הממשלה נכנעה לסגר מתוך ייאוש

ישיבת הממשלה אתמול שדנה בנושא הקורונה נמשכה קרוב לתשע שעות והתנהלה באווירה של ייאוש מהול בהשלמה ● ממשלת ישראל כבר לא נלחמת; היא הרימה ידיים, אחרי שאיבדה את אמון הציבור והשליטה על הארועים - והסגר שהוטל על המדינה הוא ניסיון נואש לנצח ברגעים האחרונים של משחק בהפסד ● אפילו מההתפטרות של ליצמן איש לא התרגש אתמול ● פרשנות

14/09/2020 03:56
הפגנה נגד טיפול הממשלה במגפת הקורונה בתל אביב, ב-1 באוגוסט 2020 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

ישיבת הממשלה אתמול (ראשון) שדנה בנושא הקורונה נמשכה קרוב לתשע שעות והתנהלה באווירה של ייאוש. אולי נכון יותר לומר – ייאוש והשלמה. השרים הבינו את מידת הכישלון הקולוסלי שהם נחלו עד היום, ראו ששום דבר לא עבד ולא עזר ובסופו של דבר השלימו מחוסר ברירה עם הסגר הטוטאלי שיימשך שלושה שבועות. אולי קיוו שמתוך העסק הזה יצא כבר משהו.

הממשלה כבר לא נלחמת, היא יותר מרימה ידיים אחרי שאיבדה אמון ציבורי ושליטה על האירועים. בכדורסל הירושלמי אנחנו קוראים לזה זמן השלשות: הקבוצה מפגרת באופן משמעותי, לא מצליחה לצמצם את הפער מהיריבה ואז מתחילה לזרוק כדורים מטווח רחוק, אולי יקרה נס והתוצאה תתהפך לקראת הסיום.

דווקא משום התחושה הזו, כאילו מדובר בגזירת גורל, לא נרשמו אתמול עימותים קשים במיוחד בין השרים, למעט המריבה על ההפגנות עם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שהרימה לגובה את חדר הדיונים. גם הוויתור של שר האוצר ישראל כ"ץ, שיודע לנהל מלחמות כשהוא רוצה, וגם ההיעדרות של יעקב ליצמן מהישיבה, אחרי שהגיש את מכתב ההתפטרות – תרמו להורדת המתח.

נתניהו לא ניהל אתמול את הישיבה. שרים טוענים כי ראשו היה במקום אחר, בוושינגטון מן הסתם. הוא נראה כאילו נגרר אחרי הדיונים. מי שקלט את העניין היה מזכיר הממשלה צחי ברוורמן שלקח את המושכות והצליח להשליט סדר.

במסיבת העיתונאים ניסה נתניהו להוכיח שהוא מוביל את הקרב ולא מתקפל. "אני, נכנע? אני תמיד דבק במטרה", אמר נתניהו וחזר עד לימיו בסיירת מטכ"ל. הוא רק לא הסביר את היפוך ההחלטות שבהן דבק רק לפני יומיים-שלושה.

בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים, 13 בספטמבר 2020 (צילום: חיים צח/לע"מ)

בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים אמש (צילום: חיים צח/לע"מ)

"זו הייתה מסחרה", תיאר שר בכיר את הישיבה אתמול, "אבל לא היה כאן משהו אישי מוגזם. דיברו על אחוזי המועסקים, על הפיצוי, מתי הלימודים ייפסקו, על התו הסגול. לא הייתה כאן עסקה בנוסח 'תן לי תפילה-קח חדר כושר'. גם השרים שהתנגדו לסגר הם לא הכי חשובים – עמיר פרץ, זאב אלקין ואסף זמיר. התחושה הייתה 'זה מה שיש, בוא נלך על זה ודי'".

"זו הייתה מסחרה, אבל לא היה משהו אישי מוגזם. דיברו על אחוזי המועסקים, על הפיצוי, מתי הלימודים ייפסקו. לא הייתה כאן עסקה בנוסח 'תן לי תפילה-קח חדר כושר'. התחושה הייתה 'זה מה שיש, בוא נלך על זה ודי'"

סיפור ההפגנות עורר את כל היצרים מסיבות מובנות. נתניהו לא רוצה הפגנות והשרים הנאמנים לו, אמיר אוחנה ודוד אמסלם, עושים את הכול כדי לפרק את המחאה בבלפור. שניהם חושבים שהפרקליטות מושחתת וזו הייתה הזדמנות לעוד חיסול חשבונות. אמסלם ניסה להדביק למנדלבליט את האחריות על ההדבקות בקורונה. מנדלבליט לא נכנע, בינתיים.

ליצמן היה החריג. ההחלטה שלו לקום ולהתפטר הפתיעה גם את חבריו ביהדות התורה. הם לא התייצבו לצדו ובשיחות סגורות תקפו את ההחלטה. הטענה היא כי ליצמן נמצא בסוף דרכו הפוליטית, הוא מבין שהולכים לבחירות במרץ וגם יודע שהולכים להגיש נגדו כתב אישום בפרשת מלכה לייפר, כפי שהמליצה המשטרה – ולכן הקדים תרופה למכה.

"ליצמן עורר אתמול את הרושם שהוא מתאבד על התפילות של הציבור החרדי והדתי, אבל אנחנו יודעים שהוא הולך לפני שכתב האישום יוליך אותו", אמר בכיר ביהדות התורה.

בכיר ביהדות התורה: "ליצמן עורר אתמול את הרושם שהוא מתאבד על התפילות של הציבור החרדי והדתי, אבל אנחנו יודעים שהוא הולך לפני שכתב האישום יוליך אותו"

נתניהו עלה אמש על המטוס לוושינגטון, לטקס חתימת הסכמי השלום מחר עם איחוד האמירויות. גם זה סיפק חומר לציניקנים בממשלה, שראו איך בחריין משתלבת היטב בתרבות החפיף ודרכי קבלת החלטות האינסטנט שנפוצות כאן.

"זה נראה כאילו אמרו להם 'תשמעו, יש טקס עם האמירויות. אולי גם אתם תבואו לעשות איתנו שלום, והם אמרו, יאללה בסדר, נקפוץ'", תיאר אחד השרים. "מישהו בכלל ראה אצלנו את ההסכם עם בחריין? מישהו יודע על מה חותמים מחר? בדיוק כמו שיודעים אם נתב"ג סגור או פתוח".

בנימין נתניהו ורעייתו שרה ממריאים לטקס חתימת הסכם השלום בוושינגטון, 13 בספטמבר 2020 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)

בנימין נתניהו ורעייתו שרה ממריאים אמש לטקס חתימת הסכם השלום בוושינגטון (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)