ג'וש קנטרו לא אוהד את ג'ורג' סורוס. קנטרו, 55, עו"ד יהודי ורפובליקני ותיק משיקגו, לא אוהב את פעילותו הפילנתרופית הנרחבת וארוכת השנים של סורוס למען מטרות פרוגרסיביות, בכלל זאת תמיכה בפוליטיקאים דמוקרטים. הוא לא אוהב את הביקורת של סורוס על ישראל ואת המימון שהוא מספק לארגוני שמאל.
קנטרו יצא לאחרונה להגנתו של ג'ון קאס, בעל טור בשיקגו טריביון שהורד בדרגה לאחר שהאשים תובעים מקומיים אשר קיבלו תרומות מסורוס בהפצת "תחושה של היעדר חוק". קאס כתב כי סורוס "בונה מחדש את מערכת החוק באמריקה האורבנית כשהוא טס מתחת לרדאר". במכתב ששלח לטריביון, קנטרו הזדהה כ"יהודי אמריקאי וציוני גאה", וכתב כי קאס "צדק לגבי ג'ורג' סורוס".
אבל קנטרו עדיין מרגיש שעליו להיות זהיר כאשר הוא משמיע ביקורת על סורוס, שהוא ניצול שואה. קנטרו, שהחל להתבטא בענייני פוליטיקה ב-2016, וכיום משמש מעת לעת כפרשן פוליטי בטלוויזיה וברדיו, חש בנוח להביע התנגדות כלפי פעילותו של סורוס. אבל הוא מכיר בכך שישנה כלפי סורוס גם ביקורת מסוג אחר – כוזבת ואנטישמית – שהוא אינו רוצה כל חלק בה.
"אני מדבר עליו מאוד בזהירות", אומר קנטרו, "כדי להבהיר – אם אני מדבר בתכנית רדיו או בתכנית טלוויזיה או כותב עליו – שאני לא מסכים איתו בענייני מדיניות, ונותן דוגמאות ספציפיות כדי להראות למה אני לא מסכים איתו בענייני מדיניות. אסור שזה יהיה קשור בשום צורה לדת שלו. ואני מקווה שכולם ינהגו כך ויפסיקו עם, כאילו, 'הוא האיש הרשע ביותר בעולם בגלל אמונותיו (הדתיות)'".
קנטרו מתמודד עם שאלה שעמיתיו היהודים השמרנים מתחבטים בה מזה שנים: מה עושים כשתורם פרוגרסיבי מוביל, הוא גם הדמות המייצגת הבולטת ביותר עבור האנטישמיות בת זמננו?
תיאוריות קונספירציה על סורוס קיימות זה שנים, אבל הן קיבלו תאוצה מאז משבר הפליטים באירופה ב-2015. רשת הצדקה של סורוס, "קרנות החברה הפתוחה", תורמת לקבוצות שסייעו לגלים של מהגרים שביקשו להיכנס לאירופה, ואנטישמים האשימו את סורוס בניסיון להחליף את תושביה הלבנים של אירופה במהגרים מוסלמים. הוא שימש מטרה לראש ממשלת הונגריה הימני הלאומני, ויקטור אורבן, שניהל נגדו קמפיין שלטי חוצות שהוקע כאנטישמי.
(היועצים הפוליטיים שיעצו לאורבן למקד את הביקורת שלו בסורוס הם אסטרטגי הקמפיין היהודים ארתור פינקלשטיין וג'ורג' בירנבאום. פינקלשטיין מת ב-2017. בירנבאום לא השיב לבקשת תגובה).
יותר לאחרונה, סורוס הפך למטרה מועדפת על פעילי הימין הקיצוני בארה"ב, שטוענים ללא הוכחות כי הוא משלם למפגינים מהשמאל או מנסה להפיל את הממשל. ב-2018 גבר ימני קיצוני שלח מטען צינור לביתו. כמה ימים לאחר מכן אדם שהכפיש אותו ברשת נכנס לבית כנסת בפיטסבורג ורצח 11 מתפללים.
בשנים האחרונות סורוס הוקע בטוויטר ובמקומות אחרים על ידי הנשיא דונלד טראמפ ורבים מבעלי בריתו, בהם רודי ג'וליאני וחבר הקונגרס הרפובליקני קווין מקארתי. לאחרונה, מרג'ורי טיילור גרין, מועמדת רפובליקנית לקונגרס ממחוז רפובליקני מוצק במדינת ג'ורג'יה, ששבה וכינתה את סורוס "אויב העם" ושיתפה תכנים אנטישמיים אחרים ברשת, הייתה נוכחת בבית הלבן כאשר טראמפ קיבל באופן רשמי את המועמדות לנשיאות פעם נוספת.
לא רק האנשים בשלטון מסבים את תשומת הלב אל סורוס: באביב פורסמו נגדו חצי מיליון ציוצים שליליים ביום אחד, כך לפי נתוני הליגה נגד השמצה, שלדבריה התיאוריות על סורוס "יכולות לשמש שער לתת-תרבות אנטישמית שמאשימה יהודים" בחוסר השקט בארצות הברית. לפי הליגה, רבים מהציוצים מאשימים את סורוס בעידוד אלימות בעקבות מחאות "חיי שחורים נחשבים".
כל זה יוצר דילמה עבור יהודים שמתנגדים לאקטיביזם הממשי של סורוס, אך חשים לא בנוח עם האנטישמיות כלפיו. איך אפשר להשמיע ביקורת על מיליארדי הדולרים שלו, שמשמשים למטרות פילנתרופיות בעולם, לדוגמה, מבלי שהביקורת הזאת תספק תחמושת למי שמאשימים אותו בהובלת קנוניה עולמית נגד הממשל האמריקאי? אם אתם מאמינים שמעשיו מנוגדים לאינטרסים היהודיים על פי תפיסתכם, כגון תמיכה בישראל, מה תעשו כשהוא מהווה קורבן לשנאת יהודים?
"אנטישמיות פועלת על ידי סילוף, שקרים, וחיבור בין דברים", אומרת רות וייס, פרופסור אמריטה לספרות יידית בהרווארד וכותבת שמרנית. "וכל כך קשה להפריד בין העניינים השונים. זה אחד המצבים הקשים ביותר שאפשר להימצא בו: כשיש יהודי שהוא נגד יהודים שמותקף על ידי אנטישמים".
"אנטישמיות פועלת על ידי סילוף, שקרים, וחיבור בין דברים, וכל כך קשה להפריד בין העניינים השונים. זה אחד המצבים הקשים ביותר שאפשר להימצא בו: כשיש יהודי שהוא נגד יהודים שמותקף על ידי אנטישמים"
יהודים בעלי השפעה כמו סורוס אינם צריכים להיות חסינים מפני ביקורת רק בשל יהדותם, אומר ג'וש פאסק, פרופסור באוניברסיטת מישיגן שחוקר מדיה חדשה ותקשורת פוליטית. אבל היות שסורוס משמש מטרה קבועה לאנטישמיות, הוא אומר, מבקריו צריכים לדעת שהאמירות שלהם צפויות לשמש שונאי יהודים, בייחוד באקלים שבו תיאוריות קונספירציה מתפשטות במהירות בסושיאל מדיה.
לדבריו, הדבר נכון גם כאשר אנשי שמאל מבקרים ניאו-שמרנים יהודים שתומכים במדיניות ישראל. לדבריו, "לא ייתכן שכל ביקורת על משהו יהודי תהיה בהכרח אנטישמית, אבל אתה צריך לקבל החלטה לגבי סורוס. גם אם בשבילך זה לא קשור ליהדות שלו, זה כמעט בוודאות יזין תיאוריות קונספירציה אנטישמיות".
יש יהודים בימין שאינם נרתעים מלתקוף את סורוס, למרות האנטישמיות שמופנית כלפיו. חלקם טוענים כי תיאוריות הקונספירציה עליו אינן אנטישמיות, או שהן בטלות בשישים לעומת הנזק שפעילותו הפילנתרופית גורמת בעיניהם.
יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, שידוע בהפצת שקרים ותיאוריות קונספירציה במדיה החברתית, פרסם ב-2017 מם בפייסבוק שמציג את סורוס מנופף בכדור הארץ אל מול פניו של איש לטאה. המם כלל גם קריקטורה אנטישמית קלסית של דמות בעלת אף נשרי. נתניהו מחק את המם בעקבות התגובות החריפות שעורר, אבל ביטא מאז ביקורת פומבית על סורוס פעמים רבות. בשנה שעברה הוא האשים את סורוס כי הוא "הורס את ישראל מבפנים" וצייץ כי "סורוס הוא השחקן האנטי-ישראלי והאנטי-יהודי מספר 1 בעולם".
כמו כן, ישנם יהודים שמקפידים להגן על מבקריו של סורוס מפני האשמות באנטישמיות. הקואליציה למען ערכים יהודיים, קבוצה ימנית של רבנים אורתודוקסים, פרסמה הצהרות המגנות הן על ג'וליאני, לשעבר ראש עיריית ניו יורק וכיום עורך דינו האישי של טראמפ, והן על מקארתי, מנהיג הסיעה הרפובליקנית בבית הנבחרים, מפני טענות כאלה.
באוקטובר 2018 מקארתי כתב בטוויטר, ולאחר מכן מחק, כי "אסור לנו לאפשר לסורוס, סטייר ובלומברג לקנות את הבחירות האלה!", כשהוא מתייחס לשלושה תורמים דמוקרטים ממוצא יהודי. הוא הכחיש כי הציוץ היה אנטישמי. בהודעה שפרסם נאמר כי הציוץ נמחק בגלל "האקלים הפוליטי של היום, שהוביל לאיומים ממשיים", כאשר הכוונה כנראה למטען שנשלח לביתו של סורוס יום קודם לכן.
בדצמבר שעבר, ג'וליאני טען כי הוא "יותר יהודי מסורוס" והאשים אותו באופן כוזב בהעסקת סוכני FBI ובשליטה בשגרירת ארה"ב באוקראינה. נשיא קבוצת הרבנים, הרב פסח לרנר, אמר כי אמירות ג'וליאני "בהחלט מתקבלות על הדעת".
"כן, סורוס הוא חלק מהאומה היהודית, אבל מבחינה אידאולוגית הוא לא רק רחוק מהאינטרסים של היהודים ושל ישראל, אלא עוין אותם בגלוי", אמר לרנר. "זה מגוחך לקשר בין ביקורת צודקת על השימוש בעושרו כדי להשפיע על אישי ציבור מסוימים לבין שקרים אנטישמיים על שליטה יהודית כוללת בממשלה".
כמו כמה שמרנים יהודים אחרים, לרנר מפקפק בטענה שסורוס הוא קורבן תדיר של אנטישמיות, ומגן על מי שמואשמים בדעה קדומה נגדו, מפני שהוא מאמין כי סורוס הוא יהודי רק באופן שטחי. הוא סבור שסורוס אינו מנהל חיים יהודיים, וטוען כי הוא פועל נגד העם היהודי. כמו כן הוא חושב שהפעילויות שסורוס מממן הן מסוכנות יותר מכל האשמה אנטישמית המופנית כלפיו.
"הוא איננו חלק מהקהילה היהודית העולמית, לבד מהעובדה שהוא נולד יהודי", אמר לרנר ל-JTA בחודש שעבר. לאחר מכן הוא הוסיף כי "חייבים להיות מודעים ורגישים לדימויים אנטישמיים מבחינת אופן הבעת הביקורת. אבל הנזק שנגרם על ידי סורוס הוא כל כך גדול, ששתיקה מסוכנת הרבה יותר – וביקורת מבוססת יכולה להפריך את הרעיון שהוא מייצג בצורה כלשהי את 'היהודים'".
"סורס איננו חלק מהקהילה היהודית העולמית, לבד מהעובדה שהוא נולד יהודי. חייבים להיות מודעים ורגישים לדימויים אנטישמיים, אבל הנזק שנגרם על ידי סורוס הוא כל כך גדול, ששתיקה מסוכנת הרבה יותר"
הרב סטיבן פרוזנסקי, סגן נשיא הקואליציה למען ערכים יהודיים, שכמה מהתבטאויותיו חוללו סערה בעבר – בהן פקפוק בטענות על מעשי אונס בקמפוסים והאמירה כי "מוכרחים להביס" את הערבים – כתב לנו כי לסורוס "היסטוריה ארוכה של מעשים אנטי אמריקאיים, אנטי ישראליים ואנטי יהודיים". הוא הוסיף כי "הניסיון להגן עליו מביקורת שהוא הרוויח בצדק על ידי שליפת קלף ה'אנטישמיות' הוא אחת מההצגות הגדולות של זמננו".
לדברי אמילי טמקין, מחברת הספר "ההשפעה של סורוס", שיצא לאחרונה ועוסק בפעילותו הפילנתרופית של סורוס ובתיאוריות הקונספירציה נגדו, גישות כמו זו של לרנר עשויות להסביר כיצד יהודים יכולים למצוא את עצמם תוקפים אדם שבשנים האחרונות ספג שטף של האשמות אנטישמיות.
"אני חושבת שזה נעוץ באופן שבו מבינים יהודיות ומה זה אומר להיות יהודי", היא אומרת. "סורוס מימן קבוצות שפועלות לקידום זכויות פלסטינים. אז אם אתה חושב שלהיות יהודי זה קודם כל לדאוג לישראל, ולישראל שיכולה לעשות כל מה שמתחשק לה, אז סורוס מנוגד לתפיסת היהודיות שלך".
"סורוס מימן קבוצות שפועלות לקידום זכויות פלסטינים. אז אם אתה חושב שלהיות יהודי זה קודם כל לדאוג לישראל, ולישראל שיכולה לעשות כל מה שמתחשק לה, אז סורוס מנוגד לתפיסת היהודיות שלך"
לדברי טמקין, הדבר זורה אור על הביקורת נגד סורוס מצד דמויות פרו-ישראליות, בהן יאיר נתניהו ואביו ראש הממשלה, שמשרד החוץ שלו פרסם הצהרה ב-2017 שלפיה סורוס "פועל בהתמדה לחתור תחת ממשלות נבחרות בישראל".
נתניהו הצעיר הוא לא הדמות הימנית הפרו-ישראלית היחידה שסוחרת בתיאוריות קונספירציה על סורוס. אדם מילשטיין, תורם ימני פרו-ישראלי בולט שטען כי סורוס מממן את אנטיפה, רשת ארגונים אנטי-פשיסטיים, כינה אותו "יהודי בעל שנאה עצמית", ואף פקפק ברקע שלו כניצול שואה.
ב-2017 מילשטיין צייץ, ולאחר מכן מחק, תמונה של סורוס כתמנון שזרועותיו חובקות את העולם (תמנונים או מפלצות רבות-זרועות הן אלמנט נפוץ בדימויים אנטישמיים, לרבות אלה של הנאצים). מילשטיין סירב לבקשת תגובה לכתבה.
ארגון ציוני אמריקה, קבוצה ימנית, הוציא לאחרונה הודעה לעיתונות המכנה את סורוס "אנטי-ציוני קיצוני". נשיא הארגון, מורטון קליין, מתח ביקורת על סורוס בשל האופן שבו תיאר את מעשיו כילד במסתור במהלך השואה, והשווה אותו למנהיג לשעבר של הקו קלוקס קלאן, כשצייץ כי "הוקעתו של האנטי-ישראלי הקיצוני הזה לא אנטישמית, בדיוק כשם שהוקעת דיוק הגזען אינה אנטי-לבנה".
קליין לא חושש לספק תחמושת לאנטישמים, משום שהוא אינו מאמין שסורוס מהווה מטרה לאנטישמיות. הוא שב ואמר לנו שאין לו בעיה עם קריקטורה של סורוס כתמנון השולט בעולם, למשל, מפני ש"סורוס שולח את זרועותיו לכל מקום ויש לו השפעה אדירה". קליין מכיר בכך שדימוי כזה עלול להדהד סטראוטיפ אנטישמי על יהודים, כסף וכוח, אך לדבריו במקרה של סורוס הוא מוצדק.
"אני עצמי, אם הייתי אמן, הייתי מצייר קריקטורה שמציגה אותו שולט בעולם", אומר קליין. "תראה לי איפה הוא היה מטרה לאנטישמיות, ואני אשקול את זה מיד. אני אישית לא מודע למקרים שאנשים תקפו אותו מפני שהוא יהודי, לא".
(כשנשאל אם היה טוען כך לגבי קריקטורה שמציגה את שלדון אדלסון שולט בעולם, קליין אמר כי בעוד שסורוס מממן "כל מיני קבוצות בעלות השפעה שמשפיעות על כולנו מסביב לעולם, הפילנתרופיה של שלדון היא לא כזו נרחבת", אם כי הוא הוסיף שקריקטורה כזאת על אדלסון "לא הייתה בהכרח אנטישמית").
אבל אנשים אכן תקפו את סורוס כיהודי. ומכיוון שכך, אומרת מרב זונשיין, עיתונאית ישראלית-אמריקאית שמאלנית שכתבה על סורוס, פעילים פרו-ישראליים – ובפרט בנימין נתניהו – צריכים להיזהר שלא לסמן אותו אישית.
אם הם רוצים לגנות תורמים לקבוצות למען זכויות אדם, אומרת זונשיין, יש תורמים אחרים שנותנים לארגונים ישראליים יותר מאשר הקרנות של סורוס.
"יש המון אנשים שמממנים ארגוני זכויות אדם", אומרת זונשיין, שסיימה תואר מוסמך באוניברסיטת מרכז אירופה, שהקים סורוס. "הבחירה לבודד אותו היא בחירה. בוודאי כמנהיג של מדינת היהודים, שמגנה אנטישמיות כל הזמן, נתניהו צריך לנקוט יתר זהירות לגבי האופן שבו הוא עושה את זה".
התנגדות חריפה להשקפותיו ולפעילותו של סורוס רחוקה מלהיות נדירה בחוגים יהודיים המשתייכים למרכז ולימין, בעיקר בנוגע לגישתו הביקורתית כלפי מדיניותה של ישראלית. רשת הצדקה של סורוס, "קרנות החברה הפתוחה", סיפקה מימון לכמה ארגוני זכויות אדם שמאליים הפועלים בארץ.
סורוס עורר תגובות חריפות במיוחד כאשר אמר לקהל יהודי ב-2003, כי "המדיניות של ממשל בוש ושל ממשלת שרון תורמת" לאנטישמיות באירופה.
ב-2007 הוא כתב מאמר ארוך המבקר את "ההשפעה הנרחבת של הוועד האמריקאי-ישראלי לענייני ציבור (איפא"ק)", והאשים את השדולה הפרו-ישראלית כי היא "בעלת ברית קרובה של הניאו-שמרנים" ו"תומכת נלהבת בפלישה לעיראק". הוא אף טען כי ההתנהגות של איפא"ק סיפקה "תמיכה מסוימת" לאמונה האנטישמית הכוזבת ב"קנוניה ציונית כול יכולה".
"אינני ציוני, וגם לא יהודי שומר מצוות", כתב סורוס באותו מאמר, "אבל יש לי אהדה רבה לבני עמי היהודים ודאגה עמוקה להישרדותה של ישראל".
בשנה שלאחר מכן הוא תרם 245 אלף דולר לג'יי סטריט, שדולה ליברלית חדשה למען ישראל ויריבה של איפא"ק, שהשקתה התקבלה בחשד מצד ארגונים יהודיים ותיקים. באותו הזמן נוכחותו הייתה כל כך שנויה במחלוקת בחוגים הפוליטיים היהודיים, שג'יי סטריט הסתירה את מעורבותו על פי בקשתו. תרומה זו ונוספות שבאו אחריה נחשפו ב-2010 על ידי הוושינגטון טיימס, עיתון בעל נטיות ימניות.
"הוא סבר שההתקפות נגדו מצד גורמים מסוימים בקהילה יחלישו את התמיכה בנו", אמר אז בן-עמי לסוכנות הידיעות היהודית. "הוא חשש שיהיה מי שיעשה שימוש במעורבות שלו כדי לתקוף את מאמצינו".
אחד המנהיגים היהודים שגינו את סורוס לאחר נאומו ב-2003 היה אברהם פוקסמן, לשעבר מנכ"ל הליגה נגד השמצה, שנתפס באותו הזמן כפוסק בענייני אנטישמיות. הוא אמר כי הקישור שעשה סורוס בין ממשלת שרון לבין אנטישמיות היה בגדר "האשמת הקורבן בכל הצרות של ישראל ושל העם היהודי".
כמעט 17 שנים לאחר מכן, פוקסמן אומר כי תפיסתו השתנתה לאחר נסיקת האנטישמיות נגד סורוס. הוא עדיין אינו מסכים עם השקפותיו של סורוס, אבל לדבריו, יהודים באשר הם – גם אלה שמתנגדים לסורוס בעוז – צריכים להתבטא נגד האנטישמיות המופנית כלפיו. פוקסמן אומר כי גינוי האנטישמיות צריך להיעשות בקול רם, ללא קשר להשקפה פוליטית.
"היום זה כבר נעשה בקצרנות: אתה רק צריך להגיד 'סורוס', וזה כבר מעלה את כל הדימויים האנטישמיים הסטראוטיפיים", הוא אומר. "הם הצליחו להפוך אותו לאייקון, ולכן יש לנו אחריות רבה יותר לצאת להגנתו, מפני שזה לא מה שהוא".
"היום זה כבר נעשה בקצרנות: אתה רק צריך להגיד 'סורוס', וזה כבר מעלה את כל הדימויים האנטישמיים הסטראוטיפיים. הם הצליחו להפוך אותו לאייקון, ולכן יש לנו אחריות רבה יותר לצאת להגנתו, מפני שזה לא מה שהוא"
וייס וקנטרו שניהם מאמינים כי אפשר להשמיע ביקורת על סורוס מפרספקטיבה יהודית מבלי לשחק לידי אנטישמים. המפתח, לדבריהם, הוא להתמקד בפעולות ספציפיות של סורוס במקום להשמיע הצהרות כלליות על כוחו והשפעתו.
"זה לגיטימי לחלוטין לתקוף אותו על מה שאתה חושב שהוא שוגה בו מבחינה פוליטית, כי הוא שחקן פוליטי חשוב", אומרת וייס. "זה בהחלט לגיטימי להצביע על כך שהוא עושה א', ב', ג' – למי זה עוזר ובמי זה פוגע".
פאסק אומר שמעבר להנמקת הביקורת על סורוס באמצעות דוגמאות ספציפיות, יהודים שמרנים צריכים לשקול ללכת עוד צעד קדימה ולבקר את המעשים עצמם במקום להתמקד באיש. תיאוריות קונספירציה הן כל כך נפוצות, אומר הפרופסור, שכל ביקורת אישית על סורוס יכולה להזין אותן, ללא קשר לכוונה המקורית.
"הם צריכים לנהוג בזהירות רבה", אומר פאסק, ששימש יושב ראש הוועידה היהודית של הדמוקרטים הצעירים של אמריקה לפני יותר מעשור, לפני שעבר לאקדמיה. מיקוד הביקורת בסורוס, לדבריו, "מזמין כל מיני דברים שבפועל יעוררו אנטישמיות. ואני לא חושב שזה אומר שאין בסיס לביקורת, אבל אני חושב שהבסיס צריך להיות מהותי וצריך שלא להתמקד בסורוס".
קנטרו, עורך הדין משיקגו שמשמש לעתים כפרשן פוליטי, סבור כי יש "גבול ברור למדי" בין ביקורת לגיטימית ולא לגיטימית על סורוס. אבל, לדבריו, לעתים קרובות הוא חש אי נוחות לנוכח הרטוריקה של אחרים בימין.
"אני רואה את סורוס כמי שמתייצב נגד הנושאים והדברים שחשובים לי", הוא אומר. "זה לא אומר שהוא ראוי לכינויים שמעניקים לו כמה חבר'ה מהימין הקיצוני. שמעתי שכינו אותו נאצי. זה מחליא. שמעתי הרבה דברים שאמרו עליו, שאני לעולם, לעולם לא הייתי אומר".
"אני רואה את סורוס כמי שמתייצב נגד הנושאים והדברים שחשובים לי. זה לא אומר שהוא ראוי לכינויים שמעניקים לו כמה חבר'ה מהימין הקיצוני. שמעתי שכינו אותו נאצי. זה מחליא. אני לעולם, לעולם לא הייתי אומר זאת"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם