לקראת טקס החתימה שייערך מחר בוושינגטון קיבלו שרי הממשלה דף מסרים, שבו נכתב, בין היתר, שההסכמים של עם איחוד האמירויות ועם בחריין מהווים "הישג גדול לישראל ולמדיניותה האזורית".

דף המסרים שהועבר לשרי הממשלה לקראת טקס החתימה מחר בוושינגטון pic.twitter.com/Va1ABQyhyH

— מוריה אסרף וולברג (@moriah_asraf) September 14, 2020

משרד הבריאות הודיע על הוצאת קרואטיה והונגריה מרשימת המדינות הירוקות. כעת ישנן שתי מדינות בלבד – יוון ובולגריה – שמי שמגיע מהן לישראל לא נדרש להיכנס לבידוד.

שר הביטחון בני גנץ והשר לביטחון הפנים אמיר אוחנה קיימו דיון בהיערכות הצבא והמשטרה לסגר שיחל ביום שישי הקרוב. נמסר ש"השניים סיכמו להדק את שיתוף הפעולה במהלך ימי הסגר, בין השוטרים לחיילי צה"ל המתגברים אותם. בהקשר זה סוכם, כי צה"ל ימשיך לתגבר את המשטרה לפי צרכיה, ובמידת הצורך יגויסו עוד חיילים למשימה זו".

בשל מגפת הקורונה נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין העניק באיחור של ארבעה חודשים את אות מצטייני הנשיא ל-120 חיילות וחיילים.

צה"ל הוא לא רק הצבא של כולנו. צה"ל הוא כולנו, והוא חייב להישאר כזה. צבא עם ממלכתי, מעל לכל מחלוקת, מחוץ לשיח הפוליטי ומחוץ לווכחנות.
צבא ההגנה לישראל הוא צבא העם.
צבא שבא מן העם ופועל למען העם.
צבא שדואג לכלל חלקי החברה הישראלית. pic.twitter.com/az8F8uwi3y

— ראובן (רובי) ריבלין (@ruvirivlin) September 14, 2020

ליגות הכדורגל והכדורסל המקצועניות ימשיכו לפעול גם בזמן הסגר – כך סיכמו משרד התרבות והספורט ומשרד הבריאות. ההסכמה תלויה באישור הממשלה במסגרת התקנות הכוללות שיובאו אליה. לפי המתווה שגובש, השחקנים יקפידו לשמור על בידוד לאורך תקופת הסגר, כך שיוכלו לצאת לאימונים ולמשחקים בלבד, כמו בעונה הקודמת.

שר התרבות והספורט חילי טרופר –

זו החלטה חשובה ואני שמח כי הצלחנו להגיע לסיכום מול משרד הבריאות. הספורט הישראלי חייב להמשיך גם בימים אלו, גם לטובת אלפי עובדיו ובעיקר עבור המוני האוהדים שדווקא בתקופת הסגר יזכו לראות את הספורט הישראלי ממשיך לפעול.

ראש הממשלה בנימין נתניהו על כינון השלום עם איחוד האמירויות ועם בחריין: "אני מבטיח לכם שעוד מדינות בדרך".

דבריו המלאים של נתניהו –

אני מחזיק בידי את טיוטת חוזה השלום ההיסטורי בין ישראל לאיחוד האמירויות, וגם את הצהרת השלום ההיסטורית בין ישראל לבחריין. עבדנו על זה הרבה מאוד שנים. הרגע הזה מגיע מחר.

זו תפנית עצומה בתולדות ישראל, גם בתולדות המזרח התיכון. תהיה לזה השפעה אדירה וחיובית על כל אזרחי ישראל. אני גם מבטיח לכם, לפי מה שאני רואה כאן, שעוד מדינות בדרך.

גם כשאני עסוק בעבודה המדינית החשובה הזו, אני לא שוכח לרגע שאלה ימים קשים לכולנו. הספקתי לדבר היום גם עם שר האוצר וגם עם שר הבריאות, ומחר בערב כשאני חוזר לישראל אנחנו נמשיך לעבוד למענכם אזרחי ישראל, כדי שנתגבר על הקורונה וגם נביא שלום.

פרויקטור הקורונה רוני גמזו לא יבקש להאריך את האיסור להתרחק למעלה מ-500 מטרים מעבר לשבועיים – כך דיווח הערב ירון אברהם בחדשות 12.

שר האוצר ישראל כ"ץ בישר על בשורה טובה – חלה ירידה באבטלה – ועל בשורה מרגיעה – לעובדים בחל"ת לא ינוקה 10% משכרם. למרבה השמחה, אין כל בשורות רעות או מדאיגות.

בשורה טובה ובשורה מרגיעה.
הבשורה הטובה: לפי דו"ח הלמ"ס מהיום, האבטלה באוגוסט ירדה ל9.8% – רשת הבטחון עובדת מצויין.
הבשורה המרגיעה: אין בכוונתי להפעיל את סעיף ההורדה של 10% למקבלי החל"ת בתקופה זו, והנחיתי היום את מנכ"ל הביטוח הלאומי לפעול בהתאם.

— ישראל כ"ץ Israel Katz (@Israel_katz) September 14, 2020

הקואליציה החרימה את ההצבעות על הצעות אי האמון שהגישו סיעות האופוזיציה, מכיוון שלדברי חבריה, לא נהוג להעלות הצעות אי אמון להצבעה כשראש הממשלה שוהה בחו"ל. אי לכך זכו ההצעות לרוב, אך נדחו מכיוון שלא זכו לרוב של 61 חברי כנסת, הדרוש לצורך קבלת הצעת אי אמון.

בהצעה "הכישלון המחפיר של ראש הממשלה בניהול המשבר הכלכלי והבריאותי" (יש עתיד – תל"ם) תמכו 23 ללא מתנגדים; בהצעה "כישלון הממשלה בטיפול במגפת הקורונה בחברה הערבית" (הרשימה המשותפת) תמכו 20 ללא מתנגדים; בהצעה "מחדל הממשלה במערכה מול נגיף הקורונה" (ימינה וישראל ביתנו) תמכו 19 ללא מתנגדים.

משה יעלון –

נהוג שלא מביאים הצעות אי אמון כאשר ראש הממשלה נמצא בחו"ל, אך נתניהו, כדרכו, השאיר את אזרחי ישראל מאחור להתמודד עם המגפה והסגר, נסע כמה שיותר רחוק. אתם תהיו בסגר, אני אהיה בסדר. זו הסיבה שלמרות הנוהג אנחנו מגישים את הצעת אי האמון הזו, כי אין אמון בראש ממשלה שנוטש את ארצו ואת אזרחיה בשעת משבר, שהיה יכול לשלוח לטקס את שר החוץ או את החליפי שלו. הוא נטש בימים קריטיים, ימים נוראים, תרתי משמע, של אי ודאות וכאוס במשבר החמור ביותר בתולדות המדינה, משבר שהוא אחראי להיווצרותו. הוא לא סופר את אזרחי ישראל, אין סיבה שאנחנו כאופוזיציה נתחשב בו ונכבד את היעדרותו המופקרת.

השר המקשר דוד אמסלם השיב בשם הממשלה –

ראש הממשלה נסע בשליחות לאומית לטקס של חתימה על הסכם שלום עם מדינת ערב במעגל השני שלנו. השמאל במדינת ישראל מעולם לא חלם שסיטואציה כזאת יכולה להיות בכלל, שיש אפשרות, שיש היתכנות. תמיד הם סיפרו לנו והטיפו לנו שאם לא נמסור שטחים מארץ ישראל, אף פעם לא נגיע לשלום. והפלא ופלא, נפרצה החומה. התזה הזאת בעצם פורקה לחלקים. אז אנחנו מצפים כשראש הממשלה יוצא לשליחות לאומית בוודאי לא מגישים הצעות אי אמון, זו חוצפה, זה לא יאומן.

חבר הכנסת אחמד טיבי התייחס בדיון של ועדת הכנסת להסכם שתחתום מחר ישראל עם איחוד האמירויות ואמר: "יש פייק ניוז ויש פייק פיס" (שלום מזויף). שלמה קרעי השיב לו: "ויש פייק עם". טיבי ענה: "אלו דברים בזויים, תישמר בלשונך, כך אמרו עליכם באירופה לפני 80 שנה, תתבייש לך". קרעי אמר: "לא אמרו עלינו, רצו להשמיד אותנו, אנחנו לא רוצים להשמיד אף אחד".

גורם במשלחת הישראלית לוושינגטון אמר שישנה הבנה שמחר תוכן ההסכמים שתחתום ישראל עם איחוד האמירויות ועם בחריין ייחשף. אותו גורם הסביר שההסכמים ייחשפו לאחר חתימתם בשל רגישותם. לדבריו, לאחר החתימה ההסכם יובא לאישור הממשלה והכנסת.

חברות הכנסת אורנה ברביבאי ומרב מיכאלי מותחות ביקורת על צה"ל, לאחר שפורסם על קידומם של 33 קצינים בכירים – שכולם גברים.

כל עוד צה"ל לא ישנה גישה ויפתח את כל התפקידים בפני נשים, לא תתאפשר הזדמנות שווה לנשים להוכיח את יכולתן.
הגיע זמן שינוי. https://t.co/44fD8zVET5

— Orna Barbivay – אורנה ברביבאי (@OrnaBarb) September 14, 2020

כוכבי הבטיח צבא חדשני ויעיל. פחחחח. https://t.co/jpL084qNpN

— Merav Michaeli מרב מיכאלי (@MeravMichaeli) September 14, 2020

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין עדכן שקיבל את מדד הגיוון התעסוקתי, שמטרתו – "לסייע בהגברת השוויון בהעסקה ובשכר בשוק העבודה". את הציוץ בנושא חתם ריבלין בהבעת תקווה "לחברה מגוונת ושוויונית יותר".

קיבלתי לידי היום את "מדד הגיוון", שהתמקד השנה בגיוון בשירות המדינה בתקופת הקורונה. המדד החשוב הזה מציג תמונת מצב של גיוון האוכלוסיות במשק הפרטי, ומטרתו לסייע בהגברת השוויון בהעסקה ובשכר בשוק העבודה. במסגרת תקווה ישראלית כולנו משלבים ידיים במאמץ לחברה מגוונת ושוויונית יותר. pic.twitter.com/FEFHGpZUyF

— ראובן (רובי) ריבלין (@ruvirivlin) September 14, 2020

שר הביטחון בני גנץ שוחח היום בטלפון עם מקבילו מבחריין, שר ההגנה, הגנרל עבדאללה בן חסן אל-נועימי. השניים דנו בשיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות, וגנץ הזמין את השר הבחרייני לבקר בישראל.

צעירי הליכוד פנו לחתן פרס נובל ישראל אומן בבקשה שיגיש את מועמדותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לפרס נובל לשלום.

ועדת השרים, שהוקמה לעסוק בהפעלת נמל התעופה בן-גוריון בתקופת הסגר, החליטה כי הנמל יישאר פתוח ותתאשר המראה ונחיתה של מטוסים. מהוועדה – שבה חברים השרים מירי רגב, יולי אדלשטיין, גבי אשכנזי ואריה דרעי – נמסר שמדובר רק בטיסות "שכבר אושרו". נוסעים יוכלו להגיע לנתב"ג ארבע שעות לפני ההמראה בצירוף כרטיס הטיסה.

סגנו של ראש המטה לביטחון לאומי, ראובן עזר, שנמצא בוושינגטון כחלק מהמשלחת הישראלית למקום, הפר את הנחיות לשכת ראש הממשלה, כשעזב את בית המלון ויצא לריצה. בעקבות המקרה הוציא ראש הסגל של משרד ראש הממשלה, אשר חיון, הודעה שבה שב והבהיר שאין לצאת מהמלון ו"חובה לשמור על הקפסולה".

בניגוד לארגון הדגלים השחורים, שהודיע שלא ישתתף בהפגנות מול מעון ראש הממשלה בירושלים, ארגון קריים מיניסטר והתנועה לאיכות השלטון הודיעו שיוסיפו להפגין, חרף הסגר.

ארגון הדגלים השחורים הודיע "מתוך אחריות וסולידריות חברתית" לא ישתתף בהפגנות בבלפור בזמן הסגר.

לקראת הסגר המסתמן בחגים, אנו מודיעים כי הפגנות הדגלים השחורים בגשרים בצמתים ובשיירות תמשכנה, אך *מתוך אחריות וסולידריות חברתית*, ומסיבה זו בלבד, לא נשתתף בהפגנות בבלפור בזמן הסגר.

מדינת ישראל נכנסת לסגר שני מתוך כישלון מוחלט של הנאשם מבלפור. סגר שהוא תוצאה של ראש ממשלה נאשם בפלילים, שעסוק יום וליל בענייניו האישיים, במטוסים פרטיים, הטבות מס ותקיפת מערכות הצדק של ישראל, כדרך להימלט מעשיית צדק על פשעיו.

ההפגנות בגשרים ובצמתים נעשות בצורה בטוחה לפי הוראות צו בריאות העם. הן תמשכנה במועדים לגביהם נעדכן בהמשך. למרות חוקיות ההפגנות בבלפור, ומתוך סולידריות חברתית, נשהה את השתתפותנו בהפגנות מול מעון רה"מ. עם זאת, נשאר קשובים לכל פגיעה בדמוקרטיה ונפעל כפי שנמצא לנכון בזמן אמת.

אנו נערכים להפגנות ענק עם פתיחת הסגר בדרישה חד-משמעית להתפטרות האשם במחדלי הקורונה ובהרס המדינה – ראש המושחתים, הכישלון מבלפור.

ראש המועצה המקומית אורנית, ניר ברטל, הודיע על הצטרפותו לדרך ארץ, מפלגתם של יועז הנדל וצבי האוזר. בשבוע שעבר הודיע גם ראש מועצת שוהם, איתן פטיגרו, על הצטרפותו למפלגה.

ועדת החוקה קיימה היום דיון בהשתתפות שר המשפטים אבי ניסנקורן על הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי. את הדיון יזמו חברי הוועדה גדעון סער, אוסאמה סעדי, שלמה קרעי, קארין אלהרר, יואב סגלוביץ' ואריאל קלנר, לאחר שלאחרונה חתם שר המשפטים ניסנקורן על תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, שייכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2021.

התקנות, שיחליפו תקנות הקיימות מזה כ-40 שנה, מהוות שינוי משמעותי בסדרי הדין האזרחי בבימ"ש, והן מעוררות מחלוקת נרחבת לגבי תוכנן ולגבי העובדה שייעשו ללא פיקוח פרלמנטרי (מכוח חוק בתי המשפט). חברי הוועדה התמקדו בדיון בתפקידיו של המזכיר המשפטי והצורך בעיגון מעמדו בחוק.

ניסנקורן: "תיק לא אמור להתנהל 12 שנים. הרפורמה תכניס את עוה"ד למשטר של התנהלות מזורזת ויעילה". עוד אמר השר: "יש פה ניסיון בלתי נגמר לגרום לתקנות לא להיכנס לתוקף". גדעון סער כינה את השר ניסנקורן "קיסר המשפטים" ושלמה קרעי הוקיע את "החומה שאתה מבצר סביב המערכת והשחיתויות הקיימות בה; התקנות נותנות כוח בלתי נתפס לשופטים".

מחר בשעה 17:00 בערב תתכנס הוועדה לבחירת שופטים בראשות שר המשפטים אבי ניסנקורן, בלשכת השר במשרד המשפטים בירושלים. הוועדה תבחר את הרכבי ועדות המשנה ותדון בהארכת מינוי שופטים עמיתים לתקופה נוספת, בהתאם לקבוע בחוק בתי המשפט. הישיבה תהיה סגורה לתקשורת.

השר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה, הגיב לדברים שאמר היום היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שביקר את דבריו (דבריו המלאים של מנדלבליט – בדיווח שפורסם ביומן זה ב-13:57). "לו היה מתעניין במה שבאמת אמרתי ולא רק בכותרות, הוא היה מבין עד כמה הפרקליטות חייבת להיות ללא רבב… כשהיא מגישה כתב אישום נגד נבחר ציבור… אבל הוא הסתפק בכותרות".

שמעתי שהיועץ הלין על דברים שאמרתי.

לו היה מתעניין במה *שבאמת* אמרתי ולא רק בכותרות, הוא היה מבין עד כמה הפרקליטות חייבת להיות ללא רבב, "יותר צדיקה מהאפיפיור", כשמגישה כת"א נגד נבחר ציבור (בלי שקרים, הדלפות, סחיטת עדים, זלזול בהליכים מתוך שכרון כח ועוד).

אבל הוא הסתפק בכותרות. pic.twitter.com/imOdOfYtyv

— אמיר אוחנה (@AmirOhana) September 14, 2020

משרד ראש הממשלה הבהיר שההסכם שעליו יחתום מחר ראש הממשלה בנימין נתניהו לא ייכנס לתוקף עד שלא יאושר על ידי הממשלה.

פרסום ראשון: בעקבות הביקורת משרד ראש הממשלה מבהיר: ההסכם עם איחוד האמירויות לא ייכנס לתוקף עד שלא יאושר בממשלה. כל הפרטים עכשיו ב-@WallaNews בקישור הזה:https://t.co/6ElVQpX3vt pic.twitter.com/uMfC2I6jmo

— Barak Ravid (@BarakRavid) September 14, 2020

לקראת החגים יינתנו במבחני תמיכה לעמותות המסייעות לנזקקים ולניצולי שואה עוד 18 מיליון שקלים תוספת לחלוקת מזון בחגים – כך אמר לוועדה לענייני ביקורת המדינה נתנאל אשרי, רפרנט רווחה באגף התקציבים במשרד האוצר. לדבריו, הדבר נעשה על פי בקשת ראש הממשלה.

נתן שטיבלמן, סגן מנהל אגף במשרד מבקר המדינה אמר בדיון שהתקיים בוועדה, כי בישראל חיים כ-136 אלף ניצולי שואה, כשמתוכם כ-74 אלף ניצולי שואה מקבלים גמלה חודשית. לדבריו, מדוח מבקר המדינה בעניין סיוע לניצולי שואה עולה כי ההסדרים החוקיים החלים על אוכלוסיית ניצולי השואה, סבוכים ודורשים היכרות מעמיקה עם החקיקה – דבר המקשה על הניצולים למצות את זכויותיהם. עוד אמר כי בדוח עולה שהרשות לזכויות ניצולי השואה לא עשתה מיפוי מלא ועדכני של צרכי הניצולים לעומת המענה הקיים.

יושב ראש הוועדה, עפר שלח: "בתוך המהומה הגדולה של הסגר המתקרב, אסור לשכוח את הקבוצה שיש לנו כלפיה חובה מוסרית גדולה במיוחד. הבדידות והחששות מכים בכולם. טוב שמדינת ישראל החליטה שאל ניצולי השואה מתייחסים בחרדת קודש ובסדר עדיפות קודם".

עמותת משמר הדמוקרטיה הישראלית פנתה היום ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ולראש הממשלה, בנימין נתניהו, בדרישה שהאחרון יימנע מחתימה על הסכמים מדיניים עם איחוד האמירויות ועם בחריין בטרם תאשר הממשלה את ההסכמים ואת תוכנם.

במכתבה מציינת העמותה כי הרשות המבצעת של המדינה איננו ראש הממשלה אלא הממשלה כולה – כך קובע סעיף 1 בחוק יסוד הממשלה. לפיכך, נתניהו איננו מוסמך לכרות הסכמים בינלאומיים ועל הממשלה לדון בפרטי ההסכמים עם איחוד האמירויות ועם בחריין ולשקול את כל השיקולים הרלוונטיים בטרם ייחתמו הסכמים אלו וייכנסו לתוקף, ואם יעשה כן – יחרוג ראש הממשלה מסמכותו. היועץ המשפטי התבקש להנחות את ראש הממשלה שלא לחתום על הסכמים אלה בטרם יועבר הנושא לידיעת השרים ולאישורם.

גילוי נאות: עו"ד יובל יועז, חבר ועד במשמר הדמוקרטיה הישראלית, הוא הפרשן המשפטי של זמן ישראל

• פניית משמר הדמוקרטיה הישראלית למנדלבליט

ועדת החוקה אישרה את הצו להמשך ההארכה האוטומטית של רישיונות רגולטוריים במהלך משבר הקורונה.

ביו היתר יוארכו רישיונות לשימוש בקנביס למטרות רפואיות, היתרי רעלים, אישורי הובלת חומרים מסוכנים, אישורי עבודה בגובה ועגורנים, בדיקות סביבה תקופתיות, רישיון עסק ועוד.

לפי המנגנון שאושר: אישורים שיפקעו בספטמבר יוארכו אוטומטית בשלושה חודשים נוספים; אישורים שיפקעו באוקטובר או נובמבר יוארכו אוטומטית בעשרה שבועות נוספים; ואישורים שפקעו ביולי ואוגוסט יוארכו בשבועיים נוספים (כך "שישלימו" הארכה של שלושה חודשים).

מייד עם הגעתו לוושינגטון, קיים ראש הממשלה בנימין נתניהו התייעצות טלפונית בנושא ההיערכות לסגר עם שר הבריאות יולי אדלשטיין, סגן שר הבריאות יואב קיש, ר' המל"ל מאיר בן שבת, מנהל "מגן ישראל" פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי וגורמים נוספים.

מכל העולם נתניהו מתקשר לשאול אותנו איך אנחנו מתמודדים עם הקורונה

במשרד המשפטים נערכה היום הרמת כוסית לשנה החדשה, בהשתתפות שר המשפטים אבי ניסנקורן, היועץ המשפטי לממשלה ומ"מ פרקליט המדינה אביחי מנדלבליט ומנכ"לית המשרד עו"ד סיגל יעקבי.

דברי שר המשפטים:

"ביקשנו להתכנס ולאחל חג שמח לקראת השנה החדשה, למרות הימים המאוד מורכבים שעוברים עלינו וכמובן תחת הנחיות משרד הבריאות.

לצערי אנחנו לא יכולים לשבת כאן כולם ביחד ונאלצים להרים כוסית דיגיטלית לכבוד ראש השנה. ובכל זאת, לא רצינו לוותר על ההזדמנות לברך אתכם, גם אם מרחוק.

נכנסתי למשרד לפני ארבעה חודשים ומצאתי כאן, בכל אחת מיחידות המשרד, אנשים מסורים, חרוצים ומלאי תחושת שליחות. אנשים שבאו לעבוד. אני גאה לעמוד בראש המשרד הזה, ובמידה רבה זה בזכותכם.

אנחנו עוברים תקופה לא פשוטה ברמה הלאומית. זה כנראה אחד המשברים החמורים שידענו כאן. עשרות אלפים חלו. ההגבלות והסגרים משפיעים על כל אחד מאתנו ברמה האישית. הקורונה הכלכלית פוגעת, וכנראה תמשיך לפגוע, בציבור הישראלי כולו.

משרד המשפטים הוא שותף מוביל בטיפול במשבר נגיף הקורונה. העבודה שלכם כאן מספקת ליווי משפטי צמוד, מסייע ומאזן, לכל המהלכים שמובילה הממשלה.

גם בשגרה, יחידות רבות במשרד נוגעות לחיי היום-יום של אוכלוסיות מופלות, מודרות ונעדרות אמצעים. בתקופת הקורונה, אנו מקדמים ביתר שאת סיוע לאזרחים שהכי נפגעו מהמשבר:

סיוע לאנשים שנקלעו לחובות ולפושטי רגל, הקלות על בעלי עסקים המצויים בסכנת חדלות פירעון, סיוע משפטי לחולים שמבקשים החרגה מן המגבלות; וככלל, כל יחידות המשרד מתאימות עצמן כדי לאפשר את המשך הסיוע והשירות לאזרח, גם בזמן הקורונה, ובעיקר בזמן קורונה.

בנוסף למשבר הבריאותי והכלכלי, אנו מצויים במשבר פוליטי מתמשך שמאיים על יציבות שלטון החוק.

מנהיגי ציבור יוצאים מדי יום במתקפות חסרות רסן כלפי עובדי ציבור, כאשר מטרתם המרכזית היא לערער את יציבות קירות הבניין הזה, את מערכת המשפט ואת יסודות הדמוקרטיה.

כשר משפטים יש לי תפקיד ברור – לוודא שכל אחת ואחד מכם יוכל להמשיך לעבוד בעצמאות ובביטחון מלא למען אזרחי ישראל.

גם בשעת חירום, ודווקא בשעת חירום, תפקידנו לוודא שאף אחד לא ינצל את המצב השברירי כדי לפגוע בהתנהלות התקינה של מערכת הצדק הישראלית, ביסודות הדמוקרטיה ובזכויות האזרח של כל אחת ואחד מאיתנו.

אתמול נאלצנו לקבל החלטות קשות לאור נתוני התחלואה החמורים. אנחנו נכנסים לתקופה של מתווה הגבלות מהודק מאוד. זה לא יהיה קל. על כולנו לקחת אחריות, לדאוג לעצמנו, להורינו ולקרובינו וכמובן להישמע להנחיות משרד הבריאות. אם נקפיד לשמור על הכללים בשבועות הקרובים, נוכל להשיב את המשק לפעילות תקינה ויציבה לאחר החגים. משק חי וודאות כלכלית, הם קריטיים כדי להבטיח שהכלכלה הישראלית לא תתרסק, כדי שאנשים ישובו למעגל העבודה. לשם כך נדרש כמובן גם תקציב מדינה אחראי לשנת 2021.

במיוחד בעת הזו, מוטלת עלינו, במשרד המשפטים, אחריות כפולה ומכופלת. כאשר הממשלה מגבילה באופן דרמטי את חופש התנועה של הציבור, עלינו לוודא שההסדרים המשפטיים יבטיחו שמירה על זכויות היסוד של האזרח.

אנחנו מחוייבים לצמצם למינימום האפשרי את הפגיעה בחירות הפרט. זה נכון לשר המשפטים, זה נכון לכל אחת מיחידות משרד המשפטים.

כמו בסגר הקודם, נדאג גם הפעם שמוסדות הדמוקרטיה ימשיכו לתפקד. בתי המשפט לא ייסגרו והכנסת תמשיך למלא את תפקידה בפיקוח הדוק על כל החלטות הממשלה.

דאגנו גם בסבב הזה שזכות ההפגנה תישמר. אף אחד לא רוצה לחיות במדינה שבה הממשלה אוסרת על מחאה נגדה. דמוקרטיות חזקות נבחנות בשעת משבר, ואנחנו נצלח את המבחן הזה.

בהזדמנות הזו, אני רוצה להודות לכם על עבודתכם ועל הסיוע במספר רב של שינויים שאנו מובילים יחד. גם מבול המתקפות שנועדו להחליש את המערכת לא ימנעו מאתנו להמשיך ולהשתפר, לתקן את הדרוש שינוי ולקבל ביקורת עניינית בצורה עניינית.

פניתי אתמול לנציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, על מנת שיבדוק את הטענות בנוגע לאופן הטיפול באירוע הטראגי שאירע בשנת 2017 באום אל-חיראן. אין לי ספק שבירור מקצועי יחזק את המערכת ואת אמון הציבור בה.

לצד הבדיקה המערכתית, יחד עם שר הכלכלה החלטתי על הקמת צוות בראשות מנכל"י משרדינו, אשר ידאג לגבש פתרונות מיטביים עבור מפוני אום אל-חיראן. אנחנו נמשיך בחיזוק גופי הביקורת על המערכת, נתקן ליקויים ולא נחדל מהמאמץ לשפר ולהנגיש את השירותים לאזרח. במקביל, אני נחוש להוביל יחד אתכם וכמובן בשיתוף פעולה עם הנהלת בתי המשפט, מהלכים שיבטיחו קיצור וייעול של ההליך המשפטי.

תקנות סדר הדין האזרחי החדשות והרפורמה במח"ש הן רק חלק מאותם שינויים חשובים.

השבוע נצא לדרך ברפורמה משמעותית נוספת: אפיץ היום את טיוטת החוק שיקים ערכאה שיפוטית חדשה בישראל – בתי משפט שלום לעניינים מינהליים.

מדובר במהלך חשוב שגובש וקודם במשך תקופה ארוכה על ידי המשנה ליועץ המשפטי דינה זילבר וצוותה, בשיתוף עם הנהלת בתי המשפט.

הקמת בתי משפט שלום מינהליים תשלים את הליך בניית מערכת השיפוט בעניינים מינהליים, כך שהיא תהיה מורכבת משלוש ערכאות, במתכונת דומה לזו הקיימת בעניינים אזרחיים ופליליים.

המהלך הזה החל כבר בשנת 2000, אז הוקמו מחלקות מינהליות בבתי משפט מחוזיים. בדומה למדינות אירופה ובהן גרמניה וצרפת, גם בישראל תהיה מערכת נפרדת של בתי דין מנהליים, בעלת שלוש ערכאות, וכך למעשה יושלם המודל החדש לביקורת שיפוטית על מעשי השלטון.

המודל החדש יחליף את המודל המנדטורי שהיה נהוג עד שנת 2000, ולפיו רוכזה הביקורת בעניינים מנהליים בעיקר בפני בג"ץ.

המהלך הזה ישפר באופן משמעותי את השירות לאזרח, ייעל את המערכת ויפחית את העומס המוטל היום על בג"ץ ועל בית המשפט המחוזי לעניינים מנהליים.

העברת סמכויות לבתי משפט שלום תגביר את הנגישות של ערכאות מנהליות לציבור ותוזיל את העלויות הנלוות. היא תאפשר העברה של עניינים מנהליים מבג"צ – למחוזי, ותביא לפיתוח מקצועיות ומומחיות של שופטים בתחום המשפט המנהלי.

השלמת מבנה שלוש הערכאות, סדרי הדין, והריכוז העניינים המנהליים אצל שופטים מומחים יביא לייעול משמועתי במערכת המשפט. זה יסייע לפרקליטים לשופטים ובעיקר לציבור הרחב.

לאחר תקופת החגים נשוב בכוחות מחודשים לעבודה מאומצת, כשבקנה עוד שורה ארוכה של מהלכים חדשניים שנוביל ביחד כדי לשפר ולייעל את כל גופי המשרד.

אני רוצה להודות לכם על העבודה המסורה ומאחל לכם, ולכל אזרחי ישראל, שהשנה הבאה תהיה קלה יותר ובעיקר בריאה הרבה יותר.

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלותֶיהָ, תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכותֶיהָ

שנה טובה."

 

דברי היועמ"ש מנדלבליט:

"מדי שנה, אנחנו נוהגים להתכנס כאן, באולם הזה, חברי הנהלת משרד המשפטים והעובדים, כדי לציין את השנה החדשה שבפתח, ותמיד האירוע מתקיים באווירה משפחתית.

השנה, למרבה הצער, האירוע מתקיים במתכונת שהפכה לשגרה בתקופת הקורונה – תוך שימוש בשידור אינטרנט, כשרבים מכם נמצאים רחוק מכאן.

אבל בלב אנחנו כולנו ביחד – מנהלות ומנהלים, עובדות ועובדים, אנשי יחידות המנהלה ואנשי היחידות המקצועיות,

אנחנו גם מרגישים את אווירת החג המתקרב ובא; ויותר מתמיד מתפללים לכך שבאמת תכלה שנה וקללותיה, ותחל שנה וברכותיה.

כשאני מסתכל על השנה החולפת, אני מתמלא בגאווה על עבודת הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה, במגוון תחומי העשייה.

העבודה הזו שלכם נעשתה בתנאים לא קלים של סגר, חלוקה לקפסולות, בידוד של עובדים רבים, ולעיתים אף מחלה של עובדים.

אבל דווקא בשעה המורכבת הזו, התגלה משרד המשפטים במלוא עוצמתו, והדבר הזה בא לידי ביטוי בכמה וכמה מישורים.

במישור הניהולי, משרד המשפטים – תחת הניהול המצוין והבוטח של ממלאת מקום המנכ"לית, עו"ד סיגל יעקובי – התאים את עצמו למגבלות הקורונה.

יחידת המחשוב העמידה לכל העובדים אפשרות גישה נוחה מרחוק, ושיחות זום וסקייפ הפכו לשגרה בעבודה. שירותים רבים ניתנים היום ברשת, ללא צורך בהגעה פיסית של מקבלי השירות.

במישור המקצועי, נעשית עבודה יוצאת מהכלל בייעוץ המשפטי לנושא הקורונה, של כל היחידות בייעוץ וחקיקה, במגוון עצום של סוגיות משפטיות.

פרקליטות המדינה חוותה השנה טלטלה לא פשוטה, ובמשך חודשים ארוכים מנוהלת בפועל ע"י המשנים לפרקליט המדינה.

ארבעת המשנים, יחד עם יתר חברי הנהלת הפרקליטות, עושים עבודת קודש של ממש בהובלת היחידה העצומה והחשובה הזו, למען ייצוג מיטבי של מדינת ישראל בערכאות, בכל תחומי המשפט

אני מבקש לנצל את ההזדמנות הזו כדי להודות לכל אחת ואחד מכם – אנשי ייעוץ וחקיקה ופרקליטות המדינה, על עבודתכם המסורה למען האינטרס הציבורי ולמען מדינת ישראל.

בצד הגאווה הגדולה על ההישגים שהשגנו, השנה החולפת גם הדגישה פעם נוספת את העקרונות היסודיים שלאורם אנחנו פועלים, ואת המטרות שלשמן אנחנו נאבקים.

בראש ובראשונה, הגנה על הדמוקרטיה במדינת ישראל.

דמוקרטיה במובן המהותי, המבוססת על ערכים של שלטון החוק, הפרדת רשויות, הגנה על זכויות האדם ושמירה על מנהל תקין.

דמוקרטיה של איזונים ובלמים.

דמוקרטיה של כיבוד הכרעות של ערכאות שיפוטיות.

השנה האחרונה בהחלט העמידה אתגרים משמעותיים בהקשר הזה.

כמו שאתם יודעים, מזה זמן, ובמיוחד בעת האחרונה, גורמים בעלי עניין מנהלים קמפיין שלם, קמפיין שנמשך יומם ולילה, שמטרתו להטיל דופי בעבודת הייעוץ המשפטי לממשלה, בעבודת פרקליטות המדינה ובעבודתי שלי.

הקמפיין הזה מתקיים ברשת, גם בחלק מהתקשורת, ובזירה הציבורית והפוליטית.

אלו שמחוללים את אותו קמפיין אולי מקווים שהשמצות למיניהן נגדי או נגד בעלי תפקידים אחרים, וכל מיני עלבונות ושקרים, ישפיעו על החלטה כזו או אחרת שלנו.

אם זה מה שהם חושבים, טעות גדולה בידם.

אמרתי בעבר שהחלונות כאן בצלאח א-דין אטומים לרעשים מבחוץ.

אמרתי את זה כשהרעשים באו מכיוון אחד, ועכשיו אני אומר את זה כשהם באים מכיוון אחר.

רעשים לחוד, והכרעות משפטיות לחוד.

ואני רוצה לומר לכם, עובדי משרד המשפטים היקרים – הרימו את הראש, היו גאים במלאכתכם לשמור על הדמוקרטיה במדינת ישראל, במסירות ומעל לכל – ביושר ובהגינות.

ברור לי שהעבודה שאתם עושים היא עבודה מקצועית, המבוססת אך ורק על הראיות והדין.

בהקשר של תיקי ראש הממשלה, אני עומד מאחורי העמדה המשפטית שלי שאף אומצה בבג"צ, שראש הממשלה יכול לכהן בתפקידו תחת כתב אישום.

זה המצב המשפטי, בכפוף להסדרת ניגודי העניינים של ראש הממשלה הנובעים מהמשפט הפלילי המתנהל.

בנימין נתניהו הוא ראש הממשלה של כולנו.

כך אנו עובדים, כך עובדת הממשלה.

אנו מלווים את עבודת הממשלה ואת ראש הממשלה בכל תחומי הפעילות.

כך למשל, בתקופה האחרונה, ליווינו במעטפת משפטית את הסכמי השלום החדשים, שכולנו שמחים עליהם עם איחוד האמירויות ועם בחריין.

וזאת הזדמנות לברך בשם כולנו את ראש הממשלה ואת כל העוסקים במלאכה החשובה הזו של הבאת שלום בין מדינת ישראל מדינות ערב השונות.

בתוך כך, ראש הממשלה הוא גם אזרח של המדינה, כמו כולם.

אנו נמשיך לעמוד על כך שמשפטו של האזרח בנימין נתניהו יתנהל כמו כל משפט אחר בפלילים.

המשפט הזה יתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים, בפני שלושת שופטי ההרכב.

שם רק הראיות ידברו, שם תישמע כל טענה של מי מהצדדים, ובית המשפט יאמר את דברו ויכריע בטענות.

למרות מושכלת היסוד הזו, הנובעת מהעיקרון של שוויון הכול בפני החוק, יש ניסיון נמשך, עקבי, יום יומי, להעתיק את משפטו של ראש הממשלה לפורומים אחרים.

היו בקשות לקיים את השימוע בתקשורת, ולאחר מכן לשדר את כל המשפט בתקשורת, כאילו מדובר בסקר דעת קהל, או בתכנית ריאליטי, ולא במשפט פלילי.

כמובן שזו דרישה שלא יכולה לעמוד.

במדינה דמוקרטית הכרעה בפלילים יכולה להיות רק ע"י בית משפט מוסמך, לפי הראיות והדין המהותי, לא בכיכר העיר, אפילו לא זו המודרנית ברשתות החברתיות.

אנחנו לא ננהל את המשפט בטלוויזיה.

אנחנו ננהל אותו בין כותלי בית המשפט, בהליך הוגן ותקין.

עכשיו עולה דרישה חדשה לקיים את המשפט בפני ועדת חקירה פרלמנטרית, שחבריה ייבחרו ע"י הדרג הפוליטי.

ועדת חקירה כזו תנסה להפוך את התביעה הכללית לנאשמת, או כפי שגורמים מסוימים חוזרים על אותה מנטרה: "לחקור את החוקרים".

מדובר בהיפוך יוצרות, ובניסיון לרסק את העיקרון הבסיסי בדמוקרטיה לפיו כולם שווים בפני החוק.

נאשמים רבים בפלילים היו שמחים להיפרע ממי שהאשים אותם, להקים לעצמם ועדת חקירה שהם ימנו את חבריה ושתחקור את התובעים שלהם.

אבל באיזו מדינה היינו חיים אם זה היה המצב?

האם זו הייתה דמוקרטיה?

בימים האחרונים, רבו הפרסומים אודות כשלים כביכול של פרקליטות המדינה בהקשרים שונים ומשונים.

חלק מהפרסומים מתייחסים לטענות שקרובות כביכול יותר לתיקי ראש הממשלה; חלקם לא נוגעים לתיקים בשום דרך שהיא, ובכל זאת – נעשה ניסיון להציג אותם כאילו הם קשורים לכך.

השיא הוא כמובן העלילה שפרקליטות המדינה קבעה כביכול שאבו אל קיעאן זכרונו לברכה, שנהרג מירי שוטרים באירוע הריסת בתים באום אל חיראן, הוא מפגע, ושהדבר נעשה בגלל הטיפול בתיקי ראש הממשלה.

זה שקר וכזב.

את השקרים הבוטים האלה צריך לחשוף ולהוקיע.

ככל שישנן טענות ענייניות, צריך לברר אותן בפורומים המוסמכים המתאימים.

טענות על התנהלות פרקליטות המדינה, ואף טענות על ההתנהלות שלי כיועץ המשפטי לממשלה, בהחלט יכולות להתברר.

אתמול הודיע שר המשפטים כי הוא פנה לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, בבקשה שיברר את הטענות שעלו אודות הטיפול של פרקליטות המדינה בעניינו של אבו אל קיעאן.

אנו כמובן מכבדים את פניית השר. אנו נשתף פעולה באופן מלא עם הבדיקה, כמקובל וכנהוג.

הניסיון לעקוף את המוסדות המוסמכים – חותר תחת עיקרון השוויון בפני החוק המהווה עיקרון בסיסי בדמוקרטיה.

כך גם הטענה שנשמעה השבוע מפי השר לביטחון הפנים, ואני מצטט: "הגשת כתב אישום נגד נבחר ציבור, בוודאי ראש הממשלה, היא פיגוע בדמוקרטיה".

עצם העלאת הטענה הזו, שלפיה יש מי שנמצאים מעל החוק וצריכים להיות מוגנים מפני מרותו של המשפט הפלילי, היא היא הפיגוע בדמוקרטיה.

בוודאי כשהיא באה מפיו של השר האמון על עבודת המשטרה, שתפקידה לאכוף את החוק באופן שוויוני.

ועוד טען השר לביטחון הפנים כי מערכות אכיפת החוק ואני שוב מצטט: "זה מערכות מושחתות. עמדו בראשן אנשים מושחתים".

אדוני השר,

מדינה מושחתת היא מדינה שבה מעשי שחיתות שלטונית אינם מטופלים.

מדינה מושחתת היא מדינה שבה פסיקתו של בית המשפט אינה מכובדת.

מדינה מושחתת היא מדינה שבה הגשת כתב אישום נגד נבחר ציבור מוגדרת כ"פיגוע בדמוקרטיה".

ואם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר?

אבל מדינת ישראל אינה מדינה מושחתת ואנו נעמוד על כך שהיא לא תהפוך לכזו.

אתגר נוסף שהשנה האחרונה העמידה בפנינו בהיבט של הגנה על הדמוקרטיה היה בתחום המאבק הלאומי נגד התפשטות נגיף הקורונה.

כבר בראשית הדרך, מתוך פרשנות תכליתית שנועדה להעמיד לרשות הממשלה כלים אפקטיביים למאבק בנגיף, אישרתי באופן תקדימי מבחינה משפטית את השימוש בתקנות שעת חירום לצורך הענקת סמכויות מרחיקות לכת לגופי הממשלה הרלוונטיים.

ואולם, למרבה הצער, כאשר היה צורך להמיר את תקנות שעת החירום בחקיקה של הכנסת, ולמעשה להגביר את הפיקוח הפרלמנטרי על הסמכויות שהוענקו בממשלה, נתקלנו בקשיים להסביר שבמדינה דמוקרטית, תקנות שעת חירום הן בגדר חריג שבחריגים, ושנדרש פיקוח פרלמנטרי דווקא בעת כזו.

בית המשפט העליון קיבל מבחינה עקרונית את ההכרח להשתמש בתקנות שעת חירום בראשית הדרך, אך הוסיף וקבע שחיוני לעבור לשימוש בחקיקה ראשית, תוך קיום ביקורת פרלמנטרית אפקטיבית בהקדם האפשרי.

בנוסף לכך, נדרשנו פעם אחר פעם לעמוד על כך שגם אל מול צעדי החירום הננקטים, עקרונות היסוד הדמוקרטיים יישמרו – זכות הגישה לערכאות ופעילותם הרציפה ככל הניתן של בתי המשפט; המשך העבודה האפקטיבית של הכנסת בפיקוח פרלמנטרי על הממשלה; וכמובן – חופש הביטוי בהקשרים שונים, החל מחופש התנועה של עיתונאים, וכלה בזכות היסוד להפגין אשר עוגנה בחוק, שמעגן את האיזון המחייב בין הצורך להתמודד עם איום נגיף הקורונה לבין חירויות הפרט.

העמידה על עקרונות אלו כפי שתיארתי מבוססת על היותה של מדינת ישראל מדינה דמוקרטית, גם כשהיא נאבקת באיומים קשים, כמו התפשטות נגיף הקורונה.

האתגרים האמורים אינם היחידים שניצבו לפתחנו בשנה החולפת בהקשר של הגנה על הדמוקרטיה.

אפשר גם להזכיר את היחס לבית המשפט העליון ולפסיקותיו; סוגיית המינויים לתפקידים של שומרי סף והצורך בשמירה קפדנית על עצמאותם; ואתגרים אחרים שעל חלקם גם עמדתי בדבריי באירוע פתיחת שנת המשפט של לשכת עורכי הדין.

עם כל האתגרים הללו אנחנו מתמודדים בנחישות ובלא מורא, מתוך הבנה עמוקה של תפקיד משרד המשפטים ועובדיו, כמי שנושאים את דגל השמירה על העקרונות הדמוקרטיים, ובראשם על שלטון החוק במדינת ישראל.

כך נמשיך לפעול גם בשנת הבאה עלינו לטובה, ומי ייתן כי שנה זו תהא שנת פריחה אמיתית – תשפ"א.

שנה טובה לכולכם ולבני ביתכם, ומי ייתן כי יבואו עלינו ועל כל עם ישראל ימים שלווים ובריאים."

ראש הממשלה החלופי ושר הבטחון בני גנץ בסיור באשדוד:

אני חוזר עכשיו מסיור באשדוד עם שר התיירות זמיר וראש העיר לסרי. המסר שלי ברור: נגיע לכל מי שיזדקק לעזרה- נעבור עיר-עיר, נעשה בדיקות, נערוך חקירות, נסייע לכל צורך של התושבים בשטח ולא נוותר. משרד הביטחון וצה''ל עומדים לצד הרשויות כדי למגר את המגפה ולהבטיח שהמגבלות לא יהיו לשווא. pic.twitter.com/fBcvMyFgne

— בני גנץ – Benny Gantz (@gantzbe) September 14, 2020

הוועדה לענייני ביקורת המדינה התכנסה לישיבה בעקבות הדו"ח המיוחד שפרסם נציב תלונות הציבור על התלונות שהתקבלו בגל הראשון של משבר הקורונה.

הדיון התמקד בטיפול בכשלים במסירת המידע לציבור וסכנת אבדן אמון במשבר הקורונה והסגר על תושבי ישראל. בדיון עלה כי בעוד בגל הראשון נושא ההסברה הלאומי תוכלל ע"י המל"ל, כעת הוא קיים גם בפיקוד העורף וגם במשרד הבריאות וטרם הוקם צוות הסברה אחוד לכך.

יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: "ההחלטה שהתקבלה להכניס את החיים של הישראלים לסגר היא בעלת השלכות כלכליות, חברתיות ובעיקר בריאות הציבור. ברור לכולם שהחברה הישראלית לא יכולה לצאת מהסגר מצדו השני כמו שנכנסנו אליו. התנהגות הציבור זה הכלי הראשון במלחמה בקורונה ומילוי ההנחיות הוא הנושא הקריטי במניעת ההדבקה אך הן לא שוות מאומה אם הציבור לא מיישם את זה. סוגיית המידע והעברתו לציבור לא השתפרה הרבה בחצי שנה האחרונה. כל דיון בקבינט, צריך לכלול אנשי הסברה מקצועיים שיידעו לומר איך ההחלטות יועברו לציבור. צוות הסברה לאומי חייב לקום בהקדם וללוות את כל העברת המידע לציבור".

ועדת הכנסת בראשות ח"כ איתן גינזבורג אישרה את בקשת נשיאות הכנסת לקבוע את סיום מושב הקיץ וקביעת פתיחת מושב החורף של הכנסת.
הוועדה קבעה כי כנס הקיץ של הכנסת יסתיים ביום חמישי ו' בתשרי תשפ"א, 24.9.20. המושב השני של הכנסת ה-23 (כנס החורף) יפתח ביום ראשון, כ"ג בתשרי תשפ"א, 11.10.20.
ועדות הכנסת הקבועות יוכלו להתכנס רק פעם אחת בתקופת הפגרה. ועדות משנה יורשו להתכנס באישור יו"ר הכנסת. ועדת הקורונה מוחרגת מההחלטה.
ביום שני ג' בתשרי תשפ"א, 21.9.20 – צום גדליה, לא תתקיים ישיבת כנסת. בימים שלישי רביעי ד'-ה' בתשרי תשפ"א, 22-23.9.20 תתקיימנה ישיבות כנסת אולם הדיון במליאה ביום שלישי ד' בתשרי 22.9, יוקדם לשעה 11:00.

הוועדה החליטה להמליץ למליאת הכנסת לשנות את שם "הוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט", ל"וועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל".

דיווח: בעיות בטקס חתימת הסכם השלום בבית הלבן. המשלחת הישראלית דורשת מסכות וריחוק חברתי והבית הלבן מתעקש שאין שום בעיה. ההזמנות לתקשורת עדיין לא יצאו כתוצאה מכך

EXCLUSIVE: White House Mideast Peace Signing Ceremony on Tuesday having huge problems as Israeli delegation/security insists on social distancing and wearing masks at the ceremony, while the WH disagrees and says "there is no problem." Press invites have not gone out as a result.

— Jon Cooper ???????? (@joncoopertweets) September 14, 2020

ח"כ בועז טופורובסקי צילם מחשבים שמראים שמחלקות הקורונה בתל השומר ריקות.

צילום מסך אתמול מתל השומר:
0 ממתינים במיון קורונה ילדים.
0 ממתינים במיון קורונה מבוגרים.
0 ממתינים באולטרא סאונד קורונה.
מנגד, ביה"ח והצוותים הרפואיים בפריפריה מרימים דגל אדום@netanyahu מבין שכשל בניהול המשבר אז הוא אסף את הזנב והכבוד העצמי וטס לארה"ב להציל את המותג האישי הקורס pic.twitter.com/7mPxwr7CeH

— Boaz Toporovsky- בועז טופורובסקי (@BToporovsky) September 14, 2020

ח"כ השכל העבירה בטרומית את החוק לתיקון פקודת הכלבת המנדטורית. החוק הקיים קבע שכלב שנשך אדם צריך לשהות 10 ימים בידוד, בלי קשר לזמן הנשיכה או אם הוא מחוסן. השכל נתקלה בבעיה הזו כשננשכה בבית ראש הממשלה על ידי כלבת המשפחה קאיה שהוכנסה להסגר למרות שעברו שבועיים מהנשיכה.

צעד קטן לאזרח, צעד גדול לכלבים. אישרנו היום בוועדת הכלכלה את התיקון לחוק פקודת הכלבת כהכנה לקריאה ראשונה. יום רביעי מצביעים! pic.twitter.com/2Zx57RNf9k

— Sharren Haskel השכל שרן (@SharrenHaskel) September 14, 2020

יו"ר ועדת הקורונה של הכנסת יפעת שאשא-ביטון אמרה כי יש ברשותה נתונים מאחד מבתי החולים ש-23% מהחולים שדווח עליהם שמתו מקורונה לא מתו מהנגיף.  בתגובה פרופ' גרוטו הגיב בזעם ואיים לעזוב את הדיון: "אי אפשר להגיד סתם".
שאשא ביטון גם צעקה על ד"ר שרון אלרעי-פרייס ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות שאמרה שיש בוועדה אמירות חסרות אחראיות כגון "אנשים שמתים מקורונה הם אנשים שמתים עם קורונה".

אלרעי פרייס אמרה גם כי 30% מהחולים הקשים והקריטיים הם מתחת לגיל 60.
מחלות הרקע העיקריות מתפלגות כך: 42% מהנפטרים התמודדו עם יתר לחץ דם, 29% עם סכרת, 27% עם מחלת לב, 11% עם מחלת ריאה, 4% עם דיכוי חיסוני ו-1.5% עם מחלות כבד.

בפתח ישיבת הוועדה אמרה שאשא ביטון כי "מנהלי בתי החולים אומרים שאסור שיהיה סגר, שזו פגיעה אנושה בבריאות הציבור", פתחה יו"ר הוועדה יפעת שאשא ביטון את דבריה. "היה מי שאמר הבוקר ששום שיקול בריאותי לא עומד מאחורי ההחלטה לצאת לסגר. בדיון היום ניתן למשרד הבריאות להציג את נתוני התחלואה ולאחר מכן ננסה להבין איך אנחנו נערכים כמדינה ליום שאחרי הסגר. משאלת הלב שלי היא שמישהו כאן יתעשת ויבין שאנחנו צריכים להשקיע במערכת הבריאות ולא לסגור את הציבור".

"אנחנו עומדים מול ציבור שמסתכל עלינו ורוצה לדעת שאנחנו מקבלים החלטות כ"כ קשות כשאנחנו מבוססים על משהו שהוא אמיתי", הוסיפה  שאשא ביטון. "אני אומרת לפרוטוקול – אני מוכנה להגיע לכל חקירה בכל מקום ולוותר על החסינות שלי – על כל מילה שאני אומרת כאן".

יועז הנדל מחלק פרסי מילואים במשרד התקשורת.

טקס הרמת כוסית לשנה החדשה במשרד התקשורת.
פתחנו במסורת חדשה: מצטייני מילואים.

השנה קיבלו את פרס המילואים ומגן ההוקרה:

אסף גרונדמן קב"ט המשרד על 42 ימי מילואים
ואלון זולר, מבקר המשרד, על 39 ימי מילואים.

בלשכת השר:
חגי אורן, דובר השר, על 41 ימי מילואים.

כל הכבוד. גאה בכם pic.twitter.com/9FBLphEZFc

— Yoaz Hendel יועז (@YoazHendel1) September 14, 2020

האם נתניהו הראה לטראמפ סרטון ערוך של אבו מאזן? ח"כ כסיף מהרשימה המשותפת הגיש שאילתה בנוגע לפרסומו של בוב וודוורד אודות מפגש בין ראש ממשלת ישראל לנשיא ארה"ב בו האחרון שינה את דעתו על הרשות הפלסטינאית כי ראה סרטון בו אבו מאזן קורא לרצח ילדים. מבחינת ההליך, ראש הממשלה יכול לסרב לענות "אם לדעתו התשובה עלולה לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בעניין כלכלי חיוני שלה, או לצורך הגנה על פרטיותו של אדם או על זכות או על חיסיון שבדין"

https://twitter.com/ofercass/status/1305415187642675200

יו"ר ועדת החוקה ח"כ יעקב אשר פתח הבוקר את דיון הוועדה עם שר המשפטים בהתייחסו לסגר. לדבריו "אנחנו נמצאים בפתחו של סגר נוסף לצערנו הרב, זה לא סימפטי ויש הרבה הערות, גם אני חשבתי על העיתוי אך בסופו של יום משוואה אחת מחייבת את כולנו שהיא שמירה על החיים של כולנו. אנחנו רואים את המספרים ואלו שחשבו שלא יהיה משהו רציני התבדו ועם כל השיפורים שננסה לעשות לב העניין הוא שמירה על הכללים עם כל הטענות שיש לנו".

https://vimeo.com/457655671

בהתייחסו להתפטרות השר ליצמן אמר: "אני מקווה שההתפטרות לא תצא לפועל בסוף. הייתי בכמה ישיבות סיעה בהן השר ליצמן דיבר על כך שהוא מתריע כבר שבועות על כך שהסגר ייפול על תקופת החגים כולה ולא רק על חלקה עם כל ההשלכות שהן לא רק דתיות. בתי הכנסת בחגים הם לא רק מקום לחרדים אלא של כל עם ישראל. אני מחזק את ידיו כי אני לא מכיר הרבה אנשים שמתפטרים על רקע ערכי ועדיין יש לו משרד שחשוב לתועלת המדינה כולה, ומצוקת הדיור מחריפה מאוד בקרב זוגות צעירים כמו גם בציבור החרדי. אני קורא לו לחזור בו מההתפטרות ולחזור לממשלה".

"הצלחנו להביא למצב שהפגיעה במשק היא שליש ממה שהוצע מלכתחילה על ידי גמזו", כך התגאה השר להשכלה גבוהה ומשאבי מים זאב אלקין, שהצביע אתמול בישיבת הממשלה נגד הסגר הכללי שייכנס לתוקף ביום שישי הקרוב.

בראיון ב-103fm נשאל השר מדוע לא הצביע בסופו של דבר בעד התכנית והשיב כי לא קיבל יעדים מספריים מתי יוצאים מהסגר, "לא רק באמירה שיהיה סגר עד שמחת תורה ואז נראה". למשל, הסביר אלקין, "משרד האוצר הציג לנו 5 חלופות ולכל אחת מהן היה תג מחיר כלכלי, אם היינו מאמצים את התוכנית ההצעה הראשונית של גמזו שבהתחלה טען שאין ברירה וצריך ללכת על זה. הנזק היה 30 מיליארד, אח"כ 15 ולבסוף הוצעה חלופה שהנזק שלה למשק היא 10 מיליארד שקל. בהיבט הכלכלי קיבלנו תמונה".

"ברור שהכול זה הערכות", הודה אלקין, "אבל הערכה מקצועית ורצינית. אני ביקשתי אותו דבר מבחינה בריאותית. שיגידו לפני שאני מקבל החלטה אם נלך לסגר בעוצמה כזאת, לתקופה כזאת הערכה שלנו שכמות החולים תרד בכזה מספר; אם יהיה סגר פחות עוצמתי – זה המספר. הלכנו לחלופה מבלי שמישהו מאנשי המקצוע של גמזו או הוא עצמו התחייב לנו שכתוצאה מסגר נגיע ליעדים".

השר להשכלה גבוהה ומים הוסיף שכדי שהפעם התוצאה תהיה שונה, צריך כלים דיגיטליים לקטיעת שרשראות ההדבקה וכי "האפליקציה מגן 2 בשונה מהגרסה הראשונית שלה, הרבה יותר מדויקת אפילו מהכלי של השב"כ, אבל היא נכשלה בדבר אחד – הציבור הישראלי לא רוצה להשתמש בה. ובלי כלים דיגיטליים לא נוכל לעשות את זה – אם לא נערך לזה גם אחרי הסגר הזה, אנחנו נצא מהסגר מתישהו לא ברור מתי, ובעוד חודש־חודשיים נכנס שוב".

ח"כ סמוטריץ' כתב כי התריע וביקש מראש הממשלה ומערכת הבריאות היערכות לצורך התפילה בחגים – אך אף אחד לא התייחס.

https://twitter.com/bezalelsm/status/1305394945201762306

חברת הכנסת שרן השכל מגישה הצעת חוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה – ליועץ משפטי וראש התביעה.

העיר שלו אדומה, המדינה בדרך לסגר, והוא באומן. הארץ מדווחים כי ראש העיר ביתר עילית מאיר רובינשטיין ומשפחתו נסעו לאומן שבאוקראינה, והם צפויים להישאר שם לפחות עד סוף החג. לפי ההערכות, לצד רובינשטיין הצליחו להגיע לאומן כ-2,000 חסידי ברסלב.

פותח חזית עם המשטרה? טיבי קרא לשוטר שזרק שקית זבל על מפגין, זבל.

https://twitter.com/Ahmad_tibi/status/1305388282029780993

ח"כ טיבי שיתף את הכתבה על לוחמי מג"ב שתקפו באלימות קשה פלסטינים ושוחררו למעצר בית ושואל איך זה קרה.

https://twitter.com/Ahmad_tibi/status/1305381187033141250

מתי נצא מהסגר? באלף נדבקים. מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי התראיין לכאן ב' ולדבריו "בשביל שנצא מהסגר עוד שלושה שבועות אנחנו רוצים לראות ירידה בתחלואה, היינו רוצים להגיע ל-500 נדבקים ביום, אבל ברור לנו שבתקופה כזאת זה לא יקרה". אז מה כן יקרה? "אני מאמין", אמר לוי, "שאם נראה ירידה למצב של 1,000 חולים והתנהגות נכונה ומגמה של ירידה בתחלואה, ובמקביל ייצוב במערך האשפוז, זה יהיה סימן חיובי לשקול יציאה מהסגר. אנחנו נגבש את הקריטריונים בימים אלה".

על מה חתמנו בעצם בהסכם מול האמירויות? בכאן רשת ב' מדווחים כי ח"כ משה ארבל מש"ס הגיש שאילתה לנתניהו: "ראוי שחברי הכנסת ואזרחי המדינה יעודכנו האם בתמורה לנורמליזציה הסכימה הממשלה להקפיא או לצמצם את הבנייה ביהודה ושומרון ובירושלים או הסכימה להקמת מדינה פלסטינית".

האם הסכמנו למדינה פלסטינית? ח"כ משה ארבל (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

ארבל אמר כי הוא עדיין מחכה לתשובות וכי "אנחנו חייבים לדעת מה המחיר שאנחנו אמורים לשלם על ההסכם". 

מנכ"לית משרד האוצר, קרן טרנר, העריכה בראיון בגלי צה"ל שלא יותר מ-200 אלף מובטלים יתווספו מהסגר במתווה שאושר. לדבריה, "זה הרע במיעוטו, בתרחיש של סגר כמו מארס צפינו להגיע למיליון-מיליון־וחצי מובטלים במשק".

"הרע במיעוטו". קרן טרנר אייל (צילום: Miriam Alster/Flash90)

על התפטרות מרידור אמרה טרנר כי "אלה היו ימים לא קלים, אבל המשרד חזק ולכל איש בו יש תחליף. אנחנו ממשיכים הלאה, אני אוהבת ומעריכה את שאול, אבל תרשו לי לא להתייחס כדי שגם העבודה וגם החברות שלי לא ייפגעו".

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, התייחס בגלי צה"ל להחלטת הממשלה ללכת לסגר נוסף, ואמר: "הסיבה העיקרית להליכה לסגר היא האווירה שחלה לאחר הסגר הראשון, הייתה כאן פתיחה מהירה מדי שהובילה להתפשטות מהירה בדרך למצב שאנחנו נמצאים בו היום". גרוטו אמר שהשימוש במילה "קריסה" אינו נכון לגבי מערכת הבריאות ויותר מדוייק לומר ש-"בתי החולים עמוסים. בלי הסגר חולים היו מקבלים טיפול הרבה פחות טוב והסיכוי לשרוד היה נמוך יותר".

עוד לא קורסים. איתמר גרוטו (צילום: Flash90)

גמזו כעס אתמול על מסיבת העיתונאים בה התבקש לדבר לאחר אדלשטיין ונתניהו מכיוון שלא ידע עליה מראש. בהקלטה שהובאה בכאן רשת ב' גמזו נשמע מתלונן מול האחראית מטעם לשכת שר הבריאות שאין לו חצובה וזה פריים טיים בטלוויזיה והוא לא יכול להופיע "כאילו הוא קוסם". "אתם ידעתם על זה יום שלם, רק אני לא ידעתי", הוא אמר.

https://twitter.com/kann_news/status/1305388661400367104

גמזו הגיב לדברים והסביר שמדובר בתקלת תקשורת נקודתית ושלא ידע על מסיבת העיתונאים בגלל בליל הודעות בוואטספ.

שר החינוך יואב גלנט אמר כי הוא מציע להיזהר מלהמרות את פי הממשלה "שגם אם נסיבות קשות, היא מנסה לעשות את הטוב ביותר". זאת, לנוכח פורום הגנים הפרטיים שאמרו שבכוונתם להשאיר את הגנים פתוחים אחרי ראש השנה. השר שהתראיין לכאן רשת ב' אמר כי "בנסיבות שנוצרו לא הייתה ברירה אלא ללכת לסגר. ואין ספק שיש חילוקי דעות – זה מצב טבעי הציבור רוצה שהמדינה צהיה פתוחה אבל הגענו למצב שיש 80 מתים בשבוע והתחלואה הולכת ומתפשטת"