היחס לאונס באילת עלול להסתיר את המציאות

הפגנת תמיכה בנאנסת מאילת (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
Tomer Neuberg/Flash90
הפגנת תמיכה בנאנסת מאילת

מעשה האונס באילת אינו מאפשר לנו לעבור לסדר היום. הוא נושא איתו עול קשה ומכאיב. אירוע כל כך אכזר, גרימת שכרות וניצולה (לעדות חברתה), ניצול של אדם צעיר, רבים כנגד יחידה, מזעזע.

הכותרות לקחו אותי אל הסרט "הנאשמים" בו מוגשת תביעה כנגד אותם שהיו במקום ועמדו מנגד. ואל התחושה שבמובן זה או אחר כולנו עומדים מנגד, כאשר איננו עושים מספיק כדי לבער את הרע הזה מקרבנו.

האירוע הנורא הזה גם התחבר באופן מצמרר לסיומה של פרשת השבוע שקראנו, המתארת את הטקס בו זקני הקהילה לוקחים אחריות על נרצח שנמצא בשדה (עגלה ערופה) ומבקשים כפרה על המעשה, אף שברור שלא הם הרוצחים ואין להם כל מעורבות ישירה ברצח.

האירוע הנורא גם התחבר באופן מצמרר לסיום פרשת השבוע שקראנו, המתארת טקס בו זקני הקהילה לוקחים אחריות על נרצח שנמצא בשדה (עגלה ערופה) ומבקשים כפרה אף שברור שאינם רוצחיו או מעורבים ברציחתו

אבל במידה רבה עוצמת הרתיעה, והעובדה שהאירוע עדיין לא עבר מסדר היום הציבורי, עלולה ליצור בלבול מסוכן, ולשים את הזרקור במקום הלא נכון.

אונס ותקיפה מינית הם אירועים שכיחים, שקורים יותר מידי. הסטטיסטיקה קובעת שאחת מכל שלוש נשים (אפילו שתיים וחצי) תעבור תקיפה מינית בחייה, וגם אחד מכל ששה גברים לערך. במרבית המקרים הפוגע הוא אדם מוכר (80%) ובכשליש מהם הוא קרוב משפחה (גילוי עריות). הסיבה שהעיתונים שלנו אינם מלאים באירועים כאלו היא קודם כל העובדה שמרבית הפגיעות אינן מדווחות ונשמרות כסוד נורא אצל הנפגע והנפגעת. הבושה ותחושת האשמה – הלא מוצדקות, מונעות מרבות ורבים מהנפגעים לדווח.

לפני כ-17 שנה הייתי רב צעיר ובחרתי להיכנס לעולם התוכן הקשה הזה. בחרתי להיות מתנדב בקו הסיוע לגברים ונערים דתיים נפגעי תקיפה מינית והשבועות של ההכשרה לקראת התפקיד היו מטלטלים. מרבית המידע אליו נחשפתי היה חדש לי. לא ידעתי להגדיר תקיפה מינית, לא הייתי ער דיי עד כמה מושגי הגבריות שפיתחתי הם מוגבלים וחסרים, ולא ידעתי לנתק בין אונס ותקיפה מינית למין.

פגיעה מינית היא אירוע של אלימות. הוא קורה בכל השבטים בחברה הישראלית, והסטטיסטיקה לא מזהה הבדלים בין חברות שמרניות לליברליות. מרבית האירועים אינם קורים בסמטאות חשוכות ואין קשר בין אונס ללבוש של הנפגעת.

רק לחזור ולכתוב את המידע הזה מטלטל אותך ואת עולמך. כאבא לילדים אתה מבין שאתה שולח אותם להסתובב בעולם בו אינם מוגנים, וכי קרוב משפחה שלהם, הרב שלהם או אבא של חברה יכול לפגוע בהם. הדבר הכי מפתה הוא לבוא ולשכנע את עצמך שזה לא יכול לקרות להם, שאם אחנך אותם להתנהגות מסוימת הן תהיינה מוגנות ומוגנים.

לפני כ-17 שנה הייתי רב צעיר ובחרתי להיכנס לעולם התוכן הקשה הזה. בחרתי להיות מתנדב בקו הסיוע לגברים ונערים דתיים נפגעי תקיפה מינית והשבועות של ההכשרה לקראת התפקיד היו מטלטלים

במובן זה הזרקור על האונס באילת הוא סוג של מסך הגנה מן המציאות שלנו. אנו רוצים לחשוב שאם הילדים שלנו לא ישתו, או לא ינהגו כך או אחרת – הם יהיו מוגנים. אבל האמת המרה היא שרוב הפגיעות קורות בבית או של הנפגע/ת או של הפוגע, וכי בצער רב יש להודות שאין לנו ממש דרך להגן על הילדים שלנו, או על עצמנו.

הדבר עדיין מותיר לנו לפחות שתי משימות:

  1. הראשונה היא לעשות הכל כדי לבנות אמון עם ילדנו / חניכנו / תלמידנו שיאפשר להן/ם לספר אם קרה להם משהו. לוודא שהם יודעים שאם מישהו פוגע בהן הן לא אשמות ואשמים, ואין להן במה להתבייש. ולחזק את הנכונות שלהם לספר.
  2. המשימה השנייה קשה עוד יותר. לעשות הכל כדי שהחברה כולה תחזיק את כל גופי הידע הנדרשים, תעקור את ההחפצה, ותעשה ככל יכולתה להאבק בכל הגורמים שיוצרים ומעודדים תרבות של אונס.

הנוסחה הסודית אינה צניעות, או חיזוק מושג המשפחה, ממש כפי שאינה מתירנות או משהו אחר. היא נשענת הרבה על בירור של דימויי גבריות ועיבודם, על ערעור הבניות של כח, על עקירה של החיבור בין מין להישג ( to score, לכבוש, להשיג), ועל חיזוק היכולת של גברים לבחור לא לרצות מין כאשר התנאים אינם מתאימים להם מבחינה רגשית או ערכית.

הנוסחה הסודית אינה צניעות, או חיזוק מושג המשפחה, ממש כפי שאינה מתירנות. היא נשענת על בירור דימויי גבריות ועיבודם, על ערעור הבניות של כח, על עקירת החיבור בין מין להישג

הדרך לשם עוד ארוכה, אבל היא מתחילה בהכרה שהבעייה היא אצלנו, כולנו, כל שבט וסקטור בחברה הישראלית, ובייחוד אצל הגברים שבה. וכי הפתרון לא יגיע מכך שנימנע מלדבר על הדברים, אלא דווקא אם נשים אותם על השלחן ונברר אותם ואת המושגים המנחים אותנו, לקראת בחירה בשפה מינית קשובה וערכית יותר.

הרב אבי נוביס־דויטש שימש במשך שמונה שנים דיקן בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר והוא פעיל חברתי. תחת הנהגתו, בית המדרש הפך לגורם חשוב ובולט בהכשרת פעילים חברתיים העובדים בשדה העשייה היהודית־חברתית בישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 682 מילים
סגירה