זירת הבלוגים

שתי הרחבות חקירה בפרשת הצוללות

כשתקום ועדת חקירה ממלכתית לחקר מעורבות נתניהו בפרשת הצוללות, מוצע לה להרחיב בכמה כיוונים

20/09/2020 09:38
מחאה מחוץ לביתו של ראש הממשלה עם מיצג של צוללות (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

כשתקום, ותקום, ועדת חקירה ממלכתית לחקר מעורבות בנימין נתניהו בפרשת הצוללות, מוצע לוועדה להרחיב את חקירתה בכיוונים הבאים:

1. מתי בעצם החלה תינסקרופ בשחיתות בארץ?

מיקי גנור נכנס לתמונה ב-2009, ויש איזו הנחה סמויה שחדירת תיסנקרופ לעסקי שחיתות הצוללות בארץ החלה בזמן זה. הנחה זו ראויה לבחינה. ברחבי העולם, חברת HDW (ספקית הצוללות לישראל, שנרכשה על ידי תיסנקרופ ב-2005) החלה בעסקאות שחיתות צוללות הרבה קודם, בשנות ה-80 (הודו ב-1982, דרום קוריאה ב-1987), ודפוס הפעולה שלה הושתת על גיוס סייענים בדרגים בכירים ביותר.

ספקית הצוללות לישראל, שנרכשה ע"י תיסנקרופ ב-2005, החלה בעסקאות שחיתות צוללות בשנות ה-80, הרבה לפני שמיקי גנור נכנס לתמונה ב-2009, ודפוס הפעולה שלה הושתת על גיוס סייענים בדרגים בכירים ביותר

הסכם רכש שתי הצוללות הראשונות מ-HDW לישראל נחתם ב-1988. תאריך זה מעלה אפשרות שרכש זה היה מושחת ויתכן שגויסו לצורך ביצועי סייענים בכירים. אם היו סייענים, מיהם?

משפחתו של נתניהו עסקה משנות ה-50 במסחר בינלאומי בפלדה ובעסקי הספנות, אך הקשר הישיר לצוללות ולתיסנקרופ נחשף בעת שבן דודו של נתניהו,  סיפר בהלוויית אביו, עזרא מיליקובסקי: "בשתי הצוללות הראשונות…אבא ייצג את המספנה הגרמנית בקיל".

דבריו תואמים במדויק את רכש שתי הצוללות הראשונות ממספנות HDW שבעיר קיל בשנת 1988. מאוחר יותר בן הדוד שינה פרטים בסיפורו. וועדת חקירה תוכל לברר איזו גרסה נכונה.

אך גם אם מדובר ברכש צוללות מוקדם יותר, אותו דוד, בשנים 1956-83, ייצג ארבע מספנות (הולנדית, בלגית, שוודית וגרמנית עבורה תיווך צוללות לישראל) וכן את חברת Krupp (שהתאחדה עם תיסנקרופ ב-1999). זהו בדיוק אותו הדוד אשר עמו נתניהו התייעץ טרם החליט לפנות לפוליטיקה, החלטה שנפלה בשנת 1988. האם יתכן שנתניהו, שעסק בשיווק רהיטים, פנה לפוליטיקה לאחר שדודו איתר עבורו הזדמנות עסקית מצוינת לטווח ארוך?

אם לוועדה תהיה סמכות לנבור בחשבונות הבנק של נתניהו, ניתן יהיה להצליב את תזרים ההכנסות מול פרשת הצוללות עוד מראשיתה. פורסם שמיקי גנור קיבל כ-30 מיליון אירו. סביר שזהו רק קצה הקרחון. בעסקות HDW/תיסנקרופ ברחבי העולם שנחקרו היטב, למשל יוון, הסייענים קיבלו 10% דמי שוחד.

דברי בן הדוד תואמים במדויק את רכש שתי הצוללות הראשונות ממספנות HDW שבעיר קיל בשנת 1988. מאוחר יותר בן הדוד שינה פרטים בסיפורו. וועדת חקירה תוכל לברר איזו גרסה נכונה

משנת 1988 ישראל חתמה עם HDW/תיסנקרופ על עסקות בסך 4 מיליארד אירו ונתנה אישורה לעסקות בסך 2 מיליארד. מכאן, מוערך שמאז 1988 סייעני תיסנקרופ בישראל קיבלו 600 מיליון אירו. איפה הכסף?

בתחילת שנות ה-80, נתניהו היה דלפון על פי עדותו: "נגמרו לי החסכונות".

מאידך, פורסם שבשנים 1987-88 נתניהו פתח בארה"ב ארבעה חשבונות אשראי תחת ארבעה שמות שונים. כמה כסף היה שם? מה מקורו? התחקיר העיתונאי העלה חרס, אך יש לשער שוועדת חקירה ממלכתית תוכל להעמיק חקר בכיוון.

כמו כן, מוצע לוועדה להתחקות אחר מקור הכסף בחשבון נתניהו במקלט המס באי ג'רזי שנפתח ב-1999. כיוון נוסף לוועדה: על שמו של הדוד המייעץ, עזרא מיליקובסקי, מתווך הצוללות, פתח ב-1998 בפנמה חברה אנונימית בשותפות עם דוד שמרון. מאות מיליוני אירו, הסכום בו מדובר, אמנם מסתתר אבל אינו מתיישן ואינו מושמד, בניגוד לראיות. Follow the money.

2. האם גנץ ומנדלבליט מעורבים בפרשת הצוללות?

גנץ ומנדלבליט הם הסטטיסטים שתמיד היו שם. הם מכהנים כבר שנים בתפקידים עם קשר הדוק לפרשת הצוללות. שניהם בעימות מתוקשר עם נתניהו, אך פעולות שניהם תומכות באופן פעיל בהטבעת פרשת הצוללות.

למעשה, אם לא היו בשטח, מעורבות נתניהו בפרשה הצוללות הייתה נחקרת מזמן. מנדלבליט מיסמס את חלקו של נתניהו בפרשה בעודה באיבה ("נתניהו לא חשוד"). כשגנץ נכנס לפוליטיקה הוא הבטיח שלא ישב עם נתניהו והתחייב להקמת ועדת חקירה בפרשת הצוללות. על בסיס הבטחות אלה זכה מחנה "רק לא ביבי" ב-62 מנדטים. לאחר הבחירות גנץ הפר את הבטחותיו.

למרות השפלות רבות ובניגוד לכל הגיון פוליטי, גנץ נכנע שוב ושוב לנתניהו. למה? התנהגותו חידתית. אומרים עליו שהוא נאיבי, חלש, נסחט. מדוע הוא לא פורש? השערה חלופית, אפלה בהרבה: גנץ ומנדלבליט שותפי סוד בפרשת הצוללות.

למרות השפלות רבות ובניגוד לכל הגיון פוליטי, גנץ נכנע שוב ושוב לנתניהו. למה? התנהגותו חידתית. אומרים עליו שהוא נאיבי, חלש, נסחט. מדוע אינו פורש? השערה חלופית, אפלה בהרבה: גנץ ומנדלבליט שותפי סוד בפרשת הצוללות

מוצע לוועדת החקירה לבחון אם קיים קשר בין מינויי בכירים במערכת הביטחון ועסקי הצוללות. כשנתניהו נבחר לראש הממשלה ב-1996, הוא מינה לשר הביטחון את יצחק מרדכי. על הפרק עמד מינוי הרמטכ"ל. ווילנאי היה מועמד טבעי לתפקיד הרמטכ"ל, אך מרדכי בחר בשאול מופז.

הבחירה הייתה לכאורה בניגוד לדעתו של נתניהו, אך בעצם הייתה צפויה מראש: בין מרדכי לוילנאי היתה איבה ארוכת שנים. מופז היה לרמטכ"ל ובהמשך לשר הביטחון. בשנים אלה אישר את רכש צוללות 4-5 וקידם שניים: את בני גנץ, שזכה להקפצה מזורזת לדרגת אלוף, ודילוג בין תפקידים (לאו דווקא בעקבות הצלחה יתרה) עד לתפקיד אלוף פיקוד צפון. עמדה שהפכה אותו למועמד לרמטכ"לות, ואת אביחי מנדלבליט, שמונה לפצ"ר. מעתה נסיבות השלושה, גנץ, מנדלבליט ונתניהו, יצטלבו שוב ושוב.

בדרכו לרמטכ"לות – פעמיים קרה שגנץ נקלע למצבים משפטיים מאתגרים ומנדלבליט חילץ אותו מהם, בעזרה קטנה של נתניהו ברקע. בשנת 2004 גנץ, אלוף פיקוד צפון, והאלוף רון-טל, שהיה בעל תפקיד בכיר מגנץ (מפקד זרוע היבשה), נאשמו בנפרד בעבירות דומות. הפצ"ר מנדלבליט קבע כי:

"לא נפל פגם כלשהו במעשיו של בני גנץ", אך "התנהגותו של רון-טל לא עומדת באמות המידה הנורמטיביות הראויות והמצופות מקצין בצה"ל, לא כל שכן, קצין בדרגת אלוף".

רון-טל דרש להישפט, אך יום לאחר שקיים פגישה עם ראש האופוזיציה נתניהו, הוא התבטא בחריפות נגד הרמטכ"ל. בעקבות זאת רון-טל הודח מהצבא. גנץ קודם לתפקידו.

דפוס דומה קרה ב-2010. גנץ היה מועמד לרמטכ"ל, אך המועמד המועדף היה גלנט. הפעם סדר הדברים היה כזה: תחילה צץ בשטח מסמך הרפז, שהקוראים בו עלולים היו לחשוד שגלנט מעוניין להכפיש את מתחריו. כשהתברר שהמסמך מזויף גלנט חזר להיות מועמד מוביל, אך אז תעלול ותיק הופיע. התברר שגנץ וגלנט ביצעו עבירות בניה דומות. חקירת הפצ"ר, שוב מנדלבליט, ניקתה את גנץ והרשיעה את גלנט. גנץ היה לרמטכ"ל.

היחיד שהרוויח מקונספירציית המסמך המזויף, גנץ, הצטייר בתקשורת כאדם שנקרה במקרה לסיטואציה, תמים. בעיה נוספת צצה לפני אישור המינוי. כשל פיקודי בעברו של גנץ כמעט הוביל לביטולו. את ההתערבות מגבוה סיפק ראש הממשלה, נתניהו.

נסיבות השלושה, גנץ, מנדלבליט ונתניהו, יצטלבו שוב ושוב. בדרכו לרמטכ"לות – קרה פעמיים שגנץ נקלע למצבים משפטיים מאתגרים ומנדלבליט חילץ אותו, בעזרה קטנה של נתניהו ברקע

גנץ כיהן כרמטכ"ל בשנים 2010-15, בשנים בהן התרחש עיקר הרכש החשוד בשחיתות מתיסנקרופ. הבחירה לתפקיד הרמטכ"ל בגנץ, שהיה "עיוור" לכאורה לכל פרטי הפרשה, הייתה מושלמת. רמטכ"ל עם יושרה היה מטרפד את כל האירועים. האם גנץ ידע למי הוא חייב את הקידום שלו? האם גנץ קיבל דבר מה, מלבד הג'וב עצמו, בתמורה להעלמת עין מהרכש החריג? האם חלקו של גנץ בפרשה הצוללות נחקר באופן מעמיק?

למרות מראית עין של סכסוך משולש, יתכן שגנץ ומנדלבליט שיושבים בתפקידים קריטיים לפרשת הצוללות כבר עשרות שנים – מתואמים במאמץ להביא להתיישנות הפרשה. האינטרס הציבורי מחייב את ביטול התיישנות פרשת הצוללות, הקמת ועדת חקירה, וקיום בחירות של אמת, בהן יוחלפו לא רק נתניהו, אלא כל יתר גנבי הדעת שסייעו לו.