התקפת הפופוליזם על המומחיות

פועלים תולים כרזת בחירות של הליכוד, המראה את בנימין נתניהו ודונלד טראמפ, בירושלים, ב-4 בספטמבר 2019 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
יונתן סינדל/פלאש90
פועלים תולים כרזת בחירות של הליכוד, המראה את בנימין נתניהו ודונלד טראמפ, בירושלים, ב-4 בספטמבר 2019

בעשורים האחרונים, וביתר שאת לאחר התפרקות ברית המועצות, החלה דמוקרטיזציה מואצת במדינות רבות בעולם. זו התאפיינה באימוצם והעמקתם של עקרונות דמוקרטיים, זכויות אדם ושלטון החוק, ובחיזוקם של בתי משפט חוקתיים.

בשנים האחרונות אנו עדים לנסיגה ואף לשינוי כיוון. תחת דמוקרטיזציה מואצת, אנו עדים למשבר של דמוקרטיות חוקתיות, שבמרכזו עליית הפופוליזם והלאומנות. במדינות שונות, מנהיגים פופוליסטים עושים שימוש לרעה בכלים משפטיים וחוקתיים כדי לשחוק את הסדר הדמוקרטי.

בשנים האחרונות אנו עדים לנסיגה מדמוקרטיזציה מואצת למשבר של דמוקרטיות חוקתיות. במרכזו עליית הפופוליזם והלאומנות, ושימוש לרעה של מנהיגים פופוליסטים בכלים חוקתיים לשחיקת הסדר הדמוקרטי

שחיקה דמוקרטית זו היא לרוב הליך הדרגתי ועדין, אך כזה שמביא עדיין לריקבון משמעותי בשלושה מרכיבי יסוד של הדמוקרטיה:

  1. בחירות תחרותיות.
  2. זכויות ליברליות לחופש ביטוי והתאגדות.
  3. שלטון החוק.

בשיאה, שחיקה זו עשויה להביא לשינוי יסודי וכולל בשיטת המשטר של המדינה, כולל החדרת אלמנטים סמכותניים ואנטי-דמוקרטיים, כפי שאירע בהונגריה, פולין וטורקיה.

כדי לחזק את השלטון הקיים ולהקשות כמה שיותר על האפשרות להחלפה אמיתית שלו, מנסה השלטון הפופוליסטי להתנער מהמגבלות העקרוניות האמורות לחול על כוחו בדמוקרטיה חוקתית ולהחליש את האיזונים והבלמים. לשם כך, פועל השלטון כדי להחליש את שומרי הסף ואת מנגנוני הבקרה החיצוניים והפנימיים על השלטון, ובכללם המגבלות החוקתיות, מערכת המשפט, מערכות אכיפת החוק, השירות הציבורי, ארגוני זכויות אדם והתקשורת. רטוריקה פופוליסטית והסתה נגד בעלי עמדות נוגדות וביקורתיות, תוך הישענות על ערכים לאומיים ודתיים, מסייעים לשלטון להשיג תמיכה במהלכים אלו.

פופוליזם, בהתאם לאחת ההגדרות המובילות, מחלק את העולם לטובים ולרעים – אנחנו והם. הפופוליזם מנגיד את "העם" — הטוב ובעל השכל הישר הפועל לפי עקרונות טבעיים ופשוטים, ולרוב לאומיים, מול "האליטות"  — קבוצות בעלות השקפת עולם התומכת ברעיונות ליברליים אוניברסליים. המנהיג הפופוליסט טוען שהוא – ורק הוא – מייצג נאמנה את 'העם' האמיתי. היות שהעם לא מדבר בקול אחד, מסתמך הפופוליסט על כלל הכרעת הרוב. הרוב מייצג את העם שהוא הריבון 'הכל-יכול' ולפיכך הפופוליזם רואה במגבלות חוקתיות על כוחו של הרוב, כגון ביקורת שיפוטית, שומרי סף, ומערכות איזון ובלימה כאנטי-דמוקרטיות ופועל להחלשתן.

המנהיג הפופוליסט טוען שהוא מייצג נאמנה את 'העם' האמיתי, ומסתמך על הכרעת הרוב, המייצג את העם, הריבון 'הכל-יכול'. הפופוליזם רואה אנטי-דמוקרטיות במגבלות חוקתיות על כוח הרוב, כמו ביקורת שיפוטית ושומרי סף

1. פופוליזם נגד פלורליזם

נקודה מרכזית היא שבניגוד לתפיסה הדמוקרטית, המבוססת על שוק דעות חופשי והכרעה בין מגוון עמדות באמצעות מנגנונים דמוקרטיים, הפופוליסט הוא אנטי-פלורליסט. המנהיג הפופוליסט מבקש לדבר בשם האומה בכללותה, כאילו העם מדבר בקול אחד. לשם כך עליו לפתור את הסתירה בין טענה זו ובין נוכחות אלו שאינם מזדהים עם הפרוגרמה הפופוליסטית. הפתרון הוא פשוט; עמדות הנוגדות את תפיסת עולמו אינן לגיטימיות.

תוצאה אחת של עליית הפופוליזם, שלא מקבלת מספיק תשומת לב בשיח, היא ההתקפה על המומחיות המדעית, מה שמכונה לעתים "המרד נגד מומחיות". להתקפה זו מספר הסברים: ראשית, אחת התכונות הברורות ביותר של פופוליזם היא התנגדות ל"אליטה ליברלית", השואבת את כוחה מהשכלתה וממעמדה המקצועי. השלטון הפופוליסטי טוען שהאליטות מחזיקות במוסדות השלטון ומקדמות את סדר יומן, בעוד העם מודר ממוסדות אלה. לכן, כדי לפתור את הבעיות העומדות בפני המדינה, יש להחליש את 'שלטון האליטות' ולבחור מנהיגים שיפעלו בהתאם ל'רצונו האמיתי' של העם.

הטענה היא שגופים 'טכנוקרטיים' שאינם נבחרים, כמו רשויות עצמאיות בעלות מומחיות, חולקים את הכוח הריבוני עם נבחרי הציבור ולעתים הם השולטים.

התנועה הפופוליסטית מתיימרת להיות ניסיון של הציבור להחזיר לעצמו את כוחו וסמכויותיו, הנרמסות לכאורה על-ידי הבירוקרטיה והמומחים. כך למשל, בעקבות הצבעת הברקזיט על יציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי, הכריז הפוליטיקאי הבריטי מייקל גוב:

“I think the people of this country have had of experts with organisations with acronyms saying that they know what is best and (getting it consistently wrong". (Michael Gove)

על רקע זה, למשל, ניתן להבין את אלה המכחישים את השינוי האקלימי והתרומה האנושית למשבר האקלים. למרות הקונצנזוס המדעי סביב שינויי האקלים, מהלך הנגד מבקש לכפור בעצם הסמכות המדעית ולהציגה כמוטה או כבעלת אינטרס. כך גם במאבק נגד מערכות המשפט והמומחיות המשפטית.

המנהיג הפופוליסט מדבר בשם האומה, כאילו העם מדבר בקול אחד. לכן עליו לפתור את הסתירה בין זה לבין אלו שאינם מזדהים עם הפרוגרמה הפופוליסטית. הפתרון פשוט: עמדות נוגדות לתפיסת עולמו אינן לגיטימיות

2. פופוליזם נגד דמוקרטיה ליברלית

שנית, את ההתקפה הפופוליסטית יש להבין על רקע המתח בין פופוליזם ודמוקרטיה ליברלית. כל חברה דמוקרטית מבוססת על הרעיון שלאזרחים תפקיד חשוב בקביעת האופן בו הם נשלטים. אולם כדי שרעיון דמוקרטי זה יכובד, הציבור או העם (‘The People’) נתפס כמערכת של פרטים שעדיפויותיהם בסוגיות שונות מגוונות וניתנות לשינוי. העדפות אלו משתכללות לידי הכרעה ציבורית באמצעות תהליכים סדורים של קבלת החלטות דמוקרטית, בדרך-כלל בהתאם להכרעת הרוב.

עקרונות דמוקרטים דורשים כי גם עמדות מיעוט תזכינה לכיבוד ותילקחנה בחשבון. כלומר, הדמוקרטיה הפלורליסטית מכילה דעות שונות ונוגדות. בניגוד לכך, התפיסה הפופוליסטית גורסת, הלכה למעשה, כי הממשלה צריכה לייצג לא את כלל האזרחים, אלא את אלו המבטאים עמדה פרטיקולרית – את זו של הרוב.

מרגע שגובשה או בוטאה, עמדה זו נתפסת כעמדה אחידה וקולקטיבית המשקפת את הציפייה הלגיטימית של כלל החברה, ושניתנת לייצוג בידי שלטון או שליט יחיד. קול השלטון (ופעמים רבות מדובר בשליט) הוא קול העם. עמדות חורגות או נוגדות – לרבות כאלו של מדענים או מומחים – אינן לגיטימיות, שכן הן חותרות תחת התפיסה האורגנית של הציבור.

השלטון הפופוליסטי כופר ברעיון המדעי שכן לפיו 'האמת' נוצרת על-ידי פרשנותו של המנהיג בדבר רצון העם. מודלים אחרים של 'חקר האמת' רק מחלישים את המדינה. תחת פוליטיקה פופוליסטית אין צורך בשקרים או ב'קטיף דובדבנים' של ראיות מחקריות כדי לתמוך במדיניות השלטונית, שכן יש רק את הרצון האורגני של הציבור. לא בכדי, המילה “post-truth” נבחרה למילת השנה על-ידי מילוני אוקספורד בשנת 2016. התעלמות מאמיתות כפי שנתפסות על ידי מוסדות מדעיים או עיתונאיים הפכה להיות חשובה פוליטית.

הפופוליזם מעמיק את המרד במומחיות כדי לחתור תחת תחושה משותפת של אמיתות עובדתיות. אזרחי הדמוקרטיה הליברלית נכנסים לזירה הפוליטית עם אינטרסים מנוגדים, אולם משא ומתן והכרעה בין אינטרסים אלה תלויים במערכת עובדות שכל האנשים הסבירים יכולים להסכים עליהן. ללא בסיס משותף זה, הנמקה משותפת, שתהיה מקובלת גם על אלה שחולקים על התוצאה, הופכת לבלתי אפשרית.

לכן, חשיבה קונספירטיבית שוחקת את האמון הציבורי בשלטון או בגורמי ביקורת אחרים, וכאשר עובדות מסוננות באמצעות מחויבות פוליטיות-מפלגתיות, יש חתירה תחת דליברציה דמוקרטית.

מדע, ולמעשה כל התחומים האקדמיים שלנו, אמורים לספק את העובדות המשותפות. בעוד שאינם חפים מטעויות, קונצנזוס של מומחים שנקבע באמצעות מוסדות עצמאיים וא-פוליטיים כמו אוניברסיטאות וכתבי עת אקדמאים הפועלים על-ידי ביקורת עמיתים מייצגים את המאמץ הקולקטיבי הטוב ביותר שלנו בקביעת עובדות רלוונטיות.

התפיסה הפופוליסטית גורסת כי הממשלה צריכה לייצג לא את כלל האזרחים, אלא את אלה שמבטאים את עמדת הרוב. עמדה שנתפסת כאחידה וקולקטיבית, וניתנת לייצוג בידי שלטון או שליט יחיד

מערכות הממשל בימינו הפכו למורכבות ביותר, כמו גם התלות ההדדית בחיים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים שלנו. גם תחום המשפט, כמו תחומי ידע אחרים, הוא מורכב ודורש למידה והתמקצעות. אך הפופוליזם לא מעריך מורכבות ודורש פשטות, שקיפות, מיידיות ואמיתות הנתפסות כמובנות מאליהן. אלו מלוות בדרך כלל בנימה אנטי-אינטלקטואלית הנותנת עדיפות ל'שכל הישר' מאשר לצורות מורכבות יותר של ידע ומומחיות.

3. פופוליזם נגד מערכות איזון ובלימה

שלישית, החלשת מערכות איזון ובלימה. אחת מן הדרכים באמצעותן חברות דמוקרטיות מגנות על עצמן מפני משטרים פופוליסטים המבקשים לדכא את המיעוט או את האופוזיציה, היא מערכת ממוסדת של איזונים ובלמים: מפלגות אופוזיציה, מספר בתי מחוקקים, עיתונות חופשית, רשות שופטת עצמאית וכו'. אלו מאפשרים את תיווכן של העדפות שונות לכדי מדיניות או פעולות הממשל.

בחברות דמוקרטיות אלו, למדע תפקיד מרכזי שכן הוא מאפשר קבלת החלטות המבוססות על ידע וראיות בגיבוי מתודולוגי. קולינס ואוונס טוענים כי התפקיד של מומחיות מדעית בדמוקרטיה דומה לזה של בית שני, עיתונות חופשית או מערכת שיפוטית עצמאית. היא תורמת למערכת האיזונים והבלמים שהכרחית למניעת התדרדרות למודלים אוטוריטריים של שלטון:

“Scientific expertise, when it is working properly, and when it is understood properly, makes it more difficult for a government to do just what it wants. Those with a tendency toward populism understand this and that is why they are likely to be dismissive of scientific expertise and to find ways of undermining its credibility by, for example, suggesting it is driven by the interests of particular social groups or emphasizing its uncertain and provisional nature; claims that are at least superficially similar to ideas developed within the social constructivist analysis of science” (Collins, Harry & Robert Evans, 2019. Populism and Science, Epistemology & Philosophy of Science 56.4, 200-218).

מוסדות המספקים מומחיות מדעית, כמו האקדמיה, מערכת המשפט והעיתונות החופשית – הכרחיים לדמוקרטיה פלורליסטית שכן הם מרסנים את הכוח של שליטים נבחרים לטעון שפרשנותם את ההוויה הטבעית והחברתית קיבלה את הסכמתו של העם ולכן נכונה. כלומר, למומחיות מדעית תפקיד חשוב במתח שבין דמוקרטיה פלורליסטית והעם. בדיוק מפני שסמכות מדעית מהווה את אחת ממערכות האיזון והבלימה בדמוקרטיה פופוליסטים מתקיפים אותה כשם שמתקיפים מערכות איזון ובלימה אחרות. כאשר מדובר במומחיות משפטית, הסבר זה מקבל משנה תוקף שכן מוסדות עצמאיים רבים של איזון ובלימה, כגון מוסדות ייעוץ משפטי ובמיוחד מערכות שיפוטיות, מבוססות על מומחיות משפטית.

מוסדות המספקים מומחיות מדעית: האקדמיה, מערכת המשפט והעיתונות החופשית – הכרחיים לריסון הכוח של שליטים נבחרים לטעון שפרשנותם קיבלה את הסכמת העם ולכן נכונה

הסבר נפוץ אחד לעליית הפופוליזם הוא ההשפעה של טכנולוגיות מידע חדשניות. ככל שעלות הגישה למידע נמוכה יותר, מומחים נבחנים ביתר קלות; לעתים קרובות הם מאבדים את תפקידם כשומרי הסף. הכעס על הטכנוקרטים מאורגן ביתר קלות, והאמון במוסדות נשחק.

התוצאה היא פתח לפופוליזם, שמתקדם על ידי צורות התעמולה החדשות העומדות לרשות השחקנים הפוליטיים. האינטרנט, והרשתות החברתיות במיוחד, מהווה חממה אידיאלית לחשיבה קונספירטיבית, כך שרבים מהרעיונות האנטי-מדעיים הבולטים ביותר בימינו (מהכחשת שינוי אקלים דרך מטיפים נגד חיסונים), מגיעים עטופים בחבילה בטענה שהמומחיות הראשית הושחתה, ושכבר לא ניתן לסמוך על מדענים להגיד את האמת שכן, בסופו של יום, הכל פוליטי.

התפיסה שמומחים הם אליטות המדכאות את העם ולכן יש לדחות כל עמדת מומחים או התדיינות המבוססת על ידע – מסוכנת לדמוקרטיה. בספרו משנת 2017 The Death of Expertise: The Campaign Against Established Knowledge and Why it Matters עומד ניקולס על הניתוק ההולך וגובר בין המומחים ובין אנשים מן השורה. התזה המרכזית בספר היא שמומחים בארצות הברית מושמצים על ידי הדיוטות הסבורים כי 20 שניות של חיפוש בגוגל שווים לעשרים שנות מחקר או ניסיון, ומבלבלים בין תחושת הבטן המושרית על ידי גוגל לבין ידע ממשי. ההשפעה של גישה אינטרנטית לכמות כמעט בלתי מוגבלת של מידע לא מאומת וחוסר היכולת של כלי תקשורת מבוססים לבדוק עובדות בקנה מידע רחב תורמים כמובן למתח בין מומחיות ופופוליזם.

התזה המרכזית בספר היא שמומחים בארה"ב מושמצים על ידי הדיוטות הסבורים כי 20 שניות של חיפוש בגוגל שווים ל-20 שנות מחקר או ניסיון, ומבלבלים בין תחושת הבטן המושרית על ידי גוגל לבין ידע ממשי

השדה המשפטי, כשדה המכיל גם מומחיות וגם כוח רב, חשוף למתקפות אלו, ואולי אף ביתר שאת לאור אופיו הלא-מדעי, בהשוואה למדעי הטבע ומדעים מדויקים. האליטה המשפטית מוצגת כאליטה ליברלית, המנותקת מהצרכים האמיתיים של העם, ובהיעדר אפשרות ממשית לשלוט באמצעים אלקטורליים מבקשת לכפות את עמדותיה על הציבור באמצעות מערכת המשפט.

כך, למשל, בנאומה בכנס העמותה למשפט ציבורי בשנת 2017, טענה שרת המשפטים לשעבר איילת שקד כי בעיני בית המשפט:

"ה'דמוס' הפך לדמון, והעם – הריבון האמיתי ביחס למקובל בדמוקרטיה רגילה – הפך לסכנה הניבטת מכל פינה ואורבת לשיטתנו".

הבריחה מהעם, לדעת השרה לשעבר שקד, נובעת:

"מריחוקן של חלק מהאליטות הישנות ממציאות החיים".

אמירות אלו הן חלק מן השיח הפופוליסטי לפיו אליטות מנותקות, בין היתר במערכת המשפט, מתעלמות מ"רצון העם" ומגבילות אותו ממימוש מאווייו. לפי תפיסה זו, בית המשפט, המייצג את אותה אליטה מנותקת, מבקש באמצעות המשפט, ובמיוחד באמצעות מושגי שסתום מעורפלים, לכפות על הציבור עמדות המנוגדות לאלו שהרוב רוצה לקדם באמצעים פוליטיים.

כאשר ההכרעה של שופטי בית המשפט, שאמורים להיות המומחים הגדולים ביותר בתחום המשפט, מרודדת להכרעה פוליטית ותו לא, אין כל חשיבות למומחיות. ואם כך לגבי שופטי בית המשפט העליון, קל וחומר לגבי משפטנים ברמה זוטרה יותר וחוקרים מהאקדמיה. לכן, אין חשיבות לעמדתו של מומחה למשפט חוקתי שטוען כי חוק מסוים פוגע בזכות חוקתית באופן שאינו מידתי ולכן אינו חוקתי, כי זו משקפת רק את עמדתו הסובייקטיבית-ערכית. זוהי עמדתו הפוליטית. לעמדה זו אין שום עדיפות על פני עמדתם הערכית של נציגי הרוב כפי שנבחרו בבחירות דמוקרטיות.

באווירה פופוליסטית, סיווגם של מומחים ואנשי אקדמיה, למשל בתחומי המשפט הציבורי, כאליטה ליברלית, משמש כמכשיר הכפשה שנועד לצייר אקדמאים באופן קריקטורי כאקטיביסטיים פוליטיים ולא כמומחים בתחומם.

לפי תפיסה זו, בית המשפט, המייצג את אותה אליטה מנותקת, מבקש באמצעות המשפט, ובמיוחד באמצעות מושגי שסתום מעורפלים, לכפות על הציבור עמדות המנוגדות לאלו שהרוב רוצה לקדם באמצעים פוליטיים

במלים אחרות, בעידן הפופוליזם, ההתקפה על המומחיות המשפטית משרתת מספר מטרות בו-זמנית: ראשית, ככלי להתנגדות לאליטה ליברלית שנטען כלפיה שהיא מבקשת לכפות על החברה ערכים ליברלים-אוניברסליים תוך עקיפת ההליך הדמוקרטי. שנית, ככלי להחלשת מערכות עצמאיות של ייעוץ משפטי, אקדמיה משפטית ובמיוחד בתי משפט, העשויים לשמש כמנגנון איזון ובלימה על הכוח השלטוני ואשר מונעים מהכוח הפופוליסטי להתפרץ ללא ריסון. הזלזול במומחיות עלול אפוא לפגוע לא רק בתחומי המדיניות הספציפיים בהם למומחיות יש תרומה ייחודית, אלא גם לאפשר את שינוי המשטר הדמוקרטי בכללותו. מפני סכנות אלה עלינו להישמר.

רשימה זו היא חלק מפרק בדבר "מומחיות במשפט" שעתיד להתפרסם בספר על "מומחיות" בהוצאת המרכז הבינתחומי הרצליה.

יניב רוזנאי הוא פרופ' חבר בבית הספר הארי רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. בעל תואר דוקטור במשפטים מה-LSE ופוסט דוקטורט מאוניברסיטת חיפה ומ-NYU. תחומי ההתמחות שלו הם משפט חוקתי השוואתי, תאוריה חוקתית, וחקיקה

ד"ר אדם שנער הוא מרצה בכיר בבית ספר הארי רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה. הוא מתמחה בתיאוריה חוקתית, במשפט חוקתי ובמשפט חוקתי השוואתי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ברגע שנקבע ובאופן שרירותי שצד מסויים הוא פופוליסטי כל המאמר איבד את משמעותו והצידוק לקיומו, לדוגמא יש שיבואו ויגידו שכותב המאמר הוא פופוליסט, איפה ניתנה למי מאיתנו הזכות לקבוע מיהו פו... המשך קריאה

ברגע שנקבע ובאופן שרירותי שצד מסויים הוא פופוליסטי כל המאמר איבד את משמעותו והצידוק לקיומו, לדוגמא יש שיבואו ויגידו שכותב המאמר הוא פופוליסט, איפה ניתנה למי מאיתנו הזכות לקבוע מיהו פופוליסט מבלי שהזכות הזאת תהפוך אותו עצמו לכזה

עוד 2,019 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 22 באוקטובר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אלפי מפגינים ברחבי הארץ נגד התנהלות הממשלה ונתניהו

כחול-לבן השיקה קמפיין, בליכוד קראו "לחזור לעבודה משותפת" ● נגיד בנק ישראל: "מוטב שלא ניכנס ל-2021 בתקציב המשכי" ● יעלון: "ייתכן שיתוף פעולה עם כחול לבן בהחלפת נתניהו" ● סקר: 10% מהישראלים השתתפו במחאה נגד נתניהו והממשלה ● כתב אישום נגד צעיר שריסס מפגינים ביפו בגז פלפל

עוד 60 עדכונים

תקיפת הרופאים בבלרוס היא נורת אזהרה עבורנו

בכל מלחמה יש חוק כתוב, אבל גם כזה של כבוד, שלא פוגעים בצוותי רפואה, בפראמדיקים וחובשים. אז איך זה שמה שאמור להישמר גם בין צבאות אוייבים לא נשמר בתוך מדינות? איך זה שמזה חודשים משתוללים כוחות הביטחון בבלרוס – עוצרים, פוגעים ומענים מפגינים, ובהם צוותי רפואה, רק משום שהם מעזים לסייע למפגינים?

ואולי צריך לשאול, מה לעזאזל קרה לכל אותם ארגוני בריאות עולמיים שאמורים להגן על צוותי רפואה העושים את עבודתם? איפה ארגון הבריאות העולמי וההסתדרות הרפואית העולמית?

בכל מלחמה יש חוק כתוב וגם של כבוד, שלא פוגעים בצוותי רפואה, בפראמדיקים וחובשים. איך זה שמזה חודשים משתוללים כוחות הביטחון בבלרוס – עוצרים, פוגעים ומענים מפגינים וצוותי רפואה שהעזו לסייע להם?

נראה שיחד עם נגיף הקורונה תקף את החברה נגיף מסוכן בהרבה. שחיתות משומנת בקשר הון-שלטון לא אוהבת שמפריעים לה לשבת על צינורות הכסף. הציבור שמפגין הוא לא ציבור בוחרים, הוא מטרד שיש לדכא. ואם צוותי הרפואה באים לעשות את עבודתם – כשהצורך בשלטון חזק מתנגש עם האתיקה הרפואית והציווי להגיש עזרה בכל מצב – אזי גם הרופאים הופכים לאויב.

בתקופה האחרונה הולכים ומתרבים דיווחים של רופאים בבלרוס על אלימות הולכת וגואה כלפי צוותים רפואיים – במקביל לאלימות כלפי המפגינים. ממקורות שונים והצלבת מידע עולה, כי בהפגנות שפרצו במינסק, בירת בלרוס לאחר הבחירות לנשיאות באוגוסט-ספטמבר 2020, נפצעו לכל הפחות 1376 מפגינים. שליש מהם ספגו פציעות משמעותיות. כ-600 מהמפגינים נפצעו לא בזמן פיזור ההפגנות עצמן –אלא לאחר המעצר – בתחנות המשטרה ובבתי הכלא. בנוסף תועדו 3 מקרי אונס, אחד מהם של קטין. כל הנתונים נאספו על ידי אתר התחקירים 'מדיאזון' על סמך מסמכים שהודלפו מהפרקליטות במדינה.

עוד עולה כי רבים מהמפגינים נפצעו לאחר מעצרם – בזמן העברתם לחקירה, בתחנות המשטרה ובבתי המעצר – כאשר כבר לא ניתן לטעון שהם היוו סיכון וכאשר הם ממילא לא יכלו להתנגד. רבים מהם הוכו יותר מפעם אחת: בשעת המעצר, בהעברה, בתחנת המשטרה ובבית המעצר. לפעמים במשך מספר ימים. רק בימים האחרונים צף סרטון הוידאו המתעד מקצת מההתעללות במפגינים העצורים:

צוותי הרפואה בבלרוס, הקורסים תחת הנטל הכפול של טיפול לקוי במגפת הקורונה ואלימות של המשטר, החלו להצטרף להפגנות ואף לקיים הפגנות של צוותי רפואה. ואולם, למרבה הצער האלימות שאפיינה את היחס למפגינים הופנתה גם כלפי עמיתינו הרופאים.

רבים הוכו, נעצרו והועמדו לדין, לעיתים כאשר ניסו להגיש עזרה רפואית. אחרים שלקחו חלק בהפגנות פוטרו, לרבות שלושה מתוך ארבעת הרקטורים של בתי הספר לרפואה. רופאים נוספים נדרשו על ידי הממונים עליהם לכתוב 'מכתבי התנצלות' תחת איום של פיטורים.

הסיבה שאנו מתרכזים בפגיעה בצוותי רפואה היא משום היותם חגורת הגנה למפגינים ולמפגינות. זו גם הסיבה שהשלטונות פוגעים בהם: כדי למנוע מהמחאה את חגורות ההגנה, את האמצעים שיכולים להבטיח ולו במעט כי לא יתנו להם לדמם למוות. כי יהיו מי שיתעדו את הפגיעות באופן מקצועי, ולא יסתירו זאת מהעולם.

בהפגנות במינסק 2020 נפצעו לפחות 1376 מפגינים. שליש מהם בפציעות משמעותיות. כ-600 מפגינים נפצעו לא בעת פיזור ההפגנות אלא לאחר המעצר – בתחנות המשטרה ובבתי הכלא. בנוסף תועדו 3 מקרי אונס, אחד מהם של קטין

בישראל בה מתקיימת גם כן מחאה ציבורית, לשמחתנו, אין אלימות שכזו. אך השתיקה פה ובמקומות אחרים בעולם מול עוולות ופשעים שכאלה מטרידה עד מאד. השחיקה במעמד הזכות למחות, משטרות שהופכות לכלי בידי שלטון מושחת, צוותי רפואה שהופכים מטרה לגיטימית לאלימות ממסדית – כל אלו מתפשטים בעולם ושוחקים את יכולתנו להגדיר את גורלנו.

עצומה לתמיכה ברופאי בלרוס

ד"ר דניאל ארגו הוא פסיכיאטר, החבר בעמותת רופאים לזכויות אדם, ושחקן מצטיין במשחק המחשב Football Manager.

הדס זיו מנהלת את תחום האתיקה בעמותת רופאים לזכויות אדם ושרופה על ריאל מדריד בכדורגל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 515 מילים

דעה המדינה מפרה את החוזה עם האזרחים

מנתניהו ושריו כבר אין לנו ציפיות, אבל גם הדרג המקצועי - אנשי הרפואה והמשפטנים שמנסחים את תקנות ואת מגבלות הקורונה - עושה טעויות רבות, שישראלים רבים משלמים עליהן מחיר כבד ● טעויות שגורמות לכך שהישראלי הסביר, שמשהו מהותי וחיוני בחייו נגזל ממנו באופן שרירותי, מאבד את שאריות האמון שלו במערכת ● להלן שלוש דוגמאות מתחומי בריאות הגוף והנפש

עוד 873 מילים

רווחה "לא מבקשים הלוואות, רק את הכסף שלנו"

עם תחילת משבר הקורונה, ביטל בג"ץ את חוק הפיקדון, והורה להשיב למבקשי המקלט מאפריקה את הכספים שהופרשו ממשכורותיהם, כדי שלא יידרדרו לעוני מחפיר ● אך לדבריהם, הם מתקשים לראות את הכסף ● "הבנקים אמורים לאפשר לאנשים גישה לכסף שמגיע להם, אלא שבפועל זה פשוט לא קורה" ● "אם מתנדבת צריכה להגיע 3 פעמים לסניף כדי שזה יקרה, מה הסיכוי של מבקש מקלט להצליח בכך לבדו?"

עוד 1,516 מילים

למקרה שפיספסת

אבנר נתניהו שכר דירה ב"מחיר למשתכן" בהרצליה

פרסום ראשון בנו הצעיר של ראש הממשלה שכר דירת 3 חדרים בפרויקט "מחיר למשתכן" בשכונת גליל ים החדשה בהרצליה ● המדובר בדירה המושכרת לטווח ארוך בשוק החופשי תמורת הטבות ליזם ● מבדיקת זמן ישראל עולה כי אבנר לא קיבל הנחה בעסקה ● גורם המעורה בפרטים: "הדירות מבוקשות, צריך מזל לקבל אחת" ● האבטחה במקום צפויה להתהדק

אבנר נתניהו, בנו הצעיר של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עומד לעבור לדירה שכורה בפרויקט מגורים של "מחיר למשתכן" בשכונת גליל ים החדשה בהרצליה. כך נודע לזמן ישראל.

אבנר נתניהו מתגורר כיום בשכירות ברחוב עזה בירושלים, סמוך למעונו הרשמי של ראש הממשלה, והוא צפוי לעבור בחודשיים הקרובים לדירתו החדשה.

חברת הבנייה רמי שבירו, שנמצאת בבעלות היזם רמי שבירו, הקימה בשכונה – הסמוכה לפארק גליל ים – שישה בניינים בשלושה מתחמי מגורים של "מחיר למשתכן". הדירה שאבנר אמור לעבור אליה נמצאת במתחם הראשון, שבנייתו הסתיימה לאחרונה.

הדירה אינה דירת "מחיר למשתכן" ואינה נמכרת או מושכרת במחיר מפוקח, כך שנתניהו אינו זקוק לעמוד בקריטריונים או לזכות בהגרלה כדי לשכור אותה.

מודעת פרסומת להשכרת דירות בפרויקט מגורים בגליל ים
מודעת פרסומת להשכרת דירות בפרויקט מגורים בגליל ים

פרויקטים של "מחיר למשתכן" כוללים גם דירות שאינן נמכרות בהנחה לזכאים, אלא מוצעות למכירה או להשכרה לציבור הרחב בשוק החופשי, והדירה שהושכרה לנתניהו היא אחת מהדירות הללו.

עם זאת, מדובר בדירה להשכרה ארוכת-טווח, אשר היזם משכיר למשך חמש שנים ומקבל בתמורה הטבות מס במסגרת סעיף 53 של החוק לעידוד השקעות הון, המוענקות ליזמים המשכירים דירות לטווח ארוך.

מדובר בדירות שמושכרות ישירות ללקוחות, ללא תיווך. גורם המעורה בפרטים ציין כי יש ביקוש גבוה לדירות להשכרה לטווח ארוך בשכונת גליל ים החדשה, וכי "צריך מזל כדי לקבל דירה כזאת". עם זאת, אותו גורם ציין כי אבנר לא זכה, ככל הידוע, להעדפה כלשהי על פני שוכרים אחרים בתור להשכרת הדירה.

נתניהו בן ה-26 ובת זוגו נוי בר שכרו יחדיו דירת שלושה חדרים (ולא חמישה חדרים כפי שפרסמנו במקור) . לפי הפרסומים של הפרויקט, דירות שלושה חדרים מוצעות שם בדמי שכירות של בין 4,000 ל-6,000 שקל בחודש.  מדובר במחיר יחסית נמוך, אבל לא חריג ביחס למחירי הדירות להשכרה בהרצליה.

מבדיקת זמן ישראל עולה כי אבנר נתניהו ישלם עבור המגורים דמי שכירות מלאים, ללא הנחה, כפי שהוא משלם כיום עבור הדירה שהוא שוכר בירושלים.

המדובר בדירה חדשה, מאובזרת ונוחה בגודל של 70 מ"ר. הדירות בפרויקט פונות לפארק בשטח של 213 דונם, שכולל מתקני שעשועים וספורט ושטחים ירוקים.

הדמיה של פרויקט המגורים שבנתה חברת שבירו בגליל ים הרצליה (צילום: (צילום מסך))
הדמיה של פרויקט המגורים שבנתה חברת שבירו בגליל ים הרצליה (צילום מסך)

ההערכה היא כי תוצב אבטחה כבדה של שירות הביטחון הכללי גם בבניין שבו עתיד אבנר נתניהו לשכור את הדירה, בדיוק כפי שהדירה והבניין שבהם הוא מתגורר עתה בירושלים נמצאים תחת אבטחה הדוקה של שב"כ.

כיום, עוברי אורח אינם יכולים להיכנס לבניין שברחוב עזה, והוא מוגן על ידי שער נעול. כניסתם של אורחים כרוכה בתיאום של הדיירים עם כוחות הביטחון וכן בבידוק ביטחוני, ותנועתם של הדיירים נמצאת תחת מעקב מצלמות. בבניין בירושלים שוכנת חנות שגם כניסת הלקוחות אליה מוגבלת, ונמצאת תחת פיקוח השב"כ.

מחברת רמי שבירו נמסר בתגובה: "החברה אינה מוסרת פרטים על שוכרים ודיירים בפרויקטים שלה".

עד כה לא התקבלה תגובה ממשפחת נתניהו.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 399 מילים ו-2 תגובות

הכבוד הלאומי של מצרים

הרש"פ וחמאס פגעו בכבוד הלאומי של מצרים כאשר הפקיעו ממנה את החסות לשיחות הפיוס ביניהן והעבירו אותה לטורקיה. מצרים לא תעבור לסדר היום. היא ממתינה להזדמנות המתאימה כדי להשיב את כבודה. חמאס והרש"פ ישלמו את המחיר בעיתוי המתאים למצרים.

הרש"פ ותנועת חמאס עשו טריק בזוי למצרים כאשר בהפתעה העבירו את שיחות הפיוס ביניהן לאיסטנבול שבטורקיה והפקיעו מידי מצרים את החסות שהעניקה לשיחות האלה מאז 2007.

הרש"פ וחמאס עשו טריק בזוי למצרים כאשר העבירו בהפתעה את שיחות הפיוס ביניהן לאיסטנבול שבטורקיה, והפקיעו מידי מצרים את החסות שהעניקה לשיחות מאז 2007

זאת ועוד, הן הגיעו להסכמה ביניהן על עריכת בחירות בשלבים ופירסמו הודעה רשמית שעליה כתבו את המילה "איסטנבול" ובכך תקעו אצבע נוספת בעינה של מצרים.

מדובר באקט של השפלה למעצמה אזורית כמו מצרים, שתמיד נלחמה למען הבעיה הפלסטינית. הכבוד הלאומי המצרי נפגע מאוד, ומי שמכיר את המצרים יודע שיש להם זיכרון ארוך. הנשיא א-סיסי לא יוותר והוא יבוא חשבון עם ההנהגה הפלסטינית ועם תנועת חמאס.

למצרים יש חשבון פתוח עם מנהיג חמאס אסמעיל הניה אשר בתחילת השנה קיבל אישור מהמודיעין המצרי לנסוע דרך מצרים לטורקיה וקטאר, בתנאי שלא יבקר באיראן, אבל למרות זאת הוא נסע לטהרן להשתתף בהלוויתו של הגנרל קאסם סולימאני ולפגישה עם המנהיג העליון עלי חמ'ינאי.

התגובה המצרית לא איחרה לבוא. מצרים מנעה 3 פעמים בחודשים האחרונים מרעייתו של אסמעיל הניה ושני בניו לצאת לקטאר דרך מעבר רפיח כדי להצטרף אליו.

הפניה של חמאס לטורקיה, אויבתה של מצרים, מוסיפה חטא על פשע מבחינתה של מצרים, לכן היא מושכת זמן ומשהה את תגובתה לבקשה המשותפת של חמאס והרש"פ לקיים מפגש בקהיר כדי לאשר סופית את ההבנות שהושגו ביניהן באיסטנבול בנושא הבחירות.

הרש"פ וחמאס ממשיכות לשחק את המשחק מול מצרים כי הן עצמאיות בקבלת ההחלטות ואינן רוצות התערבות של שום גורם חיצוני בתהליך הפיוס ביניהן. לכן הן ביקשו שהמפגש יתקיים בבניין השגרירות הפלסטינית בקהיר ולא בשום מתקן מצרי, דבר שמצרים איננה יכולה להסכים לו.

מדובר באקט של השפלה למעצמה אזורית כמצרים, שתמיד נלחמה למען הבעיה הפלסטינית. הכבוד הלאומי המצרי נפגע, ומי שמכיר את המצרים יודע שיש להם זיכרון ארוך

המעורבות של מוחמד דחלאן

מי שמנסה לנצל את המתיחות המצרית-פלסטינית לטובתו הינו בכיר פת"ח מוחמד דחלאן, יועצו של השיח' מוחמד בן זאיד, המקורב לנשיא מצרים א-סיסי ולראשי המודיעין המצרי.

על פי גורמים ברש"פ, מוחמד דחלאן מסית את ההנהגה המצרית נגד ההבנות שסוכמו בין פת"ח לחמאס בשיחות איסטנבול, בטענה שהן מחזקות את תנועת חמאס ומסכנות את הביטחון הלאומי המצרי.

לדברי הגורמים האלה, דחלאן טוען בפני המצרים כי הרש"פ וחמאס מנסות לעקוף את מצרים ולהתקרב לציר ה"האחים המוסלמים" בראשות טורקיה וקטאר. המצרים קנו את הסבריו של מוחמד דחלאן וזו הסיבה לזעם שלהם כלפי חמאס והרש"פ.

העיתון הלבנוני "אל-אח'באר" דיווח ב-16 באוקטובר כי מוחמד דחלאן חושש, כי הרש"פ וחמאס יסכמו ביניהן למנוע ממנו ומהפלג שלו הנקרא "הזרם הרפורמיסטי" בתנועת פת"ח מלהשתתף בבחירות, דבר שיטרפד את חלומו להפוך ליו"ר הרש"פ במקומו של מחמוד עבאס.

אם הדבר הזה אכן יקרה, הוא יאלץ להמתין עד למותו של מחמוד עבאס, מכיוון שכל עוד יו"ר הרש"פ בחיים הוא ימנע ממנו את ההשתפות בבחירות.

מוחמד דחלאן בנה במהלך השנים האחרונות בסיס תמיכה עממי נרחב ברצועת עזה והוא מגיש סיוע הומניטארי לתושבי הרצועה, תוך שימוש בכספי איחוד האמירויות, הוא דואג למשפחות נזקקות, לסטודנטים, לאגודות שונות ומשלם משכורות לפעילי פת"ח שמחמוד עבאס החליט להפסיק ולשלם את משכורותיהם.

לדברי גורמים ברש"פ, דחלאן טוען בפני המצרים כי הרש"פ וחמאס מנסות לעקוף אותם ולהתקרב לציר "האחים המוסלמים" בראשות טורקיה וקטאר. המצרים קנו את הסבריו ולכן זועמים על חמאס והרש"פ

על פי גורמים מצריים, ההנהגה המצרית זועמת גם על היחס של הרש"פ כלפי הליגה הערבית שמקום מושבה בקהיר, תחת חסות מצרית, ועל המזכ"ל שלה אחמד אבו אלע'יט.

בכיר אש"פ צאיב עריקאת יצא בהתקפה תקשורתית חזיתית על מזכ"ל הליגה הערבית אחמד אבו אלע'יט וקרא לו להתפטר מתפקידו, והרש"פ סירבה לשמש כנשיאה התורנית של הליגה הערבית בעקבות הדחייה של מדינות ערב את דרישתה לגנות את הסכמי הנורמליזציה של איחוד האמירויות ובחריין עם ישראל.

בעקבות החלטת הרש"פ הלכו אחריה גם מדינות ערביות נוספות כמו קטאר שסירבו לשמש בתפקיד הנשיאות  התורנית, ההערכה בעולם הערבי היא כי הליגה הערבית תקפיא זמנית את פעילותה עד שיפתרו המחלוקות בין מדינות ערב לפלסטינים בנושא הנורמליזציה עם ישראל.

גורמים מצרים אומרים כי הפניה של חמאס והרש"פ לטורקיה הינה מעשה של "צביעות".  טורקיה כובשת מזה מספר שנים את צפון סוריה, והיא אחת הסיבות להמשך מלחמת האזרחים בסוריה ותומכת בקבוצות החמושות שבה.

כמו כן, טורקיה, שחמאס והרש"פ היללו ושיבחו אותה, מתערבת בעניינים הפנימיים של לוב, מעבירה שכירי חרב לשטחה ומלבה את הסכסוכים הפנימיים בלוב.

עוד אומרים גורמים המקורבים להנהגה המצרית כי בעוד הרש"פ וחמאס תוקפות את הנורמליזציה עם ישראל, לטורקיה יש יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל, כולל שגרירות בתל אביב.

בעקבות יחס הרש"פ לליגה הערבית, ומדינות כמו קטאר שהולכות אחריה, ההערכה בעולם הערבי היא כי הליגה הערבית תקפיא זמנית את פעילותה עד שיפתרו המחלוקות בין מדינות ערב לפלסטינים בנושא הנורמליזציה

המתיחות בין מצרים לפת"ח וחמאס נמשכת. המצרים עורמים קשיים על פתיחת מעבר רפיח כדי לאותת להנהגת חמאס ברצועה אך אינם מעוניינים להגיע לקרע עם חמאס והרש"פ אלא ללמד אותן לקח על פנייתן לטורקיה.

מצרים איננה יכולה לוותר על מעמדה האזורי ולתת לטורקיה דריסת רגל ברצועת עזה והיא חייבת לשקם את כבודה הלאומי בעקבות סטירת הלחי שקיבלה מחמאס ומפת"ח. בינתיים יש מבחינתה של מצרים סימנים מעודדים כי ההבנות שהושגו באיסטנבול מעוררות גם את התנגדותה של ירדן.

התנגדות בצמרת פת"ח

גם בצמרת פת"ח יש התנגדות עזה של הציר המקורב למחמוד עבאס להבנות שיזם ג'בריל רגו'ב עם חמאס באיסטנבול.

העיתון "ראי אליום" דיווח ב-16 באוקטובר כי הועדה המרכזית של פת"ח קייימה בשבוע שעבר ישיבת חירום לאחר שהציר בראשו עומדים חוסיין א-שיח' ומאג'ד פרג' מתח ביקורת קשה על מהלכיו של ג'בריל רג'וב שמחזקים את תנועת חמאס ומחלישים לטענתו את שלטון הרש"פ.

השניים טוענים כי מה שמוביל את רג'וב הינו רצונו לשדרג את עצמו בקרב הירושה באמצעות המגעים עם חמאס ולא טובתה של הרש"פ.

אולם רוחי פתוח, חבר במשלחת של פת"ח לשיחות איסטנבול, טוען כי הועדה המרכזית של פת"ח אישרה פה אחד את ההבנות שהושגו עם חמאס ועכשיו מחכים בפת"ח לאישור הלשכה המדינית של חמאס כדי שמחמוד עבאס יוכל לפרסם את הצו הנשיאותי הקובע את מועד הבחירות לפרלמנט.

מבחינתה של מצרים, כישלון ההבנות בין פת"ח לחמאס שהושגו באיסטנבול בנושא הבחירות, יחשב להישג מצרי, ההערכה במצרים היא שמחמוד עבאס ממתין לתוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב ואם ג'ו ביידן ינצח בהן, מחמוד עבאס יחזור לחיקה של מצרים ויתרחק מטורקיה.

הרש"פ ותנועת פת"ח, שהיא מפלגת השלטון, נמצאות באחת התקופות הקשות ביותר שלהן מבחינה מדינית, פוליטית וכלכלית. הן לא יכולות לוותר על תפקידה של מצרים, שתמיד הייתה עוגן קבוע לתמיכה בבעיה הפלסטינית. לכן המצרים מאוכזבים מהן מאוד, יותר מאשר מחמאס, שהיא, כמו טורקיה, חלק מתנועת "האחים המוסלמים".

הרש"פ ופת"ח, מפלגת השלטון, באחת מתקופותיהן הקשות ביותר, לא יכולות לוותר על תפקיד מצרים, העוגן הקבוע לתמיכה בבעיה הפלסטינית. לכן המצרים מאוכזבים מהן יותר מאשר מחמאס, שהיא, כמו טורקיה, חלק מתנועת "האחים המוסלמים"

מחמוד עבאס עשה טעות גדולה שנגרר אחרי טורקיה ותנועת "האחים המוסלמים" ופגע בכבודה הלאומי של מצרים, גורמים בכירים בפת"ח אומרים כי הוא נגרר אחרי ג'בריל רג'וב, אשר נחשב לאיש של  קטאר ברש"פ, שמנסה לשדרג את מעמדו בקרב הירושה באמצעות הובלת תהליך הפיוס עם חמאס.

טורקיה הינה מדינה מוסלמית אך לא ערבית כמו מצרים, והיא מנסה להתערב בכל הסכסוכים האזוריים כדי להגדיל את השפעתה במזרח התיכון. הנשיא ארדואן ניזון מהסכסוכים האלה כדי להאדיר את עצמו.

האם מחמוד עבאס נפל בפח של ארדואן ושל ג'בריל רג'וב? התשובה תגיע כנראה בהמשך הזמן.

המצרים לא יעברו לסדר היום מבלי להחזיר לעצמם את כבודם הלאומי שנפגע.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,155 מילים
עודכן לפני שעה

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מאז שנפלה תוכנית הסיפוח, הפלסטינים רק סובלים יותר

ביקור של משלחת מהאיחוד האירופי השבוע באזור מספאר יאטה, איחד את אמיר בן-דוד עם נידאל יונס, רק שלושה חודשים מאז נפגשו במסגרת המסע לארץ הסיפוח ● התוכנית של נתניהו לספח את השטח נגנזה מאז, אך עבור הפלסטינים המצב רק החמיר ● "בחודשיים האחרונים הלחץ גדל מאוד. היו יותר פשיטות ויותר הריסות של מבנים באזור שלנו, והמתנחלים נהיו יותר משוגעים"

עוד 773 מילים

למרות הסערה שפרצה אתמול סביב פסילת ההצבעה הראשונה על ההצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בפרשת הצוללות, הארוע במליאת הכנסת לא היה אנטי-דמוקרטי או מושחת - הוא פשוט היה עדות לרשלנותם של כל אנשי ראש הממשלה ● בנימין נתניהו, מיקי זוהר, דוד אמסלם ויריב לוין - כל אחד בתורו נרדם בשמירה ותרם לשערוריה חסרת התקדים שנחזתה במליאה ● פרשנות

עוד 548 מילים

ראיון בלעדי "לאסלאם אין התנגדות לסולחה עם ישראל"

לאחר שגורמים מוסלמיים רשמיים בסודאן ייעצו לממשלתם לא לקדם נורמליזציה עם ישראל, איש הדת הבכיר, עבד אל-רחמן חסן חאמד, פסק כי עקרונות האסלאם גמישים יותר, וכתב פתווה המכשירה הסכם עתידי בין המדינות ● בראיון בלעדי לזמן ישראל הוא אומר: "כשהנסיבות משתנות, האחריות של המופתי היא לבחון את המצב ולהעריך אותו בלי דעות קדומות, להתמודד עם המציאות, וזה מה שעשינו"

עוד 1,320 מילים

בעקבות התפרצות הקורונה במחנה 80: צה"ל העביר טירונות בנות בזום

פרסום ראשון לאחר התפרצות הקורונה במחנה 80, שבעקבותיה הוכנסו לבידוד 96 חיילים וחיילות, רובן טירוניות, הוחלט לקיים את הטירונות בלמידה מרחוק ● ההדרכות וההרצאות, אימוני הכושר, פירוק הנשק, והעזרה הראשונה, תרגילי הסדר ואפילו ה"תיזוזים" נוהלו כולם ברשת

עוד 684 מילים

מיוחד שוב השקר הזה

בית הקפה שעושה משלוח לספסל ממול ● השרה שמצטלמת ב"סוכה הביתית", ומטיילת בטבריה ● רה"מ שמשחק בנתוני התחלואה והמשק ● והישראלים שיגידו הכל לשוטר כדי לעבור את המחסום ● בצל המשבר הבריאותי והפוליטי, ועם לא מעט עזרה מטראמפ ומהרשתות החברתיות (ששינו לאחרונה את כיוון הספינה), הפכה ישראל למדינה שהשקר הוא נר לרגליה ● עומר שרביט שוחח עם המומחים שמסבירים איך ומתי זה קרה לנו, ולמה יש סיבה למעט אופטימיות

עוד 2,363 מילים ו-1 תגובות

ביטול ההצבעה על ועדת חקירה בפרשת הצוללות - תקין

מנגד גורמים משפטיים קבעו כי ההצבעה שנפסלה נראית תקינה ● מרצ יעתרו לבג״צ ● שטייניץ: יש להעביר את תקציב 2021 ולקיים את הסכם הרוטציה ● אפי נוה: אישרתי את פרסום השיחה עם מנדלבליט כדי לחשוף את שי ניצן ומעלליו ● השוטר שירה למוות באיאד אל-חלאק יואשם בהמתה בקלות דעת ● ח״כ טיבי: ״זה היה הרג בדם קר״ ● קבינט הקורונה התפזר ללא החלטה על הקלות

עוד 61 עדכונים

בסוף כל משפט שבנט אומר יושב סמוטריץ' על חמורו של משיח

בין עמידה נחרצת נגד החוק למניעת אלימות כלכלית נגד נשים ונאום מושקע המהלל את מורשתו של רחבעם זאבי, בצלאל סמוטריץ' מתעקש להרוס לראש מפלגתו בנט את דימוי המנהיג הממלכתי ● לזמן ישראל הוא אומר בכעס: "אתה מצפה שנשקר ונשווק את עצמנו לא כמו מי שאנחנו? שנגנוב קולות? שנחליף אידיאולוגיה כמו גרביים? אתה חושב שיש מצביע אחד שלנו שלא יודע בדיוק מי אנחנו?"

עוד 907 מילים ו-3 תגובות

"בארה"ב יש מערכת מטורפת של איזונים ובלמים. ומה יש בישראל?"

המאבק על הרכב בית המשפט העליון בארה"ב מצית את השיח הפוליטי שם ומעלה חששות משינוי לכיוון אולטרה שמרני ● אולם המשפטן ד"ר מתן גוטמן לא מתרגש מהמינוי הקרב של איימי קוני בארט ומתנגד לשינוי מבנה בית המשפט שם ● בראיון לזמן ישראל הוא אומר: "מה שחשוב שנלמד מארה"ב, הוא שצריך לשמור על כללי המשחק הדמוקרטיים גם כשזה לא נוח ולא מתאים"

עוד 2,063 מילים

"הרשות דואגת לעריקאת, ומשאירה אלפי חולים אחרים למות בשטחים"

בעבר טופלו בארץ אלפי פלסטינים מהשטחים בכל שנה, אבל הרשות הפלסטינית הפסיקה לממן את הטיפול ברובם, בשל הידרדרות היחסים עם ישראל ● מנהלת עמותה שמסייעת לחולים: "במקום 50 חולים, אנחנו מכניסים לארץ חולה אחד ביום - אלה שיכולים לממן טיפול של מאות אלפי שקלים מכיסם" ● גורם ביטחוני: מספר האישורים לחולים לא הופחת ע"י ישראל ● חולי קורונה פלסטינים אחרים, פרט לעריקאת, אינם מטופלים בארץ

עוד 1,424 מילים

הון ושלטון חברי ממשלה, בהם נתניהו וגנץ, עוברים על חוק שאיש לא אוכף

מדוע רבים כל כך מחברי ממשלת נתניהו-גנץ - כולל השניים העומדים בראשה - אינם מדווחים על הונם, כנדרש בחוק? ● ההאשמות בשחיתות משתקות את הפוליטיקה הישראלית, אך הכלי הבסיסי הזה ליצירת שקיפות בקרב הפוליטיקאים הבכירים זוכה להתעלמות, בין היתר בגלל שהוא כל כך מסורבל ● פניות זמן ישראל לגורמים הרלוונטיים בנוגע להצהרות ההון של 12 שרים - שלא ידוע אם הוגשו - לא זכו למענה

עוד 2,030 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה