השריפה בנווה שלום (צילום: אמיר בן-דוד)
"מי שמצית בית ספר וספריה, בטוח לא עושה את זה מאהבה"

העיירה בוערת

מיוחד

בארבע לפנות בוקר של ה-1 בספטמבר, שעות ספורות לפני פתיחת שנת הלימודים, התעורר תושב נווה שלום מריח עשן - והקפיץ את התושבים ואת מכבי האש ● זה היה מאוחר מדי: בית הספר הדו-לשוני נשרף כליל ● כשימים ספורים אחר כך הוצתה גם הספריה במקום, התושבים הבינו כי לא מדובר בצירוף מקרים ● אמיר בן-דוד ביקר ביישוב המיוחד וניסה לברר למי יש אינטרס לערער את הדו-קיום במקום

בשעות הצהריים של יום שני, אנואר דאוד צעד על השביל שמחבר בין בניין הספריה השרוף חלקית לבניין בית הספר לשלום השרוף כליל בנווה שלום, כשהטלפון שלו צלצל.

"המשטרה רוצה שנתחיל לשמור כל לילה", הוא אמר בתום השיחה, "כאילו אם אני אסתובב פה בלילות ומישהו ירצה להיכנס, אני אוכל לעשות משהו. העיקר דואגים שתהיה לי עוד עבודה. מצאו לי עוד תפקיד. לתאם שמירות. מקווה שיהיה מישהו שייקח את זה על עצמו".

דאוד הזדרז לעדכן את תושבי נווה שלום על תוכנית השמירה החדשה בקבוצת הווטסאפ הדו-לשונית של היישוב, שמתחילת השבוע עסוקה בנושא אחד בלבד: מי היו האלמונים שהגיעו לנווה שלום פעמיים בתוך שבוע והציתו שריפות שרק במזל גדול לא התפשטו לכל עבר והעלו באש את היישוב כולו.

מחוץ למבנים השרופים, בין שבילי הכפר, כשמסביב שלטי שלום תלת-לשוניים, קל עדיין להתפתות לרוח הטובה שמפעמת במקום המיוחד הזה, כשאתה מקווה שבכל רגע פיטר, פול ומרי יגיחו מבין עצי החורש, יפרטו על הגיטרות האקוסטיות וישירו "קומבאיה" בהרמוניה מושלמת, בעברית ובערבית.

"כולם עכשיו מודאגים מאוד", אמר דאוד, "כולם מרגישים אי-ביטחון. אנחנו לא יודעים מה קורה ומה עוד יכול לקרות. ולאף אחד אין תשובות כרגע".

השריפה בבית הספר בנווה שלום (צילום: אמיר בן-דוד)
השריפה בבית הספר בנווה שלום (צילום: אמיר בן-דוד)

השריפה הראשונה

בארבע לפנות בוקר של ה-1 בספטמבר, שעות ספורות לפני פתיחת שנת הלימודים, הרופא ד"ר סלימן בולוס התעורר משנתו, הריח עשן – והקפיץ את הכפר ואת מכבי האש.

"מאז השריפה הגדולה ב-2016 אנחנו בפרנויות של אש", אומר דאוד, "במיוחד בתקופה הזו של השנה. כל שנה בקיץ מכינים אותנו לפינוי. אז בכל פעם שמישהו רק חושד שמשהו מתחיל, מיד מקפיצים את כל מי שצריך. ישר הקפיצו לפה את מכבי האש והמשטרה והתחילו להעיר את כולם".

דאוד, יו"ר הוועד המקומי ויו"ר האגודה השיתופית של נווה שלום, ומי שניהל במשך שנים רבות את בית הספר במקום, הוקפץ ראשון. "כשהגעתי לשריפה חשבתי שזהו, הלך היישוב. הוצאנו מטפים והתחלנו לנסות לכבות, אבל למזלנו מכבי האש הגיעו מהר, ומיד אמרו לנו שהם לא רוצים לראות אותנו באזור".

גם סמאח סלאימה הגיעה במהירות אל הבניין הבוער ונחרדה. "אנחנו פוסט טראומטיים מהשריפה הגדולה ב-2016. היה אז אותו חום כמו השבוע. חמסין. ואנחנו בתוך יער", היא אומרת.

"כשהגעתי לשריפה בבית הספר לשלום, זה כבר היה מאוד מאוד מפחיד. הכל בער מסביב, וזה צריפי עץ. הכל מסביב עצים. אנחנו באמצע חורש. וזה שבוע נוראי מבחינת מזג האוויר. למזלנו מכבי האש עשו עבודה מעולה".

תג מחיר בנווה שלום ב-2012 (צילום: פלאש90)
תג מחיר בנווה שלום ב-2012 (צילום: פלאש90)

בשלב הזה אף אחד עוד לא חשד שמדובר בהצתה. עבר הרבה זמן מאז הפעם הקודמת שתושבי נווה שלום הותקפו. זה קרה ב-2012, כשאלמונים הסתובבו בלילה ביישוב, ניקבו 14 צמיגים של מכוניות וריססו כתובות נאצה של "מוות לערבים", "נקמה" ו"דש מחוות גלעד". אז היה ברור מהרגע הראשון מי עומד מאחורי האלימות.

אבל כשדאוד וסלאימה הביטו בעיניים כלות בבניין בית הספר לשלום שעולה באש, הם עוד קיוו שזה לא יותר מכשל טכני מצער. "כמעט כולם חשבו ככה", אומר דאוד, "זה בניין ישן, לא במצב מי יודע מה, יכול להיות קצר, יכול להיות משהו אחר. עד אתמול זה מה שכולנו חשבנו. לא ראינו שום סימן מעורר חשד".

בית הספר לשלום שנחרב כליל בשריפה הוא מבנה הציבור הוותיק ביותר בנווה שלום, כפר דו-לאומי ודו-לשוני שאין דומה לו במזרח התיכון, שבו מתגוררים יחד כמאה משפחות של ערבים ויהודים.

בית הספר לשלום שנחרב כליל בשריפה הוא מבנה הציבור הוותיק ביותר בנווה שלום, כפר דו-לאומי ודו-לשוני שאין דומה לו במזרח התיכון, שבו מתגוררים יחד כמאה משפחות של ערבים ויהודים

היישוב הוקם ב-1969 על ידי ברונו הוסאר, יהודי שהמיר את דתו והפך לנזיר דומיניקני. הוא מת ב-1996 וקבור תחת מצבה שעליה מגן דוד וצלב. ברוחו, הכל במקום סימבולי ומלא אופטימיות שכה נדיר לפגוש בפינה הזאת של העולם. השם נווה שלום, המיקום – על אדמות מנזר לטרון, בדיוק באמצע הדרך בין תל אביב לירושלים – והחזון אוהב האדם שמפורט בעמוד הבית של היישוב:

"קהילת הכפר הינה מודל של שוויון, כבוד הדדי ושותפות אשר קוראת תיגר על דפוסי הגזענות והאפליה הקיימים וכן על המשך הסכסוך. הקהילה הקימה מוסדות חינוך מושתתים על ערכיה ומנהלת פעילות מכוונת לשינוי פוליטי וחברתי. חברים/ות רבים בקהילה עובדים/ות בתוכניות של שלום, צדק ופיוס".

אחת התוכניות המרכזיות של הקהילה היא ארגון מפגשים בין בעלי מקצוע שונים, יהודים וערבים – רופאים, עורכי דין, עובדים סוציאליים, אקטיביסטים וכן הלאה – כדי ללבן יחד סוגיות מוסריות, פוליטיות ופרקטיות שנובעות מהמתיחות בין האוכלוסיות השונות בארץ. סמאח סלאימה מנהלת את קשרי החוץ בכפר, לצד עבודתה כמייסדת ומנהלת של עמותת "נעם" לקידום נשים ערביות. את הכינוסים היא ערכה בשנים האחרונות בבניין של בית הספר לשלום. הבניין שנשרף השבוע כליל.

תלמידים בבית הספר היסודי בנווה שלום, צילום ארכיון (צילום: פלאש90)
תלמידים בבית הספר היסודי בנווה שלום, צילום ארכיון (צילום: פלאש90)

סלאימה: "מיד הזמנו לכאן שמאי וחוקר ביטוח, כרגיל במקרה כזה. הראשון שאמר שאולי זו הייתה הצתה היה החוקר מחברת הביטוח שלנו. הוא מצא סימנים לחומר דליק בשריפה הראשונה".

דאוד: "למה שאמר החוקר התייחסנו בכבדהו וחשדהו, כי הוא בא מטעם חברת הביטוח. אני לא יכול לדעת מה האינטרס שלו. חיכינו לדו"ח הרשמי של המשטרה".

זה היה בשבוע שעבר. השבוע, ביום שני לפנות בבוקר, כבר לא נותרו עוד ספקות. "הבן שלי סעיד העיר אותי בארבע בבוקר", אומר דאוד, "התקשרו ואמרו לו להעיר את אבא כי היה ניסיון שריפה בספריה. רצתי לשם, כבר היו שם כמה חברים שהגיעו לפניי. אפשר היה להריח ריח כמו של נפט.

"הפעם לא היה צריך הרבה חוכמה כדי להבין שזו הצתה. אני יכול לתת יד למקריות, אבל ברגע שאתה מריח ריח חזק של נפט, ויש שני מוקדי שריפה קרובים בהפרש של כמה ימים, אז נגמר הסיפור. ברור שמדובר בהצתות".

השריפה בבית הספר בנווה שלום (צילום: אמיר בן-דוד)
השריפה בבית הספר בנווה שלום (צילום: אמיר בן-דוד)

השריפה השנייה

השריפה השנייה פרצה במרכז בניין הספריה של נווה שלום, סמוך מאוד לבית הספר לשלום שהוצת כמה ימים קודם לכן.

סלאימה: "בספריה זה כבר היה הרבה יותר ברור. לא רק הריח של הנפט. השריפה פרצה באמצע האולם. במקום שאין מסביבו חשמל. ברור שמישהו נכנס והדליק".

בבדיקה שנערכה בבוקר התברר שמי שיצא אחרון מהבניין שכח כנראה לדרוך את האזעקה. קל מאוד להיכנס לתוך המבנה. האלמונים שפכו כמות גדולה מאוד של חומר דליק על הספות במרכז הספריה, הדליקו אותן וברחו.

למרבה המזל, מערכת כיבוי האש האוטומטית בבניין התחילה לפעול וכיבתה את האש. חוקרי המז"פ שהגיעו בבוקר אמרו שהמציתים האלמונים שפכו מספיק דלק "כדי להוריד את הבניין". גם הפעם, הם לא השאירו אחריהם שום סימן מזהה. מה שמגדיל מאוד את החרדות ואי הוודאות בנווה שלום.

דאוד: "אם זה היה תג מחיר, הם היו משאירים סימנים. אם זה מישהו, עבריין שרוצה משהו מאיתנו, אז הוא היה מודיע מה הוא רוצה מאיתנו. ככה אין לנו מושג. יכול להיות שזה גם איזה פסיכופת, מישהו טרלללה כזה שמסתובב פה. גם את זה אני רוצה לדעת".

הספריה בנווה שלום (צילום: אמיר בן-דוד)
הספריה בנווה שלום (צילום: אמיר בן-דוד)

אין שום תיעוד של ההצתות במצלמות אבטחה של היישוב?
"לא. בדקנו".

גם לא במצלמות האבטחה בכניסה ליישוב?
"לא. להערכתנו הוא בכלל לא נכנס מהשער. היישוב שלנו לא מגודר. אני התנגדתי שיציבו שער בכניסה. אין שום בעיה להיכנס לנווה שלום ברגל מכל מקום. לא צריך לעבור בשער. היום הצעתי שנתקין מצלמות אבטחה וחברת הביטוח אמרה שזה לא יעזור וחבל על הכסף. שעדיף להשקיע אותו במשהו אחר.

"הדיבורים על זה לא התחילו עם ההצתות. יש פה מכת גניבות. המון עבירות רכוש. לא רק אצלנו, בכל מטה יהודה. אז התקנו שער כאילו כדי לעכב את הגנבים. אבל רוב הזמן השער הזה פתוח. לא עלה בדעתנו שדברים כאלה יקרו".

"יש פה מכת גניבות. המון עבירות רכוש. לא רק אצלנו, בכל מטה יהודה. אז התקנו שער כאילו כדי לעכב את הגנבים. אבל רוב הזמן השער הזה פתוח. לא עלה בדעתנו שדברים כאלה יקרו"

סלאימה: "זה לא מקרי שאין לנו גדר ושאין מיגון. זה בכוונה. התקיים על זה דיון כאן והחלטנו שאנחנו לא רוצים להיות כמו קיבוץ, סגורים מאחורי גדרות. אנשים פה רוצים לחיות בכפר שנמצא בתוך הטבע".

דאוד: "אני אפילו התנגדתי שירחיבו את כביש הכניסה ליישוב. חשבתי שזה צריך להישאר נתיב אחד, שאנשים ייסעו עליו לאט-לאט. אבל אנשים אמרו לי 'אתה משוגע'".

השריפה בבית הספר בנווה שלום (צילום: אמיר בן-דוד)
השריפה בבית הספר בנווה שלום (צילום: אמיר בן-דוד)

סלאימה: "יש פה הרבה עניינים. אנחנו כפר חי ובועט. יש לנו את בית הספר. יש עניינים של אדמות. יש מאבק על האדמות בהרחבה של היישוב, קורים כאן הרבה דברים, ואנחנו לא יכולים לדעת על המניעים של כל אחד".

יש פה מתיחות ביום יום?
סלאימה: "לא בתוך הקהילה. המתח היחיד שאני מכירה פה הוא סביב שאלות כמו 'של מי הכלב הזה ושל מי החתול ההוא'. זה מה שמעסיק את הווטסאפ. מתוך הקהילה אני לא יכולה לדמיין שיקרה דבר כזה".

באיזה שפה מתנהלים הדיונים בקבוצת הווטסאפ של היישוב?
"בערבית ובעברית".

וכולם שולטים בשתי השפות?
"כל הערבים קוראים עברית וכל היהודים מנסים לקרוא ערבית. אם אני כותבת בערבית הם לפעמים מגיבים לי בעברית, אז אני מבינה שהם לפחות עשו מאמץ".

בית הספר בנווה שלום (צילום: אמיר בן-דוד)
בית הספר בנווה שלום (צילום: אמיר בן-דוד)

החשודים המיידיים

בשעות הראשונות אחרי השריפה השנייה, החשד המתבקש היה שתושבי נווה שלום שוב נפלו קורבן לפשע לאומני, על רקע הפעילות החינוכית והאידיאולוגית במקום. רבים בישראל לא מזדהים עם החזון הדו-לאומי ודו-לשוני של נווה שלום שכולל, לדוגמה, שיעורים על הנכבה לצד שיעורים על יום העצמאות, או שיעורים על הקוראן והברית החדשה לצד שיעורי תנ"ך.

דאוד: "בשנים שהייתי מנהל בית הספר, זה עלה הרבה פעמים. לפעמים הזמינו אותי לבירור במשרד החינוך ובדרך כלל קיבלו את הגרסה שלי. אם אנחנו בית ספר אידיאולוגי יהודי וערבי אנחנו חייבים לדבר גם על יום העצמאות וגם על הנכבה. אנחנו חייבים לדבר על הכול. אי אפשר לדבר רק על חלק מהדברים ועל חלק לא. לפעמים משרד החינוך לא מקבל את מה שאנחנו עושים, או שיש לו ציפייה שננהג אחרת ונתיישר לפי הציפיות שלו. ואז הם מופתעים בכל פעם מחדש. תמיד מופתעים מחדש".

"אם אנחנו בית ספר יהודי וערבי אנחנו חייבים לדבר גם על יום העצמאות וגם על הנכבה. אנחנו חייבים לדבר על הכול. אי אפשר לדבר רק על חלק מהדברים ועל חלק לא"

סלאימה: "פיתחנו תוכנית מיוחדת ללימודי תרבות ומסורת. מתייחסים לסיפורים משלוש הדתות, בערבית ובעברית. אנחנו מאוד בררניים, כמובן. לא בוחרים את הסיפורים האלימים. רק את הסיפורים שמתאימים לתפיסת העולם שלנו. ובנינו את זה לפי גילאים. השקענו בזה הרבה מחשבה. איך להתייחס להיסטוריה, לנראטיבים, לסיפורי העם וגם לדת.

"אנחנו מנסים לחגוג את זה כמו מסיבה. יש חג החגים בדצמבר, חג עתיר קלוריות, וחג השלום במאי. שזה חג נטול סמלים לאומיים ודתיים. כל הילדים עושים תהלוכה. זה חג שהילדים המציאו, כי הם רצו חג שלהם. תמיד בשבת הראשונה אחרי יום העצמאות".

אנואר דאוד (צילום: אמיר בן-דוד)
אנואר דאוד (צילום: אמיר בן-דוד)

דאוד: "יום ירושלים הכי מסובך לנו. כולם לא מבינים אותנו. גם המועצה. שולחים לך מכתב 'בוא נוציא קבוצה מנווה שלום שתצעד בצעדת ירושלים'. חבר'ה, חשבתם על זה לפני שכתבתם? אני אשלח ילדים לצעוד ברחובות העיר העתיקה כפרובוקציה לתושבים הערבים שם? מה קרה לכם? את זה הם לפעמים לא מבינים. בכל פעם שיש תאריך שכאילו יש סביבו קונצנזוס בישראל ואנחנו משמיעים צד אחר, עולים עניינים".

"יום ירושלים הכי מסובך לנו. שולחים לך מכתב 'בוא נוציא קבוצה מנווה שלום שתצעד בצעדת ירושלים'. חשבתם על זה לפני שכתבתם? אני אשלח ילדים לצעוד ברחובות העיר העתיקה כפרובוקציה לתושבים הערבים שם?"

ביום שני בבוקר, שעות אחדות אחרי שהשריפה בספריה כובתה, כבר פורסמו בתקשורת הערכות שההצתות הפעם הן לא על רקע אידיאולוגי, אלא קשורות בכלל לסכסוך של בית הספר בנווה שלום עם הורים ערבים מתוסכלים מלוד ורמלה, שילדיהם כבר התקבלו לכיתה א' בבית הספר, וברגע האחרון, שבוע לפני תחילת הלימודים, הודיעו להם שלמרבה הצער הם לא יוכלו ללמוד בו.

דאוד: "מה שקרה זה שרצינו לפתוח שלוש כיתות א' השנה. ואז היו כל מיני שינויים ביישובים שכנים, פתחו כיתות נוספות, וחלק מהתלמידים היהודים משכו את ההרשמה שלהם ברגע האחרון. והמנהלת –  כרמלה פרבר מכרמי יוסף – שהיא עובדת משרד החינוך, קיבלה החלטה שאני לא מסכים לה.

"היא חשבה שצריך לשמור על האיזון בין ערבים ליהודים בבית הספר. ומה שקרה זה שמתוך שתי כיתות א', נשארו 33 תלמידים ערבים מול 11 יהודים. ומתוך היהודים היו חלק מהמשפחות שאמרו שאם אלה המספרים, אז הם לא באים.

"אני מכיר את הבעיות האלה מקרוב. עד לפני שבע שנים ניהלתי את בית הספר. הייתי מנהל בית הספר המון שנים, הרבה יותר מכל אחד אחר. ואם אני הייתי מנהל את האירוע הזה, הייתי מנהל אותו אחרת. תמיד שיחקנו עם המספרים והאחוזים. אף פעם אי אפשר שיהיה חצי חצי בדיוק".

סמאח סלאימה (צילום: אמיר בן-דוד)
סמאח סלאימה (צילום: אמיר בן-דוד)

מה היית עושה?
"היתה הצעה שיערבבו כיתות ב' עם כיתות א', מכיוון שבכיתה א' יש יותר ערבים ובכיתות ב' יותר יהודים וזה היה יוצר את האיזון. בכלל, העיקרון יותר חשוב לי מהפרוצדורה. אני הייתי מקבל את התלמידים האלה גם במחיר שתישאר בבית הספר כיתה אחת שכולה ערבים. אז מה? זה לא היה מפריע למקום. זה רק היה אומר שאנחנו מאזנים את אי-השוויון שקיים בחוץ".

והצעה כזאת היתה מקובלת על כל היישוב, גם על הצד היהודי?
"אני מאמין שכן. לא עשיתי סקר, אבל זה מה שהבנתי מאלה שישבתי איתם בוועד המקומי. אמרו 'נחיה עם זה, אין בעיה עם זה'. אבל זה לא מה שהוחלט בסוף. המנהלת החליטה להודיע למשפחות שכבר נרשמו שהן לא יוכלו ללמוד השנה. וזו כמובן זכותה".

ואיך זה התקבל? פרצה סערה סביב ההחלטה הזאת?
"אחת האמהות למדה פה בעצמה כשהייתה ילדה. היא אמרה לי בכעס, 'אני למדתי בנווה שלום עד כיתה ט'. אלה לא הערכים שעליהם גידלתם אותנו'. ברור שההורים חשבו שנעשה להם עוול. איך אפשר להודיע להורים שכבר קיבלו הודעה שהילדים שלהם התקבלו לבית הספר שהקבלה שלהם מבוטלת זמן קצר לפני שנת הלימודים?

"חלק מהם דיברו איתי. אמרתי להם שאני תומך במאבק שלהם, אבל אמרתי להם גם, שכשאני הייתי מנהל בית ספר לא עירבתי אחרים בהחלטות שקיבלתי ואני מכבד את זכותה של המנהלת לקבל החלטות שאני לא מסכים איתן. הצעתי להם לנהל את המאבק רק מולה ולא לתקוף אותה בצורה מנהלתית דרכי.

השריפה בנווה שלום (צילום: אמיר בן-דוד)
השריפה בנווה שלום (צילום: אמיר בן-דוד)

"מה שמבלבל את האנשים בהקשר הזה, זה שהנכסים ביישוב הם שלנו, גם הבניין של בית הספר הוא שלנו, אבל אנחנו לא קובעים מה קורה בתוך בית הספר. ההחלטות החינוכיות הן של משרד החינוך. אבל מהרגע הראשון שהתקשרו אלי ההורים אמרתי להם שאני תומך במאבק שלהם.

"אבא אחד, שהוא עורך דין, הולך עם זה עכשיו לבית המשפט, ואני בודק אפשרות להצטרף לעתירה שלו. זה נמצא עכשיו בבדיקה של היועצים המשפטיים שלנו. אני מקווה שכל זה לא יהיה מאוחר מדי לילדים האלה, כי אני מניח שחלק מהם – אם לא כולם – כבר נרשמו לבתי ספר אחרים".

כל המשפחות של התלמידים שנדחו קשורות איכשהו לנווה שלום?
"לא כולם. יש משפחות שאני לא מכיר. אבל יש ביניהן שלוש-ארבע אמהות שאני בעצמי לימדתי פה. מה שאני יכול להגיד זה רק, שכולם היו מאוכזבים מאוד-מאוד".

אפשר להבין.
"אני מבין מאוד את האכזבה שלהם. בראש שלהם אני עדיין מנהל בית ספר. בזמן שלי בית הספר היה בית ספר מוכר שאינו רשמי. היינו במעמד אחר. קיבלנו את ההחלטות שקיבלנו. היום אנחנו כבולים. אנחנו לא יכולים לעשות משהו שמשרד החינוך לא מסכים לו.

"אבל הסיפור שמפיצים עכשיו, כאילו מישהו מההורים שנדחו אחראי להצתות, פשוט לא מתקבל על הדעת. אני לא מאמין שמישהו שרצה שהבן שלו ילמד בנווה שלום בבית הספר היסודי, יקום ויעשה דבר כזה, גם אם הוא כועס עלינו. לשרוף את בית הספר לשלום, רק כי בית הספר היסודי לא קיבל את הבן שלו? עזוב… זה נראה לי ניסיון לטפס על החלשים".

השריפה בנווה שלום (צילום: אמיר בן-דוד)
השריפה בנווה שלום (צילום: אמיר בן-דוד)

סלאימה: "זה כמו לחפש את השקל מתחת למנורה. המשפחות האלה, יש ביניהן מנהל בית ספר, מהנדס, שלושה עורכי דין. הם רשמו את הילדים שלהם לפה וחיכו שנה כדי שיכניסו את הילדים שלהם לבית הספר שלנו. חלק מהם בכו בזום כשהודענו להם מה קרה. אבל מפה ועד לפעולת איבה או עד לפעולת אלימות כזאת המרחק הוא גדול.

"מה שכן, יכול להיות שמישהו שמע על הפרשייה הזאת וניצל את ההזדמנות. לסכסך. לחרחר. זה מה שהכי מדאיג אותי. אנחנו טרף קל. אנחנו לא קהילה אגרסיבית. הכי פשוט לעשות כאן משהו ואז להגיד 'זה הערבים מרמלה ולוד'.

"יכול להיות שמישהו שמע על הפרשייה הזאת וניצל את ההזדמנות. לסכסך. לחרחר. זה מה שהכי מדאיג אותי. אנחנו טרף קל. אנחנו לא קהילה אגרסיבית. הכי פשוט לעשות כאן משהו ואז להגיד 'זה הערבים מרמלה ולוד'"

"שאלתי את כל העיתונאים שפרסמו את החשדות האלה אם יצאה על זה הודעת משטרה רשמית. הם אמרו לי שלא. שאלה המסרים שהעבירו להם. מה זאת אומרת? הם מחפשים לסגור את הדבר הזה, לחפש קישורים למשפחות פשע. זה הכי קל. אבל זה לא נכון. זה גם לא מתחבר לעובדות ולדינמיקה של הקשר שלנו עם המשפחות האלה. זה פשוט לא הגיוני.

"אנחנו עשרות שנים בקשרים עם המשפחות האלה. הם בני בית פה. הם באים לבלות בבריכה פה. כלומר, כשלא היתה קורונה והבריכה הייתה פתוחה. הגיוני שהם ישרפו פה מבנים? האבא הכי אגרסיבי מביניהם הוא עורך דין שהגיש תביעה. פנה לאפיק משפטי. לגיטימי. אני עשרים שנה פה ולא זוכרת תקרית אלימה אחת עם איזושהי משפחה.

"אבל ברגע שפורסם שזה על רקע פלילי, כל העיתונאים שהתכוונו להגיע לכאן, ביטלו. אחד מהם אמר לי שזה כבר לא מעניין 'כי זה ככל הנראה לא פשע שנאה'. אמרתי לו שמי שמצית בית ספר וספריה, בטוח לא עושה את זה מאהבה".

חצר המשחקים בבית הספר בנווה שלום, ארכיון (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
חצר המשחקים בבית הספר בנווה שלום, ארכיון (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
עוד 2,530 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 23 בספטמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אתפטר אם המדינה הדמוקרטית תעמוד לפני המדינה היהודית

"ממשלה שמסוגלת להגביל את התפילות ביום כיפור אבל לא מסוגלת לומר איך מגבילים את ההפגנות - זו לא ממשלה יהודית ולא אכהן בה", כך אמר אמש יו"ר ש"ס לזמן ישראל ● עבור נתניהו, החיבור בין תפילות להפגנות בא בזמן ● אבל דרעי פוסל את האפשרות שהמשבר יוביל לבחירות: "בקטסטרופה הזו? אני לא רואה בחירות בינתיים"

עוד 657 מילים

על סוגי הסגר שהיו בישראל

הסגר ברחבי ישראל מגביל תנועת אזרחים במידה דרסטית. במקביל ישנה התרופפות דרמטית בסגר אחר – המצור והחרם הערבי המסורתי על ישראל, בעקבות הסכמי השלום עם איחוד האמירויות הערביות ובחריין. התפתחויות דרמטיות אלו יאפשרו לישראל יותר חופש פעולה במרחב סביבה. כלומר יש סוג של פרדוקס: פריצה למרחב הערבי ובמקביל סגר מבפנים, אם כי זמני. לאור זאת אפשר לבחון מרכיבי סגר שונים בישראל לאורך השנים.

מדינות ערב תקפו את ישראל מיד עם הקמתה, על מנת להשמידה. הן נכשלו אבל המשיכו לשקול ולהיערך לאפשרות של מלחמה כוללת נוספת כדי למגר את ישראל. נקודות התורפה של מדינות ערב, כמו הפילוגים והסכסוכים ביניהן, והחשש מצה"ל, גרמו להן לנקוט בשיטות עקיפות, כשימוש בטרור והטלת סגר מדיני וכלכלי, כלומר חרם על ישראל.

הסגר במדינה מגביל תנועת אזרחים, ובמקביל מתרופף סגר אחר – המצור והחרם הערבי המסורתי על ישראל, בעקבות הסכמי השלום עם איחוד האמירויות ובחריין. לאור זאת אפשר לבחון מרכיבי סגר שונים בישראל לאורך השנים

ישראל, המוקפת מדינות ערביות, היתה ונותרה תלויה בים על מנת לפרוץ את הסגר עליה ולנהל קשרים במישור הכלכלי, מה שאפשר לה לשרוד. הציים של מדינות ערב לא היו חזקים דייה על מנת לחסום את נתיבי השיט בים התיכון. בים סוף היה קל בהרבה למצרים לסגור את הגישה הקצרה ביותר של ישראל לאסיה, באמצעות חסימת מיצרי טיראן. צעד זה היה בשני מקרים אחת הסיבות למלחמה, ב-1956 ו-1967.

ישראל רקמה יחסים עם מדינות רבות בעולם, כחלק מהמאמץ לעקוף את הסגר הערבי ולהשיג בעלות ברית. הקשרים החשובים ביותר היו עם צרפת בשנות ה-60 ועם ארצות הברית מאז ועד היום. במזרח התיכון עצמו ניסתה ישראל לעקוף את הסגר הערבי על ידי "ברית הפריפריה". הכוונה היתה להדק קשרים עם מדינות לא ערביות גדולות ובעלות עוצמה ובראשן איראן (עד המהפיכה שם ב-1979) ותורכיה (עד לעשור האחרון). לכך היתה הצלחה מסוימת, אבל הסגר הערבי עדיין נותר.

למרות הקשרים שיצרה ישראל לעתים היתה בה תחושה חזקה במיוחד של מדינה בסגר, ואף תחת תחושת חנק, כמו בעקבות התרקמות הקואליציה הבין–ערבית נגד ישראל ערב מלחמת ששת הימים. העוצמה הערבית, שבדיעבד היתה על כרעי תרנגולת, וההצהרות המתהלהמות של הערבים – יצרו הרגשה בקרב ישראלים רבים שהם לכודים בסגר קטלני, עד שהושג הנצחון. היו גם מקרי מצור של ממש כמו המצור על ירושלים במלחמת העצמאות.

בתוך ישראל עצמה היו לעתים מגבלות תנועה שונות אבל זמניות מאד בעת תקיפות טרור. למשל ב-11 במרס 1978 אירעה ההתקפה הידועה כ"אוטובוס הדמים". אוטובוס נחטף על ידי מחבלים והגיע למרחב תל אביב. בעקבות הלחימה היה חשש שחלק מהמחבלים ברחו והסתתרו באזור, ולכן הוטל עוצר לילי על יישובים שם.

למרות הקשרים שיצרה ישראל, לעתים היתה בה תחושה חזקה במיוחד של מדינה בסגר, ואף תחת תחושת חנק, כמו בעקבות התרקמות הקואליציה הבין–ערבית נגד ישראל ערב מלחמת ששת הימים

ערביי ישראל, עם כל היותם אזרחי ישראל, היו תחת ממשל צבאי מ-1948 ועד 1966, שכלל הגבלות חמורות על תנועה שלהם. בעשורים האחרונים סגר היה נפוץ ביהודה ושומרון כצעד ענישה או כצעד מנע לפני אירועים חשובים כחגים.

חוזה השלום עם מצרים ב-1979 סדק לראשונה את הסגר הערבי, מה גם שההסכם היה עם מדינה גדולה וחשובה כמו מצרים. חוזה השלום עם ירדן ב-1994 גם תרם למגמה זו. אבל השלום עם מצרים וירדן היה ונותר קר, כולל במישור הכלכלי והחברתי. שלום חם עם בחריין ואיחוד האמירויות הערביות עשוי למוסס את השלום הקר עם מצרים וירדן ואף להוביל לקריסת הסגר הערבי כולו.

בשנות ה-90 נרקמו קשרים גלויים שונים עם מדינות ערביות אחרות הן במפרץ הפרסי, והן בקצה השני של העולם הערבי, כמאוריטניה, אבל מבצע "עופרת יצוקה" בדצמבר 2008–ינואר 2009 שיבש ולעתים גדע חלק מקשרים אלו. כלומר תחושת הסגר על ישראל החלה להתרופף אבל תהליך זה נעצר, מה שעשוי לקרות שוב, בעיקר בגלל הפלסטינים.

כעת ישראל בסגר של שלושה שבועות. השלכותיו במישורים השונים, הכלכלי, החברתי, הפסיכולוגי וכדומה עשויים להשפיע על ישראל במשך השנים הקרובות. ייתכן כי הפירות הכלכליים של הפריצה למרחב הערבי יסייעו לאזן את ההשלכות השליליות של הסגר.

אבל התאוששות המשק הישראלי ממשבר הקורונה עשויה להיות מעוכבת אם יתרחש משבר חריף בין ישראל לערבים, למשל בגלל הפלסטינים. הפלסטינים לא הצליחו לסכל את השלום עם בחריין ואיחוד האמירויות, אבל בהמשך עימות עימם עשוי לשבש את יחסי ישראל עם מדינות ערב.

אהוד עילם, חוקר של בטחון לאומי של ישראל, בעל דוקטרט בתחום. בעבר עבד בתחום עבור צה"ל, כאזרח, במשך מספר שנים. פרסם שבעה ספרים, רובם באנגלית. האחרון, מ-2019, היה על: צה"ל מול גרילה וטרור (הוצאת משרד הבטחון ומודן) https://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=139278#.XUv3bPJKipo

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 640 מילים

משרדי הבריאות, המשפטים וביטחון הפנים יציגו היום לקבינט מתווה לקיום ההפגנות

לאחר שדיון ממושך, שארך כתשע שעות, הסתיים אתמול ללא החלטות - ישוב היום קבינט הקורונה להתכנס; ההערכה היא שוועדת השרים תחליט להחמיר את ההגבלות ● באופן חריג משרד הבריאות לא עדכן את נתוני התחלואה מאז אתמול בבוקר

08:18 עריכה

יושב ראש ש"ס, שר הפנים אריה דרעי: "בתי הכנסת חייבים להיות פתוחים ביום כיפור".

07:59 עריכה

ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ נפגש עם שר ההגנה של ארצות הברית מארק אספר. בפגישתם דנו השניים בשמירת היתרון האיכותי של ישראל ובהתמודדות עם התחמשותה הגרעינית של איראן.

ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ בפגישתו עם שר ההגנה של ארצות הברית מארק אספר, 22 בספטמבר 2020
גנץ בפגישתו עם שר ההגנה של ארצות הברית מארק אספר, אמש (שמוליק אלמני, משרד הביטחון)
07:23 עריכה

באופן חריג, מאז 10:23 בבוקר אתמול לא פרסם משרד הבריאות עדכון לנתוני התחלואה בקורונה. על פי רוב, נוהג משרד הבריאות לפרסם עדכונים שלוש פעמים ביום – בסביבות השעות 11:00, 19:30 ו-23:00.

07:07 עריכה

אחרי דיון שנמשך כתשע שעות והסתיים אמש ללא הכרעות – קבינט הקורונה ישוב ויתכנס היום, בשעה 11:30. שר הפנים אריה דרעי איים במהלך הדיון להתפטר מהממשלה אם יוגבלו התפילות, אך במקביל יימשכו ההפגנות. ההערכה היא שהקבינט יחליט להטיל הגבלות נוספות בניסיון להיאבק בהתפשטות נגיף הקורונה.

משרד הבריאות, משרד המשפטים והמשרד לביטחון הפנים יציגו בישיבה של ועדת השרים מתווה לקיום הפגנות, בהתאם להחלטת הקבינט שקיבלה את הצעתו של השר גבי אשכנזי בנושא.

עוד 4 עדכונים

המקום הכי שפוי בגיהינום הישראלי

מול מתקפת השקרים המונחתת על ראשי אזרחי ישראל יומיום, שעה שעה, המקום הכי שפוי בגיהינום נמצא בכיכר פריז בירושלים. ברחובות הסמוכים מול בית הנאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים ומכהן כראש ממשלה מתוקף פסיקת בג"צ שערורייתית והסכם קואליציוני עם חבורת גנבי קולות.

אלפי אזרחים המגיעים כל שבוע, ביוזמה עצמית לגמרי, עם תודעה דמוקרטית, מצפון ומוסר ישראלי שרשי, מעבירים מסר בלתי אמצעי למדינה שלמה: אין מצב שבישראל שלנו יהיה ראש ממשלה נאשם בפלילים. כל כך אלמנטרי, צודק, ברור, פשוט ומובן.

מול מתקפת השקרים המונחתת על ראשי אזרחי ישראל יומיום, המקום הכי שפוי בגיהינום נמצא בכיכר פריז בירושלים. ברחובות הסמוכים לבית הנאשם, המכהן כרה"מ מתוקף פסיקת בג"צ שערורייתית והסכם קואליציוני עם גנבי קולות

אלפים שאינם נגררים למחוזות ההסתה, למערבולות ספינים, לדיווחי השקר של קרנפים ושל שופרים, אומרים פשוט את האמת. חשיבותם לדמוקרטיה עולה לאין ערוך על כל יום שבו שומרי הסף וחברי הכנסת יושבים בתפקידיהם אך מועלים באמון הציבור. האמירה של מפגיני בלפור צלולה לא רק לנתניהו וסריסיו, לא רק למערכות החוק והמשפט, החקיקה והאכיפה, אלא לציבור הרחב כולו. מדינת ישראל תישאר דמוקרטיה ומדינת חוק. על כך המאבק. גורלו האישי של האיש נתניהו – אסור שישנה את אופיה וערכיה של המדינה.

אם הייתי יכול לבנות לוח מודעות ענק לאורך הכביש לירושלים ולהדביק עליו את מגוון השלטים, האמירות, המשפטים, הציטוטים והמסרים שהמפגינים מייצרים כל שבוע, אפשר היה לקבל מראה של עמוד השדרה של החברה הישראלית (וגם לוותר על פרשנות ודיווחים מעוותים של משדרי החדשות ועיתוני סופשבוע).

אפשר למצוא בהפגנות את הביקורת על כל תחום בחיינו במשפט קצר וקולע אחד. החל מהשחיתות האישית והפוליטית, המשך להתנגדות לגזענות ולכיבוש, דרישה לעצור ניצול ואפליה, זעקה נגד השקרים של השרים ועד הדאגה לחלשים, לעליית אחוז ההתאבדויות של מי שלא עומד עוד במשבר הכלכלי, לסגירת מוסדות רווחה, תרבות ואמנות וגם הדרישה הבלתי מתפשרת לחקור את פרשיות הגז, הצוללות והמניות.

במקום הכי שפוי בגיהינום של ישראל, אפשר לשמוע את הקול השפוי של החברה הישראלית הבריאה, זו שטרם הושחתה. זו שעומדת על שלה מול אלימות המשטר, מול בריונות המשטרה, מול בגידת נבחרי הציבור. מול פחדנות השופטים בבג"צ.

לו יכולתי  לבנות לוח מודעות ענק לאורך הכביש לירושלים ולהדביק עליו את מגוון השלטים, האמירות והמסרים שהמפגינים מייצרים כל שבוע, אפשר היה לקבל מראה של עמוד השדרה של החברה הישראלית

החברה הישראלית נמצאת כיום תחת מתקפה. לא של קורונה. מתקפה על הדמוקרטיה באמצעות נשק השקרים. שוב ושוב עולה ראש ממשלת ישראל לשידור ומשקר ביודעין לציבור, מלעיט אותו בדייסה של שקרים כמו שמאביסים אווזים, לתוך הגרון, לתוך האוזניים. משקר לחבריו לממשלה ולחברי הכנסת ולמערכות החוק, בלי למצמץ.

עם אישור מינויו לתפקיד בבג"צ, למרות כתבי האישום הפליליים נגדו, התחייב נתניהו והתחייבה המדינה בשמו, שיחתום על הסכם ניגוד עניינים. חמישה חודשים חלפו, נתניהו ראש ממשלה מלא מלא והסכם ניגוד עניינים לא נחתם. בג"צ הושם לצחוק ללעג ולקלס, היועמ"ש מותקף ונתניהו בכלל טוען שאין לו סמכות להגיש לו הסכם כזה, וברוב חוצפתו עמד עם שרי ממשלתו בפתחו של בית המשפט המחוזי והכריז שם קבל עם ועולם כי "תפרו לו תיקים" וכי מערכת המשפט מנסה להדיחו. האשים את המשטרה והפרקליטות ב"תפירת תיקים מופרכים והזויים במטרה להפיל ראש ממשלה חזק מהימין" לא פחות. השקר הזה לא זכה לשום ראייה מסייעת, שום עובדה, שום הוכחה. פשוט השמצה, הסתה, שקר גס מתועב.

נתניהו הבטיח סיפוח וחתם על הסכם עם האמירויות שמבטל את הסיפוח. טען שלא אישר מכירת מטוסי חמקן לאמירויות והאמריקאים אישרו חד משמעית שאישר גם אישר. נתניהו מופיע במסיבות עיתונאים בנושא הקורונה ומשקר ביודעין על כך שמערכת קטיעת ההדבקות מוכנה, כאשר דקה קודם שודרה כתבה על כך שפיקוד העורף מצליח לאתר רק 5% מהמדביקים.

הוא נאחז בביטוי מגיפה עולמית, כשהוא יודע שמדינות שהתנהלו באורח מקצועי כבר למדו לחיות עם הנגיף וכלכלתן לא נהרסה, נתניהו מציג לציבור מצג שווא של כלכלה איתנה כאשר מיליון מובטלים ועשרות אלפי עסקים קורסים לא יודעים את נפשם מול השקר המרוח מול פרצופם ערב ערב.

נתניהו מצטלם בבית הלבן ללא מסיכה וללא שמירת מרחק ובחזרתו לארץ הוא דורש לפטור אותו מחובת בידוד, כאשר את אזרחי ישראל הוא סוגר בבתים ודורש לקיים את כל הנחיות משרד הבריאות.

החברה הישראלית נמצאת כיום תחת מתקפה. לא של קורונה. מתקפה על הדמוקרטיה באמצעות נשק השקרים. רה"מ עולה לשידור ומלעיט את הציבור בדייסה של שקרים כמו שמאביסים אווזים

וכך שקרים גלויים, יומיומיים, מציפים את התודעה הישראלית. התקפה חסרת מעצורים וחסרת רחמים מצד משפחת נתניהו וראש המשפחה בכבודו ובעצמו. הסתרת ההסכמים עם האמירויות ובחריין משר החוץ, משר הביטחון ומהממשלה.

חתימה על הסכמים ללא אישור הכנסת, כמו אותה הסתרה של אישור מכירת צוללות למצרים, כמו הסתרת הדיווחים למבקר המדינה והיעדר הסבר על רווחי המניות. מטח של שקרים מינסטריאליים פריימ-מיניסטריאליים.

במקביל מתנהל מבצע גיבוי ליחידת השקרים, לכאורה, של הבן יאיר טוויטר נתניהו. מצטט בוטים מתחזים בשקרים נגד השמאל והתקשורת, מכנה את הקיבוצים "ארורים", ומשתלח ללא אבחנה ב"שמאל" ובכל גורם או אדם שעולה לו לא טוב בעין. הכל, כל השקרים לכאורה וההסתה הללו מקורם היישר מבית ראש ממשלת ישראל, ללא שום תגובה של מערכת אכיפת החוק ולמרות מגבלות חוק על הסתה. היועמ"ש ומשטרת ישראל קופאים על מקומם מול ההסתה המטורפת ואזרחי ישראל נאלצים לחיות תחת מטר של שקרים. גיהינום.

שרי ממשלה עולים לשידור ושוב ושוב מאשימים את המפגינים בהפצת מחלות כאשר נתונים עובדתיים של משרד הבריאות מצביעים שאין שום הדבקה בהפגנות. אבל בישראל של היום שום שקר לא מקבל בעיטה באחוריים. השקרניות והשקרנים מוזמנים אחר "כבוד" שוב ושוב לתכניות האולפן לחזור על שקריהם, ערוצי הטלוויזיה משדרים שוב ושוב את התגובות השקריות של הליכוד, גם כשהם יודעים שמדובר בשקר מוחלט.

אתה קם בבוקר ופותח רדיו אחרי שראית 20 אלף מפגינים בבלפור וברדיו הציבורי משדרים שהיו שם 2000. אתה מתרווח בכורסה מול הטלוויזיה בערב ומולך מופיע השר לביטחון פנים, והוא ממשיך במופע ההסתה נגד המפגינים. נגד היועץ המשפטי לממשלה. זה היועץ שנגדו המפגינים הפגינו במשך שלש שנים על שהוא מורח את חקירות נתניהו, וכעת, לאחר שסופסוף הוגשו כתבי האישום,  השר שם אותו באותה קטגוריה של המפגינים נגד היועמ"ש. את השר לביטחון פנים לא מעניין ביטחון פנים. לא מעניין אותו הציבור, לא המגפה, לא העוני ובעיות המובטלים, רק גורלו של הנאשם המכהן כרגע כראש ממשלה. זה שמינה אותו לתפקידו.

שרי ממשלה עולים לשידור ושוב ושוב מאשימים את המפגינים בהפצת מחלות כאשר נתונים עובדתיים של משרד הבריאות מצביעים שאין שום הדבקה בהפגנות. אבל בישראל של היום שום שקר לא מקבל בעיטה באחוריים

אתה מחפש את שר הביטחון, ראש הממשלה החליפי, זה שהבטיח ישראל לפני הכל, זה שביום אחד מחק ושינה את כל הבטחותיו ונתן את המפתחות לנאשם שתחתיו הבטיח שלא יישב. השקרן החליפי, ממשיך לשתוק מול מבול השקרים המטנף כל חלקה טובה בישראל.

לכן המקום השפוי היחיד כיום הוא בהפגנות המחאה נגד נתניהו בבלפור ובקיסריה, בגשרים ובצמתים, ברשתות החברתיות ובכל פינה בארץ שבה עולים אזרחים מן השורה ומסבירים לנבחרי הציבור השותקים או אלה שגנבו את קולם, היכן נמצאת האמת ומהי חובתם לציבור.

רק שם, במקום הכי שפוי בישראל, אפשר לשמוע את האמת.

"ביבי סוחר בנשק, סוחר בבריאותנו" / "אזרחים לא אויבים" / "העולם לא יושמד מאלה שעושים רע, הוא יושמד מאלה שמסתכלים מהצד ולא עושים דבר" (א. אינשטיין)  / "מחיר הסגר: 70 דיווחי אובדנות על רקע כלכלי לעומת 3 בשנה הקודמת" / "הורס ת'מדינה, מקדש ת'שחיתות, מרסק ת'פרקליטות, ביבי צא לנבצרות" / "אינני מפחד מעריצותם של הרעים, אלא מאדישותם של הטובים" (מרטין לותר קינג) / "מדינה אינה נחלת בנימין" / "פיקוח נפש דוחה שבת – דמוקרטיה דוחה קורונה" / "נתניהו שכח מה זה להיות יהודי" / "מוסריות היא לעשות את הדבר הנכון לא משנה מה אומרים לך, צייתנות היא לעשות מה שאומרים לך לא משנה מה נכון" / "הממשלה נגד העם – הגיוני? – הכנסת חותמת גומי".

וכך מאות שלטים כל שבוע. "ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל" – ישעיהו הנביא 2020.

שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור
שלט בהפגנה בבלפור
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,188 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הממשלה טרם החליטה על נהלים לישיבה בסוכה בסגר

בדיקת זמן ישראל הממשלה מאפשרת לקנות ולמכור בזמן הסגר את ארבעת המינים וקישוטים לסוכה, אבל ההוראות שפורסמו לא כוללות התייחסות לישיבה בסוכה ● במשרד הבריאות ובלשכת הפרויקטור גמזו לא יודעים לענות לשאלה אם סוכה נחשבת ל"חלל פתוח" או ל"מבנה סגור" ● גורם ממשלתי: "הסגר נערך בחגים כדי להגביל את ההתקהלויות בחגים, ובכל זאת הוא בנוי ככה שכל ההתקהלויות יתקיימו כסדרן"

לממשלת ישראל אין מושג מה יהיו הנהלים שיגדירו את הישיבה בסוכה בזמן הסגר, כך עולה מבדיקת זמן ישראל. אף שהסגר אמור להימשך לאורך כל ימי חג סוכות, ההוראות אינן כוללות כל התייחסות לישיבה בסוכה.

הוראות הקורונה אוסרות על התקהלות של יותר מ-10 אנשים במבנה סגור או של 20 אנשים בשטח פתוח, למעט כמה החרגות שנמצאות בהוראות עצמן. במשרד הבריאות, וגם בלשכתו של פרויקטור הקורונה, רוני גמזו, לא ענו לשאלה האם סוכה נחשבת למבנה סגור, לשטח פתוח או שיש לה קטגוריה מיוחדת שהממשלה חייבת לקבוע לה כללים נפרדים, בדומה לכללים שנקבעו לתפילות בבתי הכנסת.

כל זאת, למרות שהוראות הקורונה כן מתייחסות לבנייה ולקישוט הסוכה, ואף מגדירות שווקים למכירת ארבעת המינים וחנויות למכירת סוכות כ"שירות חיוני", ומאפשרות הגעה אליהם, גם ממרחק של יותר מקילומטר מהבית.

שוק "ארבעת המינים" בקרבת שוק מחנה יהודה בירושלים. אוקטובר 2019 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
שוק "ארבעת המינים" בקרבת שוק מחנה יהודה בירושלים. אוקטובר 2019 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

קבינט הקורונה התכנס היום (ג׳) כדי לדון בהחמרת הסגר על ישראל. ואולם, גורם ממשלתי המעורה בנושא אמר לזמן ישראל כי הסדרת הישיבה בסוכות לא נמצא על סדר יומה של הישיבה. החלטות הקבינט, אם יתקבלו היום, יחייבו אישור של הממשלה והכנסת, וההערכה היא כי הן ייכנסו לתוקף רק אחרי יום הכיפורים.

"לאף אחד מאנשי המקצוע אין מושג, הם מחכים להחלטה של הפוליטיקאים ואלה שומרים את ההחלטה לרגע האחרון בגלל כיפופי הידיים הפוליטיים", אמר הבוקר גורם ממשלתי המעורה בנושא לזמן ישראל. "זה הזוי, אין מילה אחרת לתאר את זה. הסגר נערך בחגים כדי להגביל את ההתקהלויות בחגים ובכל זאת הוא בנוי ככה שכל ההתקהלויות יתקיימו כסדרן".

"לאף אחד מאנשי המקצוע אין מושג, הם מחכים להחלטה של הפוליטיקאים ואלה שומרים את ההחלטה לרגע האחרון בגלל כיפופי הידיים הפוליטיים. זה הזוי, אין מילה אחרת לתאר את זה"

חלק גדול מהציבור היהודי מבלה את החג מדי שנה בסוכות גדולות שבהן מתקהלות ואוכלות יחד כמה משפחות, ולעתים בניין שלם. בהיעדר תקנות, ניתן להעריך שגם השנה, יתקיימו התקהלויות של כמה משפחות יחדיו בסוכה.

התפילות בבתי הכנסת נקבעו לפי מתווה מורכב המתיר תפילה של 10 אנשים כפול מספר הכניסות למבנה בערים אדומות ו-25 אנשים כפול מספר הכניסות למבנה בערים כתומות וצהובות, ובלבד שנשמר יחס של אדם אחד לכל 4 מ"ר. לפי "מחשבוני בתי כנסת" שצצו ברשת עם פרסום המתווה, לבית כנסת ששטחו 300 מ"ר ושיש אליו שתי כניסות בעיר "כתומה", לדוגמה, יכולים להיכנס 75 מתפללים.

במוצאי ראש השנה הודיעה המשטרה כי כלל לא ביצעה פעולות אכיפה של ההוראות הללו בתפילות ראש השנה. לפי הודעת המשטרה, אף אחת ממאות הפשיטות שבוצעה בחג ואף אחד מכ-8,000 הדו"חות שחולקו לאזרחים, רובם על שהיה אסורה בשטחים פתוחים, לא התבצעו בבתי הכנסת.

מתפללים מחוץ לבית הכנסת. אוגוסט 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
מתפללים מחוץ לבית הכנסת. אוגוסט 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

יצוין כי בישיבת קבינט הקורונה אמורה לעלות לדיון ההצעה לסגור כליל את בתי הכנסת. ואולם, ההערכה היא שההצעה לא תאושר לפני יום הכיפורים, כדי למנוע מצב שבו בתי הכנסת יהיו סגורים. עם זאת, אם ההצעה תתקבל ותאושר בשבוע הבא עשוי להיווצר מצב חסר תקדים שבו בתי הכנסת יהיו סגורים בשמחת תורה.

עד כה לא התקבלה תגובת משרד הבריאות לידיעה. מלשכתו של הפרויקטור רוני גמזו נמסר "גמזו אינו עוסק בפרטים הללו, הוא מתווה את המדיניות, לגבי הפרטים תשאלו במשרד הבריאות".

עוד 460 מילים

תגובות אחרונות

חסידי ברסלב חוזרים מבלארוס, ולא בטוח שהם ייכנסו לבידוד

אלפי חסידי ברסלב עושים את דרכם חזרה לארץ, אחרי שנאלצו לחגוג את ראש השנה בבלארוס ● "המון דמעות היו שם. כולם השתפכו על כך שלא זכינו להגיע לאומן", אמר דובר החסידים ששהו בבלארוס ● על הלכלוך שהשאירו: "במשך שבועיים היינו שם ללא תנאים. למה ציפו מאיתנו?" ● על החובה לשהות בבידוד: "האמון של הציבור במשרד הבריאות נשרף. כולנו רואים את האכיפה הסלקטיבית"

"לא חשבנו לרגע שנצטרך לחגוג את ראש השנה בבלארוס, ושמדינת ישראל תשים רגליים לניסיונות שלנו להיכנס לאוקראינה", כך אומר חיים וייצהנדלר, דובר חסידי ברסלב השוהים בבלארוס, לאחר שכשלו ניסיונותיהם לציין את החג באומן. "כואב הלב שהמדינה הפקירה אותנו במצב כה רגיש, לא סייעה לנו להיכנס לאוקראינה ולא הושיטה עזרה במזון ושתייה כשהיינו תחת כיפת השמיים בגשם שוטף".

עד צהרי שישי האחרון, ערב ראש השנה, קיוו אלפי חסידים שהמתינו בגבול עם אוקראינה כי יימצא מתווה שיאפשר להם לחגוג את ערב החג ליד קבר רבי נחמן מברסלב. ואולם אוקראינה אסרה על כניסה אווירית מישראל, ולאחר שכשלו ניסיונות החסידים להיכנס לאומן דרך הגבול היבשתי, הם התפזרו ברחבי בלארוס.

חסידי ברסלב חוגגים את ראש השנה בבלארוס

בסיועם של הרב משה פימה, ראש הקהילה היהודית בעיר פינסק, ושל וייצהנדלר, נמצאו לחסידים מקומות לינה בבתי הארחה בערים שונות, בהם כ-500 חסידים שהגיעו כחצי שעה לפני כניסת השבת לבית הארחה בעיר צ'איקה.

"הרב פימה פיזר אותנו ברחבי בלארוס – מינסק, פינסק, גומל ועוד ערים, והעמיד לכולנו בתי הארחה", אומר וייצהנדלר. "לא היינו בתנאי בית מלון או בית, אבל מבחינת מה שניתן היה לארגן לכמות אנשים כזו בהתראה כזו, זה לא פחות מנס.

"המון דמעות היו שם. כולם השתפכו על כך שלא זכינו להגיע לאומן, בכי של ילדים, נשים ומבוגרים, בכי של צער, של תסכול, של החמצה ושל בגידה. אך האחדות שם הייתה מדהימה, והרגשנו תוך כדי ריקודים ותפילה שרבינו איתנו".

"המון דמעות היו שם. כולם השתפכו על כך שלא זכינו להגיע לאומן, בכי של ילדים, נשים ומבוגרים, בכי של צער, בכי של תסכול, בכי של החמצה, בכי של בגידה… אבל האחדות שהייתה שם הייתה מדהימה"

מאז צאת החג ועד עכשיו עושים החסידים את דרכם לישראל, ככל שהם מצליחים להשיג כרטיסי טיסה מבלארוס לישראל. בהגיעם ארצה מחויבים החסידים להיכנס לבידוד של שבועיים על פי הנחיות משרד הבריאות.

חסידי ברסלב על הגבול בין בלארוס לאוקראינה בערב ראש השנה, 18 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo)
חסידי ברסלב על הגבול בין בלארוס לאוקראינה בערב ראש השנה, 18 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo)

לשאלת זמן ישראל האם ציבור החסידים מתכוון לציית לחובת הבידוד עם שובו לארץ, השיב וייצהנדלר: "בעקבות הכעס והמרמור של החסידים, האמון של הציבור במשרד הבריאות הוא לא בגדר פיגוע, אלא בגדר נשרף. כולנו רואים את האכיפה הסלקטיבית של הרשויות את הנחיות הסגר.

"בעוד יש חגיגות המוניות בתל אביב, מונעים מאיתנו את תפילת ראש השנה, שהיא החשובה ביותר מבין כל התפילות. על מקבלי ההחלטות לשים לב לזה, להתייחס לזה ולקחת את זה בשיא הרצינות כדי להחזיר את האמון בין הצדדים".

האם אתם מודאגים מהאפשרות שנדבקתם בקורונה במהלך המסע שעברתם?

"אנחנו לא מודאגים מכך שנדבקנו בקורונה, כי המציאות מוכיחה אחרת. שבועיים ויותר היינו שם מעורבבים אחד עם השני כמעט 2,500 איש, אף אחד לא חלה.

בנוגע לביקורת שנשמעה לגבי הלכלוך שנשאר במקום שהייתם של החסידים בגבול בלארוס ואוקראינה השיב לנו וייצהנלדר: "להגיד שהשארנו לכלוך זה ציניות ואכזריות. אני יודע שהביקורת מגיעה רק מישראל, כי בבלארוס לא שמענו כלום. המקומיים רק הציעו לנו להישאר ורצו לעזור לנו.

"להגיד שהשארנו לכלוך זה ציניות ואכזריות. אני יודע שהביקורת מגיעה רק מישראל, כי בבלארוס לא שמענו כלום. המקומיים רק הציעו לנו להישאר ורצו לעזור לנו"

"במשך שבועיים היינו שם ללא תנאים. זה לא שהיינו בפארק רמת גן, שיש בו שירותים ומים זורמים, אלא היינו על כביש בינלאומי ללא צינור מים. לא הבנתי למה ציפו מאיתנו? איפה היינו אמורים לעשות את הצרכים שלנו?

"זה נכון שהגענו לשם מיוזמתנו, אבל אחרי הכל יש למדינת ישראל אחריות להושיט לעזרה הומניטרית לאזרחיה, מה שהיא לא עשתה".

חסידי ברסלב שנתקעו בגבול בין בלארוס לאוקראינה, 15 בספטמבר 2020 (צילום: TUT.by via AP)
חסידי ברסלב שנתקעו בגבול בין בלארוס לאוקראינה, 15 בספטמבר 2020 (צילום: TUT.by via AP)
עוד 510 מילים

למכירה חניון, קרוב לים ולבריכת גורדון, במחיר מציאה

עיריית תל אביב אישרה הקמת שני מגדלים בפרויקט כיכר אתרים ששוויו מוערך ב-5 מיליארד שקל ● אבל הערכת השווי לחניון, שבו מחזיקה העירייה, נמוכה באופן תמוה: 350 אלף שקל למקום חניה, לעומת עסקות באזור שמתחילות ב-600 אלף שקל לחניה ● בעתירה שהוגשה לפני שבוע נטען: "מכרז מוטה, שספק רב אם ימקסם את התמורה לציבור" ● העירייה: "נפעל על פי החלטות בית המשפט"

עוד 1,621 מילים

משרדי הבריאות, המשפטים וביטחון הפנים יגבשו מתווה להפגנות ולתפילות

יועצי רה״מ הגישו תביעת דיבה נגד אהוד ברק ואחרים ● נתניהו: פארסת ההפגנות חייבת להיפסק ● עפר שלח: לעצור את ההפגנות עד סוף הסגר ● ״חוק ברקת״ שיגביל השתתפות עצמית במימון יצא לדרך ● ברקת: חוק פרסונלי ועסקני ● הסדר ניגוד העניינים של נתניהו ממשיך להתעכב ● נתניהו ויתר על הצגת חוות דעת פרטית שניתן לאסור הפגנות לאחר שכחול-לבן איימה לפוצץ את הישיבה

עוד 60 עדכונים

בג"ץ הורה אתמול לשר המשפטים וליועמ"ש להעמיד לדין משמעתי את רב העיר צפת שמואל אליהו בשל התנהגות שאינה הולמת רב ● את פסק הדין האקטיביסטי כתב השופט אלכס שטיין, מינוי של איילת שקד, שביקשה כשרת משפטים למנות שופטים שמרנים ● ולמרות הרטוריקה השיפוטית המעודנת, גם היועמ"ש חוטף מהלומה ● פרשנות

עוד 871 מילים

האם הקול היהודי בארצות הברית עשוי להכריע את הבחירות לנשיאות בנובמבר? ● מחקר חדש ממפה לראשונה את מקומות מגוריהם של המצביעים היהודים, ומודד את כוחם האלקטורלי ● שליש מהמצביעים היהודים מרוכזים ב-20 אזורי בחירה לקונגרס בלבד, מתוך 435 ● אחרי הבחירות, האמריקאים עשויים לשנות את חלוקת מחוזות ההצבעה

כשליש מיהודי ארצות הברית מרוכזים בעשרים מחוזות בחירה לקונגרס האמריקני. כמעט מחצית מאזורי בחירה אלה נמצאים במדינת ניו יורק, וכולם, למעט אחד, מיוצגים על ידי חברי קונגרס מהמפלגה הדמוקרטית.

מחוז הבחירה בעל מספר היהודים הגבוה ביותר בארצות הברית נמצא דווקא בפלורידה וכולל בתוכו את מאר-א-לאגו, אחוזתו של הנשיא דונלד טראמפ. אך גם אזור זה, שבו מתכוון טראמפ להצביע בבחירות, נמצא בשליטת הדמוקרטים.

נתונים אלה עולים מסקר שנערך לאחרונה, אשר מנתח את דפוסי ההצבעה של יהודים ערב הבחירות בארצות הברית. הממצאים עיקריים העולים מן הסקר, שנערך על ידי מכון הבחירות היהודי (Jewish Electorate Institute) ומכון סטיינהרדט למחקר חברתי (The Steinhardt Social Research Institute) באוניברסיטת ברנדייס, התפרסמו ב-25 באוגוסט.

המחקר מאשש ממצאי סקרים קודמים, לפיהם מצביעים יהודים נוטים לכיוון המפלגה הדמוקרטית ולעמדות ליברליות באופן מובהק יותר מאשר אוכלוסיית ארצות הברית בכללותה. המחקר גם מצא שגילם הממוצע של הבוחרים היהודים מוסיף להיות מבוגר יותר מאשר גיל המצביעים באוכלוסייה הכללית.

לורה לומר (צילום: CC BY 3.0 ויקיפדיה)
לורה לומר (צילום: CC BY 3.0 ויקיפדיה)

החידוש כאן הוא שהחוקרים הצליחו לזהות לא רק מהו אופן הצבעתם של היהודים אלא גם היכן הם מצביעים. המחקר מצא שרוב היהודים בגיל בחירה חיים בארבע מדינות – ניו יורק, קליפורניה, פלורידה וניו ג'רזי.

"במדינות שיכריעו את הבחירות, לא רק פלורידה אלא פנסילבניה, אוהיו ומישיגן – אם משהו דומה לתוצאות של 2016 יקרה ב-2020 – יהודים נמצאים במדינות האלה במספרים גדולים מספיק כדי להשפיע", אמר לנרד סאקס, מנהל מכון סטיינהרדט.

בערך שליש מן הבגירים היהודים, כ-1.8 מיליון, מרוכזים ב-20 אזורי בחירה לקונגרס בלבד מתוך 435 האזורים הקיימים בארצות הברית.

האזור שבו מספר המצביעים היהודים הוא הגדול ביותר, מחוז 21 בפלורידה, מושך תשומת לב רבה השנה בשל המירוץ בין שתי מועמדות יהודיות, הנציגה הדמוקרטית המכהנת לוִֹאיס פרנקל ולורה לוּמֶר, פעילה אנטי-אסלאמית קולנית שזכתה במועמדות מטעם הרפובליקנים ובברכתו של טראמפ.

לומר פרסמה השבוע מודעה שעשתה שימוש בדימויי שואה ובביטויים ביידיש כדי לתקוף את פרנקל בטענה שמדיניותה מנוגדת לאינטרס היהודי.

לפי המחקר, במחוז בחירה זה, שכולל ערים בדרום-מזרח פלורידה בהן פּאלם בּיץ', בּוֹינטון בּיץ' ודֶלריי בּיץ', יש 152,000 יהודים בגיל בחירה מתוך כ-524,000 מצביעים רשומים. על פי המחקר, 24.3% מתושבי האזור הם יהודים, ולמעלה ממחצית אותם יהודים בגירים עברו את גיל 65.

שני מחוזות הבחירה הסמוכים, בהמשך אזור החוף של דרום פלורידה, נמצאים גם הם ברשימת 20 האזורים עתירי המצביעים היהודים. שניהם מיוצגים על-ידי דמוקרטים יהודים: טד דויטש ודבי וסרמן-שולץ.

רוב המחוזות ברשימת 20 היהודיים ביותר נמצאים במדינות ניו יורק וניו ג'רזי, כולל שבעה בעיר ניו יורק ושניים בפרבר לונג איילנד. האזור היהודי השני בגודלו בסיכום הארצי, מחוז בחירה 10 של ניו יורק, הכולל את ה״אפר ווסט סייד״ של מנהטן, מכיל 151,000 יהודים בגיל בחירה ומיוצג זה שנים על ידי חבר הקונגרס ג'רי נדלר, יהודי דמוקרטי. המחוזות האחרים בניו יורק סיטי עם מצביעים יהודיים רבים, מקיפים שטחים גדולים ממנהטן, ברוקלין, קווינס וסטטן איילנד.

אילוסטרציה, צעיר חרדי מצביע בניו יורק ב-2014. המפקחת על ההצבעה היא מוסלמית (צילום: AP Photo/Mark Lennihan)
אילוסטרציה, צעיר חרדי מצביע בניו יורק ב-2014. מימין: המפקחת על ההצבעה (צילום: AP Photo/Mark Lennihan)

מחוז הבחירה היחיד ברשימה זו המיוצג בידי רפובליקני, חבר הקונגרס כריס סמית, הוא מחוז מספר 4 בניו ג'רזי, שבו נמצאת העיר לייקווד, המאוכלסת בחרדים רבים. באזור זה כ-10% יהודים, המונים 52,000 בגירים, לפי המחקר.

שאר המחוזות ברשימה נמצאים באזור לוס אנג'לס ובפרברי שיקגו, פילדלפיה, בולטימור ובוסטון. בסך הכול, 8 מתוך 20 "האזורים היהודיים" מיוצגים בידי יהודים. סאקס אמר שרשימת האזורים היהודיים היא נתון מפתח לקראת פרסום מפקד האוכלוסין של 2020, שצפוי להוביל לשינוי אזורי הייצוג בקונגרס.

"ריכוזם של יהודים והשאלה אם ריכוז זה יישאר גם אחרי החלוקה מחדש, תהיה סוגיה חשובה" אמר סאקס. "באותם אזורים שבהם יהודים מהווים 10% או יותר מן האוכלוסייה, הם גם כוח משמעותי מאוד בבחירת חברי הקונגרס".

עוד 533 מילים

ראיון "זה יהיה שלום חם"

"הפלסטינים צריכים לרצות גם לעזור לעצמם, ואולי במקום להשמיע את הביקורת והקללות הרגילות, שיסתכלו באמת על מה שאנחנו מנסים לעשות" ● כך אומר לזמן ישראל עוזר שר החוץ של האמירויות, עומר סיף רובאש ● הוא ממעיט במחלוקת סביב מכירת ה-F-35, ואומר כי הנושא האמיתי הוא המזרח התיכון החדש שההסכם בין המדינות מבשר ● "הרבה צעירים באמירויות כבר אמרו לי שהם רוצים לבקר בתל אביב, והם ממש מעוניינים באינטראקציה עם בני גילם"

עוד 1,757 מילים

ראיון "ישראל היום מבליט כל דבר שנועד להשחיר את המחאה"

ד"ר דורון שולצינר, שחקר את סיקור המחאה החברתית של 2011, הגיע למסקנות עגומות לגבי מחאת בלפור ● "בזמן שחלף המסכות ירדו, והיום לאיש כבר אין אשליות בקשר לישראל היום - והעמודים הראשיים מהדהדים ציוצים של נתניהו ובנו לגבי הפצת מחלות, אלימות, ושמאל קיצוני" ● "אם אתה צורך רק אחד מהעיתונים, אתה חי במציאות שונה לחלוטין מזו שבה אנו חיים"

עוד 2,631 מילים

יפעת שאשא-ביטון: "מציעה לנתניהו להתעשת ולהפסיק לברוח מאחריות ולהטיל בוץ"

מוקדם יותר נתניהו האשים את שאשא ביטון בעלייה בתחלואה ● נתניהו על יועצו שהפר בידוד: פתאום כולם מתעוררים מול אדם אחד ● היועץ: הפכו אותי לכלי ניגוח נגד רה״מ ● צה״ל יקים בית חולים שדה ● שמולי קרא לעצירת ההפגנות ● יאיר גולן: נמשיך להפגין ● מנכ"ל משרד הבריאות: להימנע מטיפולים לא דחופים ● בג״צ: רב צפת לדין משמעתי ● מלכה לייפר תוסגר לאוסטרליה

עוד 50 עדכונים

נתניהו יקיים פריימריז לראשות המפלגה בנובמבר

פרסום ראשון כדי להתכונן לאפשרות של הקדמת הבחירות במהלך 2020, מעריכים בצמרת הליכוד שנתניהו יעמיד את עצמו לבחירה כבר בנובמבר ● ההערכה היא שאיש משרי הליכוד לא יתמודד נגדו הפעם, גם לא סער ● מה שכן, מוסיפים גורמים בצמרת הליכוד, לנתניהו יש בעיה אמיתית לצאת לבחירות כלליות ● למעשה, נתניהו יצטרך להחליט למי הוא מעניק רוטציה: לבני גנץ או לנפתלי בנט ● פרשנות

הנשיא דונלד טראמפ אינו היחידי שיתמודד בבחירות בנובמבר הקרוב. לפי הערכה בצמרת הליכוד, גם ראש הממשלה בנימין נתניהו יעמיד את עצמו לבחירה בפריימריז לראשות הליכוד במהלך נובמבר, כדי לקבע את מעמדו לקראת בחירות אפשריות לכנסת במרוצת 2021.

נתניהו נוהג להכריז על פריימריז בשלב מוקדם, כדי שאיש לא יערער על מעמדו עד הבחירות. "לסלק את המטרד", כלשונו. מאז 2009 לא התייצבו מול נתניהו מועמדים שיש להם סיכוי אמיתי לנצח. ההערכה היא שגם הפעם נתניהו יהיה המועמד היחידי ובכל מקרה – המועמד המוביל.

איש מהשרים לא יתמודד מול נתניהו וגם לא גדעון סער, שניסה את מזלו בדצמבר האחרון והובס. גם ניר ברקת לא יתמודד הפעם. היחידי בליכוד שעשוי לרוץ מול נתניהו הוא אבי דיכטר, שנתניהו לא מינה אותו כשר בממשלה הנוכחית.

איש מהשרים לא יתמודד מול נתניהו וגם לא גדעון סער, שניסה את מזלו בדצמבר האחרון והובס. גם ניר ברקת לא יתמודד הפעם. היחידי בליכוד שעשוי לרוץ מול נתניהו הוא אבי דיכטר, שנתניהו לא מינה אותו כשר בממשלה

לנתניהו אין שום בעיה להביס כל מועמד בליכוד, למרות הכישלון בטיפול בקורונה והמשפט הפלילי, שבו יחל שלב ההוכחות בינואר הקרוב. בנובמבר עוד עשוי ראש הממשלה לחזור לבית הלבן כדי לחתום על הסכם עם מדינה ערבית נוספת, מה שיקל עליו את הניצחון, אם אכן יתקיימו פריימריז בליכוד.

מה שכן, מוסיפים גורמים בצמרת הליכוד, לנתניהו יש בעיה אמיתית לצאת לבחירות כלליות. הסיבה היא ההתחזקות המאסיבית של נפתלי בנט בסקרים. למעשה, נתניהו צריך להחליט למי הוא מעניק רוטציה, לבני גנץ או לבנט.

נתניהו יכול לפוצץ את תקציב 2020 בסוף דצמבר ולגשת לבחירות במרץ 2021, או לטרפד את תקציב 2021 ולגרור את המדינה לבחירות ביוני 2021. הכול תלוי במצב הקורונה והכלכלה, אבל גם המיצוב של בנט מהווה שיקול מכריע.

נתניהו יודע שאם בנט וימינה ישיגו בבחירות 22-20 מנדטים, כפי שמלמדים הסקרים, הוא יתבע רוטציה בראשות הממשלה, ואולי אפילו את פרק הזמן הראשון בכהונה. רק המחשבה על בנט כראש הממשלה מעוררת חלחלה גדולה במעון נתניהו בבלפור.

נתניהו יודע שאם בנט ישיגו בבחירות 22-20 מנדטים, הוא יתבע רוטציה בראשות הממשלה, ואולי אפילו את פרק הזמן הראשון בכהונה. רק המחשבה על בנט כראש הממשלה מעוררת חלחלה גדולה במעון נתניהו בבלפור

"נתניהו יעדיף לתת את הרוטציה לגנץ, ולא לבנט", אומר לזמן ישראל שר בכיר בליכוד. "נתניהו יוכל לפזר את הכנסת גם אם גנץ יהיה ראש הממשלה במשך חודש או חודשיים. יש לו רוב בכנסת והוא יכול ללכת לבחירות מתי שהוא רוצה. הוא לא היה רוצה שזה יקרה, אבל האופציה של רוטציה עם בנט היא הכי גרועה מבחינתו".

בנט גורף היום מנדטים רבים בסקרים בזכות אופוזיציה עניינית לנתניהו, התמקדות במאבק בקורונה, סיוע מתוקשר לאנשים במצוקה כלכלית וטשטוש עמדות ימניות קשוחות ("לא פרנסה-לא מעניין"). ברגע זה עומדת מפלגתו ימינה על חמישה מנדטים (בבחירות האחרונות קיבלה הרשימה שישה מנדטים אך יו"ר הבית היהודי רפי פרץ עזב והצטרף לממשלה).

בנט מצליח לגייס לימינה, על פי הסקרים, שישה מנדטים מהליכוד, חמישה מיש עתיד וחמישה מכחול-לבן. בעבר הצליח נתניהו לפרק את כוחם של בנט ומפלגתו לפני הבחירות, ובאפריל 2019 הוא אפילו הוריד אותם מתחת לאחוז החסימה, אחרי קמפיין אגרסיבי במיוחד שניהל מולם.

הפעם זה נראה שונה. "אחרי הכישלון בקורונה זה לא ילך", העריכה איילת שקד בראיון לזמן ישראל בשבוע שעבר. בנט עצמו לא ענה לשאלות בנושא ראשות הממשלה והרוטציה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
על פניו נראה כי הכוח הפוליטי הכי גדול והכי מהותי שמאיים כיום על נתניהו הוא האפשרות של "גוש בל"ל" (בנט, לפיד וליברמן). ולכן בצמרת הליכוד מעריכים כי נתניהו יצטרך לקבל החלטה (לפני הבחירות ... המשך קריאה

על פניו נראה כי הכוח הפוליטי הכי גדול והכי מהותי שמאיים כיום על נתניהו הוא האפשרות של "גוש בל"ל" (בנט, לפיד וליברמן). ולכן בצמרת הליכוד מעריכים כי נתניהו יצטרך לקבל החלטה (לפני הבחירות הבאות) את מי הוא מעדיף כשותף בממשלת רוטציה: גנץ או בנט. ובמילים אחרות, נתניהו מתכוון ככול הנראה להפיל את ממשלת הרוטציה עם גנץ ולהוביל לבחירות נוספות במרץ 21. ומשכך הוא פועל כיום במלוא הקיטור לתקוע חיץ ולטרפד כל אפשרות להתגבשות חזית אפקטיבית של מפלגות מרכז/ימין נגדו, בדמות "גוש הבל"ל".

עוד 499 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה