דויד קרסו, אביה של גייל קרסון לוין (מלפנים) עם אחיו. התמונה צולמה ב-1915-1916 בסלוניקי או זמן קצר אחרי הגעתם לניו יורק (צילום: באדיבותה)
באדיבותה
גייל קרסון לוין הפכה את האינקוויזיציה לספר לנוער

"העובדה שאבא שלי ספרדי הייתה אנקדוטה אקזוטית"

גייל קרסון לוין היא אחת מהסופרות לנוער המצליחות בעולם ● היא ידועה בזכות סיפורי מכשפות וקסמים, אבל בספרה החדש היא חופרת עמוק בהיסטוריה המשפחתית, והופכת את גירוש ספרד והאינקוויזיציה לרומן קליל ● בראיון לזמן ישראל היא חושפת את הסודות המשפחתיים, ומדברת על התחקיר המעמיק ועל האתגרים שעמדו בפניה ● "לקח לי זמן רב להתמודד עם הנושא, חששתי שאני לא יודעת עליו מספיק"

גייל קרסון לוין לוקחת איתה את קוראיה הצעירים למחוזות הפנטזיה כבר עשרות שנים בעזרת הספרים הפופולריים שלה. כעת, הסופרת, שידועה בעיקר בזכות "אלה המכושפת", לוקחת אותם בספרה החדש למקום אמיתי, בתקופה אמיתית.

A Ceiling Made of Eggshells, "תקרה עשויה קליפות ביצים" בתרגום חופשי, מתרחש בתקופת האינקוויזיציה וגירוש ספרד, בסוף המאה ה-15. זהו ספרה ה-25 לילדים, והרומן ההיסטורי השני שלה לנוער. זהו ספר אישי במיוחד עבור לוין, והיא עמלה עליו במשך שנים. "לקח לי זמן רב להתמודד עם הנושא. חששתי שאני לא יודעת עליו מספיק", סיפרה לי בריאיון וידאו מביתה, צפונית לניו יורק.

לוין, 72, רצתה לכתוב משהו שיהיה קשור למורשת הספרדית של אביה, דויד קרסו, אבל לא היה לה הרבה חומר להישען עליו. כל מה שידעה הוא שאביה היגר כילד עם משפחתו לניו יורק מסלוניקי, שבשנת לידתו, 1912, הייתה נתונה לשלטון האימפריה העותמאנית, ומאוחר יותר סופחה ליוון. הקהילה היהודית בעיר, שמנתה כ-50,000 איש, נכחדה כמעט כולה בשואה.

האינקוויזיטור הראשי תומאס דה טורקמנדה (צילום: Public domain via Wikicommons)
האינקוויזיטור הראשי תומאס דה טורקמנדה (צילום: Public domain via Wikicommons)

בהמשך גילתה שמשפחתה היגרה לטורקיה מממלכת נאפולי, שם מצאו מקום מבטחים אחרי גירוש ספרד. הוריו של אביה מתו כשהיה צעיר מאוד, והוא הושם בבית היתומים היהודי של ניו יורק (ההשראה לרומן ההיסטורי הראשון של לוין לנוער, "דייב בלילה"). אביה, שגדל הרחק ממשפחתו, ובסביבה אשכנזית ברובה, איבד את הקשר למורשת הספרדית. הוא גם שינה את שמו ל"קרסון" האמריקאי יותר.

"אמי הגיעה ממשפחה אשכנזית, ושני הוריי לא הקפידו במיוחד על מסורות יהודיות – ובהחלט לא היה שום בישול מזרחי בבית שלנו", מציינת הסופרת. "העובדה שאבא שלי הגיע מרקע ספרדי הייתה פשוט אנקדוטה אקזוטית. ידעתי שאבותיו היו חלק מאיזה אירוע היסטורי אדיר ונוראי, אבל זהו זה".

"הכניעה של גרנדה" (מוחמד ה-12 נכנע לפרדיננד ואיזבלה), ציור של פרנסיסקו אורטיז (צילום: רשות הציבור באמצעות Wikicommons)
"הכניעה של גרנדה" (מוחמד ה-12 נכנע לפרדיננד ואיזבלה), ציור של אורטיז (צילום: רשות הציבור/ Wikicommons)

בספרה החדש, יוצרת לוין אלטר-אגו של הגיבורה שלה, ילדה בשם פלומה (לומה) קורסיה, שמגיעה ממשפחה יהודית עשירה וחשובה באלקלה דה אנארס, הממוקמת מחוץ למדריד של ימינו. "אחד הרעיונות שליוו אותי כשכתבתי את הספר הוא שלומה היא אחת מאמהותיי, ילדה עם האומץ והנחישות והעמידות לשרוד את הזמנים המחרידים האלה. אני מאמינה שלכולנו, יהודים ולא, בעבר הרחוק ובימינו אנו, יש אמהות ואבות שההישרדות שלהם הייתה מוטלת בספק, אך הם נאבקו והצליחו לשרוד בניגוד לכל הסיכויים", כותבת לוין בסוף הרומן.

"אמי הגיעה ממשפחה אשכנזית, ושני הוריי לא הקפידו במיוחד על מסורות יהודיות – ובהחלט לא היה שום בישול מזרחי בבית שלנו. ידעתי שאבותיו של אבי היו חלק מאיזה אירוע היסטורי אדיר ונוראי, אבל זהו זה"

בדומה לרבות מהגיבורות של לוין, גם לומה היא דמות נשית חזקה. אחרי שסבתה ושלושה מאחיה מתים במגפה ב-1483, סבה, דון יוסף קורסיה (שאותו היא מכנה בלו, קיצור ל"אבואלו", סבא בספרדית), שם לב ליכולות המיוחדות שלה. ללומה יש כישרון מתמטי מרשים, היא מתעניינת בשירה ובטקסטים היהודיים שסבה קורא וכותב, היא אינטליגנטית וחדת אבחנה. לומה מזכירה לבלו את אשתו המנוחה, וכראש המשפחה הוא מחליט שנכדתו תהיה בת לווייתו והעוזרת האישית שלו.

גייל קרסון לוין (צילום: באדיבותה)
גייל קרסון לוין (צילום: באדיבותה)

פירוש הדבר שלא רק שהיא זוכה לבלות זמן בקרבת בלו וללמוד איתו, כשהיא מעדיפה להיות בחוץ ולהשתובב עם אחיה הצעירים והאהובים, עם אחייניה ואחייניותיה, אלא גם שהיא נדרשת ללוות את בלו ובנו אשר (אביה של לומה) במסעות עסקים מחוץ למדינה. כמנהיגי הקהילה היהודית בספרד, בני משפחת קורסיה עובדים קשה כדי לממן את שלטון המלכה איזבלה הראשונה והמלך פרדיננד השני, ולהגן על היהודים מזוועות האינקוויזיציה.

לומה שאפה להינשא זמן קצר אחרי בת המצווה שלה, בגיל 12, כמו כל הילדות בקהילה שלה. אלא שאיש לא מצפה לזה ממנה, בגלל נאמנותה לסבה. בזכות השנים הארוכות לצד בלו, היא מפתחת אינטליגנציה פוליטית ותושייה.

לומה אפילו נפגשת עם פרדיננד, איזבלה, ובתם איזבלה, שידועה בשם אינפנטה – כולם מחבבים אותה ומנסים לשכנע אותה להתנצר. האינקוויזיטור הראשי תומאס דה טורקמנדה מופיע גם הוא ומצטייר כמאיים.

עלילת הספר מתכתבת עם צו גירוש ספרד, צו גרנדה, שנחתם ב-31 במרץ, 1492. בהתאם לצו, כל היהודים המאמינים נדרשים לעזוב את ספרד עד ה-31 ביולי בשנה שאחרי. כל מה שעשו היהודים למען ספרד ומנהיגיה לא הספיק כדי למנוע את גירושם, מחשש שהם עשויים להשפיע על היהודים שהמירו את דתם לחזור למנהגיהם היהודיים. "הייתי צריכה לבנות את הדרמה שתוביל אל הצו, אז בחלק הראשון של הספר התמקדתי בפיתוח האופי השונה של הדמויות במשפחתה של לומה, כמו גם המתחים ביניהן", מציינת לוין.

מבט לתוך כלא בתקופת האינקוויזיציה הספרדית, כשכומר מפקח על הלבלר שלו בעוד שגברים ונשים נתלים, מעונים ונשרפים. חריטה (צילום: Wellcome Library, London. Creative Commons licence CC BY 4.0 via Wikicommons)
מבט לתוך כלא בתקופת האינקוויזיציה, כשכומר מפקח על הלבלר שלו בעוד שגברים ונשים נתלים, מעונים ונשרפים. חריטה (צילום: Wellcome Library, London. Creative Commons licence CC BY 4.0 via Wikicommons)

לכתיבת הספר קדמו שנים ארוכות של מחקר אינטנסיבי. לוין חקרה לא רק את יהודי ספרד, אלא גם את חיי היום יום בספרד של התקופה. "גירדתי מידע מכל מקום", אומרת לוין. למרות הקושי, היא שמחה במיוחד שקראה את "גירוש ספרד" מאת ההיסטוריון הישראלי חיים ביינארט, שנמנה על גדולי החוקרים של יהדות ספרד. "זה ספר קלסי ועב כרך", היא אומרת על 600 עמודיו. "הוא מלא בפרטים על מקרים שהגיעו בפני המלכה, רישומים פיננסיים. זה נראה די יבשושי, אבל באמצעות החומרים פה נחשפת הטרגדיה של הגירוש וכל מה שקשור אליה".

ספרה החדש הוא אולי רומן נעורים עם משפטים קצרים, אבל הוא מצליח להיות מתוחכם – לא רק באמצעות אוצר המילים שלו ("אני לא מאמינה שצריך להוריד את הרמה בשביל ילדים", אומרת לי הסופרת). באמצעות הזמן והמקום ההיסטוריים, הספר עוסק בנושאים מאתגרים, כמו מוות ופציעה במלחמה, עינויים, מחלות, חטיפות ועבדות. יש גם סחטנות רגשית ובגידה, וכפייה דתית.

עטיפת הספר של גייל קרסון לוין (צילום: HarperCollins)
עטיפת הספר של גייל קרסון לוין (צילום: HarperCollins)

"זאת ההיסטוריה. אני לא מכירה דרך אחרת לספר אותה. אם להיזכר בחוויה האישית שלי כקוראת צעירה, ולדעת ששום דבר לא מרתיע אותי, אני חושבת שהספר פחות יטריד ילדים מאשר מבוגרים", אומרת לוין.

לוין אומרת עוד כי היא מאמינה שתפקידה של הסופרת הוא לגרום לדמות שלה לסבול, אבל מודה שלומה סובלת יותר מרוב האנשים, "אבל היא מרימה את ראשה וחיה את החיים שניתנו לה. אנחנו צריכים לזכור שהיא לא ילדה מהמאה ה-21".

לוין שקעה בהיסטוריית ימי הביניים של אבותיה, ואומרת שזה גרם לה להרגיש יותר יהודייה. יצירת לומה ועולמה הובילה אותה לקרוא יותר על היסטוריה יהודית, ולנסות לבשל כמה מתכונים ספרדיים שאליהם היא מתייחסת בספרה.

באמצעות הזמן והמקום, הספר עוסק בנושאים כמו מוות ופציעה במלחמה, עינויים, מחלות, חטיפות ועבדות. יש גם סחטנות רגשית ובגידה, וכפייה דתית. "זאת ההיסטוריה, איני מכירה דרך אחרת לספר אותה", אומרת לוין

לוין כבר עובדת על ספר הנוער הבא שלה. היא אומרת שהכתיבה עוזרת לה להתחבר לקוראת הרעבתנית שהייתה כילדה. על אף שזכתה לקהל עצום לספריה במהלך השנים, היא טוענת שהיא קודם כל כותבת לעצמה.

דויד קרסו, אביה של גייל קרסון לוין (מלפנים) עם אחיו. התמונה צולמה ב-1915-1916 בסלוניקי או זמן קצר אחרי הגעתם לניו יורק (צילום: באדיבותה)
דויד קרסו (מלפנים) ואחיו. התמונה צולמה ב-1915-1916 בסלוניקי או זמן קצר אחרי הגעתם לניו יורק (צילום: באדיבותה)
עוד 932 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 25 בפברואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

לשכת ראש הממשלה: ממתינים לחוות דעתו של מנדלבליט

סקר מנדטים: הליכוד נחלש, לנתניהו אין קואליציה ● ברוב דחוק: דירקטוריון קק״ל אישר תקציב לרכישת קרקעות בשטחים בתום ישיבה סוערת ● עדות יועץ הזוג נתניהו: אין אחד שלא מפחד משרה, כל הלשכה ידעה על המגעים עם נוני מוזס ● חולדאי: "מי שחגג אתמול במסיבות רחוב מזלזל בבריאות הציבור" ● פורסם מדד רמזור לחופים נוכח זיהום הזפת

עוד 29 עדכונים

לא ארץ ללוויתנים

הסיפור ״מעשה בלוויתן גדול מדי שהתאהב בצוללת קטנה״ מאת אקיוקי נוסקה מתאר את יום כניעת יפן במלחמת העולם השנייה מעיני לוויתן עצוב. בילדותו לימדה אותו אמו להיזהר מהחיות החכמות והאכזריות המכונות בני-אדם, שעלולות להטיל צִלצַל ולפגוע בו:

עטיפת הספר: סיפורי מלחמה לילדים
עטיפת הספר: סיפורי מלחמה לילדים

״לא עשינו להם כל רע״, אמרה לו, ״בכל הים הגדול אין יצור שישווה בתבונתו לבני האדם מלבדנו, הלווייתנים. לו רק היו מגלים מעט חביבות כלפינו!״.

לאחרונה קרַב הלוויתן ברישול לסירת בני אדם. להפתעתו במקום לפגוע בו, שמחו האנשים בסיפון לראותו ונופפו לו בחיבה. אחר כך פגש באיש צף על גבי סירה צהובה מגושמת שהביט בו בתחנונים. האנשים בספינה היו חיילים יפנים שהוסעו לקרב על איווג׳ימה וקינאו בלוויתן השלֵו למראה. בסירת ההצלה הצהובה שכב טייס אמריקאי פצוע, שפִּילל להיגרר בידי הלווייתן לחוף מבטחים.

הסיפור ״מעשה בלוויתן גדול מדי שהתאהב בצוללת קטנה״ מתאר את יום כניעת יפן במלחמת העולם השנייה מעיני לוויתן עצוב. בילדותו לימדה אותו אמו להיזהר מהחיות החכמות והאכזריות המכונות בני-אדם

ביום כניעת יפן נַדֲמו השמיים כי נעלמו מהם להקות המטוסים שהזכירו לו להקות סרדינים. הוא אהב סרדינים. בגלל תאבונו גדל גופו באופן שהרחיק מעליו נקבות, ולכן נהיה בודד.

והנה, ביום הכניעה פגש בלוויתנית שאִפשרה לו לשהות בקרבתה מבלי להירתע מפניו. למעשה הייתה זו צוללת יפנית שהמתינה במפרץ למשימת התאבדות. אנשיה לא ידעו כיצד לנהוג בלוויתן המוזר שנצמד אליהם. במסירותו לנקבה שהסכימה לקִרבתו ספג במקומה הלווייתן את פצצות העומק שהוטלו עליה. במותו, הציל הלווייתן את הצוללת.

כך באחרית ימיו נחשף הלוויתן לטוּבם ולחביבותם של בני האדם וגם להגיונם, לאכזריותם ולשרירותם. נזכרתי בסיפורו למראה הלוויתן הגדול שהגיע לחוף ניצנים, פה. האם זכה גם הוא לקורטוב של נחת ביומו האחרון בדומה לאחיו מיפן? האם למד דבר-מה על בני האדם? ואולי ראה כלי-שיט משחרר מגופו פסולת שחורה וממשיך הלאה בדרכו כאילו לא ארע דבר? מה קלט מבטו של הלוויתן בחוף ישראל, כיצד נראו הדברים מעיניו?

אולי כבר קרַב בעבר לחופים ולמד לדעת את צבעם וצורתם. על כל פנים, תחנתו האחרונה התגלתה כחוף שחור. מוכר שלגונים המכריז ״אני הולך, אני בא, לא להפעיל עלי לחץ״ נעדר מהחוף; תחתיו התרוצצו בו אנשים שדיברו בהתרגשות למיקרופונים מול עדשות מַצלמות. היו אלו כתבים שסיקרו את הסופה. הכתבים התעלמו מהלוויתן ועסקו בדקלום שבחים על אודות השלג הלבן. הוא התפלא שאינם משגיחים בו: ככל שידע, לוויתנים כמותו לא נראו מעולם בחוף הזה. בנוסף תמה מדוע מדברים על לבן כשהכל סביב נצבע שחור ותהה האם ראייתם של בני-אדם שונה מזו של לוויתנים. כלומר, האם אנשים אינם רואים את מה שניצב מול עיניהם? 

בחולשתו התקשה לקבוע האם דמויות נוספות שזיהה אכן התהלכו סביבו או בקעו מתעתועי דמיונו. איש נוקשה למראה הפיק עשן סמיך באמצעות תנור ישן; אדם זה הופקד על איפול האירוע. אחרים הפריכו כזבים מילקוטם לכיוון אנשים שפערו את פיהם ובלעו לתיאבון מבלי למיין ולבדוק. ״אפילו את הפלנקטון שלי הייתי מסנן טוב יותר״, חשב הלווייתן. מרחוק גזר אדם במספריו את האוויר. איש זה הופקד על ניתוק הקשר בין סיבה לתוצאה. אנשים תשושים בסירות שצבאו על החוף בדרישה לשוב ארצה נהדפו חזרה למים בהסבר שרק לזפת מותר להיכנס לארץ כי בניגוד אליהם, היא דבקה במקומה ולכן קלה להשגחה.

ביום הכניעה פגש בלוויתנית שאִפשרה לו לשהות בקרבתה מבלי להירתע מפניו. למעשה הייתה זו צוללת יפנית שהמתינה במפרץ למשימת התאבדות. במסירותו לנקבה שהסכימה לקִרבתו ספג במקומה הלוויתן את פצצות העומק

אדם עולץ וזחוח הזוקף כרס קטנה החווה סביב בידיו והצהיר ״הכל עשיתי אני, הכל בזכותי. תראו, איזה יופי, איזה יופי!״, מורה בגאווה על דברים טובים ויפים לכאורה, אך במקומם נראו רק גושים שחורים צמיגיים שנאחזו בחול ובסלעים.

איש אחֵר, עצוב למראה, גוו שחוח, ניגב בעדינות אגלי רטיבות מפה ומשם בעזרת מגבת רכה. ״מי אתה ומה תפקידך בארץ המשונה הזאת?״ שאל אותו הלווייתן בכוחותיו האחרונים. ״אני תפקידי לנגב לה את הדמעות״, ענה האיש.

פתאום הבחינו בו הכתבים – ״הנה לוויתן!״, אמרו. הם החלו להציג את קיומו באותן מילים דלות עצמן שוב ושוב ושוב, במהדורות כאלו ואחרות. גם בזפת הבחינו לבסוף, אמנם לאחר מכן. אך את זאת הלוויתן כבר לא ראה ולא שמע.

יעלה ורטהיים היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית מומחית, מטפלת בקליניקה פרטית במטופלים מגיל נוער ועד גיל שלישי, מטפלת במורות ובגננות מטעם הסתדרות המורים, ומדריכה הורים. בזמנה הפנוי כותבת, קוראת, וטווה מחשבות מול נופים בריצה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 613 מילים

פרשת ילדי ארה"ב

אמהות וזוגות צעירים אולצו במשך שנים לוותר על התינוקות שלהם, ולמסור אותם ● זה קרה בארה"ב בין שנות ה-50 לשנות ה-70 ● לפחות 2.5 מיליון תינוקות לבנים נמסרו לסוכנויות אימוץ, ועברם נמחק ● בספר חדש חושפת גבריאל גלזר את זוועות השיטה, כולל הניסויים הכואבים שערכו רופאים יהודים בתינוקות יהודים שרק נולדו

עוד 1,201 מילים

החוק מטומטם ולכן הציבור ישלם

בחירות זה עסק יקר, וחוק מימון מפלגות מ-1973 לא מתאים למציאות שבה מתקיימות בחירות כל שני וחמישי ● הבנקים כבר לא ששים לתת הלוואות למפלגות שאולי לא יצליחו להחזיר את הכסף, וכך הפכה הכנסת לבנק מממן בתנאים נוחים ● לא פלא שהמפלגות החדשות מעדיפות ערבויות מטייקונים על פני תרומות קטנות מהציבור ● כך או אחרת, זו יוצא מהכיס שלנו - וכרגע חייבים לנו 196 מיליון שקל

עוד 2,653 מילים

למקרה שפיספסת

האיחוד בציונות הדתית מקרב יותר מאי-פעם את איתמר בן-גביר למושב בכנסת ● בעקבות זאת, החל מאמץ חסר-תקדים להלבין את הפעיל הקיצוני שהחל את דרכו כמי שגנב עיטור מרכב הקדילק של יצחק רבין שבועות לפני הירצחו והפך לעו"ד פעלתני ומרואיין מבוקש בתקשורת ● אך הוויכוח הוא לא באמת על בן-גביר אלא על נתניהו, ועד כמה ירחיק לכת כדי להבטיח את המשך שלטונו

עוד 1,916 מילים

שכפ”צ אוסלו

צדקה עשה הקב”ה עם ממשלת ישראל, והעמיד לה תירוץ קבוע למחדליה וכשלונותיה – הסכמי אוסלו. ההסכמים הללו – שהיו רק הסכמי ביניים – פקעו אמנם במאי 1999, אבל הצל שלהם עדיין משמש את ממשלת ישראל כדי לכסות על מחדליה. הפעם הם משמשים אותה כדי להתחמק מחובתה ההומניטרית לספק חיסונים נגד קורונה לפלסטינים המתגוררים בגדה המערבית וברצועת עזה.

צדקה עשה הקב”ה עם ממשלת ישראל, והעמיד לה תירוץ קבוע למחדליה – הסכמי אוסלו. ההסכמים, שהיו רק הסכמי ביניים, פקעו אמנם במאי 99', אבל צילם עדיין משמש את ממשלת ישראל לכיסוי מחדליה

הגדה המערבית נמצאת בשליטתה המלאה של ישראל. שטחי הגדה נחלקים לשלושה חלקים: שטחי סי, שרשמית ישראל שולטת בהם בכל תחום, בטחוני ואזרחי; שטחי בי, שבהם רשמית ישראל מחזיקה רק בסמכות בטחונית; ושטחי איי, שלכאורה נמצאים תחת שליטתה הבלעדית של הרשות הפלסטינית.

דא עקא, שהשליטה הפלסטינית בשטחי איי ובי היא בדיחה גרועה. השטחים הללו הם מובלעות בין שטחים שנמצאים בשליטה ישראלית, וכל מה שהפלסטינים עושים בהם נתון, לכל דבר ועניין, הוא לרצונה של ישראל. הסיבה לכך פשוטה: פלסטינים אינם יכולים לעבור, או להעביר סחורות, בלי לעבור במחסומים שנשלטים על ידי ישראל.

ברצועת עזה ישראל שולטת מרחוק. היא שולטת במרחב האווירי והימי של הרצועה, בתדרים שלה, ובמיוחד במעברים שלה. ישראל שולטת ברישום האוכלוסין הפלסטיני, ועל כן פלסטינים אינם יכולים לצאת מהרצועה או להכנס אליה אלא באישורה של ישראל. הם יכולים, כמובן, להפוך למבריחי גבול – אבל בכך הם הופכים לעבריינים.

מאז שעלה בנימין נתניהו לשלטון, ב-1996, ממשלות ישראל משתמשות בהסכמי אוסלו כשכפ”ץ: כלפי ימין, הממשלה אומרת שמה לעשות, היא לא יכולה לפרק את הרשות הפלסטינית ולספח שטחים; כלפי חוץ, היא טוענת שישראל איננה אחראית לשטחי בי ואיי משום שהרשות שולטת בהם. במקביל, היא עושה הכל כדי למרר את חייהם של הפלסטינים שחיים בשטחי סי כדי ליישם טרנספר מרצון – בעוד שמתנחלים בונים כאוות נפשם, ישראל איננה לוקחת אחריות לחייהם של אנשים שהיא התחייבה לרווחתם בהסכמי אוסלו.

כל זה לא חדש. מה שחדש הוא השטיק שבמסגרתו ישראל מסרבת להעביר לפלסטינים חיסונים, בתואנה שהסכמי אוסלו מונעים זאת. התואנה הזו שקרית על פניה ביחס לשטחי סי, שם ישראל אחראית גם לצד האזרחי ולא רק הבטחוני, אבל, כאמור, המטרה של ממשלת נתניהו שם היא טרנספר מרצון.

חובתה של ממשלת ישראל לדאוג לחיסונים לפלסטינים:

  1. ראשית בשל הזכות האוניברסלית לבריאות – בדיוק כמו שטענו בנייר "הזכות לחיסון" שפרסמנו במכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם יחד עם רופאים לזכויות אדם.
  2. בנוסף, רצועת עזה ישראל והגדה המערבית הם שטח אחד לכל דבר. כשישראל מסרבת לחסן את הפלסטינים, היא מסכנת את הישראלים. כולנו מכירים את התמונות של פלסטינים שחוצים לישראל באין מפריע. ראינו גם איך, כשצה”ל רצה בכך, פלסטינים קיבלו אישור בשתיקה להגיע לחופי הים של ישראל.

בנימין נתניהו כלוא בדמות שהוא משחק: הוא לא יכול להיראות בעיני מצביעיו, שאותם לימד לשנוא פלסטינים, כמי ש”מיטיב” איתם; על כן הוא נמנע מלהעביר חיסונים לפלסטינים – שישראל שולטת בכל המעברים שלהם – ומשתמש באוסלו ככיסוי.

מה שחדש הוא השטיק שבמסגרתו ישראל מסרבת להעביר לפלסטינים חיסונים, בתואנה שהסכמי אוסלו מונעים זאת. התואנה הזו שקרית על פניה ביחס לשטחי סי, שם ישראל אחראית גם לצד האזרחי ולא רק הבטחוני

הסכמי אוסלו הם שכפ”צ נוח, כל זמן שאין זכרון ציבורי. אנשים שירחיקו במחשבתם עד ממשלת שרון – מעבר להרי האופל, אני יודעת – יזכרו שהממשלה הכריזה אז שהסכמי אוסלו בטלים. האיש שהכריז על כך שוב ושוב היה שר האוצר, אחד בנימין נתניהו.

לתושבי הארץ המעונה הזו גורל אחד, פלסטינים כיהודים. אנחנו תלויים זה בזה, ואם ניתן לנתניהו לפעול כרצונו, נהיה תלויים זה לצד זה. ישראל חזקה מספיק כדי לאפשר לפלסטינים להתחסן, גם אם זה יפגע בנתניהו בקלפי.

עינת עובדיה היא מנכ"לית מכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם. בעלת תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה וסינית מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני במנהל עסקים מהמכללה למנהל בראשל"צ. בעשור האחרון כיהנה בתפקידי מפתח בפוליטיקה הישראלית בקואליציה ובאופוזיציה. בחמש השנים האחרונות שימשה כמנהלת המטה של יו״ר מרצ לשעבר זהבה גלאון וניהלה קמפיינים פוליטיים רבים למועמדים ורשימות בבחירות הארציות והעירוניות. היא פעילה חברתית בשמאל הישראלי וחברת הנהלת מרצ.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 558 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

החוק שאושר אתמול בכנסת, המאפשר למסור מידע על מתחסנים ולא-מתחסנים לשורת רשויות ציבוריות, לא היה עובר אלמלא ההיסטריה הציבורית סביב מגפת הקורונה והחיסונים ● ואלמלא אותה היסטריה, סביר להניח שבית המשפט העליון היה פוסל את החוק ● השאלה היא, מה תהיה הפגיעה הבאה בזכויות היסוד של האזרחים ● פרשנות

עוד 712 מילים

חמש הערות על המצב

המשרד להגנת הסביבה עבר מהתמודדות עם זיהום הים לפארסת זיהום החקירה ● מיקי זוהר הוציא צו איסור דיון שערורייתי ● שוב הוכח שבישראל, האינסטינקט ההישרדותי מציף מייד את פתרון הקסם: צה"ל ● בניקוי הזפת מהידיים, מתברר שאסון סביבתי אחד מסייע להיפטר מאסון סביבתי אחר ● וכמה אירוני שגם המבנים בים נושאים שמות של אנדרטאות לזכר הטבע שהולך ונעלם ● פרשנות

עוד 1,517 מילים

"מגן אבות ואמהות" מתיר לבקר דיירי דיור מוגן בביתם

מעקב זמן ישראל מנהלת "מגן אבות ואמהות" הודיעה השבוע כי קרובי משפחה וחברים של דיירים בדיור מוגן יורשו מעתה לבקרם בדירתם - לראשונה מזה שנה ● הביקורים מותרים כרגע רק בדיור המוגן ולא בבתי אבות וכפופים לכללי התו הירוק ● המשמעות היא כי מחוסנים, מחלימים וכן בעלי בדיקה שלילית יוכלו לשהות בדירת הדיירים ● עם זאת, לא כל רשתות הדיור המוגן מאמצות את ההיתר החדש

עוד 527 מילים

בדיקת זמן ישראל גדרות עתיקות לא בונות שכנות טובה

הרס החומה סביב מזבח הר עיבל עורר סערה גדולה בחודש שעבר ● המתנחלים מאמינים שהפלסטינים, שפרקו אבנים מהחומה בת ה-3000 שנה, ביצעו "פיגוע טרור" ● צה"ל לא יכול, או לא רוצה, להיכנס למקום, בעומק שטח B שבשליטת הרשות הפלסטינית ● אז המתנחלים התגייסו לתקן את הנזק בעצמם ● ד"ר אסף אברהם: "אני לא יודע מה יותר טרגי, ההרס המקורי או ניסיון השיקום"

עוד 2,014 מילים ו-1 תגובות

דיווח: נתניהו ביקש מביידן שלא להסיר את הסנקציות שהטיל ממשל טראמפ על התובעת בהאג

הקמפיין של מפלגת העבודה יתמקד בסוגיות מגדריות ● יועמ״ש משרד האוצר: בניגוד לדבריו, כ״ץ אמר לי לא לקדם את התכנית הכלכלית ● כ"ץ: עומד מאחורי דבריי ● סערה במליאה לאחר שח״כ שטרן מהליכוד תקף בנאומו את מרב מיכאלי על רקע פרשת קסטנר ● נתניהו מעריך שבחודשים הקרובים יחלו בישראל לחסן גם ילדים ● עקב הזיהום: משרד הבריאות אוסר שיווק של דגים מהים התיכון

עוד 42 עדכונים

נתניהו מגרש את הנשיא והופך כל אירוע ממלכתי לקמפיין בחירות

בבית הנשיא בירושלים שוררת בימים האלה תחושת כעס, מבוכה וחיסול חשבונות ● נתניהו משתלט בכל פעם על ארועים ממלכתיים, ברגע האחרון, ומתעלם מפרוטוקולים וסדרי עולם למען צרכיו האישיים ● ריבלין אינו היחיד שמסרב לשתף פעולה עם קמפיין הבחירות של נתניהו ● אבל ריבלין הוא היחיד שעוד ייפגש איתו כשנתניהו יבקש מנדט להרכיב ממשלה ● פרשנות

עוד 999 מילים ו-1 תגובות

פרסום ראשון קרן אברהם מונחת על קרן הצבי

להסכמי הנורמליזציה בין ישראל למפרציות, צירפה ארה"ב קרן נדיבה בסך 3 מיליארד דולר למימון שיתופי פעולה מסחריים בין המדינות ● מאות בקשות למימון הוגשו לאישור הקרן, כ-15 מיזמים מתחומי האנרגיה, ביטחון תזונתי והמגזר הפיננסי כבר נבחרו - אבל אז הכל נעצר ● עם חילופי השלטון בוושינגטון בחודש שעבר, הקרן נותרה ללא מנהל - וככל הנראה גם ללא מימון

עוד 970 מילים

לנשום עם האויב

המשבר הנוכחי הפך את החברה הישראלית למפולגת מתמיד ● מבצע החיסונים הלאומי פער תהום של ממש בין המתחסנים לאלה שהחליטו לא להתחסן ● גם כשזה קורה באותו בית ● על המשפיענית שהחברות לא מוכנות לפגוש עד שתתחסן ● הסבתא שכולם עושים לה פרצופים ● והריבים המשפחתיים ● פרופ' מיכל פרנקל: "כל מי שלא מתחסן כאילו מעשן לנו בפרצוף, והגיוני שלא נרצה להיות לידו"

עוד 1,031 מילים ו-3 תגובות

כולם רוצים שדה תעופה נוסף בדרום. הוא יוקם בצפון

בדיקת זמן ישראל נתניהו, רגב ולפיד ביקרו לאחרונה באזור נבטים ודיברו על החשיבות בהקמת האלטרנטיבה לנתב"ג דווקא שם ● תושבי הדרום מאוד רוצים שזה יקרה ● גם תושבי הצפון רוצים שזה יקרה - בדרום ● אבל שדה התעופה החדש של ישראל יקום כנראה בעמק יזרעאל ● מנהל רשות התעופה האזרחית: "הדרגים המקצועיים אמרו את דברם. האופציה הצפונית אפשרית, מתאימה, והיא בערך הדבר היחיד שיש"

עוד 2,266 מילים ו-2 תגובות

סקר: גנץ נכנס לכנסת עם 5 מנדטים, מרצ והציונות הדתית מגרדות את החסימה מלמעלה

הממשלה אישרה עוצר לילי בפורים ביום חמישי, שישי ומוצ"ש מ-20:00 עד 5:00 ● התנועה תוגבל לקילומטר מהבית, ייאסרו ביקורים בבתים והתחבורה הבינעירונית לא תפעל ● דיווח: "מנדלבליט יודיע לנתניהו כי הוא מבזה החלטה של ביהמ"ש העליון" ● נתניהו הגיע להצגת התיאטרון הראשונה, ריבלין החליט לא להגיע ● סמוטריץ' ונתניהו לא הצליחו להבטיח זה לזה נאמנות לאחר הבחירות ● בג"צ הוציא צו על תנאי לפרוייקט הרכבל לכותל

עוד 55 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה