למרות האלימות והעינויים - נשות הפרחים מנהיגות את מהפכת בלארוס

מפגינה מחזיקה בתמונת מפגין שעונה בהפגנות בלארוס במינסק, אוגוסט 2020 (צילום: (AP Photo/Dmitri Lovetsky)
(AP Photo/Dmitri Lovetsky
מפגינה מחזיקה בתמונת מפגין שעונה בהפגנות בלארוס במינסק, אוגוסט 2020

רבבות נשים עצורות יושבות בתא שמיועד ל-4-6 אסירות בלבד בבית המעצר ברחוב אוקרסטינה במינסק. הן יכולות לישון רק בתורות כי אין מספיק מקום לכולן למתוח את הרגליים ולשכב, אין מספיק מים והסירחון בתא הזעיר איום ונורא. הן מתעודדות לרגע מקריאות תמיכה של המפגינים מחוץ לבית המעצר, אך מיד משתתקות בפחד, כי ברגע שבחוץ מתחילה השירה וקריאות התמיכה, הסוהרים מתחילים להכות את הגברים העצורים, בעוצמה וללא רחמים.

רבבות עצורות יושבות בתא שמיועד ל-4-6 אסירות בבית המעצר ברחוב אוקרסטינה במינסק. הן יכולות לישון רק בתורות כי אין מספיק מקום לכולן למתוח רגליים ולשכב, אין מספיק מים והסירחון בתא הזעיר איום ונורא

במהלך עשרת ימי המחאות ההיסטוריות נגד "הרודן האחרון של אירופה" – הנשיא אלכסנדר לוקשנקו, שממלא את תפקידו כבר 26 שנים, אלפי אזרחים בלארוסים שיצאו למחות נגד זיוף הבחירות ולמען השינוי המיוחל נעצרו, הוכו או עונו על ידי כוחות ה"אומון"  (כוחות המשטרה המיוחדים). העדויות מבתי המעצר ומרחובות מינסק – מצמררות. ברשת יש מספיק תיעוד של האלימות המחרידה הזאת, שהתפוצצה באחת הבירות השלוות והשקטות ביבשת אירופה. עד לרגע זה יותר מ-600 תלונות על אלימות והתעללות מצד המשטרה וכוחות ה"אומון" הוגשו לועדת החקירות בבלארוס (גוף שמשלב את מנגנון החקירות של משרד התובע הכללי עם מחלקת החקירה של משרד הפנים וגוף הבקרה הממשלתי).

השיקול של משטר לוקשנקו היה ברור: הפעלה של אלימות מזעזעת הכוללת חטיפה של המפגינים ושל האזרחים התמימים שכלל לא היו מעורבים בהפגנות, שבירת העצמות והשיניים, עינויים קשים – כל זה נועד להרתיע ולהפחיד, לגרום לאנשים להתפזר ולעזוב את כיכרות הערים.

העדויות מבתי המעצר ומהרחובות מצמררות. ברשת מתועדת האלימות המחרידה, שהתפוצצה באחת הבירות השלוות באירופה. עד כה יותר מ-600 תלונות על אלימות והתעללות מצד המשטרה וכוחותיה המיוחדים

במהלך 26 שנים הבלארוסים ניסו למחות נגד מי שמינה את עצמו לשליט נצחי שלהם מספר פעמים. אך המחאות ההן היו קטנות ומעולם לא השתוו בעוצמה ובהיקף למה שמתרחש במדינה הפסטורלית והיפה הזאת עכשיו. נראה שהנחישות והעוצמה של הבלארוסיות והבלארוסים הדהימו את לוקשנקו, שרבים מהמפגינים קוראים לו "לוקשסקו" (מלשון צ'אושסקו, הרודן הרומני שהוצא להורג יחד עם רעייתו אלנה לאחר פרוץ המהפכה הרומנית ב-1989).

הסיפורים על האלימות המחרידה הציפו את הרשתות בבלארוס וגרמו לכך שעוד יותר בני ובנות אדם יצאו להפגין, כשהם מחזיקים את הדגל הלאומי בצבעי לבן-אדום וקוראים "תחי בלארוס".

הפגנות בבלארוס נגד לוקשנקו, אוגוסט 2020 (צילום: AP Photo/Petr David Josek)
הפגנות בבלארוס נגד לוקשנקו, אוגוסט 2020 (צילום: AP Photo/Petr David Josek)

בתמונות רבות רואים בבירור כיצד נשים מחזיקות ידיים וניצבות בראש המחאה, גאות וחסרות מורא. הנשים אינן חסינות כלל ממכות ועינויים. בדיוק להפך – בתור "בוגרת" של כיכר תחריר שם סיקרתי את המחאה האדירה כנגד הנשיא חוסני מובארכ ומשטרו, אני יודעת היטב שדווקא הנשים הן המפגינות הפגיעות ביותר.

קסניה סבטלובה בכיכר תחריר
קסניה סבטלובה בכיכר תחריר

כשלמהפכה הכי צודקת בעולם מצטרפים אלמנטים קרימינליים או פרובוקטורים בתשלום שמעוניינים להשחיר את המחאה, הנשים הן הנפגעות הראשונות. גם נשות בלארוס שסופגות מאנשי כוחות הביטחון קללות ואיומים באונס, יודעות זאת היטב, אך ממשיכות להוביל את הצעדות, לחלק פרחים לבנים לאותם אנשי כוחות הביטחון ולדרוש את השינוי לארצן ולילדיהן.

הכל התחיל כאשר סבטלנה טיכאנובסקיה, מתרגמת, מתנדבת ואשת עסקים נרשמה כמועמדת בבחירות לנשיאות בבלארוס במקום בעלה סרגיי לאחר שוועדת הבחירות המרכזית דחתה את מועמדותו. סבטלנה זכתה בתמיכה אדירה ברחוב הבלארוסי, אך על פי התוצאות הרשמיות קיבלה פחות מ-10% מהקולות, בעוד שלוקשנקו קיבל יותר מ-80%, מספר עגול ויפה לכל הדעות.

כשלמהפכה הכי צודקת בעולם מצטרפים אלמנטים קרימינליים או פרובוקטורים בתשלום להשחרתה, נשים נפגעות ראשונות. גם נשות בלארוס שסופגות מאנשי כוחות הביטחון קללות ואיומים באונס ממשיכות להוביל את הצעדות

צעירים ונשים, האוכלוסיות שנחשבות תמיד למורדים פוטנציאליים בעיני הרודנים, בין אם היו בלארוסיים, איראניים או אחרים הגיבו לכך במחאות המוניות. במהלך עשרה ימים בלבד הם למדו את "אסטרטגיית המים" – להפגין בכל מקום כל הזמן על מנת להתיש את כוחות הביטחון, שילבו כוחות עם הפועלים במפעלים רבים ברחבי בלארוס שהכריזו על שביתה כללית, גרמו לבכירים רבים בתקשורת הבלארוסית ובסגל הדיפלומטי המשרת בחו"ל להכריז על התפטרות ועל תמיכה במפגינים, והכל בסדר מופתי ומעורר כבוד גדול.

בלארוס אמנם נמצאת באזור המיידי של ההשפעה הרוסית באזור, אך היא גובלת גם במערב. ליטא נמצאת ממש מעבר לפינה, וכך גם פולין ואוקראינה. בלארוס היא מבחינה מסוימת ענתיקה, חתיכת ענבר שקפאה בתחילת שנות ה-90 ושמרה על אווירת ברית המועצות המנוחה. העם הבלארוסי משתוקק לשינוי ומוכן להתקדם, ולהשיל מעליו את העור המת הזה שחונק אותו ואינו מאפשר להתפתח. מי שלא מוכן לזוז ולו במילימטר הוא אלכסנדר לוקשנקו, שבדיוק כמו כל רודן אחר חושב קודם כל על הישרדותו ועל שרידות משטרו ולא על טובת עמו וארצו.

לוקשנקו אמנם רב לאחרונה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין וקומם את האליטה הרוסית כשהחל לבצע את מעצרי העיתונאים הרוסיים, שאף ספגו מכות ועינויים בכלא הבלארוסי, אך עדיין יכול לבנות על כך שבשעת אפס פוטין יעמוד לימינו. רוסיה שרואה את עצמה כישות שמוקפת על ידי אויבים רבים שמנסים להשמידה בדרכים כאלה ואחרות (ארה"ב, האיחוד האירופי, סדר היום הליברלי ועוד ) אינה יכולה לוותר על בלארוס, ואולי השיירות של כלים צבאיים ששייכים לרוסגוורדיה שנעים אל עבר הגבול עם בלארוס בשעות האחרונות הן עדות הכי ברורה לכך.

בלארוס היא חתיכת ענבר שקפאה בתחילת שנות ה-90 ושמרה על אווירת בריה"מ המנוחה. העם הבלארוסי משתוקק לשינוי ולהשלת העור המת שחונק אותו ואינו מאפשר להתפתח. מי שלא מוכן לזוז ולו במילימטר הוא אלכסנדר לוקשנקו

ייתכן שהשיקולים הגאו-פוליטיים הללו גם הביאו לכך שכל הצמרת הפוליטית והדיפלומטית במדינת ישראל מילאה את פיה מים. משרד החוץ וראשו שותקים, וכך גם חברי הכנסת המכהנים דוברי רוסים שיודעים היטב מה מתרחש כרגע במדינה הזאת שאינה זרה כלל לישראל ולישראלים. עולים רבים שעלו מחבר העמים בתחילת שנות התשעים עלו מבלארוס, וגם אלה שלא עלו משם, עוקבים בדריכות אחר ההתפתחויות הדרמטיות שם ומתקשים להבין את השתיקה של מדינת ישראל, המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון.

לא פחות ממדהימה הייתה גם ההתבטאות של שרת הקליטה לשעבר סופה לנדוור שכתבה בפייסבוק שלה בשפה הרוסית ש"טוב שבאטקו (אבא) שולט בבלארוס וחס וחלילה שיהיה מישהו אחר". לנדוור גם קראה לסבטלנה טיכאנובסקאיה "עקרת בית אפורה וכלום" בחוסר מודעות משווע.

ברור וידוע שלישראל אינטרסים רבים גם ברוסיה וגם בבלארוס, החל בהשתלת איברים וכלה במכירות נשק. אך אם האינטרסים האלה מונעים מישראל הרשמית להביע תמיכה כלשהי עם מפגינים חפים מפשע שמוכים עד זוב דם ומעונים בבתי הסוהר (גם אזרח ישראלי היה בין אלה שעונו), כדאי לזכור שגם למדינות האחרות יכולים להיות אינטרסים, נניח, באיראן או צפון קוריאה.

לא ברור לרגע זה האם המפגינים בבלארוס יצליחו להפיל את האיש השנוא עליהם ולשנות את המציאות שלהם. אך ברור שעוד מדינה דמוקרטית על המפה הייתה עלולה לשפר את מצבה של ישראל כדמוקרטיה, ולא להפך. הכניעה המבישה לרודנים באשר הם – אינה חדשה לישראל, אך עדיין עצוב לראות כיצד בכל דקה נשברים כאן שיאים חדשים של צביעות.

לישראל אינטרסים ברוסיה ובבלארוס, מהשתלת איברים ועד מכירות נשק. אך אם זה מונע מישראל הרשמית להביע תמיכה במפגינים חפים מפשע שמעונים בבתי הסוהר, כדאי לזכור שגם למדינות אחרות יש אינטרסים

ישראלים דוברי רוסית וכאלה שלא, שמוחים ליד שגרירות בלארוס ובמקומות אחרים במדינה, ימשיכו להביע סולידריות עם העם שקם על רגליו וסופג עכשיו אש רק בגלל שדורש צדק ושינוי.

קסניה סבטלובה היא עמיתת מחקר במכון הבינתחומי הרצליה ועמיתת מדיניות במכון מתווים למדיניות חוץ אזורית. לשעבר חברת כנסת מטעם סיעת התנועה, והפרשנית לענייני ערבים בערוץ 9.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,063 מילים
סגירה