האם מדינות ערב אכן עומדות בתור לשלום עם ישראל?

טיסת הבכורה של אל על לאיחוד האמירויות (צילום: עמוס בן גרשום לע"מ)
עמוס בן גרשום לע"מ
טיסת הבכורה של אל על לאיחוד האמירויות

"הפרוייקטור" של תוכנית טראמפ, ג'ארד קושנר, אמר ערב טיסת הבכורה של אל-על לאבו דאבי, כי עוד מדינות ערביות בדרך לשלום עם ישראל, אבל לא הרחיב. השאלה היא האם באמת מדינות ערב עומדות בתור לשלום עם ישראל, מיהן, ומתי.

ובכן, אכן עוד מדינות ערביות עומדות בתור, אבל זה לא פשוט, ולא ברור מתי זה יוכל להתממש.

"הפרוייקטור" של תוכנית טראמפ, ג'ארד קושנר, אמר ערב טיסת הבכורה של אל-על לאבו דאבי, כי עוד מדינות ערביות בדרך לשלום עם ישראל, אבל לא הרחיב. השאלה היא האם באמת מדינות ערב עומדות בתור לשלום עם ישראל, מיהן, ומתי

על מנת להבין זאת, יש לחזור שנה וחצי אחורנית לוועידת הביטחון האזורית שהתכנסה בוורשה, בירת פולין. ראש הממשלה נתניהו נועד עם ראשי מדינות המפרץ, ועל פי מקורותינו, הם סיכמו כי יש להחיש את תהליך הנורמליזציה לפני שהדמוקרטים יחזרו לבית הלבן בארצות הברית, ואז ארצות תחזור לקשר עם איראן. ישראל אמרה למפרציות, כך דווח לי, כי נשיא דמוקרטי יעדיף את הבעיה הפלסטינית על פני הקשר עם מדינות ערב, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בימי הנשיא אובמה.

במידה רבה מאוד, מה שאנו רואים היום, זה ברוח הדברים שנאמרו בשיחות המסדרון בוועידת וורשה.

המדינה הקרובה ביותר ללכת בעקבות אבו דאבי היא בחריין, המעריצה את ישראל. לגבי כל היתר – יש בעיות. אין זה אומר שלא יתגברו עליהם, אבל כרגע עוד יש מה לעבוד על זה.

ראשית כל, סעודיה. טיסת אל-על עברה מעל סעודיה, ופירוש הדבר כי המעצמה המדברית תומכת בתהליך, אבל יורש העצר, מוחמד בן סלמאן, עדיין לא הבטיח את בחירתו למלך. יש במשפחה התנגדות רבה לעצם העקרון שבן בא בעקבות אביו. זה לא הנוהג, אלא נהוג שהמשפחה בוחרת מתוכה את היורש. כל עוד בן סלמאן לא הבטיח את עלייתו לכס המלוכה, הוא לא ינקוט בצעדים מעוררי מחלוקת.

מועמדת אחרת היא עומאן, שכבר אירחה בגלוי את ראש הממשלה. אבל עומאן שולטת על הנקודה הרגישה של מיצרי הורמוז, והיא לא יכולה להתגרות יותר מדי באיראן. כרגע נראה שהיא מעדיפה את המצב הקיים על פני מהלך בעייתי מול איראן שאין בו צורך.

גם סודאן ברשימה, ויכול להיות שהיא הבאה בתור, אבל האחים המוסלמים עדיין חזקים, לממשלה הנוכחית יש מאבק אתם, והמאבק לא הוכרע. ישראל יכולה לסייע לממשלה הידידותית בחרטום להימחק מרשימה המדינות התומכות בטרור, וזה יכול לסייע בכינון קשרים גלויים וישירים.

המדינה הקרובה ביותר ללכת בעקבות אבו דאבי היא בחריין, המעריצה את ישראל. לגבי כל היתר – יש בעיות. אין זה אומר שלא יתגברו עליהם, אבל כרגע עוד יש מה לעבוד על זה

אבל התפוח הגדול היא מרוקו. לא צריך להפריז בחשיבות ביקור של ראש הממשלה יחד עם פמליית שריו שמוצאם במרוקו, אצל המלך מוחמד הששי.

אבל המלך מוחמד דחה עד כה את כל ההשתדלויות. הסיבה פשוטה – הוא לא רוצה שישוו את הסטטוס של סהרה המערבית הלוחמת לעצמאות ממרוקו עם הסטטוס של יהודה ושומרון המועמדת לסיפוח.

אם כך, הפוטנציאל גדול, אבל כל מקרה לגופו, ועדיין יש חסמים שיש להתגבר עליהם.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 447 מילים
סגירה