"רופאים במערכת הבריאות נאלצים להפר ברגל גסה את שבועת היפוקרטס ואת הציווי הכלול בה – 'קודם כל לא אזיק'"
כך מאשים רופא בכיר מאחד מבתי-החולים בארץ לאור התנהלות הממשלה עם הקורונה. לדבריו, מזה זמן רב שההחלטות המתקבלות "מוטות מלכתחילה" וללא כל קשר למציאות, זאת, לאור הנתונים המצטברים.
החלטות אלה מותירות, לדבריו:
"חשש כבד ביותר שהמדיניות הזאת נובעת משיקולים זרים".
הוא אף קורא לבחון את האפשרות לקיומו של בירור משפטי, לאור
"המצב הבלתי-סביר שנוצר".
רופא בכיר אחר, מגדיר את תחושותיו כקשות מאד:
"אני מיואש ועצוב. נראה שההחלטות מתקבלות למעלה במנותק מעובדות כלשהם ומחשיבה מדעית".
בכירים במערכת הבריאות מעלים את החשש כי ישראל כבר עברה את נקודת האל-חזור בעצירת המדיניות הכושלת והמכוונת להתמודדות עם הקורונה.
אמירות אלה מופיעות בתכתובת פנימית בין רופאים בכירים ומומחים ממגוון תחומי מדע ורפואה, שהגיעה לידיי. מטבע הדברים, לא יצוינו כאן שמות הדוברים. הם מותחים ביקורת קשה לא רק על תהליך קבלת ההחלטות מול הקורונה, אלא גם על המושגים וההגדרות המועברים לציבור ושבהתאם להם נקבעת המדיניות הממשלתית. מדבריהם עולה הרושם, כי מושגים והגדרות מעוותים באופן מכוון כדי לייצר מצג שווא המצדיק נקיטת צעדים חריפים, דוגמת סגר כללי.
אמירות אלה מופיעות בתכתובת בין רופאים, ומדענים בכירים. לא יצוינו כאן שמות הדוברים, המותחים ביקורת קשה על תהליך קבלת ההחלטות מול הקורונה ועל המושגים המועברים לציבור כתשתית לקביעת המדיניות
כך למשל, קובעת אחת המשתתפות בהתכתבות, כי
"השימוש במושג 'תחלואה', כאשר מדובר, 'במקרה הטוב' בהדבקה, מותיר תחושה שההחלטות המתקבלות במנותק מהמסקנות של ועדת הקורונה בכנסת. כל זה קורה, כאשר זמן רב מראש העריכו מומחים שלא יהיה מנוס מסגר כללי".
המשתתפים בתכתובת מעבירים ביקורת חריפה על מסקנות הוועדה המייעצת למל"ל להתמודדות עם הקורונה, בראשותו של פרופסור אלי וקסמן, יושב-ראש איגוד רופאי בריאות-הציבור.
"הצוות התחיל לעבוד בחודש מרץ וכבר אחרי כעשרה ימים הגיע למסקנה שיש להטיל סגר וכי יש למנוע מהממשלה להחליט על כל מדיניות שתאפשר הדבקה (חסינות עדר)", נטען בתכתובת.
הכוונה היא להדבקה "מכוונת" של האוכלוסייה כדי לייצר אצל רוב האזרחים נוגדנים למחלה ובכך להפוך אותם למחוסנים מפני הנגיף. צוות הייעוץ למל"ל נימק את ההמלצה בכך שכל הגעה לחסינות עדר תעלה במחיר של 45 אלף מתים וכמאתיים אלף מונשמים, זאת בהתאם לתרחיש הסביר. לפי הערכת הצוות, כדי להגיע למצב של חסינות עדר, תידרש הדבקה של שמונים אחוזים מאוכלוסיית ישראל. גם במקרה של תרחיש המוגדר על-ידי צוות הייעוץ למל"ל כ"בלתי-אפשרי" ובמסגרתו מגנים על בני 65 ומעלה, לא רק שתידרש הגנה למשך שנים, עדיין יהיו כשבעת-אלפים מתים וכ-130 אלף מונשמים.
צוות הייעוץ למל"ל נימק את ההמלצה למנוע מהממשלה להחליט על הדבקת עדר, בכך שמחירה יהיה, עפ"י התרחיש, 45 אלף מתים ו-200 אלף מונשמים. להערכת הצוות, חסינות עדר תדרוש הדבקת 80% מאוכלוסיית ישראל
הצוות המייעץ למל"ל כולל כארבעים מומחים מתחומי הפיזיקה, מדעי המחשב, ביולוגיה חישובית, חקר ביצועים וניהול סיכונים, ולצדם – נציג אחד ממשרד האוצר וכן רופאה מתחום הנוירוכירורגיה. לעומת זאת, אין בו רופאים נוספים או מומחי אפידמיולוגיה, בריאות הציבור ומחלות זיהומיות.
"חברי הצוות מעולם לא חזרו בהם מהתחזיות שלהם. להיפך, גם לאחר פתיחת הסגר המשיך חלקם לטעון טענות דומות", תקף אחד המשתתפים בתכתובת.
"האנשים האלה שרלטנים", האשים אחר.
בכירים במערכת הבריאות קובעים, כי תחזיות הצוות קרסו במציאות.
"ב-17 ביולי חזה וקסמן שתוך שבוע יתחילו להצטבר כארבעים מונשמים חדשים בטיפול-נמרץ מדי יום, כ-600 מונשמים בטיפול-נמרץ עד 7 באוגוסט וכ-900 עד 15 באוגוסט. ביום שהוא אמר את זה, היו 58 מונשמים בכל הארץ. כלומר, וקסמן חזה עלייה של כ-840 מונשמים בתוך שלושה שבועות", אומר אחד מהם.
לדבריו,
"בפועל, ביום 15 באוגוסט היו 116 מונשמים – עלייה של 58 מונשמים בלבד. וקסמן הצליח לטעות פי 14, וזאת בטווח של שלושה שבועות. זאת היתה התחזית שגרמה להטלת הסגר. הם העריכו שללא סגר, יהיו לנו 200 אלף מונשמים, כשאחרי ארבעה חודשים בלי סגר אנחנו עומדים על 150 מונשמים – זאת טעות של יותר מפי אלף".
מהנתונים שהציגו אנשי המדע והרפואה בתכתובת, עולה כי שבדיה הגיעה לחסינות עדר עם 6000 מתים; זאת, כאשר צוות המל"ל העריך שבישראל מדובר יהיה על 45 אלף.
"האוכלוסייה בשבדיה שנמנית על קבוצות הסיכון, גבוהה פי שניים מבישראל. האוכלוסייה בשבדיה מבוגרת יותר ובכל שנה מתים שם (מכל סיבות התמותה האפשריות) כתשעים-אלף איש. זאת אומרת, שלכל היותר, גם בלי להתחשב בחסינות הטבעית שיש בישראל וכנראה במזרח-התיכון כולו, היו צריכים להיות כאן 3,000 מתים בדרך לחסינות עדר – פחות ממחצית ממספר האנשים בישראל שמתים כל שנה מזיהומים שחטפו במהלך שהייה בבית-חולים".
בסוף חודש יוני פנה וקסמן בשם צוות הייעוץ למל"ל לראש הממשלה, וקרא לו
"להתערב מיידית במשבר על רקע גל תחלואה שני", שיביא לדבריו "לפגיעה הרסנית בכלכלת ישראל".
וקסמן אף התנגד לביצוע סקר סרולוגי לבחינת היקף נשאי נגיף הקורונה וכי יש להתמקד באיתור חולים בלבד. כאמור, מדברי בכירים במערכת הבריאות עולה החשש, כי החלטות הממשלה מוטות מלכתחילה וכי מישהו התאים את התחזיות מראש כך שיתאימו למדיניות אותה תבקש הממשלה לקבוע, בבחינת קודם יורים את החץ, אחר-כך מסמנים את המטרה.
מדברי בכירים במערכת הבריאות עולה החשש, כי החלטות הממשלה מוטות מלכתחילה וכי מישהו התאים את התחזיות למדיניות אותה תבקש הממשלה לקבוע, בבחינת קודם יורים את החץ, אחר-כך מסמנים את המטרה
"מעודד מאד לדעת שאני לא לבד", הגיב משתתף בתכתובת, "אין לי ספק שהצוותים המטפלים נתונים בעומס ושחיקה קשים מאד, אולם בלתי נתפס בעיני שבמקום להשקיע מיליארדים הנשפכים על בדיקות מיותרות וימי סגר, גוררים את המדינה לאקט אלים עם פגיעה אנושה בלב הפועם של המדינה".
רופאים בכירים מותחים ביקורת קשה על מי שמבקש להשמיע קולות אחרים. לדבריהם, הדיון הציבורי והתקשורתי כוללים:
"צייד ולעיתים השפלות אישיות של מי שמעז לקרוא תיגר על המדיניות ההרסנית הזאת. השיא היה כשרופא האשים, שדם המתים יהיה על ידם של אנשים כאלה ואחרים. לאן הגענו?! האשמות ברצח והריגה? מתרחשים פה דברים שמעולם לא היו כמותם. היו כאלה, אבל במשטרים ובתקופות אפלים".
"אנשים מתייחסים זה לזה כאל מעבירי מחלות, קוראים זה לזה 'נשק ביולוגי' ברשתות, המושג 'מפיצי מחלות' הושרש חזק", אומרת בכירה באחד מבתי-החולים, "אני לא רואה מתי כל זה יחלוף. מגע אנושי, הידוע כמרפא גוף ונפש, הוסב לאויב הבריאות. עברנו נקודה קריטית שממנה אני חרדה שאין חזור".
היא מוסיפה, כי:
"אני שומעת בתקשורת אמירות כמו 'עלייה בתחלואה', '3,500 חולים חדשים' – ולא מאמינה למשמע אוזניי. כל משמעות המושג 'מחלה' התעוותה. אנשים בריאים שבגרונם שרידי RNA ויראלי כזה או אחר, ולא משנה כמה אמפליפיקציה (שיטת מעבדה לשכפול מואץ של מקטעי DNA, המשמשת, בין היתר, לסריקת מחלות גנטיות; ח"ש) צריך לעשות כדי לאתר אותו – מוגדרים כ'חולים מסוכנים'".
רופא אחר ממשיך אותה וטוען, כי:
"נראה שההחלטה על הסגר היא סופית ולא משנה מה נעשה. למעשה, אינני רואה עוד מה ניתן לעשות כדי למנוע את הסגר, כי כל מה שניתן כבר נעשה, לעיתים תוך תשלום מחיר אישי כבד. אני תוהה האם לא כדאי פשוט לשחרר, לתת להם להוביל את המצב לשפל כזה, שיעורר עוד אנשים מלבדנו".
"נראה שההחלטה על הסגר היא סופית ולא משנה מה נעשה. מה שניתן כבר נעשה, לעיתים תוך תשלום מחיר אישי כבד. אולי כדאי פשוט לשחרר, לתת להם להוביל את המצב לשפל כזה, שיעורר עוד אנשים מלבדנו"
ואולם, לא כל הרופאים שותפים לדעה זאת. כמה מהם סבורים שעל אנשי מערכת הבריאות לעשות כל שלאל-ידם לעצירת המדיניות הממשלתית ביחס לקורונה. אחד המשתתפים בקבוצת הדיון השתמש במילים חריפות נוכח התגובה הציבורית בכלל ושל המערכת הרפואית בפרט למדיניות הממשלה.
"אינני מוכן להיות מובל כצאן לטבח. הספיק לי בדורות קודמים כדי לנסוך בי רוח מרד אל מול העוולות", כתב לעמיתיו, "חייבים לחשוב מחוץ לקופסא ולנסות משהו שטרם נוסה. כצעד ראשון, אני מתכוון לוועדת בדיקה או חקירה אזרחית, בדומה למה שעשו בגרמניה, ספרד ומדינות אחרות. מסגרת כזאת תאפשר דיון מדעי ציבורי לגיטימי, מחוץ למדיה החברתית, וכן תאפשר לגורמי רפואה לגיטימציה לדעותיהם. כתוצאה מכך, יישבר קשר השתיקה הקשה שלהם. כל מי שהשמיע עד היום ביקורת או דעה אחרת, הותקף והושמץ".
חיים שדמי עושה סרטים, כותב ספרים והרבה שנים שהוא עיתונאי (לרוב בפרינט או בכתובה, אבל גם בטלוויזיה). הוא פיראט ממייסדי חבורת הקריים-מיניסטר גאנג ובסוף יפליג בנחת אל האופק, אבל עד אז – יש לו כמה עניינים לסדר
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם