מדברים חזק ומחזיקים במקל קטן - על כשלון ההרתעה הישראלית

פוסטרים של חסן נסראללה מנהיג חזבאללה בלבנון ודגלי לבנון ופלסטין בחנות בעזה (צילום: Wissam Nassar, פלאש90)
Wissam Nassar, פלאש90
פוסטרים של חסן נסראללה מנהיג חזבאללה בלבנון ודגלי לבנון ופלסטין בחנות בעזה

ישנו קו המחבר בין התנהלות כוחות צה"ל מול ניסיונות הפיגוע בהר דב ובאיזור מנרה לבין הפעילות המינימלית כנגד מפריחי הבלונים ברצועת עזה.

מאפייני אותו קו מעידים יותר מכל על כשלון ההרתעה הישראלית אל מול גופי הטרור בלבנון וברצועת עזה, ועל המחיר שישראל משלמת בשל חוסר נכונותה להכנס למערכה כלשהי, כדי לעצב מחדש את כללי המשחק מול חזבאללה וחמאס.

ישנו קו המחבר בין התנהלות צה"ל מול ניסיונות הפיגוע בהר דב ובאיזור מנרה לבין הפעילות המינימלית כנגד מפריחי הבלונים בעזה. מאפייניו מעידים על כשלון ההתרעה הישראלית מול גופי הטרור בלבנון ובעזה

כך, גם בזירה הצפונית וגם הדרומית קווי דמיון שעיקרם:

א

חוסר נכונות לפגוע במחבלי האויב, בין אם הם מלבנון (תוקפים עמדת צה"ל) או מעזה (מפריחים בלוני נפץ), מתוך מחשבה שהרג פעילים עלול לדרדר את המצב באופן בלתי נשלט.

ב

המנעות מוחלטת מפגיעה בפעילי אויב בעת תקיפות חיל האוויר (בין אם מחבלי חזבאללה בסוריה או מחבלי חמאס / ג'האד אסלאמי) כתגובה על פעילות כנגדנו (תקיפות מכוונות בעיקר לפגיעה בציוד).

ג

חוסר נכונות "להעניש" את המדינה המארחת על פעילות הטרוריסטים היוצאים משטחה. כך ישראל נמנעת לפגוע במחבלי חמאס כאשר פעילי ג'האד איסלמי פלסטיני מנסים לפגוע בחיילי צה"ל או במדינת לבנון כאשר חזבאללה מנסה להגיב על חיסול פעיל בסוריה.

ד

קבלה שבשתיקה באשר לתהליכי ההתעצמות של אותם ארגונים. כך ישראל נמנעת לתקוף את מתקני ההסבה בלבנון או את "מומחי הידע" של חמאס והג'האד האסלאמי מתוך מחשבה שפעילות מסוג זה עלולה לדרדר את המצב לידי מערכה כוללת.

ה

בשני המקרים ישראל סומכת על איומים תקשורתיים ופרסומים פומביים במטרה לייצר התרעה מול אותם ארגונים, באופן שמוכיח שוב ושוב כי איומים בלבד לא באמת משפיעים על השיקולים האסטרטגיים של אותם ארגונים ("טוב יעשו אם יחדלו", "מדינת ישראל לא תהסס להגיב")

ו

גם בעת הסלמה מדודה, נזהרים בישראל שלא לפגוע בקצינים / פעילים בכירים של חזבאללה או איראן (בסוריה או בלבנון) או בכירי חמאס בעזה, מתוך הנחה שכל תקיפה שכזו עלולה לדרדר את המצב לכדי הסלמה.

ז

בעת התדרדרות להסלמה, ישראל נסמכת בעיקר על יכולותיה המודיעניות והמבצעיות לסיכול (כולל סגירת כבישים והקטנת החתימה של חיילי צה"ל) כדי לא לאפשר מטרות לארגוני הטרור, ונמנעת מפעילות התקפית עמוק בשטח עזה / לבנון מחשש להסלמה.

ח

בעודה מאיימת, פועלת ישראל "מאחורי הקלעים" – מול קטר בהקשר החמאסי ומול יוניפי"ל בבקדרי הגזרה הצפונית למנוע התלקחות (כמעט) בכל מחיר

הלכה למעשה ישראל מקבלת את "כללי המשחק" שנכפו עליה על-ידי חזבאללה וחמאס ונמנעת מלהפר אותן, שכן בשתי הזירות ישראל מבקשת להמנע ככל הניתן מעימות. זאת מתוך מחשבה כי המחיר של עימות שכזה גדול משמעותית משימור כללי המשחק ושחיקת ההתרעה שבאה עם אותם כללים.

הלכה למעשה ישראל מקבלת את "כללי המשחק" שנכפו עליה על-ידי חזבאללה וחמאס, בנסיון להמנע ככל הניתן מעימות. זאת במחשבה שמחיר עימות כזה גדול משמעותית משימור הכללים ושחיקת ההתרעה שלצידם

דווקא בחזית הצפונית יש לישראל הזדמנות פז לשנות את מצבה מול ארגון חזבאללה. חולשתו הפוליטית לאחר הפיצוץ העז שפקד את הנמל בביירות יכול לאפשר לישראל לשנות את "כללי המשחק" מול הארגון, בעיקר בצד הסורי שלו.

סביר שישראל לא תרצה להיראות כמי שמנצלת את המצב בלבנון לטובתה, אבל דווקא הסרת הכפפות בהקשר הסורי, כשחזבאללה כל כך חלש עלולה להיות לטובתה.

בהקשר העזתי המצב מורכב הרבה יותר. המפתח בהקשר העזתי הוא ניתוק התלות של ישראל במענק הקטרי להרגעת השטח ברצועה. כל עוד ישראל נסחטת במטרה לקבל את אותו מענק, חמאס לא יהסס להסלים את המצב.

רק אם ישראל תראה נכונות "ללכת עד הסוף" ולא לאפשר את אותה סחיטה –  היא תוכל להוביל את חמאס לחשב מסלול מחדש מול ישראל, הגם שמהלך שכזה עלול לייצר פוטנציאל להסלמה מול הרצועה.

בנוסף, לאור רצונה שלא להסלים את המצב ברצועה, על ישראל לבנות תוכנית אשר פוגעת דרמטית בניסיונות ההתחמשות של הג'האד האסלאמי וחמאס. זאת על ידי פעולה נמרצת כנגד מפקדותיו מחוץ לרצועה, אשר אחראיות בין השאר על התעצמות זו.

לאור רצונה שלא להסלים את המצב ברצועה, על ישראל לבנות תוכנית שתפגע דרמטית בניסיונות התחמשות הג'האד האסלאמי וחמאס, ע"י פעולה נמרצת כנגד מפקדותיו מחוץ לרצועה, שאחראיות על התעצמות זו

בשורה התחתונה, הבשורות הרעות הן כי מצב ההרתעה של ישראל מול חזבאללה וחמאס נמצא בנסיגה מתמשכת. הבשורות הטובות: שורת אירועים בשתי הזירות יכולה לספק לישראל הזדמנות פז לשנות את כללי המשחק ולעצב מחדש את מערכת היחסים שלה עם אותם ארגונים.

דני (דניס) סיטרינוביץ, שירת כ-25 שנים באגף המודיעין במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הניתוח הוא מעניין ונראה הגיוני ונכון. יחד עם זאת, העדר אסטרטגיה ארוכת טווח בדבר כיצד תראה עזה בעוד עשור או שניים או חמישים, גוזרת ניהול משבר ולא ניהול מוכוון יעדים. גם בלבנון אין אסטרט... המשך קריאה

הניתוח הוא מעניין ונראה הגיוני ונכון.
יחד עם זאת, העדר אסטרטגיה ארוכת טווח בדבר כיצד תראה עזה בעוד עשור או שניים או חמישים, גוזרת ניהול משבר ולא ניהול מוכוון יעדים. גם בלבנון אין אסטרטגיה.
יש רק נסיונות להקפאת מצב וסטטוס קוו. למרבה הצער הצמציאות מתקדמת ומסרבת לעצור.
בישראל 2020 אין מדינאות. כרגע גם אין מנהיגות. יש רק פופוליזם.

עוד 642 מילים ו-1 תגובות
סגירה