יעקב אטרקצ'י (צילום: ראובן קופיצ'ינסקי, יח"צ)
פתאום החלומות של איל הנדל"ן יעקב אטרקצ'י מתגשמים

קבלן הביצוע החדש של נתניהו

הון ושלטון

הממשלה הנוכחית מקדמת הטבות מפליגות לקבלנים, ובייחוד ליזמי ההתחדשות עירונית ● אחת החברות שתרוויח מכל הטוב הזה היא אאורה הבורסאית, שתזכה לעוד ביקושי משקיעים ותוכל להוציא לפועל מיידית ארבעה פרויקטים, כשעוד כמה אחרים יתקרבו ליעד ● הכירו את הבעלים של החברה, יעקב אטרקצ'י, שגם מתווך בין גנץ לנתניהו ● יש לו מאות מילוני סיבות לקוות שהממשלה תשרוד

אחד התחביבים הנפוצים של אנשי עסקים בישראל הוא לקונן על הרגולציה, "שלא נותנת להם לעבוד". הטרוניות על החסמים והקשיים שמערימה המדינה שכיחות במיוחד בקרב יזמי הנדל"ן, שנדרשים לכתת רגליים בניסיון לשכנע את הפקידים בוועדות התכנון לאשר שינויי ייעוד בקרקע, לתת זכויות בנייה מוגדלות או להיאבק בדיירים שסוחטים אותם כדי לבלום פינוי ובנייה מחדש.

אלא שלפעמים, הכוכבים מסתדרים והכללים משתנים בדרך שדווקא יכולה להיטיב מאוד עם אותם יזמים. כמה מהשינויים האלה, שאושרו או קודמו לאחרונה בענף הנדל"ן, מדגימים את השיטה. אחד השינויים הבולטים הוא הקטנת מס הרכישה על דירה שנייה ויותר מ-8% ל-5%. החוק זכה לביקורת על כך שהוא מעניק הנחה במיסוי דווקא לאלה שקונים את הדירה השנייה, השלישית או הרביעית, על חשבון אלה שעדיין מתקשים לרכוש את הדירה הראשונה.

שר האוצר הישראלי כץ מקיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים. יולי 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
שר האוצר הישראלי כ"ץ מקיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר, יולי 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

לישראל כ"ץ כנראה היה דחוף מאוד להעביר את המהלך הזה, אחרת אי אפשר להסביר את הדרך שבה הוא אושר, במחטף. בשלב הראשון הודיע כ"ץ על הורדת מס המשקיעים במסגרת חוק ההסדרים. זאת, על אף שאפילו במשרד השיכון הזהירו מכך שמהלך כזה יביא לעליית מחירים נוספת במחירי הדירות. לעומת זאת, מניות חברות הנדל"ן למגורים בבורסה, הגיבו בעליות שערים חדות, והקבלנים ברכו על המהלך, שצפוי להזריק להם דם חדש של ביקושים לדירות.

ההודעה של שר האוצר כ"ץ שיקפה שינוי כיוון של 180 מעלות ביחס למדיניות של שני שרי האוצר שקדמו לו, יאיר לפיד ומשה כחלון, שדווקא העלו מס לדירה שנייה, והצליחו לחתוך בחצי את רכישות הדירות בידי משקיעים.

ההודעה של כ"ץ על הורדת מס המשקיעים שיקפה שינוי כיוון של 180 מעלות ביחס למדיניות של שני שרי האוצר שקדמו לו, שדווקא העלו המס על דירה שנייה, וחתכו בחצי את רכישת הדירות בידי משקיעים

לאחר מכן, להפתעת חברי ועדת הכספים, כ"ץ הגניב בשלב השני את ההטבה למשקיעים לחבילת החקיקה של מענקי הקורונה. אפילו חברת הכנסת מרב מיכאלי, שנשאה נאום ויראלי נגד הנחת המיסוי שמעודדת משקיעי נדל"ן, נאלצה להצביע בעד הסעיף הזה – בגלל הדחיפות של אישור המענקים לנפגעי הקורונה.

הקלות לפרויקטים של פינוי בינוי

שינוי דרמטי לא פחות, הוא הורדת רף ההסכמה לביצוע פינוי-בינוי לשני שלישים בלבד מהדיירים, במקום 80% כיום. הכוונה הזו גרמה להרמת גבות אפילו באגפים הליברלים של המשקיפים על מדיניות הדיור.

לטענתם, ייתכן שהיה צורך להוריד קצת את הרף כדי למנוע מצבים של סחטנות מצד דיירים, שמקווים לשפר את מצבם על חשבון השכנים. אבל הורדה כל כך גורפת תרמוס בוודאות את זכויותיהם של דיירים במצבים מוחלשים – כמו זקנים או נכים – שאין להם את היכולת או הרצון לצאת מהבית, או את המשאבים הכספיים להיכנס לעימותים משפטיים ממושכים.

הורדת רף ההסכמה לביצוע פינוי בינוי לשני שלישים בלבד מהדיירים, במקום 80% כיום תרמוס בוודאות את זכויותיהם של דיירים במצבים מוחלשים – כמו זקנים או נכים – שאין להם את היכולת או הרצון לצאת מהבית

מוסכם על הכל שזה היה צריך לעבור בחקיקה ראשית, ולא בחוק ההסדרים. גם כאן, מי שייהנו מהמהלך הן חברות הבנייה, שלוטשות עיניים לפרויקטים האלה, ומפעילות על הדיירים לחץ אינטנסיבי במשך שנים כדי שיסכימו לצאת מהבית.

אילוסטרציה, שלט המכריז על פרויקט פינוי-בינוי לבניין דירות בשכונת גונן בירושלים, ינואר 2020 (Hadas Parush/Flash90)
אילוסטרציה, שלט המכריז על פרויקט פינוי-בינוי לבניין דירות בירושלים, ינואר 2020 (Hadas Parush/Flash90)

חברות הנדל"ן שייהנו מהשינויים

לצד שני השינויים הבולטים האלה, הממשלה מאריכה גם את פעילות הותמ"ל, שתתמקד בבנייה במרכזי הערים, תוך עקיפת מנגנוני התכנון המחוזיים. בנוסף, מוצע בחוק ההסדרים (שתקוע כעת כי הוא אמור לעבור יחד עם התקציב), לקבע את היטל ההשבחה על ברירת מחדל נמוכה יחסית של 25%, שתגרע הכנסות יקרות מהרשויות המקומיות, שגם כך מתקשות לספק תשתיות לתושבים חדשים.

אחת החברות שייהנו מאוד מהשינויים האלה היא אאורה, שמרכז פעילותה הוא בנייה למגורים באזורי הביקוש, ומתמחה בהתחדשות עירונית ופינוי-בינוי. ואכן, ביום שבו נודע על הפחתת מס המשקיעים, מניית אאורה זינקה ב-13% בבורסה בתל אביב. בעל השליטה בחברה הזו הוא עו"ד יעקב אטרקצ'י, 54, שפעיל במפלגת הליכוד משנות ה-90, מקורב לישראל כ"ץ, ובעשור האחרון תרם בבחירות המקדימות לאופיר אקוניס, לגדעון סער ולגילה גמליאל, ועוד.

גדעון סער (מימין) ואופיר אקוניס (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
גדעון סער (מימין) ואופיר אקוניס (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

המוטו של אטרקצ'י בחשבון הווטסאפ שלו, הוא כזה:

"אם אתה רוצה שדברים יתרחשו – גרום להם להתרחש".

ואכן, כיום נראה שיש לו אפשרות גדולה מאי פעם לגרום לדברים להתרחש, בזכות הנגישות למקבלי ההחלטות. לעמדת ההשפעה הבכירה ביותר בפוליטיקה הארצית הגיע אטרקצ'י באביב האחרון, כאשר ניהל את המגעים להסכם הקואליציוני מטעם בנימין נתניהו, במה שהבשיל לבסוף לממשלה הנוכחית.

הידידות האמיצה עם נתניהו השתלמה, ואיש הנדל"ן הזה הפך לאדם המקורב ביותר לראש הממשלה במגזר העסקי. עד כדי כך שגם בתחילת החודש, נתניהו הפקיד בידיו את המגעים מול כחול-לבן, בניסיון להעניק לו הגנה מפני פסילה משפטית, ולגרום ליריבים הפוליטיים להסכים לתקציב לחודשיים לכל היותר.

אאורה בהטבות מעולות למשקיעים בנדל"ן: https://bit.ly/33dIG2L

הטבות מעולות למשקיעים בעקבות ירידת מס הרכישה! לניצול הזדמנויות: https://bit.ly/33dIG2L

פורסם על ידי ‏אאורה ישראל‏ ב- יום ראשון, 2 באוגוסט 2020

הקרבה לנתניהו העלתה את אטרקצ'י לפוקוס התקשורתי, ומהפרסומים אודותיו עולה כי הוא גדל בבית ליכודי בקריית שלום, וכי לאחר סיום לימודיו מונה למנכ"ל החברה העירונית רמלה לוד. נתניהו עצמו ניסה לעזור לאטרקצ'י בתצהיר שהגיש לבג"ץ, ובו טען שהוא צריך להישאר בתפקידו, למרות עתירה שדרשה להדיחו, לאחר שמבקר המדינה מתח עליו ביקורת. אבל בג"ץ לא השתכנע, והוא הודח.

נתניהו ניסה לעזור לאטרקצ'י בתצהיר שהגיש לבג"ץ, ובו ניסה לטעון שהוא צריך להישאר בתפקידו למרות עתירה שדרשה להדיח אותו, לאחר ביקורת שנמתחה עליו על ידי מבקר המדינה. אבל בג"ץ לא השתכנע, והוא הודח

אטרקצ'י המשיך לדרך עצמאית בנדל"ן, ולאחר המשבר של 2008 הצליח לקנות מנאמן את השליטה באאורה. נכון להיום, שני בעלי תפקידים בחברה מוכרים לנתניהו: הדירקטורית נאוה שפר, אשתו של גיל שפר, ששימש בעבר כמנהל לשכת רה"מ; וגידי שמרלינג, סמנכ"ל ודירקטור, שהיה בעבר ראש מערך ההסברה במשרד רה"מ וגם בחודשים האחרונים שמו עלה כמועמד לייעץ לנתניהו.

גיל שפר (משמאל) וארי הרו. תצלום ארכיון 2014 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)
גיל שפר (משמאל) וארי הרו, תצלום ארכיון מ-2014 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

אטרקצ'י מושך מהחברה שכר שנתי נמוך יחסית של 1.4 מיליון שקל, ומענק שנתי שיכול להגיע להיקף דומה, אך משרד עורכי הדין של אשתו סיגל אטרקצ'י קיבל ממנה במהלך השנים האחרונות סכום עתק של 34 מיליון שקל, ורשות ניירות ערך אף קנסה את החברה בגלל היעדר גילוי מספק על התשלומים האלה.

אאורה מציגה את עצמה כמובילה בהתחדשות עירונית בישראל, ורוב הפרויקטים שלה כאלה. במספרים, מדובר ב-13,400 יחידות דיור בסוג הפעילות הזה לבדו. לפני כשנה וחצי אאורה אפילו השיקה מכון על שמה, שמיועד לפעילות בתחום הזה במרכז הבינתחומי, ואת האירוע כיבדו בנוכחותם גם בכירי ליכוד, כמו השר יואב גלנט, ראש העיר ירושלים משה ליאון, והשר אמיר אוחנה.

אטרקצ'י עצמו דיבר בראיון שנתן לפני מספר ימים על התחדשות עירונית כדרך העיקרית לחדש את מלאי יחידות הדיור במרכז הארץ. ממש בפתח הראיון שנתן לאתר פאנדר הוא שטח את האני מאמין שלו:

"אני לא ממש רואה אפשרות לבנות במרכז, באזור תל אביב רבתי גבעתיים רמת השרון והרצליה, לא רואה אפשרות אחרת, אין מגרשים פנויים. מה זה פינוי-בינוי? אנחנו לוקחים בניינים ישנים, נמוכים, צפופים, שנבנו בסטנדרטים של לפני 60 שנה…. הורסים הכל ובונים מחדש".

בהמשך הוא צייר את עצמו כמי שבא לעזור לדיירים הקיימים לממש את החלום ולהגדיל את גודל ושווי הדירות שבידיהם:

"קודם כל אנחנו מחוברים לאנשים. אני רואה את הדיירים שותפים שלנו. אני משתף אותם בישיבות תכנון, אני יוצר זהות ובעיני אין ניגוד עניינים. אני דואג שיהיה שוויון מוחלט בין הדיירים, אין אפליה ביניהם, אז אנשים לא מרגישים שמישהו דפק אותם או מישהו קיבל יותר מהם וזה הפיצוח".

התיאור האידאלי הזה לא כל כך מסתדר עם המציאות, שבה יזמי הנדל"ן פועלים באופן אגרסיבי ועושים מניפולציות שונות כדי להביא לפינוי המיוחל. אבל ניחא. איכשהו, יצא ככה שכאמור, התחום של התחדשות עירונית שעליו אטרקצ'י משליך את יהבו, קיבל דחיפה רגולטורית משמעותית מהממשלה החדשה.

בנימין נתניהו ודובר ראש הממשלה לשעבר, גידי שמרלינג (תצלום ארכיון 2011) (צילום: Sellem/POOL/FLASH90)
בנימין נתניהו ודובר ראש הממשלה לשעבר, גידי שמרלינג, ארכיון, 2011 (צילום: Sellem/POOL/FLASH90)

השווי של אאורה נחתך בחצי

לפי הדוח האחרון שהחברה פרסמה במאי, אאורה נמצאת בישורת האחרונה להשגת החתימות מדיירים שיסכימו לפינוי באזורים סופר-אטרקטיביים. כך, למשל, במתחם דפנה בתל אביב אאורה השיגה 60% חתימות מהדיירים, בפרויקט ברמת אביב ג' יש לה 66%, ובפרויקט גדול יחסית בקריית ביאליק יש לה 68%.

אם חוק ההסדרים יאושר ורף ההסכמה לפינוי ירד ל-66%, אאורה תוכל להוציא לפועל 4 פרויקטים באופן מיידי, ועוד כמה אחרים יתקרבו מאוד ליעד. זה אומר שלאטרקצ'י יש מאות מיליוני סיבות להביא את כחול-לבן להסכים לגחמות של נתניהו, כך שהממשלה תעביר סוף-סוף את התקציב ואת חוק ההסדרים.

האינטרס הזה גובר לנוכח העובדה שאאורה נמצאת ממילא במצב מאתגר. שוויה נחתך בחצי מתחילת השנה, והאג"ח שלה מדורגים BBB עם תחזית שלילית.

פרויקטים של אאורה לפינוי ובינוי. הפחתת רף ההסכמה של הדיירים לפרויקטים של פינוי ובינוי ל-66% במקום 80% כיום, תכניס ליעד עוד ארבעה פרויקטים ותקרב אליו כמה נוספים (מקור: מתוך הדוחות הכספיים של החברה)
פרויקטים של אאורה לפינוי ובינוי. הפחתת רף ההסכמה של הדיירים לפרויקטים של פינוי ובינוי ל-66% במקום 80% כיום, תכניס ליעד עוד ארבעה פרויקטים ותקרב אליו כמה נוספים (מקור: מתוך הדוחות הכספיים של החברה)

באפריל נכנסו איגרות החוב של החברה לרשימת מעקב בגלל נזילות חלשה ומינוף גבוה מדי, שמעמיד בסיכון את היכולת לפרוע בזמן את תשלומי האג"ח. אאורה יצאה מהרשימה בתחילת החודש, הודות לגיוס הון מבעלי המניות הקיימים, ומכירת קרקעות בפרדס חנה, בצומת סביון וברחוב שינקין בתל אביב.

על כך יש להוסיף, כמובן, את המשבר הכלכלי שמאט את קצב שיווק הדירות של כל הענף. עשרות אלפי משקי בית קיבלו דחייה בתשלומי המשכנתה והמפוטרים הרבים לא ירוצו עכשיו לקנות דירה. מצד אחד אאורה פועלת בעיקר באזורי ביקוש, אך ברור שחוסר יציבות פוליטית והליכה לבחירות וודאי לא יעזרו למשק לצאת מהמיתון ולחברה של אטרקצ'י לחמוק מכשל פירעון באגרות החוב שלה.

אאורה פועלת בעיקר באזורי ביקוש, אך ברור שחוסר יציבות פוליטית והליכה לבחירות וודאי לא יעזרו למשק לצאת מהמיתון ולחברה של אטרקצ'י לחמוק מכשל פירעון האג"ח שלה

נראה שבכל מה שנוגע לרגולציה ול"הסרת חסמים" בפרויקטים של דיור למגורים, אין לו סיבות להתלונן על המדיניות של הממשלה הנוכחית. לפי תגובת משרד המשפטים לאטרקצ'י אין הסכם ניגוד עניינים. בהינתן שכך, כיצד הצליח להפריד בין עיסוקו בנדל"ן לבין המעורבות שלו מול גורמים פוליטיים מתחילת כהונת הממשלה?

במשרד המשפטים מסרו את התגובה הבאה:

לא נמסרו לנו פרטים על הזיקה בין עו"ד אטרקצ'י ובין שרי הליכוד ועל כן בשלב זה הנושא לא נבחן על ידינו. נזכיר כי עו"ד אטרקצ'י אינו ממלא תפקיד ממשלתי, והוא אינו כפוף להנחיות היועץ המשפטי לממשלה.

מאטרקצ'י, הליכוד ושר האוצר טרם התקבלה תגובה.

אריה דרעי וישראל כ״ץ. תצלום ארכיון 2015 (צילום: Yaacov Cohen/FLASH90     )
אריה דרעי וישראל כ"ץ. תצלום ארכיון 2015 (צילום: Yaacov Cohen/FLASH90)
עוד 1,424 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 28 באוקטובר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הקבינט עשוי לאשר מחר פתיחת בתי כנסת ל-10 מתפללים

אהרן ברק: "ביהמ"ש לא צריך להיכנס לבונקר ולחכות לימים טובים" ● גלנט משנה כיוון: כיתות א'-ד' ילמדו ארבעה ימים בשבוע ● רגב וסמוטריץ התעמתו במליאה ● נתניהו ושגריר ארה"ב חתמו על הסכם לשיתוף פעולה מדעי בשטחים ● יו״ר ועדת סל התרופות: אם לא יהיה תקציב, לא נכניס תרופות חדשות לסל

עוד 56 עדכונים

שברי לבנים וטיח נפלו מתקרת המבצר הקורס על שולחן השופטים

כשנשיאת העליון אסתר חיות נזפה בעו"ד דפנה הולץ-לכנר שהמבצר לא נופל, תהו רבים אם מדובר בלקות ראייה, או בחשש להתייצב מול השלטון ורעשי ההמון המוסת המתדפק על קירות בית המשפט. אולי היתה זו אימת הדי-ניין המיתולוגי הרוחף כרוח רפאים רעה במסדרונות בית המשפט.

כשנשיאת העליון אסתר חיות נזפה בעו"ד דפנה הולץ-לכנר שהמבצר לא נופל, תהו רבים אם מדובר בלקות ראייה, או בחשש להתייצב מול השלטון ורעשי ההמון המוסת המתדפק על קירות בית המשפט

אבל למרות הנזיפה, המהלומות על קירות המבצר נשמעו היטב באולם הדיונים של בית המשפט העליון. שברי לבנים וטיח נפלו מהתקרה על שולחנם של השופטים שהצליחו להתעלם מה"הפרעה" והתדיינו בסבר פנים חמור על ענייני נוהל. לא היה בכוחם לעזוב את קתדרת התאוריה ולהתייצב חוצץ בין הקורנס לקירות המבצר.

הם רק ייחלו לכך שהמחריב ייעתר לתפילתם החרישית ויחדל. תפילתם כמובן לא נענתה. מאז ההכרזה הדרמטית ששום מבצר לא נופל, חלפו יותר מחמישה חודשים שבהם מתרופפת ונושרת על ראשינו בכל רגע לבנה נוספת, ורק מפליא שהמבנה המעורער עדיין עומד איכשהו על כרעיו. דינמיקת ההתפוררות הולכת ומתעצמת בתאוצה מבהילה.

רואים את זה בהחצפת הפנים שמרשים לעצמם מיקי זוהר וחבריו כשהם מאיימים ברוח המאפיה על רשויות החוק. רואים את זה באיום פרקליט הליכוד על בג"ץ, שלא חמק מהמשנה לנשיאת בית המשפט העליון. רואים את זה בהתנהלות המשטרה שהפכה לכנופיית בריונים בשירות השלטון. רואים את זה בכל מקום, רואים את זה כל כך ברור ובוהק עד שכבר אי אפשר שלא לראות את זה גם מתוך המעבה החשוך של סבך פלפולים משפטיים בו חוסים שופטי העליון.

אולי משום כך קרה מה שקרה ביום שני, כאשר בהחלטה שאולי היא אמיצה, ואולי היא רק התנערות רגעית הנובעת מאי יכולתם של השופטים להכיל עוד את תבוסתם המוסרית, פסק בג"צ בניגוד להחלטת היועמ"ש, והורה לעותרים לתקן את עתירתם בתוך 21 יום. כלומר, ייערך דיון, ובדיון יוכרע אם תיפתח או לא תיפתח חקירה בעניין הצוללות.

בסוף החודש הבא תחול התיישנות על הפרשה. אם לא תיפתח חקירה עד ה29/11 יקיץ הקץ על יכולתה של המדינה לעבור תהליך הכרחי של ריפוי. פרשת הצוללות, שהוגדרה ע"י בכירי הצמרת הביטחונית לדורותיה כפרשה הביטחונית החמורה ביותר בתולדות המדינה, היא פצע מוגלתי שחובה לנקות ולחטא כדי שנוכל כולנו להמשיך הלאה, אל תהליך השיקום.

החלטה לא לטפל בפצע הזה פירושה המתנה לנמק השחיתות שיפשה בכל רקמות החברה והמדינה. אם לא יוביל למוות, יביא לחיים חולניים של גוף בגסיסה מתמדת. קשה להאמין שישנם אזרחים אשר אינם מבינים את הנחיצות האקוטית בחקירה. בלתי אפשרי להאמין ששופטי העליון אינם מבינים זאת.

בסוף החודש הבא תחול התיישנות על הפרשה. אם לא תיפתח חקירה עד ה29/11 יקיץ הקץ על הסיכוי לריפוי. פרשת הצוללות, שבכירי הצמרת הביטחונית הגדירו כפרשה הביטחונית החמורה בתולדות המדינה, היא פצע מוגלתי שחובה לנקות ולחטא

החלטת בג"צ מיום שני מותירה אותנו בהמתנה ובחרדה. האם שופטי העליון בשבתם לפני שער החוק הקפקאי יאזרו עוז לקום ולעבור בו? או שימתינו עד בוש, עד שייסגר השער והשומר יסביר להם בפנים חתומות שהשער היה מיועד אך ורק להם. זה יהיה הרגע בו יפול המבצר על יסודותיו ויהפוך לעיי חורבות.

במהלך השנים 2016-2015 כתב ירון כהן את "שמש אחרונה" (הוצ' כרמל) רומן המתרחש על רקע קריסת הדמוקרטיה הישראלית, מערכת המשפט והעיתונות. היום הוא כותב: כששופטי העליון מסרבים להרחיק מבט אל מעבר לקצה אפם, קיים סיכוי סביר שהרשומה הבאה שבה יוזכר חורבן הדמוקרטיה הישראלית תהיה ידיעה חדשותית במדורי האקטואליה של העיתונות העולמית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 468 מילים

אפקט הקורונה מחסור כבד באופניים - לצד עליית מחירים

חנויות האופניים בארץ התרוקנו כבר בסגר הראשון, והמפעלים בסין מתקשים להדביק את הקצב, עקב העלייה העולמית בדרישה לזוג גלגלים בלי מנוע ● "המכירות זינקו כי הספורט הזה היה מותר בסגר", אומר בעל חנות אופניים שנתקע בלי סחורה ● הספקים כמובן זיהו את ההזדמנות: "המחירים כבר עלו ב-15%, ואם לא יהיה עודף סחורה זה ימשיך לטפס"

עוד 1,568 מילים

הצטרפותם האפשרית של ראש עיריית תל אביב וראש עיריית מודיעין לזירת הפוליטיקה הארצית, מפיחה תקווה בקרב מצביעים שמאסו בנתניהו מימין (חיים ביבס) ומשמאל (רון חולדאי) ● אך מהלך פוליטי כפול כזה עלול להשיג אפקט הפוך לחלוטין, אם חולדאי יביא למחיקת מפלגות שמאל-מרכז קיימות וביבס ינהר לקואליציה הבאה של נתניהו

עוד 1,022 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

ניגריה הם יורים גם במפגינים

בשנות ה-90 הוקמה בניגריה יחידת משטרה סודית, כדי להיאבק בפשע הגואה שם ● 20 שנה אחר כך, אש השוטרים מופנית כלפי צעירים מקומיים, שנורים למוות ברחובות ● לפחות 85 קורבנות כאלה נספרו שם ב-3 השנים האחרונות, כולם גברים עם ראסטות, ג׳ינסים קרועים וקעקועים - שנרצחו רק בשל המראה והמעמד הנמוך שלהם ● כעת שוטף את המדינה גל מחאה ענק, שבא לידי ביטוי גם בתרבות ובאמנות

עוד 2,537 מילים ו-1 תגובות

משתעשעים עם פוליטיקאים

עיתונות טובה צריכה לעמוד על המשמר. להגיב בצורה מכובדת אבל בחריפות כאשר פוליטיקאים משתמשים בדמוקרטיה לרעה. או במילים פשוטות: אסור לשתף פעולה עם שעשועי הבחירות הספקולטיביים שהפכו לאייטמים מרכזיים. לעיתונאים מותר לומר לחבר הכנסת שהכרזה על בחירות נוספות בעייתית מאוד, הגם שאין חוק נגד זה, כדי שיבינו את המחויבות שלהם לקיים התחייבויות.

עיתונות טובה צריכה לעמוד על המשמר. להגיב בצורה מכובדת אבל בחריפות כשפוליטיקאים משתמשים בדמוקרטיה לרעה. אסור לשתף פעולה עם שעשועי הבחירות הספקולטיביים שהפכו לאייטמים מרכזיים

בחירות נועדו לבניית נבחרת של 120 ח"כים. אם נצמד להגיון של הדמוקרטיה הישראלית, מהרגע שנחתמו התוצאות, מועמד בעל סיכוי צריך להקים ממשלה, ואם הוא לא מצליח – הנסיון עובר למועמד השני. זו שיטה כושלת, לא אתית ולא מוסרית. שיטה שמאפשרת ל-120 שחקנים להשתעשע במגרש כפי שזה קורה בשלוש מערכות הבחירות האחרונות. איך זה מתאפשר? העיתונאים נכנסים למגרש ומשתתפים במשחק, רוקדים טנגו עם נבחרי הציבור, מהדהדים ומנכיחים כל אמירה וכל ציוץ שלהם והחגיגה נמשכת.

כך נראית תמונת המצב במדינה דמוקרטית שאיבדה את הבלמים. אפילו בית המשפט העליון לא יכול למנוע את הסחרחרת הזאת. הנה, בניגוד לתפישה של אקטיביזם שיפוטי, כשיש חוק המאפשר ללכת לבחירות, גם אם לא מוצו הנסיונות להרכבת ממשלה (למשל סעיף כמו סעיף 12 בחוק יסוד הממשלה "נתקבל חוק על התפזרות הכנסת, ייפסקו ההליכים להרכבת ממשלה" המופעל בעת הקמת ממשלה חדשה לאחר בחירות), בית המשפט לא יכול לעשות דבר מלבד להמליץ לכנסת לתקן את החוק.

לצערי, נבחרי ציבור שאינם מחויבים לכללי אתיקה ומוסר, מעוניינים לשמר את החקיקה העקומה שתשרת מי מהם בעתיד. האם אנחנו האזרחים תומכים בתהליך הזה? נדמה לי שאם כל אחת ואחד מאתנו יקרא את השורות הללו – נחשוב שהתשובה צריכה להיות לא.

העיתונות היא כלב השמירה של הדמוקרטיה, כך לימדו אותי, לפני שנים, בקורס הכתבים בקול ישראל. שנה שלמה ישבנו ולמדנו תקשורת הלכה ולמעשה. לפני שנים ראיינתי את העיתונאי דן עומר ז"ל. אני הייתי צעיר בתחילת הדרך והוא זה שלימד אותי את המונח כתבלב, מונח שסותר מן הסתם את המונח כלב השמירה.

בקורס הכתבים בקול ישראל לימדו אותי שהעיתונות היא כלב השמירה של הדמוקרטיה. לפני שנים, כצעיר בתחילת הדרך, ראיינתי את העיתונאי דן עומר ז"ל, שלימד אותי את המונח 'כתבלב', הסותר את המונח 'כלב השמירה'

מכל אותן שנות לימוד שלא הסתיימו הבנתי,  שעל העיתונאים והעיתונאיות להיות מקצועיים, ביקורתיים, חייבים ללמוד סוגיות לעומק ולא להסתפק בציטוטים של 'מי אמר למי ולמה?'. עיתונאים חייבים להבין את התמונה במלואה, על שלל המסגורים (frames) והשחקנים שלה. להבין את המורכבות ולהציג בפשטות כדי שנבין. במורשת השידור הציבור של אז הכניסו בנו את תורת ה'ראוי' למקצוע העיתונאי, מסמך האתיקה שניסח נקדימון רוגל ז"ל, מבכירי רשות השידור.

לפי עקרונות אלה, עיתונאים ועיתונאיות חייבים לחדול מהשיח הקליל על קיום ההסכם בין כחול לליכוד לבין כחול לבן. הסכמים חייבים לקיים בכל מחיר. לפיכך על העיתונאים לחזור על המסר, להזכיר לחותמים משני הצדדים שהם שליחי ציבור ועליהם לעמוד בהתחייבויות המופיעות במסמכים שעליהם הם חתומים. אם למי מנציגי הצדדים לא נוח עם ההסכם החתום, שיועיל באופן אישי להתפטר מהכנסת ולפנות את הזירה לבא בתור אחריו ברשימה לכנסת.

זהו שיח שמשתלב עם השיח הקליל על התקציב, חד או דו שנתי, כשלכולם ברור שמדובר בחשיבה עבריינית ונטולת אתיקה, אשר כל מטרתה לשרת אינטרסים אישיים של מקצת השחקנים, אינטרסים מנוגדים בין כחול לבן והליכוד. וכשאנחנו מדברים על שיח קליל – הוא יכול לבוא בדמות ציוץ עיתונאי המאתגר את הרשת. למה כל אחת מהמפלגות מעוניינת בכך במקום בשיח תובעני ומחייב, המזכיר לכל מפלגות הקואליציה שאנחנו לקראת סוף שנת 2020 ואין כל מוצא אחר חוץ מאשר תקציב דו שנתי?

אנחנו העיתונאים חייבים לעמוד על המשמר, להיות המראה שמזכירה לחברי הכנסת באשר הם על מה הם חתומים, מה הם התחייבו לעשות. האמירה השחוקה "מה שרואים משם לא רואים מכאן", או "זו היתה אמירה נכונה לשעתה", הן אמירות לא ראויות. מועמד לכנסת או מועמדת לכנסת אמורים לעשות את הנדרש כדי לברר לעומק מראש את הסוגיות הציבוריות העומדות על הפרק. מכאן ואילך, כשהם מקבלים מהציבור זכות למשול – שיעשו זאת בדיוק כפי שהתחייבו. זהו הכלל האתי הראשון של נבחרי ציבור, אתי ומוסרי. כפי שכבר ציינתי, מי שחש שאינו יכול לבצע את מה שהבטיח, שיפנה את מקומו.

העיתונאים חייבים להזכיר לחכ"ים על מה הם חתומים. מועמד לכנסת אמור לברר לעומק מראש את הסוגיות הציבוריות העומדות על הפרק. כשהם מקבלים מהציבור זכות למשול – שיעשו זאת כפי שהתחייבו או שיפנו מקומם

לסיכום, על פי התיאוריות בתקשורת הפוליטית, על כך שיש קשרי גומלין בין העיתונות לנבחרי הציבור, בדרך כלל העיתונאים הם בלון ניסוי של הצעות כאלה ואחרות, תהליך שהתחזק עם התלות של עיתונאים עם במקורות ידע גלוי ונסתר, כזה שאין למתחרים.

אפשר לומר שהעיתונאים הרגילו נבחרי ציבור שמידע שווה טיפול בכפפות משי. עם עיתונאים ישנו כיוון ויבחנו את המידע שמוגש להם בביקורתיות, כי אז גם נבחרי הציבור יזהרו. הטיפול העיתונאי בשחיתות ציבורית מבורך, אך הוא בא מאוחר מדי. עיתונאים חייבים להעמיק בכל סוגיה, גם על חשבון כמות הידיעות ביום. פחות ידיעות אבל יותר איכות של ידיעות יועילו למקצוע ויועילו לחברה.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 766 מילים
עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הטקטיקה הבאה של נתניהו: הפרד ומשול בין בנט וסמוטריץ'

הדיונים בבג"ץ מלמדים על המיאוס של השופטים מהקואליציה הנוכחית - אבל קשה לראות את בית המשפט העליון לוקח על עצמו לפרק את הממשלה ואת הכאוס הפוליטי שהתערבותם עלולה לחולל ● בימינה ימשיכו היום להטריל את הקואליציה בניסיון לתקוע טריז בין כחול-לבן והליכוד ● ותנועת הגמלאים החדשה מעוררת מחלוקת

עוד 780 מילים

הלמידה מרחוק גורמת למשפחות רבות לשקול מעבר לחינוך ביתי, ובקהילות החינוך הביתי מדווחים על הצטרפות משפחות רבות ● אך נתונים רשמיים מצביעים דווקא על ירידה של 25% במספר הילדים שמחונכים על ידי ההורים ● פעילי החינוך הביתי מעריכים: "הסיבה בירוקרטית. בגלל הקורונה, משרד החינוך לא שולח מפקחים כדי להסדיר רישום של תלמידים ותיקים וחדשים. בפועל, יש נהירה לחינוך הביתי"

עוד 1,270 מילים

פרסום ראשון תנועת גמלאים חדשה בראשות דני יתום מתכננת לרוץ לכנסת

ראש המוסד לשעבר חבר אל ד"ר אבי ביצור, שהיה המנכ"ל הראשון של המשרד לענייני גימלאים, העיתונאית פאר-לי שחר ושמות ידועים נוספים למען הקמת תנועת גמלאים חדשה שמטרתה לרוץ בבחירות לכנסת הבאה כדי לדאוג לזכויותיהם של 1.4 מיליון אזרחי הגיל השלישי ● "במוקד העניין יעמדו זכויות המבוגרים במדינה בעקבות כל מה שהיה בקורונה", הם אומרים לזמן ישראל

עוד 709 מילים ו-1 תגובות

האיש הירוק לשבור את הגלים

חופים הם לפעמים געגועים ליאכטה, מסתבר ● או למגרש חנייה, או לשורת בתי עסקים שמושכים תיירים (אולי), ומעשירים את קופות העיריות (הלוואי) ● תכנית מרינות שאפתנית שמקודמת מנהריה ועד בת ים, צפויה לגזול מהמתרחצים כמה מהחופים היפים בארץ ולהאיץ את התפוררות המצוקים ● אביב לביא יצא למסע פרידה מצולם מהחופים הללו, בתקווה שמישהו בממשלה ישנה את דעתו

עוד 968 מילים

אלפי עצמאים נדרשים להשיב את המענק הכספי שקיבלו לאחר שנמצא שאינם זכאים לו

פרופסור נחמן אש, לשעבר קצין רפואה ראשי, יתמנה בחודש הבא לפרויקטור הקורונה ● מנדלבליט הודיע לחיים כץ שיוגש נגדו כפוף לשימוע כתב אישום בגין עבירות מס ● בג"ץ דן בעתירות נגד ממשלת החילופים ● אוסנת מארק ייחסה לארגון קריים מיניסטר פרסום שקרי, אך אחרי ביקורת חזרה בה ● בניגוד להסכם בין המדינות, ארצות הברית לא העבירה את מבנה השגרירות בתל אביב לישראל

עוד 56 עדכונים

מנדלבליט ניסה לעשות בבג"ץ תרגיל מספר תרגילי המסמוס ליועצים פאסיביים

אחרי שדחה עוד ועוד את מתן התשובה של המדינה לבג"ץ בעתירה של התנועה לאיכות השלטון בפרשת המניות של נתניהו, פרסם מנדלבליט לפני שבועיים את החלטתו שלא לפתוח בחקירה בפרשה - ואז נתלה בפרסום ההחלטה כעילה לבקש מבג"ץ לדחות את העתירה שכן התשתית העובדתית השתנתה ● וכל זה כששעון ההתיישנות מתקתק ● למרבה המזל, השופט סולברג החליט לטובת העותרת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
היועץ היה מזכיר הממשלה בין השנים 2013-2016 בתקופה בה ניתן האישור לגרמניה לספק צוללות מתקדמות למצרים ובתקופה בה בוטל המכרז הבינלאומי לרכישת ספינות והועדפה תיסנקרופ. הוא נחוץ כעד בחקירות.... המשך קריאה

היועץ היה מזכיר הממשלה בין השנים 2013-2016 בתקופה בה ניתן האישור לגרמניה לספק צוללות מתקדמות למצרים ובתקופה בה בוטל המכרז הבינלאומי לרכישת ספינות והועדפה תיסנקרופ. הוא נחוץ כעד בחקירות. הוא חייב היה לפסול עצמו מזמן או למצער להורות על חקירה ולהדיר עצמו מניהולה. ואשר למניות, ישנו כאן חשד מובהק לעבירת מס חמורה. הרי גם לפח היועץ עצמו ניתנה טובת הנאה, המדובר בהנחה ענקית על מחיר המניות, ומכיון שלא נטען לא ע״י נתניהו ולא ע״י מיליקובסקי שמדובר במתנה, מדובר בהכנסה שהיתה חייבת במס שולי של קקוב ל-50%. נתניהו לכאורה ״כיבס״ מס רגיל של 50% במס מופחת של 20% בדיווחו הכוזב על רווח הון לגבי שנת 2010 תוך הסתמכות על מחיר הרכישה הלא ריאלי שלו שהסווה את טובת ההנאה. בכך גם קיזז בפועל שלא כחוק את ירידת הערך שהיתה במניות בתקופת בהחזקתו.
אין כאן התישנות, כי הדיווח הכוזב נעשה לגבי שנת המס 2010, ומדובר לכאורה בהעלמת מס של כשני מיליון דולר! היועץ בכלל לא להתייחס לצורך לחקור את עבירת המס!

עוד 846 מילים ו-2 תגובות

כאשר מעיינים בהחלטת בג"ץ, לא מוצאים כל התייחסות לאיסור על השמעת מוזיקה עד השעה 23:00 בהפגנות, ובטח שלא להחרמת ציוד מהמפגינים ● אך משטרת ירושלים החליטה כנראה להמציא חוקים משלה, וזה עוד החוק הפחות חמור שהיא אימצה בהפגנה בבלפור ● "הם החליטו לאסור השמעת שירים ללא סיבה, כמו בארגנטינה בימיה האפלים", הסביר לי אחד מהמפגינים ● ערן הילדסהיים מדווח מהשטח

עוד 779 מילים ו-2 תגובות

בניגוד לטראמפ, ששולף מהמותן והיה נעדר רקורד פוליטי או מדיני כלשהו בטרם נבחר למשרה החשובה בעולם, לג'ו ביידן יש מצע מסודר הנוגע לישראל ולמזרח התיכון - וגם היסטוריה שעשויה להעיד על כוונותיו ● ביידן נוהג להדגיש את מחויבותו לישראל, אך צפוי לעסוק הרבה פחות במזרח התיכון, ולהתנגד להמשך הכיבוש ולהרחבת ההתנחלויות ● אנשיו אומרים לזמן ישראל: "זה לא שממשל ביידן לא יתמקד בישראל, הוא פשוט לא יעניק לה את מרכז הבמה"

עוד 1,458 מילים

ההכרזה על הסכם הנורמליזציה עם סודאן, צפויה להשפיע ישירות על גורלם של כ-6,200 מבקשי מקלט סודאניים שחיים בארץ ● אלפים מהם זוהו על ידי ישראל כמי שמוצאם בחבלי ארץ שבוצעו בהם מעשי רצח עם וטיהור אתני, אך במשך שנים היא מתעלמת מבקשות המקלט שהגישו ● "הצבא והמיליציות עדיין שולטים במדינה ועדיין רוצחים", אומר אחמד אדם, שברח לפני 17 שנה מדארפור, "לאן אני אחזור?"

עוד 693 מילים

ראיון "נתניהו נראה כועס וכבוי"

חוקרת הרטוריקה, ד"ר מישל שטיין טיר, עוקבת אחר הופעותיו של נתניהו, ומנתחת לפיהן את אישיותו והלך רוחו ● לדבריה, קריאותיו לאחדות הן רק משחק מול מצלמה, שנועד לעורר סימפטיה ולהנמיך התנגדות ● "אני נדהמת מהיכולת שלו להחזיק עד עכשיו, אבל זה נותן אותות בגוף. הוא ירד במשקל, וממש אפשר לראות את העצב בעיניים. בכל פעם הוא נופל וקם, אך יש תחושה שנתניהו עומד לפני סוף דרכו"

עוד 3,001 מילים ו-7 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה