מג קין ודיויד מישוק, שבנם, משמאל, נדחה מבית הספר היהודי באוקלנד בשל היותו חופשי מגדרית (צילום: קנזי קייט)
בתי ספר נגד תלמידים "חופשיים מגדרית"

לא בלי בתי/בני

חינוך

בתי ספר בארצות הברית מתקשים להכיל תלמידים "חופשיים מגדרית", שמבקשים להתלבש כמו בנים ובנות לסירוגין ● גם ילדים טרנסנג'נדרים נתקלים בקשיים דומים ● אבל המאבק של משפחה אחת לקבל את בנה חובב שמלות הפאייטים לבית ספר יהודי בקליפורניה, עורר סערה ברשת - והמנהלים הבטיחו לנסות להתאים את עצמם למציאות המשתנה

בית ספר יהודי בקליפורניה התחייב לבצע שינויים במדיניות הקבלה שלו לאחר שמשפחה מקומית טענה שסירב לקבל את בנם בשל היותו ג׳נדרפלואיד – חופשי מגדרית. מג קין, אם מאוקלנד, המנהלת אתר לתכנון חתונות, עודדה את אלפי העוקבים שלה באינסטגרם ליצור קשר עם בית הספר אוקלנד היברו דיי סקול, לאחר שלדבריה בית הספר אמר שלא יקבל את בנה בשל הביטוי המגדרי שלו.

קין מספרת שדנה במצב עם בית הספר כמה פעמים, ושנמסר למשפחתה כי הוא לא יוכל להכיל את בנה. הילד, בן 7, ששמו לא פורסם מטעמי פרטיות, לובש לרוב בגדי בנים, אך לפעמים מעדיף שמלות נשף עם פאייטים ובגדי נשים אחרים.

קין אמרה שהחליטה לנקוב בשמו של בית הספר לאחר ששמעה על משפחה אחרת שבתם הטרנסג'נדרית לא התקבלה לאותו מוסד. אם המשפחה, עופרה דניאל, מחזאית ילידת ישראל, אמרה כי נאמר לה שבתה תוכל להתקבל לבית הספר רק אם תתחייב שלא לדבר על זהותה הטרנסג'נדרית.

"אני יודעת שבכך שאני מתבטאת, אני עלולה להפוך ל'יהודיה הבעייתית', שאף בי"ס לא ירצה", כתבה קין. "אך זה שווה את הסיכון, כי לא מדובר כאן רק בילד שלי. מדובר על ילדים אחרים שנפגעים, על שינוי תרבות ועל הצורך להשתפר".

עשרות מעוקביה של קין באינסטגרם פנו למועצת המנהלים של אוקלנד היברו דיי סקול, והציתו ויכוח עז בבית הספר ובקהילה היהודית המקומית.

מנהלי בית הספר אומרים כי הוא "לא השלים את תהליך הקבלה כשהמשפחה פנתה לאינסטגרם", וציינו שהם לא פסלו קבלת תלמיד שמוגדר כחופשי מגדרית. במכתב שנשלח לאחרונה למשפחות, ביה"ס התחייב להעריך מחדש את מדיניותו בנושא מגדר ולהציע הכשרה לסגל בנושאי הכללת נושאי מגדר ולהטב"ק.

"למרות שאיננו רואים את המצב כפי שהוא תואר בפוסט במדיה החברתית, אנו מקדישים זמן כדי להבין טוב יותר את העובדות", כתבו מנהלת בית הספר, טניה שוויג, ונשיאת מועצת המנהלים, ג'ו-אלן צייטלין. "אנחנו מכירים בכך שחשוב שנקדיש מחשבה לאישור מחודש של המחויבות שלנו לסביבה חינוכית כוללנית".

אילוסטרציה, קייטנה לילדים נזילים מגדרית בקליפורניה, ארצות הברית, 2017 (צילום: AP Photo/Jeff Chiu)
אילוסטרציה, קייטנה לילדים נזילים מגדרית בקליפורניה, ארצות הברית, 2017 (צילום: AP Photo/Jeff Chiu)\

היסטוריה של מורכבות

הסיפור הזה מדגיש את המורכבות של נושאי מגדר בקהילה האורתודוקסית, ואת הקשיים שעלולים להתעורר כאשר למשפחות יהודיות ולבתי ספר יהודים יש ערכים חופפים, אך לא זהים. חלק מבתי הספר, כולל בית ספר באזור המפרץ שבו תלמיד יצא מהארון כטרנסג'נדר במהלך טקס בר מצווה שערך לכבודו רב בית הספר לפני 5 שנים, כבר מתמודדים עם הבדלי מגדר ומיניות בקרב תלמידיהם.

חלק מבתי הספר, כולל בית ספר באזור המפרץ שבו תלמיד יצא מהארון כטרנסג'נדר במהלך טקס בר מצווה שערך לכבודו רב בית הספר לפני 5 שנים, כבר מתמודדים עם הבדלי מגדר ומיניות בקרב תלמידיהם

אבל אוקלנד היברו דיי סקול שייך לזרם האורתודוקסי שלא מתיר נישואים בין בני אותו מין, ושבמסגרתו אנשים לא-קונפורמיסטים מבחינה מגדרית מתמודדים לעתים קרובות עם אתגרים בקבלתם למסגרת. ועדיין, אם יש מוסד אורתודוקסי כלשהו שעשוי להיות פתוח לתלמידים טרנסג'נדרים או חופשיים מגדרית, זה היה אמור להיות הוא. בית הספר ממוקם באחד האזורים הליברליים ביותר באמריקה. חלק מהתלמידים בו שומרים על כשרות ושומרים מצוות בביתם, אך אחרים לא. בין התלמידים יש ילדים של בני זוג מאותו מין, ושל זוגות בני דתות שונות.

אלה בדיוק הדברים שמשכו את קין ואת בעלה, דיויד מישוק, כשהתחילו לחפש הקיץ בית ספר חדש לבנם. בנם ובתם למדו בבית ספר ציבורי באוקלנד, אך הם חשו מבודדים, שכן למדו בו רק מעט יהודים אחרים. המעבר ללימודים מקוונים החמיר את האתגרים, ועליית האנטישמיות במדינה גרמה למשפחה לחוש במתח.

אוקלנד היברו דיי, שנמצא מרחק 5 דקות מביתם, מגדיר את עצמו כבי"ס "המשרת משפחות מהקהילה היהודית המגוונת של אזור המפרץ". בני הזוג חשבו שהגדרה זו כוללת את משפחתם – הם מתפללים בשער זהב, בית הכנסת ההיסטורי להומואים בסן פרנסיסקו – ולכן פנו כדי לברר אם עדיין יש מקום לילדים שלהם.

View this post on Instagram

Happy Anniversary, to my amazing husband, and this beautiful family. It’s hard right now (for all of us), and this weekend has not been kind to our family. But I’m so grateful to them always. * 11 years ago I made the best decision ever. * 1 year ago we had this party for the ages. Because we can’t party this year, we’re telling ourselves will still hungover from last year. * That huge 10 year anniversary party though? In the trauma of Covid and having no idea how long it will be till we can see friends and family again, I’m so grateful we did the silly, wild joyful thing. * To David: my best, my partner. Who for 16 years has been helping me choose the silly, wild, joyful things. * ???? @kenziekatephoto ???? @sentimentalfools ???? @acehotelpalmsprings @kingshighwaydiner ???? @roguepetalco ???? @elizabethdye ????‍♀️ @raineyscloset

A post shared by Meg Keene (@megkeene) on

בתחילה, אמרו קין ומישוק, המצב נראה מבטיח. בית הספר אמר שייתכן כי נותרו מקומות פנויים לסתיו הקרוב, והייתה להם שיחה נעימה עם עובדי בית הספר. אך מצב הרוח השתנה, מספרים בני הזוג, כשחשפו שבנם בן השבע נע בין מגדרים.

הם ידעו שהחופש המגדרי של בנם עשוי לאתגר את בית הספר, אך הם היו אופטימיים. ובתחילה, סיפרו, המנהלות נראו פתוחות לקבל את בנם בבית הספר. אך לאחר כמה שבועות ושיחה נוספת, פנו אליהם מבית הספר עם החדשות המאכזבות: מישוק אמר כי נאמר לו שבית הספר לא יוכל להכיל את בנם בשל אופן הביטוי המגדרי שלו. זמן קצר אחר כך, קין החלה לשתף את סיפור המשפחה.

מבית הספר אוקלנד היברו דיי נמסר כי השתלשלות האירועים שהציגה המשפחה אינה מדויקת, אך אמרו כי הם אינם חולקים על פרטים ספציפיים.

"בית הספר גאה בהיסטוריה ארוכה של עבודה עם משפחות ותלמידים בעלי רקע שונה ומגוון, והוא עושה זאת עם כבוד ואמפתיה", מסר בית הספר בהודעה שפרסם. "משפחה זו חופשיה לספר את סיפורה, אך זה אינו הסיפור של המוסד שלנו. אנו מכבדים סודיות ותקנות שנקבעו לשם הגנה על תלמידים ועל משפחות. אנחנו לא נחשוף את תוכן האינטראקציה שלנו עם משפחה זו או אחרת".

"חופשיות מגדר היה אחד הנושאים שהמשפחה העלתה בתהליך הקבלה", מסרה נשיאת מועצת המנהלים של בית הספר צייטלין בהצהרה. "לא הצלחנו לבדוק את הנושא במלואו, אך אנחנו משוכנעים שהיינו ממצים את אפשרויות הרישום של הילד לו הסכימו המשפחה ובית הספר שאפשר להצליח בכך".

אילוסטרציה, לואנה מארגנטינה היא האדם הצעיר ביותר במדינה שהחל לעבור שינוי מזכר לנקבה והוכר ע"י הרשויות, 2015 (צילום: AP Photo/Natacha Pisarenko, File)
אילוסטרציה, לואנה מארגנטינה החל לעבור שינוי מזכר לנקבה כילדה, 2015 (צילום: AP Photo/Natacha Pisarenko)

תופעה לא מפתיעה

העובדה שבית הספר אוקלנד היברו דיי התחבט בשאלה אם לקבל ילד שמגדיר את עצמו כחופשי מגדרית אינה מפתיעה, אמר הרב שמולי ינקלוביץ', מייסד "תורת חיים", קבוצה רבנית לרבנים אורתודוקסים פרוגרסיביים.

"המסגרת החינוכית במוסדות אורתודוקסים מושתתת על מגדרית בינארית, וטרם פותחו כראוי הכלים והשפה לטיפול בגישה א-בינארית", אמר ינקלוביץ'. "ולכן אני חושב שמשפחות ובתי ספר עוד לא מרגישים ערוכים לטפל במורכבות הזו תוך שמירה על מחויבות אותנטית לתורה, למצוות ולנורמות האורתודוקסיות".

אך ינקלוביץ', שהוא גם המייסד והנשיא של "עורי לצדק", קבוצה לצדק חברתי אורתודוקסי, אמר שהוא רואה רצון גובר בעולם האורתודוקסי הליברלי לקרוא תיגר על אותן נורמות ארוכות שנים. לדבריו, "יש מעט סוגיות בהן הייתי עד להתפתחות וחשיבה כה מהירה כמו בסוגיות של חופשיות מגדרית, ולכן אני עדיין מקווה מאוד שנהיה עדים להתקדמות במדיניות ההכללה המגדרית שלנו".

הרב שמולי ינקלוביץ': "יש מעט סוגיות בהן הייתי עד להתפתחות וחשיבה כה מהירה כמו בסוגיות של חופשיות מגדרית, ולכן אני עדיין מקווה מאוד שנהיה עדים להתקדמות במדיניות ההכללה המגדרית שלנו"

בניגוד לבתי הספר הציבוריים ברחבי ארצות הברית, למוסדות חינוכיים דתיים פרטיים – כמו אוקלנד היברו דיי – מותר לנהוג אפליה בקבלה וברישום של תלמידים במסגרת העקרונות הדתיים שמנחים אותם. מישוק, שעובד כעורך דין, אומר ששתי מנהלות אוקלנד היברו דיי, שמסרו לו בשיחת זום על החלטת מועצת הקבלה, אמרו כי בית הספר לא יתנגד להכיל ילדים חופשיים מגדרית בעתיד.

"בסופו של דבר הן אמרו שהן חשות שיוכלו לתמוך בו השנה, אך הן אינן בטוחות לגבי השנים הבאות", אמר מישוק. "הן אמרו במפורש 'אנחנו מרגישות שלא הכנו את עצמנו לתמיכה בו'. שהן רצו להתכונן, ושהן מתכוונות לעשות את העבודה ביעילות. 'אולי תוכלו להצטרף אלינו בעתיד, כשנרגיש שאנחנו מסוגלות לתמוך בילד חופשי מגדרית'. זו הייתה רוח ההודעה שלהן".

אילוסטרציה, קייטנה לילדים נזילים מגדרית בקליפורניה, ארצות הברית, 2017 (צילום: AP Photo/Jeff Chiu)
אילוסטרציה, קייטנה לילדים נזילים מגדרית בקליפורניה, ארצות הברית, 2017 (צילום: AP Photo/Jeff Chiu)

אך לדברי דניאל, המחזאית ילידת ישראל, לבית הספר הייתה לפחות הזדמנות אחת להפוך לכוללני יותר בנושאי מגדר. דניאל, שגרה בברקלי הסמוכה, אמרה שנאמר לה בשנה שעברה כי בתה תוכל להירשם לכיתה ו' רק אם לא תדבר בבית הספר על היותה טרנסג'נדרית (בנה הגדול כבר למד באוקלנד היברו דיי).

"אילו הייתה מגיעה אלינו כילדה היינו מקבלים אותה", נזכרה דניאל בתשובת בית הספר. "אך אנחנו לא רוצים לחשוף ילדים אחרים לטרנסג'נדר".

בית הספר אוקלנד היברו דיי חולק גם על סיפורה של דניאל. "המעורבות שלנו עם המשפחה הייתה שונה מהמתואר", אמרה צייטלין על שיחת ועדת הקבלה על בתה של דניאל. צייטלין הדגישה כי בית הספר מקבל בברכה מגוון רחב של משפחות – ובהן משפחות של בני זוג מאותו מין: "יש לנו היום – והיו לנו בעבר – משפחות של הומוסקסואלים ושל בני דתות מעורבות בקהילה שלנו. אנו מקבלים בברכה משפחות שרוצות להעניק לילדיהן חוויה יהודית וחינוכית משמעותית".

החל מהשבוע, כתבו שוויג וצייטלין למשפחות, פתח בית הספר בתהליך ליצירת מדיניות בנושאי מגדר ולחינוך הסגל בנושאי להטב"ק. "זהו רגע להתבוננות פנימה ולעשייה", כתבו. "חילופי הדברים שלנו עם משפחת קין הראו לנו שיש לנו עוד עבודה באוקלנד היברו דיי. אנו נקבל בברכה משפחות, מנהיגים דתיים וארגונים קהילתיים שישתפו איתנו פעולה שעה שאנחנו מתחילים בתהליך חשוב זה".

קין שיתפה את עוקביה באינסטגרם במחשבותיה על מכתב בית הספר. "זה מכתב די טוב. הוא יכול היה להיות מכתב טוב מאוד אם הם היו מגבים אותו בהתנהגות אמפתית ובניסיון לשנות או לתקן דברים", כתבה. "העובדה שלא עשו כך פירושה שכרגע מדובר במילים ללא מעשים".

אילוסטרציה, משתתפ/ת בתערוכה על נזילות מגדרית צופה בדיוקנו/ה, ארה"ב, 2014 (צילום: AP Photo/Jay Reeves)
אילוסטרציה, משתתפ/ת בתערוכה על נזילות מגדרית צופה בדיוקנו/ה, ארה"ב, 2014 (צילום: AP Photo/Jay Reeves)

בשביל המשפחות של קין ושל דניאל, תהליך החשיבה שעובר בית הספר הוא מאוחר מדי. בתה של דניאל לומדת בבית ספר ציבורי מקומי, ובנם של קין ומישוק החל ללמוד השבוע בכיתה ב' בבית הספר הציבורי שלו, שפועל באופן מקוון כעת ובעתיד הנראה לעין. הוא ואחותו נמצאים ברשימת המתנה לבית ספר יהודי אחר.

"אני מודעת היטב לכך שבכך שהילדים הולכים עכשיו לבית ספר ציבורי, אנחנו עשויים להיות משפחה לא רצויה בבתי ספר יהודיים", כתבה קין לאחר שפרסמה באינסטגרם את הערותיה למכתב של אוקלנד היברו דיי. "אני יודעת שזה הסיכון שלקחתי. החלטתי לעשות את זה בכל מקרה".

"אני מודעת היטב לכך שבכך שהילדים הולכים עכשיו לבית ספר ציבורי, אנחנו עשויים להיות משפחה לא רצויה בבתי ספר יהודיים", כתבה קין באינסטגרם. "אני יודעת שזה הסיכון שלקחתי. החלטתי לעשות את זה בכל מקרה"

בנה אינו מודע למה שקרה. "אני לא רוצה שהוא ידע שהוא נדחה מבית הספר", אמרה. "החיים שלו קשים מספיק גם כך. הוא סבל ממכות ומבריונות בשל הביטוי המגדרי שלו, ובית הספר הנוכחי שלו אינו סביבה בטוחה. הוא ואחותו רוצים ללכת לבית ספר יהודי, ואני לא רוצה שהוא ידע שבית ספר יהודי לא מוכן לקבל אותו."

View this post on Instagram

Now that Shabbat is coming to an end, let’s have a talk about my beautiful, Jewish, gender non-conforming kid. * Last month we contacted @oaklandhebrewdayschool about a spot for our kids. We were late to the game (2020) but they still had a possible spot for the kids. * Because Modern Orthodox have divided gender roles, we approached them to discuss how they would manage a gender fluid kid. * My concern was for our KID. Never in a million years did I think the SCHOOL wouldn’t be up for doing their best. This is a Modern Orthodox school in the progressive Bay Area that welcomes gay parents and interfaith families. * But after a few conversations, yesterday they called us to tell us they couldn’t take our child because he was gender fluid. They felt that the second grade teacher he would have was great, but the rest of their teachers and community couldn’t handle it. They stressed in several calls that this issue of gender had not come up before and they just wern’t prepared. (And apparently they thought they couldn’t do the work they needed to do with a child in their school.) They said they felt so sad about it, but couldn’t create a safe space for him. * Then last night I found out that last year they denied a trans child admission for the same reason. So it HAD come up, they HAD time to work on it. * My husband didn’t want me to speak out. And I know that by speaking out I might become a Difficult Jew that no Jewish day school will want. But it’s worth the risk. Because this isn’t just about my kid. This is about other kids being harmed. This is about changing culture. This is about doing better. This is fundamentally about discrimination and adults not being willing to step up and do they work and protect kids. * So here is my ask: • If you’re Jewish, consider writing a letter to the board of @oaklandhebrewdayschool, framing this in the lens of Jewish Values. (I’ve linked to a PDF on this in my bio.) • Also jews/ everyone please REPOST THIS. • If you’re Orthodox open this convo with your followers and community. This is for all of our kids (and all Jews). * Gentiles, I love ya, but this needs to be a family convo. * צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדּף • ???? @kenziekatephoto

A post shared by Meg Keene (@megkeene) on

בהכנת הכתבה השתתפה מאיה מירסקי, מהשבועון J. The Jewish News of Northern California

עוד 1,473 מילים
כל הזמן // יום שני, 26 באוקטובר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ישראל כ"ץ לא עומד בלחץ

ההתפרצות החריפה של ישראל כ"ץ אתמול בקבינט הקורונה העידה על הלחץ הרב ששרוי בו שר האוצר ● מי שהצליח להעביר את מרבית הקריירה שלו ללא מאבקים סוערים במיוחד, מוצא את עצמו בהתנגשות חזיתית עם כל הסובבים אותו - מול הפקידים, מול התקשורת ולאחרונה גם מול השרים וראש הממשלה ● כעת הוא מחכה להגעתה של מיכל עבאדי- בויאנג'ו בתקווה שלפחות בתוך האוצר יהיו נאמנים לו ● פרשנות

עוד 680 מילים

חרדים תחילה, פלסטינים עוד מעט

ישראל ניצבת בפני שני איומים אסטרטגיים שפתרון כל אחד מהם כרוך במחירים וסיכונים עצומים: כיבוש הפלסטינים ומלחמת התרבות עם החרדים.

המפה הפוליטית מונעת עיסוק בו-זמני בסוגיות: וויתורים לפלסטינים יגרורו כאן כאלה מהומות שלא תישאר אנרגיה לשום דבר אחר; ושינוי בסטטוס קוו עם החרדים מחייב שילוב ידיים בין מפלגות חלוקות בחריפות בעניין הפלסטיני.

ישראל ניצבת בפני שני איומים אסטרטגיים, שפתרון כל אחד מהם כרוך במחירים ובסיכונים עצומים: כיבוש הפלסטינים ומלחמת התרבות עם החרדים. המפה הפוליטית מונעת עיסוק בו-זמני בסוגיות

אולם הדמוגרפיה דוחקת והזמן אוזל בכל המישורים. חוסר מעש יגרום תוך שני דורות להמרתה של סטארט אפ ניישן במדינה דו-לאומית עם רוב חרדי בקרב היהודים. לא אותה גברת ולא אותה אדרת. עולם חדש, וקץ הציונות.

כל ממשלות ישראל העדיפו עד כה את הסוגיה הפלסטינית: הימין חתר ליישב את הגדה המערבית ביהודים כדי לבסס את השליטה שם; השמאל נאבק לחסום את זה ולקדם הפרדה, עם הסכם שלום אם אפשר.

כלום לא עבד, ובינתיים מפעל ההתנחלות צומח כל הזמן – פשע נגד הפלסטינים והתאבדות לאומית מצד ישראל.

בימים אלה כולם עוסקים בתרחישים לממשלה הבאה. משבר הקורונה לצד משפט השוחד של ראש הממשלה תורם לרושם ששינוי עומד בפתח. איזו מין ממשלה זו תהיה? אולי יש סיכוי למשהו חדש. כדאי לשקול שינוי פרדיגמה: שמאל וימין יסכימו להקפיא את המצב בגדה בזמן שהם ביחד משרטטים מחדש את יחסי המדינה עם החרדים. דעת הקהל, המומה מהמרד החרדי הנרחב סביב הנחיות מגפת הקורונה, מוכנה וחשה צורך בשינוי.

האם באמת ניתן להניח לנושא הפלסטיני לזמן מה?

אחרי הכל, אם ישראל לא תתנתק מהגדה, אחיזת העיניים שנקראת האוטונומיה הפלסטינית לא תמנע מהמדינה להפוך דה פאקטו לישות דו לאומית. כשיהיה ברור שהפרדה כבר לא תיתכן, מרוב מתנחלים, כבר אי אפשר יהיה להעמיד פני דמוקרטיה וגם שגשוג לא יהיה (כאשר מחשיבים גם את הפלסטינים. חשוב לזכור: 14 מיליון האנשים בישראל, בגדה המערבית ובעזה מתחלקים שווה בשווה בין פלסטינים ליהודים.

הכיבוש הוא סכנה וביזיון וחייב להסתיים, אך זה נראה כרגע בלתי אפשרי מכיוון שההנהגה הפלסטינית אינה מוכנה לנטוש עמדות בלתי מציאותיות והשמאל הישראלי אינו מסוגל לנצח בחירות באופן משכנע.

דעת הקהל הישראלית היהודית נדחקה ימינה על ידי האינתיפאדה השנייה, שכיכבו בה מחבלים מתאבדים באוטובוסים, בתי קפה וקניונים, והוריהם שחילקו ממתקים ודחקו מול המצלמות בילדיהם האחרים להפוך גם כן ל"שאהידים".

כדאי לשקול שינוי פרדיגמה: שמאל וימין יסכימו להקפיא את המצב בגדה ולשרטט מחדש את יחסי המדינה עם החרדים. דעת הקהל, המומה מהמרד החרדי  סביב הנחיות מגפת הקורונה, מוכנה וחשה צורך בשינוי

ההנהגה הפלסטינית זרעה ייאוש גדול כשהתעלמה משתי הצעות סבירות מטעם אהוד ברק ואהוד אולמרט. והעובדה שהחמאס השתלט על עזה בעקבות הנסיגה מהרצועה ב-2005, ומאז יש סיבובי מלחמה וטילים, גרמה גם להרבה אנשים סבירים להתנגד להימור דומה בגדה.

עוד כמה שנים לא ישנו הרבה, בתנאי שלא יוסיפו מתנחלים. אם כבר, זיכרונות האינתיפאדה השנייה יתפוגגו מעט, ומהלכים גדולים מול החרדים עשויים לשנות במשהו את המפה הגושית הדי מאובנת.

הנה, אם כן, תמונת מצב בסוגיה החרדית:

  • החרדים חיים כקהילה נפרדת המקודשת כולה לפולחני דת ולימוד תורה בצורה פונדמנטליסטית ממש, ובמסגרתה דבר הרבנים הוא בפירוש מעל חוק המדינה.
  • ההתנגשות התרבותית עם החילונים היא קולוסלית ולא בריאה. גם חילונים שהפכו את הסובלנות לדת אינם יכולים באמת להכיל את יחס החברה החרדית לנשים – דוגמא אחת מיני רבות.
  • מרבית הילדים החרדים נידונים לחיי תלותיות בכך שהם נשלחים לבתי ספר שאינם מלמדים מתמטיקה, מדעים ואנגלית, וישראלים חילונים מממנים זאת.
  • המפלגות החרדיות משבשות את חיי החילוניים, במיוחד בהתעקשותם לסגור עד כמה שאפשר את המדינה בשבת.
  • הם מקבלים פטור לא רק משירות צבאי, אלא מרמה סבירה של השתתפות בכוח העבודה, כאשר ישראל הלא-חרדית משלמת סובסידיות לתלמידי ישיבות כמו גם קצבאות ילדים.
  • הקצבאות מעודדות שיעורי לידה אדירים שמכפילים את האוכלוסייה החרדית כל 16 שנים, פי 4 מהשיעור הכללי במדינה. החרדים הם 12% מבין 9.4 מיליון הישראלים כעת, אך הם יהוו רוב בקרב היהודים בעוד שני דורות אם זה יימשך. זאת ועוד: חילונים יברחו ממדינה כזו.

אין חוק או עיקרון המחייבים את המישיגעס הזה. הליברליזם אינו מחייב סובלנות כלפי ממש כל דבר. די ברור מה צריך להתרחש:

  • יש להפסיק לסבסד בתי הספר "עצמאיים" שאינם מלמדים תכנית ליבה ובהדרגה לאסור זאת.
  • יש לדרוש שירות לאומי בלי קשר למגזר (כולל הערבים).
  • יש להפסיק בהדרגה את קצבאות הילדים מעבר למספר ילדים סביר.
  • הכפיה הדתית חייבת להפסק. שענייני השבת יועברו לעיריות.

בנוסף, המדינה והסקטור הפרטי צריכים לממן עזרה מקסימלית לצעירים שרוצים  לצאת מהגטו ולצאת לעבודה.

עוד כמה שנים לא ישנו הרבה בענין הכיבוש, בתנאי שלא יוסיפו מתנחלים. אם כבר, זיכרונות האינתיפאדה השנייה יתפוגגו מעט, ומהלכים גדולים מול החרדים עשויים לשנות במשהו את המפה הגושית הדי מאובנת

כל זה יגרום לסערה עצומה, כמובן. אך אין לחרדים דרך אמיתית להכריח את ישראל להמשיך ולממן את ההרס של עצמה. הם יסתגלו, כמו באנטוורפן או בברוקלין.

זה לא ייתכן כל עוד הליכוד בשלטון, כי רוב לגוש ימין תמיד תלוי בחרדים. אך למרבה המזל, בנימין נתניהו נחלש בעקבות הסתבכויותיו הקשים עם החוק, וכעת יש שתי התקוממויות שימושיות בימין.

הראשונה היא במפלגת ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן אשר שורשיה בקרב מהגרים חילוניים דוברי רוסית ואשר נפרדה מהגוש הימני-דתי בשנה שעברה, בעיקר בגלל החרדים. כעת עשויה להצטרף אליו מפלגת ימינה הדתית-לאומית של נפתלי בנט; זו מפלגת ימין קיצוני הכוללת אלמנטים פשיסטיים – אך היא אינה חרדית והיא פטריוטית, אם כי שוגה באשליות.

סקרים עדכניים מנבאים רוב לגוש המרכז-שמאל בתוספת שני אלה גם בלי להסתמך על הרשימה הערבית המאוחדת, שבנט פסל, באופן מביש (ולא רק הוא).

בנט מפחיד הרבה אנשים ואני מקווה שהוא לעולם לא יהיה ראש ממשלה. ישראל זקוקה נואשות לכך שלמרכז-שמאל ולערבים יהיה רוב ברור. עם זאת, כדאי לשקול קואליציה עם בנט כשר בכיר אם ממשלה כזו תתחייב לא לגרום נזק נוסף בגדה המערבית ולתתמודד במקום עם הנושא החרדי.

הסדר מתוקן עם החרדים לא רק יטפל בבעיה עצומה. הדבר יחזק רעיונות חשובים שנמצאים בסכנת הכחדה: שלא הכל זה נרטיבים ועדיין ישנן עובדות, ושההגיון עוד לא איבד כל יכולת השכנוע.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 901 מילים

לפיד: אין אדם אחד בישראל שחושב שהסכם הרוטציה יקויים

יו״ר האופוזיציה הוסיף: ״כחול לבן יודעים שרימו אותם. למה הם עדיין שם? בשם אלוהים״ ● רם שפע: אנחנו עדייין שם כי כחול לבן היא קו ההגנה האחרון ● במערכת הביטחון סבורים שהיו יכולים לקבל מטוסים מסוג F-22 לו היו יודעים על עסקת החמקנים עם האמירויות מראש ● השרה מירב כהן: מתווה קפסולות לכיתות א׳ ב׳ היה דוחה את הלימודים ב-5 שבועות, זה לא קשור לתקציב ● יאיר גולן: מתווה הלימודים מטומטם

08:29 עריכה

יאיר גולן: המתווה הוא טמטום.

08:18 עריכה

השרה מירב כהן: זה לא קשור לכסף שאין קפסולות. השרה אמרה בראיון לגלי צה״ל כי למרות הפרסומים בנוגע לדברים שאמר נתניהו, הסיבה שאין קפסולות לכיתות א׳ ב׳ היא שזה היה לוקח זמן לארגן את זה. לדבריה, השר גלנט אמר שזה ייקח חמישה שבועות להכין את הקפסולות – גם אם יהיה כסף, ומבחינת החברים בקבינט הקורונה, עדיף קודם כל להתחיל ללמוד.

מירב כהן (צילום: פלאש 90)
כסף יש, אין זמן. השרה מירב כהן (צילום: פלאש 90)

בנוסף אמרה השרה לשיוויון חברתי כי הוחלט שאם רשות יודעת לייצר פתרונות מהירים לקפסולות בכיתות א׳ ב׳, הממשלה תאשר את זה.

08:13 עריכה

במעריב מדווחים על רעיון חדש שמסתובב בליכוד: להציע לראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ קידום לנשיאות. בתמורה, יתבקש יושב ראש כחול לבן לוותר על הסכם הרוטציה בין הליכוד לכחול לבן, שאמור להוביל אותו למעון ראש הממשלה בנובמבר 2021.

07:57 עריכה

קבלו את מוטק׳ה: פרופיל טוויטר עם כאלף עוקבים שרומם אתמול על ידי לא אחר מראש הממשלה:

07:55 עריכה

רם שפע מסביר את דבריו של יזהר שי שהודלפו אתמול:

07:36 עריכה

משה בוגי יעלון בעוד ציוץ תוקפני:

07:35 עריכה

לא ברור כמה זה היה רעיון רציני אבל בכל מקרה – המהלך למינוי זמני של בוגי יעלון לראשות הממשלה כנראה כבר לא יתממש. כך, לדברי יאיר לפיד שהתראיין לכאן רשת ב׳ והסביר כי ״בוגי הוריד את זה מהשולחן כשאמר שלפיד הוא המועמד״. ובכל מקרה, הוסיף ״אם אתם רוצים להחליף את נתניהו, תכנסו היום למליאה ותצביעו איתנו ובערב נוציא את נתניהו מבלפור״.

בני גנץ ויאיר לפיד (צילום: Hadas Parush/Flash90)
למה הם עדיין שם? בני גנץ ויאיר לפיד בימים אחרים (צילום: Hadas Parush/Flash90)

לפיד לא מצפה מבנט לעזור במהלך כזה – לא רק בגלל הסקרים. לדברי לפיד, ״בסוף הוא יילך עם נתניהו. הוא תמיד יבוא בריצה לנתניהו״.

על כחול לבן אמר לפיד: ״אין בנאדם אחד במדינה שחושב שהסכם הרוטציה יקויים. הם יודעים עכשיו שרימו אותם – למה הם עדיין שם בשם אלוהים? הרי ברור שזה הכשלון הכי גדול בתולדות המדינה״.

לגבי דבריו של נתניהו כי אין מספיק כסך לקפסולות אמר לפיד בסרקזם: ״למטוס יש לו כסף, ול-36 שרים יש לו כסף״.

רם שפע הגיב לדברים לאחר מכן ואמר ״אנחנו עדייין שם כי כחול לבן היא קו ההגנה האחרון״, והביא כדוגמה את נסיעתו של גנץ לארה״ב בשבוע שעבר.

06:54 עריכה

בעיתון הארץ מפרסמים כי בכירים במערכת הביטחון אומרים כי הסתרת העסקה למכירת מטוסי F–35 לאיחוד האמירויות מנעה אפשרות לקדם מהלך להסרת ההגבלות על רכישת מטוס הקרב המתקדם בעולם, F–22 ראפטור.

במערכת הביטחון סירבו להתייחס לנושא באופן רשמי, אולם בכירים אישרו כי ישראל פנתה לבכירים בארה"ב אחרי העסקה עם איחוד האמירויות בבקשה לבחון את האפשרות להסיר את המכשולים על מכירת המטוסים לחיל האוויר, על מנת לשמר את היתרון האווירי של צה"ל. במערכת הביטחון ציינו כי הניסיון לחדש את המגעים לרכישת מטוסי F–22 ראפטור ירד בשלב זה מהפרק.

מטוס F-22 רפטור (צילום: (Staff Sgt. Chris Drzazgowski/U.S. Air Force via AP))
ההסתרה מנעה הצטיידות? F-22 רפטור (צילום: (Staff Sgt. Chris Drzazgowski/U.S. Air Force via AP))
עוד 8 עדכונים

התקוממות עממית לא ניתנת לדיכוי

יש קווי דמיון רבים בין האינתיפדה הפלסטינית שפרצה ב-1987 לבין ההתקוממות האזרחית הישראלית שפרצה במרץ 2020.

לכאורה, הפלסטינים אחרי מלחמת ששת הימים נמצאים תחת שלטון כיבוש צבאי, מעצרים המוניים, ללא זכויות, ללא הגדרה עצמית, ללא מדינה ריבונית ואחרי שגורמי ימין מגדירים את אזורי המחיה שלהם כנחלת אבות ומתחילים להתיישב בהם תחת חיפוי ותמיכה של צבא וממשלה.

יש קווי דמיון רבים בין האינתיפדה הפלסטינית שפרצה ב-1987 לבין ההתקוממות האזרחית הישראלית שפרצה במרץ 2020. לכאורה, הפלסטינים אחרי ששת הימים נמצאים תחת שלטון כיבוש

ההפגנות ההמוניות הפלסטיניות ב-1987 החלו ללא הנחיה של הנהגת הפתח או ארגונים אחרים. אלפי צעירים יצאו לרחובות שכם רמאללה ועזה, הבעירו צמיגים, זרקו אבנים והתעמתו עם כוחות צה"ל – הכוח החמוש של ממשלת ישראל בשטחים.

ההתקוממות הפלסטינית הייתה מלווה באלימות, בעיקר בנשק קר, אחרי 20 שנה של קבלה מאונס או בכפייה של ממשל צבאי, פחד מפני השלטון הישראלי והיעדר הנהגה שהציבה אלטרנטיבה מלבד פיגועי טרור ודרישה כללית לסיום הכיבוש. הפלסטינים נפגעו קשות בפרנסתם, בעתידם ובזכויות האדם שלהם בשנים הללו. דור שלם של צעירים נעצר ובילה בחדרי חקירות ובתי כלא, בבתי משפט צבאיים תוך שהוא סופג השפלות, דיכוי ושלילת החופש.

ההתקוממות האזרחית הישראלית לא מלווה בינתיים באלימות כלפי השלטון אלא בקריאה דמוקרטית להתפטרות ראש הממשלה הנאשם בפלילים ועל רקע כישלונו במאבק במגפת הקורונה. כישלון שדרדר דור שלם לאבטלה וקריסה כלכלית וחברתית. דור שלם איבד את עתידו וחופש הביטוי והעיסוק נשלל ממנו. המחאה הישראלית דורשת כבר ארבע שנים גם את חקירת מעורבותו של רה"מ בפרשת הצוללות, המניות ומתווה הגז. נושאים שמשפיעים על גורלו של כלל הציבור הישראלי, תוך שהשלטון מנסה להעלים אותם, למסמס ולא לתת תשובות על אחריותו להם.

ובכן הנה הם כעת, אלפי צעירים ישראלים ברחובות, ואיתם עשרות אלפים בני כל הגילאים ברחבי הארץ מפגינים נגד שלטון ממשלת ישראל, נגד הכוח החמוש האלים שלה – משטרת ישראל. כוח חמוש הפועל על פי פקודת השלטון ולא על פי ערכים של הגנה על שלום הציבור, דמוקרטיה וזכות ההפגנה.

ובכן הנה הם כעת, אלפי צעירים ישראלים ברחובות, ואיתם עשרות אלפים בני כל הגילאים ברחבי הארץ מפגינים נגד שלטון ממשלת ישראל, נגד הכוח החמוש האלים שלה – משטרת ישראל, הפועל על פי פקודת השלטון

אלפי צעירים ברחובות מפגינים נגד "כיבוש" מדינת ישראל בידי שלטון לא דמוקרטי, אלים ומושחת. זכויות אזרח בסיסיות נשללות ממאות אלפי אזרחים. פרנסתם של עשרות אלפי עסקים שנסגרו בהוראת השלטון מתרסקת, מעקבי שב"כ מופעלים נגד כלל האזרחים, התנועה מוגבלת, עוצר וסגר על ערים ויישובים, מעצרים המוניים של מפגינים, דיכוי הפגנות בכוח בניסיון להפסיק את המחאה החברתית וחקיקת חוקים דרקוניים שמנציחים את אותה הממשלה בשלטון ולא מאפשרים חיים דמוקרטיים.

אבל הדימיון בין האינתיפדה הפלסטינית לזו שמתרחשת כיום בשטחי מדינת ישראל לא נגמר רק בכך, הדבר העיקרי הזהה הוא הניסיון של השלטון לדכא את רוח האדם, את השאיפה לחופש, לחיים דמוקרטים לשוויון, לזכויות אדם בסיסיות. הניסיונות של משטרת ישראל להתנכל שוב ושוב ושוב למפגינים בבלפור או בתל אביב, דומים לניסיונות של צה"ל לדכא הפגנות בשטחים. מסתערבים חודרים ללב ההפגנות בשטחים ושולפים משם את מי שנראה להם כמנהיג הפגנה או מתסיס. שוטרים סמויים חודרים ללב ההפגנות בבלפור ומתנהגים באורח זהה כלפי מפגינים.

האלימות של אנשי הימין הישראלי כלפי המפגינים דומה לאותה אלימות המופעלת בשטחים נגד הפלסטינים, רק שבתוך הקו הירוק עוד לא הופעל נשק חם, לא נורו עדיין מפגינים מ-M16. הנשק שהופעל ופוגע במפגינים הוא גז פלפל, מכות, ניסיונות דריסה ושילוב של משטרת ישראל המצוידת בסוסים ומכת"זיות, יחידות מיוחדות של היס"מ והימ"ר (ממש כמו בשטחים הפלסטינים) וכוח רב שנועד להפחיד את המפגינים כדי לגרום למחאה העממית להתפזר, לדעוך או להסתגר הרחק ממוקדי השלטון.

נכון. במחאה הישראלית אין מתאבדים כמו באינתיפדה השנייה של שנות ה-2000-2005, אין נשק ואין ניסיונות לתקוף באלימות את כוחות המשטרה. אבל סוחרים כבר שרפו סחורה ברחוב מרוב ייאוש, שוטרים הותקפו בשכונות החרדיות, ומרד עממי החל כשאלפי עסקים הודיעו לממשלה שיפתחו גם ללא אישורה. קבוצות אוכלוסייה כמו החרדים בכלל לא מצייתות להנחיות הממשלה. ההפגנות התפזרו בכל שטחי מדינת ישראל והן מתקיימות כבר כל שבוע במאות גשרים צמתים יישובים בישראל.

ניסיונות משטרת ישראל להתנכל למפגיני בלפור או ת"א, דומים לניסיונות צה"ל לדכא הפגנות בשטחים. מסתערבים חודרים ללב ההפגנות ושולפים את מי שנראה להם כמנהיג הפגנה או מתסיס. סמויים חודרים ללב ההפגנות בבלפור ומתנהגים כך כלפי מפגינים

יש הבדלים בין שתי ההתקוממויות. אין ספק.
אלא שאותו קו מחשבה שאיפיין את ממשלת ישראל כשניסתה לדכא התקוממות ב-87 ואחר כך בשנת 2000 ננקט גם כיום, כאשר הממשלה בישראל מנסה לדכא מחאה בצדו המערבי של הקו הירוק של מדינת ישראל.

השר אמיר אוחנה וניצב דורון ידיד, נתניהו ושריו הרובוטיים הצייתנים, חושבים שניתן לדכא את ההפגנות באמצעות שימוש בכוח, או בתקנות שעת חירום או בהשמצות על "מדגרת קורונה", "מדגרת אנרכיה" , "שמאלנים", "הזויים" ו"מפיצי מחלות".

אבל התקוממות עממית לא ניתנת לדיכוי. אזרחים בכל מקום מבקשים לעצמם את הדבר הפשוט שהשלטון אינו מבין – לשלוט בגורלם, בחייהם, בפרנסתם בעתידם. הרוח הזו, הרצון האנושי הזה לא ניתן לדיכוי. לא בשטחים, לא בבלארוס, לא בשום מדינה במהלך ההיסטוריה ולא בישראל.

ממשלת ישראל הנוכחית, על שלל מחדליה וחדלי האישים (מחדלי האישים) המאיישים את משרדיה, מנסה שוב ושוב לדכא את המפגינים כדי לעזור לרה"מ הנאשם בפלילים להימלט ממשפטו.

אבל זוהי מטרה מעורפלת, אמורפית, בלתי מושגת ובלתי אפשרית. ניתן אולי למצוא טריקים וקומבינות משפטיות ושלטוניות כדי לבטל או לדחות את המשפט, אבל אי אפשר לבטל את תחושת הצדק או למחוק את הדרישה הציבורית לחקירת פרשת הצוללות ואת המחאה הדורשת בפשטות שרה"מ נאשם בפלילים לא יהיה רה"מ.

המפגינים לא יכולים לנצח את כוח המשטרה או את השלטון. אבל הם יכולים לגרום לשלטון ולכוחו לסבול, להתבייש, להתייאש, לחשוף את שקריו, את נכלוליותו, את פשעיו, הם יכולים לפרסם לכלל האזרחים את מחדליו של השלטון, את עקמומיות החלטותיו ואת העבירות שהוא מבצע על חוקי המדינה ועל חוקים בין לאומיים. הם יכולים להסביר לעולם שהשלטון מנצל את מגפת הקורונה כדי לחסל את הדמוקרטיה ולהנציח את שלטונו.

ממשלה שאין לה לגיטימציה ציבורית ואין לה לגיטימציה בין לאומית לא יכולה לשרוד ולתפקד.

אבל התקוממות עממית לא ניתנת לדיכוי. אזרחים בכל מקום מבקשים לעצמם את הדבר הפשוט שהשלטון לא מבין – לשלוט בגורלם. הרצון האנושי הזה לא ניתן לדיכוי. לא בשטחים, לא בבלארוס, לא בשום מדינה בהיסטוריה ולא בישראל

האינתיפדה העממית הפלסטינית גרמה לממשלת ישראל להיכנס למו"מ עם אש"פ ולחתום, בסופן של שנים עקובות מדם, על הסכמים שהחזירו את הנהגת הפלסטינים מגלות בטוניס והסירו את השלטון הצבאי מעל ערי הגדה. לפחות זמנית עד למבצע חומת מגן.

ההתקוממות האזרחית לוחצת עתה על מוקדי הכוח בישראל בדרישות פשוטות, ערכיות, אזרחיות, דמוקרטיות, חוקיות, צודקות ואנושיות. דרישות שמולן שום טרור שלטוני ושום כוח שלטוני לא יכול לעמוד ולא יוכל לדכא.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מה שאני יודע שאני מרגיש כמו בגדרות סביב לבנון ובבופור שם לא נפצעתי קרוב ל-18 שנה ובבלפור כמעט כל שבוע. רואה אלימות משטרתית, ניסיונות דיכוי אלימים ובוטים ופוליטיקה לראשונה נגלתה לעיני בפ... המשך קריאה

מה שאני יודע שאני מרגיש כמו בגדרות סביב לבנון ובבופור שם לא נפצעתי קרוב ל-18 שנה ובבלפור כמעט כל שבוע. רואה אלימות משטרתית, ניסיונות דיכוי אלימים ובוטים ופוליטיקה לראשונה נגלתה לעיני בפעולה כלשהיא.
לא נשתוק ולא נשקוט- מוחים לגיטימיים אנו ללא ראש או הנהגה ושום ניסיון בריוני לא יפעל עלינו.
ניסיתם בתחילה להתנכל, לפוצץ ולהלום בחוזקה, הפשטנו אתכם מכליכם האלימים והברוטאליים ונשארתם רק עם השוטרים הרקובים. לא רק שנסלק את נוכליהו אלא ננקה גם את הריקבון המתקדם במשטרה.
לשם כך הוקמה הקבוצה הבאה-
https://www.facebook.com/groups/israelikarmapolice/

עוד 1,011 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

המשנה ליועמ"ש סייר אמש עם המשטרה בהפגנת בלפור

פרסום ראשון רז נזרי, המשנה הבכיר ביותר ליועץ המשפטי לממשלה, הגיע אמש להפגנה בבלפור עם מפקד מחוז ירושלים והיועמ"ש של המשטרה ● לדבריו, ביקר במקום כעבודת הכנה לקראת העתירות שהוגשו לבג"ץ בעניין פעולות האכיפה של משטרת ישראל ● נזרי לזמן ישראל: "תמיד כדאי לראות את הדברים בעיניים"

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי הגיע אמש (מוצ"ש) להפגנה בבלפור, על מנת לבחון לדבריו את עבודת המשטרה והתנהלות המפגינים בשטח – כהכנה למענה לעתירות שהוגשו לבג"ץ בעניין פעולות האכיפה של המשטרה בהפגנות בעת האחרונה.

בפני בג"ץ תלויה ועומדת, בין השאר, לפחות עתירה אחת הנוגעת להפגנות המתקיימות באזור בלפור ועניינה הגבלות שמטילה המשטרה על עוצמת הרעש המותרת למפגינים בשעות הערב והלילה.

נזרי נצפה במתחם ההפגנה ליד כיכר פריז בסמוך לשעה 23:00 אמש, ובמענה לשאלת זמן ישראל על מעשיו שם, השיב: "נפגשתי עם מפקד המחוז [ניצב דורון ידיד]. יש הרבה עתירות בהקשר של ההפגנות בבלפור.

"יש עתירות לגבי הזמבורות, רעשים. לכן באתי עם היועץ המשפטי של המשטרה ונפגשנו עם מפקד המחוז וראינו את הדברים בעיניים. תמיד כדאי לראות את הדברים בעיניים. אנחנו בשיח גם עם הלשכה המשפטית של המשטרה וגם עם מפקד המחוז".

המשנה ליועמ"ש רז ניזרי אמש בבלפור (צילום: שלום ירושלמי)

נזרי, בן 48, הוא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני ניהול ותפקידים מיוחדים וציבורי-חוקתי – תפקיד הנחשב לבכיר ביותר מבין המשנים ליועץ המשפטי לממשלה. נוכחותו אמש בבלפור מלמדת כי עמדת המדינה בנוגע לעתירות ההפגנות נקבעת בדרגים הגבוהים ביותר במשרד.

בעבר הועלה שמו של נזרי כמועמד של שר המשפטים דאז אמיר אוחנה לתפקיד פרקליט המדינה, אחרי פרישתו של שי ניצן, אולם נזרי דחה את הצעת אוחנה. כמו כן הועלה שמו כמועמד אפשרי של יו"ר הכנסת יריב לוין, לתפקיד היועץ המשפטי של הכנסת. בשני התפקידים – פרקליט המדינה ויועמ"ש הכנסת – עדיין מאויישים על ידי ממלאי מקום.

עוד 229 מילים

תגובות אחרונות

פרשנות חשיפת המנהרה בעזה הייתה ניסוי של שני הצדדים, חמאס וישראל

לכאורה, חפירת מנהרת הטרור שהתגלתה בשבוע שעבר ברצועת עזה הייתה צעד לא הגיוני מבחינת חמאס, לנוכח המכשול האימתני שהציבה ישראל עשרות מטרים מעל ובעיקר מתחת לאדמה ● אבל ייתכן כי הארגון ביקש לבדוק את יעילות המכשול, גם במחיר של גילוי המנהרה האחרונה על ידי כוחות הביטחון

עוד 578 מילים

ראיון "למה מי אתה, האשכנזי או האליטה?"

אחרי שבנו שאול התפטר בסערה ממשרד האוצר, השר לשעבר דן מרידור תוקף בחריפות את נתניהו ואת ממשלתו ● לדבריו, רה"מ משקר לציבור ללא הרף, מנהל את המשבר הכלכלי והבריאותי באופן כושל, ומעכב את אישור התקציב בניסיון להיטיב את מצבו המשפטי והפוליטי ● מרידור מקווה כי כמה מחברי הליכוד יראו לנתניהו את הדרך החוצה, ועל הדרך משגר חיצים מושחזים גם לעבר הנגיד אמיר ירון, המפלגות החרדיות ונפתלי בנט ● בהפגנות בבלפור, אגב, הוא לא משתתף

עוד 2,862 מילים

ישראל כ"ץ לשרון אלרעי: "לא מתווכח איתך, את פקידה"

ח"כ זנדברג: "בליכוד רוצים שיגידו שהיה דיל עם המשותפת" ● נתניהו: "אין לנו יכולת לממן קפסולות לכיתות א'-ב'" ● הממשלה אישרה תכנית חומש למגזר הערבי ● גמזו: אם לא נעלה את מספר בדיקות הקורונה - אמליץ לעצור את ההקלות ● ח"כים ממרצ עתרו לבג"ץ בדרישה לפסול את ביטול ההצבעה על ועדת חקירה לצוללות

עוד 39 עדכונים

הרשות להגנת הפרטיות נאבקת להפסיק את איכוני שב"כ על אזרחי ישראל

פרשנות צריך להעריך את העמדה האמיצה של הרשות להגנת הפרטיות שבמשרד המשפטים נגד המשך השימוש בכלי האיכון של שב"כ - עמדה המנוגדת לקול הכללי היוצא ממשרדי הממשלה ● בחוות דעת שישית שהרשות מוציאה הבוקר, לקראת ישיבת ועדת השרים המיוחדת שמיועדת להתכנס היום, קובעת הרשות: "ההצדקה המרכזית לעשות שימוש בכלי הטכנולוגי שבידי שב"כ - אינה עומדת עוד"

עוד 642 מילים

נתניהו על האשמות גנץ: ״לא מבוססות על אמת״

גנץ מדגיש: מערכת הביטחון לא ידעה על העסקה ● ימינה על היוזמה להחליף את נתניהו ביעלון: ״לא מחליפים טריפה בנבלה״ ● הליכוד: נדהמים מהכינוי טריפה ● הנשיא ריבלין על יהודה בארקן: ״היה באר של שמחה״ ● בישראל מעריכים: ההסכם הבא יהיה עם עומאן ● ח״כ כסיף שובת רעב ● אפי נוה בראיון: ״שי ניצן מפלצת, אדם נקמן ורע״ ● אלפים הפגינו נגד נתניהו ברחבי הארץ

עוד 31 עדכונים

הקורונה אשמה בהכל, הקורונה לא אשמה בכלום

גזענות, כיבוש, רצח נשים, בועה כלכלית שהתפוצצה לנו בפרצוץ, ושלטון מושחת מהיסוד ● שנת 2020 מתקרבת לקיצה, כאשר ישראל נמצאת איפשהו בין התפוררות לקריסת מערכות ● מגפת הקורונה לא יצרה את הבעיות הללו, אבל היא הביאה אותן לנקודת רתיחה, ופתחה את כל הפצעים - אישיים ולאומיים ● הגיע הזמן להתמודד עם גורמי היסוד המתחזקים את המצב הנוכחי ● דעה

עוד 1,198 מילים

טור מיוחד מה למדתי על איחוד האמירויות כאשת הרב הראשי שם

מישל וולדמן סרנה היא רעייתו של הרב הראשי באמירויות, יהודה סרנה ● בטור אישי היא כותבת בפתיחות על החיים במדינה שפותחת כעת את שעריה בפני ישראלים, על חברתה האמירתית שאוהבת את "שטיסל" ואת עומר אדם, על היחסים הקרובים שפיתחה משפחתה עם האימאם המקומי, ועל היחס לנשים בדובאי ● ויש לה גם מסר לישראל: בקרוב האמירתיים יגיעו לכאן, אנא אל תשפילו אותם בנמל התעופה

עוד 1,605 מילים

ראיון מבצע טרובדור

העיתונאי הקנדי מייקל פוזנר (73) לקח על עצמו פרויקט שאפתני במיוחד: לשוחח עם כל מי שהכיר את לאונרד כהן, ולפרסם ביוגרפיה בת שלושה כרכים של הכותב והזמר הנערץ ● בוב דילן סירב לשתף איתו פעולה, וכך גם רבים מבני משפחתו של כהן, אך הוא הצליח להגיע למאות ממכריו, בהם אמנים ישראלים רבים שפגשו אותו בעת ביקוריו בארץ ● כעת פוזנר מפרסם את הכרך הראשון, וחוזר לפגישתו היחידה עם כהן - שבה הביוגרף המעריץ לא העז להוציא מילה

עוד 1,802 מילים

השמועות על שיתוף פעולה בין פת"ח לחמאס היו מוקדמות מדי ● רף האלימות בירדן עולה, והממלכה כולה נחרדה מחטיפה מזוויעה של נער בן 16 ● המרדף אחר הגז הטבעי מחסל בריתות ישנות ומוליד חדשות ● ומדינות האזור מציינות שנה להסכם שקבע את גורל הכורדים - מעל לראשם ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 606 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה