויים המתים שחטיפתם הולידה את מלחמת לבנון השנייה, תמורת שחרור סמיר קונטאר הנורא (שצה"ל התנקש בחייו לאחר מספר שנים, מפני שניסה לכונן רשת של חזבאללה בגולן הסורי). שוחרר גם הישראלי-היהודי שנולד בלבנון, היגר לישראל, הקים משפחה בחולון עם בת זוג מקסימה מחבר העמים ואז נעצר ונאשם והורשע ונכלא בגין מגע עם סוכן חזבאללה. מדובר בנסים נסר שאותו ייצגתי. אמו היהודיה התחתנה עם אב מוסלמי בלבנון והתאסלמה. אחיו הלבנוני תיווך בינו לבין איש חזבאללה, לדאבון הלב. הוא שוחרר אפוא וגורש ללבנון בשנת 2008.

הייתה גם התלקחות איומה בין מדינת ישראל לממשל חמאס ברצועת עזה בדצמבר 2008 (1400 הרוגים פלסטינים מתוכם מאות בלתי חמושים לרבות ילדים). מלחמת עופרת יצוקה. נהרגו גם 10 חיילי צה"ל למרבה הצער.

תחילת 2009: בחירות. נתניהו החליף את אולמרט ב-2009. נתניהו מאז ועד היום.

המשט הטורקי לעזה במאי 2010 הסתיים במותם של 9 אזרחים טורקים בידי הקומנדו הימי הישראלי על סיפון ספינת הסיוע לעזה שנקראה מרמרה. אז קמה גם ועדת חקירה לבחינת ההשתלטות על משט המרמרה, לבחינת חוקיות המצור על עזה ולבחינת דרכי החקירה של חשודים בטרור בידי שב"כ. ועדת טירקל.

35. התנקשות ישראלית בדובאי בשנת 2010 בחיי מחמוד אל מבחוח שהיה ראש מערך הרקטות של חמאס ברצועת עזה. מדובר גם במי שאחראי לחטיפת ורצח שני חיילי צה"ל אבי סספורטס ואילן סעדון זכרם לברכה בשנת 1989. זה היה במהלך האינתיפאדה הראשונה.

טבח בני משפחת פוגל באיתמר בשנת 2011. אחד הדברים הכי מפלצתיים שהיו כאן אי פעם.

הייתה גם התלקחות איומה בין מדינת ישראל לממשל חמאס ברצועת עזה בדצמבר 2008 (1400 הרוגים פלסטינים מתוכם מאות בלתי חמושים לרבות ילדים). מלחמת עופרת יצוקה. נהרגו גם 10 חיילי צה"ל למרבה הצער

האביב הערבי החל במרץ 2011. גם מלחמת האזרחים הסורית האיומה. והייתה מחאה חברתית בקיץ 2011. כי הקיום הכלכלי במדינת ישראל הפך בלתי נסבל בהיעדר הורים עשירים.

התלקחות איומה נוספת בנובמבר 2012 בין מדינת ישראל לממשל חמאס ברצועת עזה. מאות הרוגים פלסטינים לרבות בלתי חמושים רבים.

בחירות 2013. פיגוע נורא באמצעות גרזינים ליד בית כנסת בהר נוף בירושלים. ממשלת האחים לפיד-בנט בראשות נתניהו.

שנת 2014. קיץ. חטיפת 3 בחורי ישיבה ורציחתם האיומה בידי חמאס. רצח נקמה נורא של מוחמד אבו חדיר.

ואז ההתלקחות הכי קטלנית והכי מחרידה בין מדינת ישראל לבין ממשל חמאס ברצועת עזה. קיץ 2014. 68 חיילי צה"ל הרוגים. 6 אזרחים ישראלים הרוגים לרבות פעוט בן 4. וכן 2200 הרוגים פלסטינים שרובם היו בלתי חמושים. מתוכם 551 ילדים ופעוטות פלסטינים. מבצע צוק איתן. המלחמה הישראלית-פלסטינית הכי מחרידה ברצועת עזה.

נזכיר ש-3 אזרחים ישראלים חצו מאז את גבול הרצועה ונכלאו שם. עד היום הם כלואים בעזה. וגם 2 גופות חללי צה"ל טרם הושבו מאז מבצע צוק איתן.

בחירות 2015. גל טרור סכינאות, דריסות וירי בין השנים 2016-2018. פרשת המגנומטרים בשנת 2017. התלקחויות נוספות בין ישראל לעזה לרבות המטרות רקטות תקופתיות.

ושוב: זוועת רצח בני משפחת דוואבשה בכפר דומא בגדה. גידולי פרא מהסוג הגזעני הכי מפלצתי בימין הקיצוני הישראלי.

ואז ההתלקחות הכי קטלנית ומחרידה בין ישראל לחמאס ברצועת עזה. קיץ 2014. 68 חיילי צה"ל הרוגים. 6 אזרחים ישראלים הרוגים לרבות פעוט בן 4. 2,200 הרוגים פלסטינים, רובם בלתי מעורבים. מתוכם 551 ילדים ופעוטות פלסטינים

טראמפ החליף את אובמה בעקבות בחירות נובמבר 2016. מערכת היחסים האיומה בין נשיא ארצות הברית היוצא לראש ממשלת ישראל הפכה ליחסי קרבה ותלות בין הנשיא הנכנס לנתניהו. מאידך, נתק נורא בין ראש ממשלת ישראל למפלגה הדמוקרטית. שיעבוד מוחלט לנשיא הרפובליקני הכושל.

הסכם לפיקוח בינלאומי על תכנית הגרעין האיראנית שעוצב בידי אובמה, בוטל בלחץ נתניהו בידי טראמפ. איראן עדיין פועלת לשדרג את תוכניתה הגרעינית. עד היום. וישראל פועלת לסיכול התכנית.

מאות תושבי עזה שנורו למוות בידי צלפים במהלך הפגנות השיבה שפרצו לאחר העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים ונמשכו זמן רב. אלו היו הפגנות שהחלו ב-30 במרץ 2017. הן נמשכו כשנתיים. אלפי פצועים לרבות ילדים קטועי גפיים בגבול הרצועה. צלפי צה"ל ירו למוות במפגינים שלא סיכנו חיים.

ראש ממשלה נאשם שמסרב לפרוש. כתב האישום מתמקד במעשים שבוצעו בעת שכיהן כראש ממשלה. לראשונה מכהן ראש ממשלה נאשם בישראל. הקודם התפטר לפני כתב אישום והורשע במעשים שביצע כשר. לא כראש ממשלה.

עשור של קריסת מדינת הרווחה. מערכות בריאות, חינוך ורווחה שהורעבו. מחירי דיור שנסקו. דור אבוד ללא תקווה כלכלית בהעדר הורים עשירים או ירושה מסבתא. פערים עצומים. מהגבוהים בעולם המערבי. נכים וקשישים מופקרים בדרך כלל. והון עתק שזורם מעניים ומעמד בינוני שקרס לעשירים: שכר דירה. ומשכנתא מופרכת עד גיל 65.

משבר פוליטי חסר תקדים. 3 מערכות בחירות ללא הכרעה. קיטוב כלכלי וסוציולוגי חמור במדינת ישראל. שיסוי יוצא דופן מלמעלה. הסתה נגד מחנה פוליטי שלם, כלי תקשורת, מערכת המשפט, ארגוני זכויות אדם, אקדמיה ועוד. הסתה נגד הציבור הערבי ונבחריו.

התבצרות נאשם על כס ראש הממשלה לאחר 3 מערכות בחירות ללא הכרעה. הוא נותר על הכיסא כנאשם בסיוע גניבת קולות מדהימה. הסכם רוטציה שלעולם לא יקויים. התפשטות נגיף הקורונה. יותר מאלף ומאה מתים בעטיו של הנגיף. סגר ראשון ללא תכנית חילוץ כלכלית.

כעת סגר שני. כישלון כלכלי ורפואי מדהים של ממשלת ישראל. המדינה שממוקמת בתחתית המדינות המתועשות מבחינת היקף הסיוע הכלכלי לאזרחים נפגעי סגר הקורונה. מאות אלפי מובטלים. מאות אלפי עסקים שרוסקו ללא שום תמיכה מהמדינה. יאוש עמוק.

כעת סגר שני. כישלון כלכלי ורפואי מדהים של הממשלה. המדינה ממוקמת בתחתית המדינות המתועשות מהיקף הסיוע הכלכלי לנפגעי הסגר. מאות אלפי מובטלים ועסקים שרוסקו ללא תמיכה מהמדינה. יאוש עמוק

תוכנית טראמפ. כוונת סיפוח מוצהרת. 2 הסכמים מדיניים מפתיעים בין מדינת ישראל לבין איחוד האמירויות ובחריין לאחר הויתור על כוונת הסיפוח.

מחיקת מפלגת העבודה. מחיקת מפד"ל.

המשבר הכלכלי החמור בתולדות המדינה. המשבר הפוליטי והערכי ההרסני בתולדות המדינה.

וחוסר ודאות עמוק לגבי האפשרות לכונן כאן דמוקרטיה ישראלית בשל העמקת הכיבוש ובשל שלטון נתניהו. גם חוסר מוצא כלכלי לרבים שנמשך עשור ויותר וכעת הגיע לשיא השפל בעקבות כשלון ניהול משבר הקורונה.

תזכרו שיש קשר בין הדברים הללו לבין ההתלקחות הישראלית-פלסטינית שהחלה בספטמבר 2000 ונמשכה בין השנים 2000-2004. קשה מאד להחליף שלטון ימני (ודאי מנהיג משסה) בשל הפחד משובו של הטרור.

ההתלקחות בירושלים המזרחית. משם התפשטה ההתלקחות בגדה וברצועה. ואז ההתלקחות במדינת ישראל הריבונית. ההתלקחות בין האזרחים הפלסטינים למדינת ישראל. ולאחר מכן פיגועי התופת בלב ת"א, ירושלים וחיפה. חמאס, ג'יאהד איסלמי ואש"ף. וגם מעשי חזבאללה לרבות חטיפת חיילים.

הישראלים חוששים. הפלסטינים מיואשים. אנו עלולים להפוך למדינת אפרטהייד. השאלה היא אם נוכל להיחלץ מזה. להיחלץ מהכיבוש ללא פיגועי תופת. ללא המטרת רקטות. ללא מוות. ללא דם ואש ותמרות עשן.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 2,462 מילים ו-2 תגובות
עודכן לפני שעתיים

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

טור אישי יום כיפור שלי

"ביום כיפור, אני לובשת לבן, נמנעת מלאכול או לקיים יחסי מין ואינני צריכה אפילו מים - אני כמו מלאך. והמסורת שלי מלמדת אותי שלכל עלה דשא יש מלאך שרוכן אליו ולוחש 'תגדל, תגדל'" ● כוכבת "המפץ הגדול", השחקנית היהודיה-אמריקאית מים ביאליק, בטור אישי מאוד על יהדות ועל משבר הקורונה

עוד 814 מילים ו-1 תגובות

המאבק על זכות ההפגנה טרם הוכרע

אחרי שהממשלה לא הצליחה להעביר את התיקון לחוק שיאפשר איסור על הפגנות המונים, ולמרות שראש הממשלה ניסה בכל מאודו לבלום את ההפגנות בתקנות לשעת חירום, המאבק על זכות ההפגנה עשוי להגיע להכרעה בבג"ץ ● קדימון על עמדתו של בית המשפט בנושא ניתן למצוא בפסק הדין שניתן ביום חמישי האחרון, שפסק לטובת הזכות להפגין מול בית נשיא המדינה ● פרשנות

עוד 1,037 מילים

תגובות אחרונות

המפגינים יצאו מגדרם לגלות אחריות. ואז המשטרה התהפכה

דודי אמסלם כינה אותם "אנרכיסטים מופקרים" ● יולי אדלשטיין קרא לאזרחים לא לקחת מהם דוגמה ● תושב הרחוב יאיר נתניהו תאר את המפגינים כ"שמאלנים מסוממים מפיצים קורונה" ● אמיר בן-דוד בילה אמש חמש שעות בבלפור כדי לברר את האמת ● הוא ראה מפגינים עושים מדיטציה, עוטים מסכות ומתרגלים ריחוק חברתי - עד שהמשטרה פרצה פנימה באלימות יוצאת דופן ● עדות ראייה

עוד 841 מילים ו-8 תגובות

ממונה הקורונה רוני גמזו: סליחה מכל האזרחים על שלא הצלחתי למנוע את הסגר המלא

השר שמולי: ״הממשלה הזאת גורמת לי כאבי בטן כמעט על בסיס יומי״ ● קבוצת אזרחים תעתור לבג״ץ נגד הידוק הסגר ״ממניעים לא ענייניים״ ● יעלון מזהיר מקטסטרופה במגזר החרדי ● מנכ״ל הדסה למשרד האוצר: השארתם אותנו לבד כמו החיילים ביום כיפור ● רובי ריבלין: הדליקו נר למתי הקורונה ● אריה דרעי: הכתר של הקורונה הוא הכתר של בורא עולם ● הרב קניבסקי מגדולי הפוסקים במגזר החרדי: יש להתפלל בחוץ, עם מסיכה ובשמירת מרחק

עוד 24 עדכונים

יהודה גליק יתמודד על נשיאות המדינה

פרסום ראשון חבר הכנסת לשעבר, איש הציונות הדתית-לאומית, החליט לרוץ לתפקיד הנשיא באמונה כי הוא האיש המתאים להביא לאיחוד בעם ● "אני מתגעגע לימים שבהם היינו חברה סולידרית, חברת מופת, שרצינו להיות אור לגויים ולא להיאבק ולשנוא כך אחד את השני", אמר לחברי כנסת איתם שוחח ● גליק סירב להגיב לידיעה

מועמד חדש לנשיאות המדינה: חבר הכנסת לשעבר, הרב יהודה גליק, הודיע לחברי כנסת בימין כי יתמודד על תפקיד נשיא המדינה בקיץ הקרוב. גליק ביקש מבני שיחו לתמוך בו והודיע כי הוא היחידי מבין כל המועמדים שמתאים לתפקיד.

"בראש השנה ישבתי עם עצמי יומיים שלמים והחלטתי שאני רץ", אמר גליק לחברי הכנסת שאיתם שוחח. "אני רואה מה קורה היום בעם. אני כואב את הפירוד והשיסוי. אני מתגעגע לימים שבהם היינו חברה סולידרית, חברת מופת, שרצינו להיות אור לגויים ולא להיאבק ולשנוא כך אחד את השני. אפשר לחזור לשם".

"אני רואה מה קורה היום בעם. אני כואב את הפירוד והשיסוי. אני מתגעגע לימים שבהם היינו חברה סולידרית, חברת מופת, שרצינו להיות אור לגויים ולא להיאבק ולשנוא כך אחד את השני. אפשר לחזור לשם"

גליק, בן 55, איש הציונות הדתית-לאומית היה חבר כנסת בליכוד בין השנים 2019-2016. הוא הגיע כנציג המתנחלים ביהודה ושומרון, אבל התגלה במהירות כאיש שפתוח לכל הדעות והמגזרים, מה שהפך אותו לדמות פופולרית, בעיקר מחוץ לשורות הליכוד.

גליק גינה את החייל אלאור אזריה, בניגוד לכל חבריו בליכוד. הוא עורר עליו כעס בקהילה האורתודוקסית ממנה הגיע כאשר סירב להחרים את התנועה הרפורמית. הוא גם הגן על ראשי תנועת "בצלם", כאשר גורמים בימין ביקשו לשלול מהם את האזרחות.

אם גליק ייבחר, הוא ככל הנראה יהיה הנשיא הראשון שיעלה להר הבית. גליק ידוע במאבקיו העקביים על זכות התפילה היהודית בהר. לאורך עשרות שנים הוא עולה להר הבית, מפגין למרגלותיו, שובת רעב ומתעמת ללא הרף עם המשטרה ורשויות החוק. פעמים רבות הוא הורחק מתחומי ההר.

יהודה גליק מפגין ליד הר הבית ב-2015 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יהודה גליק מפגין ליד הר הבית ב-2015 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

על המאבקים הללו הוא כמעט שילם בחייו. באוקטובר 2014 נורה גליק בירושלים בידי איש הג'יהאד האסלמי ונפצע קשה מאד. ההחלמה שלו נחשבת עד היום בגדר נס.

גם ביום חמישי האחרון הגיע גליק עם אשתו, הדס דיסין, לתקוע בשופר ליד שער הרחמים, ולתבוע שוב את עליית היהודים להר. האירוע הועבר בשידור חי ביוטיוב. גליק ודיסין נקנסו ב-500 שקל כל אחד על הפרת תנאי מגבלות הקורונה, מכיוון ששהו מחוץ לרדיוס קילומטר מביתם. כל ההסברים של גליק שהוא מפגין, כמו כל אחד אחר, נפסלו.

לשאלת זמן ישראל על הכוונה שלו להתמודד לנשיאות ענה גליק, "אין תגובה".

עוד 326 מילים

נתניהו: נעשו טעויות בדרך; האולמות נפתחו במהירות רבה מדי, ייתכן שגם מערכת החינוך

עימותים התגלעו בין שוטרים ומפגינים ● אדלשטיין בקריאה לציבור: "אל תיקחו דוגמה מהמפגינים הערב" ● ממלאת מקום ראש שירותי בריאות הציבור, שרון אלרעי פרייס: אחרי הסגר הנוכחי - הפתיחה תיעשה בשלבים, כשבין כל שלב יחלפו שבועיים-שלושה ● מיקי זוהר: הממשלה הנוכחית חייבת להתפרק בהקדם

עוד 23 עדכונים

איחוד האמירויות ובחריין אינן טורחות אפילו לשלם מס שפתיים של מחויבות לפתרון שתי המדינות, והליגה הערבית מטאטאת את בקשות ההנהגה הפלסטינית הזועמת ● "בעולם הערבי התחולל שינוי פרדיגמטי בסדר היום", אומר שגריר ישראל לשעבר בירדן, ד"ר עודד ערן, "הנושא הפלסטיני ירד בסדר היום הערבי" ● ד"ר קובי מיכאל: "אם ההנהגה הפלסטינית תמשיך להתבסס בעלבונה ולעשות ברוגז, מצבה יהיה רע"

עוד 1,479 מילים

עידן הקורונה וילה בג'ונגל

לפני 14 שנה, אליסה וג'וש רוקסין עזבו את ניו יורק לטובת רואנדה ● כיום הם מנהלים שם מלון מפואר, מתפעלים מהדרך שבה המדינה האפריקאית מתמודדת עם המגפה, ושמחים שהם לא באירופה או בארה"ב ● רוב המקרים המאומתים במדינה, ובסך הכל 4,722 חולים, היו נהגי משאיות שהגיעו מטנזניה, קניה ואוגנדה, וכולם נבדקו והושמו בבידוד, במקרה שהתגלו כנשאים ● עד כה מתו שם רק 27 איש מהנגיף

עוד 1,416 מילים

ראיון "זו לא היסטוריה, זה מה שקורה עכשיו"

תסריטאי-העל אהרן סורקין ("הבית הלבן") מגיע לנטפליקס עם סרט המבוסס על סיפורם האמיתי של מפגינים נגד מלחמת וייטנאם, שנעצרו ונשפטו מסיבות פוליטיות ● בראיון מיוחד לזמן ישראל סורקין מדבר על המעבר לכיסא הבמאי, ועל הקשר בין "משפט השבעה משיקגו" לבין הגזענות בארצות הברית כיום ● "שאלו אותי אם שיניתי את התסריט כדי לשקף את האירועים האחרונים, ועניתי: כמובן שלא, זה העולם שהשתנה כדי לשקף את התסריט"

עוד 1,782 מילים ו-1 תגובות

בהיעדר מענה אמיתי להסכם בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בפת"ח ובחמאס משתעשעים ברעיון של שיתוף פעולה ● לבנון שוב בוערת, וגם הקורונה חוזרת ● יש לנו מה ללמוד: במצרים האזרחים מפגינים נגד השליט גם בימי מגפה ● וסעודיה מדביקה פערים תרבותיים בני 90 שנה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,091 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה