דני דיין, הקונסול הכללי של ישראל (במרכז), משתתף במצעד למען ישראל בניו יורק, יוני 2019, ארכיון (צילום: AP / קרייג רוטל)
דני דיין מסכם קדנציה מפתיעה כקונסול

לא רצו אותו בניו יורק, עכשיו הם מתגעגעים

ראיון

דני דיין שוגר לניו יורק אחרי שברזיל הטילה וטו על מינויו לשגריר שם ● למרות הציפיות הנמוכות, הוא הצליח לקשור קשרים יוצאי דופן עם האמריקאים, ולבטא עמדות ליברליות שהפתיעו רבים ● בראיון פרישה הוא מסכם קדנציה שהחלה מעמדת האנדרדוג, ממעיט בחשיבות המאבק ב-BDS, מסמן את היעד הבא, וקורא לממשלה לטפח יחסים גם עם הדמוקרטים ● והוא גם מפתיע בנוגע להקפאת הסיפוח ביו"ש

שבוע בדיוק לאחר הירי בבית הכנסת בפיטסבורג ב-27 באוקטובר 2018, שבו נהרגו 11 בני אדם, הקהילה היהודית של העיר התאספה לטקס זיכרון בבית הכנסת "רודף שלום". "זה היה טקס ארוך מאוד, עם הרבה נאומים", נזכר דני דיין, 64, שהיה אז הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק. היות ששימש גם כקונסול בפנסילבניה, הוא יצא אל אתר הטבח זמן קצר לאחר שאירע.

"השבוע שלי בפיטסבורג אחרי הירי היה החוויה הכי חזקה וקשה שהייתה לי אי-פעם בארצות הברית", הוא אומר לי. אבל טקס הזיכרון שנערך בבית הכנסת הרפורמי עודד אותו מעט. "אני לא יודע אם זה היה ספונטני או לא, אבל הוא הסתיים בהמנון אחד – וההמנון הזה היה התקווה. אפשר לומר אלף פעם שהיהודים האמריקאים מנותקים מישראל. אבל אם ברגע הכי כואב שלהם הם מסיימים את הטקס בשירת התקווה – אין כאן שום נתק".

ועדיין, דיין מוטרד מאוד ממגמות שלדבריו מצביעות על כך שהערבות ההדדית בין יהודי ישראל והתפוצות עלולה להיפסק בקרוב. "אם לא נטפל בהן וניצור אחריות הדדית – מצב שבו ישראלים דואגים לישראל אבל גם ליהדות העולם, ויהדות העולם דואגת לעצמה אך גם לישראל – הנתק יתרחש", הוא מזהיר.

לאחר שסיים כהונה של ארבע שנים כדיפלומט הישראלי הבכיר בתפוח הגדול, דיין נחת בארץ ביום שני, וכעת הוא שוהה בבידוד בביתו שבהתנחלות מעלה שומרון בגדה המערבית.

בריאיון שנערך באמצעות זום, דיין דיבר על הפערים התרבותיים וה"אתניים" העמוקים בין יהודים ישראלים ליהודים אמריקאים ועל האופן שבו ניתן לגשר עליהם, על מאבקה של ישראל לקיים קשרים עם פוליטיקאים פרוגרסיביים בארצות הברית ועל שאיפותיו האישיות לעתיד.

אבל קודם, אי אפשר בלי לבקש מדיין התייחסות לדחיית תוכניתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להחיל ריבונות על יישובים ביהודה ושומרון, בעקבות הסכם הנורמליזציה שנחתם בשבוע עבר עם איחוד האמירויות.

"אני תומך מאד בהחלת הריבונות על ההתיישבות היהודית ועל בקעת הירדן, אבל הבנתי מזמן שזה לא יקרה ללא הבנה עם הממשל האמריקאי", אומר דיין, שהיה יו"ר מועצת יש"ע בין 2007 ל-2013. "ובמילים אחרות: זה לא עמד לקרות בעתיד הקרוב.

"כיוון שכך, המהלך מול איחוד האמירויות הוא חיובי ביותר. הישג מדיני עצום וללא מחיר אמיתי. צריך גם לומר את זה: עוצמה מדינית גיאופוליטית ועוצמה כלכלית חשובות מאד גם כדי להדוף לחצים מדיניים עתידים ולהבטיח את אחיזתנו ביהודה ושומרון. ההסכם עם האמירויות מעצים מאד את שני המרכיבים האלה".

"המהלך מול איחוד האמירויות הוא הישג מדיני עצום וללא מחיר אמיתי. צריך גם לומר את זה: עוצמה מדינית גיאופוליטית ועוצמה כלכלית חשובות מאד גם כדי להדוף לחצים מדיניים עתידים ולהבטיח את אחיזתנו ביו"ש"

ב-2015 הקריירה הדיפלומטית של דיין החלה בצורה מקרטעת כשממשלת ברזיל סירבה לאשר את מינויו לשגריר ישראל בשל עברו כיושב ראש מועצת יש"ע. בשל השקפותיו הימניות, בכלל זאת התנגדות תקיפה לפתרון שתי המדינות, יהודים אמריקאים ליברלים רבים הסתייגו בתחילה ממינויו לתפקיד הקונסול בניו יורק.

אבל בזכות ישירותו, הליברליזם המפתיע שלו (בנושאים כמו זכויות להט"בים או פלורליזם דתי) ונכונותו לשתף פעולה עם מגזרי רבים בחברה, דיין הצליח לזכות באהדת רוב מבקריו. לא זכור לי שום דיפלומט ישראלי אחר בעבר הקרוב שזכה לגילויי הוקרה כה רבים מצד מגוון קהילות עם עזיבת תפקידו. נשיא רובע ברונקס, רובן דיאז הבן, לדוגמה, הכריז על 7 ביולי 2020 כ"יום השגריר דני דיין".

דני דיין (משמאל, בעניבה כחולה) בפגישה עם אנשי דת בניו יורק, 2019 (צילום: Diane Bondareff/AP Images for Appeal of Conscience Foundation)
דיין בפגישה עם אנשי דת בניו יורק (צילום: Diane Bondareff/AP Images for Appeal of Conscience Foundation)

"לא רק שדיין נתפס כבחירה איומה לניו יורק כשלעצמו, אלא שמינויו נתפס בעיני רבים כפרס ניחומים פוליטי על דחיית כתב ההאמנה שלו כשגריר בברזיל על ידי המשטר הברזילאי השמאלני של אז", כתב אייב זילברשטיין בפורוורד, "אבל דיין עוזב כהצלחה. הסיבות לכך והאופן שבו זה קרה מאירים את המצב הלא נוח שבו נמצאים יהודים ליברלים ופרוגרסיביים, בשעה שישראל ממשיכה להידרדר לקראת מה שמעטים בשמאל עדיין ממאנים לכנות אפרטהייד".

לפני שהתמנה לשגריר, דיין ניסה ללא הצלחה להיכנס לכנסת. את כישלונו בכך הוא מייחס להתנגשות בין השקפותיו הנציות בעניינים ביטחוניים ודיפלומטיים לבין ערכיו הליברליים בנושאים אחרים, ומכנה את עצמו "יתום פוליטי".

לפני שהתמנה לשגריר, דיין ניסה  להיכנס לכנסת. את כישלונו בכך הוא מייחס להתנגשות בין השקפותיו הנציות בעניינים ביטחוניים ודיפלומטיים לבין ערכיו הליברליים בנושאים אחרים, ומכנה את עצמו "יתום פוליטי"

אף על פי שהוא עדיין אינו מוכן לשלול ניסיון נוסף להיכנס לפוליטיקה בעתיד, לאחר התקופה שבילה בארצות הברית – לבד מניו יורק ופנסילבניה, תחום סמכותו כלל גם את ניו ג'רזי, דלאוור ואוהיו, והוא גם בילה לא מעט זמן בפוארטו ריקו והיה לדיפלומט הישראלי הראשון שביקר באיי הבתולה של ארה"ב – דיין רואה כעת את חיזוק היחסים בין ישראל והתפוצות כמשימתו החשובה ביותר.

לטענתו, אין לו כרגע שום תכניות קונקרטיות, אבל בעתיד הוא ישמח לפעול להתקרבות ביחסים בין מדינת היהודים ליהדות העולם כיושב ראש הסוכנות היהודית או כשר התפוצות. "חזרתי מניו יורק עם אמונה הרבה יותר חזקה בעניין הזה. זה עכשיו בקישקעס שלי, בדם שלי", הוא אומר. "האדישות שמגלים הרבה אנשים בישראל כלפי יהדות העולם היא מעליבה. היום אנחנו האח הגדול".

דיין, שנולד וגדל במשפחה ציונית בבואנוס איירס, אומר כי הוא אינו חושש מכותרות על משבר זה או אחר ביחסים עם התפוצות: "ישנם משברים, זה לא מה שמטריד אותי. מה שמדיר שינה מעיניי, לפעמים באופן מילולי, הוא העתיד הרחוק של היחסים בינינו. והפחד שלי הוא שבמאה ה-21 שתי הקהילות היהודיות הגדולות יתפצלו לשתי קבוצות שונות. או גרוע מכך, שאחת מהן תיעלם. זה לא משהו שלא יכול לקרות; העם היהודי כבר עבר תהליכים כאלה בעבר".

דני דיין (מימין, בעניבה כחולה), מבקר בבית הכנסת עץ החיים שנה לאחר תקרית הירי שבה נהרגו 11 מתפללים, אוקטובר 2019 (צילום: באדיבות הקונסוליה הכללית של ישראל בניו יורק)
דני דיין (מימין, בעניבה כחולה), מבקר בבית הכנסת עץ החיים שנה לאחר תקרית הירי שם (צילום: באדיבות הקונסוליה)

לא מוטרד מדי מתנועת ה-BDS

דיין, יהודי חילוני, אומר שהוא שואל את עצמו לעתים קרובות אם לדור שלנו יש "מצווה מיוחדת". בשנות ה-40, ליהודי ארצות הברית הייתה מחויבות להציל את אחיהם האירופאים מהשואה. לדור שלאחר מכן הייתה "מצווה מיוחדת" להציל את יהדות ברית המועצות ואתיופיה. "מה אתנו? (המאבק ב-)BDS הוא בטח לא המצווה המיוחדת שלנו", הוא אומר. גם המלחמה באנטישמיות, שלא צריך להמעיט בערכה, היא לא המשימה הראשונה במעלה שלנו, הוא מאמין.

תחת זאת, לדעתו, ליהודים של היום יש שתי מצוות מיוחדות: להבטיח את ביטחונה ואת שגשוגה של מדינת ישראל ולערוב להמשך קיומן של קהילות יהודיות מסביב לעולם. "אני מודאג ממגמה שבה כל אחת משתי הקהילות היהודיות תבחר רק באחת מהמצוות. שהיהודים הישראלים יבחרו רק בישראל, וליהודים האמריקאים יהיה אכפת רק מההמשכיות שלהם. אם זה יקרה, זו תהיה טרגדיה. אני אעשה כל שביכולתי כדי למנוע מזה לקרות".

לחינוך יש תפקיד מפתח בהפיכתן של המגמות המדאיגות האלה, אומר דיין. שרת התפוצות עומר ינקלביץ' צריכה להקדיש חלק משמעותי מהתקציב שלה כדי להסביר לאזרחי ישראל את החשיבות של דאגה לאחינו מעבר לים, הוא אומר.

עומר ינקלביץ' (צילום: Hadas Parush/Flash90)
עומר ינקלביץ' (צילום: Hadas Parush/Flash90)

"כן, שומר אחי אנוכי", הוא מכריז. "אני לא מדבר על הממשלה, אני מדבר על החברה האזרחית – הם לא מתעניינים בקהילה היהודית האמריקאית אלא אם קורה משהו כמו הירי בפיטסבורג. וזה לא מספיק".

מהצד השני של האוקיינוס המצב לא הרבה יותר טוב. הורים יהודים רבים אינם מעוניינים או אינם מסוגלים להעניק לילדיהם חינוך דתי, קובל דיין. הוא נזכר שאירח במשרדו רב רפורמי שהתלונן כי אינו יכול להרשות לעצמו לשלוח את שלושת ילדיו לבתי ספר יהודיים.

העלות הגבוהה של חינוך יהודי היא לא הבעיה היחידה שיהודי ארצות הברית מתמודדים איתה, "אבל היא הבעיה הכי אקוטית", הוא אומר. יהודי ארצות הברית יודעים הרבה על הישראלים ועל האתגרים שעומדים בפניהם. "אבל אני לא חושב שהם מבינים את דרך החשיבה שלנו, את דרך קבלת ההחלטות שלנו", הוא אומר.

כדי לתקן את המצב הזה, זה עשוי להיות רעיון טוב להפסיק להזמין את ציפי לבני ומיכאל אורן כדוברי מפתח ולהתחיל לארח במקומם פוליטיקאים דתיים כמו אריה דרעי, משה גפני ובצלאל סמוטריץ', הוא אומר.

האם ההשקפות הקיצוניות שהאנשים האלה מייצגים לא ירחיקו עוד יותר את היהודים האמריקאים?

"מובן שהסכנה קיימת", הוא משיב. "אבל גם קולות בקהילה היהודית האמריקאית – סת' רוגן היה האחרון שבהם, אבל גם פיטר ביינרט ועוד רבים אחרים – מרחיקים ישראלים. אנחנו שונים. אנחנו מאוד שונים. אין טעם להסתיר את זה".

"גם קולות בקהילה היהודית האמריקאית – סת' רוגן היה האחרון שבהם, אבל גם פיטר ביינרט ועוד רבים אחרים – מרחיקים ישראלים. אנחנו שונים. אנחנו מאוד שונים. אין טעם להסתיר את זה"

הישראלים היו צריכים לבנות מדינה יהודית ריבונית מאפס, בעוד שיהודי ארצות הברית היו צריכים להשתלב בחברה קיימת, ממשיך דיין. כל קבוצה הייתה צריכה לפתח אסטרטגיות שונות לחלוטין כדי להצליח, מה שגרם להן לפתח תכונות אופי וערכים שונים. עבור הישראלים, הערך היהודי החשוב ביותר הוא שיבת ציון, מה שגורם להם להביט בבוז על בני דתם בתפוצות. עבור היהודים האמריקאים, לעומת זאת, העיקרון הנעלה הוא תיקון עולם, הפיכתו למקום טוב יותר.

"אנחנו גם שונים מבחינה אתנית", ממשיך הדיפלומט היוצא, ומציין כי 50% מהיהודים הישראלים הם ספרדים ומזרחים, בעוד ש-95% מחברי הקהילה היהודית האמריקאית אשכנזים. "אנחנו מביאים איתנו מורשות שונות, מסורות שונות, צורות חשיבה שונות, בהתאם למקורות השונים שלנו", הוא מוסיף.

"למרות כל ההבדלים, הישראלים ויהודי התפוצות חייבים לשמר את הקשר ביניהם. זה לא קל, זה אתגר. אבל זה הכרחי. אחרת, נהיה מדינת הישראלים וכבר לא מדינת היהודים, ואני לא מוכן לקבל את זה".

ראשי מועצת יש"ע מוחים נגד הקפאת הבנייה בהתנחלויות, 2009: דני דיין במרכז (צילום: Yossi Zamir/Flash 90)
ראשי מועצת יש"ע מוחים נגד הקפאת הבנייה בהתנחלויות, 2009: דני דיין במרכז (צילום: Yossi Zamir/Flash 90)

בקרב פעילים התומכים בהתנחלויות, דיין החילוני היה זן נדיר. כדיפלומט, המשיך למתוח ביקורת על היעדר הפלורליזם הדתי בישראל. העובדה ששרים אינם מבקרים בבתי כנסת רפורמיים וקונסרבטיביים היא "בעייתית ביותר", לדבריו.

בו בזמן, הוא גם לא חסך ביקורת קשה מהתנועה הרפורמית האמריקאית בשל עמדותיה היוניות בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, כגון התנגדותה להעברת השגרירות האמריקאית לירושלים. "אחת הטעויות האדירות שלהם היא שהם לא החליטו אם הם זרם דתי או קבוצה פוליטית", אומר דיין. העירוב בין דת לפוליטיקה מזיק בעיקר לתנועה עצמה, היות שהוא מוציא מכלל אפשרות תמיכה פוטנציאלית מצד בעלי ברית מהימין הישראלי. "לא הצלחתי לשכנע אותם לעשות את הפוליטיקה שלהם בארגונים אחרים", אומר דיין. "חלק מהמהלכים הפוליטיים של התנועה הרפורמית בנוגע לישראל היו ירייה ברגל, אם לא גבוה מזה".

דיין מהסס לדבר על הפוליטיקה הישראלית, אבל אומר כי הוא אינו חושש שמדינת היהודים תהפוך לנושא מחלוקת בפוליטיקה המפלגתית האמריקאית. הקרבה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לא גרמה נזק משמעותי לתמיכה הדו-מפלגתית בישראל, להערכתו.

הילרי קלינטון (צילום: Evan Agostini/Invision/AP)
הילרי קלינטון (צילום: Evan Agostini/Invision/AP)

"לישראל יש אסטרטגיה ברורה מאוד: לפתח יחסים אינטימיים ככל האפשר עם כל ממשל אמריקאי. אין לי ספק שאם מזכירת המדינה הילרי קלינטון הייתה נבחרת לנשיאות, ישראל הייתה מתנהגת בדיוק אותו הדבר, היא הייתה עושה מאמץ מכוון לפתח יחסים אינטימיים ככל האפשר עם הממשל".

דיין מכיר בכך שכוחות פרוגרסיביים במפלגה הדמוקרטית עוינים את ישראל, אבל טוען שלהתנגדות הזו אין כל קשר למדיניות הממשלה הנוכחית. "אין טעם לנסות לשכנע אותם. הם לא יהיו מרוצים עד שישראל תיעלם מהמפה. כן, ישנם המגזרים האלה – אנחנו רואים את זה בקמפוסים, אנחנו רואים את זה בפוליטיקה. זאת בעיה, אני לא ממעיט בזה. אבל להכליל ולומר שאנחנו לא יכולים לנהל איתם דיאלוג זו טעות גמורה". מובן שישראל יכולה וצריכה לעשות יותר כדי להגיע לאמריקאים מהשמאל, הוא אומר, "אבל זה לא קרב אבוד".

כדוגמה, דיין מזכיר את הפריימריז שערכה השבוע המפלגה הדמוקרטית למחוז הבחירה ה-15 של ניו יורק, שנמצא בדרום הברונקס. "זה ככל הנראה הרובע העני ביותר במדינת ניו יורק. אין שם כמעט יהודים. חמישה מבין ששת המועמדים היו פרוגרסיביים. וחמישה מתוך השישה, ובהם המנצח, הם פרו-ישראלים".

"לישראל יש אסטרטגיה ברורה מאוד: לפתח יחסים אינטימיים ככל האפשר עם כל ממשל אמריקאי. אין לי ספק שאם קלינטון הייתה נבחרת, ישראל הייתה מתנהגת אותו הדבר, ועושה מאמץ לפתח יחסים עם הממשל"

המנצח, ריצ'י טורס, הומוסקסואל אפרו-לטינו בתחילת שנות השלושים לחייו, שככל הנראה עתיד לכהן בקונגרס, הוא תומך נאמן של ישראל, אומר דיין, ומציין כי הוא היה איתו בקשר לפני הבחירות של יום שלישי. "אני מאמין בכנות שישראל צריכה להיתפס כמטרה פרוגרסיבית בפוליטיקה האמריקאית. יש לה את כל המעלות כדי להיות מטרה פרוגרסיבית".

ריצ'י טורס (משמאל) (צילום: AP Photo/Richard Drew, File)
ריצ'י טורס (משמאל) (צילום: AP Photo/Richard Drew, File)
עוד 1,737 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 20 באוקטובר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מיקי זוהר על הסירוב של הליכוד לתקציב דו שנתי: "ברור ששיקולים פוליטיים קיימים כאן"

יו״ר הקואליציה נשאל אם המטרה היא שנתניהו יוכל להימנע מהרוטציה ● בכיר במשרד הבריאות: צופים עלייה משמעותית בתחלואה בעוד 7 עד 10 ימים ● בסביבת רה״מ שוקלים עוצר לילי ● קבינט הקורונה נדחה בגלל אי הסכמה על מתווה לכיתות א'-ב' ● בנט: לא אקדם חוקים למען להט״ב ● ח"כים מהליכוד בהתנגדות חריפה לחוק למניעת אלימות כלכלית במשפחה

עוד 57 עדכונים

מדינת ישראל שבויה בידי קשיש חולה קורונה בן 92

מדינת ישראל שבויה כעת בידיו של קשיש חולה קורונה בן 92. מי יודע אילו עוד מחלות נושא עימו הרב החשוב קנייבסקי. חשוב ומשפיע, אך בשר ודם.

בתי אבות מלאים קשישים בגילו הנושאים עימם מחלות זיקנה. פגיעה בזיכרון קצר הטווח וארוך הטווח, דמנציה, שיטיון, מחסור בסידן, פרקינסון ובאופן כללי ירידה קוגנטיבית המלווה בירידה בתפקוד הפיזי.

בתי אבות מלאים קשישים בגילו הנושאים עימם מחלות זיקנה. פגיעה בזיכרון קצר הטווח וארוך הטווח, דמנציה, שיטיון, מחסור בסידן, פרקינסון ובאופן כללי ירידה קוגנטיבית המלווה בירידה בתפקוד הפיזי

החולה הדמנטי יסבול בהדרגה מירידה ביציבותו, מקשיים בהליכה ולפעמים מרעד, המדמה פרקינסון אך מקורו בתסמונת אחרת. בשלבים המוקדמים ימליץ רופא המשפחה על תרופות שתפקידן להאט את קצב ניוון תאי המוח. אך התרופות האלה ילכו ויהפכו לפחות ופחות אפקטיביות עד שיהיו מיותרות לחלוטין.

בבתי אבות מסויימים מוערכים החולים מדי 3 חודשים, ומצבם הנפשי מטופל ע"י פסיכיאטר הנמנה על הצוות בסמוך להיווצרות הבעיה. החולה יישאר במעקב כל תקופת שהותו במרכז ומצבו יאוזן בכל עת שידרש לכך.

כשראש ממשלת ישראל נפגש עם הרב קנייבסקי, האם הרב יודע עם מי הוא נפגש? מי לוחש על אזנו? מי מעביר את הוראותיו?

קנייבסקי, כמו קשישים אחרים בגילו, יכול לטעות ברגע אחד של דימנציה והוראתו השגויה עלולה להיות מופצת לעשרות אלפי חסידיו.

כשרה"מ ישראל נפגש עם הרב קנייבסקי, האם הרב יודע עם מי הוא נפגש? מי לוחש על אזנו? קנייבסקי, כקשישים אחרים בגילו, יכול לטעות ברגע אחד של דימנציה, והוראתו השגויה עלולה להיות מופצת לעשרות אלפי חסידיו

כשהוא מורה לפתוח את הכוללים ובתי הספר בעת שהערים החרדיות מובילות בנתוני ההדבקה והתחלואה מקורונה, הוא מתכוון לזה? הוא מבין מה הוא אומר? האם יתכן שהצעיר שנראה בטלוויזיה צועק לו לתוך האוזן שאלות, לא הבין מה הרב אומר כאשר קנייבסקי מלמל משהו לא ברור בתשובה לשאלה שנצעקה לאוזנו?

מדינת ישראל נמצאת במצב מטורף. סגר הוטל על מדינה שלמה כאשר מיעוט חרדי המונהג בידי קשיש שבעצמו חלה בקורונה, מוביל את המדינה לסגר הרסני שלישי. כל זה תחת מלמול הנחיות רבניות לא ברורות, תוך הפרת חוק והתעלמות המשטרה מהאיש שנותן את ההנחיות הללו.

במקום משטרה צריך לשלוח רופאים גריאטרים, פסיכיאטרים ואנשי מקצוע שיבדקו אם האיש כשיר מנטלית לקבל מידע ולתת הוראות.

אין בשום מערכת בישראל, האחראית לגורלם של מאות אלפי אזרחים, שום בעל תפקיד בגילו של קנייבסקי.

שופטים בעליון מסיימים בגיל 70 ונפרדים מתפקידם. נשיא המדינה פרס הגיע לגיל דומה בתפקיד ייצוגי, לא ביצועי. הוא היה נבדק בידי רופאיו בכל כמה חודשים ונמצא במעקב.

אין בשום מערכת בישראל, האחראית לגורל מאות אלפי אזרחים, שום בעל תפקיד בגילו. שופטים בעליון נפרדים מתפקידם בגיל 70. הנשיא פרס הגיע לגיל דומה בתפקיד ייצוגי, לא ביצועי, ונמצא במעקב סדיר של רופאיו

מי יודע מי הוא רופאו של קנייבסקי? מי מפקח על קבלת ההחלטות שלו? על מצבו המנטלי והפיזי? הרי מבחינה מעשית הוא בתפקיד ביצועי – סוגר ופותח ישיבות, גורם לעשרות אלפים לצאת לפעילות שסכנת הדבקה מקורונה מרחפת עליהם וגורם להעלאת התחלואה בישראל כולה. מהלך הגורם לנזק כלכלי חברתי ובריאותי אדיר.

ישראל נמצאת בידיו של קשיש חולה ולצידו מתחנף ראש ממשלת ישראל, בעל הסמכויות הביצועיות ביותר, ראש הרשות המבצעת שבעצמו נמצא בקבוצת סיכון, הנושא על גבו במקביל גם שלשה כתבי אישום שגורמים לו לקבל החלטות רק על בסיס התמיכה הפוליטית של קנייבסקי וצאן מרעיתו.

אבל האם קנייבסקי כשיר לקבל החלטות על מדינה שלמה? האם נתניהו יודע אם קנייבסקי בריא? כשיר? צלול? הגיוני?

שנת 2020 ומדינה דמוקרטית מתקדמת שלמה שבויה בסכנת הדמנציה והקורונה של קשיש בן 92.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 524 מילים ו-1 תגובות

"בארה"ב יש מערכת מטורפת של איזונים ובלמים. ומה יש בישראל?"

המאבק על הרכב בית המשפט העליון בארה"ב מצית את השיח הפוליטי שם ומעלה חששות משינוי לכיוון אולטרה שמרני ● אולם המשפטן ד"ר מתן גוטמן לא מתרגש מהמינוי הקרב של איימי קוני בארט ומתנגד לשינוי מבנה בית המשפט שם ● בראיון לזמן ישראל הוא אומר: "מה שחשוב שנלמד מארה"ב, הוא שצריך לשמור על כללי המשחק הדמוקרטיים גם כשזה לא נוח ולא מתאים"

עוד 2,063 מילים

"הרשות דואגת לעריקאת, ומשאירה אלפי חולים אחרים למות בשטחים"

בעבר טופלו בארץ אלפי פלסטינים מהשטחים בכל שנה, אבל הרשות הפלסטינית הפסיקה לממן את הטיפול ברובם, בשל הידרדרות היחסים עם ישראל ● מנהלת עמותה שמסייעת לחולים: "במקום 50 חולים, אנחנו מכניסים לארץ חולה אחד ביום - אלה שיכולים לממן טיפול של מאות אלפי שקלים מכיסם" ● גורם ביטחוני: מספר האישורים לחולים לא הופחת ע"י ישראל ● חולי קורונה פלסטינים אחרים, פרט לעריקאת, אינם מטופלים בארץ

עוד 1,424 מילים

למקרה שפיספסת

הון ושלטון חברי ממשלה, בהם נתניהו וגנץ, עוברים על חוק שאיש לא אוכף

מדוע רבים כל כך מחברי ממשלת נתניהו-גנץ - כולל השניים העומדים בראשה - אינם מדווחים על הונם, כנדרש בחוק? ● ההאשמות בשחיתות משתקות את הפוליטיקה הישראלית, אך הכלי הבסיסי הזה ליצירת שקיפות בקרב הפוליטיקאים הבכירים זוכה להתעלמות, בין היתר בגלל שהוא כל כך מסורבל ● פניות זמן ישראל לגורמים הרלוונטיים בנוגע להצהרות ההון של 12 שרים - שלא ידוע אם הוגשו - לא זכו למענה

עוד 2,030 מילים

נתניהו, בקש חנינה או צא לנבצרות

כל מי שמאמין בעקרונות המשטר הדמוקרטי מבין, כי ניהול משפטו של בנימין נתניהו הוא המהלך הראוי ביותר. זו הזירה לבירור העובדתי והמשפטי, לשקילת הראיות ולחריצת הדין. קיום משפט מגלם את עקרון השוויון בפני החוק, ונותן לנאשם את מלוא הבמה להעלות את כל טיעוניו.

במצב הדברים הנורמלי זה הדבר הנכון לעשותו. אולם ישראל אינה במצב דברים נורמלי. אופן תפקודו של הנאשם שהוא גם ראש הממשלה, באישורו השנוי במחלוקת של בית המשפט העליון, קלע את מדינת ישראל לאנומליה בלתי אפשרית, ההולכת ומקעקעת מדי יום את הסדר החברתי, את יסודות המשטר הדמוקרטי ובסופו של דבר גם את עצם יכולתה של המערכת המשפטית לפעול.

במצב הדברים הנורמלי, ניהול משפט נתניהו הוא הדבר הנכון לעשותו. אולם ישראל אינה במצב דברים נורמלי. אופן תפקודו של הנאשם שהוא גם רה"מ, באישורו השנוי במחלוקת של ביהמ"ש העליון, קלע את המדינה לאנומליה

במצב דברים משובש זה קיום משפט בעת כהונת הנאשם כראש ממשלה, כאשר שיקוליו של נתניהו מוכתבים על ידי האינטרסים האישיים שלו להימלטות מהדין על חשבון כל שיקול ממלכתי, אינו מאפשר את ניהול ענייני המדינה. זה מביא לכך שבציבור הולך וגדל אין כל אמון בהחלטות שמתקבלות על ידי הנאשם, והדברים מתבטאים בהפגנות שהולכות ומתרחבות לכל חלקי הארץ.

במציאות הבריאותית והביטחונית בה נמצאת מדינת ישראל אלו מותרות שלא ניתן להמשיך ולחיות איתן. שיעבוד השיקול הממלכתי לאינטרסים האישיים של נתניהו קולע את ישראל לסיכונים בריאותיים, כלכליים וביטחוניים ממשיים.

מכאן שהאינטרס החיוני של אזרחי ישראל הוא סילוקו של נתניהו מכס ראש הממשלה ללא דיחוי. כדי להגיע לתוצאה זו יש שתי דרכים העשויות להשתלב זו  בזו.

  1. האחת – קביעה של היועץ המשפטי לממשלה בגיבוי בית המשפט העליון כי נבצר מהנאשם, לנוכח התנהלותו חסרת המעצורים בניגוד עניינים חריף מלכהן בתפקיד ראש הממשלה.
  2. אפשרות נוספת היא שנתניהו יגיש בקשת חנינה והיא תאושר, בכפוף להתניה מפורשת, לפיה יימנע ממנו לכהן במשרה ציבורית כלשהי לכל ימי חייו. כאשר יידע נתניהו כי החלטת נבצרות היא אפשרות ממשית וקרובה, כפי שנכון וראוי, ייתכן מאד שהדבר ימריץ אותו לבקש חנינה על מנת להימנע ממשפט ולהציל עצמו משנות הכלא הארוכות הצפויות לו אם יורשע. האינטרס של אזרחי ישראל בסילוקו של נתניהו צריך להוליך למסקנה, כי בסיטואציה זו אופציית החנינה בתמורה לסילוקו של נתניהו מעמדת השפעה עדיפה לנו, האזרחים, יותר מכל אפשרות אחרת.

קיום המשפט בעת כהונתו הוא מותרות שלא ניתן להמשיך ולחיות איתן. שיעבוד השיקול הממלכתי לאינטרסים האישיים של נתניהו קולע את ישראל לסיכונים בריאותיים, כלכליים וביטחוניים ממשיים

כידוע, לפני יותר מ-30 שנה ניתנה חנינה לאנשי השב"כ שהיו מעורבים בפרשת קו 300. החנינה ניתנה לפני חקירה, אישום ומשפט, ומנעה פתיחה של מאבק משפטי שעתיד היה לגבות מחיר כבד של חשיפת עניינים ביטחוניים מביכים אותם איימו המעורבים בפרשה לחשוף.

לכאורה, אנשי השירות שהיו מעורבים בעבירות חמורות של המתה, טיוח, הסתרת האמת מרשויות המשפט ועוד שלל עבירות יצאו בלא פגע. האמת היא יותר מורכבת: קריירות נגדעו, האישים המעורבים כמו יוסי גנוסר ואהוד יתום לא יכלו להתמנות למשרות ציבוריות, והכתם הזה רדף ועדיין רודף את המעורבים בפרשה עד עצם היום הזה.

יתר על כן, בבקשות החנינה שהגישו המעורבים הייתה כרוכה הודאה כי ביצעו עבירות על חוקי המדינה, שהרי זהו הבסיס למתן החנינה. בחלוף השנים, דומה כי הפגיעה בשוויון בפני החוק שגולמה במעשה החנינה התעמעמה לנוכח סיום הפרשה והתיקון שהתרחש בעקבותיה.

למרות הקושי הכרוך בכך שנתניהו ייצא בלא בירור המשפט ובלא עונש, אם יימצא אשם, דומה כי בחנינה, שכרוכה בה הודאה מפורשת בביצוע עבירות ובהתניה כי נתניהו לא ימונה ולא יוכל להיבחר לתפקיד ציבורי כלשהו – טמון כעת יתרון כה רב עד שמחירה נראה כיום כעדיף על פני השסע הלאומי אותו הוא מלבה.

בבקשות החנינה שהגישו המעורבים בפרשת קו 300 הייתה כרוכה הודאה בביצוע עבירות. בחלוף השנים דומה כי הפגיעה בשוויון בפני החוק, שגולמה במעשה החנינה, התעמעמה לנוכח סיום הפרשה והתיקון

נראה כי זו אפשרות טובה יותר לאזרחי ישראל מהמשך כהונתו, תוך שהוא מעוות כל שיקול ממלכתי לטובת שרידותו האישית. מהלך זה יקרה רק אם יידע נתניהו כי הכרזה על נבצרות היא אפשרות ממשית. זו הדרך בה נכון לנהוג כיום.

יורם יעקובי הוא משקיע הייטק וניהל בעבר את מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל. חובב טיולים מושבע, שטייל את כל שביל ישראל, שביל הגולן, שביל ישו, שביל הבנים הדרוזים וסובב רמון.

אלי בכר הוא היועץ המשפטי של שירות הביטחון הכללי לשעבר, וכיום שותף בחברה יזמית. בשנה שעברה רץ את המרתון ראשון בחייו.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 614 מילים ו-1 תגובות
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

שופטת בין המשפט לענייני משפחה נאוה גדיש קיבלה החלטה תקדימית לרשום בנות זוג כשתי אימהות לתינוקת שנולדה מהביצית של אחת ובהיריון של השנייה ● המדינה התנגדה בטענה שקביעת גבולות מוסד ההורות צריכה להיקבע על ידי המחוקק ● בפסק הדין השיבה גדיש: "ההתפתחות החברתית מביאה לא פעם סיטואציות שמחייבות פתרון, בטרם הרשות המחוקקת עומדת על הצורך בכך" ● פרשנות

עוד 707 מילים

ראיון יהדות, פוליטיקה, וכל מה שביניהן

הרב האמריקאי ארתור וסקו, שנעצר עשרות פעמים בעבר בהפגנות, משתתף גם במחאה הנוכחית למען השחורים באמריקה - כל עוד היא קרובה לביתו ● הוא מתנגד לכיבוש, תוקף פוליטיקאים, ונאבק במשבר האקלים ● ספרו החדש מפרש את התורה באופן שתומך בנשים, במיעוטים אתניים ובקהילה הגאה ● לדבריו, "יש פוליטיקה בתוך התנ"ך, ולתנ"ך יש השפעה מסוימת על הפוליטיקה"

עוד 2,005 מילים ו-1 תגובות

הבה נגילה אחרי 20 שנה של ויכוחים, באה גילה גמליאל

רגע אחרי ההסתבכות שלה בטבריה, השרה להגנת הסביבה הפתיעה והודיעה על הרחבת חוק הפיקדון, כך שיכלול גם מיחזור בקבוקי משקה משפחתיים ● גם מתנגדיה יודו כי מדובר בבשורה מצוינת לסביבה ולאזרחים, וכי גמליאל מתקנת בכך עיוות שנמשך שנים ● אך עד כניסת החוק לתוקף, חברות המשקאות יעשו הכל כדי למסמס אותו ● פרשנות

עוד 672 מילים

המזרח התיכון הסכמי השלום הציתו מירוץ חימוש

מכירת מטוסי F-35 לאמירויות (ואולי אף לבחריין) היא אחד מסעיפיו הלא רשמיים של ההסכם עם ישראל ● אך בכירים בוושינגטון לא מבינים מדוע ה"שלום" מתדלק דווקא את תעשיית המלחמה, וחוששים כי טכנולוגיות קטלניות יגיעו לידי אויביהם ● פקיד בכיר בקונגרס אומר לזמן ישראל: כדי לפצות את ישראל - ניאלץ למכור לה נשק מתקדם אף יותר ● "הצבאות בעולם הערבי נבנו כך שיפסידו לישראל, וזה הסטנדרט שישמש אותנו כדי לבחון את זה"

עוד 1,267 מילים ו-2 תגובות

גנץ: אני משרת את ישראל ולא את נתניהו - ביום שזה ישתנה אצא לדרך חדשה

הנדל: כ״ץ תוקע חוק לאינטרנט מהיר לפריפריה ● כ״ץ: ״כשחיברתי את הגליל והנגב למרכז, הוא היה עוד בשופינג בין מפלגות״ ● נתניהו לאופוזיציה: ״שומעים שתי מקהלות - באסה סבבה״ ● ריבלין: ״לעצור את טרור האלימות נגד נשים" ● מיקי זוהר: אשנה את השיח ● גילה גמליאל לא תיחקר בגין אי מסירת אמת ● במכון הביולוגי יחלו בניסוי בבני אדם בחיסון קורונה בסוף החודש

עוד 57 עדכונים

החרדים מנצחים את הממשלה אבל מאבדים את הציבור

"החרדים הם הדבר הכי מתועב היום במדינה", אומר לזמן ישראל ח"כ יצחק פינדרוס, מזכיר סיעת יהדות התורה. "בוא תסביר לי למה? למה יפעת שאשא ביטון פותחת את חדרי הכושר והמסעדות וזוכה למחיאות כפיים, אבל רב בן 92 שאומר לכם שאסור להפסיק ללמוד ושתמצאו פתרון - הופך לאויב העם?" ● משבר האמון במגזר החרדי מתקדם לעבר נקודת האל-חזור ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
למה שלום ירושלמי לא מדגיש במאמרו כי אין שום אנלוגיה אפידמיולוגית בין ההפגנות לבין תלמוד תורה. ההפגנות נעשות באוויר הפתוח בעוד שתלמוד התורה מתיים בכיתות סגורות וצפופות, שיעור המאומתים בק... המשך קריאה

למה שלום ירושלמי לא מדגיש במאמרו כי אין שום אנלוגיה אפידמיולוגית בין ההפגנות לבין תלמוד תורה. ההפגנות נעשות באוויר הפתוח בעוד שתלמוד התורה מתיים בכיתות סגורות וצפופות, שיעור המאומתים בקרב משתתפי ההפגנות נמוך מאוד לשיעור המאומתים בקרב תלמידי ישיבות ומפגין מאומת, בחזרתו לביתו, ידביק 2, 3 אנשים בעוד שבחור תלמוד תורה מאומת בחזרתו לביתו ידביק 10, 12 אנשים.

עוד 536 מילים ו-1 תגובות

ראיון "למה, למען השם, שמישהו שפוי ילך ויקנה את אל על?"

כיצד הגיעה אל על למצבה הנוכחי, מה הסיכוי של הבעלים החדש והצעיר שלה - אלי רוזנברג - להרוויח מההשקעה, ומה עליו לעשות כדי שזה יקרה? ● ניסים מלכי, שהיה בכיר באל אל במשך 42 שנה (11 מתוכן כסמנכ"ל כספים), משרטט את נפילתה של חברת התעופה הישראלית, ותוקף את ההצטיידות הראוותנית במטוסי הדרימליינר היקרים

עוד 1,666 מילים

"אנחנו רואים ירידה בכל הנתונים (של התחלואה), ירידה עקבית ברורה", שיבח ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את תוצאות הסגר השני ● אבל מה עם כל שאר הפרמטרים? מיליון מובטלים, בעלי חנויות שפשטו רגל, צעירים בלי תקווה, ועתיד כלכלי לוט בערפל ● את מנהיגי אירופה, שנמנעו מסגר שני, נתניהו מציג כחסרי תעוזה ● נראה כי באמת אין להם את התעוזה לא להקשיב למומחים, ולהרוס את חיי האזרחים ● דעה

עוד 820 מילים

בריאות ללכת 20 דקות ולקרוס, לעבוד רק שעה ביום

רופאים, חולים ומחקרים רבים מדברים על תסמינים נפוצים וקשים של הקורונה שנמשכים מספר שבועות או חודשים אחרי ההחלמה הרשמית, כמו עייפות כרונית, קשיי נשימה ובעיות בלב ● אבל המידע החלקי והסותר שפורסם בנושא לא מגלה כמה מהמחלימים סובלים מהם, ולמשך כמה זמן ● בפועל, לישראל ולממשלות אחרות אין שום מאגר מידע מסודר על תופעת ה-long covid19, ולאיש אין מושג מה היקפה האמיתי

עוד 2,389 מילים

המדינה לבג"ץ: אין מקום לחקירת נתניהו בפרשת הצוללות

סקר: לראשונה אפשרות לקואליציה בלי נתניהו והחרדים ● גפני: מר"ן דורש לימוד תורה בישיבות ● ברבש התפטר מהצוות המייעץ לגמזו ● אדלשטיין מאיים על מוסדות חינוך חרדים בקנסות ושלילת רישיון ● גנץ לחרדים: "אי אפשר שיהיו בישראל שתי מדינות" ● נתניהו: "דוחה בתוקף טענות לשיקולים פוליטיים" ● קרוב למיליון מובטלים: צעירים ונשים נפגעו יותר

עוד 51 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה