נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו (צילום: AP Photo/Dmitri Lovetsky)
AP Photo/Dmitri Lovetsky

אלימות משטרתית בבלארוס בצל ניצחון לוקשנקו

דיכוי המהומות בבלארוס בעקבות ניצחונו המפוקפק של הנשיא המכהן לוקשנקו בבחירות, לא פסח על הקהילה היהודית ● יהודים וישראלים מדווחים על אלימות משטרתית, לעתים בניחוח אנטישמי ("אמרו לי שעליי לעבור עוד ברית מילה"), אך ראשי הקהילה נזהרים במילותיהם, ומגנים את האלימות מבלי להאשים את השלטון ברדיפת יהודים

במהלך העימותים בשבוע שעבר בין שירות הביטחון למפגינים במינסק בירת בלארוס, שוטרי המהומות גררו את אלכסנדר פרומן מהרחוב ולקחו אותו לתחנת משטרה, שם לדבריו הוא הוכה באלת גומי והומטר בעלבונות אנטישמיים.

פרומן נמצא כרגע בביקור במולדתו בלארוס כדי ליצור קשר עם משפחתו המורחבת במסגרת טיול שורשים, אבל הוא מתגורר בארץ, במודיעין. הוא מספר שהשוטרים הכריחו אותו, תחת איומים באלימות, לשיר שירים פטריוטיים שלפיהם הרודן הוותיק אלכסנדר לוקשנקו הוא "הנשיא הכי טוב בעולם".

לאחר שגילו כי הוא ישראלי (הוא אינו מחזיק באזרחות בלארוסית), השוטרים אמרו לו ש"הגיע הזמן שאעבור עוד ברית מילה", סיפר לי פרומן בשיחת טלפון.

החוויה של פרומן היא ללא ספק מטרידה, אבל נראה שמדובר במקרה חריג על רקע העימותים המסלימים במדינה; יהודים מקומיים מעידים כי הם לא נתקלו באנטישמיות, למרות התגברות הדיכוי הממשלתי האלים.

בעקבות הבחירות השנויות במחלוקת שהתקיימו ב-9 באוגוסט, ובהן לטענת לוקשנקו הוא זכה בכ-80% מהקולות, מאות אלפי אזרחים – זועמים על עשורים של דיכוי פוליטי, קיפאון כלכלי ותגובה נרפית למגפת הקורונה – יצאו לרחובות במינסק ובערים אחרות ברחבי המדינה כדי לתבוע את התפטרותו.

לוקשנקו, הידוע כ"דיקטטור האחרון באירופה", מחזיק בשלטון משנת 1994. הוא ניצח מאז שוב ושוב בבחירות, שלטענת ממשלות המערב וארגוני זכויות אדם נערכו בהן זיופים בוטים. בתגובה לאחד האיומים הגדולים ביותר על שלטונו מזה שנים, לוקשנקו שילח במפגינים את שירות הביטחון שלו, שעצר אלפים ברחבי המדינה, וקרא לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין להתערב כדי לתמוך בשלטונו.

ישנם לפחות שני מקרים מאומתים של הרג מפגינים, במינסק ובהומייל, ופעילים למען זכויות אדם מאשימים את המשטרה בעינוי המפגינים העצורים. לפי הארגון הבינלאומי משמר זכויות האדם, נכון לשבוע שעבר נעצרו לפחות 7,000 בני אדם.

ישנם לפחות שני מקרים מאומתים של הרג מפגינים, ופעילים למען זכויות אדם מאשימים את המשטרה בעינוי המפגינים העצורים. לפי הארגון הבינלאומי משמר זכויות האדם, נכון לשבוע שעבר נעצרו לפחות 7,000 בני אדם

השוטרים לא פסחו גם על כמה מחברי הקהילה היהודית של בלארוס, המונה כ-20,000 איש. בשבוע שעבר, ארתור רייסקי ואלברט קנגרלי, לשעבר ראשי תנועת הנוער הציונית הרפורמית "נצר", נעצרו על ידי המשטרה ערב הבחירות.

"פשוט הלכנו ברחוב במרכז העיר, בדרך למקדונלד'ס, ופתאום שוטרי המהומות ניגשו אלינו והעלו אותנו על אוטובוס משטרתי", סיפר רייסקי לזמן ישראל בשיחת טלפון ממינסק. רייסקי, בן 25, עובד עבור ענקית האינטרנט הרוסית יאנדקס, ומתגורר כרגע במוסקבה. הוא היה במינסק לרגל ביקור משפחתי.

רייסקי סיפר כי הוא שהה במעצר במשך שלושה ימים, שבמהלכם הוחזק בשלושה מתקנים שונים, לרוב בתנאים צפופים ולא נוחים. שלא כמו פרומן, הוא מכחיש שקיבל יחס שונה מהעצורים האחרים בגלל היותו יהודי.

לדברי איליה בזרוצ'קו, נציג הקואליציה הלאומית לתמיכה ביהדות אירואסיה באוקראינה היושבת בוושינגטון, השניים, שוחררו בינתיים, נעצרו כחלק ממבצע של הרשויות טרום הבחירות להרחיק מפגינים פוטנציאליים מהרחובות. "אני לא חושב שהם הבחינו בין אנשים", הוא אומר. "לא משנה להם אם אנחנו יהודים".

בעוד שלדבריו של רייסקי הוא תומך בהפגנות וכמה מחבריו היהודים יצאו לרחובות, ארגונים קהילתיים מקומיים יצאו מגדרם כדי להדגיש כי מעשיהם של פרטים בקהילה לא מעידים על עמדותיה, וכי אין לה עמדה פוליטית אחידה.

שוטרים מכים מפגינים באלות, במהלך הפגנה המונית לאחר הבחירות במינסק, בלארוס, 10 באוגוסט 2020 (צילום: צילום: AP/סרגיי גריטס)
שוטרים מכים מפגינים במהלך הפגנה לאחר הבחירות במינסק, 10 באוגוסט 2020 (צילום: צילום: AP/סרגיי גריטס)

דיכוי אבל לא אנטישמיות

בסדרת ראיונות, מנהיגי הקהילה היהודית בבלארוס הכחישו בתוקף כי נתקלו באנטישמיות מוגברת במהלכן של הבחירות וההפגנות.

"הקהילה היהודית שלנו היא לא ארגון פוליטי, אז אנחנו לא מפרסמים שום הצהרות על המצב הפוליטי", אומרת לזמן ישראל ויקטוריה ברומינה, מנכ"לית איחוד הארגונים והקהילות הציבוריים של יהודי בלארוס, אחד הגופים המרכזיים שמייצגים את יהודי המדינה. "הדבר היחיד שאני יכולה לומר הוא שלא ידוע לנו על שום האשמות אנטישמיות או גילויי אנטישמיות במהלך הבחירות האחרונות".

"חברי הקהילה לא סומנו כמטרות", מסכים עם הדברים גם מארק לוין, סגן יושב ראש הקואליציה הלאומית לתמיכה ביהדות אירואסיה.

ואף על פי שלוקשנקו השמיע "כמה הצהרות מסוכנות" בנוגע לקהילה בעבר, תקריות אנטישמיות הן נדירות, אומר לוין, ומתכוון להצהרה מ-2007 שבה הנשיא האשים את היהודים בהפיכת העיר "באברויסק לדיר חזירים" ולנזיפה שלו מ-2015 במושל מחוז יהודי על כישלונו "לשלוט בכל היהודים בבלארוס".

לוקשנקו השמיע "כמה הצהרות מסוכנות" בנוגע לקהילה היהודית בעבר: ב-2007 הנשיא האשים את היהודים בהפיכת העיר "באברויסק לדיר חזירים", וב-2015 נזף במושל מחוז יהודי על כישלונו "לשלוט ביהודים בבלארוס"

למרות חסרונותיה הרבים של הממשלה, הפוליטיקה הבלארוסית אינה נגועה בגוון אתני כמו מדינות אחרות במרכז ובמזרח אירופה בשנים האחרונות.

בזמן המהפכה באוקראינה ב-2014, הקהילה היהודית המקומית סבלה מסדרה של מעשי אלימות, ובמהלך מלחמת האזרחים באוקראינה שפרצה בעקבותיה, כל אחד מהצדדים האשים את האחר באנטישמיות כחלק ממסע התעמולה שלו.

לקראת הבחירות לנשיאות בפולין השנה, הטלוויזיה הממלכתית שם הזהירה כי אם מועמד האופוזיציה רפאל טרזסקובסקי ינצח, הוא יבגוד באינטרסים של פולין בכך שישלם פיצויים לנפגעי השואה כדי לספק את דרישות היהודים.

בינתיים, ראש הממשלה האוטוריטרי של הונגריה, ויקטור אורבן, האשים שוב ושוב את איל ההון היהודי ג'ורג' סורוס בבעיות של מדינתו, דבר שגרר ביקורת חריפה מצד הקהילה המקומית, ויהודי ליטא הביעו חשש לביטחונם בעקבות תגובת נגד לאומנית להתנגדותם לפעולות הממשלה לשיקום שמם של משתפי פעולה עם הנאצים במהלך השואה.

תומכי האופוזיציה הבלארוסית מקיימים עצרת במרכז מינסק, בלארוס, 16 באוגוסט 2020 (צילום: AP/סרגיי גריטס)
תומכי האופוזיציה הבלארוסית מקיימים עצרת במרכז מינסק, בלארוס, 16 באוגוסט 2020 (צילום: AP/סרגיי גריטס)

מתנדבים לא פוליטיים

על פי הרב של רייסקי, גרישה אברמוביץ', המשתייך לאיחוד הדתי ליהדות מתקדמת, לפחות חבר אחד נוסף בקהילה נעצר, מה שגרם לו לסגור את בית הכנסת שלו במרכז מינסק בערב שבת כדי למנוע מהמתפללים להיקלע למלכודות המשטרה בחולפם על פני המפגינים.

בשיחה עם זמן ישראל, אברמוביץ' הביע עמדה אמביוולנטית כלפי ההפגנות, אשר הבליטה את האילוצים שחלים על מנהיגי דת מקומיים תחת משטרו של לוקשנקו. "כרב, אני מציע שאנשים לא יסכנו את חייהם או יעברו על החוק, אבל מצד שני, אני לא יכול להגיד להם מה לעשות או לאן ללכת או לא ללכת", הוא אמר.

הוא הוסיף כי אף על פי שהקהילה שלו היא לא פוליטית, כמה מחבריה מתנדבים לספק עזרה לעצורים ולמשפחותיהם על בסיס הומניטרי טהור, וכי באופן אישי הוא מתנגד לשימוש באלימות נגד המפגינים.

"אני לא רוצה להפוך את בית הכנסת לפוליטי. כששואלים אותי באיזה צד אני, אני לא עונה, ואם שואלים אותי אם אני מעוניין לעזור למי שהוכה או נלקח למעצר, התשובה שלי היא כן – אבל זה לא קשור לפוליטיקה, זה קשור לדאגה הדדית", מסביר אברמוביץ', ומוסיף כי פעילותו בנושא היא לא פרויקט קהילתי רשמי.

"אני לא רוצה להפוך את בית הכנסת לפוליטי. כששואלים אותי באיזה צד אני, אני לא עונה, ואם שואלים אותי אם אני מעוניין לעזור למי שהוכה או נלקח למעצר, התשובה שלי היא כן – אבל זה לא קשור לפוליטיקה"

"אנחנו שואלים אנשים איזו עזרה הם צריכים אחרי שהם משתחררים, אם הם צריכים תמיכה, אוכל, מים, בגדים או אולי עזרה כלכלית לכמה ימים", הוא אומר.

אווה פרדקינה, סטודנטית לרפואה, היא אחת היהודים הצעירים שיצאו מעורם כדי לסייע לנפגעי האלימות. בשיחה איתי מעיר מגוריה ויטבסק, היא מספרת כיצד היא הביאה ציוד רפואי להפגנה מקומית במטרה להגיש עזרה לפצועים.

"ניסיתי לעצור את הדימום וניסיתי לעזור לאנשים שנפצעו, אבל המשטרה ניסתה למנוע ממני לעזור לאנשים", היא משחזרת. "ברחתי כי השוטרים שלפו את האלות שלהם ואמרו לי ללכת הביתה ולא להתערב. ניסיתי להסביר להם שלא באתי כדי להילחם, באתי כדי לעזור, אבל הם לא הבינו וניסו לאיים עליי".

אבל למרות האלימות הגוברת נגד המפגינים ככלל, נראה כי לא קיים חשש שהאלימות תוביל להתנכלויות כלפי הקהילה היהודית עצמה.

"אני לא מודע לקיומה של שום אנטישמיות", אומר לזמן ישראל שלום מלינקין, יושב ראש איגוד הקהילות היהודיות בבלארוס, המשויך לחב"ד, ומדגיש כי ההפגנות בבלארוס שונות לחלוטין מאלה שהביאו להדחתו של נשיא אוקראינה לפני שש שנים. "אנחנו לא פוחדים מהמצב", אומר מלינקין.

"ניסיתי לעצור את הדימום שלי ולסייע לאנשים, וברחתי כי השוטרים שלפו את האלות שלהם ואמרו לי ללכת הביתה ולא להתערב. ניסיתי להסביר להם שלא באתי כדי להילחם, באתי כדי לעזור, אבל הם לא הבינו וניסו לאיים עליי"

עוד 1,147 מילים
סגירה