זירת הבלוגים

החברים של נטש

נתניהו הבטיח שנעבור את התקופה ביחד ונטש לוושינגטון. אבל אל דאגה, הוא השאיר חברים

16/09/2020 14:40
Yonatan Sindel/Flash90

בנאומו של בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים לאחר שבישר על הטלת סגר בחגים, אמר: "נעבור את התקופה הזו ביחד". ואז קם וטס לוושינגטון, ארה"ב, עם רעייתו ובניו. אוקסימרון מהותי.

נתניהו מטיל גזרה שספק אם הציבור יכול לעמוד בה, ואז נוטש את הציבור, שלטענת חברי מפלגתו (גם אם לא על פי נתוני ההצבעה בפועל) הצביע עבורו ברובו.

נתניהו מתרברב בהסכם עם איחוד האמירויות, ודוחק בנו יחד עם שריו להתלהב מהסכם שרב הנסתר על הגלוי בו, ולא נחשף בפני השרים וחברי הכנסת לפני צאתו למעמד החתימה. אפילו עובדה זו מחשידה לגביו. יוצאת דופן גם אמירתה של אחת משרות הממשלה, גילה גמליאל, כי "מה זה משנה מה כתוב בהסכם? אני סומכת על ראש הממשלה".

ראשית, לא מובנת הבעת חוסר הענין של חברת ממשלה בנוסח ההסכם ההסטורי ופרטיו, אשר איש מלבד ראש הממשלה אינו מעודכן בהם? שנית, האם אכן ניתן לסמוך בעינים עצומות על נתניהו? הרי על המקרים שנתניהו לא אמר אמת נכתב רבות, ובהם על טענתו כי נוסחת המו"מ היא לראשונה בהסטוריה הישראלית "שלום תמורת שלום". מאז הרי נחשפה כבר עסקת מטוסי האף-35 וכן הוויתור על הסיפוח. בנוסף, לטענת ח"כ ניצן הורוביץ, נתניהו הסכים להקפאת הבנייה בהתנחלויות.

אז אולי אין כאן פשרה טריטוריאלית כפי שהסכים לה בהסכם חברון ובהסכם וואי, כשוויתר על 13% מהגדה (לאחר שהתחייב כי לא יוותר על יותר מ-10%) אך ישנם כאן שלושה ויתורים אחרים. נתניהו חומק מהחמקנים, אינו מספח לנאומיו את הוויתור על הסיפוח, וכנראה מקפיא את הגילוי על הקפאת הבנייה בהתנחלויות.

ואם נחזור לשאלה הבסיסית, מדוע נתניהו לא חושף עתה את ההסכם?

לאחר שנתקלנו בחוסר שקיפות בנוגע למשבר הקורונה והדיונים בקבינט הקורונה, הציבור נתקל בחוסר שקיפות בנושא מדיניות חוץ וביטחון. אם ההסכם אינו נחשף בפנינו מבעוד מועד, כנראה שיש לנתניהו מה להסתיר. בפני מי? ככל הנראה בפני ח"כ נפתלי בנט, שנתניהו חושש מהתעצמותו בסקרים ומכך שבנט יצליח לאגף אותו מימין. .

ומי ממלא את מקומו של נתניהו בהיעדרו בעת המשבר החמור והסגר?

על פי החוק, מי שממלא את מקום ראש הממשלה בעת שהותו בארה"ב, הוא ראש הממשלה החליפי בני גנץ. אך גנץ הודיע כי יפעל כממלא מקום ולא כראש ממשלה, עד שיכנס לתפקידו כראש ממשלה פר-אקסלנס, כשיגיע רגע הרוטציה, אשר ספק אם אכן יגיע. כלומר גנץ מחליט שלא לקדם מהלכים ולקבל החלטות שלא בנוכחותו של "הבוס".

אם כך, מי ממלא את החלל שנתניהו משאיר?

הרי נתניהו נמצא בארה"ב ושקוע בהסכם השלום, בזמן שהעצמאים והעסקים מתחילים לשקוע שוב, ואינו פנוי לתקוף ולהסית נגד השמאל, נגד מאות המפגינים במחאה נגדו וכמובן נגד התקשורת.

לשם כך, יש לו את צוות "החברים של נטש": חברי הכנסת מיקי זוהר, אסנת מארק, ד"ר יובל שטייניץ והקולני שבחבורה – ח"כ ד"ר שלמה קרעי.

בכל פעם שח"כ קרעי מתראיין, נראה שכשמו כן הוא – שואף לקרוע את הדמוקרטיה ואת מתנגדיו. כך כתב בציוץ האחרון שלו:

"רינה מצליח מבקרת את ה-D9 נגד מפלגת צלאח א-דין, 'העיתונאית' מפיצת השנאה הגדולה ביותר, מבקרת אותי ושותקת על צי ה-D9–נים שמנדלבליט וחבריו רומסים בהם את הדמקרטיה".

גם את מורשת ההסתה של נתניהו בענין ההפגנות ממשיך הח"כ קרעי בגאווה, כשהוא טוען, חרף העובדה שאין כל אינדיקציה להדבקה בקורונה בהפגנות, כי יש "להסיר את חרפת ההפגנות", ומשקר בגלוי ובאופן בוטה, כמו מורו ורבו הנעדר, כי "מתקיימות הפגנות בניגוד לכל הנחיות הבריאות".

בתקשורת פועל ביתר שאת עמית סגל, שבמסגרת מאמציו להגן על הנאשם, קובע לנו שלהפגין זה לא אחראי, כאשר כמשפטן הוא מתעלם מעליונות חופש הביטוי שהזכות להפגין היא נגזרת שלה.

ולאחרונה ינון מגל מתפקד יותר כמו גנון ופחות כמו ינון ומתוודה שהיה יורה בעיתונאים בעלי אנגד'ה שמאלנית ואחר כך מסביר: "זה היה בצחוק…סאטירה". אחר כך הליכוד מעז לדבר על הסתה מצד השמאל.

אחד המהלכים ההרסניים של נתניהו הוא לדאוג שגם במקרה שהוא לא זמין יש את החברים של נטש שיעשו את העבודה במקומו ויתקפו בצורה הברוטלית ביותר את מתנגדיו.