האם הכנסה אוניברסלית היא החלטה רציונלית

קמפיין חוצות נגד האבטלה במשק, יולי 2020 (צילום: Miriam Alster/Flash90)
Miriam Alster/Flash90
קמפיין חוצות נגד האבטלה במשק, יולי 2020

מבקשים מאיתנו רציונליות. מקדשים אותה. חשיבה רציונלית נחשבת לדרך הנכונה. החלטות רגשיות, כאלו שמתקבלות מהבטן, נחשבות לא ראויות. קבלת החלטות רגשית נתפסת כחולשה וכמגרעת. לרגשות אין עניין בקבלת החלטות. רק שאנחנו אף פעם לא מקבלים החלטות רציונליות. במקרה הזה הבשורה יצאה מירושלים – החוקרים כהנמן וטברסקי מצאו והוכיחו כי אנו מקבלים בעיקר החלטות המאופיינות בהטיות קוגניטיביות שונות.

עדיין התנהגות הנתפסת כשקולה ומקצועית דורשת שגם אם ההחלטות שלנו לא רציונליות בחלקן, נדע לנמק אותן בצורה טובה. אך מסתבר כי אנו מוכנים לקבל החלטות רציונליות (או שמה "רציונליות") רק כל עוד הן עולות בקנה אחד עם הדעות שלנו. ומה אם הן רציונליות אבל הפוכות לדעתנו?

מבקשים מאיתנו רציונליות. מקדשים אותה. חשיבה רציונלית נחשבת לדרך הנכונה. החלטות רגשיות, מהבטן, נחשבות לא ראויות. לרגשות אין עניין בקבלת החלטות. רק שאנחנו אף פעם לא מקבלים החלטות רציונליות

הכנסה אוניברסלית היא ניסיון להפסיק את התלות במשטר קצבאות ולעבור למשטר הכנסה.

קצבה היא סכום כסף שמתקבל בהתקיים מצב עולם מסוים, לעיתים רבות זמני. ישנן קצבאות שהן לצמיתות (כמו קצבת זקנה), אבל אחרות הן תלויות זמן ומצב. גם קצבאות נכות הן לעיתים זמניות ונדרשות אשרור מפעם לפעם. דמי אבטלה הם סוג של קצבה זמנית, הניתנת רק לפרק זמן מסוים, רק בהתקיים תנאים מקדימים ובכפוף להתניות שונות. התניה כזו היא כי דמי האבטלה משולמים רק כל עוד מתקיים מצב של אבטלה מלאה. כאן מדובר בקצבה בינארית: או שהיא משולמת במלואה או שהיא לא משולמת כלל. המשמעות היא כי גם עבודה חלקית ואפילו חלקית מאוד, אפילו של שעה אחת בחודש, תבטל את זכותי לדמי אבטלה.

אחת ההגדרות לעבודה היא ויתור על זמן הפנאי שלי לטובת פעילות אחרת בתשלום. ויתור על מצב אבטלה כולל בנוסף ויתור על הכנסה מקצבה. במצב רגיל של פנאי אני לא מקבל שכר, אך מלוא זמני בידי. בתמורה "להשכרת" חלק מהזמן לאחר, אני מקבל שכר. במצב של קבלת דמי אבטלה, כל זמני בידי, אך גם קיימת הכנסה. במעבר ממצב אבטלה למצב תעסוקה אני מוותר גם על שעות הפנאי וגם על הכנסה.

ננסה לכמת את זה. נניח עובד בשכר מינימום אשר זכאי לדמי אבטלה בשיעור של 70% משכרו כשאינו עובד. במצב כזה הוא מחזיק גם בשעות הפנאי שלו בשווי 5,500 שקלים, וגם מקבל בנוסף הכנסה של 3,850 שקלים. בסך הכל, התועלת שלו במצב זה היא 9,350 שקלים. במידה שיתחיל לעבוד הוא יאבד את דמי האבטלה שלו. הוא אומנם ישתכר 5,500 שקלים, אך זה יהיה תמורת זמנו הפנוי ובנוסף הוא יאבד את דמי האבטלה. במקרה כזה התועלת שלו קטנה ב-3,850 שקלים.

בתמורה "להשכרת" חלק מהזמן לאחר, אני מקבל שכר. במצב של קבלת דמי אבטלה, כל זמני בידי, אך גם קיימת הכנסה. במעבר ממצב אבטלה למצב תעסוקה אני מוותר גם על שעות הפנאי וגם על הכנסה

המסקנה הרציונלית היא כי על המובטל להמשיך לאחוז באבטלה ככל שיוכל, וזאת רבותי ההחלטה הרציונלית היחידה.

החשבונאים כמובן יגידו שאני מבלבל בין תועלת לבין תזרים מזומנים. הסוציולוגים יטענו שאבטלה נושאת עימה סטיגמה שלילת וגם היא בעלת מחיר חברתי. אנשי התעסוקה יסבירו כי לאבטלה ישנן השפעות ארוכות טווח על התפתחות הקריירה, והפסיכולוגים ישתקו יהנהנו בראשם.

את כל זה מנסה לשנות הכנסה אוניברסלית. לא נדון במושג, ננסה להבין אותו רק דרך הסוגייה המדוברת היום.

אם ננתח את המקרה הקודם אך נחליף כעת את דמי האבטלה בהכנסה שאינה תלויה בדבר, תשתנה דרך קבלת ההחלטות. על פי נתוני הדוגמה אני אדיש לפער בין שני המצבים – עבודה או אבטלה. התועלת שלי בשני המצבים תהיה זהה, כיוון שכעת הסכום של 3,850 שקלים אשר קודם היה בגדר דמי אבטלה מותנים – נותר בידי.

כאשר החלטה רציונלית הופכת ללא רצויה

כלכלנים מבקרים את התכנית להאריך את תקופת האבטלה עקב משבר הקורונה. לדבריהם הארכת תקופת האבטלה מעודדת את המובטלים לא לצאת לעבודה, דמי האבטלה הארוכים מעניקים להם תמריץ לא לעבוד. ובכן, המובטלים מקבלים את ההחלה הרציונלית הטובה ביותר. כל החלטה אחרת תרע את מצבם, יציאה לעבודה תהיה בגדר קבלת החלטה לא רציונלית.

וקבלת החלטות לא רציונליות מנוגדת לתיאוריה הכלכלית. אחת מאבני היסוד של מדע הכלכלה היא כי ההחלטות המתקבלות הן רציונליות.

החשבונאים יגידו שאני מבלבל בין תועלת לתזרים מזומנים. הסוציולוגים יטענו שאבטלה נושאת סטיגמה שלילת שיש לה מחיר חברתי. אנשי התעסוקה יסבירו כי לאבטלה ישנן השפעות ארוכות טווח על התפתחות הקריירה, והפסיכולוגים ישתקו יהנהנו בראשם

דוגמא טובה נתן פעם פרופסור דן אריאלי (בהרצאה באוניברסיטה המשודרת, אם אני לא טועה): באפריקה אריות טורפים תאואים. עד כאן העובדות. אבל תאו הוא חיה אימתנית, שיכולה להגיע למשקל של כמעט טון ומגיעה עוד מהמפעל עם זוג קרניים מפחידות בקדמת הראש. אם עדר של תאואים מזהה אריה, או להקת אריות, כל העדר מסתובב לכיוונם ושועט קדימה.

התוצאה היא שטיח פרוות אריה בכניסה לבית. להסתער על אריה זה עניין מסוכן, אז אם כולנו מסתערים קדימה, פתאום יהיו כמה שיעצרו לשרוך את הנעליים או לענות לטלפון.

כי בהחלטות בהם מעורבת קבוצה גדולה קיים תמיד העניין הזה, שאם כולם חותרים בסירה ורק אני לא, הסירה בכל זאת תמשיך לשוט. חיסרון המשוט שלי לא ממש יורגש. העניין שרציונל קבלת ההחלטה הפרטי שלי נכון גם לכל השאר. אם כולם חותרים ורק אני לא, מהירות הסירה מושפעת באופן זניח, גם המאמץ הנדרש מכל השאר עולה באופן זניח. המסקנה היא שאני יכול לנוח.

אבל תמונת העולם שאני רואה באופן פרטי נכונה גם לכל שאר החותרים. גם עבור כל שאר החותרים, אם רק הם ינוחו, מהירות הסירה ומאמץ החותרים האחרים לא ישתנה. התוצאה תהיה שאיש לא יחתור.

השיטה הקדומה הייתה למקם נוגש עם שוט בירכתי הסירה ומתופף בחרטום, הנוגש היה מצליף באלה שמתעצלים בירכתיים והמתופף היה חובט בהם עם התוף. אני מניח שיש כמה שעד היום לא רואים שום בעיה עם השוט. למרבה השמחה (לפחות אצלנו) הוא כבר לא אפשרי.

לאיינשטיין  מיוחסת הגדרת הטירוף,  כניסיון לבצע את אותו דבר, פעם אחר פעם, ולצפות לתוצאות שונות. אצלנו צמחו כמה מהמוחות המבריקים ביותר בתחום חקר קבלת ההחלטות. לפחות שני פרסי הנובל שקיבלו מדענים ישראליים הם בתחום קבלת ההחלטות ותורת המשחקים. מפתיעה, אם כן, ההפתעה של מקבלי ההחלטות כאשר הם נתקלים בתוצאה המובנת מעליה. כל אינדיבידואל מקבל את ההחלטה הנכונה והרציונלית עבורו. ברמת המאקרו מדובר בקטסטרופה.

בהחלטות בקבוצה גדולה – אם כולם חותרים בסירה ורק אני לא, הסירה בכל זאת תמשיך לשוט. אבל תמונת העולם הזו נכונה גם ליתר החותרים. אם רק הם ינוחו, המהירות לא תשתנה. התוצאה תהיה שאיש לא יחתור

החלטה, ולו זמנית, כי דמי האבטלה המשולמים למי שיצאו לחל"ת הם בגדר הכנסה אוניברסלית, דהיינו, תשלום שאינו תלוי בדבר, היו משנים את מטריצת קבלת ההחלטות של הפרטים, ומחזירים את התמריץ לצאת לעבודה.

לפחות בנקודת הזמן הזו, הפתרון הזה אפילו לא יקר יותר. מי שיצא לחל"ת או שפוטר זכאי לדמי אבטלה לתקופה ארוכה יותר. כפי שראינו, הוא ינקוט מהלך בלתי רציונלי בוויתור על דמי האבטלה וחזרה לשוק התעסוקה. אם נקבע כי דמי האבטלה הופכים לשכר אוניברסלי ומשולמים ללא תנאי (לפחות בעת הזו), הרי שהתמריץ לחזור לעבוד, חזר להתקיים.

העניין שכאן אנחנו יוצאים פראיירים. גם משלמים לפרזיטים הנצלנים האלה דמי אבטלה וגם נותנים להם לצאת לעבודה ולהשאיר את השכר אצלם.

איך ניסחו אז את התשדיר בעניין הבטיחות בדרכים? עדיף להיות חכם מלהיות צודק.

אנליסט 13 שנה, בעיקר של שווקי חו"ל, מאמין שמחקר צריך להיות הוליסטי, ממוקד מעמיק אבל רחב. הכל מעניין ומסקרן אותו, אוהב להבין איך דברים עובדים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,079 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 29 בנובמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

האמת על אסון לוקרבי עדיין לא נחשפה במלואה

רק אדם אחד הורשע בהפצצת טיסת פאן אם 103 מעל לוקרבי ב-21 בדצמבר 1988 - פיגוע הטרור הקשה ביותר שבוצע אי פעם בבריטניה ● עבד אל-באסט אל-מגרחי מת ב-2012 כשהוא טוען שהוא חף מפשע ● כעת משפחתו מנסה לטהר את שמו בבית משפט בסקוטלנד ● אבל יש מי שמתעקש להמשיך להסתיר עדויות מהותיות הקושרות את הפיגוע לאיראן ולחזית העממית לשחרור פלסטין

עוד 1,295 מילים

סנוניות ראשונות לשינוי כיוון פוליטי חיובי

בתגובה לקול קורא משותף של קבוצת אישים, שפנו לצאת "לדרך ישראלית שונה לגמרי מכל הדרכים שהביאו אותנו עד הנה. שותפות מהותית, עמוקה ומשמעותית, המחויבת לשלום בין העמים ומדינותיהם, מדינה לצד מדינה. סוף לכיבוש, לאיבה לאדנות ולזכויות היתר", ענתה "קבוצת  ברית" בחיוב להצעה.

המרכיבים הפוליטיים לתפיסתה שורטטו כלהלן:

  1. התחדשות אזרחית אמיצה המבוססת על זהות וערכים היסטוריים כמו גם על ראייה נועזת של העתיד.
  2. ביחס ל"שנת השחרור שלכם (ש)היתה לנו לשנת הטרגדיה, התשובה הינה – לא נשכח אבל נחיה עם הסליחה".
  3. הגוף הפוליטי נתפס כמרחב דמוקרטי אזרחי "המאפשר לכל צד לשמור על ייחודו ועם זאת לפעול עם האחרים למען הטוב הכללי המשותף".

הטוב הכללי המשותף בימינו מגדיר את המדינות המתוקנות כרפובליקות. ישראל חסרה כליל עקרון זה. לכאורה עולה מהסעיף הזה צידוד ברפובליקה ישראלית, העולה עם תביעת עמותת "אני ישראלי" להכיר בלאום הישראלי, אחת דתו או מוצאו האתני של האזרח (באשר בין העותרים היו אזרחים שבסעיף הלאום שלהם נרשם : ערבי, דרוזי, רוסי, ועוד). אך מתברר מהמשך הקול הקורא, שחברי הקבוצה אחוזים במיתוסי העבר, מעצם התייחסותם לצורך לפתוח סוגיה כמו "האיזון בין מדינה יהודית לבין מדינה דמוקרטית".

לא ניתן למצוא איזון בין המושגים באשר המדינה היהודית אינה מהווה מדינה מודרנית, כמו גם דמוקרטית, ולא יכולה להתקיים מדינה דמוקרטית ליברלית שאינה של כלל אזרחיה, שהם גם הלאום כמו גם הריבון בה.

לא ניתן למצוא איזון בין המושגים באשר המדינה היהודית אינה מהווה מדינה מודרנית, כמו גם דמוקרטית, ולא יכולה להתקיים מדינה דמוקרטית ליברלית שאינה של כלל אזרחיה, שהם גם הלאום כמו גם הריבון בה

על הלהטוטים המשפטיים סביב המדינה "היהודית הדמוקרטית" כתב אנטון שמאס את הדברים החדים והביקורתיים הבאים לפני יותר מדור, והם עדיין בתוקף:

"רק כאשר יחליט הרוב שבתעודת הזהות שלי ושלכם יהיה כתוב ישראלי (הכוונה ללאום כמו גם לאזרחות – י.ב.), רק אז תישמע יריית הפתיחה של חזון הדור הבא".

אך הקריאה האופטימית ביותר של המפה הישראלית כיום תוכיח לנו, שקריאת הכיוון איננה בכיוון הזה. כך שמדינת ישראל, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהכרזת העצמאות, חייבת לעבור רוויזיה (הכוונה להקדמת ההכרזה הנסבה על העם היהודי ומדינה יהודית – מתוך המקראה, ישראל לקראת המאה ה-21).

למרות  ביקורתי על אי צידוד מפורש בישראל כרפובליקה ישראלית של לאום אזרחי פתוח ומכיל, אחת דתו או מוצאו האתני של האזרח – מצויים בקול הקורא מספר עקרונות ראויים כמו: ערך שווה לבני האדם, מאבק בלאומנות היהודית והבדלנות הערבית תוך הצגת דרך שלישית (שאינה מפורטת מספיק ודומה שגם לא מספיק קוהרנטית). כמו גםשאיפה לשלום פנים ישראלי המתכתב עם הפיוס, כלומר – יצירת מנגנון של  איחוי קרעים.

יוסי ברנע הוא מוסמך האוניברסיטה הפתוחה בלימודי דמוקרטיה בין תחומיים. בעבר היה מזכיר עמותת "אני ישראלי" שפעלה להכרה בלאום הישראלי. כתב ביקורות על ספרים ומאמרים בכתבי עת ועיתונים שונים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 390 מילים

תחקיר מפלגה ללא מרצ

לפעילים וחברי מרצ יש בטן מלאה על היו"ר ניצן הורוביץ ● הם מתארים תחושות הזנחה וניכור, מפלגה משותקת עם מסרים לא ברורים ולא משכנעים, שהפכו את מרצ לחסרת חשיבות ● פעילותו בכנסת מתוארת כעצלה ותבוסתנית, וזאת בימים שהוא בכלל מגיע למשכן ● "יש גל של אנשים שהשקיעו הרבה במפלגה, ומרגישים היום שזה נגמר" ● הורוביץ בתגובה: "טענות לא ראויות להתייחסות"

עוד 4,780 מילים

ינקלביץ: "בני גנץ תומך ונותן גיבוי למהלך החשוב הזה"

שטייניץ: "אני מקווה שבכחול-לבן לא רוצים להוביל לבחירות" ● ראש המל"ל לשעבר, יעקב נגל, מגיב לקריאות לוועדת חקירה בפרשת כלי השיט: "לא נפל שום פגם ברכש הצוללות״ ● 400 אלף תלמידי תיכון יחזרו הבוקר ללימודים ומנהלי בתי הספר טוענים שמתווה החזרה לא ישים ● ראש שירותי בריאות הציבור קראה אמש להפסיק את פתיחת הקניונים

עוד 25 עדכונים

למקרה שפיספסת

"מענק לכל אזרח" חשף את הבלוף הכלכלי של נתניהו

42% מכספי המענק שחולקו ביולי הוזרמו לכיסוי חובות ● רק כרבע מהמענק שימש ל"הנעת גלגלי הכלכלה" על ידי צריכה, כפי שקיווה ראש הממשלה ● מחקר של האוניברסיטה העברית מאשש את החשש: הזרמת חלק כה גדול מהמענק להחזר חובות מלמד על התדרדרות המצב הכלכלי של משקי הבית מאז נכנס נתניהו לתפקידו ב-2009, וחושף את הבלוף הכלכלי שמכר לאזרחים ● פרשנות

עוד 636 מילים

רגע לפני מלחמת אחים

לאחרונה נחשפנו לשפל חדש בשיח הישראלי: מפגין קילל משפחה שכולה ואיחל לה לאבד בן נוסף. במדינת ישראל מוכת השכול, שבה טובי הבנים מקריבים את חייהם למען קיומה של המדינה, חילל אזרח את קדושת ההקרבה ורמס ברגל גסה את שאריות הקונצנזוס הישראלי.

הגינויים לא איחרו להגיע, ובצדק. הושמעה גם התנצלות לא כל כך משכנעת. השאלה המטרידה שנותרה פתוחה היא: כיצד מגיעים לשפל שכזה? כיצד מסוגל אדם נורמטיבי לצלול לתהומות של שנאה ולדלות משם את הביטויים האיומים האלה?

הגינויים לא איחרו להגיע, ובצדק. הושמעה גם התנצלות לא כ"כ משכנעת. השאלה שנותרה פתוחה: כיצד מגיעים לשפל שכזה? כיצד מסוגל אדם נורמטיבי לצלול לתהומות שנאה ולדלות משם את הביטויים האיומים האלה?

ואולי נתן אותו מפגין עצמו חלק מהתשובה לכך, כשניסה להסביר בהתנצלותו כי עשה את הדברים ברגע של זעם, שבו לא חשב כל כך ולא שלט כל כך על דבריו. בצרפתית המילה זעם (Rage) היא גם שמה של מחלת הכלבת, שכידוע פוגעת במוח וגורמת לשיגעון. אדם המביא עצמו לידי זעם, עלול בעצם ללקות באי-שפיות זמנית על ביטוייה הקשים והקיצוניים.

האם יש בכך כדי לספק צידוק למי שנוהג כך? בעולם המשפט, אדם המבצע מעשה תחת השפעת סמים או שכרות, אינו פטור מאחריות פלילית. ההלכה המשפטית קובעת, כי מאחר שהיה מודע למעשיו בטרם הכניס עצמו מרצון למצב של חוסר שליטה, הוא היה צריך לקחת בחשבון שבהיותו תחת השפעת הסם או האלכוהול, הוא יתקשה להבחין בין טוב ורע ועלול שלא לשלוט בהתנהגותו.

הוא הדין באדם המסניף לעצמו את הסמים הנפשיים המזיקים: גאווה, תאווה, קנאה, שנאה וכעס. טבעם של רגשות אלה, שהם מעבירים אדם על דעתו. על משקל האימרה "כשהתותחים רועמים המוזות שותקות" הרי "כשהיצרים רועמים הערכים דוממים". אמרו חז"ל:

"הגאווה התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם"(רבי אליעזר הקפ"ר, מחשבת אבות).

עוד אמרו:

"שלושה דברים מוציאים את האדם מן העולם: עין הרע, יצר הרע ושנאת הבריות"(רבי יהושע בן חנניה).

ח"כ מיקי זוהר הסוגד לדבריו לכבוד, לכסף ולכוח, בוודאי יזהה כאן את מסוכנותם של מושגים אלה, השייכים למשפחה דומה.

האם המסקנה מן הדברים היא כי זו דרכו של עולם? כי זהו הטבע האנושי, ולפיכך נגזר עלינו לכעוס, לשנוא ולקנא, ולהיות צפויים לכל הביטויים המילוליים והפיזיים המתלווים לכך?

ייתכן כי התשובה טמונה באימרה נוספת של חז"ל:

"איזהו גיבור הכובש את יצרו".

בסופו של דבר, השליטה על היצר היא כולה בידינו. זאת אולי משמעות המושג "מותר האדם" שאנו מתהדרים בו, ולא תמיד בצדק. בין הגירוי הפועל על קצות עצבינו ובין התגובה שלנו, מצוי מרחב השליטה שלנו – שיקול-הדעת.

בסופו של דבר, השליטה על היצר היא בידינו. זאת אולי משמעות המושג "מותר האדם" שאנו מתהדרים בו, ולא תמיד בצדק. בין הגירוי הפועל על קצות עצבינו ובין התגובה שלנו, מצוי מרחב השליטה שלנו – שיקול-הדעת

אדם אינו אמור לפעול מתוך אוטומטיזם, שבו לחיצה על הכפתור המתאים גוררת תגובה ידועה מראש. מסננות מוחנו אמורות להיכנס לפעולה ולנתח את המידע, את אפשרויות התגובה ואת משמעותן ולבסוף אף לקבל את ההחלטה באשר לתגובה המתאימה. במרחב השליטה הזה מצויה גם אחריותנו למעשינו. על-פי סטיבן קובי המונח responsibility (אחריות) נוצר מצירוף המילים Response ו-Ability (יכולת תגובה).

הקנאה, השנאה והכעס אינם החוליה האחרונה בשרשרת התגובתיות שלנו, ובוודאי לא צריכים להיות החוליה הקובעת בשרשרת זו. דווקא בעת שהיצרים רועמים, אמורות להידלק במוחנו כל נורות האזהרה.

הן אמורות להצביע על ההשלכות ההרסניות של התגובות שהם מכתיבים ועל המדרון החלקלק שאליו נתדרדר אם ניתן להם לשלוט בנו: תחילתו בחוסר סובלנות, המשכו באלימות מילולית ובאלימות פיזית וסופו במלחמת אחים. והיו כבר היו דברים מעולם ("לא חרב בית המקדש אלא בשל שנאת חינם").

מול היצרים והסכנות הטמונות בהם עלינו להציב אלטרנטיבה ערכית להסדרת ההתנהגות בין בני-אדם בחברה האנושית. אלטרנטיבה זו, על פי המרכז לקידום ההגינות בישראל, היא ערך ההגינות: התייחסות לזולת בכבוד, ביושר ובהתחשבות, מבלי לנצל חולשות ומצוקות.

שונות? כן. מחלוקת? כן. ביקורת? כן. אבל בתוך כל אלה, גם הכרה בזכותו השווה של הזולת לדעה משלו ולחירותו לבטא אותה. הכרה נטולת זעם. נטולת שנאה. נטולת קללות.

במרחב השליטה הזה מצויה גם אחריותנו למעשינו. על-פי סטיבן קובי המונח responsibility (אחריות) נוצר מצירוף המילים Response ו-Ability (יכולת תגובה)

כך נראית חברה המקפידה בכבודו של אדם, כל אדם. כך נראית חברה הוגנת, שבה כולנו רוצים לחיות. כאשר צלילי ההגינות יישמעו במקומותינו, לא ירעמו התותחים של מלחמת האחים.

עו"ד אהוד פלג, משפטן ואיש חינוך, מייסד ומנהל המרכז לקידום ההגינות בישראל, יו"ר (משותף) של הועדה להגנת זכויות בעלי חיים בלשכת עורכי הדין בישראל

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 640 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

קרעי מחמיא לעבאס: "דואג לאינטרס של הערבים, מקרב אותם"

הח"כ המקורב לנתניהו: "אנחנו דואגים לערבים יותר מממשלות השמאל, אבל לא נשב עם תומכי טרור בקואליציה" ● משרד הבריאות דן בביטול פתיחת הקניונים בעקבות תמונות של תורים צפופים ומאשים את הקניונים בחריגה ממתווה הפתיחה - הקניונים שלפו נתונים שמראים שהם נהגו לפי המתווה ● יעלון "ממשיכים לנסות להחליף את נתניהו בלי בחירות" ● ההפגנות נגד נתניהו נמשכות, 2,000 מפגינים בכיכר פריז

עוד 23 עדכונים
ריק דבלין

בשנה הבאה צפוי ה-FDA לאשר שימוש רפואי ב-MDMA לטיפול בנפגעי פוסט טראומה ● זאת, אחרי שתוצאות שלב 3 בניסוי הנערך בחלקו בישראל הראו כי החומר הפעיל באקסטזי יעיל באופן מובהק בטיפול במגוון הפרעות נפשיות ● המדובר בהישג אישי של ריק דבלין, שהקדיש מעל 40 שנה לחקר סמי הזייה ● "עברנו עשורים של תעמולה ופחד. אבל מדיקליזציה מובילה ללגליזציה"

עוד 1,986 מילים

חיסול פחריזאדה לא יגרום לאיראן לוותר על הפצצה

חיסולו שלשום של מי שכונה אבי הפצצה האיראנית מגיע בעיתוי מורכב, כשכל השחקנים במזה"ת ממתינים לחילופי השלטון בארה"ב ● ההתנקשות מציבה את ביידן בנקודת פתיחה שונה ממה שתיכנן - ואי אפשר שלא לתהות האם רק הזדמנות מבצעית נדירה היא שגרמה להחלטה לחסל את פחריזאדה, או שמא מישהו רצה לטרוף את הקלפים לפני לכתו של טראמפ ● פרשנות

עוד 884 מילים ו-1 תגובות

חלמוני ביצה, חציל, יוגורט וחמאת בוטנים הם רק חלק מהמרכיבים שמופיעים ב"מניפסט למרק עוף" שמציע מגוון פרוע למנה המאוד מסורתית ● "מרק עוף יהודי? זה משהו מיוחד", אומרת מחברת ספרי הבישול ג'ן לואיס, "אבל כל אחד מסביב לעולם חושב שמרק העוף שלו הוא ה-מרק עוף" ● ויש גם מתכון למרק עוף פלסטיני

עוד 763 מילים

למרות מאמצי ישראל, איראן ממשיכה להתבסס בסוריה ● איש משרד החוץ ביקש לברר למה תמונה של זמר מצרי עם עומר אדם מסעירה את המדינה: "ממה אתם כל כך מפחדים?" ● באיחוד האמירויות עשויים להקדים את חגיגות היום הלאומי השנה, לאחר ששרה בממשלה נבחרה על ידי ה-BBC לאחת ממאה הנשים המשפיעות בעולם ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,095 מילים

סיור חורפי בטיילות של ירושלים

מסלולי טיול באוויר הפתוח של בירת ישראל מציעים סיפורים על בני מלוכה מרוסיה, נזירים מימי הביניים וקורבנות מתקופת התנ"ך, לצד גינות פורחות, פסלים מודרניים ונופים אורבניים ● מהכנסייה האורתודוקסית בעין כרם, דרך בית החולים לטיפול במצורעים ועד מטה האו"ם שבארמון הנציב

עוד 1,236 מילים
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 54 ימים להשבעה

לכבוד החג, הברווז הצולע העניק חנינה לאמריקה

דונלד טראמפ הכיר השבוע סוף-סוף בכישלונו, גם אם לא הודה רשמית בהפסד ● כעת יכולה ארה"ב להתקדם לעידן חדש ולחשב את הנזקים וההשלכות של ארבע שנות ממשל טראמפ ● לא הכל הפיך, לא הכל התחיל אצל טראמפ ולא הכל נורא כל כך ● אבל יותר מהכל, אמריקה זקוקה כעת לחזור לערכים של מוסר בסיסי, כבוד הדדי ואמפתיה

עוד 1,389 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
פַאוּדָה

הצצה נדירה לסשן טיפול פסיכולוגי של ראש הממשלה החליפי בני גנץ

עוד 958 מילים ו-1 תגובות

לוועדת הבדיקה של גנץ אין שום סמכות ושום חשיבות

ועדת הבדיקה שגנץ הקים השבוע בפרשת הצוללות נידונה מראש לכישלון ● הוועדה לא תצליח לחקור כלום, עדי מפתח לא יתייצבו בפניה והיא לא תציף שום ראיה שלא עלתה כבר בתחקירים עיתונאיים או במסגרת החקירה הפלילית בתיק 3000 ● בנוסף לזה, היועמ"ש כבר תפס בעלות על עבודת הוועדה והבהיר כי הוא זה שיגדיר את גבולות הגזרה שלה ● ועדת וינוגרד לא תהיה פה ● פרשנות

עוד 1,085 מילים

הניו יורק טיימס: ישראל עומדת מאחורי חיסול המדען האיראני

אהוד ברק: הרברבנות בצמרת הפוליטית הנוכחית היא הפקרות ● אעידה תומא-סלימאן: הסלמה מסוכנת ● שקד: לא יהיו בחירות, גנץ יתקפל ● חברה בוועדת הבדיקה לצוללות פרשה בשל חשש לניגוד עניינים ● אדלשטיין: נשקול המשך פתיחת הקניונים עקב העומסים ● סקר מנדטים: הליכוד 30, ימינה 20, מפלגה בראשות חולדאי: 7 מנדטים ● לבני מעוניינת לשוב לפוליטיקה

עוד 38 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה