אילוסטרציה.  שטרות 200 שקלים (צילום: נתי שוחט/פלאש 90)
נתי שוחט/פלאש 90

"הישראלים נשארו בארץ - יחד עם 3 מיליארד דולר במט"ח"

שער הדולר ירד אל מתחת לרף הפסיכולוגי של 3.4 שקלים, ורשם את הרמה הגבוהה ביותר של המטבע הישראלי מאז יולי 2008 ● "צניחת הדולר מעמיקה את המשבר ופוגעת עוד יותר בסיכויי ההישרדות של היצואנים הישראלים", אומרים התעשיינים, וקוראים לאוצר לסייע להם בצמצום עלויות הייצוא - באמצעות הוזלת המים, החשמל והארנונה ● בבנקים צופים כי השקל ימשיך להתחזק במסחר גם בטווח הארוך

א' גרבלסקי ובנו, חברה ישראלית שאריחי "זהב ירושלים" מתוצרתה מותקנים במוסדות ברחבי ארצות הברית, בהם מטה HBO בקליפורניה והמטרופוליטן בניו יורק, מתקשה לשמור על מחירים תחרותיים, מאז שהשקל זינק לעומת הדולר.

ניהול העסק "הפך לכמעט בלתי אפשרי", אומר חנן גרבסלקי, נכדו של מייסד החברה. "כל העובדים שלנו ישראלים, כל ההוצאות שלנו בשקלים, וכל ההכנסות שלנו הן בדולרים. ככל שהשקל מתחזק, היתרון התחרותי שלנו נפגע", הוא מפרט ומסביר כי מוצרי החברה נעשים יקרים יותר עבור הלקוחות האמריקאים.

כ-80% ממכירות החברה הם לארצות הברית, והשאר לאירופה, לרוסיה ולאוסטרליה. "ככל שהמחיר שלנו גבוה יותר, המוצר שלנו הופך למוצר נישה, כך שרק מי שמוכן לשלם יותר יקנה אותו", מוסיף גרבסלקי.

חנן, משמאל, ואריק גרבלסקי מחברת א' גרבלסקי ובנו, יצרנית אבן "זהב ירושלים" (צילום: Courtesy)
חנן, משמאל, ואריק גרבלסקי מחברת א' גרבלסקי ובנו, יצרנית אבן "זהב ירושלים" (צילום: Courtesy)

שער השקל-דולר ירד אל מתחת לרף הפסיכולוגי של 3.40 שקל לדולר, וב-1 בספטמבר נסחר ב-3.3465 שקל לדולר, הרמה החזקה ביותר שרשם המטבע הישראלי מאז יולי 2008, לפני 12 שנה. מגמת ההתחזקות צפויה להימשך לטווח הארוך, לפי תחזית של כלכלן מבנק הפועלים.

השקל התחזק למרות אי היציבות הפוליטית, מגפת הקורונה והמשבר הכלכלי הגדול ביותר שידעה המדינה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עומד למשפט באשמת שחיתות בשלושה תיקים, והממשלה חסרת אונים בשל קואליציה לא מתפקדת.

ישראל מתמודדת עם שיעורי שיא של נדבקים בגל השני, והממשלה החליטה על סגר נוסף – השני מאז אפריל. לפי התרחיש הטוב ביותר הכלכלה צפויה להצטמצם השנה ב-4.5%, או ב-7% אם המגפה לא תיבלם לחלוטין, לפי תרחיש פסימי יותר של בנק ישראל, שניתן בדיונים של הוועדה המוניטרית באוגוסט.

לפי התרחיש הפסימי, הגירעון התקציבי השנה צפוי להגיע ל-13.2% מהתמ"ג, ויחס החוב לתמ"ג צפוי לעמוד על 75%, לעומת 60% ב-2019, לפני פרוץ הקורונה. אז מדוע השקל חזק כל כך? ומהן ההשלכות של התחזקותו על הכלכלה?

ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, אמר לזמן ישראל כי הנסיקה שחלה לאחרונה בערך השקל לעומת הדולר מיוחסת במידה רבה לעובדה שהישראלים בילו את חופשת הקיץ שלהם כשהם תקועים בבית במקום בחו"ל.

ברבעון השלישי של השנה הישראלים בדרך כלל מוציאים כ-3 מיליארד דולר בחו"ל, הוא אמר. "עכשיו הם בבית, בגלל מגפת הקורונה, ומטבע החוץ שהם בדרך כלל מוציאים בחו"ל, בערך של 3 מיליארד דולר, נשאר בשוק המקומי".

ויקטור בכר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים (צילום: ענבל מרמרי)
ויקטור בהר, הכלכלן של הפועלים (צילום: ענבל מרמרי)

הוצאת כסף בחו"ל פירושה רכישת דולרים או מטבע חוץ אחר, והיא משפיעה באופן ישיר על החשבון השוטף של מאזן התשלומים, מאחר שכסף שמבוזבז בחו"ל נחשב לייבוא.

לדבריו, המיתון במשק בשל הקורונה, גרם להתכווצות התמ"ג ברבעון השני ב-28.7% בחישוב שנתי, וגרם לצרכנים להוציא פחות כסף על מוצרים כגון מכוניות, מזגנים ופריטים מיובאים אחרים, מה שריסן את הצורך במטבע חוץ כדי לשלם עבורם.

סיבה שלישית, הוא הסביר לזמן ישראל, היא השגשוג של שוקי ההון בחו"ל. "יש מתאם גבוה בין ביצועי שוקי ההון בחו"ל לבין שערי החליפין. כשהשווקים בעלייה, השקל מתחזק. כששוקי המניות בירידה, כפי שקרה במרץ ובאפריל, השקל הגיע ל-3.90 לדולר. בחודשים האחרונים, עד הימים האחרונים, שוק המניות בארה"ב שבר שיאים, ועלה יותר מאשר שוק המניות בארץ, ויצר לחץ להתחזקות המטבע".

"יש מתאם גבוה בין הביצועים של שוקי ההון בחו"ל לבין שערי החליפין. כששוקי המניות בעלייה, השקל מתחזק. כששוקי המניות ירדו השנה, השקל הגיע ל-3.90 לדולר"

כאשר שוקי המניות בחו"ל עולים, המשקיעים המוסדיים בישראל מזרימים את ההון שלהם אל השווקים הללו ברכישת מניות. כשערכם של הנכסים האלה עולה, כפי שמניות הטכנולוגיה בארה"ב עלו עד לאחרונה, הדבר משנה את מאזן תיק ההשקעות של אותם משקיעים, ומגביר את חשיפתם למטבע חוץ, כמו הדולר. כדי לאזן את החשיפה הזאת, אותם משקיעים מוסדיים מוכרים יתרות מטבע חוץ.

"המשקיעים ממשיכים להחזיק במניות שלהם, אבל מוכרים דולרים כדי לאזן את החשיפה הזו", הוסיף בהר. "הם רוצים לשלוט בחשיפתם הכוללת למט"ח". הגידור הזה הוא כמובן לא רק ביחס לדולר, אך רוב ההשקעות הן בערכים דולריים.

הירידה שהתרחשה לאחרונה בשוק המניות האמריקאי תרמה להיחלשות מסוימת בערך השקל בימים האחרונים, וב-11 בספטמבר השער היציג היה ברמה של 3.4380 שקל ביחס לדולר.

וול סטריט בניו יורק. אוגוסט 2020 (צילום: AP Photo/Mark Lennihan))
וול סטריט בניו יורק. אוגוסט 2020 (צילום: AP Photo/Mark Lennihan))

הדולר חלש בכל העולם

לדברי קובי לוי, ראש הדסק לאסטרטגיית שווקים בלאומי, העלייה בערך השקל ביחס לדולר היא פחות בגלל חוזקו – ויותר בגלל חולשת הדולר בכל העולם.

קובי לוי, ראש הדסק לאסטרטגיית שווקים בבנק לאומי לישראל (צילום: Courtesy)
קובי לוי, בנק לאומי לישראל (צילום: Courtesy)

ואכן, בהשוואה לאירו, השקל נחלש בחודשים האחרונים, ונסחר כעת בסביבות 4 שקלים לאירו, לעומת 3.7 שקלים לאירו לפני התפרצות הקורונה, באמצע פברואר.

חולשת הדולר נובעת הן מהעובדה ששיעורי הריבית בארה"ב ירדו כמעט לאפס, מה שמפחית את אטרקטיביות רכישת המטבע עבור המשקיעים, והן מהעובדה שארצות הברית שקועה בחוסר ודאות פוליטי ביחס לתוצאות הבחירות הקרובות ובמצב חירום בריאותי בשל המגפה.

החודש גם אמר יושב ראש הפדרל ריזרב, ג'רום פאואל, כי שיעורי הריבית צפויים להישאר נמוכים בשנים הבאות, בשל המאבק האמריקאי במשבר הקורונה.

"יש היום בעולם יותר חששות מאשר בעבר לגבי ההתרחבות הפיסקלית והמוניטרית בארצות הברית – כמה זמן היא תוכל להימשך ומה יקרה אם יהיו שינויים פוליטיים בארצות הברית – כל זה משפיע על הדולר", הסביר לוי מלאומי. "השורה התחתונה היא שהתחזקות השקל לעומת הדולר היא לא בגלל חוזק השקל או הכלכלה הישראלית, אלא בגלל חולשת הדולר בעולם", הוא הוסיף.

ייתכן, אבל השקל טיפס לרמות שיא במהלך עשר השנים האחרונות, והוא מדורג בין המטבעות החזקים ביותר בעולם.

יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול (צילום: Tasos Katopodis/Pool via AP)
יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול (צילום: Tasos Katopodis/Pool via AP)

בין 31 בדצמבר 2018 ל-9 בספטמבר 2020, השקל הישראלי התחזק ב-9.5% אל מול הדולר, שיעור גבוה יותר מאשר שישה מטבעות זרים אחרים: האירו, הליש"ט הבריטי, הדולר האוסטרלי, הין היפני, הפרנק השווייצרי, והיואן הסיני, לפי נתוני בנק הפועלים. הפרנק השווייצרי התחזק לעומת הדולר ב-6.5%, הין ב-3.2%, האירו ב-2.5% והיואן ב-0.2%. באותה תקופה, הליש"ט הבריטי נחלש לעומת הדולר ב-1.5%, והדולר האוסטרלי נחלש ב-2.7%.

אפילו הרכישה המסיבית של דולרים על ידי בנק ישראל, לסירוגין מאז מרץ 2008, כדי לשמור על יציבות השקל, לא הצליחה לבלום את התחזקותו. רכישות מטבע החוץ של בנק ישראל באוגוסט הסתכמו ב-2.6 מיליארד דולר, לפי דיווחי הבנק המרכזי, והגדיל את יתרות מטבע החוץ לכמעט 162 מיליארד דולר. היתרות מוחזקות במטבעות חוץ שונים, ומתורגמות לדולרים לפי שער רציף.

"השורה התחתונה היא שהתחזקות השקל לעומת הדולר היא לא בגלל החוזק של השקל או של הכלכלה הישראלית, אלא בגלל החולשה של הדולר בעולם"

"ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח יכולה להאט את התחזקות השקל, אבל ההיסטוריה מראה לנו שהיא אינה יכולה להפוך את המצב לבדה", אמר לוי.

בהר אמר כי הסיבה לכך היא שהשקל נתמך על ידי היסודות החזקים של הכלכלה הישראלית. למדינה יש יתרה גדולה בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, מפני שהייצוא שלה עולה על הייבוא, בעיקר הודות לתעשיית ההיי-טק החזקה.

לדבריו, גם ייצור הגז הטבעי בישראל מאז 2013 עזר לצמצם את יבוא האנרגיה, והחסכונות של משקי הבית בישראל בתכניות חיסכון ובפנסיה, גבוהים. כל זה משפיע על החשבון השוטף של המדינה, ומעניק לו יתרה.

"המצב הזה של יתרה בחשבון השוטף של מאזן התשלומים אינו אירוע חולף, אלא מצב מבני, שמעוגן בבסיס הכלכלה שלנו. זה לא ישתנה כל כך מהר", הוסיף בהר.

למעשה, היסודות החזקים של המדינה צפויים להמשיך ולחזק את השקל גם בשנים הבאות, העריך בהר. "היסודות תומכים בשקל חזק", הוא אמר. "אנחנו צופים שהוא יהיה אפילו חזק יותר בעוד שנתיים מהיום", עם תנודות קצרות טווח, בעיקר בהשפעת הביצועים של שוקי המניות בעולם.

לאומי צופה כי השקל ייסחר בטווח של 3.50-3.30 שקלים לדולר בממוצע עד סוף 2021, תלוי במידת ההפכפכות של השווקים ובהתפתחויות הפוליטיות והכלכליות.

השקל החזק טוב לצרכנים הישראלים, אמר בהר. הוא מאפשר להם לרכוש מכוניות וטלוויזיות, ולטייל בחו"ל בזול. אבל הוא משפיע לרעה על היצואנים, ובנק ישראל מתערב בשוק כדי לוודא שתעשיות שלמות שמתקשות להתמודד עם שער החליפין הנוכחי "לא יימחקו" מפני שהייצור כאן יהפוך לבלתי רווחי עבורן.

אפקט של תנועת מלקחיים

מגפת הקורונה, על המשבר הבריאותי והמיתון העולמי שהיא הביאה, מגבירה את הקושי שמתמודדים איתו היצרנים והיצואנים הישראלים.

נתנאל היימן, מנהל אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים בישראל (צילום: Courtesy)
נתנאל היימן, התאחדות התעשיינים (צילום: Courtesy)

"אנו מרגישים כמו אפקט מלקחיים", אמר נתנאל היימן, מנהל אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים בישראל. "אנחנו סופגים משני הכיוונים", היות שהתכווצות הביקוש העולמי בעקבות המיתון מגבירה את המצוקה של החברות, שנאבקות כבר עתה בתחרותיות נמוכה, בשל השקל החזק.

"זה עלול לגרום לאנשים להעביר את מתקני הייצור שלהם לחו"ל", הוא הוסיף. "צניחת הדולר מעמיקה את המשבר ופוגעת עוד יותר בסיכויי ההישרדות של היצואנים הישראלים", נכתב במכתב ששלחו בחודש שעבר התעשיינים לשר האוצר, ובו קראו למשרד לסייע להם בצמצום עלויות הייצוא, באמצעות הוזלת אגרות המים, החשמל והארנונה.

"צניחת הדולר מעמיקה את המשבר ופוגעת עוד יותר בסיכויי ההישרדות של היצואנים הישראלים. זה עלול לגרום לאנשים להעביר את מתקני הייצור שלהם לחו"ל"

גם בנק ישראל יכול לעזור באמצעות התערבות אגרסיבית יותר בשוק, אומר היימן. לדבריו, הוא יכול "להיות יותר משוגע", ולהפתיע את השוק יותר מכפי שהוא עושה עכשיו, כדי להבהיר שהוא לא יסבול התחזקות נוספת של המטבע.

"אנחנו מדברים על כך עם שר האוצר ועם בנק ישראל", הוא אמר. לדבריו, תמיכה ביצרנים וביצואנים היא דרך מרכזית לעזור לישראל לצאת ממשבר הקורונה, ולהחזיר אנשים לעבודה, לנוכח התמודדות המדינה עם רמות שיא של אבטלה.

סקרי כוח אדם שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הראו כי האבטלה הרחבה, הכוללת את המובטלים במשק, את מי ששוחררו מעבודתם באופן זמני מסיבות הקשורות בקורונה ואת מי שפוטרו בין החודשים מרץ ויולי ואינם מחפשים עבודה – עמדה על כ-12% ביולי בקרב בני 15 ומעלה. "זה משבר תעסוקתי", אמר היימן. "חיזוק התעשייה, ייצור את המנוע שיוציא אותנו ממנו".

שירות התעסוקה בירושלים (צילום: Yossi Zamir/Flash90)
שירות התעסוקה בירושלים (צילום: Yossi Zamir/Flash90)
עוד 1,354 מילים
סגירה