הוריו של גראהם סטוקס (יושבים, משמאל ובמרכז) עם ילדיהם, חתניהם וכלותיהם ונכדיהם באחוזה שלהם בהרי אדירונדאק ב-1907. גראהם עומד כשידיו מונחות על הדלפק, רוז פסטור יושבת על הרצפה, שנייה מימין (צילום: אלבומי סטוקס, כרך 3, אנסון פלפס סטוקס)
מגלגלת הטבק היהודייה נישאה לטייקון

סינדרלה, סיפור אמיתי

היסטוריה

במפנה המאה ה-20, אמריקה הוקסמה מאגדה אמיתית: רוז פסטור, מהגרת יהודייה מרוסיה ולשעבר פועלת במפעל לסיגרים, פגשה בן למשפחה נוצרית אמידה, ונישאה לו נגד כל הסיכויים ● ספר חדש חוזר לחייה הסוערים של אישה שהקדימה את זמנה ● "רוז ידעה כמה אלימים יכולים להיות השוטרים באמריקה, אחרי שראתה אותם מתעמתים עם פועלים שובתים – שביתה שהיא מילאה בה תפקיד", מספר המחבר

במפנה המאה ה-20, אמריקה הוקסמה מאגדה אמיתית של סיפור אהבה: רוז פסטור, מהגרת יהודייה מרוסיה ולשעבר פועלת במפעל לסיגרים, פגשה בן למשפחה אנגלוסקסית פרוטסטנטית לבנה אמידה, ונישאה לו נגד כל הסיכויים.

הרומן של רוז עם ג'יימס גראהם פלפס סטוקס כלל פרק בלתי צפוי. אף על פי שפסטור נישאה לאריסטוקרטיה האמריקאית ואימצה את השם רוז פסטור סטוקס, בני הזוג תמכו בעקרונות פרוגרסיביים כגון עבודה מאורגנת, שוויון גזעי ופיקוח ילודה, ונאבקו למענם. הם הצטרפו למפלגה הסוציאליסטית החדשה, ואירחו סביב שולחן ארוחת הערב שלהם הוגים בעלי השקפות דומות, בהם יוג'ין דבס, מרגרט סנגר, ויליאם אדוארד בורגהרד דו בויז ואמה גולדמן.

למרות שנישואיהם התפרקו על רקע מחלוקת פוליטית במהלך מלחמת העולם הראשונה, והסתיימו בגירושים, הם נמשכו שני עשורים והפכו את פסטור סטוקס לאישה המוזכרת ביותר בעיתונות האמריקאית בשלוש השנים שבין 1918 ל-1921.

רוז הייתה הנושא של שני ספרים ושל סרט אילם, ועזרה לייסד את המפלגה הקומוניסטית של ארצות הברית לפני ששבה לאלמוניותה. כעת ביוגרפיה חדשה שבה ועוסקת בה: "סינדרלה המורדת: מעוני לעושר לרדיקליות, המסע האפי של רוז פסטור סטוקס", מאת הסופר והעיתונאי האמריקאי אדם הוכשילד.

הספר יצא מוקדם יותר השנה, לפני הקורונה. בדרך מקרה, דפיו כוללים אזכור רלוונטי יותר מתמיד לאירוע מרכזי מ-1918: "מגפת שפעת עולמית, שהתפשטותה הואצה בשל תזוזתם הרבה של הכוחות במלחמה, גבתה מחיר עצום".

אדם הוכשילד (צילום: Courtesy)
אדם הוכשילד (צילום: Courtesy)

לפני שהמגפה הנוכחית הגיעה לממדי משבר בארצות הברית, הוכשילד קיים הרצאה ב-4 במרץ לפני החברה הגנאלוגית ההיסטורית של ניו אינגלנד, בשיתוף עם מרכז וינר למורשת יהודית וארכיון הנשים היהודיות, שהצטרפתי אליה.

"בעיניי, זה פשוט מפתיע איך שהיא נעלמה מעין הציבור", אמר לי הוכשילד לאחר האירוע. "לדעתי, היא הייתה בן אדם כל כך מעניין. היא עשתה קפיצה כל כך גדולה מהתרבות, מהמעמד ומהסביבה שהיא נולדה בהם".

היא נולדה בשם רוז ויזלנדר ב-1879 באוגוסטוב, עיר חיל-מצב שהייתה חלק מהאימפריה הרוסית. הוריה נפרדו זמן קצר לאחר לידתה, ובסופו של דבר התגרשו. בעקבות פוגרומים, היא ואמה נאלצו לעזוב לאנגליה, שם הן חיו שבע שנים בעוני בלונדון ובגטו היהודי באיסט אנד. אמה נישאה מחדש לישראל פסטור, והמשפחה היגרה אל מעבר לים, אל גטו יהודי נוסף, בקליבלנד, אוהיו.

במשך העשור שלאחר מכן, החל מגיל 11, רוז עבדה במפעל לסיגרים. ריח הטבק דבק בבגדיהם ובעורם של הפועלים. ריאותיהם נחלשו מאבק הטבק. שיעור חולי השחפת בקרב מגלגלי הסיגרים היה השני הגבוה ביותר בארצות הברית, אחרי סתתי האבן; רוז סבלה מבעיות ברֵיאות למשך שארית חייה. ועדיין, היה עליה לעבוד. לאחר שאביה החורג נטש, היא הפכה למפרנסת היחידה של אמה וששת אחיה הצעירים. אבל שכרה לא הספיק, ושניים מאחיה נאלצו לעבור לבתי אומנה.

רוז בת ה-15, שלישית משמאל בשורה האחורית, עם עמיתים ממפעל הסיגרים (צילום: Courtesy)
רוז בת ה-15, שלישית משמאל בשורה האחורית, עם עמיתים ממפעל הסיגרים (צילום: Courtesy)

ההזדמנות הגדולה הראשונה שלה הגיעה בגיל 21. היא ראתה מודעה שביקשה מקוראי הניו יורק ג'ואיש דיילי ניוז (יידישעס טאגעבלאט) לכתוב על חייהם. הטורים שהגישה התקבלו. אחרי שנתיים שכתבה מקליבלנד, העיתון הציע לה משרה מלאה ככתבת בניו יורק. "עד מהרה היא הפכה לעיר הגדולה בעולם, העיר היהודית הגדולה בעולם", אמר הוכשילד לקהל שלו בבוסטון.

רוז עבדה במפעל לסיגרים מגיל 11. ריח הטבק דבק בבגדיה וריאותיה נחלשו מהאבק. שיעור חולי השחפת בקרב מגלגלי הסיגרים היה השני הגבוה ביותר בארה"ב, אחרי סתתי האבן

רוז, שהתגוררה ועבדה בלואר איסט סייד, תיעדה את חייה של אוכלוסיית המהגרים היהודית המקומית. היא התוודעה לדרך מקובלת לעזור לעניים – בתי אקלום, או "מרכזי משאבים", שנודעו בזכות פעילותה של ג'יין אדמס בשיקגו.

המתנדבים בבתי האקלום היו ברובם בני המעמד הגבוה. שישה חודשים לאחר תחילת עבודתה החדשה, העורך של פסטור ביקש ממנה לראיין את אחד המתנדבים האלה: ג'יימס גראהם פלפס סטוקס, שחבריו קראו לו גראהם.

סטוקס היה היורש של הון עתק בתחומים כגון מכרות, בנקאות ונדל"ן. משפחתו המפורסמת הייתה בעלת הבית הפרטי הגדול ביותר בארה"ב דאז – בית קיץ בן 100 חדרים במערב מסצ'וסטס. על פי האגדה, אמו חשבה פעם בטעות שאחיו הזמין 96 אורחים לביקור; היא אמרה לו שהם יכולים לאכסן רק חמישים.

"זה היה כמו להיכנס לעולם אחר, עולם שרוז לא ידעה אם תרגיש בו בנוח", אומר הוכשילד. אבל המרואיין שלה היה בעל מצפון חברתי. "היא הוקסמה מהבחור הגבוה שנראה כי אכפת לו מהעניים", מוסיף הוכשילד, "וגם הוא הוקסם ממנה".

"זה היה כמו להיכנס לעולם אחר, עולם שרוז לא ידעה אם תרגיש בו בנוח. היא הוקסמה מהבחור הגבוה שנראה כי אכפת לו מהעניים", אומר הוכשילד, "וגם הוא הוקסם ממנה"

כך התחיל ביניהם רומן בלתי סביר. כאשר הוריו של סטוקס גילו על אודותיו, הם הגיבו תחילה בחוסר אמון ובעוינות. על פי הוכשילד, אמו של סטוקס ראתה ברוז "פועלת סיגרים יהודייה רוסייה", אם כי הוריו הביעו רגשות מעט פושרים יותר במכתב מאוחר יותר: "היא באמת נחמדה מאוד, ולא נראית כזאת יהודייה".

כששאלתי את הוכשילד על אמה של רוז, הוא השיב: "אני בטוח שהיא הייתה שמחה. היא קיבלה הרבה תמיכה (כלכלית)… לאחר שרוז נישאה לגראהם, הוא סייע לאמה ולששת אחיה הצעירים", והשניים שנשלחו לבתי אומנה שבו הביתה.

רוז פסטור וגראהם סטוקס ביום חתונתם, 18 ביולי 1905 (צילום: מסמכי רוז פסטור סטוקס/כתבי יד וארכיונים, ספריית אוניברסיטת ייל)
רוז וגראהם ביום חתונתם, 18 ביולי 1905 (צילום: מסמכי פסטור סטוקס/כתבי יד וארכיונים, ספריית ייל)

כשבני הזוג נישאו ב-18 ביולי 1905 – יום הולדתה ה-26 של הכלה – האירוע עורר עניין רב בעולם, בחלקו בשל האיחוד בין עושר קיצוני לעוני קיצוני, ובחלקו בשל האיחוד בין יהודייה לגוי, שלדברי הוכשילד היה חריג ביותר באותו הזמן.

"אלה היו, באופן מילולי, כותרות ראשיות: 'ג'יימס גראהם פלפס סטוקס עומד להינשא לצעירה יהודייה'", אומר הוכשילד. "הם משכו אש למשך שני עשורים".

אולם, אומר הוכשילד, "החיים שלהם לא תאמו את סיפור סינדרלה. היא וגראהם תמיד היו מודעים לפערים העצומים ברמת העושר, לכך שהם חיים במדינה שבה אנשים חיים ועובדים בתנאים מסוכנים". כדי לתקן זאת, בני הזוג הצטרפו לחברה הסוציאליסטית שנוסדה לא מכבר. בראשה עמד יוג'ין ו' דבס, מנהיג איגוד פועלי הרכבת, שהתמודד לנשיאות ב-1908 (בפעם השנייה מתוך חמש שעשה זאת).

באותה שנה, רוז ניהלה מסע בחירות הן למען דבס והן למען בעלה, שהיה המועמד הסוציאליסטי לבית הנבחרים של מדינת ניו יורק מהלואר איסט סייד.

הסוציאליסטים הפסידו בשני המקרים, אבל רוז נרתמה למטרות חדשות כעיתונאית וכאקטיביסטית, ונשאה דברים לפני מאות מבין אלפי הפועלים ששבתו בארצות הברית בכל שנה. "אז היא השתתפה לראשונה בשביתה כמארגנת", אומר הוכשילד. "היא הייתה דוברת פופולרית מאוד באנגלית או ביידיש, לפי הנדרש. עד מהרה היא זכתה להכרה כאחת הנואמים הרדיקלים הגדולים של זמנה".

היא ובעלה פיתחו קשרים עם כמה מהאנשים הפרוגרסיביים המשפיעים של התקופה. "זה אחד הדברים שהיה כל כך מרתק לכתוב עליהם", אומר הוכשילד. "הם היו מיודדים עם כמה מהאנשים המעניינים ביותר בארצות הברית של אז".

אותם אנשים כללו את המנהיג האפריקאי-אמריקאי של התנועה לזכויות האזרח דו בויז ואת חלוצת פיקוח הילודה סנגר. בני הזוג אירחו לעתים קרובות גם את גולדמן, שהוכשילד מתאר אותה כאנרכיסטית שחיבבה את רוז, אך לא את בעלה.

"אמה גולדמן הייתה מאוד בוטה", אומר הוכשילד. "גולדמן הייתה אדם ישיר. היא לא הצליחה להבין איך רוז יכולה לסבול את זה".

"קוטג'" הקיץ בן 100 החדרים של פלפס סטוקס בסטוקברידג', מסצ'וסטס, שהיה הבית הפרטי הגדול ביותר בארצות הברית (צילום: אוסף החברה ההיסטורית של גרט בארינגטון)
קוטג' הקיץ בן 100 החדרים של פלפס סטוקס (צילום: אוסף החברה ההיסטורית של גרט בארינגטון)

בשיחה נוספת שקיימתי איתו לאחר תחילת ההפגנות למען צדק גזעי ששטפו את ארצות הברית ואת העולם, הוכשילד אמר שאם פסטור סטוקס הייתה חיה היום, היא הייתה יוצאת להפגין ברחובות. "היא הייתה ללא ספק מודעת היטב לאפליה הגזעית, ואני מתאר בספר איך היא התעקשה להקים סניף של החברה הסוציאליסטית הבין-אוניברסיטאית בקולג' לשחורים בדרום שהיא ביקרה בו, למרות שבעלה וסוציאליסטים זהירים אחרים התנגדו לרעיון", אמר לי.

"הם היו מיודדים עם דו בויז ותמכו בהתאחדות הלאומית למען קידום אנשים צבעוניים. והיא ידעה היטב כמה אלימים יכולים להיות כוחות המשטרה האמריקאים, אחרי שראתה אותם מתעמתים עם עובדי טקסטיל ששבתו בניו יורק – שביתה שהיא מילאה בה תפקיד", הוא הוסיף.

"רוז ידעה היטב כמה אלימים יכולים להיות כוחות המשטרה האמריקאים, אחרי שראתה אותם מתעמתים עם עובדי טקסטיל ששבתו בניו יורק – שביתה שהיא מילאה בה תפקיד"

תחילתה של מלחמת העולם הראשונה חשפה מתחים בין רוז לגראהם. כשהקרבות השתוללו מעבר לים, וגבו בסופו של דבר את חייהם של 9 מיליון חיילים ושל אזרחים רבים נוספים, הפציפיזם שלה התנגש עם המיליטנטיות שלו.

הקרע ביניהם החריף כאשר ארצות הברית הצטרפה לבעלות הברית ב-1917. אף על פי שהיה מבוגר מכדי להילחם, גראהם סטוקס התגייס למשמר הלאומי, בזמן שאשתו נסעה ברחבי המדינה והשמיעה ביקורת על המאמץ המלחמתי.

פער נוסף ביניהם היה תמיכתה של רוז במהפכה הרוסית, שלא רק הרגיזה את גראהם, אלא גם גרמה לדודו השנוי במחלוקת, ויליאם ארל דודג' סטוקס, לנקוט נגדה צעד חריף. "הדוד ויל" יידע את לשכת החקירות, הגוף שקדם ל-FBI, שסוכניה עשויים למצוא ראיות להסתה בביתה של אחייניתו ברחוב גרוב בניו יורק. אירוע גרוע יותר התרחש לאחר מכן, כאשר היא נשאה נאום אנטי-מלחמתי בקנזס סיטי, ונעצרה באשמת התנגדות למשטר תחת חוק הריגול.

רוז שוחררה בערבות על ידי בעלה, אך נדונה ל-10 שנות מאסר. למרות שהאישומים נגדה בוטלו בערעור, היא המשיכה להחזיק בהשקפותיה, למורת רוחו של בעלה. היא אף ביקרה ברוסיה הסובייטית ב-1922 כדי להשתתף בקומינטרן במוסקבה, שם פגשה את ולדימיר לנין והאזינה לנאום של לאון טרוצקי.

הנואמות המשלהבות אמה גולדמן (למעלה), במהלך אחד מנאומיה הרבים, ואליזבת גורלי פלין (צילום: ספריית וולטר פ' רויטר, ארכיון העבודה והעניינים האורבניים, אוניברסיטת ויין סטייט)
הנואמות המשלהבות אמה גולדמן (למעלה), במהלך אחד מנאומיה הרבים, ואליזבת גורלי פלין (צילום: ספריית וולטר פ' רויטר, ארכיון העבודה והעניינים האורבניים, אוניברסיטת ויין סטייט)

בתוך כמה שנים, הם התגרשו. גראהם סטוקס נישא מחדש, לאישה מהמעמד החברתי שלו, ופיתח עניין בשילוב של הינדואיזם ונצרות. בספר הזיכרונות שלו לא הזכיר כלל את רוז, למרות שבספר זיכרונותיה – שלא פורסם – הוא מוזכר רבות.

גם היא נישאה בשנית, לפקיד אמריקאי קומוניסט צעיר ממנה בהרבה, שנודע בהיסטוריה כוויקטור ג'רום. הזוג החדש חי בעוני, וכשפסטור חלתה בסרטן היה עליהם לגייס כסף לטיפולים. הוכשילד כותב שספק אם בעלה לשעבר עזר בכך, אבל אחותו הלן הציעה עזרה כלכלית. באופן אירוני, הטיפול של פסטור סטוקס כלל ביקורים בגרמניה, אצל ד"ר הנס הולפלדר, שהיה עתיד לשמש קצין אס-אס; הוכשילד כותב שככל הנראה רוז לא הייתה מודעת לאנטישמיות שלו.

ב-1933, כאשר רוז היא מתה בגרמניה, היטלר כבר היה בשלטון מזה כמה חודשים. הרשע שוב עמד להשתלט על העולם, ונדרשו קולות שידברו נגדו.

הוכשילד מקווה שספרו יעורר השראה ברוז פסטור סטוקסיות של היום. "למרבה הצער, הרבה מהבעיות שהיו אז בארצות הברית עדיין קיימות היום", הוא אומר לי.

לדבריו, "יש היום פערים הולכים וגדלים בין האחוזון העליון לבין כל השאר. זה גם היה המצב כשרוז וגראהם נישאו ב-1905. האנטישמיות, הפרנויה לגבי מהגרים והלהיטות לגרש אנשים מהמדינה, עוד איתנו. כל הבעיות האלה עדיין כאן".

"יש היום פערים הולכים וגדלים בין האחוזון העליון לבין כל השאר. זה גם היה המצב כאשר רוז וגראהם נישאו ב-1905. האנטישמיות  והפרנויה לגבי מהגרים עדיין כאן"

עוד 1,513 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 25 בפברואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נתניהו: אני תוקף את התקשורת הישראלית כי מגיע לה

ראש הממשלה הבטיח כי לאחר הבחירות יתן 15 מיליארד שקל לעסקים ולעצמאיים ● היועמ״ש בודק את תכנית חלוקת החיסונים למדינות זרות שהוקפאה בינתיים ● סקר מנדטים: הליכוד נחלש, לנתניהו אין קואליציה ● ברוב דחוק: דירקטוריון קק״ל אישר תקציב לרכישת קרקעות בשטחים בתום ישיבה סוערת ● עדות יועץ הזוג נתניהו: אין אחד שלא מפחד משרה, כל הלשכה ידעה על המגעים עם נוני מוזס ● פורסם מדד רמזור לחופים נוכח זיהום הזפת

עוד 30 עדכונים

לא ארץ ללוויתנים

הסיפור ״מעשה בלוויתן גדול מדי שהתאהב בצוללת קטנה״ מאת אקיוקי נוסקה מתאר את יום כניעת יפן במלחמת העולם השנייה מעיני לוויתן עצוב. בילדותו לימדה אותו אמו להיזהר מהחיות החכמות והאכזריות המכונות בני-אדם, שעלולות להטיל צִלצַל ולפגוע בו:

עטיפת הספר: סיפורי מלחמה לילדים
עטיפת הספר: סיפורי מלחמה לילדים

״לא עשינו להם כל רע״, אמרה לו, ״בכל הים הגדול אין יצור שישווה בתבונתו לבני האדם מלבדנו, הלווייתנים. לו רק היו מגלים מעט חביבות כלפינו!״.

לאחרונה קרַב הלוויתן ברישול לסירת בני אדם. להפתעתו במקום לפגוע בו, שמחו האנשים בסיפון לראותו ונופפו לו בחיבה. אחר כך פגש באיש צף על גבי סירה צהובה מגושמת שהביט בו בתחנונים. האנשים בספינה היו חיילים יפנים שהוסעו לקרב על איווג׳ימה וקינאו בלוויתן השלֵו למראה. בסירת ההצלה הצהובה שכב טייס אמריקאי פצוע, שפִּילל להיגרר בידי הלווייתן לחוף מבטחים.

הסיפור ״מעשה בלוויתן גדול מדי שהתאהב בצוללת קטנה״ מתאר את יום כניעת יפן במלחמת העולם השנייה מעיני לוויתן עצוב. בילדותו לימדה אותו אמו להיזהר מהחיות החכמות והאכזריות המכונות בני-אדם

ביום כניעת יפן נַדֲמו השמיים כי נעלמו מהם להקות המטוסים שהזכירו לו להקות סרדינים. הוא אהב סרדינים. בגלל תאבונו גדל גופו באופן שהרחיק מעליו נקבות, ולכן נהיה בודד.

והנה, ביום הכניעה פגש בלוויתנית שאִפשרה לו לשהות בקרבתה מבלי להירתע מפניו. למעשה הייתה זו צוללת יפנית שהמתינה במפרץ למשימת התאבדות. אנשיה לא ידעו כיצד לנהוג בלוויתן המוזר שנצמד אליהם. במסירותו לנקבה שהסכימה לקִרבתו ספג במקומה הלווייתן את פצצות העומק שהוטלו עליה. במותו, הציל הלווייתן את הצוללת.

כך באחרית ימיו נחשף הלוויתן לטוּבם ולחביבותם של בני האדם וגם להגיונם, לאכזריותם ולשרירותם. נזכרתי בסיפורו למראה הלוויתן הגדול שהגיע לחוף ניצנים, פה. האם זכה גם הוא לקורטוב של נחת ביומו האחרון בדומה לאחיו מיפן? האם למד דבר-מה על בני האדם? ואולי ראה כלי-שיט משחרר מגופו פסולת שחורה וממשיך הלאה בדרכו כאילו לא ארע דבר? מה קלט מבטו של הלוויתן בחוף ישראל, כיצד נראו הדברים מעיניו?

אולי כבר קרַב בעבר לחופים ולמד לדעת את צבעם וצורתם. על כל פנים, תחנתו האחרונה התגלתה כחוף שחור. מוכר שלגונים המכריז ״אני הולך, אני בא, לא להפעיל עלי לחץ״ נעדר מהחוף; תחתיו התרוצצו בו אנשים שדיברו בהתרגשות למיקרופונים מול עדשות מַצלמות. היו אלו כתבים שסיקרו את הסופה. הכתבים התעלמו מהלוויתן ועסקו בדקלום שבחים על אודות השלג הלבן. הוא התפלא שאינם משגיחים בו: ככל שידע, לוויתנים כמותו לא נראו מעולם בחוף הזה. בנוסף תמה מדוע מדברים על לבן כשהכל סביב נצבע שחור ותהה האם ראייתם של בני-אדם שונה מזו של לוויתנים. כלומר, האם אנשים אינם רואים את מה שניצב מול עיניהם? 

בחולשתו התקשה לקבוע האם דמויות נוספות שזיהה אכן התהלכו סביבו או בקעו מתעתועי דמיונו. איש נוקשה למראה הפיק עשן סמיך באמצעות תנור ישן; אדם זה הופקד על איפול האירוע. אחרים הפריכו כזבים מילקוטם לכיוון אנשים שפערו את פיהם ובלעו לתיאבון מבלי למיין ולבדוק. ״אפילו את הפלנקטון שלי הייתי מסנן טוב יותר״, חשב הלווייתן. מרחוק גזר אדם במספריו את האוויר. איש זה הופקד על ניתוק הקשר בין סיבה לתוצאה. אנשים תשושים בסירות שצבאו על החוף בדרישה לשוב ארצה נהדפו חזרה למים בהסבר שרק לזפת מותר להיכנס לארץ כי בניגוד אליהם, היא דבקה במקומה ולכן קלה להשגחה.

ביום הכניעה פגש בלוויתנית שאִפשרה לו לשהות בקרבתה מבלי להירתע מפניו. למעשה הייתה זו צוללת יפנית שהמתינה במפרץ למשימת התאבדות. במסירותו לנקבה שהסכימה לקִרבתו ספג במקומה הלוויתן את פצצות העומק

אדם עולץ וזחוח הזוקף כרס קטנה החווה סביב בידיו והצהיר ״הכל עשיתי אני, הכל בזכותי. תראו, איזה יופי, איזה יופי!״, מורה בגאווה על דברים טובים ויפים לכאורה, אך במקומם נראו רק גושים שחורים צמיגיים שנאחזו בחול ובסלעים.

איש אחֵר, עצוב למראה, גוו שחוח, ניגב בעדינות אגלי רטיבות מפה ומשם בעזרת מגבת רכה. ״מי אתה ומה תפקידך בארץ המשונה הזאת?״ שאל אותו הלווייתן בכוחותיו האחרונים. ״אני תפקידי לנגב לה את הדמעות״, ענה האיש.

פתאום הבחינו בו הכתבים – ״הנה לוויתן!״, אמרו. הם החלו להציג את קיומו באותן מילים דלות עצמן שוב ושוב ושוב, במהדורות כאלו ואחרות. גם בזפת הבחינו לבסוף, אמנם לאחר מכן. אך את זאת הלוויתן כבר לא ראה ולא שמע.

יעלה ורטהיים היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית מומחית, מטפלת בקליניקה פרטית במטופלים מגיל נוער ועד גיל שלישי, מטפלת במורות ובגננות מטעם הסתדרות המורים, ומדריכה הורים. בזמנה הפנוי כותבת, קוראת, וטווה מחשבות מול נופים בריצה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 613 מילים

פרשת ילדי ארה"ב

אמהות וזוגות צעירים אולצו במשך שנים לוותר על התינוקות שלהם, ולמסור אותם ● זה קרה בארה"ב בין שנות ה-50 לשנות ה-70 ● לפחות 2.5 מיליון תינוקות לבנים נמסרו לסוכנויות אימוץ, ועברם נמחק ● בספר חדש חושפת גבריאל גלזר את זוועות השיטה, כולל הניסויים הכואבים שערכו רופאים יהודים בתינוקות יהודים שרק נולדו

עוד 1,201 מילים

החוק מטומטם ולכן הציבור ישלם

בחירות זה עסק יקר, וחוק מימון מפלגות מ-1973 לא מתאים למציאות שבה מתקיימות בחירות כל שני וחמישי ● הבנקים כבר לא ששים לתת הלוואות למפלגות שאולי לא יצליחו להחזיר את הכסף, וכך הפכה הכנסת לבנק מממן בתנאים נוחים ● לא פלא שהמפלגות החדשות מעדיפות ערבויות מטייקונים על פני תרומות קטנות מהציבור ● כך או אחרת, זו יוצא מהכיס שלנו - וכרגע חייבים לנו 196 מיליון שקל

עוד 2,653 מילים

למקרה שפיספסת

האיחוד בציונות הדתית מקרב יותר מאי-פעם את איתמר בן-גביר למושב בכנסת ● בעקבות זאת, החל מאמץ חסר-תקדים להלבין את הפעיל הקיצוני שהחל את דרכו כמי שגנב עיטור מרכב הקדילק של יצחק רבין שבועות לפני הירצחו והפך לעו"ד פעלתני ומרואיין מבוקש בתקשורת ● אך הוויכוח הוא לא באמת על בן-גביר אלא על נתניהו, ועד כמה ירחיק לכת כדי להבטיח את המשך שלטונו

עוד 1,916 מילים

שכפ”צ אוסלו

צדקה עשה הקב”ה עם ממשלת ישראל, והעמיד לה תירוץ קבוע למחדליה וכשלונותיה – הסכמי אוסלו. ההסכמים הללו – שהיו רק הסכמי ביניים – פקעו אמנם במאי 1999, אבל הצל שלהם עדיין משמש את ממשלת ישראל כדי לכסות על מחדליה. הפעם הם משמשים אותה כדי להתחמק מחובתה ההומניטרית לספק חיסונים נגד קורונה לפלסטינים המתגוררים בגדה המערבית וברצועת עזה.

צדקה עשה הקב”ה עם ממשלת ישראל, והעמיד לה תירוץ קבוע למחדליה – הסכמי אוסלו. ההסכמים, שהיו רק הסכמי ביניים, פקעו אמנם במאי 99', אבל צילם עדיין משמש את ממשלת ישראל לכיסוי מחדליה

הגדה המערבית נמצאת בשליטתה המלאה של ישראל. שטחי הגדה נחלקים לשלושה חלקים: שטחי סי, שרשמית ישראל שולטת בהם בכל תחום, בטחוני ואזרחי; שטחי בי, שבהם רשמית ישראל מחזיקה רק בסמכות בטחונית; ושטחי איי, שלכאורה נמצאים תחת שליטתה הבלעדית של הרשות הפלסטינית.

דא עקא, שהשליטה הפלסטינית בשטחי איי ובי היא בדיחה גרועה. השטחים הללו הם מובלעות בין שטחים שנמצאים בשליטה ישראלית, וכל מה שהפלסטינים עושים בהם נתון, לכל דבר ועניין, הוא לרצונה של ישראל. הסיבה לכך פשוטה: פלסטינים אינם יכולים לעבור, או להעביר סחורות, בלי לעבור במחסומים שנשלטים על ידי ישראל.

ברצועת עזה ישראל שולטת מרחוק. היא שולטת במרחב האווירי והימי של הרצועה, בתדרים שלה, ובמיוחד במעברים שלה. ישראל שולטת ברישום האוכלוסין הפלסטיני, ועל כן פלסטינים אינם יכולים לצאת מהרצועה או להכנס אליה אלא באישורה של ישראל. הם יכולים, כמובן, להפוך למבריחי גבול – אבל בכך הם הופכים לעבריינים.

מאז שעלה בנימין נתניהו לשלטון, ב-1996, ממשלות ישראל משתמשות בהסכמי אוסלו כשכפ”ץ: כלפי ימין, הממשלה אומרת שמה לעשות, היא לא יכולה לפרק את הרשות הפלסטינית ולספח שטחים; כלפי חוץ, היא טוענת שישראל איננה אחראית לשטחי בי ואיי משום שהרשות שולטת בהם. במקביל, היא עושה הכל כדי למרר את חייהם של הפלסטינים שחיים בשטחי סי כדי ליישם טרנספר מרצון – בעוד שמתנחלים בונים כאוות נפשם, ישראל איננה לוקחת אחריות לחייהם של אנשים שהיא התחייבה לרווחתם בהסכמי אוסלו.

כל זה לא חדש. מה שחדש הוא השטיק שבמסגרתו ישראל מסרבת להעביר לפלסטינים חיסונים, בתואנה שהסכמי אוסלו מונעים זאת. התואנה הזו שקרית על פניה ביחס לשטחי סי, שם ישראל אחראית גם לצד האזרחי ולא רק הבטחוני, אבל, כאמור, המטרה של ממשלת נתניהו שם היא טרנספר מרצון.

חובתה של ממשלת ישראל לדאוג לחיסונים לפלסטינים:

  1. ראשית בשל הזכות האוניברסלית לבריאות – בדיוק כמו שטענו בנייר "הזכות לחיסון" שפרסמנו במכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם יחד עם רופאים לזכויות אדם.
  2. בנוסף, רצועת עזה ישראל והגדה המערבית הם שטח אחד לכל דבר. כשישראל מסרבת לחסן את הפלסטינים, היא מסכנת את הישראלים. כולנו מכירים את התמונות של פלסטינים שחוצים לישראל באין מפריע. ראינו גם איך, כשצה”ל רצה בכך, פלסטינים קיבלו אישור בשתיקה להגיע לחופי הים של ישראל.

בנימין נתניהו כלוא בדמות שהוא משחק: הוא לא יכול להיראות בעיני מצביעיו, שאותם לימד לשנוא פלסטינים, כמי ש”מיטיב” איתם; על כן הוא נמנע מלהעביר חיסונים לפלסטינים – שישראל שולטת בכל המעברים שלהם – ומשתמש באוסלו ככיסוי.

מה שחדש הוא השטיק שבמסגרתו ישראל מסרבת להעביר לפלסטינים חיסונים, בתואנה שהסכמי אוסלו מונעים זאת. התואנה הזו שקרית על פניה ביחס לשטחי סי, שם ישראל אחראית גם לצד האזרחי ולא רק הבטחוני

הסכמי אוסלו הם שכפ”צ נוח, כל זמן שאין זכרון ציבורי. אנשים שירחיקו במחשבתם עד ממשלת שרון – מעבר להרי האופל, אני יודעת – יזכרו שהממשלה הכריזה אז שהסכמי אוסלו בטלים. האיש שהכריז על כך שוב ושוב היה שר האוצר, אחד בנימין נתניהו.

לתושבי הארץ המעונה הזו גורל אחד, פלסטינים כיהודים. אנחנו תלויים זה בזה, ואם ניתן לנתניהו לפעול כרצונו, נהיה תלויים זה לצד זה. ישראל חזקה מספיק כדי לאפשר לפלסטינים להתחסן, גם אם זה יפגע בנתניהו בקלפי.

עינת עובדיה היא מנכ"לית מכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם. בעלת תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה וסינית מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני במנהל עסקים מהמכללה למנהל בראשל"צ. בעשור האחרון כיהנה בתפקידי מפתח בפוליטיקה הישראלית בקואליציה ובאופוזיציה. בחמש השנים האחרונות שימשה כמנהלת המטה של יו״ר מרצ לשעבר זהבה גלאון וניהלה קמפיינים פוליטיים רבים למועמדים ורשימות בבחירות הארציות והעירוניות. היא פעילה חברתית בשמאל הישראלי וחברת הנהלת מרצ.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 558 מילים
עודכן לפני 15 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

החוק שאושר אתמול בכנסת, המאפשר למסור מידע על מתחסנים ולא-מתחסנים לשורת רשויות ציבוריות, לא היה עובר אלמלא ההיסטריה הציבורית סביב מגפת הקורונה והחיסונים ● ואלמלא אותה היסטריה, סביר להניח שבית המשפט העליון היה פוסל את החוק ● השאלה היא, מה תהיה הפגיעה הבאה בזכויות היסוד של האזרחים ● פרשנות

עוד 712 מילים

חמש הערות על המצב

המשרד להגנת הסביבה עבר מהתמודדות עם זיהום הים לפארסת זיהום החקירה ● מיקי זוהר הוציא צו איסור דיון שערורייתי ● שוב הוכח שבישראל, האינסטינקט ההישרדותי מציף מייד את פתרון הקסם: צה"ל ● בניקוי הזפת מהידיים, מתברר שאסון סביבתי אחד מסייע להיפטר מאסון סביבתי אחר ● וכמה אירוני שגם המבנים בים נושאים שמות של אנדרטאות לזכר הטבע שהולך ונעלם ● פרשנות

עוד 1,517 מילים

"מגן אבות ואמהות" מתיר לבקר דיירי דיור מוגן בביתם

מעקב זמן ישראל מנהלת "מגן אבות ואמהות" הודיעה השבוע כי קרובי משפחה וחברים של דיירים בדיור מוגן יורשו מעתה לבקרם בדירתם - לראשונה מזה שנה ● הביקורים מותרים כרגע רק בדיור המוגן ולא בבתי אבות וכפופים לכללי התו הירוק ● המשמעות היא כי מחוסנים, מחלימים וכן בעלי בדיקה שלילית יוכלו לשהות בדירת הדיירים ● עם זאת, לא כל רשתות הדיור המוגן מאמצות את ההיתר החדש

עוד 527 מילים

בדיקת זמן ישראל גדרות עתיקות לא בונות שכנות טובה

הרס החומה סביב מזבח הר עיבל עורר סערה גדולה בחודש שעבר ● המתנחלים מאמינים שהפלסטינים, שפרקו אבנים מהחומה בת ה-3000 שנה, ביצעו "פיגוע טרור" ● צה"ל לא יכול, או לא רוצה, להיכנס למקום, בעומק שטח B שבשליטת הרשות הפלסטינית ● אז המתנחלים התגייסו לתקן את הנזק בעצמם ● ד"ר אסף אברהם: "אני לא יודע מה יותר טרגי, ההרס המקורי או ניסיון השיקום"

עוד 2,014 מילים ו-1 תגובות

דיווח: נתניהו ביקש מביידן שלא להסיר את הסנקציות שהטיל ממשל טראמפ על התובעת בהאג

הקמפיין של מפלגת העבודה יתמקד בסוגיות מגדריות ● יועמ״ש משרד האוצר: בניגוד לדבריו, כ״ץ אמר לי לא לקדם את התכנית הכלכלית ● כ"ץ: עומד מאחורי דבריי ● סערה במליאה לאחר שח״כ שטרן מהליכוד תקף בנאומו את מרב מיכאלי על רקע פרשת קסטנר ● נתניהו מעריך שבחודשים הקרובים יחלו בישראל לחסן גם ילדים ● עקב הזיהום: משרד הבריאות אוסר שיווק של דגים מהים התיכון

עוד 42 עדכונים

נתניהו מגרש את הנשיא והופך כל אירוע ממלכתי לקמפיין בחירות

בבית הנשיא בירושלים שוררת בימים האלה תחושת כעס, מבוכה וחיסול חשבונות ● נתניהו משתלט בכל פעם על ארועים ממלכתיים, ברגע האחרון, ומתעלם מפרוטוקולים וסדרי עולם למען צרכיו האישיים ● ריבלין אינו היחיד שמסרב לשתף פעולה עם קמפיין הבחירות של נתניהו ● אבל ריבלין הוא היחיד שעוד ייפגש איתו כשנתניהו יבקש מנדט להרכיב ממשלה ● פרשנות

עוד 999 מילים ו-1 תגובות

פרסום ראשון קרן אברהם מונחת על קרן הצבי

להסכמי הנורמליזציה בין ישראל למפרציות, צירפה ארה"ב קרן נדיבה בסך 3 מיליארד דולר למימון שיתופי פעולה מסחריים בין המדינות ● מאות בקשות למימון הוגשו לאישור הקרן, כ-15 מיזמים מתחומי האנרגיה, ביטחון תזונתי והמגזר הפיננסי כבר נבחרו - אבל אז הכל נעצר ● עם חילופי השלטון בוושינגטון בחודש שעבר, הקרן נותרה ללא מנהל - וככל הנראה גם ללא מימון

עוד 970 מילים

לנשום עם האויב

המשבר הנוכחי הפך את החברה הישראלית למפולגת מתמיד ● מבצע החיסונים הלאומי פער תהום של ממש בין המתחסנים לאלה שהחליטו לא להתחסן ● גם כשזה קורה באותו בית ● על המשפיענית שהחברות לא מוכנות לפגוש עד שתתחסן ● הסבתא שכולם עושים לה פרצופים ● והריבים המשפחתיים ● פרופ' מיכל פרנקל: "כל מי שלא מתחסן כאילו מעשן לנו בפרצוף, והגיוני שלא נרצה להיות לידו"

עוד 1,031 מילים ו-3 תגובות

כולם רוצים שדה תעופה נוסף בדרום. הוא יוקם בצפון

בדיקת זמן ישראל נתניהו, רגב ולפיד ביקרו לאחרונה באזור נבטים ודיברו על החשיבות בהקמת האלטרנטיבה לנתב"ג דווקא שם ● תושבי הדרום מאוד רוצים שזה יקרה ● גם תושבי הצפון רוצים שזה יקרה - בדרום ● אבל שדה התעופה החדש של ישראל יקום כנראה בעמק יזרעאל ● מנהל רשות התעופה האזרחית: "הדרגים המקצועיים אמרו את דברם. האופציה הצפונית אפשרית, מתאימה, והיא בערך הדבר היחיד שיש"

עוד 2,266 מילים ו-2 תגובות

סקר: גנץ נכנס לכנסת עם 5 מנדטים, מרצ והציונות הדתית מגרדות את החסימה מלמעלה

הממשלה אישרה עוצר לילי בפורים ביום חמישי, שישי ומוצ"ש מ-20:00 עד 5:00 ● התנועה תוגבל לקילומטר מהבית, ייאסרו ביקורים בבתים והתחבורה הבינעירונית לא תפעל ● דיווח: "מנדלבליט יודיע לנתניהו כי הוא מבזה החלטה של ביהמ"ש העליון" ● נתניהו הגיע להצגת התיאטרון הראשונה, ריבלין החליט לא להגיע ● סמוטריץ' ונתניהו לא הצליחו להבטיח זה לזה נאמנות לאחר הבחירות ● בג"צ הוציא צו על תנאי לפרוייקט הרכבל לכותל

עוד 55 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה