אילוסטרציה, מובטלים ישראלים מגיעים לשירות התעסוקה בירושלים (צילום: Flash90)
Flash90

אפקט הקורונה: 17 אלף הצעות עבודה ל-800 אלף מובטלים

בשירות התעסוקה מדווחים על 17 אלף משרות פניות, בעוד שמספר המובטלים זינק ל-800 אלף ● בכל חודש הם מצליחים לסייע בגיוס של 5,000 עובדים בלבד ● ואם זה לא מספיק, דוח שפרסם השירות האשים את מדיניות הממשלה - שהוא פועל בשירותה - במשבר: "הארכת דמי האבטלה מקטינה את התמריץ לעבודה אצל בעלי שכר נמוך"

ל"ממשלת החירום" שהקימו בנימין נתניהו ובני גנץ כדי לסייע למשק לצלוח את משבר הקורונה, אין הרבה בשורות טובות למובטלים הישראלים הרבים.

אחד ל-40 – זה הסיכוי של 800 אלף המובטלים, העובדים בחל"ת ומחפשי העבודה במשק, למצוא משרה חדשה דרך שירות התעסוקה. מבדיקת זמן ישראל עולה כי מספר המשרות המוצעות למובטלים בשירות התעסוקה מסתכם כיום בכ-17 אלף בלבד, ואל מול אלה רשומים בשירות 800 אלף מובטלים.

היצע המשרות הפנויות במשק ירד בכ-60% ביחס לתקופה שקדמה לפרוץ משבר הקורונה, ואילו מספר מחפשי העבודה עלה בתקופה הזו בכ-400% (פי-חמישה).

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר המשרות הפנויות במשק מסתכם עתה בכ-40 אלף בלבד. לשם השוואה, בתקופה שקדמה למגפת הקורונה ולהסגר שהוטל על תושבי ישראל, הגיע מספר המשרות הפנויות לכ-100 אלף.

הנתונים על היצע המשרות הנמוך בתקופה של ביקוש גבוה למקומות עבודה מעלים שאלות על מחקר שפרסם שירות התעסוקה עצמו בשבוע שעבר, ובו נטען כי מדיניות הפיצוי של הממשלה היא זו שמעודדת מובטלים שלא לחזור לעבודה.

"המצב היום מעודד אנשים להישאר", נקבע במחקר. "הארכת דמי האבטלה לשנה מקטינה את התמריץ לעבודה אצל בעלי שכר נמוך", הזהירו החוקרים.

שאלנו גורם בכיר בשירות התעסוקה, כיצד המחקר מתיישב עם העובדות המצביעות על ביקוש עצום למקומות עבודה ומחסור חמור בהצעות עבודה, והוא הבהיר: "התפרסמו כל מיני פרשנויות לא מבוססות למחקר שלנו. אנשים הסיקו מהמחקר שלנו ש-800 אלף מובטלים עובדים בשחור ומקבלים דמי אבטלה שלא מגיעים להם, למרות שלא אמרנו דבר כזה והוא אינו נכון.

"יש ירידה חדה בביקוש לעובדים, יש ענפים שלמים שנפגעו ושאין בהם עבודה, זה שוק של מעסיקים, קשה למצוא עבודה, ורוב מקבלי דמי האבטלה הם מובטלים אמיתיים, ולא עובדים בשחור. הנתונים מראים את זה בבירור".

משירות התעסוקה נמסר: "הרבה מדינות ב-OECD מפעילות תכניות שמשלבות בין פיצוי לאזרח לשילוב בעבודה, במודלים שמאפשרים למעסיקים להעסיק עובדים באופן חלקי כשהמדינה משלימה להם את ההעסקה, מה שנקרא חל"ת גמיש, ומודלים אחרים, בזמן שכאן מתמקדים בפיצוי ותשלום קצבאות בלבד.

"המחקר הביע חשש כי אם הממשלה תמשיך להתמקד בפיצוי וקצבאות בלבד ולא תעשה שום ניסיון לשקם את שוק התעסוקה ולשלב עובדים בעבודה באופן יזום, ייווצר במשך הזמן תמריץ לעובדים להישאר בבית. לא כרגע, אלא בחודשים הקרובים, כשהעסקים יתחילו להתאושש והביקוש לעובדים יגדל.

"מי שייפגע מכך יהיו המובטלים, שימצאו את עצמם מחוץ לשוק העבודה לתקופה ארוכה ויתקשו לחזור, ויהפכו לדור אבוד שיחיה במצוקה כלכלית ונפשית".

קמפיין חוצות נגד האבטלה במשק, יולי 2020 (צילום: Miriam Alster/Flash90)
קמפיין חוצות נגד האבטלה במשק, יולי 2020 (צילום: Miriam Alster/Flash90)

מדי חודש מצליח שירות התעסוקה לבצע בממוצע כ-5,000 השמות בלבד, לפי נתונים ששירות התעסוקה עצמו מסר. כלומר: פחות משליש מ-17 אלף המשרות הפנויות כרגע בשירות התעסוקה צפויות להיות מאוישות החודש.

בשירות מסבירים כי הסיבה העיקרית לכך שמשרות רבות לא מאוישות היא שהמעסיקים פוסלים חלק מהעובדים שנשלחים אליהם מהשירות. לדבריהם, חלק קטן מהמשרות אינן נתפסות כי המובטלים אינם מעוניינים בהן.

מניתוח היצע המשרות לפי ענפים עולה כי בענפי השירותים ושירות הלקוחות הפיזי – החנויות, המסעדות, התיירות והתרבות – כמעט אין היצע משרות פנויות.

בענפי התעשיות המתקדמות, ההייטק והאינטרנט, החינוך ושירות הלקוחות הווירטואלי, וכן השמירה והניקיון יש היצע של משרות פנויות, אך הן מבוקשות ונתפסות מהר. בענפי התעשייה וההיי-טק יש ירידה בהיקף המשרות הפנויות ביחס לזמן שלפני הקורונה וההסגר ובענפי השירות הדיגיטלי – עלייה.

ואילו בענפי הבנייה, החקלאות וקווי הייצור הבסיסיים בתעשיות, ובהם בלבד, יש היצע רב של משרות פנויות, אך מרבית המובטלים מסרבים לאייש אותן.

עוד 492 מילים
סגירה