הפחתת עמלות זניחות, התעלמות מריביות חזיריות

בעקבות משבר הקורונה, בנק ישראל הודיע על הוזלת שלוש עמלות שגובים הבנקים ● אבל שווי ההטבה המיוחצנת של שתיים מהן ינוע בין אפס שקלים - לשקלים בודדים ● במקביל, הבנקים הציעו לישראלים שנקלעו למצוקה לקחת הלוואות יקרות ● אם בנק ישראל רוצה להקל באמת, הוא צריך לדאוג שהבנקים לא יפילו לקוחות למלכודות חוב - במקום להתרכז בהוזלת עמלות שוליות ● פרשנות

אילוסטרציה, חיטוי מכשיר למשיכת מזומנים בעת משבר הקורונה (צילום: פלאש 90)
פלאש 90
אילוסטרציה, חיטוי מכשיר למשיכת מזומנים בעת משבר הקורונה

"הפיקוח על הבנקים פועל כדי לסייע ללקוחות המערכת הבנקאית בהתמודדות עם השלכות משבר הקורונה, ולעודד שימוש מרחוק בשירותים בנקאיים".

במילים אלה פתח בנק ישראל את ההודעה לעיתונות שפורסמה השבוע בעקבות טיוטת צו פיקוח, המוזילה שלושה עמלות שגובים הבנקים בישראל.

על פי הטיוטה, שווי ההטבות שאמורות לגרום לנו להישאר בבית, במקום להגיע לסניף הבנק, ינועו בין 0 שקלים למשתמשים באפליקציות בנקאיות, לבין חסכון של 3.5 שקלים לפעולה בנקאית המתבצעת בטלפון, ו-8.5 שקלים בגין ביטול עמלת שימוש בכרטיס חיוב מיידי (דביט) בחודש. גם ההנחה המגוחכת הזו, מסתבר, תוגבל למשך חצי שנה בלבד, כדי שהבנקים לא ייפגעו יותר מידי.

אם הבדיחה לא הייתה עלינו, זה היה גם מצחיק. הרי הבעיה היא לא בעמלה כזו או אחרת. הבעיה טמונה בניצול הציני של הריכוזיות על ידי הבנקים. מדובר באותה ריכוזיות שטופחה היטב על ידי בנק ישראל עד השנים האחרונות.

הסיבה לכך שהבנקים מאפשרים לעצמם לנצל את המצב הכלכלי והבריאותי, כדי לגבות סכומים בלתי נתפסים על עמלות, לא פחות מ-13 מיליארד שקל ב-2019 לבדה, הוא פועל יוצא של חוסר תחרות.

המפקחת על הבנקים לשעבר, חדווה בר (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
המפקחת לשעבר על הבנקים, חדוה בר (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

העלמת הבנק התחרותי האחרון

אמנם המפקחת לשעבר על הבנקים, חדוה בר, פעלה בשלהי הקדנציה שלה, ובאיחור ניכר, למען הגברת התחרות הבנקאית, אך היא תיזכר בעיקר כמי שתקעה מקל בגלגלי התחרות. בין השאר, היא נקטה כמעט בכל פעולה אפשרית כדי לסרס את החוק להגברת התחרות בבנקים, שעבר לבסוף בכנסת בתחילת 2017.

בר הייתה מהתומכות הגדולות במהלך המיזוג בין הבנקים מזרחי ואגוד, שעבור הלקוחות, המשמעות שלו היא העלמת הבנק התחרותי האחרון ממפת המערכת הבנקאית הריכוזית בישראל.

בסוף דצמבר 2018, בר גם הביאה לדחיית הצעת חוק שהיה אמור לבטל עמלה הרבה יותר משמעותית משתי העמלות המדוברות. מדובר בעמלת פירעון מוקדם על הלוואות לדיור, שעלותה נעה בין עשרות למאות אלפי שקלים עבור לווה.

לזכות המפקח הטרי, יאיר אבידן, יאמר שהוא הסיר את התנגדותו לביטול עמלה זו עם כניסתו לתפקיד. ואולם בגלל הסחבת שיצרה בר בקדנציה הקודמת, מי שמעוניין לפרוע את המשכנתה שלו מוקדם יותר, עדיין נאלץ לשלם עמלה בגובה עצום, והתאריך להעברת החוק שיבטל את העמלה הזו טרם נראה באופק.

לכאורה, צעד קצת יותר משמעותי שעליו הכריז בנק ישראל בטיוטה, הוא הורדת העמלה על מכתב התראה של עורך דין, שנעה כיום בין 147 שקל ל-200 שקל. מדובר במכתב התראה ללקוח שלא משלם את חובו בזמן. העמלה המעודכנת תוגבל ל-50 שקל למכתב, וכמובן שגם ההטבה הזו היא לחצי שנה בלבד.

למרות שהעמלות הן נושא פופולרי מאד בקרב פוליטיקאים, ומעסיקות רבות את התקשורת, את הכסף הגדול עושים הבנקים בכל שנה ממרווח הריביות. כלומר הריבית שהבנקים גובים על ההלוואות, פחות הריביות שהם משלמים לנו על הפיקדונות. בסך הכל הכניסו הבנקים ב-2019 סכום של 31 מיליארד שקל מריביות נטו. כמעט פי שלושה מההכנסות שגרפו הבנקים מעמלות. גם במקרה הזה, הסיבה לכך היא חוסר התחרות שבנק ישראל כפה בתחום, עד השנים האחרונות.

יאיר אבידן, המפקח על הבנקים (צילום: דוברות בנק ישראל)
יאיר אבידן, המפקח על הבנקים (צילום: דוברות בנק ישראל)

נופלים למלכודת חובות

אם בנק ישראל באמת רוצה להיטיב עם אלו שלא מצליחים להתמודד עם החזר ההלוואות במצב של חוסר תחרות, הוא צריך לדאוג כבר עכשיו שהבנקים לא יפילו את הלקוחות למלכודות חוב. מלכודת חוב היא ניצול מצבו האבוד של לקוח הזקוק לכסף, לצורך הגשת הצעה "שאי אפשר לסרב לה". מדובר בהלוואת גישור בריבית שלעתים מזכירה שוק אפור, שידוע לכל בר-דעת שאין סיכוי להחזירה.

אפילו בשיא משבר הקורונה, חלק מהבנקים לא היססו לנצל בציניות את מצוקת לקוחותיהם, כדי לגבות הלוואות גם בריבית של 15.5%. זאת, למרות ההצהרות המפוצצות של ראשי בנק ישראל על כך שלא יאפשרו זאת.

כלומר, בשלב הראשון בנק ישראל מאפשר לבנקים להכניס את הלקוחות לתוך מצב שבו לא יוכלו להחזיר הלוואות, ואז עושה להם הנחה של 100 שקל על מכתב ההתראה שיקבלו בגין מחדל הפיקוח שלו עצמו.

בשלב הראשון בנק ישראל מאפשר לבנקים להכניס את הלקוחות לתוך מצב שבו לא יוכלו להחזיר הלוואות, ואז עושה להם הנחה של 100 שקל על מכתב ההתראה שיקבלו בגין מחדל הפיקוח שלו עצמו

גם החלטת הפיקוח לאפשר את דחיית תשלומי המשכנתאות למתקשים למשך תקופת המשבר, תיעשה בתמורה לריבית נוספת שתשולם על ידי הלווה עם חידוש ההחזר. גם פה, למרות שמדובר בסכומי כסף משמעותיים בהרבה מההנחה שתינתן על עמלת מכתב מעורך דין, בנק ישראל נמנע מלפקח על הבנקים. במקרה זה, הוא לא כופה עליהם גביית ריבית או עמלה מופחתות בגין הדחייה, כדי למנוע את ניצול מצוקת הלווים בשיא המשבר הכלכלי הגדול במדינה.

לא ברור כרגע אם הצעד של אבידן הוא סנונית ראשונה שמבשרת על שינוי מדיניות בנק ישראל ביחס ללקוחות, או בתרגיל יח"צ נוסף, עם תאריך תפוגה של עד חצי שנה. מה שבטוח הוא, שהטיוטה של בנק ישראל היא לא יותר משילוב של טיפול בסימפטומים הנגרמים ממחלת הריכוזיות, יחד עם פיקוח רופף ולא יעיל.

לפי סקירת בנק ישראל רק כ-285 אלף לקוחות במערכת הבנקאית, עוברים בנק בממוצע בשנה (צילום: Dario Sanchez/Flash90)
ישראלים מושכים כסף, אילוסטרציה (צילום: Dario Sanchez/Flash90)
עוד 701 מילים
סגירה