מאז מלחמת העולם הראשונה שהסתיימה ב-1918 ועד ביקורו של הנרי קיסינג'ר ב-1971 בסין, העולם הפך יותר חדשני אך פחות גלובלי. מאז 1971 ועד היום – העולם הוא יותר גלובלי אך פחות חדשני. החדשנות העולמית, כך נראה, בנסיגה, ומלבד תחום המחשוב, כמו האינטרנט והתקשורת – בתחומים רבים ושונים חלה נסיגה בהתקדמות הטכנולוגית.
למשל, בתחומי ההנדסה הגרעינית, מדעי החלל, מדעי הכימיה, מכניקה ואפילו מדעי האלקטרוניקה – קיימת האטה בפיתוחים הטכנולוגיים. החברות המובילות היום בוול-סטריט מבחינת שווי שוק הן חברות הטכנולוגיה – טכנולוגית מידע. החברות שהובילו לפני עשור את שווי השוק בוול סטריט היו חברות אנרגיה וכספים. הפער בין החברות המובילות לבין אלו שהובילו בעבר הוא עצום. חברות הטכנולוגיה מובילות בשל חדשנות, והחברות הנשרכות אחריהן, אלו שהובילו וכעת אינן עוד מובילות, עושות זאת בשל היעדר החדשנות. לדוגמה, אחת ההשקעות הגדולות ביותר של וורן באפט היא בחברת רכבות. זאת משום שחברת הרכבות מובילה לרוב פחם. כן, גם לאחר יותר ממאה שנים עדיין משתמשים בפחם כמקור אנרגיה. זו אינה חדשנות. זוהי דריכה במקום.
בתחומי ההנדסה הגרעינית, מדעי החלל, הכימיה, המכניקה ואפילו האלקטרוניקה – קיימת האטה בפיתוחים הטכנולוגיים. החברות המובילות היום בוול-סטריט מבחינת שווי שוק הן חברות הטכנולוגיה – טכנולוגית מידע
תחום נוסף הוא ההתניידות החברתית של כולנו במרחב. זמני הנסיעה או הטיסות ממדינה אחת לאחרת מבטאים את היעדרה של חדשנות. אנחנו היום נעים בדיוק באותה המהירות שנענו בתחילת המאה ה-20, אז הומצאה המכונית ואנשים עברו מסוסים – תנועה אטית ביותר – אל כלי רכב – תנועה מהירה ביחס לסוסים. אנחנו לא נעים יותר מהר בטיסות בין שדה תעופה אחד למשנהו.
מהירות ההתניידות של נוסעים בעולם משדה תעופה אחד לאחר, זהה לזו שהיתה בשנות ה-60, בתחילת עידן התיירות התעופתית. במאה ה-16 ובמאה ה-18 הומצאו על פי הסדר אמצעי שיט מהירים ורכבות אשר הביאו לעולם בשורה חדשה בניוד אנשים מנקודה אחת לנקודה אחרת. מהירות התנועה של האנשים עלתה בעשרות מונים ברחבי העולם.
אמצעי התעופה המהירים שחתרו להביא אנשים מיבשת אחת ליבשת אחרת, כמו פרוייקט הקונקורד שבוטל ב-2003, לא נראו עוד, להפך. בשל מתקפת הטרור בספטמבר 2001 על ארה"ב, ואמצעי הבטחון המחמירים, אנו נעים הרבה פחות מהר מאשר בעבר, למרות שקיימת התכנות טכנולוגית לצמצם את זמני הבדיקות הבטחוניות וזמני הטיסות גם יחד.
הנכונות הפוליטית להשקיע היום בפיתוח תרופות ולממן מחקרים רפואיים פוחתת, בשל ריבוי הכשלונות לעומת מיעוט ההצלחות המיידיות. הצלחה מיידית בתשתיות למשל, מול אי הוודאות במדעי החיים. בארה"ב, קיימת ירידה של יותר מ-70% בפטנטים רפואיים שמאושרים על ידי ה-FDA בשלושים השנים האחרונות. כל זאת, למרות שאחוז האוכלוסיה המבוגרת הופך למשמעותי מאוד. האם מחלת הדמנציה אשר 10% מהאוכלוסיה המבוגרת מעל לגיל 65 יחלו בה אינה מספיק חשובה, כדי לחקור את מקורותיה ולמצוא עבורה חיסון ביום מן הימים?
גם בהתניידותנו החברתית במרחב זמני הנסיעות והטיסות בין מדינות מבטאים היעדר חדשנות. אנחנו נעים היום בדיוק באותה מהירות שנענו בתחילת המאה ה-20, עם המצאת המכונית והמעבר אליה מסוסים
מה למשל קורה בחקר החלל? מדוע מספר חוקרי החלל ירד? השלטון שולח את אותם כישרונות אל שוק ההון, והם כמובן מתפתים בשל הכסף המהיר והגדול. במקום לעודד את פיתוח מדעי החלל, השלטון מעדיף לעודד שוק הנדל"ן, טייקונים ועוד. התמורה הפוליטית מהירה יותר במערכת שיקוליו של פוליטיקאי אשר מבקש לקצור הצלחות מיידיות. מחקרים אורכים שנים, ואילו הטבות מס לציבור או לטייקונים מקבלים ביטוי מיידי כמעט.
הקונגרס האמריקני הציב את פסלו של המדען נורמן בורלאוג ב-2014 לאות הוקרה על עבודתו המדעית. הוא הציל את האנושות מרעב בתחילת המאה ה-20. הוא פיתח זן של חיטה העמידה בפני מחלות ומזיקים, ויצר את המהפכה הירוקה – האכלת העולם ביותר חיטה עבור מיליוני האנשים. בשנות ה-40 וה-50 הודו ומקסיקו הצליחו להאכיל את האוכלוסיה המקומית ולמנוע רעב המוני בזכות החיטה שפיתח.
אלא שהיום קיימת פחות כדאיות כלכלית להפיק מזון, למרות שהאוכלוסיה צמחה מתחילת המאה ה-20 ביותר מ-79%. הסיבה העיקרית היא שקיימות פחות אדמות אשר יכולות לספק לאוכלוסיה הצומחת והמתעשרת של מדינות בעולם את המזון לו היא זקוקה. הודו הצליחה באמצע המאה ה-20 לייצר דגנים בקצב גבוה יותר מהגידול באוכלוסיה. אולם בשנות ה-2000 חלה נסיגה בקצב ייצור הדגנים למול הצמיחה באוכלוסיה ההודית, וכמות השטחים לגידולים חקלאיים לא עלתה אלא פחתה. נכון להיום, הודו מייצרת עוד פחות דגנים למרות שהאוכלוסיה ממשיכה לצמוח, והתחזית היא כי בשנים הקרובות הודו תוסיף לאוכלוסיותה עוד כ-400 מיליון תושבים.
הודו הצליחה באמצע המאה ה-20 לייצר דגנים בקצב גבוה יותר מהגידול באוכלוסיה, אולם בשנות ה-2000 חלה נסיגה בקצב ייצור הדגנים למול הצמיחה באוכלוסיה ההודית, וכמות השטחים לגידולים חקלאיים פחתה
אמנם טכנולוגיות חקלאיות התפתחו בינתים, אך נראה כי הכלים שסייעו לאוכלוסיה במאה ה-20, לא יספקו את צרכי האוכלוסיה במאה ה-21. בדיוק כמו שנורמן בורלאוג יצר את המהפכה הירוקה, אנו צריכים היום מהפכה ירוקה נוספת.
קיימת היום פסימיות גלובלית, ואפילו המעצמה הגדולה בעולם, ארה"ב, ששימשה כהשראה עבור מדינות רבות בפיתוח, קידום, פרוייקטים גדולים והנעה קדימה, נמצאת בנסיגה. האופטימיות של המאות הקודמות התחלפה בציניות.
לדוגמה, תעלת סואץ שנחפרה ב-1869 ותרמה למהפכה בנתיבי השיט בין אירופה לאסיה, או תעלת פנמה אשר נחפרה ב-1914, שתרמה לקיצור נתיבי השיט בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט. אפילו השפל הגדול בארה"ב לא עצר את האופטימיות ששררה בעולם. בניין האמפייר סטייט נבנה ב-1929 ובנייתו ארכה כשלוש שנים בלבד. גשר שער הזהב נבנה בשלוש שנים, פרוייקט נאס"א להצבת אדם על הירח החל ב-1961 והסתיים ב-1969, ובסך הכל בין השנים 1961 עד 1972 דרכו 12 אסטרונאוטים על הירח.
בישראל פרוייקט המוביל הארצי מרגע החלטת הממשלה במדינה הצעירה ב-1956 ועד סיום הפרוייקט ב-1964 היה הישג בלתי רגיל. אפילו סלילת כבישים בישראל בתחילת המאה ה-20 נחשב להישג בלתי רגיל.
סלילת כביש 4 בין הקטעים פתח תקווה-חדרה, חדרה-חיפה הושלמה בשנה אחת. אפילו האימפריה העות'מאנית סללה את מסילת הרכבת מהעיר דמשק בסוריה ועד העיר אל מדינה בחג'אז מרחק של 1,300 קילומטרים בשבע שנים בלבד.
להיכן נעלמו החלומות הגדולים? מדוע המערב אינו מוביל עוד להישגים? האם הטלפון הסלולרי, שכוח העיבוד שלו חזק יותר מכל מחשב שעמד לרשות המדענים שהטיסו 12 אסטרונאוטים לחלל, נבנה כדי לשחק "אנגרי בירדס"?
להיכן נעלמו החלומות הגדולים? מדוע המערב אינו מוביל עוד להישגים? האם הסלולרי, שכוח העיבוד שלו חזק יותר מכל מחשב שעמד לרשות המדענים שהטיסו 12 אסטרונאוטים לחלל, נבנה כדי לשחק "אנגרי בירדס"?
תשומת הלב של החברה המערבית נראית בדיוק כמו שבני ישראל התהלכו במדבר. תועים ונעים במעגלים. אך, בניגוד לבני ישראל שידעו כי היעד שלהם הוא הארץ המובטחת, נראה כי המערב טרם מצא את המצפן שיוביל שוב אל ההבטחות הגדולות.
נשוי + שלושה ילדים, בן 44 ומתגורר בהוד השרון. בעל תואר ראשון במדעי המדינה ויחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה הפתוחה. מנהל מכירות בחברת לנובו ישראל ואוהב קריאה וכתיבה, טיולים, גלישה, צלילה, ספורט, סרטים ומוסיקה. משתדל להעשיר את חיי היומיום בעשייה, חברים, חוויות ובעיקר לאמץ את המוטו "כי חיוך הוא קו עקום המיישר את הכל".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם