זירת הבלוגים

ללא קשר לעובדה

הוויתור על הסיפוח הוא שהניב את ההישג הדיפלומטי המוגבל אבל החשוב הזה

13/09/2020 09:31
האוטוסטרדות בדובאי (צילום: Britus/iStock)

ללא קשר לסוגיית מכירת מטוסי הקרב מארצות הברית לאיחוד האמירויות.

ללא קשר לחשש שמא ראש הממשלה הסתיר מידע ביטחוני קריטי פעם נוספת (ואולי אף שיקר בנדון).

ללא קשר לעובדה שמעולם לא התקיימה מלחמה בין מדינת ישראל לאיחוד האמירויות (מדינה שקמה בשנת 1971).

ללא קשר לכך שמעולם לא היה לנו סכסוך עם מדינה זו.

ללא קשר לכך שהקשר עם איחוד האמירויות, קטאר, בחריין ועומאן קרם עור וגידים אך ורק בזכות הסכם אוסלו שאותו מגנה נתניהו ללא הפסק.

ללא קשר לעובדה שכיום מבשיל בגלוי תהליך בן 25 שנים שנרקם בידי רבין ופרס לבין מנהיגי נסיכויות המפרץ הפרסי.

ללא קשר לכך שראש הממשלה פרס פגש בגלוי את מנהיגי קטאר ועומאן כבר בשנת 1996. כשהיה שר החוץ גם נאם פרס בועידת הליגה הערבית. היה זה עידן שיא הפריחה המדינית שהובילו רבין ופרס מול ראש אופוזיציה מסית בדמותו של נתניהו.

רה"מ פרס פגש בגלוי את מנהיגי קטאר ועומאן כבר ב-1996. וכשהיה שר החוץ פרס גם נאם בועידת הליגה הערבית. היה זה עידן שיא הפריחה המדינית שהובילו רבין ופרס מול ראש אופוזיציה מסית כנתניהו

ללא קשר לכך שטענת השלום תמורת שלום היא שקר פתטי, מאחר שהנורמליזציה עם איחוד האמירויות היא פועל יוצא של הימנעות ישראלית מסיפוח בגדה וכנראה גם חלק ממימוש מערך האינטרסים של ארצות הברית במזרח התיכון (הרצון למכור מטוסי קרב וכן ציוד מתקדם לאיחוד האמירויות).

ללא קשר לכך שלא ניתן היה להשיג שלום עם מצרים ללא השבת סיני, מאחר שהיה מדובר בסכסוך טריטוריאלי (שלא כמו עם איחוד האמירויות עימה מעולם לא היה סכסוך, מעולם לא פרצה מלחמה ומעולם לא היו טענות טריטוריאלית בין ישראל לבין נסיכות רחוקה זו) וזאת בניגוד לרמיזות התעמולה הכוזבת של נתניהו המגלומן שלפתע מציג את השלום תמורת שטחים עם מצרים כדבר רע (תעמולה כוזבת ומופרכת ומסוכנת ומגלומנית).

ללא קשר לכך שהסכם השלום עם מצרים הוא הישג היסטורי עצום שלא ניתן להשוותו לנורמליזציה עם איחוד האמירויות (הישג של בגין, דיין וויצמן מהצד הישראלי), מאחר שהוא הגיע לאחר מלחמות איומות שגבו אלפי חללים ישראלים ועשרות אלפי חללים מצרים.

ללא קשר לכך שאין להשוות בכלל בין הסכם השלום האסטרטגי עם ירדן (רבין ופרס מהצד הישראלי) לבין הנורמליזציה עם איחוד האמירויות (גם עם ירדן נלחמנו. אלפי חללים נרשמו משני הצדדים).

ללא קשר לכך שהסכם השלום עם ירדן היה פועל יוצא של הסכם אוסלו המוכפש בידי נתניהו עד היום.

ללא קשר לכך שלא ניתן היה לכונן שלום עם מצרים וירדן ללא השבת שטחים כאמור לעיל בשל ההיבט הטריטוריאלי המובהק של סכסוכים בין שכנות, בניגוד לאיחוד האמירויות הרחוקה.

הסכם השלום עם מצרים הוא הישג היסטורי עצום שלא ניתן להשוותו לנורמליזציה עם איחוד האמירויות, כי הגיע לאחר מלחמות איומות שגבו אלפי חללים ישראלים ועשרות אלפי חללים מצרים

ללא קשר לכך שלא ניתן יהיה לכונן הסדר עם הפלסטינים ללא כינון מדינה פלסטינית.

ללא קשר לכך שגם הנורמליזציה עם איחוד האמירויות לא פוטרת אותנו מסכסוך היסוד ומהכיבוש הרעיל שמחריב את הפוטנציאל שלנו לחיות במדינה דמוקרטית.

ללא קשר לכך שלעולם לא תהיה הצדקה לשלילת זכויות אדם ואזרח ממיליוני פלסטינים תחת דיקטטורה צבאית.

וללא קשר לכך שנתניהו ממשיך להיות ראש ממשלה כושל, מסית, שקרן כפייתי, מחריב שלטון החוק ונורמות המנהל התקין ונאשם בעבירות פליליות חמורות –

ללא קשר לכל אלו, ראוי לשים לב לכך שהן טיסה ישירה ממדינת ישראל לאיחוד האמירויות מעל ערב הסעודית, הן נכונות בחריין לאפשר טיסות ישראליות מעל שטחה, הן העובדה שקטאר הפכה למתווכת הרשמית בין מדינת ישראל לבין ממשל חמאס ברצועת עזה ("אני אמוטט את שלטון חמאס" אמר נתניהו של 2009. כמו נתניהו של 2008: "ראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות, איבד את המנדט המוסרי וגו"), הן העובדה שסולטן עומאן אירח בזמנו את נתניהו במדינתו והן העובדה שקיימת התחממות ביחסים בזכות אינטרסים משותפים בין מדינת ישראל לבין ערב הסעודית ונסיכויות המפרץ מול המשטר האיראני – כל אלו הם בהחלט הישגים דיפלומטיים מרשימים של נתניהו.

אני חולק על הפרשן המדיני המעולה ברק רביד: ההסכם עם איחוד האמירויות אינו ממקם את נתניהו בליגה המדינית של רבין ובגין. רחוק משם. אך הוא הישג מרשים שלו שנולד בזכות הסכם אוסלו של רבין ופרס והבשיל לאחר 25 שנים של קשר לא סודי בין השתיים.

ההסכם עם איחוד האמירויות אינו ממקם את נתניהו בליגה המדינית של רבין ובגין. רחוק משם. אך הוא הישג מרשים שלו שנולד בזכות הסכם אוסלו של רבין ופרס והבשיל לאחר 25 שנים של קשר לא סודי בין השתיים

מובן כאמור שהסכם זה לא שולל את החומרה שטמונה בהתחמקותו הנצחית של נתניהו מפירוק משטר האפרטהייד בגדה, בהתחמקותו הקבועה לכל הפחות מריכוך משטר האפרטהייד בגדה, בהתחמקותו המפורשת מכל ניסיון לסיים את הכיבוש הנורא, בהתחמקותו השיטתית מפירוק הדיקטטורה הצבאית האיומה בגדה ובהתחמקותו האינסופית מכל ניסיון לשים קץ לשלילת זכויות האדם והאזרח של מיליוני נתינים פלסטינים ולגאול את חיילי צה"ל מביצוע מעשי זוועה בגדה.

כל זה גם לא שולל את העובדה שאיחוד האמירויות איננה דמוקרטיה, כפי שצייץ נתניהו בפתטיות ומיהר למחוק זאת מחמת הבושה.

איחוד האמירויות היא דיקטטורה שבה מתגוררים מיליון אזרחים וכן 4 מיליון וחצי עובדים זרים שאינם נהנים מאזרחות. והגזענות בה כלפי הזרים, חמורה וקשה לפי דוחות ארגוני זכויות האדם.

הרוח הפייסנית המבורכת דלעיל גם לא שוללת את העובדה שערב הסעודית היא אחת הדיקטטורות האיומות והנוקשות בעולם.

היא גם אינה שוללת גם את העובדה שקטאר, בחריין ועומאן הן דיקטטורות.

וכל זה גם לא שולל את העובדה שהסכם מדיני או נורמליזציה עם המדינות הללו, אינה מבטלת את החובה לקטוע את הכיבוש, להבטיח את הדמוקרטיה שלנו, להחליף את נתניהו, לקטוע את שלילת זכויות האדם של מיליוני נתינים פלסטינים ולנסות (ואולי גם להצליח) לצאת לדרך חדשה.

ואולי בעתיד – כשמרבית הישראלים לא יתבוססו עוד בעוני ובשיעבוד לשכר דירה ולמשכנתא ולמערכות חינוך ורווחה ובריאות מדולדלות ומופקרות – נוכל גם לטייל בדובאי היפה. לא עוד סוכני מוסד שמתנקשים בחייו של בכיר מערך הרקטות של חמאס, מחמוד מבחוח, בשנת 2010. אלא ממש ביקור תיירותי של ישראלים רגילים בדובאי.

ואולי בעתיד – כשמרבית הישראלים לא יתבוססו עוד בעוני ובשיעבוד לשכר דירה ולמשכנתא ולמערכות חינוך ורווחה ובריאות מדולדלות ומופקרות – נוכל גם לטייל בדובאי היפה

ואולי גם נוכל לבקר באבו דאבי. לא רק מעט אנשי עסקים עשירים. אלא גם ישראלים רגילים. אבל כדאי לזכור: סיפוח ימנע כל אפשרות כזאת. הוויתור על הסיפוח הוא שהניב את ההישג הדיפלומטי המוגבל אבל החשוב הזה.