בנק ישראל (צילום: נתי שוחט/פלאשם90)
בכיר ב-S&P לזמן ישראל:

"אין סכנה מיידית לדירוג האשראי של ישראל"

ראיון בלעדי

גם כאשר ישראל מתקשה להיאבק בקורונה, מתנהלת ללא תקציב, ומתמודדת עם חוסר יציבות שלטונית, היסודות המאקרו-כלכליים שלה חזקים ומוסדותיה הפיננסיים אמינים ● כך אומר קארן ורטפטוב, מנהל ואנליסט אשראי ריבוני בחברת הדירוג העולמי סטנדרט אנד פורס, האחראי על דירוג האשראי של ישראל ● "אבל אם יהיה עוד זעזוע פוליטי ולא יהיה ברור מה קורה בנתיב הפיסקלי, ייווצר לחץ על הדירוג"

דירוג האשראי של ישראל אינו נמצא בסכנה מיידית, גם בשעה שהמדינה נאבקת לבלום את נגיף הקורונה, עובדת ללא תקציב ועומדת בפני אפשרות של סבב בחירות רביעי בתוך שנתיים. זה המסר שיצא מראיון בלעדי שערך זמן ישראל עם אנליסט האשראי שאחראי לקביעת הדירוג הריבוני של ישראל בחברת סטנדרט אנד פורס (Standard & Poor's), שנערך לפני הודעת נתניהו על ההסכם המדיני עם איחוד האמירויות.

היסודות המאקרו-כלכליים של ישראל "חזקים", והמוסדות שלה, בהם בנק ישראל, "אמינים", כך אומר קארן ורטפטוב, מנהל בחברת הדירוג העולמי סטנדרט אנד פורס ואנליסט אשראי ריבוני עבור חברת הדירוג שיושב בפרנקפורט.

ורטפטוב, בעל תואר דוקטור לפילוסופיה מאוקספורד, ועובד לשעבר של משרד האוצר הרוסי, מסביר כי "אנחנו צריכים באמת לראות חולשה עקבית וממושכת בביצועים הכלכליים והפיסקליים לפני שאנחנו מתחילים לשנות את הדירוג".

הביצוע התקציבי של ישראל השנה "צפוי להיות מאוד מאוד חלש" לדבריו, עם גירעון דו-ספרתי, של יותר מ-14% מהתמ"ג, לעומת 3.7% בשנת 2019. אבל הוא מדגיש כי הדבר "אינו ייחודי" לישראל, וכי מדינות אחרות יסבלו ממצב דומה.

"בארצות הברית אנחנו מצפים שהגירעון התקציבי יתרחב ל-17% מהתמ"ג, ביפן ובאיטליה ל-14%-15% מהתמ"ג וכן הלאה, כך שזה לא יוצא דופן", הוא אומר.

לדבריו, ל"עצירה הפתאומית הבלתי רגילה" בפעילות הכלכלית בעולם תהיה השפעה בעיקר על דירוג האשראי הריבוני של כלכלות שווקים מתעוררים, אותן מדינות פחות מפותחות שיש להן מדיניות פיסקלית ומוניטרית פחות אמינה.

קארן ורטפטוב, מנהל בחברת הדירוג העולמי סטנדרט אנד פורס ואנליסט אשראי ריבוני (צילום: Courtesy)
קארן ורטפטוב, מנהל בחברת הדירוג העולמי סטנדרט אנד פורס ואנליסט אשראי ריבוני (צילום: Courtesy)

"הם כבר ספגו את המכה", הוא אומר. "תסתכל על אמריקה הלטינית, אפריקה, אסיה – למעשה נקטנו לא מעט פעולות דירוג שליליות רק מפני שהמשבר הנוכחי חשף חולשות" שהיו קיימות עוד לפני מגפת הקורונה.

אבל למדינות מפותחות, מוסיף ורטפטוב, ובהן ישראל, שיש להן "מוסדות יעילים יחסית, הכנסה גבוהה יחסית ומדיניות כלכלית אמינה", לא היו הורדות דירוג.

"תסתכלי על ארה"ב, יפן, גוש האירו – הדירוגים שלהם לא השתנו. שינינו כמה תחזיות, אבל לא את הדירוגים עצמם", הוא אומר. "וזאת מפני שאנחנו מאמינים שלמדינות האלה יש גמישות יוצאת מן הכלל, בעיקר במונחים של מדיניות מוניטרית, כדי לתמוך בכלכלות שלהן באמצעות גירוי מדיניות יוצא מן הכלל. הגמישות הזאת מאפשרת לממשלות להרוויח זמן, שהן יכולות לנצל אותו כדי להתרכז ברפורמות להגברת הצמיחה ולייצוב פיסקלי בעידן שלאחר הקורונה".

"אנחנו חושבים שבעיקרו של דבר, בהינתן יסודות השוק החזקים יחסית של רבות מהמדינות המפותחות – ובעיקר אלה שמנפיקות מטבעות עתודה עולמיים, כמו האירו או הדולר, הין וכן הלאה – הן יכולות להשתמש במדיניות מוניטרית כדי לתמוך במאמצים הפיסקליים של הממשלות שלהן", הוא אומר.

"זה אומר שבנקים מרכזיים יכולים לקנות חובות ממשלתיים כדי להמשיך לפקח על עלויות האשראי, וזה מה שקורה בכל העולם וגם בישראל. וזה מונע הידרדרות משמעותית בפרופיל החוב של הממשלה – משמע ששיעורי הריבית, או העלות של חוב חדש, נשארים נמוכים מאוד. וגם אם החוב הציבורי יגדל משמעותית ב-2020, אם הצמיחה תתאושש בהמשך השנה ויסודות אשראי אחרים יישארו חזקים, יהיה אפשר להימנע מהשלכות שליליות על הערכת האשראי הריבוני.

"השילוב של התאוששות כלכלית, שהתאפשרה בחלקה בזכות גירוי המדיניות הנוכחי, ושל ייצוב פיסקלי אמור להחזיר את החוב הציבורי אל מסלול של ירידה".

לדבריו, זו הסיבה לכך שעבור רוב המדינות המפותחות, סטנדרט אנד פורס יכולה "להסתכל מבעד לחולשה הזמנית הזאת בביצוע הפיסקלי" ולהתמקד במגמות לטווח הבינוני,  וזו אותה הגישה שסטנדרט אנד פורס נוקטת ביחס לישראל.

לדבריו, עבור רוב המדינות המפותחות, סטנדרט אנד פורס יכולה "להסתכל מבעד לחולשה הזמנית הזאת בביצוע הפיסקלי" ולהתמקד במגמות לטווח הבינוני, וזו אותה הגישה שחברת הדירוג נוקטת ביחס לישראל

מגפת הקורונה הביאה השנה את שיעור האבטלה בישראל לשיאים חדשים, וצפויה להוביל להתכווצות הכלכלה הגדולה ביותר אי פעם.

כלכלת ישראל צפויה להתכווץ ב-2020 בכ-6.2%-8.3% בהשוואה לשנה שעברה, על פי דוח שפרסם הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) ביוני.

האבטלה, שעמדה על 4% לפני תחילת המשבר, עלולה, בתרחיש הגרוע ביותר, להגיע עד 15% בסוף השנה, כך על פי תחזית משרד האוצר לשנים 2023-2020, על סמך נתונים הכוללים עובדים שהוצאו לחל"ת.

בישראל נרשמו בסוף השבוע שעבר 88,554 מקרים מאומתים של קורונה ו-639 מקרי מוות מהמחלה, ומאז מספר החולים כבר עבר את ה-90 אלף. בעוד הגל השני של המגפה מעכב את התאוששות הכלכלה, מספר המובטלים, שזינק ליותר ממיליון באפריל, הגיע לכ-22% ב-12 באוגוסט, כך על פי שירות התעסוקה.

יחס החוב לתמ"ג בישראל, שעמד על 60% בסוף 2019, צפוי לעלות ל-76% השנה ול-78% ב-2021, על פי בנק ישראל. יחס חוב לתמ"ג נמוך מעיד על כלכלה שמייצרת ומוכרת סחורות ושירותים שיש בהם די לכיסוי החובות.

כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי בעקבות הקורונה, הממשלה הכריזה על חבילת חילוץ כוללת, שהתנפחה ל-135 מיליארד שקלים, על פי אומדן ביצוע התקציב לחודשים ינואר עד יולי שפרסם משרד האוצר באוגוסט, מהחבילה המקורית בהיקף של 80 מיליארד שקלים שהוצגה בחודש מרץ.

אבל בעלי עסקים וכלכלנים מותחים ביקורת על היעדרה של מנהיגות כלכלית, לטענתם, בשעה שישראל מתמודדת עם נזקי מגפת הקורונה. החבילה הכלכלית שסיפקה המדינה עם פרוץ המשבר הייתה מעט מדי, מאוחר מדי.

בעלי עסקים וכלכלנים מותחים ביקורת על היעדרה של מנהיגות כלכלית, לטענתם, בשעה שישראל מתמודדת עם נזקי מגפת הקורונה. החבילה הכלכלית שסיפקה המדינה עם פרוץ המשבר הייתה מעט מדי, מאוחר מדי

כעת, כשהגל השני של המגפה מכה במדינה, ומביא עמו איום של סגרים נוספים, וכשהרחובות גועשים בזעם ובתרעומת על התנהלות הממשלה במשבר, נתניהו, במה שנראה כתגובת פניקה, פשוט מחלק כסף בניסיון כושל לפייס את ההמון: הממשלה אישרה ביולי תכנית מענקים שנויה במחלוקת, בהיקף של 6.7 מיליארד שקלים, המחולקים לאזרחים בהתאם למספר הילדים במשפחה.

.בנימין נתניהו ובני גנץ בישיבת קבינט משרד החוץ, יוני 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
.בנימין נתניהו ובני גנץ בישיבת קבינט משרד החוץ, יוני 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

לא רק בלגן כלכלי, אלא גם פוליטי

בינתיים, המנהיגים הפוליטיים והשותפים לקואליציה, ראש הממשלה נתניהו וראש כחול לבן בני גנץ, נקלעו למאבק פנים-קואליציוני שמעלה את או האיום של סבב בחירות רביעי. נתניהו וגנץ הסכימו להקים ממשלת חירום משותפת על רקע המגפה, לאחר ששלושה סבבי בחירות רצופים – באפריל 2019, בספטמבר 2019 ובמרץ 2020 – הסתיימו ללא הכרעה ברורה.

ביום רביעי האחרון הכנסת אישרה בקריאה טרומית הצעת חוק להעניק לממשלה ארכה להעברת התקציב. ההצעה מעניקה לממשלה 100 ימים נוספים לאישור התקציב מעבר למועד הנוכחי ב-25 באוגוסט. אם התקציב לא יאושר עד אז, הממשלה תיפול ויוכרזו בחירות. דרושות עוד שלוש הצבעות לצורך העברת החוק.

כל התהפוכות האלה מגבירות את הסיכוי שחברות דירוג בינ"ל יורידו את דירוג האשראי של ישראל, כך מזהירים בעלי עסקים, כלכלנים ופקידים במשרד האוצר.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון (צילום: Revkin Fenton/Flash90)
נגיד בנק ישראל אמיר ירון (צילום: Revkin Fenton/Flash90)

מדוע הדירוג חשוב

דירוג אשראי ריבוני הוא ציון שניתן למדינות על ידי חברות דירוג – כמו סטנדרט אנד פורס, שירות המשקיעים של מודי ודירוג פיץ' – ומעיד על רמת הסיכון עבור משקיעים שרוכשים איגרות חוב המונפקות על ידי אותן ממשלות ועל ההיתכנות שהן לא יוכלו לפרוע תשלומים עתידיים.

ככל שהסיכון גבוה יותר, כך גדולה יותר הריבית שאותן מדינות צריכות לשלם כשהן מבקשות לגייס כסף ממשקיעים באמצעות הנפקת איגרות חוב ממשלתיות.

דירוג נמוך של מדינה מקשה ומייקר עבורה את גיוס הכספים בשווקים הבינלאומיים למימון הוצאותיה. סטנדרט אנד פורס נחשבת לגדולה ביותר מבין שלוש סוכנויות דירוג האשראי הגדולות האלה.

דירוג נמוך של מדינה מקשה ומייקר עבורה את גיוס הכספים בשווקים הבינלאומיים למימון הוצאותיה. סטנדרט אנד פורס נחשבת לגדולה ביותר מבין שלוש סוכנויות דירוג האשראי הגדולות האלה

דירוג האשראי שהעניקה סטנדרט אנד פורס לישראל הוא AA מינוס עם אופק יציב. דירוג האשראי של שירות המשקיעים של מודי עבור ישראל הוא 1A עם אופק חיובי, ודירוג האשראי של פיץ' עבור ישראל הוא A פלוס עם אופק יציב.

כל אלה הם ציוני דירוג להשקעות, ומשמעותם כי הסיכוי שישראל לא תוכל לפרוע את תשלומיה למשקיעים הוא נמוך מאוד.

סטנדרט אנד פורס העלתה את הדירוג של ישראל ל-AA מינוס עם אופק יציב באוגוסט 2018 – הדירוג הגבוה ביותר שהיה לישראל אי פעם, והרביעי בסולם של סטנדרט אנד פורס. ב-15 במאי השנה, הסוכנות אשררה את הדירוג ואת התחזית עבור ישראל, בזמן שהמדינה כבר הייתה בעיצומה של מגפת הקורונה.

סדריק ברי, מנהל שותף לדירוגים ריבוניים בפיץ', אמר החודש לרויטרס כי דחיית התקציב "תגביר את החששות לגבי יכולת ישראל ליישם מדיניות פיסקלית זהירה ולהמשיך במגמת צמצום החוב". לדבריו, הדבר עלול ליצור לחץ על הדירוג שלה.

בדיקות קורונה במודיעין, יולי 2020 (צילום: Yossi Aloni/FLASH90)
בדיקות קורונה במודיעין, יולי 2020 (צילום: Yossi Aloni/FLASH90)

ישראל השיגה ציון "מאוד מאוד גבוה"

המסר של ורטפטוב מסטנדרט אנד פורס הוא הרבה יותר מרגיע. "גם אם ביצוע התקציב השנה ובשנה הבאה יהיה חלש יותר מהתחזית שלנו, זה לא יוביל לפעולת דירוג שלילית אוטומטית ומיידית", הוא אומר.

לדבריו, דירוג נמוך יותר "ירמז שהחולשה הזאת היא עקבית יותר".

המסר של ורטפטוב מסטנדרט אנד פורס הוא הרבה יותר מרגיע. "גם אם ביצוע התקציב השנה ובשנה הבאה יהיה חלש יותר מהתחזית שלנו, זה לא יוביל לפעולת דירוג שלילית אוטומטית ומיידית", הוא אומר

הקריטריונים לדירוג ריבוני אינם מתמקדים רק באינדיקטורים למצב הפיסקלי ולחובות ציבוריים, הוא אומר. "קיימים הרבה משתני אשראי אחרים שאנחנו משקפים בדירוג שלנו. אינדיקטורים פיסקליים משפיעים על פחות מ-20% מהדירוג הסופי", מסביר ורטפטוב. אותם "משתנים הרבה יותר חשובים" הם תמ"ג לנפש; הפרופיל החיצוני, כלומר חוזק מאזן התשלומים של המדינה והמאזן החיצוני שלה; וגם האמינות של המדיניות המוניטרית של ישראל.

"שלושת המשתנים האלה קובעים יחד כמחצית מהדירוג", הוא אומר. "ובכולם ישראל השיגה ציון מאוד מאוד גבוה". לישראל יש "פרופיל חיצוני חזק באופן יוצא מן הכלל, כלומר הנכסים החיצוניים שלה עולים משמעותית על התחייבויותיה החיצוניות. נוסף על כך, רמת ההכנסה – התמ"ג לנפש – גבוהה מאוד, והאמינות והיעילות של מדיניות בנק ישראל גם הן גבוהות מאוד", מוסיף ורטפטוב.

ב-2019, התמ"ג לנפש של ישראל עמד על 43,700 דולר; ב-17 השנים האחרונות יש לה יתרת חשבון שוטף, כך שמצבת הנכסים החיצוניים נטו שלה עומדת על כ-40% מהתמ"ג, אחת הרמות הגבוהות ביותר בקרב מדינות שאינן מייצאות מוצרים שאינם סחורות, כך על פי דו"ח שפרסמה סטנדרט אנד פורס במאי 2020 כאשר אשררה את הדירוגAA מינוס של ישראל ואת התחזית היציבה שלה.

מפגינים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו מחוץ למעונו הרשמי בירושלים, 8 באוגוסט 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)
מפגינים נגד ראש הממשלה נתניהו מחוץ למעונו הרשמי בירושלים, 8 באוגוסט 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

אולי קצת לחץ, אבל "היסודות נותרו חזקים"

"התחזית הנוכחית שלנו לדירוג היא יציבה, כלומר אנחנו לא מצפים לפעולות דירוג שליליות או חיוביות מידיות בשנתיים הקרובות. התחזית היציבה הזאת מדברת בעד עצמה", אומר ורטפטוב. זה יכול להשתנות, "אם האירועים בפועל יסטו באופן משמעותי מתרחיש הבסיס שלנו, ועכשיו תרחיש הבסיס הוא שהכלכלה תתאושש בשנה הבאה, הגירעון התקציבי יצטמצם ותהיה ממשלת קבע – אז ציפיית הבסיס שלנו היא שהממשלה הזו תשרוד ב-12 החודשים הקרובים.

"אבל אם יהיה עוד סבב של זעזוע פוליטי ולא יהיה ברור מה קורה בנתיב הפיסקלי, ואם המגפה תימשך עוד זמן רב, כלומר הביצוע הכלכלי יהיה נמוך הרבה יותר מכפי שחזינו, אז מובן שייווצר לחץ על הדירוג", הוא מוסיף. "אבל שוב, כרגע יסודות האשראי של ישראל נותרו חזקים".

"אם יהיה עוד סבב של זעזוע פוליטי ולא יהיה ברור מה קורה בנתיב הפיסקלי, ואם המגפה תימשך עוד זמן רב, כלומר הביצוע הכלכלי יהיה נמוך הרבה יותר מכפי שחזינו, אז מובן שייווצר לחץ על הדירוג", הוא מוסיף

לישראל יש גם היסטוריה של התנהלות ללא ממשלה, בעיקר בשנה וחצי האחרונות, ו"היסודות המאקרו-כלכליים עדיין נותרו חזקים", אומר ורטפטוב.

מה שסטנדרט אנד פורס מצפה לו הוא התקציב לשנת 2021, "כדי לקבל קצת מושג על התכניות הפיסקליות של הממשלה לטווח הבינוני", הוא אומר. "נרצה לראות איך הממשלה רואה את הנתיב הפיסקלי לטווח הבינוני, כלומר אילו סוגי הכנסות והוצאות מתוכננים כדי לצמצם את יחס החוב הציבורי לתמ"ג".

בנוגע לוויכוח הפנים-קואליציוני אם תקציב חד-שנתי עדיף על דו-שנתי – נקודת המחלוקת בין נתניהו לגנץ – ורטפטוב אומר שאין זה מתפקידה של סוכנות דירוג לייעץ בענייני מדיניות, אלא להעריך סיכון אשראי.

אם יהיה סבב נוסף של בחירות, לדבריו, הדבר עלול למנוע את היכולת לבחון את מדיניות הממשלה לטווח הבינוני. אבל גם אם יהיה עוד סבב, המפלגות המתמודדות בבחירות יוכלו לספק מעט תובנות על האופן שבו הן רואות את המימון הציבורי בעתיד, לאחר משבר הקורונה.

אם יהיו בחירות, הדבר עלול למנוע את היכולת לבחון את מדיניות הממשלה לטווח הבינוני. אבל המפלגות המתמודדות יוכלו לספק מעט תובנות על האופן שבו הן רואות את המימון הציבורי בעתיד, לאחר משבר הקורונה

הערכת האשראי הבאה של החברה לישראל תהיה באמצע נובמבר, "ועד אז, אנו מקווים לקבל קצת מידע על התקציב של השנה הבאה". לדברי ורטפטוב, סטנדרט אנד פורס מניחה שבמחצית השנייה של השנה הבאה כבר יהיה חיסון לקורונה. "אם זה לא יקרה אז הסגרים יימשכו, וכמובן, הצמיחה עלולה להיות נמוכה והממשלה עלולה להידרש להוצאות גדולות יותר כדי לתמוך בכלכלה. בתרחיש הזה, אנו עלולים לראות הרבה יותר השפעה שלילית על המימון הציבורי".

בדוח שלה ממאי, סטנדרט אנד פורס צופה צמיחה של 6.5% בתמ"ג הישראלי ב-2021. "אבל השורה התחתונה היא שלישראל יש יכולת לתמוך בכלכלה, ויש לה זמן מה להחליט כיצד לחזור לרפורמות להגברת הצמיחה ולייצוב פיסקלי לאחר המגפה", הוא אומר. אם בשנה הבאה הכלכלה תתאושש כמצופה, לדבריו, הדבר יגדיל את הכנסות הממשלה ממסים, ועשוי לצמצם את הגירעון בשנה הבאה.

בנוגע לביקורת החריפה של שחקנים מקומיים על התנהלות הממשלה בנוגע למשבר ולהפגנות, ורטפטוב אומר שעוד מוקדם לשפוט, ושברוב המדינות קיימות תחושות דומות. "כסוכנות דירוג בינלאומית, יש לנו את הפריבילגיה להציע פרספקטיבה עולמית", הוא אומר. "אנחנו עובדים עם 135 ממשלות מסביב לעולם ו… התחושות האלה קיימות ברובן".

"בעלי עניין מקומיים לא תמיד מרוצים מהדרך שבה ממשלות מתמודדות עם המשבר, אבל אם מסתכלים במבט השוואתי, המדיניות שנקטה ישראל לא חריגה: השלטונות סיפקו לכלכלה תמיכה פיסקלית ומוניטרית מהירה וגדולה למדי, ויש סיבה טובה להאמין שסוג כזה של חבילת מדיניות יעזור לכלכלה להתאושש. היעדר תמיכה בכלכלה עכשיו עלול להצריך הוצאות גדולות יותר בעתיד.

"תמיד אפשר לבקר את הממשלה שהיא אטית מדי או קצרת רואי. אבל בעוד כמה חודשים נוכל למעשה לראות אם האמצעים יוצאי הדופן האלה היו יעילים ואפשרו לכלכלה להתאושש. אני חושב שככל הנראה עוד מוקדם מדי לשפוט", הוא אומר.

"תמיד אפשר לבקר את הממשלה שהיא אטית מדי או קצרת רואי. אבל בעוד כמה חודשים נוכל למעשה לראות אם האמצעים יוצאי הדופן האלה היו יעילים ואפשרו לכלכלה להתאושש. אני חושב שככל הנראה עוד מוקדם לשפוט"

בשיחה שלנו, ורטפטוב הדגיש כי התפתחויות גיאופוליטיות שליליות הן עדיין משתנה "חשוב מאוד" בפרופיל של ישראל. "הדירוג של ישראל מתחשב בסיכונים האלה, שהם מאוד לא טיפוסיים לכלכלה מפותחת", לדבריו. "אם תהיה הסלמה במתיחות הפנימית או מלחמה חיצונית, גם זה יכול ליצור לחץ על הדירוג".

אילוסטרציה, קיץ בימי קורונה, 31 ביולי 2020, חוף פלמחים, למצולמים אין קשר לנאמר (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
אילוסטרציה, קיץ בימי קורונה, 31 ביולי 2020, חוף פלמחים, למצולמים אין קשר לנאמר (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
עוד 2,081 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 20 באוקטובר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מיקי זוהר על הסירוב של הליכוד לתקציב דו שנתי: "ברור ששיקולים פוליטיים קיימים כאן"

יו״ר הקואליציה נשאל אם המטרה היא שנתניהו יוכל להימנע מהרוטציה ● בכיר במשרד הבריאות: צופים עלייה משמעותית בתחלואה בעוד 7 עד 10 ימים ● בסביבת רה״מ שוקלים עוצר לילי ● קבינט הקורונה נדחה בגלל אי הסכמה על מתווה לכיתות א'-ב' ● בנט: לא אקדם חוקים למען להט״ב ● ח"כים מהליכוד בהתנגדות חריפה לחוק למניעת אלימות כלכלית במשפחה

עוד 57 עדכונים

מדינת ישראל שבויה בידי קשיש חולה קורונה בן 92

מדינת ישראל שבויה כעת בידיו של קשיש חולה קורונה בן 92. מי יודע אילו עוד מחלות נושא עימו הרב החשוב קנייבסקי. חשוב ומשפיע, אך בשר ודם.

בתי אבות מלאים קשישים בגילו הנושאים עימם מחלות זיקנה. פגיעה בזיכרון קצר הטווח וארוך הטווח, דמנציה, שיטיון, מחסור בסידן, פרקינסון ובאופן כללי ירידה קוגנטיבית המלווה בירידה בתפקוד הפיזי.

בתי אבות מלאים קשישים בגילו הנושאים עימם מחלות זיקנה. פגיעה בזיכרון קצר הטווח וארוך הטווח, דמנציה, שיטיון, מחסור בסידן, פרקינסון ובאופן כללי ירידה קוגנטיבית המלווה בירידה בתפקוד הפיזי

החולה הדמנטי יסבול בהדרגה מירידה ביציבותו, מקשיים בהליכה ולפעמים מרעד, המדמה פרקינסון אך מקורו בתסמונת אחרת. בשלבים המוקדמים ימליץ רופא המשפחה על תרופות שתפקידן להאט את קצב ניוון תאי המוח. אך התרופות האלה ילכו ויהפכו לפחות ופחות אפקטיביות עד שיהיו מיותרות לחלוטין.

בבתי אבות מסויימים מוערכים החולים מדי 3 חודשים, ומצבם הנפשי מטופל ע"י פסיכיאטר הנמנה על הצוות בסמוך להיווצרות הבעיה. החולה יישאר במעקב כל תקופת שהותו במרכז ומצבו יאוזן בכל עת שידרש לכך.

כשראש ממשלת ישראל נפגש עם הרב קנייבסקי, האם הרב יודע עם מי הוא נפגש? מי לוחש על אזנו? מי מעביר את הוראותיו?

קנייבסקי, כמו קשישים אחרים בגילו, יכול לטעות ברגע אחד של דימנציה והוראתו השגויה עלולה להיות מופצת לעשרות אלפי חסידיו.

כשרה"מ ישראל נפגש עם הרב קנייבסקי, האם הרב יודע עם מי הוא נפגש? מי לוחש על אזנו? קנייבסקי, כקשישים אחרים בגילו, יכול לטעות ברגע אחד של דימנציה, והוראתו השגויה עלולה להיות מופצת לעשרות אלפי חסידיו

כשהוא מורה לפתוח את הכוללים ובתי הספר בעת שהערים החרדיות מובילות בנתוני ההדבקה והתחלואה מקורונה, הוא מתכוון לזה? הוא מבין מה הוא אומר? האם יתכן שהצעיר שנראה בטלוויזיה צועק לו לתוך האוזן שאלות, לא הבין מה הרב אומר כאשר קנייבסקי מלמל משהו לא ברור בתשובה לשאלה שנצעקה לאוזנו?

מדינת ישראל נמצאת במצב מטורף. סגר הוטל על מדינה שלמה כאשר מיעוט חרדי המונהג בידי קשיש שבעצמו חלה בקורונה, מוביל את המדינה לסגר הרסני שלישי. כל זה תחת מלמול הנחיות רבניות לא ברורות, תוך הפרת חוק והתעלמות המשטרה מהאיש שנותן את ההנחיות הללו.

במקום משטרה צריך לשלוח רופאים גריאטרים, פסיכיאטרים ואנשי מקצוע שיבדקו אם האיש כשיר מנטלית לקבל מידע ולתת הוראות.

אין בשום מערכת בישראל, האחראית לגורלם של מאות אלפי אזרחים, שום בעל תפקיד בגילו של קנייבסקי.

שופטים בעליון מסיימים בגיל 70 ונפרדים מתפקידם. נשיא המדינה פרס הגיע לגיל דומה בתפקיד ייצוגי, לא ביצועי. הוא היה נבדק בידי רופאיו בכל כמה חודשים ונמצא במעקב.

אין בשום מערכת בישראל, האחראית לגורל מאות אלפי אזרחים, שום בעל תפקיד בגילו. שופטים בעליון נפרדים מתפקידם בגיל 70. הנשיא פרס הגיע לגיל דומה בתפקיד ייצוגי, לא ביצועי, ונמצא במעקב סדיר של רופאיו

מי יודע מי הוא רופאו של קנייבסקי? מי מפקח על קבלת ההחלטות שלו? על מצבו המנטלי והפיזי? הרי מבחינה מעשית הוא בתפקיד ביצועי – סוגר ופותח ישיבות, גורם לעשרות אלפים לצאת לפעילות שסכנת הדבקה מקורונה מרחפת עליהם וגורם להעלאת התחלואה בישראל כולה. מהלך הגורם לנזק כלכלי חברתי ובריאותי אדיר.

ישראל נמצאת בידיו של קשיש חולה ולצידו מתחנף ראש ממשלת ישראל, בעל הסמכויות הביצועיות ביותר, ראש הרשות המבצעת שבעצמו נמצא בקבוצת סיכון, הנושא על גבו במקביל גם שלשה כתבי אישום שגורמים לו לקבל החלטות רק על בסיס התמיכה הפוליטית של קנייבסקי וצאן מרעיתו.

אבל האם קנייבסקי כשיר לקבל החלטות על מדינה שלמה? האם נתניהו יודע אם קנייבסקי בריא? כשיר? צלול? הגיוני?

שנת 2020 ומדינה דמוקרטית מתקדמת שלמה שבויה בסכנת הדמנציה והקורונה של קשיש בן 92.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 524 מילים ו-1 תגובות

"בארה"ב יש מערכת מטורפת של איזונים ובלמים. ומה יש בישראל?"

המאבק על הרכב בית המשפט העליון בארה"ב מצית את השיח הפוליטי שם ומעלה חששות משינוי לכיוון אולטרה שמרני ● אולם המשפטן ד"ר מתן גוטמן לא מתרגש מהמינוי הקרב של איימי קוני בארט ומתנגד לשינוי מבנה בית המשפט שם ● בראיון לזמן ישראל הוא אומר: "מה שחשוב שנלמד מארה"ב, הוא שצריך לשמור על כללי המשחק הדמוקרטיים גם כשזה לא נוח ולא מתאים"

עוד 2,063 מילים

"הרשות דואגת לעריקאת, ומשאירה אלפי חולים אחרים למות בשטחים"

בעבר טופלו בארץ אלפי פלסטינים מהשטחים בכל שנה, אבל הרשות הפלסטינית הפסיקה לממן את הטיפול ברובם, בשל הידרדרות היחסים עם ישראל ● מנהלת עמותה שמסייעת לחולים: "במקום 50 חולים, אנחנו מכניסים לארץ חולה אחד ביום - אלה שיכולים לממן טיפול של מאות אלפי שקלים מכיסם" ● גורם ביטחוני: מספר האישורים לחולים לא הופחת ע"י ישראל ● חולי קורונה פלסטינים אחרים, פרט לעריקאת, אינם מטופלים בארץ

עוד 1,424 מילים

למקרה שפיספסת

הון ושלטון חברי ממשלה, בהם נתניהו וגנץ, עוברים על חוק שאיש לא אוכף

מדוע רבים כל כך מחברי ממשלת נתניהו-גנץ - כולל השניים העומדים בראשה - אינם מדווחים על הונם, כנדרש בחוק? ● ההאשמות בשחיתות משתקות את הפוליטיקה הישראלית, אך הכלי הבסיסי הזה ליצירת שקיפות בקרב הפוליטיקאים הבכירים זוכה להתעלמות, בין היתר בגלל שהוא כל כך מסורבל ● פניות זמן ישראל לגורמים הרלוונטיים בנוגע להצהרות ההון של 12 שרים - שלא ידוע אם הוגשו - לא זכו למענה

עוד 2,030 מילים

נתניהו, בקש חנינה או צא לנבצרות

כל מי שמאמין בעקרונות המשטר הדמוקרטי מבין, כי ניהול משפטו של בנימין נתניהו הוא המהלך הראוי ביותר. זו הזירה לבירור העובדתי והמשפטי, לשקילת הראיות ולחריצת הדין. קיום משפט מגלם את עקרון השוויון בפני החוק, ונותן לנאשם את מלוא הבמה להעלות את כל טיעוניו.

במצב הדברים הנורמלי זה הדבר הנכון לעשותו. אולם ישראל אינה במצב דברים נורמלי. אופן תפקודו של הנאשם שהוא גם ראש הממשלה, באישורו השנוי במחלוקת של בית המשפט העליון, קלע את מדינת ישראל לאנומליה בלתי אפשרית, ההולכת ומקעקעת מדי יום את הסדר החברתי, את יסודות המשטר הדמוקרטי ובסופו של דבר גם את עצם יכולתה של המערכת המשפטית לפעול.

במצב הדברים הנורמלי, ניהול משפט נתניהו הוא הדבר הנכון לעשותו. אולם ישראל אינה במצב דברים נורמלי. אופן תפקודו של הנאשם שהוא גם רה"מ, באישורו השנוי במחלוקת של ביהמ"ש העליון, קלע את המדינה לאנומליה

במצב דברים משובש זה קיום משפט בעת כהונת הנאשם כראש ממשלה, כאשר שיקוליו של נתניהו מוכתבים על ידי האינטרסים האישיים שלו להימלטות מהדין על חשבון כל שיקול ממלכתי, אינו מאפשר את ניהול ענייני המדינה. זה מביא לכך שבציבור הולך וגדל אין כל אמון בהחלטות שמתקבלות על ידי הנאשם, והדברים מתבטאים בהפגנות שהולכות ומתרחבות לכל חלקי הארץ.

במציאות הבריאותית והביטחונית בה נמצאת מדינת ישראל אלו מותרות שלא ניתן להמשיך ולחיות איתן. שיעבוד השיקול הממלכתי לאינטרסים האישיים של נתניהו קולע את ישראל לסיכונים בריאותיים, כלכליים וביטחוניים ממשיים.

מכאן שהאינטרס החיוני של אזרחי ישראל הוא סילוקו של נתניהו מכס ראש הממשלה ללא דיחוי. כדי להגיע לתוצאה זו יש שתי דרכים העשויות להשתלב זו  בזו.

  1. האחת – קביעה של היועץ המשפטי לממשלה בגיבוי בית המשפט העליון כי נבצר מהנאשם, לנוכח התנהלותו חסרת המעצורים בניגוד עניינים חריף מלכהן בתפקיד ראש הממשלה.
  2. אפשרות נוספת היא שנתניהו יגיש בקשת חנינה והיא תאושר, בכפוף להתניה מפורשת, לפיה יימנע ממנו לכהן במשרה ציבורית כלשהי לכל ימי חייו. כאשר יידע נתניהו כי החלטת נבצרות היא אפשרות ממשית וקרובה, כפי שנכון וראוי, ייתכן מאד שהדבר ימריץ אותו לבקש חנינה על מנת להימנע ממשפט ולהציל עצמו משנות הכלא הארוכות הצפויות לו אם יורשע. האינטרס של אזרחי ישראל בסילוקו של נתניהו צריך להוליך למסקנה, כי בסיטואציה זו אופציית החנינה בתמורה לסילוקו של נתניהו מעמדת השפעה עדיפה לנו, האזרחים, יותר מכל אפשרות אחרת.

קיום המשפט בעת כהונתו הוא מותרות שלא ניתן להמשיך ולחיות איתן. שיעבוד השיקול הממלכתי לאינטרסים האישיים של נתניהו קולע את ישראל לסיכונים בריאותיים, כלכליים וביטחוניים ממשיים

כידוע, לפני יותר מ-30 שנה ניתנה חנינה לאנשי השב"כ שהיו מעורבים בפרשת קו 300. החנינה ניתנה לפני חקירה, אישום ומשפט, ומנעה פתיחה של מאבק משפטי שעתיד היה לגבות מחיר כבד של חשיפת עניינים ביטחוניים מביכים אותם איימו המעורבים בפרשה לחשוף.

לכאורה, אנשי השירות שהיו מעורבים בעבירות חמורות של המתה, טיוח, הסתרת האמת מרשויות המשפט ועוד שלל עבירות יצאו בלא פגע. האמת היא יותר מורכבת: קריירות נגדעו, האישים המעורבים כמו יוסי גנוסר ואהוד יתום לא יכלו להתמנות למשרות ציבוריות, והכתם הזה רדף ועדיין רודף את המעורבים בפרשה עד עצם היום הזה.

יתר על כן, בבקשות החנינה שהגישו המעורבים הייתה כרוכה הודאה כי ביצעו עבירות על חוקי המדינה, שהרי זהו הבסיס למתן החנינה. בחלוף השנים, דומה כי הפגיעה בשוויון בפני החוק שגולמה במעשה החנינה התעמעמה לנוכח סיום הפרשה והתיקון שהתרחש בעקבותיה.

למרות הקושי הכרוך בכך שנתניהו ייצא בלא בירור המשפט ובלא עונש, אם יימצא אשם, דומה כי בחנינה, שכרוכה בה הודאה מפורשת בביצוע עבירות ובהתניה כי נתניהו לא ימונה ולא יוכל להיבחר לתפקיד ציבורי כלשהו – טמון כעת יתרון כה רב עד שמחירה נראה כיום כעדיף על פני השסע הלאומי אותו הוא מלבה.

בבקשות החנינה שהגישו המעורבים בפרשת קו 300 הייתה כרוכה הודאה בביצוע עבירות. בחלוף השנים דומה כי הפגיעה בשוויון בפני החוק, שגולמה במעשה החנינה, התעמעמה לנוכח סיום הפרשה והתיקון

נראה כי זו אפשרות טובה יותר לאזרחי ישראל מהמשך כהונתו, תוך שהוא מעוות כל שיקול ממלכתי לטובת שרידותו האישית. מהלך זה יקרה רק אם יידע נתניהו כי הכרזה על נבצרות היא אפשרות ממשית. זו הדרך בה נכון לנהוג כיום.

יורם יעקובי הוא משקיע הייטק וניהל בעבר את מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל. חובב טיולים מושבע, שטייל את כל שביל ישראל, שביל הגולן, שביל ישו, שביל הבנים הדרוזים וסובב רמון.

אלי בכר הוא היועץ המשפטי של שירות הביטחון הכללי לשעבר, וכיום שותף בחברה יזמית. בשנה שעברה רץ את המרתון ראשון בחייו.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 614 מילים ו-1 תגובות
עודכן לפני 55 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

שופטת בין המשפט לענייני משפחה נאוה גדיש קיבלה החלטה תקדימית לרשום בנות זוג כשתי אימהות לתינוקת שנולדה מהביצית של אחת ובהיריון של השנייה ● המדינה התנגדה בטענה שקביעת גבולות מוסד ההורות צריכה להיקבע על ידי המחוקק ● בפסק הדין השיבה גדיש: "ההתפתחות החברתית מביאה לא פעם סיטואציות שמחייבות פתרון, בטרם הרשות המחוקקת עומדת על הצורך בכך" ● פרשנות

עוד 707 מילים

ראיון יהדות, פוליטיקה, וכל מה שביניהן

הרב האמריקאי ארתור וסקו, שנעצר עשרות פעמים בעבר בהפגנות, משתתף גם במחאה הנוכחית למען השחורים באמריקה - כל עוד היא קרובה לביתו ● הוא מתנגד לכיבוש, תוקף פוליטיקאים, ונאבק במשבר האקלים ● ספרו החדש מפרש את התורה באופן שתומך בנשים, במיעוטים אתניים ובקהילה הגאה ● לדבריו, "יש פוליטיקה בתוך התנ"ך, ולתנ"ך יש השפעה מסוימת על הפוליטיקה"

עוד 2,005 מילים ו-1 תגובות

הבה נגילה אחרי 20 שנה של ויכוחים, באה גילה גמליאל

רגע אחרי ההסתבכות שלה בטבריה, השרה להגנת הסביבה הפתיעה והודיעה על הרחבת חוק הפיקדון, כך שיכלול גם מיחזור בקבוקי משקה משפחתיים ● גם מתנגדיה יודו כי מדובר בבשורה מצוינת לסביבה ולאזרחים, וכי גמליאל מתקנת בכך עיוות שנמשך שנים ● אך עד כניסת החוק לתוקף, חברות המשקאות יעשו הכל כדי למסמס אותו ● פרשנות

עוד 672 מילים

המזרח התיכון הסכמי השלום הציתו מירוץ חימוש

מכירת מטוסי F-35 לאמירויות (ואולי אף לבחריין) היא אחד מסעיפיו הלא רשמיים של ההסכם עם ישראל ● אך בכירים בוושינגטון לא מבינים מדוע ה"שלום" מתדלק דווקא את תעשיית המלחמה, וחוששים כי טכנולוגיות קטלניות יגיעו לידי אויביהם ● פקיד בכיר בקונגרס אומר לזמן ישראל: כדי לפצות את ישראל - ניאלץ למכור לה נשק מתקדם אף יותר ● "הצבאות בעולם הערבי נבנו כך שיפסידו לישראל, וזה הסטנדרט שישמש אותנו כדי לבחון את זה"

עוד 1,267 מילים ו-2 תגובות

גנץ: אני משרת את ישראל ולא את נתניהו - ביום שזה ישתנה אצא לדרך חדשה

הנדל: כ״ץ תוקע חוק לאינטרנט מהיר לפריפריה ● כ״ץ: ״כשחיברתי את הגליל והנגב למרכז, הוא היה עוד בשופינג בין מפלגות״ ● נתניהו לאופוזיציה: ״שומעים שתי מקהלות - באסה סבבה״ ● ריבלין: ״לעצור את טרור האלימות נגד נשים" ● מיקי זוהר: אשנה את השיח ● גילה גמליאל לא תיחקר בגין אי מסירת אמת ● במכון הביולוגי יחלו בניסוי בבני אדם בחיסון קורונה בסוף החודש

עוד 57 עדכונים

החרדים מנצחים את הממשלה אבל מאבדים את הציבור

"החרדים הם הדבר הכי מתועב היום במדינה", אומר לזמן ישראל ח"כ יצחק פינדרוס, מזכיר סיעת יהדות התורה. "בוא תסביר לי למה? למה יפעת שאשא ביטון פותחת את חדרי הכושר והמסעדות וזוכה למחיאות כפיים, אבל רב בן 92 שאומר לכם שאסור להפסיק ללמוד ושתמצאו פתרון - הופך לאויב העם?" ● משבר האמון במגזר החרדי מתקדם לעבר נקודת האל-חזור ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
למה שלום ירושלמי לא מדגיש במאמרו כי אין שום אנלוגיה אפידמיולוגית בין ההפגנות לבין תלמוד תורה. ההפגנות נעשות באוויר הפתוח בעוד שתלמוד התורה מתיים בכיתות סגורות וצפופות, שיעור המאומתים בק... המשך קריאה

למה שלום ירושלמי לא מדגיש במאמרו כי אין שום אנלוגיה אפידמיולוגית בין ההפגנות לבין תלמוד תורה. ההפגנות נעשות באוויר הפתוח בעוד שתלמוד התורה מתיים בכיתות סגורות וצפופות, שיעור המאומתים בקרב משתתפי ההפגנות נמוך מאוד לשיעור המאומתים בקרב תלמידי ישיבות ומפגין מאומת, בחזרתו לביתו, ידביק 2, 3 אנשים בעוד שבחור תלמוד תורה מאומת בחזרתו לביתו ידביק 10, 12 אנשים.

עוד 536 מילים ו-1 תגובות

ראיון "למה, למען השם, שמישהו שפוי ילך ויקנה את אל על?"

כיצד הגיעה אל על למצבה הנוכחי, מה הסיכוי של הבעלים החדש והצעיר שלה - אלי רוזנברג - להרוויח מההשקעה, ומה עליו לעשות כדי שזה יקרה? ● ניסים מלכי, שהיה בכיר באל אל במשך 42 שנה (11 מתוכן כסמנכ"ל כספים), משרטט את נפילתה של חברת התעופה הישראלית, ותוקף את ההצטיידות הראוותנית במטוסי הדרימליינר היקרים

עוד 1,666 מילים

"אנחנו רואים ירידה בכל הנתונים (של התחלואה), ירידה עקבית ברורה", שיבח ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את תוצאות הסגר השני ● אבל מה עם כל שאר הפרמטרים? מיליון מובטלים, בעלי חנויות שפשטו רגל, צעירים בלי תקווה, ועתיד כלכלי לוט בערפל ● את מנהיגי אירופה, שנמנעו מסגר שני, נתניהו מציג כחסרי תעוזה ● נראה כי באמת אין להם את התעוזה לא להקשיב למומחים, ולהרוס את חיי האזרחים ● דעה

עוד 820 מילים

בריאות ללכת 20 דקות ולקרוס, לעבוד רק שעה ביום

רופאים, חולים ומחקרים רבים מדברים על תסמינים נפוצים וקשים של הקורונה שנמשכים מספר שבועות או חודשים אחרי ההחלמה הרשמית, כמו עייפות כרונית, קשיי נשימה ובעיות בלב ● אבל המידע החלקי והסותר שפורסם בנושא לא מגלה כמה מהמחלימים סובלים מהם, ולמשך כמה זמן ● בפועל, לישראל ולממשלות אחרות אין שום מאגר מידע מסודר על תופעת ה-long covid19, ולאיש אין מושג מה היקפה האמיתי

עוד 2,389 מילים

המדינה לבג"ץ: אין מקום לחקירת נתניהו בפרשת הצוללות

סקר: לראשונה אפשרות לקואליציה בלי נתניהו והחרדים ● גפני: מר"ן דורש לימוד תורה בישיבות ● ברבש התפטר מהצוות המייעץ לגמזו ● אדלשטיין מאיים על מוסדות חינוך חרדים בקנסות ושלילת רישיון ● גנץ לחרדים: "אי אפשר שיהיו בישראל שתי מדינות" ● נתניהו: "דוחה בתוקף טענות לשיקולים פוליטיים" ● קרוב למיליון מובטלים: צעירים ונשים נפגעו יותר

עוד 51 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה