אילוסטרציה, ילדי פליטים יהודים גרמנים משחקים בפילדלפיה, 1939 (צילום: AP)
הם חברים כבר 77 שנה, האם הקורונה תפריד ביניהם?

מועדון ארוחת הערב

ימי הקורונה

מועדון הסלון המיתולוגי של יהודים יוצאי אירופה מתכנס בכל יום רביעי בניו יורק כבר 77 שנים בדיוק ● החברים הוותיקים מדברים שם בלהט על פוליטיקה (הם לא אוהבים את טראמפ), מחאת השחורים בארצות הברית (הם בעד), וזהות מינית (טרודי, 94, התחילה לחשוד שדודה היה בעצם גיי) ● אבל מגפת הקורונה שיבשה לראשונה את השגרה המבורכת, וכעת המועדון הוותיק מנסה להתאים את עצמו לחיים בעידן החדש

בזמן שלום או בעת מלחמה, הסלון הגרמני האייקוני של ניו יורק מקיים את מפגשיו הקבועים בכל שבוע כמעט 80 שנה. אבל עכשיו, בשל הקורונה, חבריו בני התשעים פלוס מתקדמים עם התקופה ומעבירים את המפגשים לרשת.

בהתאמה מוחלטת למסורת הייקית, החברים הוותיקים טרודי ג'רמייס, 94, וארנולד גרייסל, 97, להוטים להחזיר עטרה ליושנה ולחזור לסדר הקבוע שלהם, אבל הם חוששים מאוד מדיווחים חדשותיים קשים בנוגע למגפה. "לפעמים זה מוגזם בטלוויזיה, והפחד מהנגיף חייב לחלוף", הם מסכימים.

מפגשים שבועיים כאלה, שמתקיימים תמיד באותו זמן ובאותו מקום, נקראים "שטם טיש", "השולחן של הקבועים", בגרמנית. זה מנהג שהביאו ניצולי השואה האוסטרים והגרמנים לארצות הברית ב-1943.

גם היום, המפגש סביב תרבות ארץ מולדתם – אוסטריה – כדי לדון בענייני השעה בשפת אמם, הפכה לחלק חיוני בחיי החברים. בנוסף לכך שהמפגשים מאפשרים להם להישאר מחוברים לתרבותם, הם העניקו להם שגרה מבורכת.

המפגשים האלו, שהגיעו לחברה הניו יורקית ב-1943 בעזרת האמן יליד וינה ג'ורג' הארי אשר והסופר הבווארי אוסקר מריה גרף, התקיימו בתחילה בבית קפה גרמני ותיק ובמסעדות באפר איסט סייד. שכונת יורקוויל קלטה מספר גבוה של מהגרים אירופאים, שהגיע לשיאו במלחמת העולם השנייה. בשנות השבעים, המפגשים הטקסיים כמעט של ערבי רביעי הועברו לדירתה של גבי גלוקסליג, שהפכה אותם לאירועים ראויים לציון. כשהיא נפטרה ב-2015, ירשה ג'רמיאס את תפקידה.

ארנולד גרייסל, 97, עם אשתו ננסי בוגן, 88, בדירתם בניו יורק, 2020. בני הזוג הם אורחים קבועים בשטם טיש, שם סלט תפוחי האדמה הווינאי של ארנולד הוא פריט חובה בכל שבוע (צילום: האנה הרנסט)
ארנולד גרייסל, 97, עם אשתו ננסי בוגן, 88, בדירתם בניו יורק, 2020 (צילום: האנה הרנסט)

השטם טיש משך אמנים, סופרים ואינטלקטואלים, יהודים ולא יהודים, שסבלו מרדיפות ומגזענות, ותמיד קרץ יותר לאלו שנוטים לצד הליברלי של הרצף הפוליטי. האגדה מספרת כי גם המחזאי הגרמני ברטולט ברכט השתתף בפגישות.

אחרי נפילת מסך הברזל, פתחה גרמניה מחדש את דיוני השילומים לניצולי שואה. מריון האוס, חברה קבועה בשטם טיש, נולדה בברלין ב-1923, והייתה אחת הדמויות החשובות בחיבור בין קהילת המהגרים בניו יורק לעורכי הדין הגרמנים.

הסופרת הגרמניה מרגו שרפנברג, 95, הייתה אחד האנשים האחרונים שהקריאו פה מיצירותיהם על בסיס קבוע בתחילת שנות האלפיים. סטודנטים גרמנים ואוסטרים, כמו גם אנשי מקצוע שונים, הגיעו אז לשמוע אותה מדברת, לפני שהמפגשים הפכו יותר ויותר פוליטיים במהלך תקופת נשיאותו של ג'ורג' וו. בוש.

השטם טיש נדרש להתמודד עם עניין פוליטי גובר בעקבות הרצח של ג'ורג' פלויד בידי משטרת מיניאפוליס במאי 2020, וההפגנות ברחבי ארצות הברית בתמיכה בתנועת "חיי שחורים נחשבים" שנאבקת באי-צדק גזעי. כעת, חברי הקבוצה דנים – בגרמנית – בשינוי הקיצוני שיש לעשות, או לא, במערכת הצדק האמריקאית.

"הנטייה במדינה הזאת תמיד הייתה לא לעשות כלום. עדיף להלל משהו במקום להישאר פסיביים", אומרת טרודי, 94. "אם לא תתני לאנשים להפגין למען מטרות שחשובות להם, העניינים יתפוצצו"

"הנטייה במדינה הזאת תמיד הייתה לא לעשות כלום. עדיף להלל משהו במקום להישאר פסיביים", אומרת ג'רמייס, מעצבת תכשיטים בעברה. "אם לא תתני לאנשים להפגין למען מטרות שחשובות להם, העניינים יתפוצצו". האישה השקטה והחריפה, שנולדה להורים יהודיים בווינה ב-1925 והיגרה לניו יורק עם משפחתה ב-1939, מעולם לא הצליחה להיפטר מהתחושה שהיא רק אורחת באמריקה.

מפגש של הסלון דוברת הגרמנית שטם טיש בניו יורק, 2015 (צילום: באדיבות שני בר און/ מתוך Almost a Ritual מאת אמיל רנרט)
מפגש של הסלון דוברת הגרמנית בניו יורק, 2015 (צילום: באדיבות שני בר און/ מתוך Almost a Ritual מאת אמיל רנרט)

פוליטיקה ומשטרה

"זה אולי יישמע מאוד גרמני, אבל אני מאמינה שיש לכבד את המשטרה, ושמטרתה להגן על האזרחים", אומר גרייסל במבטא אוסטרי, מבקר את הביזה בערים אמריקאיות אך מזועזע מהרג בידי שוטרים. "למרבה הצער, המשטרה מאוד נחוצה במדינה הזאת, אפילו בדמוקרטיה".

גרייסל, לשעבר מנהל מכירות כרטיסים בפן אם, נולד ב-1923 במודלינג, מחוץ לווינה, בבית של סבו היהודי, המלחין ארנולד שנברג. אביו היה "ארי" אבל גם "כמעט קומוניסט" והתנגד "באלימות לפילוסופיה הנאצית".

ארנולד, לשעבר מנהל מכירות כרטיסים בפן אם, נולד ב-1923 במודלינג, מחוץ לווינה, בבית של סבו היהודי, המלחין ארנולד שנברג. אביו היה "ארי" אבל גם "כמעט קומוניסט" והתנגד "באלימות לפילוסופיה הנאצית"

המשפחה ברחה לניו יורק עם ויזת תיירות ב-1938, ומאז נשארו. כחייל אמריקאי במלחמת העולם השנייה נשלח גרייסל לשרת בצפון אפריקה ובאיטליה.

לקראת הבחירות הבאות לנשיאות ארה"ב בנובמבר 2020, גרייסל ורעייתו, ננסי בוגן, 88, סופרת אמריקאית יהודית, חוקרת ואמנית דיגיטלית, מרגישים מפוכחים. דונלד טראמפ לא אהוד עליהם במיוחד. "אני לא הולכת להצביע", אומר גרייסל.

ג'רמייס בחרה בהצבעה בדואר. לדעתה, טראמפ מפגין חוסר יכולת משווע. "כולנו בשטם טיש היינו שמחים להצביע לברני סנדרס. מאוד הפתיע אותנו שהוא פרש", היא אומרת. הם לא תמכו בסנדרס בגלל היהדות שלו, אלא בגלל הפוליטיקה.

גם פיט בוטיג'ג', המועמד הגאה וראש העיר לשעבר של סאות' בנד, אינדיאנה, שניסה לזכות במועמדות הדמוקרטית לנשיאות ב-2020, אהוב על הקבוצה.

לחיות מחוץ לארון בחברה האוסטרו-גרמנית במאה ה-19 היה משהו בלתי נתפס בציבור הכללי, כמו גם במעגלי הנאורות ובקרב יהודים, והארכיונים ההיסטוריים חושפים היום פרטים אישיים שעשויים להעיד על משהו שאינו הטרוסקסואליות.

ג'רמייס התחילה להאמין לאחרונה שדודה הלא נשוי, גבר בעל אמצעים שדאג לקשישי המשפחה ונרצח בשואה, היה גיי. היא מחזיקה באוסף המפתחות שלו מהמאה ה-14, שמייצגים עבורה בית וגעגוע, גם באמריקה.

המארחת גבי גלוקסליג ממתינה לאורחיה במפגש השטם טיש השבועי בדירתה באפר איסט סייד, 2015 (צילום: באדיבות שני בר און/ מתוך Almost a Ritual מאת אמיל רנרט)
גבי גלוקסליג ממתינה לאורחיה בדירתה, 2015 (צילום: באדיבות שני בר און/ מתוך Almost a Ritual מאת אמיל רנרט)

צד אנושי להיסטוריה

"אני חושבת שלאורך ההיסטוריה, האלמנט האנושי נעלם", אומר מייקל סימונסון, 51, ארכיבאי ומנהל קשרי ציבור במכון ליאו בק בניו יורק, הארכיון המוביל בעולם להיסטוריה ולתרבות יהדות דוברת גרמנית. "בשטם טיש, אתה מקבל רגש של ממש. אתה לא תמיד מגיע לזה מקריאת מסמכי ארכיון".

רק שלושה מחברי השטם טיש המקוריים נותרו, והמגפה המתמשכת וסכנת ההידבקות לאוכלוסיה המבוגרת הציפה את השאלה, מה יקרה כשהאלמנט האנושי ייעלם, והאם הגיוני שהדור הצעיר ימשיך את המסורת על בסיס קבוע.

טרודי התחילה להאמין לאחרונה שדודה הלא נשוי, גבר בעל אמצעים שדאג לקשישי המשפחה ונרצח בשואה, היה גיי. היא מחזיקה באוסף המפתחות שלו מהמאה ה-14, שמייצגים עבורה בית וגעגוע, גם באמריקה

יש גם דם חדש: תומס שטרסר, 46, הגיע לניו יורק מווינה ב-2003 כדי ללמד פיזיקה בתיכון במנהטן, והוא משתתף בשטם טיש בכל יום רביעי מאז. הודות ליוזמה שלו, כולם יכולים היום לתקשר אונליין. "זאת הפכה למשפחה החלופית שלי, וזה הזמן היחיד שבו אני יכול לדבר עם חברים בשפת אמי", הוא אומר.

שטרסר נרשם לגדנקדינסט (השירות למען זיכרון השואה באוסטריה) ב-1997. זה איפשר לו להשלים את השירות הלאומי שלו באתר ההנצחה באושוויץ בשנים 1999-2000, שם עבד על פענוח ותרגום מסמכים. לדבריו, "מה שפנטסטי בשטם טיש הוא העובדה שהגיל ממש חשוב. בני 19 ו-90 יכולים לדבר כמו שווים".

השנה מציינים 75 שנים לשחרור אושוויץ, וחלק מהמבוגרים ששטרסר פוגש מהססים לדבר עם גרמנים או אוסטרים בני גילם, כי זה מזכיר להם איך נאלצו לעזוב את מולדתם. "אני חושב שכואב למבוגרים לראות כמה מעט השתנה אחרי המלחמה, כשכל כך הרבה אנשים חזרו למשרות הציבוריות שלהם. אבל כשאת מדברת עם צעירים, בלי דעות קדומות, זה נותן הרבה תקווה", אומר שטרסט.

טרודי ג'רמיאס בת ה-94 התחילה לארח את השטם טיש ב-2015. כאן, ב-2020, היא מציגה צילום של הפגישה הקבועה שלהם בימי רביעי, שהתקיימה אצל קודמתה, גבי גלוקסליג (צילום: האנה הרנסט)
טרודי ג'רמייס מציגה צילום של הפגישה הקבועה שלהם, שהתקיימה אצל קודמתה, גבי גלוקסליג (צילום: האנה הרנסט)

למי קראת ניצולת שואה?

ג'רמייס לא רוצה שאנשים יקראו לה "ניצולת שואה". "זאת לא אני. לא הייתי במחנה", היא אומרת, ומוסיפה שאפשר לקרוא לה עדה מהתקופה. "זאת לא צריכה להיות הסיבה המרכזית לדבר עם מישהו, רק בגלל שהוא ניצול".

לאורך השנים, סימונסון עודד מתמחים רבים במכון ליאו בק להצטרף לשטם טיש ולחוות אותו, וגם חווה את הוותיקים הקבועים מתרעמים כשאורחים חדשים תייגו אותם כניצולי שואה. "את נדרשת לראות את האנשים האלה כפשוט אנשים, עם חוזקות וחולשות, אהבות, עצב, אושר, פשוט אנשים רגילים", אומר סימונסון.

חייהם יוצאי הדופן, החוויות הלא רגילות שלהם, הם אלה שהופכים את השיחות על היסטוריה, פוליטיקה ותרבות למעניינות כל כך, הוא אומר. "הדבר החשוב הוא שכל הסיפורים תועדו בארכיונים", אומר סימונסון. "אבל הזווית האישית תיעלם מתישהו, והיום אנו עדיין יכולים לשאול שאלות ששום ספר לא יוכל לענות עליהן".

אילוסרציה, חמישים ילדי פליטים יהודים, בין הגילאים 5 עד 1, מגיעים לניו יורק מהמבורג, גרמניה, באניית הנשיא הרדינג ביוני 1939 (צילום: AP)
אילוסרציה, חמישים ילדי פליטים יהודים מגיעים לניו יורק מהמבורג באניית הנשיא הרדינג, יוני 1939 (צילום: AP)
עוד 1,071 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 29 באוקטובר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הקבינט עשוי לאשר מחר פתיחת בתי כנסת ל-10 מתפללים

אהרן ברק: "ביהמ"ש לא צריך להיכנס לבונקר ולחכות לימים טובים" ● גלנט משנה כיוון: כיתות א'-ד' ילמדו ארבעה ימים בשבוע ● רגב וסמוטריץ התעמתו במליאה ● נתניהו ושגריר ארה"ב חתמו על הסכם לשיתוף פעולה מדעי בשטחים ● יו״ר ועדת סל התרופות: אם לא יהיה תקציב, לא נכניס תרופות חדשות לסל

עוד 57 עדכונים

שברי לבנים וטיח נפלו מתקרת המבצר הקורס על שולחן השופטים

כשנשיאת העליון אסתר חיות נזפה בעו"ד דפנה הולץ-לכנר שהמבצר לא נופל, תהו רבים אם מדובר בלקות ראייה, או בחשש להתייצב מול השלטון ורעשי ההמון המוסת המתדפק על קירות בית המשפט. אולי היתה זו אימת הדי-ניין המיתולוגי הרוחף כרוח רפאים רעה במסדרונות בית המשפט.

כשנשיאת העליון אסתר חיות נזפה בעו"ד דפנה הולץ-לכנר שהמבצר לא נופל, תהו רבים אם מדובר בלקות ראייה, או בחשש להתייצב מול השלטון ורעשי ההמון המוסת המתדפק על קירות בית המשפט

אבל למרות הנזיפה, המהלומות על קירות המבצר נשמעו היטב באולם הדיונים של בית המשפט העליון. שברי לבנים וטיח נפלו מהתקרה על שולחנם של השופטים שהצליחו להתעלם מה"הפרעה" והתדיינו בסבר פנים חמור על ענייני נוהל. לא היה בכוחם לעזוב את קתדרת התאוריה ולהתייצב חוצץ בין הקורנס לקירות המבצר.

הם רק ייחלו לכך שהמחריב ייעתר לתפילתם החרישית ויחדל. תפילתם כמובן לא נענתה. מאז ההכרזה הדרמטית ששום מבצר לא נופל, חלפו יותר מחמישה חודשים שבהם מתרופפת ונושרת על ראשינו בכל רגע לבנה נוספת, ורק מפליא שהמבנה המעורער עדיין עומד איכשהו על כרעיו. דינמיקת ההתפוררות הולכת ומתעצמת בתאוצה מבהילה.

רואים את זה בהחצפת הפנים שמרשים לעצמם מיקי זוהר וחבריו כשהם מאיימים ברוח המאפיה על רשויות החוק. רואים את זה באיום פרקליט הליכוד על בג"ץ, שלא חמק מהמשנה לנשיאת בית המשפט העליון. רואים את זה בהתנהלות המשטרה שהפכה לכנופיית בריונים בשירות השלטון. רואים את זה בכל מקום, רואים את זה כל כך ברור ובוהק עד שכבר אי אפשר שלא לראות את זה גם מתוך המעבה החשוך של סבך פלפולים משפטיים בו חוסים שופטי העליון.

אולי משום כך קרה מה שקרה ביום שני, כאשר בהחלטה שאולי היא אמיצה, ואולי היא רק התנערות רגעית הנובעת מאי יכולתם של השופטים להכיל עוד את תבוסתם המוסרית, פסק בג"צ בניגוד להחלטת היועמ"ש, והורה לעותרים לתקן את עתירתם בתוך 21 יום. כלומר, ייערך דיון, ובדיון יוכרע אם תיפתח או לא תיפתח חקירה בעניין הצוללות.

בסוף החודש הבא תחול התיישנות על הפרשה. אם לא תיפתח חקירה עד ה29/11 יקיץ הקץ על יכולתה של המדינה לעבור תהליך הכרחי של ריפוי. פרשת הצוללות, שהוגדרה ע"י בכירי הצמרת הביטחונית לדורותיה כפרשה הביטחונית החמורה ביותר בתולדות המדינה, היא פצע מוגלתי שחובה לנקות ולחטא כדי שנוכל כולנו להמשיך הלאה, אל תהליך השיקום.

החלטה לא לטפל בפצע הזה פירושה המתנה לנמק השחיתות שיפשה בכל רקמות החברה והמדינה. אם לא יוביל למוות, יביא לחיים חולניים של גוף בגסיסה מתמדת. קשה להאמין שישנם אזרחים אשר אינם מבינים את הנחיצות האקוטית בחקירה. בלתי אפשרי להאמין ששופטי העליון אינם מבינים זאת.

בסוף החודש הבא תחול התיישנות על הפרשה. אם לא תיפתח חקירה עד ה29/11 יקיץ הקץ על הסיכוי לריפוי. פרשת הצוללות, שבכירי הצמרת הביטחונית הגדירו כפרשה הביטחונית החמורה בתולדות המדינה, היא פצע מוגלתי שחובה לנקות ולחטא

החלטת בג"צ מיום שני מותירה אותנו בהמתנה ובחרדה. האם שופטי העליון בשבתם לפני שער החוק הקפקאי יאזרו עוז לקום ולעבור בו? או שימתינו עד בוש, עד שייסגר השער והשומר יסביר להם בפנים חתומות שהשער היה מיועד אך ורק להם. זה יהיה הרגע בו יפול המבצר על יסודותיו ויהפוך לעיי חורבות.

במהלך השנים 2016-2015 כתב ירון כהן את "שמש אחרונה" (הוצ' כרמל) רומן המתרחש על רקע קריסת הדמוקרטיה הישראלית, מערכת המשפט והעיתונות. היום הוא כותב: כששופטי העליון מסרבים להרחיק מבט אל מעבר לקצה אפם, קיים סיכוי סביר שהרשומה הבאה שבה יוזכר חורבן הדמוקרטיה הישראלית תהיה ידיעה חדשותית במדורי האקטואליה של העיתונות העולמית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 468 מילים

אפקט הקורונה מחסור כבד באופניים - לצד עליית מחירים

חנויות האופניים בארץ התרוקנו כבר בסגר הראשון, והמפעלים בסין מתקשים להדביק את הקצב, עקב העלייה העולמית בדרישה לזוג גלגלים בלי מנוע ● "המכירות זינקו כי הספורט הזה היה מותר בסגר", אומר בעל חנות אופניים שנתקע בלי סחורה ● הספקים כמובן זיהו את ההזדמנות: "המחירים כבר עלו ב-15%, ואם לא יהיה עודף סחורה זה ימשיך לטפס"

עוד 1,568 מילים

הצטרפותם האפשרית של ראש עיריית תל אביב וראש עיריית מודיעין לזירת הפוליטיקה הארצית, מפיחה תקווה בקרב מצביעים שמאסו בנתניהו מימין (חיים ביבס) ומשמאל (רון חולדאי) ● אך מהלך פוליטי כפול כזה עלול להשיג אפקט הפוך לחלוטין, אם חולדאי יביא למחיקת מפלגות שמאל-מרכז קיימות וביבס ינהר לקואליציה הבאה של נתניהו

עוד 1,022 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

ניגריה הם יורים גם במפגינים

בשנות ה-90 הוקמה בניגריה יחידת משטרה סודית, כדי להיאבק בפשע הגואה שם ● 20 שנה אחר כך, אש השוטרים מופנית כלפי צעירים מקומיים, שנורים למוות ברחובות ● לפחות 85 קורבנות כאלה נספרו שם ב-3 השנים האחרונות, כולם גברים עם ראסטות, ג׳ינסים קרועים וקעקועים - שנרצחו רק בשל המראה והמעמד הנמוך שלהם ● כעת שוטף את המדינה גל מחאה ענק, שבא לידי ביטוי גם בתרבות ובאמנות

עוד 2,537 מילים ו-1 תגובות

משתעשעים עם פוליטיקאים

עיתונות טובה צריכה לעמוד על המשמר. להגיב בצורה מכובדת אבל בחריפות כאשר פוליטיקאים משתמשים בדמוקרטיה לרעה. או במילים פשוטות: אסור לשתף פעולה עם שעשועי הבחירות הספקולטיביים שהפכו לאייטמים מרכזיים. לעיתונאים מותר לומר לחבר הכנסת שהכרזה על בחירות נוספות בעייתית מאוד, הגם שאין חוק נגד זה, כדי שיבינו את המחויבות שלהם לקיים התחייבויות.

עיתונות טובה צריכה לעמוד על המשמר. להגיב בצורה מכובדת אבל בחריפות כשפוליטיקאים משתמשים בדמוקרטיה לרעה. אסור לשתף פעולה עם שעשועי הבחירות הספקולטיביים שהפכו לאייטמים מרכזיים

בחירות נועדו לבניית נבחרת של 120 ח"כים. אם נצמד להגיון של הדמוקרטיה הישראלית, מהרגע שנחתמו התוצאות, מועמד בעל סיכוי צריך להקים ממשלה, ואם הוא לא מצליח – הנסיון עובר למועמד השני. זו שיטה כושלת, לא אתית ולא מוסרית. שיטה שמאפשרת ל-120 שחקנים להשתעשע במגרש כפי שזה קורה בשלוש מערכות הבחירות האחרונות. איך זה מתאפשר? העיתונאים נכנסים למגרש ומשתתפים במשחק, רוקדים טנגו עם נבחרי הציבור, מהדהדים ומנכיחים כל אמירה וכל ציוץ שלהם והחגיגה נמשכת.

כך נראית תמונת המצב במדינה דמוקרטית שאיבדה את הבלמים. אפילו בית המשפט העליון לא יכול למנוע את הסחרחרת הזאת. הנה, בניגוד לתפישה של אקטיביזם שיפוטי, כשיש חוק המאפשר ללכת לבחירות, גם אם לא מוצו הנסיונות להרכבת ממשלה (למשל סעיף כמו סעיף 12 בחוק יסוד הממשלה "נתקבל חוק על התפזרות הכנסת, ייפסקו ההליכים להרכבת ממשלה" המופעל בעת הקמת ממשלה חדשה לאחר בחירות), בית המשפט לא יכול לעשות דבר מלבד להמליץ לכנסת לתקן את החוק.

לצערי, נבחרי ציבור שאינם מחויבים לכללי אתיקה ומוסר, מעוניינים לשמר את החקיקה העקומה שתשרת מי מהם בעתיד. האם אנחנו האזרחים תומכים בתהליך הזה? נדמה לי שאם כל אחת ואחד מאתנו יקרא את השורות הללו – נחשוב שהתשובה צריכה להיות לא.

העיתונות היא כלב השמירה של הדמוקרטיה, כך לימדו אותי, לפני שנים, בקורס הכתבים בקול ישראל. שנה שלמה ישבנו ולמדנו תקשורת הלכה ולמעשה. לפני שנים ראיינתי את העיתונאי דן עומר ז"ל. אני הייתי צעיר בתחילת הדרך והוא זה שלימד אותי את המונח כתבלב, מונח שסותר מן הסתם את המונח כלב השמירה.

בקורס הכתבים בקול ישראל לימדו אותי שהעיתונות היא כלב השמירה של הדמוקרטיה. לפני שנים, כצעיר בתחילת הדרך, ראיינתי את העיתונאי דן עומר ז"ל, שלימד אותי את המונח 'כתבלב', הסותר את המונח 'כלב השמירה'

מכל אותן שנות לימוד שלא הסתיימו הבנתי,  שעל העיתונאים והעיתונאיות להיות מקצועיים, ביקורתיים, חייבים ללמוד סוגיות לעומק ולא להסתפק בציטוטים של 'מי אמר למי ולמה?'. עיתונאים חייבים להבין את התמונה במלואה, על שלל המסגורים (frames) והשחקנים שלה. להבין את המורכבות ולהציג בפשטות כדי שנבין. במורשת השידור הציבור של אז הכניסו בנו את תורת ה'ראוי' למקצוע העיתונאי, מסמך האתיקה שניסח נקדימון רוגל ז"ל, מבכירי רשות השידור.

לפי עקרונות אלה, עיתונאים ועיתונאיות חייבים לחדול מהשיח הקליל על קיום ההסכם בין כחול לליכוד לבין כחול לבן. הסכמים חייבים לקיים בכל מחיר. לפיכך על העיתונאים לחזור על המסר, להזכיר לחותמים משני הצדדים שהם שליחי ציבור ועליהם לעמוד בהתחייבויות המופיעות במסמכים שעליהם הם חתומים. אם למי מנציגי הצדדים לא נוח עם ההסכם החתום, שיועיל באופן אישי להתפטר מהכנסת ולפנות את הזירה לבא בתור אחריו ברשימה לכנסת.

זהו שיח שמשתלב עם השיח הקליל על התקציב, חד או דו שנתי, כשלכולם ברור שמדובר בחשיבה עבריינית ונטולת אתיקה, אשר כל מטרתה לשרת אינטרסים אישיים של מקצת השחקנים, אינטרסים מנוגדים בין כחול לבן והליכוד. וכשאנחנו מדברים על שיח קליל – הוא יכול לבוא בדמות ציוץ עיתונאי המאתגר את הרשת. למה כל אחת מהמפלגות מעוניינת בכך במקום בשיח תובעני ומחייב, המזכיר לכל מפלגות הקואליציה שאנחנו לקראת סוף שנת 2020 ואין כל מוצא אחר חוץ מאשר תקציב דו שנתי?

אנחנו העיתונאים חייבים לעמוד על המשמר, להיות המראה שמזכירה לחברי הכנסת באשר הם על מה הם חתומים, מה הם התחייבו לעשות. האמירה השחוקה "מה שרואים משם לא רואים מכאן", או "זו היתה אמירה נכונה לשעתה", הן אמירות לא ראויות. מועמד לכנסת או מועמדת לכנסת אמורים לעשות את הנדרש כדי לברר לעומק מראש את הסוגיות הציבוריות העומדות על הפרק. מכאן ואילך, כשהם מקבלים מהציבור זכות למשול – שיעשו זאת בדיוק כפי שהתחייבו. זהו הכלל האתי הראשון של נבחרי ציבור, אתי ומוסרי. כפי שכבר ציינתי, מי שחש שאינו יכול לבצע את מה שהבטיח, שיפנה את מקומו.

העיתונאים חייבים להזכיר לחכ"ים על מה הם חתומים. מועמד לכנסת אמור לברר לעומק מראש את הסוגיות הציבוריות העומדות על הפרק. כשהם מקבלים מהציבור זכות למשול – שיעשו זאת כפי שהתחייבו או שיפנו מקומם

לסיכום, על פי התיאוריות בתקשורת הפוליטית, על כך שיש קשרי גומלין בין העיתונות לנבחרי הציבור, בדרך כלל העיתונאים הם בלון ניסוי של הצעות כאלה ואחרות, תהליך שהתחזק עם התלות של עיתונאים עם במקורות ידע גלוי ונסתר, כזה שאין למתחרים.

אפשר לומר שהעיתונאים הרגילו נבחרי ציבור שמידע שווה טיפול בכפפות משי. עם עיתונאים ישנו כיוון ויבחנו את המידע שמוגש להם בביקורתיות, כי אז גם נבחרי הציבור יזהרו. הטיפול העיתונאי בשחיתות ציבורית מבורך, אך הוא בא מאוחר מדי. עיתונאים חייבים להעמיק בכל סוגיה, גם על חשבון כמות הידיעות ביום. פחות ידיעות אבל יותר איכות של ידיעות יועילו למקצוע ויועילו לחברה.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 766 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הטקטיקה הבאה של נתניהו: הפרד ומשול בין בנט וסמוטריץ'

הדיונים בבג"ץ מלמדים על המיאוס של השופטים מהקואליציה הנוכחית - אבל קשה לראות את בית המשפט העליון לוקח על עצמו לפרק את הממשלה ואת הכאוס הפוליטי שהתערבותם עלולה לחולל ● בימינה ימשיכו היום להטריל את הקואליציה בניסיון לתקוע טריז בין כחול-לבן והליכוד ● ותנועת הגמלאים החדשה מעוררת מחלוקת

עוד 780 מילים

הלמידה מרחוק גורמת למשפחות רבות לשקול מעבר לחינוך ביתי, ובקהילות החינוך הביתי מדווחים על הצטרפות משפחות רבות ● אך נתונים רשמיים מצביעים דווקא על ירידה של 25% במספר הילדים שמחונכים על ידי ההורים ● פעילי החינוך הביתי מעריכים: "הסיבה בירוקרטית. בגלל הקורונה, משרד החינוך לא שולח מפקחים כדי להסדיר רישום של תלמידים ותיקים וחדשים. בפועל, יש נהירה לחינוך הביתי"

עוד 1,270 מילים

פרסום ראשון תנועת גמלאים חדשה בראשות דני יתום מתכננת לרוץ לכנסת

ראש המוסד לשעבר חבר אל ד"ר אבי ביצור, שהיה המנכ"ל הראשון של המשרד לענייני גימלאים, העיתונאית פאר-לי שחר ושמות ידועים נוספים למען הקמת תנועת גמלאים חדשה שמטרתה לרוץ בבחירות לכנסת הבאה כדי לדאוג לזכויותיהם של 1.4 מיליון אזרחי הגיל השלישי ● "במוקד העניין יעמדו זכויות המבוגרים במדינה בעקבות כל מה שהיה בקורונה", הם אומרים לזמן ישראל

עוד 709 מילים ו-1 תגובות

האיש הירוק לשבור את הגלים

חופים הם לפעמים געגועים ליאכטה, מסתבר ● או למגרש חנייה, או לשורת בתי עסקים שמושכים תיירים (אולי), ומעשירים את קופות העיריות (הלוואי) ● תכנית מרינות שאפתנית שמקודמת מנהריה ועד בת ים, צפויה לגזול מהמתרחצים כמה מהחופים היפים בארץ ולהאיץ את התפוררות המצוקים ● אביב לביא יצא למסע פרידה מצולם מהחופים הללו, בתקווה שמישהו בממשלה ישנה את דעתו

עוד 968 מילים

אלפי עצמאים נדרשים להשיב את המענק הכספי שקיבלו לאחר שנמצא שאינם זכאים לו

פרופסור נחמן אש, לשעבר קצין רפואה ראשי, יתמנה בחודש הבא לפרויקטור הקורונה ● מנדלבליט הודיע לחיים כץ שיוגש נגדו כפוף לשימוע כתב אישום בגין עבירות מס ● בג"ץ דן בעתירות נגד ממשלת החילופים ● אוסנת מארק ייחסה לארגון קריים מיניסטר פרסום שקרי, אך אחרי ביקורת חזרה בה ● בניגוד להסכם בין המדינות, ארצות הברית לא העבירה את מבנה השגרירות בתל אביב לישראל

עוד 56 עדכונים

מנדלבליט ניסה לעשות בבג"ץ תרגיל מספר תרגילי המסמוס ליועצים פאסיביים

אחרי שדחה עוד ועוד את מתן התשובה של המדינה לבג"ץ בעתירה של התנועה לאיכות השלטון בפרשת המניות של נתניהו, פרסם מנדלבליט לפני שבועיים את החלטתו שלא לפתוח בחקירה בפרשה - ואז נתלה בפרסום ההחלטה כעילה לבקש מבג"ץ לדחות את העתירה שכן התשתית העובדתית השתנתה ● וכל זה כששעון ההתיישנות מתקתק ● למרבה המזל, השופט סולברג החליט לטובת העותרת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
היועץ היה מזכיר הממשלה בין השנים 2013-2016 בתקופה בה ניתן האישור לגרמניה לספק צוללות מתקדמות למצרים ובתקופה בה בוטל המכרז הבינלאומי לרכישת ספינות והועדפה תיסנקרופ. הוא נחוץ כעד בחקירות.... המשך קריאה

היועץ היה מזכיר הממשלה בין השנים 2013-2016 בתקופה בה ניתן האישור לגרמניה לספק צוללות מתקדמות למצרים ובתקופה בה בוטל המכרז הבינלאומי לרכישת ספינות והועדפה תיסנקרופ. הוא נחוץ כעד בחקירות. הוא חייב היה לפסול עצמו מזמן או למצער להורות על חקירה ולהדיר עצמו מניהולה. ואשר למניות, ישנו כאן חשד מובהק לעבירת מס חמורה. הרי גם לפח היועץ עצמו ניתנה טובת הנאה, המדובר בהנחה ענקית על מחיר המניות, ומכיון שלא נטען לא ע״י נתניהו ולא ע״י מיליקובסקי שמדובר במתנה, מדובר בהכנסה שהיתה חייבת במס שולי של קקוב ל-50%. נתניהו לכאורה ״כיבס״ מס רגיל של 50% במס מופחת של 20% בדיווחו הכוזב על רווח הון לגבי שנת 2010 תוך הסתמכות על מחיר הרכישה הלא ריאלי שלו שהסווה את טובת ההנאה. בכך גם קיזז בפועל שלא כחוק את ירידת הערך שהיתה במניות בתקופת בהחזקתו.
אין כאן התישנות, כי הדיווח הכוזב נעשה לגבי שנת המס 2010, ומדובר לכאורה בהעלמת מס של כשני מיליון דולר! היועץ בכלל לא להתייחס לצורך לחקור את עבירת המס!

עוד 846 מילים ו-2 תגובות

כאשר מעיינים בהחלטת בג"ץ, לא מוצאים כל התייחסות לאיסור על השמעת מוזיקה עד השעה 23:00 בהפגנות, ובטח שלא להחרמת ציוד מהמפגינים ● אך משטרת ירושלים החליטה כנראה להמציא חוקים משלה, וזה עוד החוק הפחות חמור שהיא אימצה בהפגנה בבלפור ● "הם החליטו לאסור השמעת שירים ללא סיבה, כמו בארגנטינה בימיה האפלים", הסביר לי אחד מהמפגינים ● ערן הילדסהיים מדווח מהשטח

עוד 779 מילים ו-2 תגובות

בניגוד לטראמפ, ששולף מהמותן והיה נעדר רקורד פוליטי או מדיני כלשהו בטרם נבחר למשרה החשובה בעולם, לג'ו ביידן יש מצע מסודר הנוגע לישראל ולמזרח התיכון - וגם היסטוריה שעשויה להעיד על כוונותיו ● ביידן נוהג להדגיש את מחויבותו לישראל, אך צפוי לעסוק הרבה פחות במזרח התיכון, ולהתנגד להמשך הכיבוש ולהרחבת ההתנחלויות ● אנשיו אומרים לזמן ישראל: "זה לא שממשל ביידן לא יתמקד בישראל, הוא פשוט לא יעניק לה את מרכז הבמה"

עוד 1,458 מילים

ההכרזה על הסכם הנורמליזציה עם סודאן, צפויה להשפיע ישירות על גורלם של כ-6,200 מבקשי מקלט סודאניים שחיים בארץ ● אלפים מהם זוהו על ידי ישראל כמי שמוצאם בחבלי ארץ שבוצעו בהם מעשי רצח עם וטיהור אתני, אך במשך שנים היא מתעלמת מבקשות המקלט שהגישו ● "הצבא והמיליציות עדיין שולטים במדינה ועדיין רוצחים", אומר אחמד אדם, שברח לפני 17 שנה מדארפור, "לאן אני אחזור?"

עוד 693 מילים

ראיון "נתניהו נראה כועס וכבוי"

חוקרת הרטוריקה, ד"ר מישל שטיין טיר, עוקבת אחר הופעותיו של נתניהו, ומנתחת לפיהן את אישיותו והלך רוחו ● לדבריה, קריאותיו לאחדות הן רק משחק מול מצלמה, שנועד לעורר סימפטיה ולהנמיך התנגדות ● "אני נדהמת מהיכולת שלו להחזיק עד עכשיו, אבל זה נותן אותות בגוף. הוא ירד במשקל, וממש אפשר לראות את העצב בעיניים. בכל פעם הוא נופל וקם, אך יש תחושה שנתניהו עומד לפני סוף דרכו"

עוד 3,001 מילים ו-7 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה