אבי ניסנקורן, שי ניצן, אביחי מנדלבליט (צילום: פלאש90)
פלאש90

הספין החדש של נתניהו התאפשר בגלל סחבת שיטתית בפרקליטות

סביבתו של ראש הממשלה לא מפסיקה לחפש דרכים לתקוף את מערכת המשפט, והפעם על הכוונת החלטת היועמ"ש במאי האחרון לסגור את תיק בדיקה בן שלוש שנים, שאפילו לא הבשיל לכדי חקירה משטרתית, נגד ניסנקורן ● גם הפעם ההתקפות של אנשי נתניהו מופרכות, אבל הן מתאפשרות בגלל התרשלות מתמשכת בפרקליטות - וביתר שאת התנהלותו של שי ניצן בעת שהיה פרקליט המדינה ● פרשנות

אחרי בחירות 2003 ביקש ראש הממשלה הנבחר אריאל שרון למנות את ראובן ריבלין, אז בכיר בליכוד, לתפקיד שר המשפטים. המערכת המשפטית נעמדה על רגליה האחוריות, והודיעה שלא יקום ולא יהיה: לא ניתן למנות לשר משפטים מי שיש נגדו חקירות פליליות תלויות ועומדות. ריבלין המאוכזב נאלץ להסתפק בתפקיד יו"ר הכנסת.

החקירות הללו נגעו לקבלת טובות הנאה מהקבלן דודי אפל, גיבור פרשת האי היווני, וכן לטענות על שיבוש חקירתו של השר לשעבר יצחק מרדכי. החקירות התנהלו בין השנים 1998 ל-2001, אך ההחלטה בעניינן התמהמהה על המדף של מישהו במשרד המשפטים.

רק ב-2004, זמן קצר לאחר שנכנס לתפקידו יועץ משפטי לממשלה חדש, שמו מני מזוז, הוא סגר את התיקים, חלקם מחוסר אשמה וחלקם מחוסר ראיות. "אחרי שלוש שנים וחצי", קונן אז ריבלין בתגובה, "מי יחזיר את הכבוד למשפחתי?".

רק ב-2004, זמן קצר לאחר שנכנס לתפקידו יועץ משפטי לממשלה חדש, שמו מני מזוז, הוא סגר את התיקים. "אחרי שלוש שנים וחצי", קונן אז ריבלין בתגובה, "מי יחזיר את הכבוד למשפחתי?"

השיטה הזו – אם אכן מדובר בשיטה, וזו הרי כל השאלה – חזרה על עצמה שוב ושוב ושוב לאורך השנים. על מדפי הפרקליטות שוכבים תיקים שממתינים להחלטה – רובם של אזרחיות ואזרחים מן השורה. מלבד המצוקה הנפשית שנגרמת להם כתוצאה מהעובדה שיש בעניינם תיקים פליליים פתוחים –  וההפרעה שהדבר עלול לגרום להם לעתים בתחום התעסוקה – אין עוד השלכות נרחבות לסחבת הרגילה הזו.

אך כשמדובר בתיקים של אנשי ציבור, מתווספת בעייתיות נוספת לתמונה: החשש – גם אם אינו מבוסס – שמא התיקים הללו ישמשו מנוף לחץ בידי מערכת אכיפת החוק, נגד נבחרי ציבור המגיעים למוקדי כוח.

האם זה הסיפור בעניינו של שר המשפטים אבי ניסנקורן? על אף מבול הספינים היוצאים מכיוון נאמני בנימין נתניהו, התשובה היא – כנראה שלא. אך הדבר אינו מפחית מהרשלנות שהתגלתה שוב בעבודת הפרקליטות, ומהצורך לספק הסברים פרטניים למהלך העניינים בעניין החשדות שנבדקו ביחס לניסנקורן.

על אף מבול הספינים היוצאים מכיוון נאמני בנימין נתניהו, הדבר אינו מפחית מהרשלנות שהתגלתה שוב בעבודת הפרקליטות, ומהצורך לספק הסברים פרטניים למהלך העניינים בעניין החשדות שנבדקו ביחס לניסנקורן

במאי 2017 נערכו בחירות לראשות ההסתדרות. שני מתמודדים רצו ראש בראש – היו"ר המכהן אבי ניסנקורן מצד אחד, וח"כ שלי יחימוביץ' מצד שני. ניסנקורן קיבל 62% מקולות המצביעים, וזכה בבחירות. יחימוביץ' התלוננה על שיבוש הליך הבחירות, זיוף ספירת הקולות, מניפולציות במינוי חברי ועדות קלפי ועוד.

יחימוביץ' פעלה בשני מסלולים: במסלול השיפוטי היא פנתה בעתירה לבית המשפט בדרישה לפסול את הבחירות בשל "הטיית בחירות מכוונת ומאורגנת"; ובמסלול הפלילי היא הגישה תלונה נגד ניסנקורן וסיעתו ליועץ המשפטי לממשלה.

שלי יחימוביץ' בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בדיון בתביעתה לפסול את תוצאות הבחירות לראשות ההסתדרות. 25 במאי 2017 (צילום: פלאש90)
שלי יחימוביץ' בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בדיון בתביעתה לפסול את תוצאות הבחירות לראשות ההסתדרות. 25 במאי 2017 (צילום: פלאש90)

במסלול השיפוטי התעוררה מחלוקת אם המקום לדון בתובענה הוא רשות השיפוט של ההסתדרות או בתי המשפט הרגילים. במאי 2018 שלח בית המשפט העליון את הצדדים בחזרה לרשות השיפוט של ההסתדרות, ומאז עקבותיה של התובענה לא נודעו.

במסלול הפלילי, הורתה הפרקליטות לאגף החקירות והמודיעין במשטרה לקיים "בדיקה מקדימה" בטענות שהועלו בתלונה בדבר זיוף תוצאות הבחירות. הבדיקה התבצעה על ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433, ואף פורסמה בזמן אמת בכלי התקשורת.

חודשיים-שלושה לאחר מכן, באוקטובר 2017, הודיע ראש אגף החקירות והמודיעין דאז, ניצב מני יצחקי, לפרקליט המדינה שי ניצן, כי הבדיקה לא העלתה דבר ואין תשתית ראייתית לפתיחת חקירה פלילית.

מה עשה ניצן? מדוע שכבה המלצת המשטרה לגנוז את התיק על שולחנו – או שולחן של בכיר אחר בפרקליטות – כאבן שאין לה הופכין במשך שנתיים וחצי? טוב יעשו משרד המשפטים, וכן ניצן עצמו – אף שכבר פרש לגמלאות בדצמבר האחרון – אם יפרטו וינמקו את לוח הזמנים לטיפול בתיק זה בתקופה שבין 2017 ל-2020.

מה עשה ניצן? מדוע שכבה המלצת המשטרה לגנוז את התיק על שולחנו כאבן שאין לה הופכין במשך שנתיים וחצי? טוב יעשו משרד המשפטים, וכן ניצן עצמו, אם יפרטו וינמקו את לוח הזמנים לטיפול בתיק

הנה המשך השתלשלות הדברים, בלשון הודעת משרד המשפטים, כפי שפורסמה בערב שבת, בעקבות התפרצות טענות צייצני הליכוד בעניין ניסנקורן:

"בפגישת עבודה שקיים ראש אח"מ עם היועץ המשפטי לממשלה בחודש מאי 2020, הביא ראש אח"מ בפני היועץ נושאים שהיו מטופלים בלשכת פרקליט המדינה עד אז. אחד מהנושאים הללו היה המלצת המשטרה מאוקטובר 2017 שלא לפתוח בחקירה פלילית, עניין שהועלה מחדש בפני היועץ לנוכח האפשרות שמר ניסנקורן ימונה לתפקיד שר בממשלה. בפנייה הובהר, כי לא התקבל מאז מידע רלוונטי לעניין, ואין כל הצדקה לביצוע כל פעולות בדיקה נוספות בנושא.

"היועץ ביקש מראש אח"מ לבצע בחינה נוספת של ההמלצה, ולברר האם העמדה המובאת בהמלצה משנת 2017 שלא לפתוח בחקירה תקפה גם בעת הזו. לאחר בחינה נוספת ועדכנית של הדברים הודיע ראש אח"מ ליועץ המשפטי לממשלה, כי אין שינוי בעמדה שהוצגה בשנת 2017 לפיה אין בנמצא תשתית ראייתית המצדיקה פתיחה בחקירה פלילית גם היום, ועל כן יש לסיים את הטיפול בנושא ולגנוז את העניין, כפי שהומלץ ב-2017. היועץ המשפטי לממשלה קיבל את עמדת ראש אח"מ, ובכך תם הטיפול של מערכת אכיפת החוק בנושא".

קריאה מודרכת: ניצן – במכוון או שלא במכוון – הותיר את תיק ניסנקורן על המדף, ללא החלטה פורמלית. כאמור, זה לא מקרה יחיד וזו אינה הפעם הראשונה שזה קורה, לא לניצן ולא בפרקליטות בכלל. לעתים הפרקליטות מנמקת בדיעבד ומציגה את הפעולות או הדיונים או ההתלבטויות שהתעוררו ושגרמו לחלוף הזמן. הפעם אין בנמצא כל הסבר: מאוקטובר 2017 ועד מאי 2020, התיק פשוט נשכח.

מתי התעורר הנושא מחדש? כאשר עלתה על הפרק האפשרות שניסנקורן ימונה לשר המשפטים. ראש אח"מ, ניצב יגאל בן-שלום, הזכיר למנדלבליט, המכהן כעת במקביל גם כממלא-מקום פרקליט המדינה, שנושא הבדיקה המקדימה בעניין ניסנקורן עדיין לא נסגר.

ניצב יגאל בן שלום (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
ניצב יגאל בן שלום (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מנדלבליט הגדיל ראש, ובמקום להחליט על גניזה מיד, שלח את המשטרה לבחון אם חל איזשהו שינוי בתיק, שישליך על ההמלצה הנושנה מ-2017. בן-שלום בדק, וחזר עם אותה תשובה. ואז החליט מנדלבליט רשמית שהתיק ייסגר. או אם לדייק – שהוא לא ייפתח, שהרי משמעותה של גניזת הבדיקה המקדימה היא שבעניין כלל לא תיפתח חקירה פלילית.

המשפטים הבאים מהודעת משרד המשפטים הם בגדר מניפולציה טרמינולוגית ותו לא:

"נדגיש כי השר ניסנקורן איננו חשוד ולא היה חשוד בעבירה כלשהי, ולא התקיימה בעניינו כל חקירה".

נו טוב, בדיקה היא בדיקה וחקירה היא חקירה. ו"חשוד" יש רק בחקירה. כאשר מתקיימת "בדיקה מקדימה" אין חשוד, יש רק "נילון".

ועוד הוסיף משרד המשפטים בהודעתו:

"ההשתלשלות המתוארת לעיל, שעיקרה בהתייעצויות פנימיות של גורמי אכיפה שונים, לא נוהלה מטבע הדברים במישור הגלוי ומשכך לא פורסמה ברבים, וממילא הדברים גם לא הובאו לידיעתו של השר ניסנקורן".

מה פירוש לא הובאה לידיעתו? האם הוא לא קיבל הודעה רשמית שהבדיקה בעניינו נגנזה? האם ניסנקורן לא פנה לאורך השנים והתעניין מה עלה בגורל הבדיקה האמורה?

מה פירוש לא הובאה לידיעתו? האם ניסנקורן לא קיבל הודעה רשמית שהבדיקה בעניינו נגנזה? האם הוא לא פנה לאורך השנים והתעניין מה עלה בגורל הבדיקה האמורה?

אין לזלזל בהליך הקרוי בדיקה מקדימה. בדיקות מקדימות נעשו בעבר במקרים רבים כתחליף לחקירה פלילית בעניינם של בכירים.

כל פרשת "ביביטורס" הייתה במסגרת הליך בדיקה מקדימה. השר לשעבר סילבן שלום יכול להמשיך לטעון עד קץ הימים שמעולם לא היה חשוד בדבר, וזאת מאחר שהחשדות נגדו לביצוע עבירות מין התבררו תחת הכותרת "בדיקה מקדימה". תיק 1000 ותיק 2000 התבררו בפרקליטות ובמשטרה במשך חצי שנה כ"בדיקה מקדימה" לפני שמנדלבליט הורה בינואר 2017 לעבור לחקירה פלילית מלאה.

שי ניצן ואביחי מנדלבליט (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
שי ניצן ואביחי מנדלבליט (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

אי אפשר להסיק מתוך השתלשלות העובדות הידועה עד כה, כי בין מנדלבליט לניסנקורן נרקמה עסקה אפלה, כפי שמלחכי פנכתו של נתניהו מנסים לטעון. זה סיפור נחמד, אך אין לו שום אחיזה בעובדות.

מצד שני, הפרקטיקה של הותרת תיקים פתוחים שנים רבות על מדפי הפרקליטות חייבת להיפסק. רק לפני ימים אחדים הודיע מנדלבליט ברעש וצלצולים כי "הנחה" את מח"ש להכין תוכנית לצמצום המב"דים (תיקים הממתינים לבירור דין, בלשון המכובסת של הפרקליטות לסחבת). מן הראוי שיתחיל את הרפורמה אצלו בבית.

עוד 1,162 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 25 בפברואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

לשכת ראש הממשלה: ממתינים לחוות דעתו של מנדלבליט

ברוב דחוק: דירקטוריון קק״ל אישר תקציב לרכישת קרקעות בשטחים בתום ישיבה סוערת ● חולדאי: "מי שחגג אתמול במסיבות רחוב מזלזל בבריאות הציבור" ● פורסם מדד רמזור לחופים נוכח זיהום הזפת ● בסוריה הודיעו כי קיבלו חיסונים ממדינה ידידותית ויתחילו לחסן צוותי רפואה ● בשני ינחתו בישראל הנוסעים הראשונים שיוכלו לקבל צמיד מעקב במקום להכנס לבידוד במלונית

עוד 27 עדכונים

לא ארץ ללוויתנים

הסיפור ״מעשה בלוויתן גדול מדי שהתאהב בצוללת קטנה״ מאת אקיוקי נוסקה מתאר את יום כניעת יפן במלחמת העולם השנייה מעיני לוויתן עצוב. בילדותו לימדה אותו אמו להיזהר מהחיות החכמות והאכזריות המכונות בני-אדם, שעלולות להטיל צִלצַל ולפגוע בו:

עטיפת הספר: סיפורי מלחמה לילדים
עטיפת הספר: סיפורי מלחמה לילדים

״לא עשינו להם כל רע״, אמרה לו, ״בכל הים הגדול אין יצור שישווה בתבונתו לבני האדם מלבדנו, הלווייתנים. לו רק היו מגלים מעט חביבות כלפינו!״.

לאחרונה קרַב הלוויתן ברישול לסירת בני אדם. להפתעתו במקום לפגוע בו, שמחו האנשים בסיפון לראותו ונופפו לו בחיבה. אחר כך פגש באיש צף על גבי סירה צהובה מגושמת שהביט בו בתחנונים. האנשים בספינה היו חיילים יפנים שהוסעו לקרב על איווג׳ימה וקינאו בלוויתן השלֵו למראה. בסירת ההצלה הצהובה שכב טייס אמריקאי פצוע, שפִּילל להיגרר בידי הלווייתן לחוף מבטחים.

הסיפור ״מעשה בלוויתן גדול מדי שהתאהב בצוללת קטנה״ מתאר את יום כניעת יפן במלחמת העולם השנייה מעיני לוויתן עצוב. בילדותו לימדה אותו אמו להיזהר מהחיות החכמות והאכזריות המכונות בני-אדם

ביום כניעת יפן נַדֲמו השמיים כי נעלמו מהם להקות המטוסים שהזכירו לו להקות סרדינים. הוא אהב סרדינים. בגלל תאבונו גדל גופו באופן שהרחיק מעליו נקבות, ולכן נהיה בודד.

והנה, ביום הכניעה פגש בלוויתנית שאִפשרה לו לשהות בקרבתה מבלי להירתע מפניו. למעשה הייתה זו צוללת יפנית שהמתינה במפרץ למשימת התאבדות. אנשיה לא ידעו כיצד לנהוג בלוויתן המוזר שנצמד אליהם. במסירותו לנקבה שהסכימה לקִרבתו ספג במקומה הלווייתן את פצצות העומק שהוטלו עליה. במותו, הציל הלווייתן את הצוללת.

כך באחרית ימיו נחשף הלוויתן לטוּבם ולחביבותם של בני האדם וגם להגיונם, לאכזריותם ולשרירותם. נזכרתי בסיפורו למראה הלוויתן הגדול שהגיע לחוף ניצנים, פה. האם זכה גם הוא לקורטוב של נחת ביומו האחרון בדומה לאחיו מיפן? האם למד דבר-מה על בני האדם? ואולי ראה כלי-שיט משחרר מגופו פסולת שחורה וממשיך הלאה בדרכו כאילו לא ארע דבר? מה קלט מבטו של הלוויתן בחוף ישראל, כיצד נראו הדברים מעיניו?

אולי כבר קרַב בעבר לחופים ולמד לדעת את צבעם וצורתם. על כל פנים, תחנתו האחרונה התגלתה כחוף שחור. מוכר שלגונים המכריז ״אני הולך, אני בא, לא להפעיל עלי לחץ״ נעדר מהחוף; תחתיו התרוצצו בו אנשים שדיברו בהתרגשות למיקרופונים מול עדשות מַצלמות. היו אלו כתבים שסיקרו את הסופה. הכתבים התעלמו מהלוויתן ועסקו בדקלום שבחים על אודות השלג הלבן. הוא התפלא שאינם משגיחים בו: ככל שידע, לוויתנים כמותו לא נראו מעולם בחוף הזה. בנוסף תמה מדוע מדברים על לבן כשהכל סביב נצבע שחור ותהה האם ראייתם של בני-אדם שונה מזו של לוויתנים. כלומר, האם אנשים אינם רואים את מה שניצב מול עיניהם? 

בחולשתו התקשה לקבוע האם דמויות נוספות שזיהה אכן התהלכו סביבו או בקעו מתעתועי דמיונו. איש נוקשה למראה הפיק עשן סמיך באמצעות תנור ישן; אדם זה הופקד על איפול האירוע. אחרים הפריכו כזבים מילקוטם לכיוון אנשים שפערו את פיהם ובלעו לתיאבון מבלי למיין ולבדוק. ״אפילו את הפלנקטון שלי הייתי מסנן טוב יותר״, חשב הלווייתן. מרחוק גזר אדם במספריו את האוויר. איש זה הופקד על ניתוק הקשר בין סיבה לתוצאה. אנשים תשושים בסירות שצבאו על החוף בדרישה לשוב ארצה נהדפו חזרה למים בהסבר שרק לזפת מותר להיכנס לארץ כי בניגוד אליהם, היא דבקה במקומה ולכן קלה להשגחה.

ביום הכניעה פגש בלוויתנית שאִפשרה לו לשהות בקרבתה מבלי להירתע מפניו. למעשה הייתה זו צוללת יפנית שהמתינה במפרץ למשימת התאבדות. במסירותו לנקבה שהסכימה לקִרבתו ספג במקומה הלוויתן את פצצות העומק

אדם עולץ וזחוח הזוקף כרס קטנה החווה סביב בידיו והצהיר ״הכל עשיתי אני, הכל בזכותי. תראו, איזה יופי, איזה יופי!״, מורה בגאווה על דברים טובים ויפים לכאורה, אך במקומם נראו רק גושים שחורים צמיגיים שנאחזו בחול ובסלעים.

איש אחֵר, עצוב למראה, גוו שחוח, ניגב בעדינות אגלי רטיבות מפה ומשם בעזרת מגבת רכה. ״מי אתה ומה תפקידך בארץ המשונה הזאת?״ שאל אותו הלווייתן בכוחותיו האחרונים. ״אני תפקידי לנגב לה את הדמעות״, ענה האיש.

פתאום הבחינו בו הכתבים – ״הנה לוויתן!״, אמרו. הם החלו להציג את קיומו באותן מילים דלות עצמן שוב ושוב ושוב, במהדורות כאלו ואחרות. גם בזפת הבחינו לבסוף, אמנם לאחר מכן. אך את זאת הלוויתן כבר לא ראה ולא שמע.

יעלה ורטהיים היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית מומחית, מטפלת בקליניקה פרטית במטופלים מגיל נוער ועד גיל שלישי, מטפלת במורות ובגננות מטעם הסתדרות המורים, ומדריכה הורים. בזמנה הפנוי כותבת, קוראת, וטווה מחשבות מול נופים בריצה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 613 מילים

פרשת ילדי ארה"ב

אמהות וזוגות צעירים אולצו במשך שנים לוותר על התינוקות שלהם, ולמסור אותם ● זה קרה בארה"ב בין שנות ה-50 לשנות ה-70 ● לפחות 2.5 מיליון תינוקות לבנים נמסרו לסוכנויות אימוץ, ועברם נמחק ● בספר חדש חושפת גבריאל גלזר את זוועות השיטה, כולל הניסויים הכואבים שערכו רופאים יהודים בתינוקות יהודים שרק נולדו

עוד 1,201 מילים

החוק מטומטם ולכן הציבור ישלם

בחירות זה עסק יקר, וחוק מימון מפלגות מ-1973 לא מתאים למציאות שבה מתקיימות בחירות כל שני וחמישי ● הבנקים כבר לא ששים לתת הלוואות למפלגות שאולי לא יצליחו להחזיר את הכסף, וכך הפכה הכנסת לבנק מממן בתנאים נוחים ● לא פלא שהמפלגות החדשות מעדיפות ערבויות מטייקונים על פני תרומות קטנות מהציבור ● כך או אחרת, זו יוצא מהכיס שלנו - וכרגע חייבים לנו 196 מיליון שקל

עוד 2,653 מילים

למקרה שפיספסת

האיחוד בציונות הדתית מקרב יותר מאי-פעם את איתמר בן-גביר למושב בכנסת ● בעקבות זאת, החל מאמץ חסר-תקדים להלבין את הפעיל הקיצוני שהחל את דרכו כמי שגנב עיטור מרכב הקדילק של יצחק רבין שבועות לפני הירצחו והפך לעו"ד פעלתני ומרואיין מבוקש בתקשורת ● אך הוויכוח הוא לא באמת על בן-גביר אלא על נתניהו, ועד כמה ירחיק לכת כדי להבטיח את המשך שלטונו

עוד 1,916 מילים

שכפ”צ אוסלו

צדקה עשה הקב”ה עם ממשלת ישראל, והעמיד לה תירוץ קבוע למחדליה וכשלונותיה – הסכמי אוסלו. ההסכמים הללו – שהיו רק הסכמי ביניים – פקעו אמנם במאי 1999, אבל הצל שלהם עדיין משמש את ממשלת ישראל כדי לכסות על מחדליה. הפעם הם משמשים אותה כדי להתחמק מחובתה ההומניטרית לספק חיסונים נגד קורונה לפלסטינים המתגוררים בגדה המערבית וברצועת עזה.

צדקה עשה הקב”ה עם ממשלת ישראל, והעמיד לה תירוץ קבוע למחדליה – הסכמי אוסלו. ההסכמים, שהיו רק הסכמי ביניים, פקעו אמנם במאי 99', אבל צילם עדיין משמש את ממשלת ישראל לכיסוי מחדליה

הגדה המערבית נמצאת בשליטתה המלאה של ישראל. שטחי הגדה נחלקים לשלושה חלקים: שטחי סי, שרשמית ישראל שולטת בהם בכל תחום, בטחוני ואזרחי; שטחי בי, שבהם רשמית ישראל מחזיקה רק בסמכות בטחונית; ושטחי איי, שלכאורה נמצאים תחת שליטתה הבלעדית של הרשות הפלסטינית.

דא עקא, שהשליטה הפלסטינית בשטחי איי ובי היא בדיחה גרועה. השטחים הללו הם מובלעות בין שטחים שנמצאים בשליטה ישראלית, וכל מה שהפלסטינים עושים בהם נתון, לכל דבר ועניין, הוא לרצונה של ישראל. הסיבה לכך פשוטה: פלסטינים אינם יכולים לעבור, או להעביר סחורות, בלי לעבור במחסומים שנשלטים על ידי ישראל.

ברצועת עזה ישראל שולטת מרחוק. היא שולטת במרחב האווירי והימי של הרצועה, בתדרים שלה, ובמיוחד במעברים שלה. ישראל שולטת ברישום האוכלוסין הפלסטיני, ועל כן פלסטינים אינם יכולים לצאת מהרצועה או להכנס אליה אלא באישורה של ישראל. הם יכולים, כמובן, להפוך למבריחי גבול – אבל בכך הם הופכים לעבריינים.

מאז שעלה בנימין נתניהו לשלטון, ב-1996, ממשלות ישראל משתמשות בהסכמי אוסלו כשכפ”ץ: כלפי ימין, הממשלה אומרת שמה לעשות, היא לא יכולה לפרק את הרשות הפלסטינית ולספח שטחים; כלפי חוץ, היא טוענת שישראל איננה אחראית לשטחי בי ואיי משום שהרשות שולטת בהם. במקביל, היא עושה הכל כדי למרר את חייהם של הפלסטינים שחיים בשטחי סי כדי ליישם טרנספר מרצון – בעוד שמתנחלים בונים כאוות נפשם, ישראל איננה לוקחת אחריות לחייהם של אנשים שהיא התחייבה לרווחתם בהסכמי אוסלו.

כל זה לא חדש. מה שחדש הוא השטיק שבמסגרתו ישראל מסרבת להעביר לפלסטינים חיסונים, בתואנה שהסכמי אוסלו מונעים זאת. התואנה הזו שקרית על פניה ביחס לשטחי סי, שם ישראל אחראית גם לצד האזרחי ולא רק הבטחוני, אבל, כאמור, המטרה של ממשלת נתניהו שם היא טרנספר מרצון.

חובתה של ממשלת ישראל לדאוג לחיסונים לפלסטינים:

  1. ראשית בשל הזכות האוניברסלית לבריאות – בדיוק כמו שטענו בנייר "הזכות לחיסון" שפרסמנו במכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם יחד עם רופאים לזכויות אדם.
  2. בנוסף, רצועת עזה ישראל והגדה המערבית הם שטח אחד לכל דבר. כשישראל מסרבת לחסן את הפלסטינים, היא מסכנת את הישראלים. כולנו מכירים את התמונות של פלסטינים שחוצים לישראל באין מפריע. ראינו גם איך, כשצה”ל רצה בכך, פלסטינים קיבלו אישור בשתיקה להגיע לחופי הים של ישראל.

בנימין נתניהו כלוא בדמות שהוא משחק: הוא לא יכול להיראות בעיני מצביעיו, שאותם לימד לשנוא פלסטינים, כמי ש”מיטיב” איתם; על כן הוא נמנע מלהעביר חיסונים לפלסטינים – שישראל שולטת בכל המעברים שלהם – ומשתמש באוסלו ככיסוי.

מה שחדש הוא השטיק שבמסגרתו ישראל מסרבת להעביר לפלסטינים חיסונים, בתואנה שהסכמי אוסלו מונעים זאת. התואנה הזו שקרית על פניה ביחס לשטחי סי, שם ישראל אחראית גם לצד האזרחי ולא רק הבטחוני

הסכמי אוסלו הם שכפ”צ נוח, כל זמן שאין זכרון ציבורי. אנשים שירחיקו במחשבתם עד ממשלת שרון – מעבר להרי האופל, אני יודעת – יזכרו שהממשלה הכריזה אז שהסכמי אוסלו בטלים. האיש שהכריז על כך שוב ושוב היה שר האוצר, אחד בנימין נתניהו.

לתושבי הארץ המעונה הזו גורל אחד, פלסטינים כיהודים. אנחנו תלויים זה בזה, ואם ניתן לנתניהו לפעול כרצונו, נהיה תלויים זה לצד זה. ישראל חזקה מספיק כדי לאפשר לפלסטינים להתחסן, גם אם זה יפגע בנתניהו בקלפי.

עינת עובדיה היא מנכ"לית מכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם. בעלת תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה וסינית מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני במנהל עסקים מהמכללה למנהל בראשל"צ. בעשור האחרון כיהנה בתפקידי מפתח בפוליטיקה הישראלית בקואליציה ובאופוזיציה. בחמש השנים האחרונות שימשה כמנהלת המטה של יו״ר מרצ לשעבר זהבה גלאון וניהלה קמפיינים פוליטיים רבים למועמדים ורשימות בבחירות הארציות והעירוניות. היא פעילה חברתית בשמאל הישראלי וחברת הנהלת מרצ.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 558 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

החוק שאושר אתמול בכנסת, המאפשר למסור מידע על מתחסנים ולא-מתחסנים לשורת רשויות ציבוריות, לא היה עובר אלמלא ההיסטריה הציבורית סביב מגפת הקורונה והחיסונים ● ואלמלא אותה היסטריה, סביר להניח שבית המשפט העליון היה פוסל את החוק ● השאלה היא, מה תהיה הפגיעה הבאה בזכויות היסוד של האזרחים ● פרשנות

עוד 712 מילים

חמש הערות על המצב

המשרד להגנת הסביבה עבר מהתמודדות עם זיהום הים לפארסת זיהום החקירה ● מיקי זוהר הוציא צו איסור דיון שערורייתי ● שוב הוכח שבישראל, האינסטינקט ההישרדותי מציף מייד את פתרון הקסם: צה"ל ● בניקוי הזפת מהידיים, מתברר שאסון סביבתי אחד מסייע להיפטר מאסון סביבתי אחר ● וכמה אירוני שגם המבנים בים נושאים שמות של אנדרטאות לזכר הטבע שהולך ונעלם ● פרשנות

עוד 1,517 מילים

"מגן אבות ואמהות" מתיר לבקר דיירי דיור מוגן בביתם

מעקב זמן ישראל מנהלת "מגן אבות ואמהות" הודיעה השבוע כי קרובי משפחה וחברים של דיירים בדיור מוגן יורשו מעתה לבקרם בדירתם - לראשונה מזה שנה ● הביקורים מותרים כרגע רק בדיור המוגן ולא בבתי אבות וכפופים לכללי התו הירוק ● המשמעות היא כי מחוסנים, מחלימים וכן בעלי בדיקה שלילית יוכלו לשהות בדירת הדיירים ● עם זאת, לא כל רשתות הדיור המוגן מאמצות את ההיתר החדש

עוד 527 מילים

בדיקת זמן ישראל גדרות עתיקות לא בונות שכנות טובה

הרס החומה סביב מזבח הר עיבל עורר סערה גדולה בחודש שעבר ● המתנחלים מאמינים שהפלסטינים, שפרקו אבנים מהחומה בת ה-3000 שנה, ביצעו "פיגוע טרור" ● צה"ל לא יכול, או לא רוצה, להיכנס למקום, בעומק שטח B שבשליטת הרשות הפלסטינית ● אז המתנחלים התגייסו לתקן את הנזק בעצמם ● ד"ר אסף אברהם: "אני לא יודע מה יותר טרגי, ההרס המקורי או ניסיון השיקום"

עוד 2,014 מילים ו-1 תגובות

דיווח: נתניהו ביקש מביידן שלא להסיר את הסנקציות שהטיל ממשל טראמפ על התובעת בהאג

הקמפיין של מפלגת העבודה יתמקד בסוגיות מגדריות ● יועמ״ש משרד האוצר: בניגוד לדבריו, כ״ץ אמר לי לא לקדם את התכנית הכלכלית ● כ"ץ: עומד מאחורי דבריי ● סערה במליאה לאחר שח״כ שטרן מהליכוד תקף בנאומו את מרב מיכאלי על רקע פרשת קסטנר ● נתניהו מעריך שבחודשים הקרובים יחלו בישראל לחסן גם ילדים ● עקב הזיהום: משרד הבריאות אוסר שיווק של דגים מהים התיכון

עוד 42 עדכונים

נתניהו מגרש את הנשיא והופך כל אירוע ממלכתי לקמפיין בחירות

בבית הנשיא בירושלים שוררת בימים האלה תחושת כעס, מבוכה וחיסול חשבונות ● נתניהו משתלט בכל פעם על ארועים ממלכתיים, ברגע האחרון, ומתעלם מפרוטוקולים וסדרי עולם למען צרכיו האישיים ● ריבלין אינו היחיד שמסרב לשתף פעולה עם קמפיין הבחירות של נתניהו ● אבל ריבלין הוא היחיד שעוד ייפגש איתו כשנתניהו יבקש מנדט להרכיב ממשלה ● פרשנות

עוד 999 מילים ו-1 תגובות

פרסום ראשון קרן אברהם מונחת על קרן הצבי

להסכמי הנורמליזציה בין ישראל למפרציות, צירפה ארה"ב קרן נדיבה בסך 3 מיליארד דולר למימון שיתופי פעולה מסחריים בין המדינות ● מאות בקשות למימון הוגשו לאישור הקרן, כ-15 מיזמים מתחומי האנרגיה, ביטחון תזונתי והמגזר הפיננסי כבר נבחרו - אבל אז הכל נעצר ● עם חילופי השלטון בוושינגטון בחודש שעבר, הקרן נותרה ללא מנהל - וככל הנראה גם ללא מימון

עוד 970 מילים

לנשום עם האויב

המשבר הנוכחי הפך את החברה הישראלית למפולגת מתמיד ● מבצע החיסונים הלאומי פער תהום של ממש בין המתחסנים לאלה שהחליטו לא להתחסן ● גם כשזה קורה באותו בית ● על המשפיענית שהחברות לא מוכנות לפגוש עד שתתחסן ● הסבתא שכולם עושים לה פרצופים ● והריבים המשפחתיים ● פרופ' מיכל פרנקל: "כל מי שלא מתחסן כאילו מעשן לנו בפרצוף, והגיוני שלא נרצה להיות לידו"

עוד 1,031 מילים ו-3 תגובות

כולם רוצים שדה תעופה נוסף בדרום. הוא יוקם בצפון

בדיקת זמן ישראל נתניהו, רגב ולפיד ביקרו לאחרונה באזור נבטים ודיברו על החשיבות בהקמת האלטרנטיבה לנתב"ג דווקא שם ● תושבי הדרום מאוד רוצים שזה יקרה ● גם תושבי הצפון רוצים שזה יקרה - בדרום ● אבל שדה התעופה החדש של ישראל יקום כנראה בעמק יזרעאל ● מנהל רשות התעופה האזרחית: "הדרגים המקצועיים אמרו את דברם. האופציה הצפונית אפשרית, מתאימה, והיא בערך הדבר היחיד שיש"

עוד 2,266 מילים ו-2 תגובות

סקר: גנץ נכנס לכנסת עם 5 מנדטים, מרצ והציונות הדתית מגרדות את החסימה מלמעלה

הממשלה אישרה עוצר לילי בפורים ביום חמישי, שישי ומוצ"ש מ-20:00 עד 5:00 ● התנועה תוגבל לקילומטר מהבית, ייאסרו ביקורים בבתים והתחבורה הבינעירונית לא תפעל ● דיווח: "מנדלבליט יודיע לנתניהו כי הוא מבזה החלטה של ביהמ"ש העליון" ● נתניהו הגיע להצגת התיאטרון הראשונה, ריבלין החליט לא להגיע ● סמוטריץ' ונתניהו לא הצליחו להבטיח זה לזה נאמנות לאחר הבחירות ● בג"צ הוציא צו על תנאי לפרוייקט הרכבל לכותל

עוד 55 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה