"פצצת אטום". "יום הכיפורים של הפרקליטות". אלה מקצת מהביטויים שנתניהו מפמפם לתקשורת בנסותו לנפח את הסיפור של עמית סגל ולהציג מצג שווא של תפירת תיקים.

מזעזע! עמית סגל מטיל הערב פצצת אטום ומוכיח בהתכתבויות בין בכירי משטרה ופרקליטות: כך תפרו תיקים לראש הממשלה נתניהו, במעשים פליליים ותוך שיבוש הליכי חקירה. שתפו את האמת >> pic.twitter.com/WNOZQCh8os

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

— Benjamin Netanyahu (@netanyahu) September 7, 2020

אבל נזרום עם הדימויים. מדוע בעצם היועמ"ש, ד"ר אביחי מנדלבליט, לא מוציא את ראש הממשלה נתניהו לנבצרות מיידית? מהותית? זהו בעצם יום הכיפורים של מנדלבליט. האסון מונח בכל בית בישראל. כולו מבית היוצר של הנאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים – שעליהם הכריז מנדלבליט עצמו והגיש שלושה כתבי אישום פליליים חמורים לביהמ"ש המחוזי.

אבל נזרום עם הדימויים. מדוע בעצם היועמ"ש, ד"ר אביחי מנדלבליט, לא מוציא את ראש הממשלה נתניהו לנבצרות מיידית? מהותית? זהו בעצם יום הכיפורים של מנדלבליט. האסון מונח בכל בית בישראל

מדוע הוא לא מחליט ומכריע כי רה"מ הזה, שגם לא חתם על הסכם ניגוד עניינים כפי שהמדינה הבטיחה לבג"צ, מדוע הוא לא חייב לצאת לנבצרות? מדוע הוא לא מוציא אותו לנבצרות? ההתקפות היומיומיות על הפרקליטות, הטחת האשמות בבתי המשפט, בתקשורת, בשמאל, השקרים החולניים שמנסים לקשור בין הרג אבו אל קיעאן לתיקיו של נתניהו, הניסיון לדרוש ועדת חקירה על ניהול תיקי נתניהו תוך כדי ניהול משפטו, ניסיון להפעיל את מבקר המדינה או הכנסת בחקירה כזאת, העיסוק היומיומי בעת משבר נוראי רק בענייניו האישיים של נתניהו ובמשפטו – כל אלה מעידים כאלף עדים על חוסר יכולתו של נתניהו להמשיך לכהן כיום בתפקיד ראש ממשלה.

האם ה"נבצרות" צריכה להתבצע רק כאשר המצרים כבר על הגדרות? בתוך התעלות? רק כאשר בתי החולים יקרסו? כאשר הציבור כולו ישן ברחוב? כאשר הכלכלה הישראלית תהפוך חסרת פירעון ומסגרות האשראי שלה בעולם יירדו? האינפלציה תעלה ונגיד בנק ישראל יחתוך ורידים?

האם מנדלבליט מחכה לנבצרות בסגנון אריאל שרון? סטרוק במוח שלא מאפשר לראש הממשלה לדבר, או לחשוב, והוא מאושפז ומחובר למכשירי הנשמה? זו הנבצרות המהותית שלה מחכה מנדלבליט?

בינתיים באופן אקספוננציאלי אמיתי עולה מספר הנדבקים מיום ליום כשהוא חוצה את מספרי תיקי האלפים של נתניהו בארבע ספרות יומיום ומשתווה רק למספר ההתקפות של נתניהו על מערכות החוק והדמוקרטיה של המדינה.

האם מנדלבליט מחכה לנבצרות בסגנון אריאל שרון? סטרוק במוח שלא מאפשר לראש הממשלה לדבר, או לחשוב, והוא מאושפז ומחובר למכשירי הנשמה? זו הנבצרות המהותית שלה מחכה מנדלבליט?

האם צריך להיות מנחם בגין  – חלש וישר  – כדי לומר "אינני יכול עוד" ואז לצאת לנבצרות? או יצחק רבין שמצפונו לא איפשר לו להישאר ראש ממשלה כשנחשף חשבון הדולרים של רעייתו ופשוט התפטר? או אהוד אולמרט שהבין מהר מהי אחריותו האישית ושיש מדינה לנהל והלך הביתה בטרם החל משפטו?

האם מנדלבליט לא רואה את הנזק הבלתי הפיך שנתניהו וסובביו, משפחתו ותומכיו, גורמים יומיום בהתנהלותו המופקרת? במניעת העברת ניהול המשבר לידי פיקוד העורף ולידי פרויקטור הקורונה? בכניעה להחלטות פופוליסטיות שישמרו את הקואליציה שלו לבחירות במקום החלטות מקצועיות? בחוסר הניהול היומיומי, מניעת ישיבות ממשלה במצב חירום, בדרדור ישראל מבחינת בריאותית, כלכלית, חוקתית, פוליטית ומוסרית?

אין ספק שהוא רואה את המציאות ואת העובדות ושומע את הקולות. הקטסטרופה כבר כאן. לא מעבר לתעלה. ההרוגים כבר מונחים לפנינו. הפצועים והלומי המגיפה זועקים יומיום ברחובות, בהפגנות, בבתי החולים ובחדרי המתים. אבל מנדלבליט בשתיקתו והתעלמותו גורם ליום הכיפורים השני של מדינת ישראל. הכל בגלל פחדיו מהנאשם בשוחד ובני ביתו.

מריחת הזמן של מנלבליט היא אותה מריחת זמן של גולדה. כשעוד ניתן היה להגיע להסכם עם המצרים ולמנוע מלחמה ואלפי הרוגים, היא שקלה שיקולים פוליטיים צרים ולא את השיקול הלאומי ארוך הטווח. חיכתה לבחירות של 30 באוקטובר 1973 וקיבלה מלחמה ב 6 באוקטובר.

כך גם מנדלבליט. לכאורה היינו צריכים להשוות את גולדה לנתניהו כראשי ממשלה. בעלי האחריות למחדל ולאסון. אבל נתניהו הוא הוא האסון. מי שאמור למנוע את המשך תפקודו כראש ממשלה המונע את ההתמודדות עם המגפה – הוא היועמ"ש מנדלבליט.

לכאורה היינו צריכים להשוות את גולדה לנתניהו כראשי ממשלה. בעלי האחריות למחדל ולאסון. אבל נתניהו הוא הוא האסון. מי שאמור למנוע את המשך תפקודו כרה"מ המונע התמודדות עם המגפה – הוא היועמ"ש

וזה מורח כבר שנים את חקירת פרשת הצוללות, לא נוגע במניות, לא בדיווחי השקר למבקר, נותן הנחות בתיקי המעונות, לא מחייב את נתניהו לחתום על הסדר ניגוד העניינים ורואה כיצד מתרסקת מדינה שלמה תחת ניהולו השערורייתי של נאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים. נאשם המנסה יומיום לברוח ממשפטו בכל אמצעי חוקי ולא חוקי, העומד לרשותו מתוקף תפקידו והסמכויות הרחבות שניתנו לו לנהל את המדינה על כל מערכותיה.

טירוף. חוסר אחריות. פשע כבר אמרנו. עכשיו נאמר למנדלבליט: "יום הכיפורים" זה, הקרב ובא בעוד שבועות ספורים – הוא יום הכיפורים שלך. בלעדית.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.