הכנסת אישרה בקריאה ראשונה דחיית הגשת התקציב ב-100 יום

קושנר: ארה"ב לא תתמוך כעת בסיפוח, וישראל לא תחיל ריבונות ללא הסכמה אמריקאית ● ראש המוסד נחת באבו דאבי ● מנדלבליט דחה את טענות נתניהו לגבי חוסר סמכותו בעניין הסדר ניגוד העניינים שחיבר לראש הממשלה ● בניגוד לעמדת הממשלה, יושב ראש ועדת החוקה האריך את תקנות הקורונה בשבוע, ולא ב-28 ימים ● כתב אישום הוגש נגד ארי הרו: ישלם קנס ולא ירצה מאסר

מליאת הכנסת, 29 במאי 2019 (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
הדס פרוש, פלאש 90
מליאת הכנסת, 29 במאי 2019
07:00 עריכה

בעלי המסעדות זעמו, וקבינט הקורונה שינה את החלטתו: בכל המסעדות יוכלו לשבת בו זמנית 20 איש. בהושבה בחוץ יוכלו לשבת 30 איש תוך הקפדה על כללי ריחוק. ההנחיה תקפה גם לבתי כנסת, בתי עסק ומקומות ציבוריים.

קבינט הקורונה תחילה החליט שבמקומות הקטנים מ-80 מ"ר, יוכלו להתקהל לכל היותר 10 אנשים – הגבלה שהייתה פוגעת בצורה קשה במסעדות קטנות.

ההחלטה תיכנס לתוקפה הערב ב-19:00.

07:28 עריכה

שר האוצר ישראל כץ התראיין הבוקר לגל״צ ואמר שזהו המצב הכלכלי הקשה בתולדות המדינה. אבל שמצד שני, הנתונים שהתפרסמו אתמול מראים שאנחנו בין המדינות שבמצב הכי טוב בעולם.

השר אמר ״נקטנו בצעדים ולא במקרה אוהלי המחאה נעלמו. ישבתי מאות שעות עם מוחים ואחרים והשתדלתי להכניס תיקונים רבים כדי לסייע. אתמול אישרתי רשת נוספת וסיוע לציבורים שזקוקים לזה״.

כץ אמר שמה שהכי חשוב כעת הוא תקציב מדינה.

לשאלה האם מתוכנן מענק נוסף, כץ ענה בשלילה ואמר ״לא יודע על שום דבר זה, זה לא חלק מתכנית כלכלית.

07:36 עריכה

ראש הממשלה נתניהו התראיין לעיתון ישראל היום. בראיון אותו ערך אמנון לורד הוא חוזר על טענותיו לגבי מהלך מול איחוד האמירויות והוויתור על החלת הריבונות – שהיה מחויב המציאות, אך לא סופי. הכותרת: נתניהו אומר כי "המאמץ נגד טהרן קירב אלינו את מדינות ערב".

נתניהו משוחח עם טראמפ ויורש העצר של איחוד האמירויות (צילום: קובי גדעון לע״מ)
נתניהו משוחח עם טראמפ ויורש העצר של איחוד האמירויות (צילום: קובי גדעון לע״מ)

הראיון נפתח בדברים של לורד לפיהם הוא נפגש עם נתניהו והוא נראה נינוח וזה אולי בגלל ההסכם ״וההרגשה שמתפיסות דון קישוטיות הוא עבר למעשים״, ולמרות שעיקר הפרגון מגיע מעיתונים כמו ה׳ניו יורק טיימס׳ ולא מהתקשורת הישראלית, אבל גם הראייה הבינלאומית היא משהו״, כך לורד.

בראיון אומר נתניהו שהריבונות ״לא הייתה בלוף. במשך שלוש שנים עבדתי ולא ויתרתי על הריבונות. הכנסתי אותה לתוכנית השלום של הנשיא טראמפ. לפי התוכנית האמריקנית, ישראל תזכה ב-30 אחוז משטחי יו"ש – פי עשרה ממה שהיה בתוכניות אחרות – בלי לעקור אף יישוב ושטחים שנחוצים לביטחון ישראל. זאת התכנית האמריקנית. היא לא השתנתה. אני הבאתי את זה".

לדבריו של נתניהו, הוא לא שיתף את בני גנץ וגבי אשכנזי במהלכים המדיניים כי חשש מהדלפות, לדבריו, ״אני עוסק בזה במשך שנים. הם נמצאים פה בסך הכל חודשיים. זה היה הסיכום – לשמור על דיסקרטיות, על מנת שלא לאפשר לאיראן ולאחרים לטרפד את זה". האם אתה חושב שאשכנזי וגנץ היו מדליפים לאיראן שואל המראיין ונתניהו עונה. "לא לאיראן. לא אמרתי שהם ידליפו לאיראן. הם יכולים לדבר באופן לא מבוקר עם מקורבים והאינפורמציה הזאת יכולה לצאת החוצה".
08:18 עריכה

שר החינוך יואב גלנט דיבר בכאן רשת ב׳ על חוסר הוודאות במערכת החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים וניסה להרגיע. הוא אמר:

"כשפרסמנו את המתווה בצל הקורונה, אמרנו שיהיו גם בעיות – יש משימה גדולה בזמן קצר. פתיחת שנת הלימודים תהיה ב-1 בספטמבר. נקודה. נפיק לקחים, ניערך – ואחרי החגים נפעיל באופן משופר".

לגבי המחסור במחשבים אמר גלנט: הכרזתי על תכנית. חצי מהמחשבים החסרים יגיעו עד ינואר והשאר בהמשך.

08:26 עריכה

שר הכלכלה דיבר ברשת כאן ב׳ על המצב הכלכלי ועל המירוץ שלו לנשיאות.

לגבי הנשיאות אמר פרץ:

"כרגע אני עוסק בנושאים הכלכליים ובמפגשים אני גם מדבר על הנשיאות – כל דבר בעיתו. אמשיך לשלב בעבודתי את הנושאים הכלכליים, עם מחשבה על העתיד – תפקיד הנשיא הוא חשוב"

08:51 עריכה

יאיר לפיד אמר בראיון ל-103fm כי מדינת ישראל מתנהלת בחוסר אחריות כלכלי קיצוני נוכח משבר הקורונה, ומזהיר שעוד חצי שנה ״נראה אנשים חיים ברחוב״.

יו״ר האופוזיציה אמר שמבחינתו צריך להחליף את הממשלה בלי בחירות – ״ואם אפשר אנחנו נעשה את זה". האם לצורך העניין הוא מוכן לקבל את התמיכה מבחוץ של הרשימות הערביות? לפיד אמר "אין לי שום בעיה שהרשימה המשותפת תתמוך מבחוץ בהקמת הממשלה, מפני שהם אזרחים ישראליים ומי שחושב שיש עם זה בעיה – שיסע לכל בתי חולים בארץ ויראה מי יטפל בו".

על אחוזי ההתאמה הגבוהים של נתניהו ביחס אליו אמר: "הוא רה"מ כבר 14 שנה וכשמישהו עומד בראש מדינה כל כך הרבה שנים אנשים אומרים שהוא מתאים. כל האנשים שאומרים שהוא מתאים לרה"מ, בסביבות אוקטובר כשהמשבר הנוכחי יהפוך ממשבר נזילות למשבר של חובות ונראה עסקים מתמוטטים כמו מגדל קלפים, נראה מה הם חושבים על ההתאמה שלו לראשות הממשלה. הוא אתמול אמר שזה חדשות מצוינות ונתונים כלכליים מצוינים וכל כלכלכן בארץ שישב וראה אמר 'הוא יצא מדעתו״.

10:00 עריכה

פערים משמעותיים במגעים בין נתניהו וגנץ: בחדשות 12 מדווחים כי נציגי כחול לבן והליכוד ישבו עד לפנות בוקר במטרה להגיע להסכם, אך עוד לא הגיעו להסכמה על מינוי בכירים והתערבות בג״ץ בהסכם. הערב תתקיים פגישה נוספת.

האם ליכוד יצטרכו קודם להעביר את התקציב?

10:10 עריכה

תקרית בקלנדיה: מאבטחים ירו ברגלו של פלסטיני שלא ענה לקריאות לעצור ופצעו אותו בינוני. לאחר מכן התברר שהוא חירש.

איימן עודה צייץ:

ח״כ אחמד טיבי מצטרף לקריאה

10:22 עריכה

יצחק הרצוג סיפר שיש ״עלייה דרמטית״ בכמות היהודים שרוצים לעלות לישראל נוכח משבר קורונה. סת׳ רוגן עוד לא מגיע בינתיים.

10:35 עריכה

המשנה לראש המוסד לשעבר במילים קשות:

10:40 עריכה

פתיחת השמיים: המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופסור גרוטו הודיע בדיון הוועדה לביקורת המדינה שעד סוף החודש יגובש מתווה לכניסת תיירים בקפסולות ממדינות ירוקות.

לגבי היציאה מישראל,  כ-5,000 איש טסו אתמול מנתב"ג לדברי מנכ"ל רשות שדות התעופה יעקב גנות. מנכ"ל שדה התעופה, שמואל זכאי, ציין כי חלק מהנוסעים נתקלו בקשיים ולא עלו לטיסות עקב חוסר הבנה של ההנחיות ״רק הבוקר״, הוא אמר, ״21 איש לא הורשו לעלות לטיסה ליוון כי הביאו את תוצאות הבדיקה בעברית".

מאיפה אפשר יהיה להכנס לישראל? על פי המשנה לראש המל״ל, ההחלטה היא לא רק רפואית. "יש כאן גם שיקולים מדיניים בנושא הזה״, הסביר בוועדת הקורונה. ״ברגע שפותחים לתיירים ממדינות מסוימות עם תנאים מוגדרים כמו בדיקות נצטרך לבדוק למה לא פותחים למדינות אחרות כמו למשל ארה"ב שמוגדרת כמדינה אדומה אבל היא ידידה שלנו. צריך לחשוב על זה היטב. יש בנושא הזה שיקולי רפואה, מדיניות חוץ ושיקולים נוספים".

ומתי יהיה אפשר לטוס לעוד מקומות? לא בקרוב:  ד"ר אשר שלמון, מנהל המחלקה ליחסים בינלאומיים במשרד הבריאות אמר:  "רוב המדינות המפותחות המערביות לא רואות בדיקות כתחליף לבידוד- בחודשיים האחרונים היינו בקשר עם למעלה מ-10 מדינות להסכם פתיחה הדדית. העניין נעצר מכך שעברנו מסטטוס ירוק לסטטוס אדום. אנחנו נצטרך לרדת לרף של האיחוד האירופי כאשר מס' המקרים החדשים יירד ל-200 מקרים חדשים ביום – 25 למיליון נפש . אנחנו מאוד רחוקים משם״.

11:28 עריכה

ועדת הכספים אישרה לקריאה ראשונה את החוק של הנדל והאוזר לדחיית ההצבעה על תקציב המדינה מה-24 לאוגוסט, עוד שבוע, לעוד 100 יום. אם החוק יעבור בשלוש קריאות, הממשלה לא תיפול בינתיים.

לדבריו של האוזר בוועדה הפריעו בצעקות רם בן ברק ומיקי לוי מיש עתיד.

הסיפור מסתבך:

12:05 עריכה

כתב אישום במרמה והפרת אמונים לארי הרו, לשעבר ראש הסגל של נתניהו, ועד המדינה בפרשות 1000 – 2000. על פי כתב האישום ערב כניסתו לתפקיד ראש הסגל היה עליו למכור את אחזקותיו בחברת 3H Global Ltd – אך הוא מכר אותה לחברו בצורה פיקטיבית בצורה שתשמור על זיקתו לחברה.

במסגרת הסכם עד המדינה הרו יודה בעובדות והצדדים יעתרו במשותף לעונש של שישה חודשי עבודות שירות וקנס של 700 אלף שקל.

12:20 עריכה

ראש הממשלה נתניהו הגיע לנתב״ג על רקע פתיחת השמיים לטיסות וסיפר על המאמצים שנעשים לאחר השדרוג היחסים עם איחוד האמירויות. דברי נתניהו

"אנחנו עובדים עכשיו על לאפשר טיסות ישירות מעל סעודיה בין תל אביב לדובאי ואבו דאבי , זו טיסה קצרה של שלוש שעות. זה אומר היקף ענק של השקעות ותיירות לשני הצדדים. האמירתים מאוד מעוניינים בהשקעות מסיביות בישראל".

דברי נתניהו המלאים:

 

אני עשיתי עכשיו סיור מהיר בשדה התעופה לקראת פתיחת התעופה – סידורי ביטחון, וסידורי בריאות. זה כמובן ניסוי פיילוט, הוא קשור בתחלואה.
במקביל, אני רוצה לבשר לכם שאנחנו עובדים עכשיו לאפשר טיסות ישירות מעל סעודיה בין תל אביב לדובאי ולאבו-דאבי. זו טיסה קצרה מאוד, של 3 שעות בערך – כמו טיסה לרומא, אבל זה ישנה את התעופה הישראלית ואת הכלכלה הישראלית בהיקף אדיר של תיירות לשני הצדדים, בהיקף ענק של השקעות.
האמירתיים מאוד מעוניינים בהשקעות מסיביות בישראל בטכנולוגיה, בייבוא של מוצרים זולים. יש שם מרכזי סחר חופשי מהגדולים והיעילים ביותר בעולם. זה יועיל מאוד לצרכן הישראלי. זו פשוט זריקת מרץ לכלכלה הישראלית שתיטיב עם כל אזרח ואזרח.
אני מעריך שאנחנו נגיע להסכם שיאפשר באמת טיסות ישירות בין תל אביב לדובאי, זה פותח את כל שוק התיירות והתעופה של ישראל וגם את ההשקעות, בהיקפים שלא ידענו.
אז יש ברכות גם בזמן הקורונה, ואנחנו נמשיך לעבוד למען אזרחי ישראל ולמען העסקים בישראל."

במענה לשאלות הכתבים אמר נתניהו:

"אנחנו עובדים בשיא המרץ, והתחלנו כבר לעבוד על פתיחת קו התעופה מעל סעודיה, דבר שפשוט יקצר את כל התעבורה בין ישראל ואיחוד האמירויות, אבל למעשה פותח את המזרח ואת כל קווי הקישור של התעופה הישראלית – זו מהפכה ענקית. זו מהפכה לתיירות לישראל, מהפכה לתיירות מישראל, וזה משנה הכל״

"אני רוצה שתבינו מה המשמעות הכלכלית של ההסכם עם איחוד האמירויות: הדבר הראשון שיושפע זה מה שאנחנו רואים כאן – זה תיירות, כולל טיסות ישירות תל-אביב – אבו-דאבי, וטיסות ישירות אבו-דאבי – תל-אביב. אנשי איחוד האמירויות רוצים להגיע לארץ, ויגיעו לארץ.

דבר שני, הסחר – גם הסחר האווירי וגם הסחר הימי. בדובאי יש אזורי סחר חופשי הגדולים ביותר בעולם. באים לשם עם מוצרי גלם, מייצרים שם סחורות במחירים זולים מאוד, ועכשיו הסחורות האלה יגיעו, תחת הסכמי השלום, למדינת ישראל ויוזילו את המחירים של המוצרים לאזרחי ישראל. עלות החיים תהיה יותר זולה, ורמת החיים יותר גבוהה, משום שאפשר יהיה לייבא מוצרים יותר זולים. זו תוצאה ישירה של ההסכם הזה.

שלישית – השקעות. השקעות בטכנולוגיה ובכל מיני תחומים במדינת ישראל. יש שם התלהבות גדולה מאוד מהיזמות הישראלית והטכנולוגיה הישראלית וזה יביא למיזמים משותפים ולתוספת תעסוקה.

רביעית – השקעות שלהם בנדל"ן בארץ, לדעתי גם בענף התיירות. הם מאוד מתלהבים ממה שהם רואים כאן. זו הזרקה מסיבית לכלכלת ישראל, ויכולות ואפשרויות לאזרחי ישראל שלא היו קיימות עד עכשיו. אם נהגו לחשוב על ישראל כ'קצה הסימטה' – היא כלואה, היא יכולה לצאת רק מערבה, היום אפשר לצאת מזרחה ולהגיע למקומות הטובים ביותר.

והדבר החמישי – שלום, אבל שלום אחר – שלום תמורת שלום. שלום של שתי מדינות שמכבדות את עצמן, מעריכות אחת את השנייה, משתפות פעולה, ופירות השלום נובעות מהשלום ולא מוויתורים מסוכנים שמסכנים את השלום ואת הקיום שלנו.

זה שינוי, זו מהפכה, אני מאוד גאה ברגע הזה, ואני חושב שכל הישראלים ייהנו ממנו בהמשך."

13:13 עריכה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסם היום ששיעור האבטלה הרשמי בישראל הרשמי הוא 5.1%, בפועל הוא גבוה הרבה יותר מפני שמדובר גם בכאלה שיש להם עבודה אך שהוצאו לחל"ת בגלל הקורונה, או כאלה שאיבדו את מקום עבודתם.

13:26 עריכה

ועדת הכספים: מנהלי בתי חולים פרטיים סיפרו על המצוקה התקציבית שלהם על רקע הקורונה וביטול הליכים אלקטיבים בגל הראשון. מצבם יותר גרוע מבתי החוליןם הציבוריים שמקבלים תעדוף בתמיכה ממשלתית.

13:50 עריכה

הנשיא שלח איגרת לנסיך מוחמד בין זיאד.

14:33 עריכה

אמיר אוחנה עונה לטענות הארץ לגבי סירובו לחתום על הצו שיאפשר קנסות לצרכני זנות. בתגובות מצרף אוחנה פרוטוקולים לישיבות בהן דובר על אי התקצוב לשיקום קורבנות הזנות.

בעוד התקף פבלובי, בעיתון הארץ החליטו לבקר את החלטתי, הגם שבאופן נדיר (אל תתרגלו) היא נתמכת על ידי ארגוני הלהט"ב, ואפילו…

פורסם על ידי ‏Amir Ohana – אמיר אוחנה‏ ב- יום שני, 17 באוגוסט 2020

15:20 עריכה

יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, יעקב אשר, הגביל את התקנות – שהתקבלו אתמול בקבינט הקורונה, ולפיהן, במתחמים סגורים ישהו עד עשרים איש – למשך שבוע, ולא ל-28 ימים כפי שהיו מעוניינים בממשלה. "הציבור לא יכול לחכות יותר לתוכנית גמזו, ולכן התקנות יאושרו לשבוע בלבד", הסביר אשר. "בתיאום עם דרעי, ליצמן וגפני אני מודיע שלא נקבל יותר הארכה נוספת. אם לא תהיה תוכנית – ביום שלישי הבא בחצות התקנות יפקעו".

15:52 עריכה

הוועדה לביקורת המדינה תדון בנסיבות מינויו של אביחי מנדלבליט ליועץ המשפטי לממשלה – כך אישרה נשיאות הכנסת, בהתאם לבקשתו של חבר הכנסת שלמה קרעי.

סביר להניח שיושב ראש הוועדה, חבר הכנסת עפר שלח, יבחר שלא לשתף פעולה עם הקו הלעומתי שמוביל קרעי נגד מנדלבליט.

16:21 עריכה

קבינט הקורונה יתכנס ביום חמישי הקרוב כדי לדון בהתקהלויות במרחב הציבורי, זאת בעקבות בקשתו של שר הפנים אריה דרעי.

16:34 עריכה

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין מקיים כעת פגישת עדכון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו במשכן הנשיא בירושלים. זו הפגישה הראשונה בין השניים מזה חמישה חודשים.

16:42 עריכה

שר החוץ גבי אשכנזי שוחח בטלפון עם מקבילו העומאני, יוסוף בן עלווי. האחרון הדגיש את עמדת עומאן התומכת בשאיפה להגיע לשלום כולל והוגן במזרח התיכון.

16:59 עריכה

הנשיא ריבלין וראש הממשלה נתניהו קיימו פגישה בבית הנשיא בירושלים.

ריבלין –

אני רוצה לברך אותך, את הנשיא טראמפ ואת יורש העצר בן זאיד על ההישג הגדול שיכול להביא לתפנית חשובה ביותר בהיסטוריה של המזרח התיכון ובהיסטוריה של העם בישראל ושל עם ישראל.

נתניהו –

אני מאוד מעריך את התמיכה שלך. זהו הסכם היסטורי שיטיב לא רק עם כל אזרחי ישראל ועם איחוד האמירויות. אני חושב שהוא מקדם שלום ישראלי-ערבי שבסופו של דבר יקדם שלום כולל. אבל זו בהחלט תפנית גדולה וחשובה.

יש כאן שתי מדינות באמת מן המתקדמות ביותר בעולם, והשיתוף פעולה בינינו יצור כאן אפשרויות כלכליות וטכנולוגיות בכל התחומים לרבות הבריאות והחיפוש אחר החיסון ודברים רבים נוספים. זו פשוט בשורה גדולה ואני מאד מודה לך על תמיכתך, היא חשובה ואני חושב שהיא משקפת מה שכל אזרח ואזרח בישראל מרגיש וטוב שכך.

17:09 עריכה

ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ צפוי להשתחרר מחר מהמרכז הרפואי שיבא בתל השומר – שבו נותח בגבו בשבוע שעבר – ולעבור למרכז שיקומי.

17:40 עריכה

יועצו הבכיר של הנשיא טראמפ, ג'ארד קושנר, אמר בתדרוך לעיתונאים בבית הלבן שארצות הברית לא תיתן את הסכמתה לסיפוח בעת הקרובה, וישראל לא תחיל ריבונות על השטחים ללא הסכמה אמריקאית.

17:51 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמנם מסרב להתראיין למרבית כלי התקשורת המובילים בישראל – ובהם ערוצי השידור כאן 11, קשת 12 ורשת 13 – אך הוא יתראיין הערב לאחת מתחנות הטלוויזיה הבולטות באיחוד האמירויות, סקיי ניוז ערבייה, המשדרת מאבו דאבי. את הראיון עם נתניהו, שייערך באנגלית, תנחה פאדילה סוויסי.

18:00 עריכה

היועץ המשפטי לממשלה דחה את טענות ראש הממשלה בנימין נתניהו לגבי סמכותו להסדיר את ניגודי העניינים שלו. אביחי מנדלבליט הזמין את נציגו של נתניהו, עורך הדין יוסי כהן, לבוא בדברים עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, ביחס לטענות שהועלו לגבי טיוטת ההסדר.

• מסמך: תשובת היועץ המשפטי לממשלה לנתניהו

18:34 עריכה

מליאת הכנסת החלה לדון בקריאה ראשון בתיקון חוק יסוד הכנסת, כך שניתן יהיה לדחות את המועד האחרון לאישור תקציב המדינה מחודש אוגוסט לחודש נובמבר.

18:40 עריכה

ראש המוסד יוסי כהן נחת באיחוד האמירויות הערביות, שם יקיים שיחות עם נציגים רשמיים על רקע הסכם הנורמליזציה, שעליו הוכרז בשבוע שעבר.

18:53 עריכה

ישראל הסכימה להשהיה זמנית של הסיפוח, בעקבות בקשה אמריקאית – כך אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בראיון ראשון לכלי תקשורת מאיחוד האמירויות. נתניהו אמר שבעת הנוכחית העדיפות הראשונה של ישראל היא הרחבת מסגרת השלום.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מתראיין לרשת סקיי ניוז בערבית בעקבות ההסכם המתגבש עם איחוד נסיכויות המפרץ, 17 באוגוסט 2020 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)
נתניהו מתראיין לסקיי ניוז ערבייה מלשכתו בירושלים, היום (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

בראיון לתחנת הטלוויזיה סקיי ניוז ערבייה אמר ראש הממשלה כי הוא סבור שמדינות נוספות ישקלו לכונן יחסים עם ישראל. "אנשים רוצים לראות שיתוף פעולה בהרבה מובנים, למשל, טכנולוגיה, מדע וחקלאות. כשישראל עשתה שלום עם מצרים, העולם גינה את מצרים, ואנחנו רואים עכשיו שרבים תומכים בצעד הזה – מה שמראה שהעולם מוכן לשלום. אנחנו מוכנים לשלום. אני מוכן לשלום. אני חושב שבקרוב מדינות אחרות יצטרפו לשלום הזה, ובסופו של דבר גם הפלסטינים".

19:03 עריכה

לרגל הסכם הנורמליזציה בין ישראל ואיחוד האמירויות נשא חבר הכנסת אלי אבידר דברים במליאת הכנסת בשפה הערבית. הוא בירך על ההסכם ושיבח את מוחמד בן זאיד.

אדוני יושב הראש,

חברי כנסת מכובדים,

החלטתי היום לדבר בשפה הערבית לרגל הידוק היחסים בין ישראל למדינת איחוד האמירויות.

חשוב להבהיר שישראל עוברת משבר פוליטי גדול, וחלקים מהעם מפגינים כנגד ראש הממשלה וממשלתו. אבל המשבר הזה אינו פוגע בתמיכת העם בישראל בהסכם המבורך עם מדינת האמירויות.

החדשות לגבי ההסכם התקבלו בברכה בקרב כל המחנות בישראל; וזאת במיוחד לאור ההערכה שלה זוכה יורש העצר של מדינת האמירויות, השייח' מוחמד בין זאיד אל-נהייאן.

פעילותו גלויה לעין בשדה המדיני והבינלאומי. לעתים בעצירת ההשפעה השלילית מצידה של תורכיה, ולעתים כנגד ההרס שמפיצה קטאר, וברוב המקרים כנגד ההרס מצידה של איראן וסוכניה במזרח התיכון.

כמו גם תפקיד חיובי בעמידת מדינת האמירויות לצידה של מצרים, בַּקָשוֹת שבעתותיה, כאשר קיבל את השלטון הנשיא אל-סיסי מידי האחים המוסלמים, ומשבר היחסים עם הנשיא האמריקאי ברק אובמה.

האמירויות עמדה לצידה של מצרים, העמידה לרשות מצרים סיוע כלכלי כדי להקל על המשבר הכלכלי ובו זמנית גם את יכולותיה בוושינגטון. היה זה מעשה מנהיגותי מן המעלה הגבוהה ביותר.

ההסכם שלנו עם מדינת האמירויות חשוב מאחר שהוא מחזק את החזית כנגד איראן וסוכניה. המטרה האיראנית אינה פוליטית אלא דתית. התוצאה האיראנית הרצויה הינה לשנות את אורח החיים במפרץ, כדי שיהפוך לאורח החיים המתקיים כיום באיראן. שם (באיראן) העם האיראני סובל תחת נטל הפוליטיקה הדתית-קיצונית.

לאחים הפלסטינים אני רוצה לתת עצה חברית. העם במדינת האמירויות שונה מהעם הישראלי והאמריקאי. אתם רגילים לשרוף את הדגלים שלנו בבוקר ולהתחנן לעזרה אחר הצהריים. העם באמירויות שונה. הוא עם ערבי. יש לו כבוד, והוא לא ישכח (את שריפת הדגלים של האמירויות בשטחים). אחייכם שחיים באמירויות יגורשו (מהאמירויות) בגללכם. תחשבו פעם אחת בהגיון. או לפחות תחשבו.

אדוני יושב הראש, מכאן – מהפרלמנט הישראלי בירושלים – אני שולח הודעת ברכה והערכה לעם במדינת האמירויות ולהנהגתו. אני נושא תפילה שהקדוש ברוך הוא יברך את ההסכם הזה, לטובת העמים במזרח התיכון, ושבעקבותיו יגיעו הסכמים נספים, בעזרת השם.

19:24 עריכה

במשרד הבריאות בוחנים אפשרות להכליל את איחוד האמירויות הערביות ברשימת המדינות הירוקות, שמי ששב מהן לא צריך להיכנס לבידוד – כך דיווחה גילי כהן בתאגיד השידור כאן.

20:05 עריכה

נציגי הליכוד וכחול לבן ייפגשו הערב בניסיון להביא לפשרה במשבר הקואליציוני. אתמול נמשכה הפגישה בין נציגי שתי המפלגות כשש שעות, אך לא הושגה התקדמות משמעותית.

20:10 עריכה

מסתמן שמנהל מגן ישראל, פרופסור רוני גמזו, יתמוך בהטלת הגבלות על הציבור בתקופת חגי תשרי – כך דיווחה הערב קרן מרציאנו בחדשות 12. לפי הפרסום, גמזו ימליץ להגביל התקהלויות בבתי כנסת בפרט ותנועה במרחב בכלל, וכן יקרא לקיים ארוחות חג במסגרת המשפחה הגרעינית בלבד. המלצה נוספת היא סגירה של בתי מלון ואטרקציות תיירויות בתקופת החגים.

20:26 עריכה

ועדת השרים לענייני שירות הביטחון הכללי נענתה לבקשתו של יושב ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, לצמצם את האבטחה סביבו – כך דיווח הערב ירון אברהם בחדשות 12. האבטחה סביב לפיד תתוגבר אם יבקש זאת או במקרים נקודתיים. לפיד מאובטח על ידי היחידה לאבטחת אישים, המאבטחת שבעה סמלי שלטון: הנשיא, ראש הממשלה, יושב ראש הכנסת, נשיא בית המשפט העליון, יושב ראש האופוזיציה, שר הביטחון ושר החוץ.

אחת לשבוע מקיים שב"כ הערכת מצב לגבי איומים המופנים כלפי אישים בישראל. לפי דיווח שמסר הארגון לוועדת השרים, שלושת האישים שכלפיהם מופנית ההסתה הרבה ביותר הם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש הממשלה החליפי בני גנץ ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות.

20:34 עריכה

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק, הדוחה את המועד האחרון לאישור תקציב המדינה במאה ימים.

21:12 עריכה

יושב ראש יהדות התורה, השר יעקב ליצמן, נפגש היום עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ואמר לו שיתנגד להטלת הגבלות תנועה בתקופת החגים ובבתי הכנסת – כך דיווחה הערב קרן מרציאנו בחדשות 12.

21:41 עריכה

לפי טיוטת ניגוד העניינים שחיבר היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לראש הממשלה, בנימין נתניהו – שפורסמה הערב בחדשות 13 – על נתניהו חל איסור, בין היתר, לבצע מינויים במערכת אכיפת החוק, לקבל החלטות לגבי מערכת בתי המשפט ולפעול בתחומי משרד התקשורת.

לדברי ברוך קרא, שפרסם את הטיוטה, החשש העיקרי של נתניהו הוא שהמסמך יהווה בסיס לקביעה שעל ראש הממשלה לצאת לנבצרות.

21:59 עריכה

על רקע הסקרים המנבאים גידול בכוחה של ימינה נועד יושב ראש הרשימה, נפתלי בנט, עם אביר קארה, מראשי התנועה "אני שולמן" – כך דיווחה הערב דפנה ליאל בחדשות 12. כמו כן נועד לאחרונה בנט עם עופר ברקוביץ', יושב ראש תנועת התעוררות.

בנוסף קיים בנט פגישות עם חברי הכנסת יפעת שאשא ביטון מהליכוד ויועז הנדל וצבי האוזר מדרך ארץ. לפי הסקרים, דרך ארץ לא עוברת את אחוז החסימה, וייתכן שיחליטו שלא לרוץ באופן עצמאי. שאשא ביטון, ששובצה ברשימת הליכוד מטעם מפלגת כולנו, עשויה שלא לרוץ בבחירות הבאות מטעם הליכוד.

22:04 עריכה

בתגובה לדיווח הערב בחדשות 12, שלפיו, פרויקטור הקורונה רוני גמזו צפוי להמליץ על הטלת מגבלות בתקופת החגים – נמסרה הכחשה מטעמו, שבה נכתב שלא חל שינוי בעמדתו.

עמדתו של פרופסור גמזו לגבי סגר לסוגיו לא השתנתה. הוא מנסה להימנע מכך בכל מחיר, ובלבד שמערכת הבריאות תוכל להמשיך לתפקד.

כידוע, ראש הממשלה ביקש מפרופסור גמזו להציע תוכנית מפורטת לסוג של סגר (ריסון מהודק). במסגרת עבודת המטה מקיים פרופסור גמזו התייעצויות עם כלכלנים כדי לאמוד את ההשפעות השונות ואת התזמון לצעדים שכאלו, זאת כדי להשיג את האפקט הבריאותי הגבוה ביותר במחיר הכלכלי הנמוך ביותר.

22:34 עריכה

שר המשפטים אבי ניסנקורן, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט וראשת המחלקה לחקירות שוטרים קרן בר-מנחם יודיעו מחר על רפורמה במח"ש – כך דיווח הערב ברוך קרא מחדשות 13.

עוד 42 עדכונים
כל הזמן // יום שישי, 26 בפברואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הטורקים טוענים שמטוסי קרב יוונים ביצעו יעף מאיים מעל ספינת הצי הטורקי ● היוונים מכחישים וטוענים שהטורקים מייצרים פרובוקציה לקראת חידוש השיחות בין המדינות בחודש הבא ● לתוך הקלחת הזו נכנסת ישראל שלא ברצונה, כשלמעשה הדבר האמיתי שמטריד את ארדואן הוא צינור הגז הישראלי-קפריסאי-יווני ● וזו גם בדיוק הסיבה לניסיונות ההתקרבות של ארדואן לישראל ● פרשנות

עוד 679 מילים

האם מגילת אסתר היא מספרי הקודש?

מגילת אסתר היא סיפור-חצר. בכל סיפור החצר הזה כפשוטו, מתחילתו ועד סופו, אין ביטוי רוחני אחד, שלא לומר ביטוי דתי. אל תחפשו במגילה את שם אלוהים כי לא תמצאו. התכנים ארציים וכמובן בעייתיים (בלשון המעטה):

  • ההתחלה: משתה שיכורים, זלילה וסביאה שנמשך כחצי שנה!
  • תככי חצר. זימה. איסוף נערות בתולות מכל הממלכה לשימושו-בחירתו של המלך.
  • פקודה מלכותית להשמיד, להרוג ולאבד את רוב יהודי העולם (השראה ל"פתרון הסופי"?).
  • התגובה היהודית בגיבוי מלכותי "לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם" מפני הצרים אותם (מידתית? בלתי-נמנעת?).

מגילת אסתר היא סיפור-חצר. בכל סיפור החצר הזה כפשוטו, מתחילתו ועד סופו, אין ביטוי רוחני אחד, שלא לומר ביטוי דתי. אל תחפשו את שם אלוהים כי לא תמצאו. התכנים ארציים וכמובן בעייתיים, בלשון המעטה

אנו קוראים במגילה:

"קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם".

אולם חז"ל במסכת מגילה (ז ע"א) מעידים שהיו בתחילה קשיים בקבלת המגילה כספר קודש לקריאה בציבור ובהתקבלותו של החג, שצוין בתחילה רק בשושן הבירה. הם מתארים מעין ויכוח בין אסתר המלכה לחכמים:

"אמר רב שמואל בר יהודה: שלחה להם אסתר לחכמים: קבעוני לדורות. שלחו לה: קׅנְאה את מעוררת עלינו לבין האומות. שלחה להם: כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס…".

הוויכוח בין אסתר לחכמים ממשיך, ובמהלכו אף מעוררים האמוראים אפשרות שמגילת אסתר אינה מכתבי הקודש. סוף דבר נקבעת עמדת חכמים ברוח דברי הפסוקים במגילה על קביעתם של ימי הפורים וקדושתה של המגילה.

כמובן שהדיון בגמרא הוא תיאורטי, ואולי בא לדחות דברי ביקורת על החג ועל תוכן המגילה שכן בימיהם של החכמים הנזכרים ודורות רבים לפניהם, חגג עם ישראל בכל קהילותיו ותפוצותיו את ימי הפורים. הם נחגגו בקריאת המגילה, משתה ושמחה, משלוח מנות ומתנות לאביונים וחשיבותם הלכה והעצימה.

עד כמה התחזקה חשיבותם של ימֵי הַפּוּרִים?

פורים כתיקון למעמד קבלת התורה בסיני

למדנו במסכת שבת (פח ע"א):

"וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר (שמות יט, יז) – אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה – מוטב; ואם לאו – שם תהא קבורתכם. אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא. אמר רבא: אף על פי כן, הדור [חזרו] קבלוה בימי אחשורוש. דכתיב: "קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים" (אסתר ט, כז) – קיימו מה שקיבלו כבר".

לפי גישת חז"ל היה פגם בקבלת התורה בהר סיני בכך שהיא נכפתה על העם שלא בחר בה מרצונו החופשי. קבלת ימי הפורים על-ידי היהודים שניצלו במלכות אחשוורוש בימי מרדכי ואסתר היא גם קבלה מחודשת מרצון של התורה ומהווה מעין תיקון למעמד קבלתה בסיני.

לגישת חז"ל היה פגם בכך שהתורה בהר סיני נכפתה על העם, שלא בחר בה מרצונו החופשי. קבלת ימי הפורים על-ידי היהודים היא גם קבלה מחודשת מרצון של התורה ומהווה מעין תיקון למעמד קבלתה בהר סיני

טענה זו חוזרת ומדגישה שהבסיס לחג הפורים, מקור עוצמתו הוא התקבלותו על ידי העם ולא עמדתם הערכית או רצונם של חכמי ישראל.

קריאת המגילה כמצווה שווה למצוות התורה

מכאן ואילך עומדת מצוות המגילה, שהיא מצווה מדרבנן, בשורה אחת עם מצוות התורה כפי שכתב המחבר (בעקבות בעל הטורים) בשולחן ערוך תרפ"ז סימן ב':

מְבַטְּלִים תַּלְמוּד תּוֹרָה לִשְׁמֹעַ מִקְרָא מְגִלָּה, קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר מִצְוֹת שֶׁל תּוֹרָה שֶׁכֻּלָּם נִדְחִים מִפְּנֵי מִקְרָא מְגִלָּה, וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁנִּדְחָה מִקְרָא מְגִלָּה מִפָּנָיו חוּץ מִמֵּת מִצְוָה שֶׁאֵין לוֹ קוֹבְרִים…

הרמ"א בהגהותיו אמנם מסייג שמדובר רק בעת שיש מספיק זמן לקיים את שתי המצוות, ורק אז מקדימים את מצוות קריאת מגילה,

"אֲבָל אִם אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת שְׁתֵּיהֶן אֵין שׁוּם מִצְוָה דְּאוֹרַיְתָא נִדְחֵית מִפְּנֵי מִקְרָא מְגִלָּה…".

ניסוחים אלה מעצימים את חשיבותה של המגילה ומבטאים את המשקל הרב שהעניקו לה לא רק חכמים אלא הציבור הרחב בכללו.

אז מה ניתן ללמוד מחג שבמרכזו סיפור די בעייתי מבחינה רוחנית ודתית ועם ישראל לדורותיו מחשיב אותו עד כדי תפיסתו כתיקון לקלקול של קבלת התורה בסיני והשוואתו למצוות התורה?

מצוות ימי הפורים חוזרות ומדגישות את העובדה התרבותית וההיסטורית שבמוקד ההוויה היהודית עומדים המעשים, המצוות ואלה הם תוצאה של רצון העם לדורותיו ומסורתו. האמונה, הרעיונות הרוחניים והדתיים חשובים אך אינם היסוד. הללו מולבשים בדיעבד על הפרקטיקה המקובלת והנהוגה בציבור.  בדרשות רבות מספור מנסים להסביר כך טקסט בעייתי, גם כזה שחף מרוחניות ודתיות.

אין בכוחן של השאלות הגדולות על התוכן של המגילה והאתגר שהיא מעמידה לערכים חשובים שרובנו דוגלים בהם, כדי לשנות הוויה תרבותית מושרשת של חגיגת הפורים.

במוקד ההוויה היהודית עומדים המעשים, המצוות ואלה הם תוצאה של רצון העם לדורותיו ומסורתו. האמונה, הרעיונות הרוחניים והדתיים חשובים, אך אינם היסוד. הללו מולבשים בדיעבד על הפרקטיקה המקובלת והנהוגה בציבור

ברמה העיונית נפתח לנו פתח להמשיך את המדרשים והפירושים הרבים הרחק מהכתוב בפשט הפסוקים. אין צורך לקלקל את השמחה ולהחריב את המסיבה. ברמה המעשית, עובדת היות

הַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר קובעת בסופו של דבר שימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם.

פורים שמח!

הרב נפתלי רוטנברג הוא רב המועצה המקומית הר אדר, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, וחוקר בתוכניות על אהבה ודת וחוק ודת בריג'נט פארק קולג', באוניברסיטת אוקספורד. תחומי התעניינותו העיקריים: חוכמת האהבה; הלכה ומדרש; חינוך דמוקרטי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 767 מילים

החיסונים לא מצילים את נתניהו ובליכוד רואים את הקו האדום

נתניהו הגיע אתמול לאולפן ערוץ 13 כשהוא אינו במיטבו וישב מול מראיין שהצליח להוציא את ראש הממשלה מאיזון ● לנתניהו יש סיבות להיות בלחץ: מבצע החיסונים לא מסייע לליכוד בסקרים ואתמול השרים הבכירים אף ראו את המפלגה מתקרבת לקו האדום ● עכשיו ראש הממשלה משנה טקטיקה: חיסונים - אאוט, כלכלה - אין ● פרשנות

עוד 589 מילים ו-1 תגובות

למרות העוצר הלילי - מקדם ההדבקה ממשיך לעלות ומתייצב הבוקר על 0.97

לפי סקר, שפורסם הבוקר ב"מעריב", הליכוד עודנה הרשימה הגדולה ביותר - עם 29 מנדטים; שנייה לה, יש עתיד - עם 17 מושבים בכנסת הבאה; חמישה מנדטים לכחול לבן ● דיווח: העימות בין נתניהו ומירי רגב, שעליו דווח השבוע בתקשורת - מבוים ונועד לצרכי קמפיין

עוד 7 עדכונים

למקרה שפיספסת

סדרת הטלוויזיה "אויבים" – המשך הדמוניזציה באמצעים ישנים

"כאן 11" סיים לאחרונה להקרין סדרה תיעודית על חמישה מנהיגים ערביים – סדאם חוסיין העיראקי, גמאל עבד אל-נאצר ואנואר אל-סאדאת המצריים, יאסר ערפאת הפלסטיני, חאפז אל-אסד הסורי וחומייני הפרסי. מטרתה של סדרת הדוקו-אקשן הזו, על פי יוצריה, לחשוף את סודותיהם של מנהיגי ערב דרך עיני שירותי המודיעין הישראליים.

הנחת העבודה של היוצרים היא ש"במדינות המזה"ת המנהיג הוא בדרך כלל המחליט הבלעדי", ולכן "הכרת דמותו, מעשיו ומחשבותיו הכרחית לסיכול כוונותיו ההתקפיות". מפתיע ככל שזה נשמע, הקרנת סדרה תיעודית על מנהיגי האזור בפרט, ועל המזרח התיכון בכלל, הינה דבר נדיר למדי. הסכסוך הישראלי-ערבי זוכה לתשומת לב רבה יותר, אולם החברה הישראלית אינה מתעניינת במיוחד בשכניה, הן במצב מלחמה והן במצב של שלום. על כן, יש לברך באופן עקרוני על כל ניסיון תקשורתי להרחיב את הידע של החברה הישראלית לגבי ההיסטוריה של השכנים.

מפתיע ככל שיישמע, הקרנת סדרה תיעודית על מנהיגי האזור בפרט, ועל המזה"ת בכלל, הינה דבר נדיר למדי. הסכסוך הישראלי-ערבי זוכה לתשומת לב, אולם החברה הישראלית אינה מתעניינת במיוחד בשכניה, במצב מלחמה או שלום

אולם, למרבה הצער, הסדרה סובלת מכמה כשלים מהותיים שפוגמים בתוצאה הסופית. כשלים אלה סובבים סביב ארבע סוגיות:

  1. האחת, אי-בהירות לגבי מוקד הסרטים.
  2. השנייה, בחירת עדשה חד-ממדית דרכה מועבר המידע.
  3. השלישית, בחירה סלקטיבית של מידע שמשרתת את העדשה שנבחרה, אולם אינה משקפת באופן מהימן את הידע ההיסטורי הקיים כיום.
  4. ולבסוף, סתם טעויות היסטוריות. מתוך מטרה להתמקד בעיקר, לא אטפל בסוגיה האחרונה.

1

אי-המיקוד של הסדרה נובע מהעובדה שיוצריה לא החליטו שמא היא נועדה להציג ביוגרפיה של השליטים או לספר את סיפורי הגבורה של המודיעין הישראלי ביחס למנהיגים אלו.

התוצאה היא ערבוב בין פרטים ביוגרפיים של המנהיגים – אשר מסופרים בדרך כלל על ידי אנשי אקדמיה – ובין סיפורי המודיעין המסופרים על ידי אנשי מערכת הביטחון, קרי מוסד, שב"כ והמודיעין הצבאי. וכך, הנרטיב קופץ בין סיפור תולדות חייו והחלטותיו של המנהיג, ובין פרשיות מודיעין – לעתים שוליות – שמקבלות נפח שידורי מעל ומעבר לחשיבותן ההיסטורית.

כך, למשל, פרשת המדענים הגרמנים בתקופתו של עבד אל-נאצר (מבצע "דמוקלס") – שנלעסה כבר לא מעט לאורך השנים – תופסת כמעט כשליש מהפרק על מנהיג חשוב זה. ניתן היה להבין החלטת הפקה ועריכה אם פרשת פיתוח הטילים נגד ישראל אכן הייתה איום של ממש על קיומה של ישראל, אולם המחקר ההיסטורי מלמד כי לא כך היה. למעשה, כבר בזמן אמת – כפי שראש המוסד מאיר עמית כתב – היה ידוע כי הטילים שהוצגו לראווה במפגן הצבאי של העשור למשטר, אינו שמיש ונועד בעיקר לצרכי תעמולה פנימית. למעשה, גם חלק מהמרואיינים הודו בכך, אולם למה לקלקל סיפור טוב המספר על מדענים גרמנים, לאחר השואה, שמסייעים לשליט המצרי לפתח נשק שישמיד את ישראל. במלים אחרות, הצגת הסיפור נועדה לחזק את התזה שמדובר במנהיג הפועל להשמדת ישראל.

למה לקלקל סיפור טוב, המספר על מדענים גרמנים, לאחר השואה, שמסייעים לשליט המצרי לפתח נשק שישמיד את ישראל. במלים אחרות, הצגת הסיפור נועדה לחזק את התזה שמדובר במנהיג הפועל להשמדת ישראל

2

עניין זה מביא לסוגיה השנייה, וזו הפריזמה או העדשה דרכה מוצגת הסדרה. כינויה "אויבים" ממקם את גלריית האישים תחת עדשה מאיימת. ספרות הפסיכולוגיה הפוליטית קוראת לכך "דמוניזציה" או השטנה. במלים אחרות, היריב מתואר בצורה מאיימת ומפחידה, לעתים בצורה מוגזמת באופן שאינו משקף את המציאות המורכבת. דמוניזציה מתרחשת כמעט בכל סכסוך, וישראל אינה יוצאת דופן מבחינה זו. היא נועדה לחזק את הסולידריות והנחישות של החברה במאבקה נגד האויב המשותף. אמנם אף לא אחד מהמנהיגים היה ידיד של ישראל (גם לא סאדאת), אולם חלקם לא שאפו לחסל את ישראל, ואף קיימו עמה לעתים קשרים חשאיים.  מידע זה, שאינו עולה בקנה אחד עם התואר "אויב", לא נכלל בתכניות, אם מחמת צנזורה עצמית או בורות.

3

דבר זה מוביל לביקורת השלישית והיא בחירה סלקטיבית של מידע. התיאור של עבד אל-נאצר כמי שחתר להשמיד את ישראל תואם לתיאור המסורתי שלו בתקשורת הישראלית כהיטלר וכמוסוליני, כאשר עיקרי האידיאולוגיה שלו שפורסמו ב"פילוסופיה של המהפכה" הושוו ל"מיין קאמפף" של היטלר.

למותר לציין, כי אין שום דמיון בין שני הכתבים הללו. ואולם, יש גם עדויות שעבד אל-נאצר ניסה לקיים מגעים עקיפים וישירים עם ישראל. מאיר עמית חשף כי ב-1966 התקיים קשר עם קצין בכיר בצבא המצרי שהיה אמור להוביל לפגישה ישראלית-מצרית רמת דרג בקהיר, אולם איסר הראל  טרפד את היוזמה, בעיקר בשל "מלחמות יהודים". המוסד הוביל את המגעים הללו ולכן מן הראוי היה להכלילם בהתייחסות של המודיעין למנהיג המצרי, אולם תיאור זה היה "מקלקל" את דימויו השטני החד-ממדי.

גם ערפאת קיים קשרים עם ישראל באמצעות בכירים בארגונו בשנות ה-70 ו-80, ואף הכיר בישראל ובהחלטה 242 כבר ב-1988, חמש שנים טרם הסכמי אוסלו, אולם ישראל בחרה להתעלם, וכך גם התכנית על ערפאת. העיתונאי דני רובינשטיין אמר בסוף הפרק כי הוא מאמין שערפאת רצה הסדר שלום, אולם אין ניסיון להבהיר מה מביא את אחד הפרשנים המוערכים בארץ לערפאת (רובינשטיין כתב עליו ביוגרפיה) לומר משפט שעומד בסתירה לכל מה שהוצג בפרק. שהרי אם המטרה היא להראות את האויב והטרוריסט ערפאת, הרי כל מידע שעלול לפגוע בדימוי זה אינו רצוי.

כינוי הסדרה "אויבים" ממקם את גלריית האישים תחת עדשה מאיימת. ספרות הפסיכולוגיה הפוליטית קוראת לכך "דמוניזציה" או השטנה. היריב מתואר בצורה מאיימת ומפחידה, לעתים בצורה מוגזמת

הפרק על אסד עוסק בהרחבה בפעולות הטרור של המשטר, אך ממעיט לעסוק במגעי שלום עם ישראל לאורך שנות ה-90. גם כאשר הוזכר תהליך השלום, המסקנה מפי דניס רוס הייתה כי מצבו הבריאותי לא אפשר לו להתגמש ולכן המשא ומתן נכשל.

אולם, הידע שקיים כיום מאושש את הקביעה כי אסד בימיו האחרונים רצה לחתום על שלום עם ישראל כדי להותיר לבנו ירושה שקטה בחזית הזו, אולם התעקשותו של ברק שלא לאפשר לאסד להגיע לכנרת, כדרישתו, שמה קץ לשיחות. קלינטון האשים את ברק בטרפוד ההסכם. במלים אחרות, לא תמיד "האויבים" אשמים בהחמצת הזדמנויות אלא גם ישראל החמיצה הזדמנויות (וכמובן אפשר להתווכח אם זה היה רצוי וכו' אבל זה כבר וויכוח אחר).

באשר לסאדאת, אמנם הפרק דן בצדק בפספוס המודיעיני של השלום, אך משום מה התעלם מהתפקיד החשוב שמילא המוסד במפגש שהתקיים בין דיין ונציג מצרי בכיר במרוקו והכשיר את הקרקע לביקור סאדאת בירושלים.

*  *  *

כתיבת ההיסטוריה, כמו גם סיפורה התיעודי בקולנוע ובתקשורת, היא תהליך דיאלקטי שמושפע מחשיפת מסמכים חדשים וקיומה של פרספקטיבה היסטורית עמוקה יותר שמאפשרת – ולעיתים דורשת – רוויזיה בנרטיב ההיסטורי. מצופה מסדרה דוקומנטרית חדשה שלא תשחזר את הנרטיב הישן אלא תשאל שאלות שלא נשאלו או תקרא תיגר על תפיסות קיימות. למרבה הצער, הסדרה מאששת את הסטריאוטיפ הישן של הערבי או הפרסי "האויב" ומפספסת את חלקם של קברניטי ישראל והמודיעין בניפוח הדימוי השלילי של האויב, וכן את תרומתם להחמצת הזדמנויות לשלום.

פרופ' אלי פודה מלמד בחוג ללימודי האסלאם והמזה"ת באוניברסיטה העברית וחבר וועד מנהל במיתווים, המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. ערך יחד עם פרופ' און וינקלר את הספר "הגל השלישי: מהפכה ומחאה במזרח התיכון".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,010 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

פרשת ילדי ארה"ב

אמהות וזוגות צעירים אולצו במשך שנים לוותר על התינוקות שלהם, ולמסור אותם ● זה קרה בארה"ב בין שנות ה-50 לשנות ה-70 ● לפחות 2.5 מיליון תינוקות לבנים נמסרו לסוכנויות אימוץ, ועברם נמחק ● בספר חדש חושפת גבריאל גלזר את זוועות השיטה, כולל הניסויים הכואבים שערכו רופאים יהודים בתינוקות יהודים שרק נולדו

עוד 1,201 מילים

החוק מטומטם ולכן הציבור ישלם

בחירות זה עסק יקר, וחוק מימון מפלגות מ-1973 לא מתאים למציאות שבה מתקיימות בחירות כל שני וחמישי ● הבנקים כבר לא ששים לתת הלוואות למפלגות שאולי לא יצליחו להחזיר את הכסף, וכך הפכה הכנסת לבנק מממן בתנאים נוחים ● לא פלא שהמפלגות החדשות מעדיפות ערבויות מטייקונים על פני תרומות קטנות מהציבור ● כך או אחרת, זו יוצא מהכיס שלנו - וכרגע חייבים לנו 196 מיליון שקל

עוד 2,653 מילים

האיחוד בציונות הדתית מקרב יותר מאי-פעם את איתמר בן-גביר למושב בכנסת ● בעקבות זאת, החל מאמץ חסר-תקדים להלבין את הפעיל הקיצוני שהחל את דרכו כמי שגנב עיטור מרכב הקדילק של יצחק רבין שבועות לפני הירצחו והפך לעו"ד פעלתני ומרואיין מבוקש בתקשורת ● אך הוויכוח הוא לא באמת על בן-גביר אלא על נתניהו, ועד כמה ירחיק לכת כדי להבטיח את המשך שלטונו

עוד 1,916 מילים

נתניהו: אני תוקף את התקשורת הישראלית כי מגיע לה

נתניהו שהתראיין לערוץ 13 הבטיח: לא אקדם חוקים שיעניקו לי חסינות ● היועמ״ש בודק את תכנית חלוקת החיסונים למדינות זרות שהוקפאה בינתיים ● סקר מנדטים: הליכוד נחלש, לנתניהו אין קואליציה ● דירקטוריון קק״ל אישר תקציב לרכישת קרקעות בשטחים ● עדות יועץ הזוג נתניהו: אין אחד שלא מפחד משרה, כל הלשכה ידעה על המגעים עם מוזס ● פורסם מדד רמזור לחופים

עוד 32 עדכונים

החוק שאושר אתמול בכנסת, המאפשר למסור מידע על מתחסנים ולא-מתחסנים לשורת רשויות ציבוריות, לא היה עובר אלמלא ההיסטריה הציבורית סביב מגפת הקורונה והחיסונים ● ואלמלא אותה היסטריה, סביר להניח שבית המשפט העליון היה פוסל את החוק ● השאלה היא, מה תהיה הפגיעה הבאה בזכויות היסוד של האזרחים ● פרשנות

עוד 712 מילים ו-1 תגובות

חמש הערות על המצב

המשרד להגנת הסביבה עבר מהתמודדות עם זיהום הים לפארסת זיהום החקירה ● מיקי זוהר הוציא צו איסור דיון שערורייתי ● שוב הוכח שבישראל, האינסטינקט ההישרדותי מציף מייד את פתרון הקסם: צה"ל ● בניקוי הזפת מהידיים, מתברר שאסון סביבתי אחד מסייע להיפטר מאסון סביבתי אחר ● וכמה אירוני שגם המבנים בים נושאים שמות של אנדרטאות לזכר הטבע שהולך ונעלם ● פרשנות

עוד 1,517 מילים

"מגן אבות ואמהות" מתיר לבקר דיירי דיור מוגן בביתם

מעקב זמן ישראל מנהלת "מגן אבות ואמהות" הודיעה השבוע כי קרובי משפחה וחברים של דיירים בדיור מוגן יורשו מעתה לבקרם בדירתם - לראשונה מזה שנה ● הביקורים מותרים כרגע רק בדיור המוגן ולא בבתי אבות וכפופים לכללי התו הירוק ● המשמעות היא כי מחוסנים, מחלימים וכן בעלי בדיקה שלילית יוכלו לשהות בדירת הדיירים ● עם זאת, לא כל רשתות הדיור המוגן מאמצות את ההיתר החדש

עוד 527 מילים

בדיקת זמן ישראל גדרות עתיקות לא בונות שכנות טובה

הרס החומה סביב מזבח הר עיבל עורר סערה גדולה בחודש שעבר ● המתנחלים מאמינים שהפלסטינים, שפרקו אבנים מהחומה בת ה-3000 שנה, ביצעו "פיגוע טרור" ● צה"ל לא יכול, או לא רוצה, להיכנס למקום, בעומק שטח B שבשליטת הרשות הפלסטינית ● אז המתנחלים התגייסו לתקן את הנזק בעצמם ● ד"ר אסף אברהם: "אני לא יודע מה יותר טרגי, ההרס המקורי או ניסיון השיקום"

עוד 2,014 מילים ו-1 תגובות

דיווח: נתניהו ביקש מביידן שלא להסיר את הסנקציות שהטיל ממשל טראמפ על התובעת בהאג

הקמפיין של מפלגת העבודה יתמקד בסוגיות מגדריות ● יועמ״ש משרד האוצר: בניגוד לדבריו, כ״ץ אמר לי לא לקדם את התכנית הכלכלית ● כ"ץ: עומד מאחורי דבריי ● סערה במליאה לאחר שח״כ שטרן מהליכוד תקף בנאומו את מרב מיכאלי על רקע פרשת קסטנר ● נתניהו מעריך שבחודשים הקרובים יחלו בישראל לחסן גם ילדים ● עקב הזיהום: משרד הבריאות אוסר שיווק של דגים מהים התיכון

עוד 42 עדכונים

נתניהו מגרש את הנשיא והופך כל אירוע ממלכתי לקמפיין בחירות

בבית הנשיא בירושלים שוררת בימים האלה תחושת כעס, מבוכה וחיסול חשבונות ● נתניהו משתלט בכל פעם על ארועים ממלכתיים, ברגע האחרון, ומתעלם מפרוטוקולים וסדרי עולם למען צרכיו האישיים ● ריבלין אינו היחיד שמסרב לשתף פעולה עם קמפיין הבחירות של נתניהו ● אבל ריבלין הוא היחיד שעוד ייפגש איתו כשנתניהו יבקש מנדט להרכיב ממשלה ● פרשנות

עוד 999 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה