אבי ניסנקורן, שי ניצן, אביחי מנדלבליט (צילום: פלאש90)
פלאש90

הספין החדש של נתניהו התאפשר בגלל סחבת שיטתית בפרקליטות

סביבתו של ראש הממשלה לא מפסיקה לחפש דרכים לתקוף את מערכת המשפט, והפעם על הכוונת החלטת היועמ"ש במאי האחרון לסגור את תיק בדיקה בן שלוש שנים, שאפילו לא הבשיל לכדי חקירה משטרתית, נגד ניסנקורן ● גם הפעם ההתקפות של אנשי נתניהו מופרכות, אבל הן מתאפשרות בגלל התרשלות מתמשכת בפרקליטות - וביתר שאת התנהלותו של שי ניצן בעת שהיה פרקליט המדינה ● פרשנות

אחרי בחירות 2003 ביקש ראש הממשלה הנבחר אריאל שרון למנות את ראובן ריבלין, אז בכיר בליכוד, לתפקיד שר המשפטים. המערכת המשפטית נעמדה על רגליה האחוריות, והודיעה שלא יקום ולא יהיה: לא ניתן למנות לשר משפטים מי שיש נגדו חקירות פליליות תלויות ועומדות. ריבלין המאוכזב נאלץ להסתפק בתפקיד יו"ר הכנסת.

החקירות הללו נגעו לקבלת טובות הנאה מהקבלן דודי אפל, גיבור פרשת האי היווני, וכן לטענות על שיבוש חקירתו של השר לשעבר יצחק מרדכי. החקירות התנהלו בין השנים 1998 ל-2001, אך ההחלטה בעניינן התמהמהה על המדף של מישהו במשרד המשפטים.

רק ב-2004, זמן קצר לאחר שנכנס לתפקידו יועץ משפטי לממשלה חדש, שמו מני מזוז, הוא סגר את התיקים, חלקם מחוסר אשמה וחלקם מחוסר ראיות. "אחרי שלוש שנים וחצי", קונן אז ריבלין בתגובה, "מי יחזיר את הכבוד למשפחתי?".

רק ב-2004, זמן קצר לאחר שנכנס לתפקידו יועץ משפטי לממשלה חדש, שמו מני מזוז, הוא סגר את התיקים. "אחרי שלוש שנים וחצי", קונן אז ריבלין בתגובה, "מי יחזיר את הכבוד למשפחתי?"

השיטה הזו – אם אכן מדובר בשיטה, וזו הרי כל השאלה – חזרה על עצמה שוב ושוב ושוב לאורך השנים. על מדפי הפרקליטות שוכבים תיקים שממתינים להחלטה – רובם של אזרחיות ואזרחים מן השורה. מלבד המצוקה הנפשית שנגרמת להם כתוצאה מהעובדה שיש בעניינם תיקים פליליים פתוחים –  וההפרעה שהדבר עלול לגרום להם לעתים בתחום התעסוקה – אין עוד השלכות נרחבות לסחבת הרגילה הזו.

אך כשמדובר בתיקים של אנשי ציבור, מתווספת בעייתיות נוספת לתמונה: החשש – גם אם אינו מבוסס – שמא התיקים הללו ישמשו מנוף לחץ בידי מערכת אכיפת החוק, נגד נבחרי ציבור המגיעים למוקדי כוח.

האם זה הסיפור בעניינו של שר המשפטים אבי ניסנקורן? על אף מבול הספינים היוצאים מכיוון נאמני בנימין נתניהו, התשובה היא – כנראה שלא. אך הדבר אינו מפחית מהרשלנות שהתגלתה שוב בעבודת הפרקליטות, ומהצורך לספק הסברים פרטניים למהלך העניינים בעניין החשדות שנבדקו ביחס לניסנקורן.

על אף מבול הספינים היוצאים מכיוון נאמני בנימין נתניהו, הדבר אינו מפחית מהרשלנות שהתגלתה שוב בעבודת הפרקליטות, ומהצורך לספק הסברים פרטניים למהלך העניינים בעניין החשדות שנבדקו ביחס לניסנקורן

במאי 2017 נערכו בחירות לראשות ההסתדרות. שני מתמודדים רצו ראש בראש – היו"ר המכהן אבי ניסנקורן מצד אחד, וח"כ שלי יחימוביץ' מצד שני. ניסנקורן קיבל 62% מקולות המצביעים, וזכה בבחירות. יחימוביץ' התלוננה על שיבוש הליך הבחירות, זיוף ספירת הקולות, מניפולציות במינוי חברי ועדות קלפי ועוד.

יחימוביץ' פעלה בשני מסלולים: במסלול השיפוטי היא פנתה בעתירה לבית המשפט בדרישה לפסול את הבחירות בשל "הטיית בחירות מכוונת ומאורגנת"; ובמסלול הפלילי היא הגישה תלונה נגד ניסנקורן וסיעתו ליועץ המשפטי לממשלה.

שלי יחימוביץ' בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בדיון בתביעתה לפסול את תוצאות הבחירות לראשות ההסתדרות. 25 במאי 2017 (צילום: פלאש90)
שלי יחימוביץ' בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בדיון בתביעתה לפסול את תוצאות הבחירות לראשות ההסתדרות. 25 במאי 2017 (צילום: פלאש90)

במסלול השיפוטי התעוררה מחלוקת אם המקום לדון בתובענה הוא רשות השיפוט של ההסתדרות או בתי המשפט הרגילים. במאי 2018 שלח בית המשפט העליון את הצדדים בחזרה לרשות השיפוט של ההסתדרות, ומאז עקבותיה של התובענה לא נודעו.

במסלול הפלילי, הורתה הפרקליטות לאגף החקירות והמודיעין במשטרה לקיים "בדיקה מקדימה" בטענות שהועלו בתלונה בדבר זיוף תוצאות הבחירות. הבדיקה התבצעה על ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433, ואף פורסמה בזמן אמת בכלי התקשורת.

חודשיים-שלושה לאחר מכן, באוקטובר 2017, הודיע ראש אגף החקירות והמודיעין דאז, ניצב מני יצחקי, לפרקליט המדינה שי ניצן, כי הבדיקה לא העלתה דבר ואין תשתית ראייתית לפתיחת חקירה פלילית.

מה עשה ניצן? מדוע שכבה המלצת המשטרה לגנוז את התיק על שולחנו – או שולחן של בכיר אחר בפרקליטות – כאבן שאין לה הופכין במשך שנתיים וחצי? טוב יעשו משרד המשפטים, וכן ניצן עצמו – אף שכבר פרש לגמלאות בדצמבר האחרון – אם יפרטו וינמקו את לוח הזמנים לטיפול בתיק זה בתקופה שבין 2017 ל-2020.

מה עשה ניצן? מדוע שכבה המלצת המשטרה לגנוז את התיק על שולחנו כאבן שאין לה הופכין במשך שנתיים וחצי? טוב יעשו משרד המשפטים, וכן ניצן עצמו, אם יפרטו וינמקו את לוח הזמנים לטיפול בתיק

הנה המשך השתלשלות הדברים, בלשון הודעת משרד המשפטים, כפי שפורסמה בערב שבת, בעקבות התפרצות טענות צייצני הליכוד בעניין ניסנקורן:

"בפגישת עבודה שקיים ראש אח"מ עם היועץ המשפטי לממשלה בחודש מאי 2020, הביא ראש אח"מ בפני היועץ נושאים שהיו מטופלים בלשכת פרקליט המדינה עד אז. אחד מהנושאים הללו היה המלצת המשטרה מאוקטובר 2017 שלא לפתוח בחקירה פלילית, עניין שהועלה מחדש בפני היועץ לנוכח האפשרות שמר ניסנקורן ימונה לתפקיד שר בממשלה. בפנייה הובהר, כי לא התקבל מאז מידע רלוונטי לעניין, ואין כל הצדקה לביצוע כל פעולות בדיקה נוספות בנושא.

"היועץ ביקש מראש אח"מ לבצע בחינה נוספת של ההמלצה, ולברר האם העמדה המובאת בהמלצה משנת 2017 שלא לפתוח בחקירה תקפה גם בעת הזו. לאחר בחינה נוספת ועדכנית של הדברים הודיע ראש אח"מ ליועץ המשפטי לממשלה, כי אין שינוי בעמדה שהוצגה בשנת 2017 לפיה אין בנמצא תשתית ראייתית המצדיקה פתיחה בחקירה פלילית גם היום, ועל כן יש לסיים את הטיפול בנושא ולגנוז את העניין, כפי שהומלץ ב-2017. היועץ המשפטי לממשלה קיבל את עמדת ראש אח"מ, ובכך תם הטיפול של מערכת אכיפת החוק בנושא".

קריאה מודרכת: ניצן – במכוון או שלא במכוון – הותיר את תיק ניסנקורן על המדף, ללא החלטה פורמלית. כאמור, זה לא מקרה יחיד וזו אינה הפעם הראשונה שזה קורה, לא לניצן ולא בפרקליטות בכלל. לעתים הפרקליטות מנמקת בדיעבד ומציגה את הפעולות או הדיונים או ההתלבטויות שהתעוררו ושגרמו לחלוף הזמן. הפעם אין בנמצא כל הסבר: מאוקטובר 2017 ועד מאי 2020, התיק פשוט נשכח.

מתי התעורר הנושא מחדש? כאשר עלתה על הפרק האפשרות שניסנקורן ימונה לשר המשפטים. ראש אח"מ, ניצב יגאל בן-שלום, הזכיר למנדלבליט, המכהן כעת במקביל גם כממלא-מקום פרקליט המדינה, שנושא הבדיקה המקדימה בעניין ניסנקורן עדיין לא נסגר.

ניצב יגאל בן שלום (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
ניצב יגאל בן שלום (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מנדלבליט הגדיל ראש, ובמקום להחליט על גניזה מיד, שלח את המשטרה לבחון אם חל איזשהו שינוי בתיק, שישליך על ההמלצה הנושנה מ-2017. בן-שלום בדק, וחזר עם אותה תשובה. ואז החליט מנדלבליט רשמית שהתיק ייסגר. או אם לדייק – שהוא לא ייפתח, שהרי משמעותה של גניזת הבדיקה המקדימה היא שבעניין כלל לא תיפתח חקירה פלילית.

המשפטים הבאים מהודעת משרד המשפטים הם בגדר מניפולציה טרמינולוגית ותו לא:

"נדגיש כי השר ניסנקורן איננו חשוד ולא היה חשוד בעבירה כלשהי, ולא התקיימה בעניינו כל חקירה".

נו טוב, בדיקה היא בדיקה וחקירה היא חקירה. ו"חשוד" יש רק בחקירה. כאשר מתקיימת "בדיקה מקדימה" אין חשוד, יש רק "נילון".

ועוד הוסיף משרד המשפטים בהודעתו:

"ההשתלשלות המתוארת לעיל, שעיקרה בהתייעצויות פנימיות של גורמי אכיפה שונים, לא נוהלה מטבע הדברים במישור הגלוי ומשכך לא פורסמה ברבים, וממילא הדברים גם לא הובאו לידיעתו של השר ניסנקורן".

מה פירוש לא הובאה לידיעתו? האם הוא לא קיבל הודעה רשמית שהבדיקה בעניינו נגנזה? האם ניסנקורן לא פנה לאורך השנים והתעניין מה עלה בגורל הבדיקה האמורה?

מה פירוש לא הובאה לידיעתו? האם ניסנקורן לא קיבל הודעה רשמית שהבדיקה בעניינו נגנזה? האם הוא לא פנה לאורך השנים והתעניין מה עלה בגורל הבדיקה האמורה?

אין לזלזל בהליך הקרוי בדיקה מקדימה. בדיקות מקדימות נעשו בעבר במקרים רבים כתחליף לחקירה פלילית בעניינם של בכירים.

כל פרשת "ביביטורס" הייתה במסגרת הליך בדיקה מקדימה. השר לשעבר סילבן שלום יכול להמשיך לטעון עד קץ הימים שמעולם לא היה חשוד בדבר, וזאת מאחר שהחשדות נגדו לביצוע עבירות מין התבררו תחת הכותרת "בדיקה מקדימה". תיק 1000 ותיק 2000 התבררו בפרקליטות ובמשטרה במשך חצי שנה כ"בדיקה מקדימה" לפני שמנדלבליט הורה בינואר 2017 לעבור לחקירה פלילית מלאה.

שי ניצן ואביחי מנדלבליט (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
שי ניצן ואביחי מנדלבליט (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

אי אפשר להסיק מתוך השתלשלות העובדות הידועה עד כה, כי בין מנדלבליט לניסנקורן נרקמה עסקה אפלה, כפי שמלחכי פנכתו של נתניהו מנסים לטעון. זה סיפור נחמד, אך אין לו שום אחיזה בעובדות.

מצד שני, הפרקטיקה של הותרת תיקים פתוחים שנים רבות על מדפי הפרקליטות חייבת להיפסק. רק לפני ימים אחדים הודיע מנדלבליט ברעש וצלצולים כי "הנחה" את מח"ש להכין תוכנית לצמצום המב"דים (תיקים הממתינים לבירור דין, בלשון המכובסת של הפרקליטות לסחבת). מן הראוי שיתחיל את הרפורמה אצלו בבית.

עוד 1,162 מילים
סגירה