הכהונה הקצרה של יעקב ליצמן במשרד הבינוי והשיכון תסתיים בקרוב, לאחר שהגיש את התפטרותו מהממשלה. אבל בשבוע שעבר, הספיק השר הפורש לאשר תכנית שאמורה לסמן את כיוון מדיניות הדיור בשנים הקרובות. רשות מקרקעי ישראל, שבה ליצמן משמש כיו"ר, אישרה את תכנית "דיור במחיר מופחת", שתחלק את אדמות המדינה לשלושה חלקים, שיתוו את מכרזי השיווק לבנייה.
בחלק שיוגדר "יוקרה", בערים כמו רמת השרון, הרצליה ות"א, האדמות יימכרו בשוק החופשי לכל המרבה במחיר. בחלק שיוגדר "אזור ביקוש", המתמודדים על קרקע יצטרכו להתחרות על המחיר הנמוך ביותר שבו יציעו למכור דירות לפי מ"ר, או שיקבלו מחיר מוגדר מראש למ"ר ולהוצאות פיתוח שיוטלו עליהם.
לבסוף, באזורים המוגדרים "פריפריה", המתמודדים יצטרכו להתחרות לפי התשלום שיציעו לשאת בו על הוצאות הפיתוח, יחד עם סבסוד מהמדינה.
בחלק הזה יוגדרו בתכנית ערים כמו אשקלון, בית שאן, טבריה, מגדל העמק, נתיבות, אופקים, דימונה, צפת, קרית שמונה ושדרות.
פרסום התכנית החדשה לווה בטענות שלפיהן ליצמן בעצם מציע לכאורה לראשי הערים בפריפריה להקים שכונות חדשות לחרדים בלבד ולקבל בתמורה תקציבים לפיתוח, בין שהדבר ייעשה במסגרת הסכמי גג, או בלי קשר אליהם.
במקביל, ליצמן ניסה לקדם גם בנייה בעיר חדשה לחרדים מערבית לקרית גת, "שפיר" שמה, לאחר שהחליט לזנוח תכנית להקמת עיר כזו ליד ערד, כסיף, ובכך קבר הוצאות תכנון שהגיעו למיליוני שקלים. בנוסף לכך, השר היוצא ומנכ"ל משרדו הצהירו כי בכוונתם לעודד רוכשי דירות יד שנייה בפריפריה באמצעות מענקים.
התכניות והכוונות האלה תלויות במידה רבה באישור תקציב מדינה חדש שיגבה אותן וכן בנכונות של השר שיבוא אחרי ליצמן, לממש אותן.
בכל מקרה, ברור שהכוונה היא להחליף את ספינת הדגל של מדיניות הדיור בממשלות האחרונות – מחיר למשתכן – שנתנה סבסוד לרוכשי הדירות במתחמים מוגדרים ברחבי הארץ, אך גרמה לעיוות בכך שנתנה הטבה גדולה מדי לאלה שזכו בהגרלות באזורי המרכז, והותירה מכרזים כושלים ודירות ללא דורשים, במקומות פחות מבוקשים.
בענף הנדל"ן העריכו כי הצהרת הכוונות של השר היוצא עשויה להגביר את הנהירה של החרדים ליישובי פריפריה, בין באופן פיזי ובין ברכישת דירות להשקעה, בעוד שהם עצמם ממשיכים לגור בריכוזים החרדיים במרכז הארץ. לפי ההערכות שנשמעו במערכת הפוליטית, משרד הבינוי והשיכון יישאר בידי מפלגתו של ליצמן, אגודת ישראל, ולנעליו צפוי להיכנס שר אחר – עם אג'נדה דומה.
בשיחה עם שלושה ראשי רשויות בדרום, ביקשנו לברר מה דעתם על תכנית ליצמן, האם בכלל יש צורך לסבסד דירות באזורים שרמות המחירים בהם נמוכות והאם הם עצמם הסכימו לסייע לליצמן בהקצאת שכונות ייחודיות לחרדים.
1
ערד
אחת הערים שלא הוזכרו בתכנית של ליצמן היא ערד, שבה יש כ-27 אלף תושבים. בעבר העיר משכה אוכלוסייה חזקה מקרב עובדי הקריה הגרעינית ומפעלי ים המלח, ודורגה באשכול חברתי-כלכלי 8.
בשנות התשעים אוכלוסייתה של ערד הוכפלה עקב העלייה מברית המועצות, וחוסנה החברתי-כלכלי נחלש, כך שדירות נמכרו שם ב-200 אלף שקל.
את המגמה הזו זיהו בחסידות גור, שוועדת הדיור שלה רוכשת דירות במרוכז, ושאחד האנשים הבולטים בה הוא ליצמן. כך קרה שכ-1,200 משפחות חרדיות גרות בערד כיום, ונוצרו מתחים מתוקשרים ביניהם לבין התושבים החילוניים.
במקביל, נסגרו מוקדי תעסוקה משמעותיים כמו מפעלי מוטורולה ומגבות ערד, והעיר הידרדרה לאשכול חברתי-כלכלי ממוצע 4.
לפי תוצאות הבחירות האחרונות, יהדות התורה הפכה למפלגה האהודה בעיר עם רבע מהקולות, ומעט אחריה כחול לבן, הליכוד וישראל ביתנו.
הנהירה החרדית לערד נבלמה חלקית עם היבחרו של ניסן בן חמו לראשות העיר ב-2015, במקום טלי פלוסקוב שנכנסה לכנסת. בן חמו משויך פוליטית ליש עתיד, והחרדים מחוץ לקואליציה שלו. לדבריו, הוא לא הוזמן לפגישה עם ליצמן לאחר שנכנס למשרד השיכון, והעיר אינה מוזכרת בתכניות של השר באופן לא מקרי.
"ליצמן מאוד מאוד רוצה שערד תיכנס למשבצת של הדיור המוזל בפריפריה הזו, אבל היא לא תיכנס", אמר לי בן חמו. "ב-2016 הובלתי התנגדות עזה לשתי תכניות ממשלתיות: מחיר למשתכן והסכמי הגג. על שתי ההתנגדויות שלי חטפתי אש משרי הממשלה, שאמרו שאני לא מבין איזה מתנות נותנים לי.
"באיזשהו שלב אמרתי לעצמי, 'אוקי, אולי יש פה משהו שאני באמת לא מבין', אבל כעבור שלוש שנים המציאות טפחה על פני כולם, וכל הערים שנכנסו להסכמי גג נכנסו למצוקה כלכלית אדירה", הוא ממשיך.
"באזורי הביקוש אף פעם לא הייתה בעיה. מדברים על משבר דיור ארצי, שבמקרה הטוב קורה בין גדרה לחדרה. דרומית לגדרה וצפונית לחדרה אין משבר דיור, וזה מה שטענתי כל הזמן. להפך, יש היעדר ביקושים, והם תוצאה של חוסר אטרקטיביות. אין שום היגיון להציף לי את העיר ביחידות דיור שאף אחד לא ירצה, ולרסק את מחירי הדיור עוד יותר, כדי למשוך אוכלוסיה מוחלשת".
ערד לא חתומה על הסכם גג, ושורה ארוכה של ראשי ערים שכן חתמו מרדו בהסכמים ונסוגו מהם. גם בנק ישראל פרסם רשימת ערים שעלולות לקרוס אם יתווספו אליהן תושבים ללא תקצוב הולם לתשתיות ולאזורי מסחר ותעסוקה.
מה הייתה הבעיה במחיר למשתכן, מבחינתך?
בן חמו: "מחיר למשתכן זו בכלל 'תכנית גאונית', שאמרה 'נסבסד את ערך הקרקע וכך נבנה דירות זולות לאנשים'. כעיקרון זה נכון, רק מה לעשות שערך הקרקע בפריפריה הוא אפס ואין מה לסבסד, ובסוף אתה מייצר מרוץ לתחתית שבו הקבלנים צריכים להתחייב לדירות במחיר מאוד נמוך, ולוקחים את כל הסיכון עליהם. התוצאה הייתה היעדר ביקושים. אף קבלן לא ניגש למכרז של מחיר למשתכן בערד, וזה לא מנע מכותרות להכריז 'עוד מכרז שיווק נכשל בערד' בלי לקרוא את האותיות הקטנות – למה הוא נכשל? כי הוא היה מכרז מחיר למשתכן".
לצד ההתנגדות שלו להצפת העיר ביחידות דיור זולות, בן חמו מתאר את העימות עם ליצמן, שהיה בשנים האחרונות שר הבריאות, ולטענתו אף ניסה לבלום תקציבים לעיר. "זה התחיל משם. בציר השני ליצמן חשב שערד בדרך להפוך להיות מעוז של חסידי גור, ואותם אני לא מאשים בכלום, הם צריכים לגור איפשהו. מה שמשך אותם לערד זה מחירי דיור מצחיקים.
"בשלב מסוים, בשיתוף פעולה בקדנציה הקודמת של פלוסקוב יחד עם ליצמן, הייתה לו קואליציה של הסיעה החרדית. היה פה מעבר די גדול של תושבים חרדים. כשאני נבחרתי, חלק מהחזון העירוני דיבר על עיר תיירות, עיר פלורליסטית, ליברלית ופתוחה, ועוד הרבה פרמטרים. ליצמן לא אהב את זה, וניסה להשפיע על כספים שמגיעים לעיר.
"זכיתי בשבועיים הראשונים כראש עיר להיות מזומן אחר כבוד ללשכתו, לשיחה שבה אמר לי בצורה שלא משתמעת לשתי פנים: 'אדוני, זה שנבחרת להיות ראש העיר זה נחמד, אבל דע לך שאני קובע מה יהיה בערד, ואם תשתף איתי פעולה – אני אסייע לך בכספים, ואם לא – אני אתקע לך כל תקציב אפשרי'.
"ליצמן אמר לי בצורה שלא משתמעת לשתי פנים: 'אדוני, זה שנבחרת להיות ראש העיר זה נחמד, אבל דע לך שאני קובע מה יהיה בערד, ואם תשתף איתי פעולה – אסייע לך בכספים, ואם לא – אני אתקע לך כל תקציב אפשרי'"
"אמרתי לו, 'תודה רבה כבוד השר על שיעור ראשון בפוליטיקה, אבל זו בדיוק הסיבה שתושבי ערד בחרו בי, בגלל הבריונות הזו', ומאז אנו בסוג של התכסחות.
"אני שמח להגיד שאחרי חמש שנים של עבודה כלכלית אינטנסיבית, במהלכן זכינו בפרס חינוך ארצי, אנחנו נחשבים לעיר היציבה בדרום, אחרי באר שבע ונתיבות. עיר שנכנסה לתכנית ההמראה של משרד הפנים. זה אומר שיש לה יכולת לממש פוטנציאל כלכלי גבוה, אנחנו עם השקעות בפרויקטים של רבע מיליארד שקל ומתחילים לראות ניצנים של צמיחה דמוגרפית".
בקיץ שעבר, המתח בין חסידי גור לעירייה שוב גאה, לאחר שהם השתלטו על מקלט וביקוש להפוך אותו לבית כנסת, במה שנראה כדפוס פעולה שיטתי שבו מצד אחד החסידים חשים שראש העיר מתעלם מהצרכים שלהם, והוא חושב שהם מתעלמים מהחוק ופועלים בעידוד הדרג הפוליטי שמייצג אותם בממשלה.
אלא שמחירי הדיור בערד התחילו לטפס, וכיום אפשר לרכוש בה דירת 4 חדרים במחיר התחלתי של 600 אלף שקל, מה שאומר שעבור החרדים היא פחות אטרקטיבית, ובן חמו זוקף את העלייה הזו למאמצי העירייה לשדרוג כלכלי בעיר.
"אני תמיד אומר שערך הנדל"ן משקף ערך עירוני, ומחירי הדיור בעיר עלו בשלוש השנים האחרונות ב-40%. נבחרנו פעמיים ברצף לעיר עם אחוז התשואה הגבוה ביחס לערך הדירה. כלומר, קרה פה משהו. המחירים עלו, ולשמחתי הרבה מול הקהילה החרדית אפשר לריב, אבל הדבר היחיד שמדבר אליהם זה הכסף.
"ברגע שהמחירים עלו, הם הפסיקו לקנות, כי זה נהיה יקר עבורם, מה גם שאין פה שכונה חרדית סגורה. זה המקום היחיד בארץ שהאדמו"ר אישר להם לגור בשכנות עם חילונים, ועכשיו זה בעוכריהם כי אין ריכוז, יש פיזור ואין שום בעיה.
"ברגע שהמחירים בערד עלו הם הפסיקו לקנות, כי המחירים פה נהיו גבוהים מדי עבורם, מה גם שאין פה שכונה חרדית סגורה. כאן המקום היחיד בארץ שהאדמו"ר אישר להם לגור בשכנות עם חילונים"
"אני בעד אינטגרציה מלאה, תהיה חרדי, מוסלמי או חילוני, תהיה מה שאתה – אין שום בעיה, כל עוד הכלל נשמר והמרחב הציבורי יישאר פתוח. אף אחד לא יכפה – בטח אם הוא במיעוט – את אורח החיים בעיר.
"מדברים על ערד והחרדים, אבל מסתכלים על ערד כעיר שאין בה כבישים סגורים ואין שכונות סגורות בשבת. הקאנטרי והמתנ"ס עובדים בשבת, ארבע מעדניות לא כשרות עובדות בשבת. איזה עוד עיר יש, פרט לתל אביב, שבה יש כזו פעילות?"
לפני כשנה וחצי האשים בן חמו את ליצמן ואת שר השיכון דאז יואב גלנט, בכך שניסו לסחוט אותו ולעכב תקציבים לעיר, אם לא יסכים לבניית 500 יחידות דיור לחסידי גור. האם ייתכן שבמסגרת הערים שנכללו בתכנית הדיור של ליצמן הוא בעצם הציע לראשי הערים לבנות דיור לחרדים תמורת תקציבים?
בן חמו טוען שכן: "הוא מנסה. הרי הוא זימן אליו את כל ראשי הערים שמתאימות לאוכלוסייה שלו, ואמר להם 'אני רוצה שכונה חרדית, הלאה, כמה זה יעלה לי?' ככה הוא עבר את קרית גת, דימונה, עפולה, נתיבות, אופקים, כל הערים שהוא חשב שהוא יוכל לקבל בהם שכונה. ערד לא זומנה, כי הוא מבין שבערד אין לו מה לחפש, וידע מה תהיה התשובה שלי – חד משמעית לא.
"מי שרוצה לבוא לגור בעיר ישלם מחירי שוק. לא משנה לי מי אתה, תבוא ותקנה במחירי שוק, אף אחד לא יבנה דיור מיוחד עבורך".
"הוא זימן אליו את כל ראשי הערים שמתאימות לאוכלוסייה שלו, ואמר להם 'אני רוצה שכונה חרדית, הלאה, כמה זה יעלה לי?' ככה הוא עבר את קרית גת, דימונה, עפולה, נתיבות, אופקים. ערד לא זומנה"
אתה טוען שיש פה עסקת חבילה בינו לבינם?
"חד-משמעית כן. נראה לך שראש עיר שפוי יגיד כן לדבר כזה, בלי שיש לו סוכריה בצד? לי באופן אישי אמרו 'תן לי שכונה חרדית לליצמן, ונעביר הצעת מחליטים עבור ערד בסך 200 מיליון שקל'.
"אני יודע איך זה עובד, ובגלל זה אני יודע שפנו גם לראשי רשויות אחרים עם הדבר הזה. אבל כשאני מסתכל ואומר, אין כסף בעולם ששווה את העתיד של העיר שלי, וסירבתי בנימוס, היה אמבוש שיואב גלנט וליצמן ניסו לעשות לי. אמרתי להם, 'חברים יקרים, לא יקרה'. ויתרתי על הכסף".
בתגובה לדברים האלה גלנט התבטא בשעתו, ואמר ש"הטענות המדוברות משוללות כל יסוד. כלל ההחלטות במשרד התקבלו בהתאם לנהלים והמקובלים ובכפוף לאישור היועץ המשפטי של משרד הבינוי והשיכון".
ליצמן ומנכ"ל המשרד רצו לתת גם מענקים לזוגות צעירים לדירות יד שנייה שמחירן עד 700 אלף שקל. מה דעתך על כך?
בן חמו: "עבדנו קשה לגייס את הכסף ממקורות אחרים, ועכשיו יש לו תכנית אחרת שהוא אומר 'אני אסבסד דירות יד שנייה בפריפריה'. מה הוא יעשה בעל כורחך, אם יש לך דירות יד שנייה בעיר? כל זוג צעיר שרוצה לקנות – אני לא יודע מה יהיו הקריטריונים – יקבל סבסוד לדירת יד שנייה בפריפריה.
"הוא ניסה גם בדרך הזאת. אני חושב שזה לא יצליח. בסופו של דבר מה שמדבר זה הערך העירוני, מי שרוצה לקנות בערד יגיע ויקנה במחירי שוק. עיריית ערד לא תבנה שכונה ייחודית, לא לחרדים, לא לעולים חדשים ולא לאף אחד".
"בסופו של דבר מה שמדבר זה הערך העירוני, מי שרוצה לקנות בערד יגיע ויקנה במחירי שוק. עיריית ערד לא תבנה שכונה ייחודית, לא לחרדים, לא לעולים חדשים ולא לאף אחד"
בהנחה ששכונות ייחודיות לאוכלוסייה מסוימת והצפה בדירות זולות הם לא פתרונות טובים ליישובים מרוחקים מהמרכז ולמצוקת הדיור, השאלה היא מה כן? גם מתכנני ערים שאיתם שוחחנו בימים האחרונים, אומרים שהפריפריה לא אמורה להוות מקלט למי שלא יכול לקנות דירה במקום אחר ולעזוב מתי שהמצב הכלכלי מאפשר שדרוג. לטענתם, עודף של דירות זולות בפריפריה רק יוריד עוד יותר את ערך הנכסים, ויעמיק את הפערים בינה למכרז.
כך שבמקום שכונות חדשות ומרוחקות שיצריכו השקעות יקרות בתשתיות, מוטב לממשלה לנסות לעודד התחדשות עירונית במרקמים ותיקים, ולשפר את האטרקטיביות של הפריפריה באמצעות השקעה בחינוך ורפואה, למשל. במלים אחרות, תכנית הדיור של ליצמן היא בעצם המשך של מחיר למשתכן בשם אחר.
בן חמו אומר שהוא מנסה לפעול בכיוון הזה ובונה במקומות הפנויים בתוך העיר. "השכונות מתוכננות לפי איך שהעיר מבינה שהיא צריכה לבנות. זה תהליך של עיבוי עירוני. השנה סיימנו לשווק 600 יחידות דיור, וצופים עוד שיווק של 600 יחידות בשנה הבאה. במכוון אנחנו לא מציפים את השוק.
"באנו עם תכנית 'עיבוי עירוני'. כשאתה בונה שכונות מרוחקות ממרכז העיר, אתה לא עושה את החישוב הכלכלי של מה המשמעות והעלות של ניקוי, גינון, תשתיות, הסעות ומה העלויות החברתיות. כשאתה בונה שכונה רחוקה מדי אתה מנתק אותה מהעיר ומייצר ערד א' וערד ב'. אז לקחנו את כל השטחים הפתוחים שלנו בתוך העיר על תשתיות קיימות ועיבינו אותם, וכל היחידות שמשווקות היום הן בתוך התחום הבנוי של העיר, שהופכת להיות יותר קומפקטית. העלויות הכלכליות נחסכות כי זה על תשתית קיימת. אתה מגדיר קהילתיות עירונית וזה מצליח".
גם אז צריך להשקיע בתשתיות.
"יש הבדל בין לפרוס קו ביוב חדש לגמרי, ומים וחשמל, לבין לעלות על רשת קיימת. אולי צריך לשדרג את הביוב ולהרחיב אותו, אך רוב התשתיות בנויות כך שהן יכולות לספק את הצרכים גם מעבר לקיים.
"אנחנו חוסכים בעלויות וזה מגביר עירוניות, אנשים קונים דירה חדשה במרכז העיר ולא צריכים להתעסק עם ילדים שהולכים ברגל למוסדות חינוך".
במקביל לבלימת הדרישות לבנייה ייחודית לחרדים, עיריית ערד נאבקת גם מול הכוונות של כיל לכריית פוספטים בשדה בריר, והמדינה ביקשה לאחרונה ארכה של כמה חודשים כדי להשיב לעתירה. בן חמו מתעקש על כך שלפני שיאושר המכרה, יוכח שאין סיכון בריאותי לתושבים.
מה העדכון שלך לגבי התכניות של כיל לכרייה בשדה בריר?
"המדינה שוב פעם דחתה מענה לבג"ץ בשלושה חודשים. שנה וחצי המדינה לא יודעת לענות לבג"ץ שהגשנו, אז איך אתם רוצים להתקדם בתכניות? אנחנו המגדלור שעומד ואומר, 'חבר'ה, עד שלא יוכיחו שאין סיכון בריאותי על ידי תסקיר השפעה על הבריאות, שמשרד הבריאות כבר כתב, אנחנו מתנגדים להקמת הדבר הזה'. אף אחד לא יגיד לי קח סיכון. לא לוקחים סיכון על אנשים".
2
דימונה
בין הערים שאותן כן הזכיר משרד השיכון בתכנית שלו לדיור מוזל בפריפריה, נמנית גם דימונה. ראש העיר בשבע השנים האחרונות הוא בני ביטון, איש ליכוד, שמכהן גם כסגן יו"ר מרכז השלטון המקומי ויו"ר פורום ערי הפיתוח.
ביטון פגש את ליצמן עם כניסתו לתפקיד. בתשובה לשאלה מה הוא חשב על התכניות של שר השיכון המתפטר, הוא אמר לי כך: "ישבתי עם ליצמן, והוא הציג בפני את התכנית. הוא מדבר על סבסוד לדירות יד שנייה עד 700 אלף שקל, כשאפשר לקנות חדשה באותו מחיר. מחיר למשתכן היה מצוין, אבל היה צריך לשפר אותו. הבן שלי קנה דירה במודיעין, איך אמר לי חיים ביבס? 'הבן שלך זכה במפעל הפיס בלי לקנות כרטיס גירוד'. למה? כי הוא קנה דירה ב-1.7 מיליון שקל והוא מוכר ב-2.5 ומעלה אם ירצה לממש אותה.
"הבן שלי קנה דירה במודיעין, איך אמר לי חיים ביבס? 'הבן שלך זכה במפעל הפיס בלי לקנות כרטיס גירוד'. למה? כי הוא קנה דירה ב-1.7 מיליון שקל והוא מוכר ב-2.5 ומעלה אם ירצה לממש אותה"
"לזכות המשנה ליועמ"ש, ארץ קמיניץ, ייאמר שהוא אמר שאני צודק, ויש אפליה לטובת מרכז הארץ. אני אמרתי שהקופה של המנהל תהיה קופה משותפת כמו מס הכנסה ומע"מ, ותתנו גם לעיירות הפיתוח. דין דימונה זה לא דין רעננה כפר סבא וראשון לציון. לא יכול להיות שילד בדימונה קיבל (סבסוד, ע.ש.) של 60 אלף שקל, וילד במודיעין קיבל אותו סכום. הצעתי בזמנו לכחלון שבדימונה יקבלו 200 אלף שקל, ובערים אחרות במרכז 60. בא ליצמן עם תכנית חדשה, בוא נראה".
מה אתה חושב על התכנית שלו, שהיזמים יתחרו על עלות הפיתוח?
"עלות הקרקע בדימונה זה אפס. מה זה יתחרו על הפיתוח? אתה יודע כמה הורדתי מחירי פיתוח בדימונה? מחירי הפיתוח לדירה רב-קומתית היו 120 אלף שקל, והיום הם ב-30 עד 40 אלף שקל, על מה יתחרו?
"אם היה שואל אותי ואמרתי לו, בדימונה אין תחרות על הפיתוח ועל הדברים האחרים, תן קרקע ופיתוח אפס לגמרי וסבסוד לדיירים. אני אומר לך שאת כל ה-30 אלף דירות בהסכם הגג שלי אני מוכר את כולן בתוך שנתיים".
"עלות הקרקע בדימונה זה אפס. מה זה יתחרו על הפיתוח? אתה יודע כמה הורדתי מחירי פיתוח בדימונה? מחירי הפיתוח לדירה רב-קומתית היו 120 אלף שקל, והיום הם ב-30 עד 40 אלף שקל, על מה יתחרו?"
האם ייתכן שדווקא דימונה על הכוונת של החרדים? ביטון דווקא מזכיר את ערד, שקרוב לחמישית מתושביה חרדים, כדוגמה למה שהוא לא רוצה שיקרה אצלו.
"לא אתן גטאות בדימונה. לא יהיה אצלי", הוא אומר. הודעתי לו את זה במפורש, אם רוצים להתערבב עם שאר האוכלוסיות בבקשה, אני כן חושב שצריך לפתור את בעיית הדיור לחרדים, צריכים לבנות בכסיף, וגם לבנות להם יישובים אחרים.
"תראה את ערד, שהייתה פנינת המדבר, ותראה איך הוא (ליצמן, ע.ש.) הוריד אותה? 40% מהאוכלוסייה חרדית". כאמור, החרדים בערד עדיין מהווים רק קרוב לחמישית מהתושבים, אך ביטון מכוון בדבריו לחשש מכך שנהירה שלהם לערי פריפריה תחליש אותן כלכלית. בהמשך השיחה הוא מתאר את הדו-שיח שלו מול ליצמן, פנים מול פנים וגם בחלופת מכתבים הדדית ביניהם מהקיץ האחרון.
"זה בסדר, יש לי חרדים בדימונה והם משתלבים מצוין במרקם האוכלוסייה. יש לו (לליצמן, ע.ש.), אישור לבנות עיר שלמה בנגב בכסיף, וגם ליד קרית גת.
"אמרתי לו שצריך ללכת על פתרון כדי לתקן עיוותים, אבל אל תחליש את הערים עוד יותר עד שדימונה התרוממה. אז הוא שלח ליועץ המשפטי מכתב נגדי, 'בני ביטון גזען ולא רוצה שחרדים יגורו אצלו'. גרים בערד ש"ס, חב"ד, ג', יש הכל אבל אני לא רוצה שדימונה תהפוך לערד, אני אומר את האמת".
ליצמן כאמור שמע את הדברים האלה של ביטון ובן חמו בתחילת הקיץ, ולא נשאר חייב. שר השיכון היוצא התלונן אז ליועמ"ש בדרישה שיפעל מול ראשי ערים כמו יבנה, ערד ודימונה, שלכאורה מתנגדים לאכלוס חרדים בעירם.
ליצמן כרך את החרדים עם הערבים והאתיופים שכביכול מופלים בדומה. ביטון הגיב במכתב משלו, שבו התלונן על כך שהשר הקפיא תמיכה למכרזים של מחיר למשתכן ותכנית בנייה מסובסדת בפריפריה, עד לאישור תקציב המדינה החדש.
ביטון טוען: "הוצאתי לו מכתב. הוא אמר שיקפיא את כל הכסף עד לתקציב המדינה בנובמבר. ואם לא יהיה תקציב בנובמבר או דצמבר אז מה נעצור? אני פונה אליו והוא אומר לי 'אתה פונה לאיש הלא נכון, תפנה לחברים שלך ישראל כ"ץ וראש הממשלה, אתה איש ליכוד'. אמרתי לו מה הקשר? אתה שר השיכון של מדינת ישראל! אם זה יעוכב ולא ייבנה אני אצא נגד השר כל מקום. אני בעד החרדים אבל לא בעד שאתה תפלה את ערי הפיתוח והודעתי שלא יפגעו עכו ושלומי וקרית שמונה וערד. יש לנו 40 רשויות בפורום ערי הפיתוח".
"אני פונה אליו והוא אומר לי 'אתה פונה לאיש הלא נכון, תפנה לחברים שלך ישראל כ"ץ וראש הממשלה, אתה איש ליכוד'. אמרתי לו מה הקשר? אתה שר השיכון של מדינת ישראל!"
הטענה נגדך ונגד אחרים היא שתסכימו לשכונה חרדית כדי לקבל תקציבים.
"אני לא מאעכר, אני לא מאעכר! לא אמכור את העיר שלי למען תקציבי הפיתוח. אני אעבוד על פי החוק רבותי, לא יעזור לאף אחד, החוק מעל כולם ואני אפתח את היישוב שלי. עד שנעצרה ההגירה השלילית בדימונה, והעיר בצמיחה, והולכת לזכות בפעם השלישית בפרס חינוך ארצי? אני משקיע חצי מתקציב העירייה בחינוך. אתה רוצה להוריד אותי בתקציב? לא יקרה".
3
יבנה
אין שאלה לגבי הצורך של האוכלוסייה החרדית במסה גדולה של יחידות דיור. לפני מספר שנים הצורך הזה הוערך על ידי הממשלה בכ-200 אלף דירות לעשור וחצי הקרוב. השאלה היא אם הפתרון הנכון הוא שכונות וערים נפרדות, או שעליהם לגור בשכונות הטרוגניות. כל האנשים שאיתם שוחחנו הביעו התנגדות לתכנית ליצמן לסבסד דיור מוזל בפריפריה בפרט, ולשכונות נפרדות בכלל.
כך למשל, ראש עיריית יבנה צבי גוב-ארי, שבמאי האחרון דרש מהשר הטרי להימנע מהקצאת קרקעות לשכונות לחרדים. בשיחה איתו השבוע, גוב ארי חזר על התנגדותו למתחמי דיור לאוכלוסייה ספציפית. "אני לא בעד הקצאת קרקע לשום גוף שמזוהה בצורה זו או אחרת עם קבוצה נפרדת", אמר. "אין לי שום בעיה עם זה שאנשים שנמנים על הקבוצה החרדית יירשמו כמו כל אחד אחר לדיור למשתכן, ישתתפו בהגרלות, ואם יזכו ייכנסו לגור ביבנה. אני אינני מוכן שביבנה יהיו שכונות ייחודיות לאוכלוסיה שחושבת אותו דבר. אסור שזה יקרה.
ליצמן או מישהו מטעמו העלה בפניך בקשה לדבר כזה?
"אני הבנתי שיש כוונות שהגיעו אלי מסביבתו. אם מישהו מהאוכלוסייה החרדית ירצה לגור ביבנה בבקשה, יש דרך, מתמודדים כמו כל אחד אחר. אני לא חסיד של שכונות נפרדות מכל סוג שהוא".
תגובות
במשרד השיכון אמרו כי תכנית "דיור במחיר מופחת" אושרה במועצת רמ"י ותקודם ברגע שיאושר לה תקציב. הכוונה לסבסוד דירות יד שניה היא כרגע רק "בגדר רעיון".
מלשכת השר ליצמן נמסרה התגובה הבאה: "מדובר בשקרים ודברי הבל שאינם ראויים כלל להתייחסות. מי שניסה לפגוע בערד זה ראש העיר, שבפגישה עם ליצמן ניסה להתנות תקציבים לתושבים החרדים בתנאי שלא ימשיכו לבוא לגור בערד. ליצמן סייע לערד במהלך השנים ולטענות ההזויות הללו אין כל שחר".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם