כשדויד רייכר היה בן שלושה חודשים, עזב אביו מריאן את הבית ומעולם לא שב. השנה, אחרי 76 שנים, זכה דויד לגלות סוף סוף מה עלה בגורל אביו.
דויד רייכר, שנולד באיטליה, הוא היום אזרח ישראלי. מריאן רייכר, יהודי פולני, היה בין 335 האזרחים שנרצחו בטבח בפוסה ארדיאטינה ב-24 במרץ, 1944. ההרג המוני וחסר האבחנה, שגבה את חייהם של יהודים ונוצרים בני כל הגילאים, מכל המקצועות ומכל שכבות האוכלוסייה, בוצע על ידי הנאצים ברומא בתגובה לפצצה שהטמינו הפרטיזנים בקרב חיילי אס אס יום קודם לכן, פיצוץ שהרג 33 חיילי אס אס.
מריאן היה בין שמונה מקרבנות הטבח שלא זוהו עד לאחרונה. אבל באפריל השנה קיבל דויד שיחת טלפון מגנרל בצבא איטליה, באגף להנצחת הנופלים, שפועל ישירות תחת שר ההגנה. הדי.אן.איי של רייכר, כך התגלה, תואם לאחד הקרבנות הלא מזוהים שקבורים במחצבות פוסה ארדיאטינה בפאתי רומא, שם נורתה קבוצת אזרחים מטווח אפס, בסגנון הוצאה להורג, כדי לחסוך בתחמושת.
רייכר, שיודע סוף סוף מה קרה לאביו, חש תחושת הקלה אדירה. "זה היה יום מאוד שמח עבורי", אמר רייכר לזמן ישראל. "אני מצטער שאמי ואחותי, שמתו לפני שנים, לא זכו לשמוע על גורלו של אבי".
הזיהוי התאפשר הודות ליחידת הזיהוי הפלילי של המשטרה הצבאית, הקרבניירי. ב-2009 אירכבה היחידה מידע ביולוגי מגופותיהם של הקרבנות הלא מזוהים, ומאוחר יותר השוותה את הדוגמיות שנאספו לדוגמיות שנלקחו מקרובים ששרדו.
"חשוב מאוד לניצולים לדעת מה קרה לקרובי המשפחה שלהם", אומר רייכר, "אולי חלקם עדיין בחיים. לא ידעתי מה תאריך מותו של אבי, ונהגתי להדליק נר לזכרו בימי הזיכרון לשואה. עכשיו, אני יכול לכבד אותו ואת זכרו ביום מותו".
הזיהוי התאפשר הודות ליחידת הזיהוי הפלילי של המשטרה הצבאית באיטליה. ב-2009 אירכבה היחידה מידע ביולוגי מגופות הקרבנות, ומאוחר יותר השוותה את הדוגמיות שנאספו לדוגמיות שנלקחו מקרובים ששרדו
מכסת רציחות
כדי לבצע את הטבח שלהם, הנאצים בחרו בתחילה אסירים איטלקים שממילא נועדו למיתה. כשמספרם לא הספיק – הם החליטו להוציא להורג עשרה אנשים על כל איש אס אס שנהרג – הם הרחיבו את הקריטריונים וכללו גם אסירים נוספים, אלו שהיו כלואים לתקופות ממושכות או שנידונו לעונשים חמורים.
בסופו של דבר הצליחו למלא את המכסה על ידי הוספת יהודים שהיו נתונים במשמורת הנאצים, והמתינו לגירושם מאיטליה במחנה הריכוז פוסולי, ליד מודנה. בסך הכל נרצחו שם 76 יהודים. אחרי המלחמה הפכו המחצבות העתיקות בפוסה ארדיאטינה, שלא היו בשימוש שנים ארוכות, לאנדרטה לאומית ומקדש.
משפחתו של רייכר עשתה מאמצים רבים לגלות מה קרה למריאן. בן דודו של אשתו למד קורס גנאולוגיה וחיפש אונליין, בין היתר בארכיונים של הצלב האדום האיטלקי ובארכיוני ארולזן – מרכז בינלאומי אודות רדיפת הנאצים בגרמניה.
המשפחה השיגה מסמכים נוספים מיד ושם: "אבא שלי גורש לשדה ליד בסאנו דל גראפה, בצפון איטליה, ב-20 בינואר 1944", מספר רייכר. "מחנה המעצר סנטה קרוצ'ה הוזכר במסמך נוסף, מנובמבר 1944. שמי מופיע ברשימה הזאת, ליד שמות אמי ואחותי רוזטה, אבל אין שום התייחסות לאבי". רייכר האמין שאביו נרצח בפוסה ארדיאטינה, אבל לא היה בטוח. בדיקות הדי.אן.איי אישרו זאת.
מריאן רייכר נולד ב-1901 בעיר קולומיאה, שהייתה אז בשליטה פולנית אבל היום היא חלק מאוקראינה. הוא גדל והפך לרופא שיניים ונישא לאתל לקס. השניים ברחו לאיטליה במהלך מלחמת העולם השנייה. "הוריי הגיעו למחנה אנגו ב-8 בינואר, 1941, בבסנו דל גראפה. אמי הייתה מאוד צעירה כשהפכה לאלמנה עם שני ילדים. זאת הייתה טראומה, היא אף פעם לא רצתה לדבר על זה", נזכר רייכר.
ב-1945 עלתה המשפחה הניצולה לישראל והתיישבה בתל אביב. רייכר נישא, הוליד שלושה ילדים, ועכשיו הוא סב לשמונה נכדים ולשלושה נינים.
חקירה הייטקיסטית מאשרת שני קרבנות נוספים
לאחרונה יצר רייכר קשר עם המאוזולאום בפוסה ארדיאטינה, ודיבר עם קולונל רוברטו אספוסיטו, קצין בוועדה המרכזית להנצחת הנופלים. "חלק מהמסמכים ממקמים את מריאן רייכר ברומא בתאריך של הטבח. ביקשנו מדויד לשלוח לנו מטוש עם דגימת די.אן.איי שלו, על מנת שנוכל להשוות את זה לדגימות הגנטיות מהקרבנות, וכך הגענו לזיהוי", הסביר לי אספוסיטו.
"הוריי הגיעו למחנה אנגו ב-8 בינואר, 1941, בבסנו דל גראפה. אמי הייתה מאוד צעירה כשהפכה לאלמנה עם שני ילדים. זאת הייתה טראומה, היא אף פעם לא רצתה לדבר על זה", נזכר דוד רייכר
לאחרונה, ובאמצעות מדע וטכנולוגיה, הצליחו האיטלקים לזהות קרבן נוסף של הטבח. היינץ-אריך טוכמן, יהודי ממגדבורג, גרמניה, שעבר ליוגוסלביה ב-1930 לצורך עסקיו, ומשם המשיך לאיטליה.
גם במקרה שלו היה לדי.אן.איי תפקיד חשוב מאוד: אחיינו של טוכמן, ג'רמי טוקמן, שחי באנגליה, סיפק את הדגימה שאפשרה את ההשוואה.
בסוף שנות ה-40, אביו של טוקמן, פרדריק, שמע שאחיו נרצח בטבח בפוסה ארדיאטינה, אבל בדיקות הדי.אי.איי שיכלו לתמוך בשמועות האלו טרם הומצאו.
לאחרונה איתרה החוקרת האיטלקית מיקלה מקוצ'י את טוכמן – שהיה ברשימת קרבנות שטרם זוהו באופן רשמי, ומצאה את קרובי משפחתו במסגרת סרט תיעודי שהיא עורכת על הטבח. מקוצ'י מסרה לוועדת הנצחת הנופלים את תוצאות מחקרה, וחיברה ביניהם לבין טוקמן.
"לא הייתי בטוח שהדוד שלי היה אחד הקרבנות של הטבח", אמר לי טוקמן. "שמחתי מאוד לקבל את התוצאות, שמייצגות עבורנו אישור לדבר שאותו חיפש אבי כל חייו. זיהוי באמצעות די.אן.איי הביא שלווה ושקט למשפחה שלנו, אושר והקלה עם סוף מסע החיפושים הזה. דודי זכה לכבוד הראוי לו, ולהכרה במותו".
כשיאפשרו זאת מגבלות הקורונה יתקיים במקום הטבח טקס ציבורי, בהשתתפות רייכר, טוקמן, קרובי משפחתם ושר ההגנה האיטלקי, לורנצו גורני.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם