המצאותם האפשרית של טילים מדוייקים בידי ארגון חזבאללה בלבנון מהווה "משנה משחק" במערכת היחסים בין הארגון ומדינת ישראל, ומייצרת מימד חדש למאזן ההרתעה שקיים מאז מלחמת לבנון ב-2006.

ארגון חזבאללה חשף בחודשים האחרונים סרטון בו הוא מאיים על מדינת ישראל באמצעות הטילים המדוייקים הנמצאים ברשותו.

סרט זה מצטרף לשורת פרסומים מחודש ספטמבר 2019 בהם הודתה ישראל בקיומם של טילاם אלו על אדמת לבנון, שהם תולדה של  פרוייקט מאומץ מצד כוח קדס וחזבאללה לשדרוג והסבת טילים "רגילים" לטילים מדוייקים, ולהקמתה של תשתית לייצור חרושתי של אותם טילים.

חזבאללה חשף לאחרונה סרטון בו הוא מאיים על ישראל באמצעות הטילים המדוייקים הנמצאים ברשותו. סרט זה מצטרף לשורת פרסומים מספטמבר 2019, בהם הודתה ישראל בקיום טילים אלו על אדמת לבנון

בהנחה שהארגון הצליח לבנות יכולות חרושתית שמאפשרת לו להחזיק עשרות ואולי מאות טילים מדוייקים, מדובר בתפנית חמורה אשר מגבירה דרמטית את יכולת הסבת הנזק של הארגון לישראל בעת לחימה. אמנם, לארגון יש כבר כיום עשרות אלפי טילים לטווחים שונים, כולל טילים "כבדים" עם ראשי קרב גדולים אשר מסוגלים להיות משוגרים למרחק של מאות קילומטרים, אבל הכניסה של רכיב הדיוק הינו משתנה שישראל לא נתקלה בו בעימותיה הצבאיים בעבר.

הלכה למעשה יכולת זו מאפשרת לארגון חזבאללה לעבור ממצב של "ירי סטטיסטי" לירי מדוייק אשר מבטיח בסיכוי גבוה פגיעה במטרה הנבחרת. עובדה זו מאפשרת לחזבאללה ליישם בפועל את משוואת ה"עין תחת עין" שהוא מנסה לבסס מול ישראל מאז 2006 (קרי, כל מה שישראל תפגע בלבנון חזבאללה יפגע בישראל – בין אם אלו תשתות צבאיות, אזרחיות ומוסדות שלטון), ובכך להגביר משמעותית את יכולת ההרתעה של הארגון.

מנגד, ניתן לראות את כשלונה של ישראל במניעת התחמשותו של הארגון בנשק מדוייק ככשלון צורב אשר מטיל ספק רב ביעילותה של המערכה בין המלחמות, אולם עלינו לזכור כי בהיסטוריה העולמית, בוודאי זו המודרנית, היכולת למנוע ממדינה (או מארגון טרור שלו יכולות של מדינה ונהנה מתמיכה של מעצמה בקנה מידה מזרח תיכוני), התחמשות קונבנציונלית הינה מוטלת מאוד בספק.

סקירת התחמשותו של ארגון חזבאללה, גם לאחר תחילתה של המב"מ, מראה כי גם אם היו עיכובים כלשהם בפרוייקטים השונים, בסופו של יום היכולת למנוע מחזבאללה לקבל יכולות "סמי מעצמתיות" בתחום טילי החוף ים, טק"ק והג"א מוטלת מאוד בספק, בעיקר כאשר ישנו חשש עמוק לפגוע באותם אישים אשר אחראים על פרוייקטים אלו או לפגוע בלבנון עצמה

אמנם לארגון יש כבר כיום עשרות אלפי טילים לטווחים שונים, כולל טילים "כבדים" עם ראשי קרב גדולים שניתן לשגר למרחק מאות קילומטרים, אבל הכנסת רכיב הדיוק היא משתנה שישראל לא נתקלה בו בעימותיה הצבאיים בעבר

כך, במסגרת מלחמה עתידית, יוכל חזבאללה לבחור (בהתאם למטרותיו ולהתקדמות הלחימה) בין פגיעה "טקטית" אשר יכולה לשתק בסיס או מערך הגנה ישראלי לבין פגיעה אסטרטגית באתרי אנרגיה שונים. פגיעות כאלה עלולות להוביל לפגיעה קשה במשק הישראלי ופגיעה בסמלי שלטון ישראלים, באופן שיתכן כי יטיל מגבלות קשות על יעדי צה"ל בלחימה (אלה עלולים להשאר מוגבלים יחסית מחשש שחזבאללה יפעיל יכולת זו).

כדי "לקחת" מהארגון את היכולת שכבר קיימת בארסנל שלו, ולשחזר לדוגמא את מבצע "מבצע סגולי" (מבצע אשר פתח את מלחמת לבנון ב-2006 ושלל למעשה מחזבאללה את היכולת לירות טילים ארוכי טווח לעבר ישראל), ישראל תאלץ לפגוע בכל הטילים שנמצאים בידי הארגון. לולא כן, גם אם מספר רב של טילים ייפגע, אפילו קמצוץ מאותם טילים מדוייקים שיישארו בידי הארגון עלולים להשית הרס רב ופגיעה חסרת תקדים במוקדים שונים בישראל.

אמנם ייתכן שבדומה להגיון ה-MAD – mutually assured destruction ששרר בין ארצות הברית לבין ברית המועצות בתקופת המלחמה הקרה, דווקא הימצאותם של טילים אלו מרחיקה משמעותית את סכנת המלחמה בין ישראל לבין לבנון – אבל ההרס שטילים כאלו יכולים לזרוע בישראל מחייב נקיטת צעדים שמטרתם שלילת היכולת המדוייקת של הארגון.

לאור סימן השאלה הגדול באשר ליכולת לשלול את "היכולת המדוייקת" של חזבאללה באמצעים צבאיים (וסביר להניח שחזבאללה למד היטב את לקח מבצע "משקל סגולי"), עובר הזרקור לשימוש באמצעים נוספים כדי למנוע מהארגון להשתמש ביכולת שכבר קיימת בידיו.

חזבאללה יוכל לבחור בין פגיעה "טקטית" שתוכל לשתק בסיס או מערך הגנה ישראלי לבין פגיעה אסטרטגית באתרי אנרגיה שונים. פגיעות שעלולות להוביל לפגיעה קשה במשק הישראלי ובסמלי שלטון ישראלים

לשם מניעה מהאירגון להשתמש ביכולת הזו, מעבר "לחיזוק ההרתעה" (שסביר שלא תושג באיומים בלבד. כפי הוכח גם באירועים קודמים – פרסומים עיתונאיים ואיומים שונים לא רק שעוצרים את הארגון אלא בלא מעט מהמקרים דווקא מדרבנים אותו להמשיך במהלכיו), על ישראל והקהילה הבינלאומית לחשוב היטב כיצד ניתן לנצל את רצף האירועים בלבנון כדי להוביל להחלשה משמעותית של הארגון.

הקמת הממשלה החדשה בלבנון והזעם שקיים בציבור הלבנוני על התנהלות הארגון מחייב התנייה מוחלטת של כל סיוע לממשלת לבנון העתידית בפירוק אותן תשתיות שמאפשרות לארגון לייצר את אותם טילים.

כלומר, היעד של ישראל בעת הנוכחית בזירה הלבנונית צריך להיות בנייתו של מערך משולב מדיני וכלכלי, המנצל את חולשת לבנון ואת הזעם בציבור הלבנוני. יעדו המרכזי של המערך צריך להיות החלשת העוצמה הצבאית של הארגון. ברור כי לא ניתן לפרק את ארגון חזבאללה מנשקו ולכן יש למקד לחץ זה בשלילת היכולת המדוייקת של הארגון. כל מאמץ קינטי לשלילת יכולת כזו או אחרת עלול להוביל, בוודאי על רקע המצב הקשה שנמצא בו הארגון לכדי עימות אלים שאת תוצאותיו לא ניתן לחזות.

נקודה נוספת נוגעת לסיפור האיראני. חיזוקו את ארגון חזבאללה והתעצמותו הצבאית חסרת התקדים באים לשרת בראש ובראשונה את ההגיון האיראני, לפיו יש להרתיע את ישראל מתקיפתה של איראן, בדגש על תקיפת אתריה הגרעיניים.

השילוב של איראן חלשה ומוכה אשר חרדת לעתיד המהפיכה, תקיפות מסתוריות במדינה, ויכולת חסרת תקדים בידי חזבאללה עלולים להגביר את הפיתוי לשימוש ביכולות שבידי הארגון. כמובן, אין מדובר בהחלטה קלה, שכן חזבאללה מבין היטב ששימוש ביכולות אסטרטגיות כאלו עלולים להוביל למלחמה שלא בטוח שהוא רוצה בה. אבל אם תגבר תחושת האיום הקיומי בטהראן, ובעקבותיה הצורך לפגוע בכל אלו אשר מבקשים לקחת מאיראן יכולות אסטרטגיות – עלולה לגבור הסבירות של שימוש אפשרי ביכולות אלו.

השילוב של איראן חלשה ומוכה אשר חרדת לעתיד המהפיכה, תקיפות מסתוריות במדינה, ויכולת חסרת תקדים בידי חזבאללה עלולים להגביר את הפיתוי לשימוש ביכולות שבידי הארגון

בשורה התחתונה, למרות מערכה משולבת (קינטית – מערכת המב"מ, דיפלומטית ציבורית – באמצעות חשיפות מודיעיניות בכלי תקשורת ברחבי העולם, והרתעתית – באמצעות חשיפות משמעותיות בדבר הפרוייקט והמעורבים בו), הצליח ארגון חזבאללה לטענתו לבסס יכולת של הסבתם (ואולי ייצורם) של טילים מדוייקים על אדמת לבנון. עובדה זו הינה "משנה משחק" ביחסי ישראל עם ארגון חזבאללה ועל ישראל לנצל את שעת הכושר שנוצרה בלבנון ולפעול להתניה של כל סיוע כספי לממשלת לבנון החדשה בפירוק אותן תשתיות אשר מאפשרות לחזבאללה להחזיק ביכולת מדוייקת.

דני (דניס) סיטרינוביץ, שירת כ-25 שנים באגף המודיעין במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).