חוסר היציבות בלבנון הוא הסיוט של חזבאללה

מפגינים בלבנון נלחמים באמצעי פיזור ההפגנות של המשטרה, 2020 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)
AP Photo/Hussein Malla
מפגינים בלבנון נלחמים באמצעי פיזור ההפגנות של המשטרה, 2020

הפיצוץ הדרמטי בנמל ביירות, שגרם לטרגדיה אנושית כואבת ולנזק כלכלי חסר תקדים בלבנון, מחריף את המתח הפוליטי בלבנון ומערער את יציבותה של המערכת הלבנונית.

בנוגע לחזבאללה הפיצוץ הוא כמובן בשורות רעות.  מעבר להאשמות חסרות התקדים כנגד הארגון והפנית אצבע מאשימה על-ידי גורמים שונים במערכת הלבנונית, הבעיה המרכזית של חזבאללה נוגעת לחוסר היכולת שלו להחזיר את העניינים בלבנון לכדי שליטה אשר תשוב ותאפשר לו להשתלט מחדש על מוקדי הכוח במדינה.

הפיצוץ הוא כמובן בשורות רעות לחזבאללה.  מעבר להאשמות חסרות התקדים נגדו, בעייתו המרכזית נוגעת לחוסר יכולתו להחזיר את העניינים בלבנון לשליטה, שתאפשר לו להשתלט מחדש על מוקדי הכוח במדינה

למעשה, ערעור היציבות הלבנונית פוגע בהישג הפוליטי המשמעותי ביותר של חזבאללה בלבנון. במשך שנים הצליח הארגון לבנות באמנות את המכניזם שאיפשר לו שליטה על המדינה הלבנונית מאחורי הקלעים, תוך שהוא נותן ללבנון להתנהל לכאורה כמדינה עצמאית. בפועל, לא רק שאנשיו מנהלים אותה, אלא גם דואגים שאותן מסגרות מדינתיות לא יפגעו בבנין הכוח של ארגון.

שנה אחרי שנה, בחירות אחרי בחירות, הצליחו הגורמים הפוליטיים של חזבאללה, בראשות מזכ"ל הארגון, לייצר מערכת תומכת לארגון – הן מצד השיעים, הן מצד הנוצרים והן מצד הסונים, באופן כזה שנושאי התפקידים הבכירים במדינה לא עבדו כנגד חזבאללה, אלא הגנו על הארגון הלכה למעשה.

כללי המשחק היו ידועים – על-פי חזבאללה ישק דבר בביירות, בוודאי בכל הנוגע לאותם מינויים "אסטרטגיים" בלבנון לתפקידים, אשר חזבאללה היה חייב להבטיח כי נאמניו ועושי דברו יכהנו בהם. מי שלא תפקד כפי שהיה צפוי ממנו -שילם את המחיר (בין אם מדובר בראש הממשלה, או חוקר משטרה או קצין בצבא, בכיר ככל שיהיה).

גם לאחר משברים פוליטיים עמוקים בלבנון, ידו של חזבאללה היתה על העליונה. אך לאחר שנים של שליטה ללא מצרים במערכת הפוליטית הלבנונית, המהומות שפרצו באוקטובר, ואשר הובילו להתפטרות ראש הממשלה סעד חרירי, היוו את הסנונית הראשונה לשינוי במערכת הפוליטית בלבנון.

מינויו של חסן דיאב כראש ממשלה וכינונה של הממשלה החדשה – לא רק שלא הרגיעו את הלבנונים, אלא הובילו להתגברות הזעם כנגד חזבאללה. זעם שבא לידי ביטוי במהומות שפרצו מחדש בתחילת חודש יוני.

למעשה, ערעור היציבות הלבנונית פוגע בהישג הפוליטי המשמעותי ביותר של חזבאללה שם, בניית מכניזם המאפשר שליטה במדינה מאחורי הקלעים, כשהוא נותן לה להתנהל לכאורה כמדינה עצמאית

על-כן הפיצוץ בלבנון מגיע כבר על "קרקע פוריה", בדמות אוכלוסיה (בעיקר בצד הנוצרי) שמחסום הפחד בכל הנוגע לחזבאללה התחיל להסדק בה. ופה הסכנה הגדולה ביותר לארגון – חוסר יכולתו "להחזיר את השד לבקבוק", והקושי העצום לבנות את המערכת מחדש בצלמו ובדמותו של הארגון, מהווה את האיום הגדול ביותר לעתידו.

השקט הפוליטי הפנימי איפשר לארגון להתמקד באיומים החיצוניים ובעיקר בתהליך התחמשות חסר תקדים. כל ערעור פוליטי פנימי מצריך את הארגון לבזבז את כל משאביו בזירה הפנימית באופן שמאיים על הישגיו האחרים.

על כן, על ישראל (וגורמים שונים בקהילה הבינ"ל שמבינים את הסכנה הנשקפת מהארגון) לנצל את המשבר הפוליטי הדרמטי בלבנון ולבחון כיצד ניתן להשיג הישגים משמעותיים ובראשם הרחקת חזבאללה ממוקדי השליטה במדינה (במידת האפשר) ולבנות מכניזם שיאפשר בניית "חומה" בין חזבאללה למוסדות השלטון בלבנון.

בין שאר הצעדים שנכון לבחון בעת הנוכחית – יציאה ביוזמה מדינית שמטרתה לסיים את סכסוכי הגבול בין המדינות, בעיקר בכל הנוגע לגבול הימי, תוך ניצול חולשת חזבאללה אשר משמר את החיכוכים הללו כדי להאדיר את תדמיתו כמגן לבנון ("הגזר").

מנגד, על ישראל לוודא כי הסיוע המועבר למדינה לשיקום הנמל ולשיקום ביירות לא יגיע לידיים לא נכונות, בדגש על חזבאללה. לאור החולשה הפוליטית של הארגון ישנה הזדמנות פז לבנות מכניזם שינתק את חזבאללה ממוקדי הכוח במדינה ("המקל").

אותם מפגינים יצאו לרחובות וקראו קריאות נגד חזבאללה, כי הם הבינו את החיבור ההרסני בין הארגון לבין וממשלת לבנון – שמונע מתן סיוע כלכלי. על כן צריך למנוע מצב שבו דווקא לאחר אותה טרגדיה אנושית, הסיוע כלכלי יחזיר את לבנון בדיוק לאותו מצב בעייתי שבו חזבאללה שולט בפועל על המדינה.

המפגינים יצאו לרחובות וקראו נגד חזבאללה, כי הבינו את החיבור ההרסני בינו לבין ממשלת לבנון – שמונע סיוע כלכלי. על כן צריך למנוע מצב בו הסיוע יפול לידיים הלא נכונות ויחזיר את לבנון לאותו מצב בעייתי

בשורה התחתונה, מצבו הפוליטי הקשה של ארגון חזבאללה פוגע בו באופן משמעותי בשורה רחבה של היבטים. על ישראל לבחון ולנקוט צעדים אשר ינצלו את חולשת הארגון ולתמוך בצעדי הקהילה הבינ"ל שיוכלו לבסס מציאות חדשה בלבנון.

דני (דניס) סיטרינוביץ, שירת כ-25 שנים באגף המודיעין במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 652 מילים
סגירה